מאמרים

מבצע "קמחא דפסחא" תרפ"ט

כפר חב״ד

מסמכים חדשים על עסקנותו המסועפת של אדמו"ר הריי"צ למשלוח מצות וקמח ליהודי רוסיא בשנת תרפ"ט בסיוע גדולי הדור, רבנים ועסקנים מרחבי תבל.

מבצע "קמחא דפסחא" תרפ"ט

מסמכים חדשים בפרסום ראשון

 

            יוזמתו של כ"ק אדמו"ר הריי"צ למשלוח מצות וקמח ליהודי רוסיה, כבר תועדה באגרות-קדשו (כרך ב, עמ' קס, קסח-קעג), וכן בפרק "משלוח מצות לרוסיא" שבספר 'תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית' מאת הרה"ח רש"ב לוין שי'.

            מאוחר יותר נדפסו עוד כמה ממכתבי הרבי באותו ענין, שנשלחו בשעתם אל הג"ר חיים עוזר מווילנא, הרב אהרן טייטלבוים (מהג'וינט דארה"ב) והרב רמ"ז גוטניק מלונדון. גם נתפרסמה סקירה שנכתבה, כנראה, על-ידי החסיד ר' אלי' חיים אלטהויז, והיא עברה גם את הגהתו של הרבי עצמו.

            ברבים מהמכתבים הללו נזכרת פעילותו של חתניה דבי נשיאה, הרה"ח ר' שמרי' גורארי' ע"ה, ועתה יש לנו את ההזדמנות ללמוד את מאורעות הימים ההם ממכתבים שכתב הרש"ג  בעיצומה של הפעילות וגם בימים שלאחריה  אל הרה"ג ר' יוסף חיים זוננפלד מירושלים.

            במכתבים אלו מתגלים פרטים ופרטי-פרטים רבים וחשובים שלא היו ידועים עד כה, וכן נמצאנו למדים אודות אישים נוספים ששיתפו פעולה עם אדמו"ר הריי"צ, בגופם, בנפשם ובממונם.

 

[א]

ב"ה א' כ"ג שבט תרפ"ט

לכבוד הרה"ג המפורסם, חו"ב סוע"ה, רב הפעלים, משכיל על דבר אמת, כש"ת מוהר"ר יוסף חיים שליט"א זוננפלד,

רב ואב"ד לקהלות האשכנזיות בעיה"ק ירושלם ת"ו.

 

שלום וברכה.

ממאות המכתבים המגיעים אלינו מרוסיא, רואים אנו שמצב שאלת קמחא דפסחא ליהודי רוסיא בשנה זו איום ונורא הוא עד מאד; ממש אין להשיג קמח למצות, ונוסף לזה העוני הגדול השורר בין אחינו ברוסיא, אשר כל יסוד כלכלי נשמט מתחתם, אשר ע"כ כלם בפה אחד מבקשים לשלוח להם קמח או מצות אפויות, ואם בקשתם זו לא תמלא, אזי עלולים הם ח"ו להשאר בלי מצות לפסח.

            לזאת חושבים אנו לנכון ונחוץ לפנות לאגוה"ר בכל הארצות, כמו: באנגליה, צרפת, הולנד, טשכוסלובקיא וכ.ה. ולעוררם ליסד קומיטטים [=ועדות] של עזר, אשר יסדרו אוסף כספים עבור מצות ליהודי רוסיא, כי המצב הנוכחי של יהודי רוסיא בשאלת קמחא דפסח מראה לנו בעליל, שאך ורק מחו"ל תוכל לבא עזרתם.

            מבקשים אנו את כת"ר שהוא מצדו יעורר את ראשי היהדות החרדים בסלובקיא ואונגריא, אשר הזכיר במכתבו מיום ה' לחדש מנ"א פ"ח, ה"ה הגאבד"ק פרעסבורג שליט"א, והרה"ג מו"ה אברהם פראנקעל שליט"א, ולהשביע עליהם ליסד קומיטטים ולארגן עזר בשביל מצות ליהודי רוסיא, וגם שאר הרהגי"ם והעסקנים של שתי המדינות המהוללות האלה, אשר ייטיב נא כת"ר לשלוח דברו עליהם.

            ולב כת"ר הלא יודע כמה רב הערך כל מעשה עזרה לטובת יהודי רוסיא, אשר בצרותיהם יכולים להוציא את יהודי כל העולם כולו, כי אין מספר ואין גבול לצרותיהם. ומי שאמר לעולמו די יאמר לצרת עמנו די וישמחנו כימות ענותו, ויושיעם בישועה שלימה.

שמרי' גורארי'

פ.ס. מצורף נוסח קו"ק אשר הוציא כ"ק אדמו"ר חותני שליט"א, הגה"צ בעל הח"ח [החפץ-חיים] שליט"א והגרח"ע [הג"ר חיים עוזר גראדזינסקי מווילנא]. והננו מבקשים את הדר"כ להוציא גם הוא קו"ק לעורר הלבבות ע"ד עזרת מצה לרוסיא. והדברים היוצאים מן הלב יכנסו אל לבבות כלל ישראל הטהורים להשמע ולהעשות.

 

[ב]

ב"ה, ט' אדר א' תרפ"ט.

 

לכבוד הרה"ג המפורסם, חו"ב, סוע"ה, רב הפעלים, משכיל על דבר אמת, כש"ת מוהר"ר יוסף חיים שליט"א זוננפלד, רב ואב"ד לקהלות האשכנזיות בעיה"ק ירושלים ת"ו.

 

שלום וברכה!

            הננו מצרפים את העתק הקו"ק עם חתימותיהם של הרהגי"ם: בעל החפץ חיים שליט"א, יו"ר הועד הרבני דרוסיא כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובויץ, הגאון ר' חיים עוזר שליט"א, הגאבד"ק דק"ק קליש מוהר"י ליבשיץ שליט"א יו"ר אגודת הרבנים דפולין, הגאבד"ק דק"ק קובנה מהראד"ב שפירא שליט"א יו"ר אגודת הרבנים דליטא, והגאבד"ק דק"ק ריגא מהרמ"מ ז"ק שליט"א יו"ר אגודת הרבנים דלטביא.

                                                                        ויעשה כת"ר ככל מדת טובו לטוב לכל ישראל וד' הטוב יברך את עושה הטוב.

 

[ג]

לכבוד חברי הבנק להתפתחות חברון בירושלים תותבב"א,

שלום וברכה!

            מכתבם הנכבד מז' אדר ב' הגיע בעתו ובמועדו, הגם שהמחאה על סך הכסף הנזכר במכתבם עוד טרם הגיעה לידינו. אמנם מקוים אנו בקרוב לקבלה.

            ורוצה אני בהזדמנות זאת להביע בשם כ"ק חותני אדמו"ר שליט"א תודה לבבית עמוקה לכמ"ע על נעם העזר, אשר בזה הראו את יקר טוב לבם, הרוח חמלה וחסד לאחב"י ברוסיא השרוים שם בצרה. יעזרם השי"ת לראות בהרמת קרנם וקרן תוה"ק.

            עד כאן כבר שלחנו לרוסיא 26 וואגאניס [=קרונות] מצה, למרות המכס הגבוה שמוכרחים אנו לשלם עבורם, מחמת שהמצה ברוסיא יקרה עד מאוד ועולה במחירה על המצה המובלה גם אחרי המכס הגבוה.

            נוסף לזה שלחנו לרוסיא 1400 חבילות קמח, אשר המכס עליהם נמוך מאד, ומקוים אנו לשלוח עוד 1000 חבילות.

                                                                                    ברגשי כבוד ויקר

                                                                                    שמרי' גורארי'

 

[ד]

ב"ה, כ"ו אדר ב' תרפ"ט.

לכבוד הרה"ג המהולל האדיר, חו"ב, סוע"ה, עה"י פטה"ח, רב הפעלים, יראת ד' אוצרו, נזר ישראל ותפארתו, כש"ת מוהר"ר יוסף חיים שליט"א זוננפלד, רב ואב"ד למקהלות אשכנזים בעיה"ק ירושלים תו"ב.

 

שלום וברכה!

            הנני מאשר בתודה קבלת יקרת מכתבו בצרוף הקו"ק, אשר עשה רושמו הטוב בין יהודי אה"ק.

            והנני בא לספר לכת"ר דו"ח קצר על תהלוכות כל עניני משלוח המצה:

            השגת הרשיון. לאחר שהחילונו לעשות השתדלות אצל הציר הרוסי בריגא ונוכחנו כי לא די בזה, נסעתי עם כמ"ע ציר הסיים מוהר"מ דובין שי' לברלין להמשיך שם להשתדל גם ע"י הציר הברליני, לפעול שיתן השלטון הרוסי את הרשיון להכניס המצה.

            לזאת בקרה דלגציא [=משלחת] של עסקנים גרמנים והדפוטט [=נציג] ר"מ דובין את הציר הרוסי קרסטינסקי, והלז הבטיח לעשות מה שביכלתו להשפיע על השלטון במוסקבה.

            העסקנים הגרמנים עזרו הרבה, כי הראבינער ד"ר בעק והד"ר אסקאר קאן [נאמנים] על הציר. חוץ מזה, בעזרת הד"ר הילדסהיימר שי' משכנו אחדים מן הפקידים הגבוהים במיניסטריון הגרמני לעניני חוץ, שישתתפו גם הם בענין.

            שלישית, משכנו אחדים מן הראשי הבאנקים הגדולים, כמו הדייטשע באנק והדרעזדענער באנק, להשפיע על הציר, כי רב ערכם גם בעיניו.

            השגת האמצעים: בה בעת בהיותנו בברלין סדרנו קומיטט גרמני לענין עזר המצה, אשר בו השתתפו: הרב ד"ר הילדסהיימר שי' אשר השתתף בכל כח בכל עניני המצה, הפרופ' מיטוואך, הפרופ' סוברנהיים, ד"ר אהרן הירש, ראבינער ד"ר ווייסע, ראבינער ד"ר בעק, ד"ר אסקאר קאן וד"ר איזמאר פרוינד. אל הקהלה הברלינית ערכנו מכתב וענתה לנו בסכום הגון. ואח"כ פנה הקומיטט אל יחידים ואל קהלות.

            נסענו לאנגלי' ובאנו בדברים עם הרב הראשי ועם עסקנים מקומיים, ואספו שם 1700 פונט.

            בהולנד באנו בכתובים עם הרב הראשי אנדערווייזער והוא פרסם קו"ק אל יהודי הולנד, ועל סמך זה נאסף שם סך 800 דולר.

            מאנגלי' נסענו לצרפת, ונרכוש הן את השתתפותה של הקולוניא הצרפתית-היהודית, והן של הרוסית-היהודית בפריז. מצד הראשי נהל הרב הראשי אוסף ויחד עם ה"איקא" וה"אליאנס" נאסף סך 4000 דולרים, וכאלפים דולר אספנו בקולוניא הרוסית בהשתתפותם של: מר סליאזבערג, מר פאלאק, מר קאדינסקי, מר זלוטופולסקי שיחיו ועוד.

            בינתים נתקבל הרשיון מאת השלטון הסוביטי, להכניס סך 50 וואגאנים מצה לרוסיא, דרשנו מהם ונתנו את הרשיון גם בכתב.

            נסענו לבלגיא הד"ר הילדסהיימר שי' ואני, ואספנו שם סך קרוב ל2000- דולר. גם פעלנו אצל הד"ר ב. כהן שיתן הוא מצד הדשוינט סך 10,000 דולר.

            מריגא שלחנו ט"ג [=מברק] אל אגודת הרבנים, אל "מורגנזשורנאל" ואל "טאג" באמיריקא.

            חוץ מזה התחיל אוסף בפולין שמחכים אנו לתוצאותיו.

            אחר שהשגנו הרשיון, נודע לנו שלמרות הבטחתו בע"פ של הציר הסוביטי שהמכס יהי' נמוך, חישב הקומיסאריאט [=המשרד הממשלתי] למסחר את המכס של מצה בחשבון של שני רובל לקילא.

            פנינו אז הד"ר הילדסהיימר ואני אל הציר שלהם קרסטינסקי בבקשה, שישתדל שירשה השלטון שלהם לחשב את מכס המצה בסך 5 קופיקות הקילא, ושירשו להכניס קמח במקום מצה. והוא הבטיח להשתדל לפני שלטונו על זה.

            עפ"י בקשתנו פנה גם הד"ר אסקאר קאן שיש לו היכרות גדולה אצל השלטון והציר שלהם ג"כ כדברים הנ"ל, והציר ק' הבטיח לעשות ככל יכלתו.

            אח"כ פנה גם הד"ר בעק, אשר עומד בקשרי ידידות עם הציר, וערך אל הציר מכתב מלא קשות על העכובים שהם עושים בדבר המכס. וכתב לו שאי-אפשר כך ללגלג בכלל ישראל על נקלה.

            אח"כ עשינו עוד יותר מזה, שפנה הד"ר א' קאן הנ"ל ע"י ט"ג אל המיניסטריון לעניני חוץ שלהם לעיר בירתם, וזה דבריו בתלגרמה כשהם מתורגמים עברית:

            "הציר הברליני הציע לפניכם עפ"י בקשתם של הדירקטור וסרמן מדייטשע באנק ושל קלעעמאן מדרעזדענער באנק ושל ד"ר בעק, לתת רשיון להכניס 50 וואגאניס מצה או שלשים (30) וואגאניס קמח דרך ריגא, והודעתם שניתן הרשיון, וכי ההגשמה נמסרה למלאכות המסחרית בריגא. בינתים נעשה קבוץ-כספים לשם מצוה-נדבה אלו בכל הארצות, בהשתתפות העתונות היהודית וכל האורגאניזאציות [=ארגונים] של עזר הן באירופא והן באמיריקה, אבל מפני שהמכס גבוה מאד ז.א. 2 רובל הקילא, או עכשיו 7 רובל הפוד, ומלבד זה אין ברור אם מותר להכניס קמח  לזאת כל המפעל נעשה בלתי-אפשרי מטעם זה. ומשום איחור הזמן אפשר רק להכניס קמח בשביל הקהלות לאפות ממנו מצה. כדי שלא יבוא לידי התרגזות גדולה שעלולה לגרום הפסד, הנני מבקש תכופה לפעול רשיון להכינס 30 וואגאניס דרך ריגא במכס של 3 אגורות הקילא, בתנאי שרוב המכס ישולם במוקדם, והוצאות ההובלה ישלמו המקבלין. הנני מבקש תשובה תלגרפית".

            ע"כ דברי הט"ג של ד"ר א' קאן.

            נעשה עוד שהדירקטורים וסרמן מדייטשע באנק וקלעעמאן מדרעזדענער באנק דברו גם הם עם הציר. אח"כ פנינו אל המיניסטריון הגרמני לעניני חוץ ע"י לעגאציאנטראט פרופ' סוברנהיים, וקבלו הם תשובה כזאת מן הציר ק': המצב ברוסיא הוא כזה שהקומיסאר לעניני חוץ כתב לקומיסאר לעניני מסחר, שיתן הלז רשיון למכס זול.

            אח"כ נתקבלה ט"ג מברלין, המיניסטריון הגרמני קבל שוב מענה כזה מהציר הרוסי בברלין, שמעיר הבירה שלהם שלחו לריגא למלאכות המסחרית לאמר: שיעשו הכל כרצונם. על סמך זה הלכנו שוב אל מלאכות בריגא, ונתודענו שאין להם כלום חוץ מן הידיעה שהוזילו את המכס משני רובלים ל50- אגורות לכל קילא, וזה אינו מספיק עדיין בשבילנו כלל. הודענו את הדבר תיכף לברלין, והתחילו בהשתדלות מברלין ע"י הציר הגרמני בעיר הבירה שלהם, להשפיע שיתנו רשיון להכניס קמח.

            בינתים קבל הדשוינט בברלין ט"ג מד"ר ראזין ממוסקבה, שהוא שמע שההחלטה האחרונה היתה בקומיסאריאט למסחר שהמכס יוזל עד חמשים אגורות, בערך 7 רובל לפוד. ולכן דעתו ועצתו שלא ישלחו לא מצה ולא קמח כ"א כסף.

            אנחנו חשבנו שזה לא נכון לעשות כן כ"ז שיש תקוה לשלוח קמח. כי הלא ברוסיא אין קמח דיו לקנות, וגם המנדבים יחשבו זאת לעול שלא שלחנו לא מצה ולא קמח כ"א כסף. לזאת שלחה הנהלת הדשוינט בברלין ת"ג לד"ר ראזין בנוסח הזה:

            "מסרתי את ידיעתכם להילדסהיימר והוא מטעמים שונים מבכר את משלוח הקמח. האפשר להשיג רשיון לקמח תיכף, ולהוזיל המכס של מצה באופן שאפשר יהא לשלוח. האפשר בכלל לקנות קמח למצה שם (כלומר ברוסיא) שמחירם נוחים. נא לשים לב שהכסף הנאסף מהנדיבים שהוא מטעם שברוסיא אין קמח למצה, וישאר אצלם רושם בלתי נעים אם נשלח עכשיו כסף תמורת קמח. הצעתנו שלנו שתשתדלו להשפיע להשיג רשיון להכניס קמח, שע"ד זה כבר בקשנו לפני שנים-עשר יום. וכן תבקשו הפחתת המכס שעולה ביוקר יותר מעצם המצה. נא לתלגרף התשובה האחרונה". ע"כ דברי הט"ג של הדשוינט מברלין אל הד"ר ראזין.

            בינתים נעשו כל מיני השתדלות גם מצד הועד שלנו ממוסקבה, וקבל מענה שהמכס לא יהיה זול מ50- אגורות הקילא, וכי קמח לא ירשו בשום אופן להכניס.

            לבסוף נתקבלה כתשובה הזאת גם בברלין וגם בריגא. יתר על כן, שאפילו חמשת הווגאניס הראשונים שנשלחו מריגא על אחריותו של הציר שלהם בריגא, לפי חשבון מכס של 5 קופ' גם אותם עכבו במקום שהגיעו, ולא נתנו אותם למקבלין, עד ששלמנו בעדם את המכס הנוסף, סך 45 קופ' לקילוגרם.

            כיון שנתברר לפנינו המצב שהמכס הוא סך 50 קופ' לקילוגרם  ותנאי תשלום אלו: את המכס ואת הוצאות ההובלה על מסלות הברזל הרוסיות צריכים לשלם בחו"ל בוואליוטא [=כסף] של חו"ל  נתיצבה לפנינו שאלה, אולי טוב יותר לשלוח לא מצה כ"א כסף. השאלה הזאת דרשה גם היא הרבה עמל ויגיעה לפרורה:

א) מה כדאי יותר לשלוח?

ב) מה דעתם של יהודי רוסיא?

עיקר המשען של הסברא למשלוח הכסף ולא מצה היתה הט"ג הנקובה למטה, של הד"ר ראזין, שבה הוא מיעץ לשלוח כסף. תלגרפנו אליו שנית לברר אם יש אפשרות להשיג מצה, אם רק ישלחו להם כסף, ובכמה תעלה המצה. תחלה לא קבלנו תשובה כלל, כי לא הי' הד"ר ראזין במוסקבה, ואח"כ ענה שברוסיא קשה מאד להשיג מצה, והיא תעלה ביוקר יותר מן המצה הנשלחת מחו"ל אחר המכס הגבוה.

מן המכתבים המרובים המגיעים מקצוי רוסיא שונים נתברר, שאין כמעט מקום אשר שם תהא המצה המקומית זולה מהמצה הנשלחת מחו"ל לאחר המכס. למשל במוסקבה  מחיר המצה  לא פחות מ20- רובל, והמצה מחו"ל עולה מ16-14- לפוד. יש מקומות שהמצה ב20- רובל; נמצא שכדאי לשלוח מצה כ"ז שיש יכולת.

וכן פנתה אלינו ה"איקא" וה"אליאנס" בדרישה לשלוח מצה ולא כסף; וכן שערנו דעת המנדבים, שהם רוצים שתגיע לשם מצה בעין, בשים לב לדחק הגדול השורר שם.

בין הכל יעלה כל המשלוח ל28- וואגאן המתחלקים בהתאם להוראות שקבלנו מרוסיא, באופן כזה:

3 וואגאניס  למוסקבה

2      "          ללנינגרד

2      "          למינסק

2      "          לחרקוב

2      "          לויטבסק

1      "          לאודיסה

1      "          לחרסון

1      "          לניקוליב

1      "          ליקטרינוסלב

1      "          לקרמנצוג

                        1 וואגאן       לזשיטאמיר

                        1      "          לברדיטשעב

                        1      "          להומל

                        1      "          לבאברויסק

                        4      "          לשעפעטאווקע (בשביל כל גליל וואלין)

                        2      "          לקיוב

                        1      "          לראסטאוו-דאן

                        1      "          לטשערניגוב

החלוקה ברוסיא נעשית ע"י ועדים מקומיים לכל ריפובליקא וריפובליקא וועד מרכזי במוסקבה.

כל העת השתדלנו לברר גם את שאלת המשלוח של חבילות פרטיות. עד כמה שבררנו  הרי על חבילות מצה המכס נשאר 2 רובל לקילוגרם. אמנם הד"ר ראזין תלגרף לפני שבועים שניתן רשיון מהקומיסאריאט המסחרי, שאם ישלם המכס בחו"ל השולח עצמו בוואליוטא של חו"ל, אז יחשב המכס כעל מצת-צבור  רק 50 קופ'. אך כשפנינו אל הציר הרוסי  לא אישר את הידיעה ושלח כמה ט"ג למוסקבה גין זה ולא השיג תשובה מאשרת.

אולם על חבילות הקמח המכס אינו גדול, וע"כ שלחנו מכאן כ5000- חבילות קמח של 5 קילוגרם החבילה. והננו שולחים עוד. המשלוח הוא לגלילים הכי שונים.

בה בעת עצמה לא חדלנו מלהמשיך העבודה בדבר האוסף.

בפינלנד נתיסד קומיטט ע"י הרב הראשי בהלסינגפורס.

בסקנדינויא נוסד ועד בקופנהגן ע"י הפרופ' סימונסען והרב ד"ר פרידיגער, ועד בקריסטיאניא ע"י הרב ד"ר ווינקלר, הרב ד"ר וואלשטיין והרה"ג רש"י לעוויטאן.

בשווייץ מתנהל אוסף ע"י מר רוזנצווייג ומר גוגנהיים.

מובן שע"י הוקרת המכס נשתנה כל החשבון, ובסך הנאסף באירופא ובאמיריקה אי-אפשר לשלוח כ"א 28 וואגאניס והחבילות. כל וואגאן עולה בערך כ2500- דולר עם המכס וההובלה.

וע"כ נשאר מספר ערים חשובות, אשר נחוץ לעזור להן ואי-אפשר מצד חוסר הכסף. ע"כ תלגרפנו לאמיריקא, שנחוץ עוד 15,000 דולרים, למען שנוכל לעזור להם, אם לא במצה (משום איחור הזמן)  אז במשלוח כסף לכה"פ.

והנני מאחל לכת"ר לחוג את חג המצות בלב טוב ושמח בגלל הטוב אשר עשה ליהודי רוסיא  לכלכלם בלחמם  לחם עוני, וד' ישפיע לו ברכה ושלום וכט"ס.

                                                            כרצון מוקירו ומכבדו הנאמן1

                                                                       

1. בשולי המכתב מעיר החותם, כי מוהר"ש גורארי' לא היה יכול לבוא בעצמו על החתום, מפני שהוא נמצא בברלין.

 

[ה]

ב"ה, י"ט אייר תרפ"ט.

לכבוד הרב הגאון האדיר המפורסם, עה"י, פטה"ח, יראת ד' אוצרו, המאור הגדול, פאר הדור, נזר תפארתו, מרנא ורבנא, כש"ת מוהר"ר יוסף חיים שליט"א זוננפלד, עיה"ק ירושלם תובב"א.

 

שלום וברכה!

            ירשני נא כת"ר לחזור ולתת לו דו"ח ע"ד הפרק של גמר מפעל עזר המצה ותוצאותיו הטובות.

א. משלוח המצה

            הלב לא האמין שיצלח שיגיעו כל הוואגאניס הנשלחים מכאן ומברלין בעתם (לפני חג הפסח)  למרות ששלחנו בעוד מועד  אבל ידענו כי היבסקציא מצדה תעש כל ביכלתה, כדי לעכב את הוואגאניס בדרך. ועוד זאת, הלא ידענו את סדרי המסעות והמשאות במסלות הברזל ברוסיא; כי משא שאינו רצוי להמושלים, יכול להתעכב בדרך ולהיות משא אובד עד עבר זמנו.

            לא טמננו יד בחיק בענין זה, כ"א עשינו כמה מיני השתדלות ע"י הציר המסחרי של הסוביטים בריגא. וגם נתמנה פקיד מיוחד לשבת בתחנת סעבעזש ברוסיא סמוך לגבול, אשר הי' מודיענו מיד בעבור כל וואגאן, למען שלא יעלם הוואגאן בעברו את הגבול וילך למסעיו. כן פעלנו שיודיעונו מחברת הטרנספורט הסוביטית ע"ד כל וואגאן ווואגאן אם הגיע למקומו.

וגם מכל מקום ומקום העסקנים והרבנים לבשו גבורה להודיענו בת"ג ע"ד בא הוואגאניס (דבר שלא יאומן כי יסופר). ורק מרוסיא הלבנה יראו הרבנים לבוא בדברים עם ריגא בפומבי, כמו שנעשה מאוקריינא ומרוסיא המרכזית, שהיו מכתבים ות"ג חולפות בפרהסיא, ולא עשו השלטונות דבר לכותבים, ולא הפריעו החלוקה כלל, ולא עכבו את הוואגאניס כלל. וסיבת המגור המופלג ברוסיא הלבנה  משום מעשה שחתמו הרבנים שם מחאה ידועה בשם "מחאת 31",2 וע"כ יראו הם להראות שבכ"ז יש להם קשור עם רבני חו"ל.

והנה הגיעו הדברים לידי-כך, שהעתונות היבסקית היתה מטיחה דברים נגד הציר המסחרי של הסוביטים  סבצוב, מדוע הוא מהנה הנחות מיוחדות למשלוח המצה, ויצאו נגדו ב"קומסומולסקאיא פראוודא" וב"עמעס" ו"אוקטיבר". כן התנפלו על חברת הטרנספורט, מפני מה היא מחישה את משלוח הוואגאניס של מצה חוץ מן הרגיל.3

אבל לאחר כל אלה הגיעו כל הוואגאניס לכל הערים בעתם. נתחלקו בשלום ובשלוה בכל הערים, ולא הי' מוחה מצד השלטונות. והחלוקה היתה גלוי לכל, בפומבי, במוסקבה ובשאר הערים.

כתבנו לכל המקומות, שאחר גמר כל עבודתם ישלחו לנו דו"ח על עבודתם, ומכמה מקומות כבר קבלנו. ובכל המקומות הי' הכל נעשה על הסדר הטוב והנכון. ועל החלוקה אין שום תרעומות ממי שהוא כלל.

וכפי הידוע לכת"ר נעשית החלוקה כללית של הוואגאניס לגלילים המיוחדים ע"י הועד הרבני בהשתתפותו של ועד קהלת מוסקבה.

החלוקה של מצה על אתר היתה ע"י הרבנים, ועדי הקהלות וגבאי המנינים והעסקנים. בכל מקום הי' ועד שדאג לחלוקה. וכפי שידוע הודה גם ה"עמעס" שבשום מקום לא לקחו בעד המצה מתן-שכרי, כי שלחנו מכאן מכתבים מפורש להזהיר לא על מתן-שכר, שלא נחשדו העסקנים על אתר על זה, כ"א שלא יקחו חליפין של מצה מעות נדבה למעות חטין או לשאר צרכי העיר. וכך הוה, שבכל מקום היתה החלוקה נעשית על הסדר הכי טוב.

 

ב. משלוח החבילות

            חוץ ממפעל משלוח המצה בוואגאניס, שלחנו גם חבילות של קמח-פסח של 5 קילוגרם החבילה. ראינו בזה תועלת מרובה, כי המכס על הקמח הוא נמוך מאד, כ8- אגורות הק"ג. וקבלנו מכמה ומכמה ערים מכתבים מזעזעי-לב על חוסר המצות הגמור, וסברנו כי משלוח החבילות יקל קצת את המצב בערים הללו פחות או יותר, בהגיע ליד האנשים המבקשים, חבילות קמח לאפות מהן מצה.

            ולזאת שלחנו מכאן כ5700- חבילות קמח פסח. מכמה ערים כבר קבלנו אישור על החבילות ששלחנו, וכולם מודים הרבה על המשלוח, כי היו חסרי-מצה לגמרי בכמה ערים, כמו שכותבים לנו. ודברים שאמרנו והודענו בשערים באיירופא ובאמיריקה, איגלאי מילתא למפרע שכנים היו, וכי אמנם בכמה ערים לא הי' להם קמח מצה כלל, וע"כ היו להם החבילות לטובה גדולה.

            וכן מרן הגרח"ע שליט"א שלח כ1400- חבילות לרוסיא מוילנא.

            האדריסאות למשלוח החבילות למספר גדול כזה של אנשים  שלחו מרוסיא אנשים פרטיים במספר גדול, כי מכתבים הגיעו למאות רבות מאנשים פרטיים מסוגים הכי שונים. מקצת הכתובות שלחו קרובים, הדרים בחו"ל, עבור שארי-בשרם ברוסיא.

 

ג. עזרת מעות חטין

            חוץ מן הוואגאניס והחבילות נשלחו גם מע"ח בעין לרוסיא. המחאות נעשו בדרך סלולה פרטית מברלין, והחלוקה של המע"ח נעשית במוסקבא ע"י ועד שהשתתפו בו הועד הרבני ועדת מוסקבה, וחלקו הסכום של 50,000 (חמשים אלף) רובל. בערך נתחלק בין 225 ערים למע"ח, ונעזרו בו סכום הגון של רבנים. כאמור, כל החלוקה נעשית עפ"י הועד הנ"ל המשותף. מובן שעצם דבר המע"ח והסכום הם קונפידנציונליים [=חשאיים], משום מוראה של מלכות.

            כתבו לנו ממוסקבה, שלא היתה בשנים האחרונות שום פעם התעוררות גדולה כזאת, לבקש ולדרוש אחר מצה כמו השתא. כי הודות למהומה שקמה, נתעוררו אפילו אנשים אשר נתרחקו מן הדת, לדרוש ולתור דוקא אחר מצה. ובכלל השאירה עזרת המצה רושם כביר על כל החוגים של יהודי רוסיא. שומרי אמונים, וכל אשר זיק יהדות בוער בלבו, ראו כי היהדות עוד איתנה די' כדי להושיט להם עזר מעבר לגבול, למרות כל המעצורים והעכובים. וכי אמנם אחיהם מעבר הגבול יודעים בהאי צערא, וחברים לעזרם.

            עוד זאת ראו, כי במקום שיש רצון כביר מצד אחב"י בחו"ל  לא תוכל גם הממשלה למנעם מעזר, אחרי כי רק עזרת הדת הם מבקשים.

            היבסקציא ראתה כי הפוליטיקה שלה נכשלה, וכל שצף-קצף על שפתי עתונותה לא הועיל לה, ויראי ד' ראו ושמחו.

            כמה נפשות נצולו מלהתגאל ח"ו בפת חמץ בפסח, וכמה ענג גשמי ורוחני מצאו יהודי רוסיא במשלוח העזר  קשה לתאר.

                        והנני מוקירו ומכבדו הנאמן כערכו הרם

                                                                        שמרי' גורארי'

 

2. יתכן והכוונה לאירועים שנרמז אליהם בס' 'תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית', עמ' קצו. וראה במקורות שצויינו שם.

3. ראה בספרו של א"א גרשוני, יהדות ברוסיה הסוביטית (ירושלים תשכ"א), עמ' פח-צא.

 

            על תוצאותיו המוצלחות של ה"מבצע", קוראים אנו במכתבו של אדמו"ר הריי"צ, מיום כ"ז בניסן תרפ"ט (אג"ק, ב, עמ' קעד):

            במענה על שאלתם, איזה רושם פעל עלי העבודה בעזרת ותמיכת אחינו שי' אזרחי רוסיא, לצרכי חג הפסח העבר...

            כהיום, אשר עוד טרם בא מועד האפשרות לקבל ידיעות מפורטות.. כבד עוד לשפוט בזה.. אמנם גם הידיעות הכלליות משמחות לב המה, ותחת השפעה כזו הנני כותב דברי אלה.

            זרע יעקב, עם סגולת צור עולמים, בכל מקום שהם  יברכם השי"ת  הנה פתיל רשפי אש שלהבת אהבת אחים תלהטם. והאות, אשר בזמן קצר כזה של ששה ועשרים יום בערך, נעשה דבר שאי אפשר הי' לקוות בתחילה, אשר במשך קצר כזה יוכל להעשות כזאת.

            בעז"ה נשלחו כ"ח מרכבות מצה אפויה, וחמשה אלפים שש מאות שמונים ותשעה חבילות קמח של פסח, וגם עזרה במזומן. וכל זה נעשה בעשרים וששה יום...

            עין בעין נראה לעין כל, כי כח עליון, רוח אלקה ממרום, רחף מלמעלה על כל הנעשה במשך העשרים וששה ימים הללו.

 

 

            וגם מלאך רע בעל-כרחו יענה ויאשר את העובדות!

            וכך משתקפים הדברים בעיתונות הייבסקית, כפי שהם מצוטטים בכתב-העת "שערי ציון" (אייר תרפ"ט):

            ה"עמעס"  האורגן הרשמי של היבסקים, מסכם את תוצאות התעמולה שנהלו השנה היבסקים ברוסיה הסוביטית נגד חג הפסח; מצד אחד מציין העתון "הצלחה" מרובה, אך מן הצד השני הוא מוכרח להודות כי "האויב" גבר, בקיוב, בחרקוב, בטולטשין ועוד נערכו בלילות הפסח הפגנות-רחוב, שבהן השתתפו אלפים אחדים פועלים יהודים, ביחוד מבני הנעורים, אך באותה שעה ישבו הוריהם וקרוביהם וערכו בביתם את ה"סדר". ומי יודע  כותב העתון  כמה פועלים חזרו מן ההפגנות אל ה"סדר" ו"נכשלו" באכילת מצה.

            במוסקבה לא נערכו הפגנות פומביות, לעומת זה אורגנו "סדרים" פרוליטריים שבהם קראו "הגדה" נגד הדת ונערכו קונצרטים, אבל  מקונן ה"עמעס"  למרות כל התעמולה האנטי-דתית היו כל בתי-הכנסיות שבמוסקבה, בימי החג, מלאים מפה אל פה מתפללים. הקהלה במוסקבה חלקה מצות ומעות חטים בריש גלי באין מפריע מצד השלטונות המקומיים.

            ה"עמעס" מספר, כי בכמה ערים סרבו יהודים לקבל את המצות שנשלחו אליהם מחוץ לארץ, אך מן הצד השני  בוכה העתון  פתחו בכמה ערים ועיירות הקואופרטיבים והאגודות המקצועיות בתי-מאפה למצות, וחברים של מפלגת הנוער הקומוניסטי עסקו באפית המצות.

 

                                                                        (כפר חב"ד גל' 900)

 

 

מאמרים דומים

-