מהבעש"ט: טבילה במקוה. בקבוק היין בקידוש

הערות קצרות ללקט שושנים, ששונים בהלכות, הליכות עולם מאור העולם, ממרן הבעל שם טוב נ"ע (גל' חג השבועות תשס"ג).

            המובא שם מס' "משמרת שלום" שהצריך למקוה וטובל עצמו פעם אחת לא יזיק לו, הנה כבר קדמו בס' "גלות עליות" על מקוואות (פ"ז מ"ו פסקא ד): וכן שמעתי קבלת הבעש"ט ז"ל, שמי שיטבול לקריו אף בימי הקור כדי להתפלל לא יזיק לו מאומה. רק שיטבול פ"א לא יותר.

            ובס' "שפתי קודש" (עמ' 93): בשם הק' ר' דוד מטאלנא ז"ל, בשם הבעש"ט איתא שטבילה אחת אין בית מיחוש. ואני אומר שב' פעמים הוא טוב וג' פעמים הוא רפואה.

            ובסידור "לב שמח" כתב הרה"ק מאלעסק: שמעתי ממו"ח הק' [הרה"ק שר שלום מבעלזא] ז"ל, שלכך מסיים הגמ' בברכות בענין טבילת עזרא כל הנזהר בה מאריך ימים, שדרך הת"ח שיש לו מזג רך ויחשוב שאם ילך למקוה יזיק לו, ולכך איתא בגמ' שמאריך ימים מבלי היזק חלילה.

            ובס' "דרכי חיים" (עמ' מ) בשם הרה"ק ר"ח מצאנז שאמר, קבלה בידינו שטבילת מקוה אינה מזקת, רק כששואלים אם לילך אין לצוות לילך.

            ובס' "אברך" למו"ה אהרן מאיר אבד"ק באלחוב (דף סג, ב): והמקוה אינו מזיק לשום אדם חלש. וכאשר שמעתי מפה קדוש ישראל אדמו"ר המקובל האלקי מרן יצחק אייזיק זצוקללה"ה מזידיטשוב זכי"ע ועכי"א, שאמר שמקוה אינה מזקת כלל, והוא בעצמו שבר כל ימות החורף כמה וכמה שנים הקרח הנורא מעל פני הנהר וירד וטבל ועלה ולמד תורה כל הלילה וכל היום בקור נורא ואיום ובביתו אין לחם ושמלה להתכסות ובדחקות גדול והאריך ימים ולא חלה כל ימיו עד עת פטירתו... ושמעתי מאיש אלקים אדמו"ר הרב הגאון הקדוש המקובל האלקי מרן יהודא צבי זצוקללה"ה אבד"ק ראזלא, שהדאקטר הגדול הודה לו שטבילה מקוה אינה מזקת כלל וכלל. ובשם מהר"ן הקדוש, שדאקטר שיאמר כי המקוה מזקת, אינו דאקטר כלל וכלל ואינו יודע מאומה... וראיתי להצדיקים הגאונים הקדושים והטהורים נ"ע מהר"מ מאוהל מהר"א מראפשיטץ מהרצ"ה מרימאנאב מהר"מ מפרימשלאן מהר"ש מיערסלאב מהר"י מסאדיגרא מהר"ש מבעלז זכי"ע, אשר מזגם הי' רך וטבלו במקוה וכו'. עכ"ל.

            וכבר הדברים אמורים בסה"ק "ראשית חכמה" (שער הקדושה פי"א): נמצא הטובל הוא דבק בהוי"ה ממש לטהר גופו ונפשו. גופו במים ונפשו ברוחניות השם השורה שם, ובזה לא יזיקהו אפילו יהיו המים קרים, כי מאחר שהוא דבק בהוי"ה א"א שיבוא לו היזק... ובהיות המקוה ממים קרים והוא מצטער, יכוין במה שאמרו רז"ל כי עוה"ב אינו מושג אלא ע"י יסורין... והזהיר לעשות הטבילה בזמנה בודאי לא ישיגהו שום מזיק, כי שומר מצוה לא ידע דבר רע.           

*

            והמובא שם מסה"ק "פרי קודש הלולים" שאין כוונת המקוה מעכבת את הטהרה, אבל עכ"פ צריך לכוין לשם טהרה, ראה גם בסה"ק "מגן אברהם" להרה"ק מטריסק (דרושים לפסח, דף ז, ג): אפילו כשטובלים במקוה יכול להיות שהיא רק דרך מצות אנשים מלומדה בלי שום כוונה לטהר את הנפש, וטבילה כזו היא רק כמו רחיצה בעלמא, כמ"ש טבל ולא הוחזק כאילו לא טבל. ולכן אפילו הטובל עצמו כמה פעמים בלי כוונה הרי הוא כאילו לא טבל אפילו פעם אחת.

            ובשם אדמו"ר בעל ה'תניא' איתא, שטבילה במקוה מועילה בלא כוונה, כי נדה שטבלה בלא כוונה טהורה. ולכן מועילה לטהר הנפש ממח"ז בעת התפילה. וה"ה לצדקה ואמירת הזוהר שמועילים גם בלי כוונה ומטהרים ממח"ז בעת התפילה (מגדל עז, עמ' תכה-תכח).

*

            במה שהובא שם לסגור בקבוק היין קודם אמירת הקידוש, הנה בס' "חכמי ישראל" (נ.י. תרפ"ד דף ס, ב) מובא מכת"י חב"ד, כנראה בקבלה מהבעש"ט הק', שהוא דוקא בקידוש הלילה.

                        (גל' שעו)