בירור נוסח "על הנסים"

(בעקבות מאמרו של הגרי"ח סופר שליט"א בגל' עד עמ' קכז ואילך)

        הקורא את מאמרו של הגרי"ח סופר שליט"א בעיון הדרוש, נוכח לראות כי לפחות במשך שלושה דורות (רחוקים זה מזה) היו מי שצידדו במעלת הנוסח "ועל הנסים": הר"ר שבתי סופר מפרעמישלא (לפני כארבע מאות שנה), המדקדק ר"ז הענא (לפני כמאתים וחמישים שנה) והרב בעל ערוך-השולחן (לפני כמאה שנה).

         אך מחמת שדבריו של הר"ר שבתי סופר הנ"ל הוצנעו באותו מאמר ובאו כלאחר יד ובהבלעה, הרי הקורא קורא כדרכו, ונפתה להאמין כאילו אין זה אלא חידושו של הרז"ה. כאשר תחזינה עיניו מפורש שם: "הנה נוסח זה של ועל הנסים עם ו', מחודש מחודש הוא עם שאר חידושיו של המדקדק החכם רבי זלמן הענא, שהיה לפני כמאתים וחמישים שנה". ועד"ז בעוד מקומות לאורך כל המאמר.

            הכותב הנכבד האריך במקום שאמרו לקצר, בגנותו של רז"ה, ואמר "ואקצר" במקום שאמרו להאריך, בשבחם של הר"ר שבתי וסידורו. ואעידה לעיני הקורא מקצת מן אותם דברי שבח שיצאו מפיהם ומפי כתבם של גדולי דורו (וכולם נקבצו באו במהדורת הדפוס דשנת תשנ"ד), ויחזה הקורא מאן גברי רברבי דקמסהדו עליה. ואף גם זאת, נקבתי רק בשמותם של הגדולים היותר מפורסמים מבין הגאונים וחכמי ועד ג' ארצות שעלו בהסכמה על הסידור בין השנים שע"ד-שע"ח, הלא המה:

          מוהר"י בעל הסמ"ע, מוהרב"א בעל המשאת בנימין, מהרנ"ש בעל מגלה עמוקות, בעל הב"ח (וכן רבו ר' פייבש אב"ד קראקא), המהרש"א, בעל העוללות אפרים מלינטשיץ, בעל השל"ה הק', מוהר"א בעל התבואות שור.

          בנוסף לדברי ההסכמה עצמם המעידים על אישיותו של המחבר "איש אלקים קדוש", על גודל ידיעתו בחכמת הדקדוק שבה "עלה ונתעלה על כל בני דורו", ועל הסידור עצמו אשר הוא "מוגה בתכלית היופי, אין בו שמץ ודופי", הנה נתכנסו חכמי ועד ג' ארצות בשנת שע"ח (בראשות המהרש"א והב"ח), וגזרו "שבכל קהל וקהל מחוייבים לקנות עכ"פ סידור אחד מאותם הסדורים הנ"ל, שיתפלל הש"ץ מתוכו, וגם שאר כל הקהל יגיהו מתוכו את סידוריהם"!

           ובדור הבא מסתמך המוכיח הג"ר מאיר על דברי הגדולים הנ"ל, שהעידו על הר"ר שבתי "בעל הסידור הזה שהי' יחיד בדורו בכל חכמת התורה, ובפרט בחכמת הדקדוק אין כמוהו בדורם"! ואחריו החרה החזיק הגר"ד אופנהיים, וגזר על כל הקהילות הסרות למשמעתו, "שכל ש"ץ וש"ץ יתפלל דוקא מתוך סידור הנ"ל, ולא ישנה את תפקידם".

       ואחרי שקיימו וקיבלו עליהם ככל הדברים האלה, היפלא בעינינו דבר התפשטותם של נוסחים רבים מסידורו של ר' שבתי, בתפוצות ישראל בפולין ובאשכנז?

          על דברי בעל ערוך-השולחן כותב הגרי"ח סופר בזה"ל: הנה מה שרצה בעל ערוך השלחן ז"ל לחדש מדעתו הרחבה שצריך לומר ועל הנסים עם ו', הרואה בדברינו יראה שהנה אין כל חדש תחת השמש, וכבר חידש כן הר"ז בעל שערי תפילה, אבל כבר ראינו והראנו שאין בחידוש זה ממש, והוא הפך דעת כל רבותינו וכל הספרים וכל הפוסקים, ויטול הר"ז מה שחידש, וזה ברור בלא ספק. עכ"ל.

          אך באותה סברא יכול היה להשתמש גם כלפי לייא, ולומר באותו משקל ממש: הנה מה שרצה הר"ז בעל שערי תפילה לחדש שצריך לומר ועל הנסים עם ו', הרואה בדברינו יראה שהנה אין כל חדש תחת השמש, וכבר חידש כן הר"ר שבתי בעל הסידור מפרעמישלא, וכבר ראינו כמה רב גובריה דהאי גברא אשר עליו סמכו כל רבני דורו וכל גדולי הפוסקים, ועל פיהם נתפשטה הוראתו בתפוצות ישראל, וזה ברור בלא ספק. וד"ל.

         והנה הרז"ה תמך יתדותיו בספרים אור-חדש (לר' חיים באכניר, אמשטרדם תל"א-תל"ה) ומטה-יהודה (לרי"ל אופנהיים, אופיבאך תפ"א), והמערערים על הרז"ה דחו את דבריו, באמרם שאין להסתמך על הספרים הללו דמיירי בברכת-המזון ולא בתפילה (הובאו דבריהם במאמרו של הגריח"ס, עמ' קכח). אך ברור שזו דחייה שדחוהו בקש, והם עצמם לא קיבלו את דברי המחברים הללו כלל וכלל, גם לא לגבי ברהמ"ז. ומאידך גיסא, אף שאותם שני ספרים אמנם מיירי בברהמ"ז (ששניהם מיוחדים לענייני ברכות ולא לענין התפילה), אך אין בדבריהם שום רמז לחילוק בין ברהמ"ז לבין התפילה, וידוע בכללי המחברים האחרונים שדרכם לפרש, ולא לסתום ולהביא לכלל טעות.

           ומה גם שבעל האור-חדש הוא תלמידו של הר"ר שבתי סופר ואינו זז מלחבב את דבריו, ופשיטא שאין לדייק ולהסיק מדבריו את ההיפך מדעת רבו. ובעל המטה-יהודה, אף שדברי האור-חדש שגורים על פיו תמיד, אך בנדו"ד כתב כן תחילה מדעתו שיש לומר "ועל הנסים" בוי"ו, ומוסיף: "ולאחר כתבי זאת מצאתי בספר אור חדש הנוסחא ועל הנסים, ואף כי לא כתב בהדיא לאומרו בוי"ו, ודאי לא במקרה נפל הנוסחא כך בספרו, כי הוא הי' בעל דקדוק גדול מאד ודאי בכוונה ורצון כתב כן". עכ"ל.

          וזה לשונו של המטה-יהודה בביאור סברתו: ועל הנסים. בכל הנוסחאות כתוב על הנסים בלא וי"ו, ואין לו פירש לפי פשוטו... ע"כ נ"ל לגרוס ועל הנסים בוי"ו, וקאי על מ"ש למעלה נודה לך וכו' על שהנחלת לאבותינו וכו'... ועל אכילת מזון וכו' ועל הנסים ועל הפורקן וכו' ר"ל גם נודה לך על הנסים ועל הפורקן וכו'. עכ"ל.

        ואותה סברא נאמרת ע"י הר"ר שבתי סופר ב"ועל הנסים" שבתפילה: ראוי לומר ועל בוי"ו, כי הוא קאי על מה שלמעלה ממנו, כמו ועל נשמותנו ועל נסיך ועל נפלאותיך, וכן מתחיל אח"כ ועל כלם, כי כל אחת היא וי"ו החבור אל מה שאמר למעלה נודה לך וכו', כלומר נודה לך על זה וגם על זה. עכ"ל.

          חזינן שהרז"ה לא נשתבש בכך שהשתמש בסברת המטה-יהודה גם לענין התפילה, וכפי שנאמרה אותה סברא ממש ע"י הר"ר שבתי סופר.

          ואף גם הרז"ה שאינו נדרש לשבח במאמרו של הגרי"ח סופר, הנה כבר היפך הגר"מ מאזוז שליט"א בזכותו, וכתב בתוך דבריו ש"גם הפמ"ג מביאו כמה פעמים לשם ולתהלה" (ראה: 'צפונות', ח, עמ' קז). ועוד הביא שם הרי"מ סופר מס' תוספת מעשה רב (להגר"א) בזה"ל: בדקדוק [הלך הגר"א] אחר ר' אלי' בחור, וקצת אחר רד"ק. לבד בטעמים ובנגינות הלך אחר שערי זמרה של ר' זלמן הענעס. עכ"ל (בכמה מהדורות הוא בסוף ה'מעשה רב' עצמו, אחרי אות רמ).

      גם בקהל חסידים מקובל הוא הרז"ה יותר מאשר רוו"ה (אולי בגלל שלא היה ידוע כחבר למשכילים ומזלזלי הקבלה), עד כי הגה"ק בעל המאיר-נתיבים אב"ד לבוב ואוסטרהא (שהיה מראשוני תלמידי הבעש"ט נ"ע) כותב בצוואתו סוד-יכין-ובועז (פרק ח') בזה"ל: התפלה תהיה מתוך הסידור של דקדוק. אם אפשר להתפלל מתוך סידור של המנוח ר' זלמן הענא שהיה בקי בחכמה זו. ומי שירצה להתפלל ע"פ כוונת האר"י ז"ל, יגיה הסידור שלו שבו הכוונות, ע"פ דקדוק של בנין-שלמה הנ"ל, ויאחז בזה ומזה אל ינח ידו. עכ"ל.

          מראשוני הסידורים המוסמכים בנוסח החסידים, הוא הסידור הנדפס בראדוויל (ראיתי רק את המהדורה השניה, ראדוויל תק"פ); גם בסידור זה הגירסא היא "ועל הנסים", ושם נאמר בפירוש: כצ"ל ועל הנסים בוא"ו... - הרז"ה. עכ"ל (וראה מ"ש הגה"ק בעל עמק-שאלה ועמק-חכמה מהארנאסטייפאלע לבנו, במכתבו הנדפס בסו"ס פלא-יועץ: אמת כי הקדוש [אדמו"ר בעל התניא] ז"ל בירר עפ"י כוונות סדר התפלה, אך נוסחתך אל תעזוב, ותתפלל על דרך סידור נהורא או עפ"י סידור ראדזיוויל). וכך גם בסידור "עבודה ומורה דרך" הנדפס אצל המדפיסים הק' בסלאוויטא: צ"ל בוי"ו - ש"ת [היינו סידור שערי-תפילה לרז"ה].

           ולסידורים אלו קדם סידורו של אדמו"ר בעל התניא, וגם שם גורס "ועל הנסים" בוי"ו. וראה בדברי אחיו מהרי"ל מיאנאוויטש בהסכמתו לסידור (הנדפסת גם בסידור תורה-אור), שברוב המקומות נטה רבינו הנ"ל אחרי סידורו של הר"ר שבתי סופר, שגם החסיד בעל השל"ה ז"ל ציוה להדפיס את סידורו שער-השמים על-פיו.

           וכנוסח זה (ועל הנסים בוי"ו) מפורש נאמר בסה"ק בני יששכר (מאמרי כסלו-טבת, מא' ד אות ב) וז"ל: ועל הנסים. ועל, כן צריך להיות בוא"ו, כי קאי אדלעיל מודים אנחנו לך וכו' על חיינו וכו' ועל נסיך שבכל יום וכו' ועל הנסים וכו'. וכן בברכת המזון נודה לך וכו'. עכ"ל. ואחריו נמשך גם בעל המנח"א ממונקאטש בעריכת נוסח התפילה שבסידור חמדת-ישראל (ראה בס' דרכי חיים ושלום, אות תתכג).

        ופשוט הוא נוסח זה בסידורים הנקוטים בידי החסידים עד עצם היום הזה.

        אך גם בנוסחים שקדמו לנוסח החסידים מצאנו ראינו לאותו נוסח, וכפי שהוא בסידור התפילה שהדפיס מוהרא"ל עפשטיין בעל ספרי הפרדס (בעירו קיניגשבערג, תקכ"ה), ושם בדף מח, א הנוסח הוא "ועל הנסים" בוי"ו. וסידור זה שנמסר לדפוס והוגה ע"י המחבר עצמו, נראה שהוא מדוייק יותר מאשר הסידור הנעתק בכתיבת-יד (הנדפס בירושלים תשמ"ו ע"י חברת "אהבת שלום"), ששם בעמ' מד נכתב "על הנסים" ללא וי"ו.

            ואחריו בסידור התפילה שנערך והובא לדפוס ע"י הר"ר אשר מרגליות מחכמי הקלויז בבראד (לעמבערג תקמ"ה), וגם שם נדפס "ועל הנסים" בוי"ו. ובדבר זה שינה מסידור האריז"ל שהיה לפניו (הנדפס בזאלקווא תקמ"א). והרואה בדברי ה"התנצלות" של הר"ר אשר שבראש הסידור את הקפדתו בביעור השיבושים מסידור זה, יתמה על האמור ב"מאמר נוסח התפילה" לבעל המנח"א (אות ד), המייחס את נוסח התפילה שבסידור זה למדפיסיו ולא למחברו.

            ומה שתמה הגריח"ס על דברי המשנ"ב "כתוב בספרים שבנוסח על הנסים יאמר ועל הנסים בוי"ו", הנה זו העתקה מהלשון האמור בסידורים רבים, כגון: "בית תפילה וצלותא דנהורא", "נהורא השלם", "תפלת נהורא" - שראשיתם בשנים תק"ע-תק"פ (ואולי עוד קודם לכן), והיו נפוצים גם בזמנו של הרב בעל המשנ"ב.

*                    *                     *

           מראשוני המשיגים על הרז"ה הוא הרר"מ דיסלדורף, הכותב כי "יש ראיה ממה דבתלמוד ובכל הפוסקים מזכירים תמיד על הנסים בלא ו'" (הובאו דבריו במאמרו של הגריח"ס, עמ' קכח). והנה, לבד מכך שאיני יודע היכן מצא בתלמוד את תפילת "על הנסים" (בוי"ו או בלי וי"ו), הרי שלפנינו עדים רבים שאין לסמוך על הביטוי "על הנסים" כדי להוכיח ממנו את נוסח התפילה; והמה כמעט כל הגורסים "ועל הנסים" בוי"ו, הנה כשמדברים אודות תפילה זו, כותבים תדיר "על הנסים" בלא וי"ו. ראשון להם הר"ר שבתי סופר בסידורו על אתר (עמ' 159): בחנוכה ובפורים אומרים בכאן ועל הנסים... ובפורים אין אומרים על הנסים רק בתפלת ערבית... עכ"ל. ועד"ז בכל הסידורים המנויים לעיל (גם בכמה סידורי דווקני של נוסח אדמו"ר בעל התניא). והגדיל לעשות בס' מטה-יהודה, שהכתיר את דבריו (להעדפת הנוסח "ועל הנסים" בוי"ו) בכותרת "קצת דיני על הניסים" (ללא וי"ו), ופתח דבריו באותו ענין: "בחנוכה ובפורים אומרים על הניסים" (ג"כ ללא וי"ו).

           ובכך אזדו להו רוב דיוקיו של הגריח"ס להוכיח משיטפא דלישנא של הראשונים והאחרונים, כיצד גרסו בתפילתם. אף כי י"ל שממטבע הלשון "על הנסים" השגור גם בפיהם של הגורסים "ועל הנסים" בוי"ו, ניתן אולי להוכיח שכך היה הנוסח הקדמון גם בקהל עדתם.

        וגם אני בדקתי בכעשרים סידורי נוסח אשכנז ופולין שנדפסו לפני שנת שע"ח (שנת הדפסתו של סידור הר"ר שבתי סופר), ולא מצאתי את הנוסח "ועל הנסים" בוי"ו אף לא באחד מהם (ועדיין יש לברר בכתה"י שלפני עידן הדפוס). אולם אנו לא באנו לברר כיצד נהגו הקדמונים, שהרי ברי לנו שנוסח התפילה נשתנה במשך הדורות נהרא נהרא ופשטיה, וכל אשר עיניו בראשו יראה שאין אתנו מי שמתפלל בנוסח הזהה לדברי חז"ל בתלמודים, וגם לא לנוסח שבדברי הגאונים. וזה פשוט. ובפרט ע"פ הידוע שלכל שבט ושבט יש לו נוסח משלו (ראה מג"א סי' ס"ח, ובלקו"א לרבינו הגדול ממזריטש אות קלג).

*                           *                        *

         ותמה אני על הקצף שיצא על הרז"ה "שהיה לפני כמאתים וחמישים שנה" והוסיף אות אחת (וגם זאת לא בדה מלבו), ובה בשעה עוברים בשתיקה על מתקני נוסח הקרובים יותר לזמננו, ושינו בדברים גדולים בהרבה. כגון הרב שאול הכהן אב"ד ג'רבא (שחי בין השנים תקל"ד-תר"ח), שבחיבורו תפלת-כהן (והוא לו בספרו לחם-הבכורים, ליוורנו תר"ל) תיקן ושינה בנוסח התפילה כפי הבנתו. כגון בנוסח "שמאהבתך שאהבת אותו ומשמחתך ששמחת בו קראת את שמו ישראל וישורון", כתב "לעשות מסגרת" לתיבות "ומשמחתך ששמחת בו" (דהיינו דלא למיגרס להו), "לפי שלא מצאנו ששמח הקב"ה ביעקב אבינו ע"ה"! וכן שלא לומר "קראת את שמו" (או "קראת אותו") אלא "קראת שמו", "מטעם שלא נמצא בכל המקרא קריאת שם אדם עם תיבת אותו אלא עם שמו". עכ"ל. ותיקון זה נתקבל להלכה ולמעשה בסידור "איש מצליח", אף שביררו כי בתנא-דבי-אליהו הנוסח הוא "קראת את שמו", ואשר כן הוא לנכון בלשון חכמים בכ"מ, אך מ"מ עדיפא להו לשון המקרא (ראה בקונטרס "לאוקמי גירסא" הנלווה לאותו סידור). והרי זו היתה טענתו של מוהר"י עמדין על הרז"ה, שנוסח התפילה הוא לשון חכמים ואין לשנותו כדי להתאימו ללשון המקרא!

           ועוד באו באותו סידור תיקונים רבים מרב גדול בדורנו, ולא מצינו שיצאו נגדו בחרב ובחנית בציטוט מדברי ר"י בר יקר ש"אין לסתור גרסת התפלה השגורה בפי כל אדם", וגם לא מדברי הס' יפה-ללב "כי כל דבר שהוא מורגל בפי הציבור ראוי לסמוך עליו כאילו הם דברי נביא". כלום משוא פנים יש בדבר? (ולענייננו, בסידור זה הנוסח בתפילה הוא "על הנסים", אך בברהמ"ז "ועל הנסים" בוי"ו).

          ובכלל קרוב לומר שנוסח האשכנזים בזמננו קרוב לנוסח האשכנזי הקדום, יותר מאשר נוסח הספרדים בדורנו לנוסח הספרדי הקדום. ונראה בעליל שהספרדים לא הקפידו כדרך ה"שמרנות" האשכנזית, והתירו תיקוני נוסח בכל דור ודור.

            ועוד נראה לענ"ד שנוסח האשכנזים נוטה יותר להוסיף בוי"ו החיבור, ונוסח הספרדים נמנע מכך. ואעידה על כך כמה עדים שהבחנתי בהם לפום ריהטא בנוסח האשכנזים: [א] "ולמלשינים", [ב] "ולירושלים", [ג] "ועל כן נקוה", [ד] "ועל הכל" (בברהמ"ז). ואילו בנוסח הספרדים: [א] "למינים ולמלשינים", [ב] "תשכון בתוך ירושלים", [ג] "על כן נקוה", [ד] "על הכל". שניים הראשונים מוכיחים בעיקר את נטיית האשכנזים, ושניים האחרונים מוכיחים גם את ההבדל שבין האשכנזים לספרדים. ויש עוד דוגמאות בנוסח האשכנזים שאין להן מקבילה בנוסח הספרדים, כגון: "ויעזור ויגן ויושיע", "ותגלה ותראה מלכותו".

          המורם מכל האמור, נראים דבריו של הגרי"ח סופר שליט"א שלנוסח הספרדים יש לומר "על הנסים" בלא וי"ו, אך לגבי נוסח האשכנזים אין דבריו נשמעים. ואין לבוא בטרוניא על אלו שקיבלו את נוסח סידורו של הר"ר שבתי סופר, המוסכם ומקובל על ארזי הלבנון אדירי התורה שבדורותיו.

                                                            (בית אהרן וישראל, גל' עה)