מאמרים

כינוי 'הגרש"ז' לאדמו"ר בעל ה'תניא' והשו"ע (תגובה)

אור ישראל

דבריו של הרה"ק ר' אברהם יוסף איגרא מזשילין זצ"ל בספרו 'תולדות אברהם יוסף' בענין זה.

אור ישראל, כח (תמוז תשס"ב), עמ' רכח–רכט

 

כינוי 'הגרש"ז' לאדמו"ר בעל ה'תניא' והשו"ע

במ"ש בגל' כז (עמ' רלד) בדבר כינוי 'הגרש"ז', אם יש בזה טעם לפגם אם לאו, ראיתי לנכון להעתיק את דבריו של הגה"ק ר' אברהם יוסף איגרא זצ"ל (נכדו של הג"ר משולם איגרא זצ"ל), בספרו "תולדות אברהם יוסף" (חלק החדו"ת להלכה, דף נב, א ואילך). וזלה"ק:

וידע כת"ה כי אני מתרעם על מה שהציג בסי' א' 'רש"ז', כי מני אז ראיתי בפעם אחת זה כמה שנים במלקט אחד שהציג תיבת 'רש"ז', חרה לי עד מאוד כי חילל קודש. כי הלא תורת המחבר הקדוש הזה הם בעולם אפשר יותר ממאה שנים, וכבר הובאו דבריו בספרים קדושים ומלוקטים, ולא הי' אחד שיביא אותו בשם זה, רק 'בעל התניא' או 'שו"ע הרב'. כי סתם שמו הוא 'דער רב מלאזני', ורוב עולם כמעט לא יודעים על פה מה הי' שמו. וכל העולם חרדים משמו הקדוש, שהי' חד בדרא אמיתי בתורה בנגלית ונסתרות ועבודה וקדושה ופוסק גדול. ולא הי' שום היתר לעצמו לקראו בשמו...

ואם כי יש ספר הרשב"א או הריטב"א, שם החיבור בשם זה יקרא, כי הי' נקרא בפי כל חכמי דורו רבינו שלמה או רבינו יצחק, לא הי' דבר זה לבזיון מפני שהכל יודעים שהר"ת הם ר"ת רבינו שלמה בן אדרת, וכן רש"י רבינו שלמה בן יצחק וכל כהנה. אבל זה שלא נתפרסם בשם זה כלל, רק בשם 'תניא' או 'רב', ועכשיו יתחיל לקרותו בשמו לבד כדרך שקורין אף לחייט ר' זלמן וכהנה. והלא כל חבריו של הגאון מווילנא קוראים בשם 'הגר"א' שזה ר"ת הגאון ר' אליהו, ולא רק ר' אליהו מווילנא. כי כמה ר' אליהו היו בווילנא...

שעכשיו לפשוט מאוד מאוד הוא שקוראים בשם ר' לבד, אם יקרא לאיש קדוש וגדול כמוהו כן, מבזה התורה. ונוסף על זה, כי לשון 'רש"ז' הוא קרוב לתיבה זו המורגל בין עם שמריבים אומר לו "אב דיר א זאשע". ועוד יש תיבה גרוע בזה הלשון אשר חשש מלהזכיר והוא זלזול גדול. לכן אם שיהי' נמצא בקיצור הר"ת על שם אחד, הוא באופן שלא יהי' קרוב ללשונות הגדופים והזלזולים בשום לשון. ומני אז שיצא לאור דברי הקדוש, מעולם לא הי' נקרא בר"ת אלו, כי באמת היה כאחד התנאים בדורותיו, לו תנא ראוי להקרות. וכעין בעל שו"ע המחבר הקדוש בימיו. כי רב גדלו היה בדורו, ולא קם אחריו כמוהו עד הנה. ורק זה הכינוי נתחדש מזה עשרים ואיזה שנים.

כמדומה לי שהראשון בזה הי' זה שחיבר השם הגדולים החדש, שהי' בעה"ב סוחר עד קרוב לסוף ימיו.. והמחבר בעצמו הי' אצלי, ונודעתי מפיו שהוא הי' חסיד אחד מחסידי אלה שהם לא מכבדים גם מהקודמים, רק רבם. ואף לגדול וקדוש מאוד אנשי אלקים אשר הנפלאות שהי' נראה על ידם לישועת ישראל שהי' להפליא בעיני כל האנשים אלה, רק בשם ר' לבד לא בשם רבי, כמו איש בעה"ב אחד.. האיש הזה מצד אסתרא בלגינא הוא שהתחיל לשנות מכל הקודמים לו וחידש הזכרותיו בר"ת 'רש"ז'. ומני אז התחילו אחרוני אחרונים בלקיטתם לעשות כמוהו. כי זה כל צרותינו בדורותינו בעניני הדת.. שקליפת הקוף שולט כעת בעולם, שמיד שאחד חידש איזה הנהגה.. מיד נתפשט בכל העולם ועושים אחריהם, ואינם חוקרים לב עפ"י הד"ת או עפ"י המוסר והדרך הישר או לא...

[ומזה] נצמח גם המרידות כאלה בקדשי השם, אשר מראים ירידה לגאון קדוש ה' עפ"י שיחת אחד. ואם הי' נקרא בשם זה באיזה ספר שיצא ממנו לעולם, כדרך שו"ת רע"ק איגר וכהנה, לא היה חשש כ"כ, כי אז כבודו עי"ז ע"ד גדול מרבן שמו.. אבל מאחר שמעולם לא נדפס בשום דבר ממנו בשמו לבד, לא בשום ספריו עה"ת ולא בשום מאמר או הלכותיו, איך נעשה זה. וגם ספרים של הגאון רע"ק איגר ז"ל, ג"כ הוכרחו להדפיס בשמו לבד, ע"י הצוואה שלו, שהוא לבדו ציוה כן מפני ענותנותו. אבל אנן איך ניחת לזה ולירד שמו הקדוש ממקודם, ומעלין בקודש ולא מורידין.. ואף בחייהן של הצדיקים הקב"ה מקפיד ביותר על כבודן, מכש"כ אח"כ, שגדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהן, ותנינן הוי זהיר בגחלתן...

כבודו הגדול והנורא אשר הי' לנס עמים, אשר אליו גם חכמי הגוים ידרשו, וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליו. והיו לו שמונים אלפים תלמידים ממש, ונתנשא עליהם בעל כרחו שלא מחפצו, רק כפאו ה' משמים שהוכרח לחזור מדרכו שהיה נוסע לארה"ק, לחזור לביתו ללמד לעם תורת ה' ולנהגם לשמונים אלפים תלמידים. מי לא יחת ולא יפחוד מכבודו.. לכן אבקשו ואחננו, שחלילה לו מעשות לי כדבר הזה, רק כשיצטרך להזכיר הלכה משמו דהתנא הקדוש הזה יכתוב 'תניא', או 'שו"ע הרב', או 'בעל התניא', או 'בעל שו"ע הרב'.

מאמרים דומים

-