נוסח "מזוכך ומבורר ומנוקה"

 

רשימת אדמו"ר מוהרש"ב "בדבר נוסח שקבע הוד כ"ק

אדמו"ר הזקן זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע"

           

            את רשימתו זו כתב כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע, כנראה, בחודש מנחם-אב תרמ"ז, בשעה שקיבל מהרה"ח מו"ה אברהם דוד לאוואוט את ההשלמות לסידור "תורה אור עם שערי תפילה".

            את הרשימה כתב אדמו"ר נ"ע לעצמו, ואל הרב לאוואוט שלח הרבי מכתב שבו כמה עניינים המיוסדים על רשימה זו (ראה: אגרות-קודש, א, עמ' יז-יט, מכתב מיום ד' כ' מנ"א [תרמ"ז]).

הרשימה הנדפסת כאן אינה בשלימותה; עיוני ההלכה אשר בה – שחלקם באו בקצרה במכתב הנ"ל – יתפרסמו אי"ה בהזדמנות אחרת.

 

בהקדמה לשערי תפלה [אות ז]: ויש כמה דברים שנמצאו בפע"ח כו' והוא השמיטם, ומס'[תמא] הבין שאינם שייכים רק להיודעים ועוסקים בחכמת הקבלה. עכ"ל.

            וקשה מאד לומר כן שהדברים השייכים לחכמת הקבלה השמיט, והלא כל התפלה רומזת להכוונה שבה. ולפע"ד העיקר הוא הכוונה ע"פ הנסתר, ו[א]עפ"י שאין ראי' דבר, זכר לדבר נוסח "והוא רחום" של כ"ק אדמו"ר רבינו הגדול זצוקללה"ה אינו כמו בשאר נוסחאות בסידור האריז"ל ובסידור מהרי"ק¹ זצ"ל וסדר הנוסחאות הקודמים.

            ונלפע"ד דאי' בפע"ח שער הסליחות ספ"ח וכ"ה במ"ח² מס' יום שני פ"ד, מן "והוא רחום" עד "כי א-ל טוב וסלח אתה" שי"ב תיבין כו', מן "אנא מלך" עד "אין כמוך" (ובמ"ח עד "תשתחווה") ק"ל תיבין כו', מן "הפותח יד" עד סוף (ובמ"ח עד "אחד") פ' תיבין כו' (ובסידור האריז"ל.. נוסח ספרד[?]).³ וכן הוא בנוסח כ"ק אדמו"ר זצוקללה"ה (לבד מן "הפותח יד" עד "אחד" לפי נוסח כ"ק אדמו"ר זצוקללה"ה רק ע"ב תיבות. ואם היו תיבות אלו "א-ל הביטה דל כבודינו בגויים ושקוצינו כטומאת הנידה" כמו בסידור האריז"ל, הי' זה משלים למנין פ' תיבות. ובמ"ח שם יש כוונות ע"ז).⁴

            וכשנעיין היטיב נראה שכ' רבינו ז"ל בהנוסח  אותן הענינים שיש עליהם כוונות ע' בסידור האריז"ל ובמ"ח (לבד "א-ל הביטה" כו').

            וגם למה השמיט הסליחות "אנשי אמנה" הנז' בפע"ח ובסידורי האריז"ל⁵ ויש בהם כוונות, ומה שני לי' בין סליחות אלו ל"והוא רחום" כו'.

            אלא האמת הוא שגבהו דרכי רבינו ז"ל בהסידור,⁶ ונעלם הכוונה בהנוסח אשר דקדוק בו כ"כ. וכידוע אשר כ' שנה עסק בהנוסח ובכל שנה הי' מסדר נוסח אחר, עד הפעם העשרים יצא מזוכך ומבורר ומנוקה כו'.  ולפ"ד א"א ליתן בו כללים.

            ובתפילה העיקר הוא הכוונת הלב והקול רק לעורר הכוונה, וכמבואר בכ"ד, והכוונה צ"ל כדבעי (לידע לכוין בשם כו' וכמבואר בכ"מ), וע"ז נסדרו כל תיבות התפלה לפי הכוונה בענין זה.

            אך גם מי שאינו יודע הכוונה, מ"מ הענין הניצרך להתפילה עפ"י קבלת האריז"ל צריך כ"א לאומרו, אף מי שאינו יודע הכוונה הפרטיות, ולא הי' רבינו ז"ל משמיט אותם מן הסידור שלו. וע"ד מ"ש בתו"א פ' חיי שרה סד"ה להבין ענין שאמרז"ל יפה ש"א כו', אבל עכשיו צריך להראות עכ"פ הביטול בחיצוניות כו'.⁷

            סוף דבר, אינו מתקבל אל הלב אשר לכן השמיט איזה ענינים לפי שאינם שייכים רק להיודעים ועוסקים בחכמת הקבלה.

            ואפי' כולנו חכמים כולנו יודעים את הקבלה, צריכים אנחנו להתפלל כמצווה עלינו בנוסח רבינו הגדול כ"ק אדמו"ר זצוקללה"ה, עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע כו'.

            וזה לפ"ד ברור, אשר בכל השירים ותשבחות ותפילות אשר בד"כ הוא לשפוך שיח לפני השי"ת, קטן וגדול שוים בלי שום חילוק כלל. ובודאי מי שיודע לכוון בכוונות אמיתיות עפ"י הקבלה ועפ"י דא"ח, ומכוון, בודאי יותר טוב כו'.

*

            בסידור האריז"ל, לומר "התכבדו מכובדים" כו' וזה מועיל שלא יהרהר בד"ת שם. וע' בש"ת סי' ג' ס"ק א'.¹ ובשו"ע אדמו"ר זצוקללה"ה כ' הטעם דאין אנו כו'.² וצ"ע איך אנו אומרי' בשבת "שלום עליכם" כו'. ואפשר שבת שאני.³

 

1. =סידור "קול יעקב" למוהר"ר יעקב קאפיל איש ליפשיץ ממזריטש גדול (בעהמ"ח ס' שער גן עדן).

2. =ס' "משנת חסידים". וכתב אדמו"ר ה'צמח צדק' (פס"ד יו"ד סי' קטז) בשם דו"ז ההג"ר יהודה ליב בשם אחיו אדמו"ר הזקן, ש"המשנת חסידים לא העתיק [אלא] רק דברי האריז"ל" (אבל בשו"ת הצ"צ אהע"ז סי' קמג: וכן השיב כאאזמו"ר הגאון נ"ע.. שזה הוזכר בספר משנת חסידים.. ואפשר הוא מהאריז"ל). ובשו"ת מנח"א (ח"א סי' יא): ונודע גודל ערכו של המשנ"ת חסידי"ם, שהקדוש המקובל רבינו מהרצ"ה מזידיטשוב זי"ע קרא לספרו בשם חביבות "משנה תורה" בחכמת האמת וכתבי האריז"ל, יען שעשאו סולת נקי' מאשר ידע לצרף וללבן אותיות לכתוב בקצרה תוכן דברי האריז"ל בכתבים שכ' הרח"ו ז"ל (יעו"ש עוד כיצד מפרש את דברי הד"ח מצאנז שכתב כי "באמת האריז"ל לא כתב כלל זה רק המשנת חסידים"). וראה הנלקט בהערותיו של הריא"ז מרגליות לס' "צבי לצדיק" (הגהות מוהרצ"ה מזידיטשוב לתקו"ז) דף מט, א ואילך.

3. התיבות המוקפות נוספו בשולי העמוד, וקריאתן מסופקת.

4. במכתבו הנ"ל אל הרב לאוואוט, כותב אדמו"ר הרש"ב: וצ"ע מה שהשמיט כ"ק אדמו"ר תי' "א-ל הביטה" כו', שחסר ח' תי' ממנין הפ' תי'. עכ"ל (אג"ק, א, עמ' יח).

ב"קונטרס הסידור" להרא"ח נאה (עמ' יג) האריך בזה, ותורף דבריו: ..והנה בכל סידורי אשכנז ואפי' בסי' ריע"ק [סי' "קול יעקב"] הנ"ל, הנוסח של "והוא רחום" ארוך מאד, ואפי' בסידורי הספרדים, אין הנוסח מתאים עם מספר התיבות שכ' הפע"ח, אלא שהם יתרים כמה תיבות או פחות כמה תיבות, ואין אף נוסח א' מתאים עם המשנ"ח ופע"ח, והדבר פלא. ומכאן נראה בעליל עד כמה דקדק אדמו"ר ז"ל שהסידור שלו יהיה נוסח האר"י, כשמו כן הוא, כי בנוסח "והוא רחום" של אדמו"ר, המספר של הפע"ח מכוון.. אלא שב"הפותח יד" נמצא רק ע"ב תיבות.. ומה שנראה לומר בזה, דהנה בסידורי אשכנז וספרד כתוב ב"הפותח יד" אחר "כי אנחנו עמך בני בריתך": "א-ל הביטה דל כבודינו בגוים ושקצונו כטומאת הנדה, עד מתי עזך בשבי ותפארתך ביד צר".. ובסידורי אדמו"ר אין כל זה.. ובילדותי שמעתי שהפסוקים האלו הם השמטת הצנזור, ורבים מאנ"ש נוהגים לאמרם.. ועפ"י כ"ז נראה שנוסח אדמו"ר ז"ל האמתי הוא להוסיף "א-ל הביטה.. הנדה" שהם ח' תיבות, ויהי' המספר מכוון פ' תיבות כמ"ש הפע"ח.. עכ"ל.

גם אני הכותב ראיתי סידור ישן בנוסח אדמו"ר הזקן, ובאותו מקום נדפס סימן המורה על השמטה, ושמונה התיבות הנ"ל נוספו בכתיבת יד.

5. הסליחה "אנשי אמנה" נזכרת שם לאומרה ביום שני לפני "והוא רחום".

6. ועד כדי כך, שבהגהותיו לסידור כותב אדמו"ר הרש"ב, שגם בסידורים שבהם נדפס (בתפילות השבת ויו"ט) נוסח השמו"ע בשלימותו עם "רצה ומודים", בכל זאת יש להדפיס שם את המלים שכתב אדמו"ר הזקן בסידורו "רצה ומודים כו' תמצא בשחרית" – "דהגם שאינו נוגע בעצם הנוסח, מ"מ אין לשנות, וע"ד חייב אדם לומר בלשון רבו. וגם שאפשר שיש בזה איזה כוונה, כי גבהו דרכיו כו'.. בודאי יש בזה כוונה מיוחדת" (ועוד נראה מהגהתו זו של אדמו"ר הרש"ב, שדעתו לא היתה נוחה כלל מכך שמדפיסים בסידור קטעים שלא נדפסו בסידורים הראשונים של אדמו"ר הזקן, כגון "רצה ומודים" הנ"ל, "אשרי" לפני "ובא לציון גואל", "ברוך שאמר" ופסוקי דזמרה בשחרית של שבת ודומיהם. יעו"ש).

7. כלומר, שהמעשה צריך להיות תואם אל הכוונה הנרצית, אפילו אם אותו אדם אינו מכוין את הכוונה הזו. וכך בנוסח התפילה, גם מי שאינו יודע את הכוונה, צריך הוא לומר את הנוסח המתאים לאותה כוונה.

 

 

1. ז"ל השערי-תשובה שם: עיין במחזיק ברכה בשם ספר מצת שמורים שמזהיר לאומרו, וכן מהר"מ פאפר"ש ז"ל כתב שהאר"י ז"ל חידש לאומרו גם עכשיו, ובזה ינצל שלא יהרהר בד"ת בבה"כ ע"ש. ואולי לא נאמרו הדברים אלא ליחידים אשר תורתם אומנתם ולא זולתם, וכאשר כתב שם בשם ס' מקור חיים למהר"ח כהן ז"ל, דמחזי כרמות רוחא ע"ש.

2. וז"ל בסי' ג' סעיף א' (במהדורא קמא): ועכשיו לא נהגו לאמרו, מפני שאין מחזיקין את עצמנו ליראי שמים שהמלאכים מלוים אותנו. (ובמהדורא בתרא לא נזכר מזה כלל).

3. בס' מנהגי החת"ס כתב, שמהאי טעמא לא היה החת"ס אומר "שלום עליכם" בשבת. וראה במהדורת תשל"ו (עמ' פ ועמ' קסז), בירורים בענין מנהגו זה. ושם (בעמ' פ) מובא החילוק בין המלאכים הבאים מצד קדושת האדם, שבזה י"ל שאין אנו מחזיקין א"ע וכו', לבין המלאכים הבאים מצד קדושת היום, שבזה אין לומר שנתמעטו הדורות (יעו"ש).

ועוד יש להעיר מהא די"א שאדמו"ר הצ"צ ועוד מגדולי החסידים לא היו אומרים "שלום עליכם" בליל ש"ק (אך מטעם אחר), אף שב"אור התורה" להצ"צ (בראשית, דף קצט ע"ב; על הסידור, עמ' שמ) נתבאר "ענין שלום עליכם כו' שאומרים בשבת בליל שבת".  ואכמ"ל.

 

===============

            בימים אלו – בט"ו מרחשון – מלאו שנתיים לפטירתו של האי גברא רבה הרה"ח ר' חיים עוזר מרינובסקי ע"ה, ואגב מאמר זה אודות נוסח התפילה של רבינו הזקן נ"ע, הנני להעלות על הכתב שמועה בשמו, ששמע מזקינו הרה"ג הרה"ח ר' משה טרשנסקי ע"ה, שהרה"ק מרוז'ין זצ"ל היה מתפלל תפילת שמונה-עשרה בנוסח אדמו"ר הזקן נ"ע.

            זקינו הנ"ל הכיר רבים מזקני החסידים שזכו להיות במחיצתו של הרה"ק מרוז'ין, וביניהם גם את מי שנשא את הרה"ק על כתפיו בשעת הצלתו מבית האסורים.

=============

                                                            (כפר חב"ד גל' 927)