מאמרים

סידור ראסטאוו

יגדיל תורה - ירושלים

פרטים בלתי ידועים על הדפסתו של סידור חב"ד בברית המועצות בשנת תרע"ח (1919) עפ"י מקורות נאמנים.

 

הרב יהושע מונדשיין
ירושלים

 

"סידור ראסטאוו"

 

ביגדי"ת גליון ז (עמ' 86-85) נכשל הכותב בשמועות בלתי בדוקות (כדלהלן) ומהראוי להעמיד דברים על דיוקם.

וזאת אשר שמעתי מהרה"ח הגר"י לנדא שליט"א שבדידה הוה עובדה, ששלחתו אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע לחרקאוו אל מנהל דפוס ראם, ובקשו למכור להם את האימהות (מאטריצן-סטערעאטיפן) של סידור 'תורה-אור' על מנת להדפיס מהם בראסטאוו. הנ"ל השיבו שאין לו את האימהות, ותחת זאת ייעצם לעשות גלופות (קלישא) מסידור קיים ולהדפיסן. אדמו"ר נ"ע קיבל את ההצעה, בחרו בסידור מסויים, ר' זלמן אידל זיבלין ע"ה נתמנה לתקן את הנוסח קודם להכנת הגלופות, ויבדלח"ט - הגרי"ל שי' - ניהל את בית-הדפוס (שקנאו אדמו"ר נ"ע בראסטאוו) שבו בוצעה ההדפסה. נדפסו כעשרים אלף סידורים נוסח האר"י, וכעשרת אלפים נוסח אשכנז.

ההדפסה נגמרה בשנת תרע"ח - ככתוב בשער הסידור - והגרי"ל שי' מסר בעצמו לאדמו"ר מוהרש"ב נ"ע את העותק הראשון שנגמר בדפוס (ודלא כמו שמקלו הגיד לו לכותב שם שההדפסה "היתה בפועל אחרי הסתלקות כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע).

אולי אמת הדבר שאדמו"ר נ"ע אמר לר' זלמן אידל ש"לא לדייק כ"כ בדיוק הסידור" ברם ברור שהוא לא שעה לכך, ובכל ספק שהיה לו לא הניח קטנה או גדולה שלא שאל את אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע (ודלא כמ"ש הכותב שהטריח בשאלותיו את אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע) ולמרות שאדמו"ר נ"ע הקפיד עליו פעם ופעמיים וכו' ובכ"ז לא נסוג אחור ושאל שוב ושוב (יתכן ובאחת הגערות אמר לו אדמו"ר נ"ע שלא ידקדק כ"כ, ומזה נולדה השמועה כאילו נתן לו "הוראה" כנ"ל שלא ידקדק).

גם יתכן שאדמו"ר נ"ע אמר לו שיתקן בכללות לפי סידור "תורה-אור" (ומכך נובעים השינויים בניקוד 'תהלתך' בשש"י שני [תי"ו שניה בסגול], ו'לנויהם' במוסף לשלש-רגלים [למ"ד בשבא, נון קמוצה] וכהנה רבות, ולא נאמר שהטריח גם בכגון דא ורק ספיקות שהיו לו בנוסח התורה-אור שאל מאדמו"ר נ"ע.

ועוד יש לחלק בין דברים שתוקנו בסידור הנ"ל לבין דברים שנותרו כמות שהיו קודם ההדפסה בראסטאוו. ומ"ש שר' זלמן אידל טעה וכתה יקנהס"ז במקום יקנהז"ס הרי דברים אלו לא נכנסו על ידו אלא היו בסידור מקודם (והם גם סתירה מיניה וביה, שהרי לפני"ז נאמר שם ב"ליל ראשון של סוכות אומרים מקודם לישב בסוכה ואח"כ  שהחיינו" - מוכח שבליל שני יש להקדים שהחיינו, וכעין דיוקו של אדמו"ר נ"ע בהגהותיו לסידור תו"א), ואם טעה בכגון דא - אם מהעדר תשומת לב, או מחמת שכך נהגו אנ"ש בימים ההם - עדיין אין לומר שבדברים ששינה מהסידור הקודם ג"כ עלול היה לטעות, כי ברור שלא שינה מאומה על דעת עצמו.

עוד כתב הכותב שם כי בצילום סידור הנ"ל הוצאת קה"ת נכנסו תיקונים נוספים על ה"ראסטאווער סידור" כגון בנוסח או"א שקודם העקידה שינו וכתבו "את הברית" במקום "ואת הברית" [ולא במקום "זאת החסד" כמש"ש בטעות] שבסידור ראסטאוו, "וצ"ע על איזה סמך שינו את הל' כאן במהד' קה"ת". עכת"ד. ואיני יודע על סמך מה כתב לדברים אלו, שהרי גם בסידור ראסטאוו המקורי השמיטו את הוא"ו ואין זה מתיקוני קה"ת!

מסקנתו של הכותב היא ש"מתוך הפרט, נוכל ללמוד על הכלל כולו, שרק אלו הענינים שידועים לנו בבירור שהמה הוראות מהנשיאים זי"ע, יכולים לסמוך עליהם. ושאר דיוקי ה"ראסטאווער סידור" נשארו בספק" עכ"ל. ולשיטתו נלמד מהפרטים הבלתי נכונים שבדבריו על כלל השמועות שמביא שאין בהם להפקיע את ה"ראסטאווער סידור" מחזקת בדוק, ובפרט בדברים ששינו בהם מהסידור שממנו הוכנה מהדורת ראסטאוו. ונראה שגם דעם כ"ק אד"ש נוטה לדייק משינויים שבסידור זה, וכמ"ש בס' המנהגים עמ' 45 הע' 4*: "ובסידור שהו"ל כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע בראסטוב הוסיפו ציון זה ["בת"צ ברך"] באבינו מלכנו". וכמובן שכחו אתו להכריע נגד סידורי תהלת-ה' האחרים (צילום 'סדר העבודה' דווילנא) שהמה מעשי ידי המדפיסים הקודמים שלא היו בעלי-סמכא גבי נוסח אדמו"ר הזקן זיע"א.

 

יגדיל תורה (ירושלים), ט (טבת תשל"ט), עמ' 81–83.

מאמרים דומים

-