מאמרים

ספרי מוסר על-פי תורה

עלים לתרופה

בהמשך לגישתם של אדמו"רי בעלזא בענין לימוד ספרי מוסר הבנויים על פסוקי תנ"ך ומאמרי רז"ל מציין את דבריו של אדמו"ר הזקן וכן את דבריו של אדמו"ר האמצעי.

ספרי מוסר על-פי תורה

            במדור "יומא דנשמתא" שבגל' תלו, הבאתם מדברי אדמו"ר מהר"י מבעלזא זי"ע, שעיקר הדרך לבוא לידי שבירת ותקון המדות הוא לא ע"י עצות שבספרים המיוסדים על עניני תקון המדות על פי השכל, אלא ע"י לימוד ספרי מוסר הבנויים על פסוקי תנ"ך ומאמרי רז"ל. ועוד שם מדברי אדמו"ר מהר"ש מבעלזא זי"ע, שאע"פ שלפעמים נראה לאדם שגם ע"י עצות שכליות שבספרים נתעורר ונתלהב לבו לעבודת הבורא ב"ה, הרי זה רק לפי שעה ואינו מתקיים זמן רב, ואילו התעוררות והתלהבות שע"י עסק התורה הק' מתקיימות לעד.

            ב'הארות ומובאות' שבס' 'ביאורי החסידות' (שציינתם בגל' שם) הובאו באריכות דברי הרב חיד"א בס' "לב דוד", ששולל את לימוד המוסר מספרי הפילוסופים, ומרומם את עסק התורה ומוסר רבותינו "כגון ספר הקדוש 'ראשית חכמה', הבנוי על אדני כסף מדרשי רז"ל וספר הזוהר.. וכה יעשו הרוצים לעבוד ה', לקבוע לימודם בספר הקדוש האמור", ומציין לשבח גם את שרשי היראה והענוה שבתחילת "ספר הרוקח" ובתחלת "ספר חסידים", ועשרה פרקים קיצור "חובת הלבבות", וכן את הספרים: "צידה לדרך" לר"מ ן' זרח, "שערי תשובה" לרבנו יונה, "דרך חיים" לר"מ די לונזאנו, "ספר הישר" המיוחס לרבנו תם, "שערי קדושה" למוהרח"ו ו"תוצאות חיים" להר"ר חיים "וכיוצא בהם, זכר כלם לחיי עד, כי הם הם גופי תורה".

            אך מובן מדברי הרב חיד"א, שאין הוא שולל את ספרי המוסר של חכמי ישראל, גם אלו המיוסדים על אדני השכל, אלא רק את "מוסרי אומות העולם, כי מוסריהם הם בנויים על פי שכלם ואין בהם כח לבטל יצר הרע, כי דבריהם שיחת חולין, וזו אינה תורה".

            ויש להסמיך את דבריו לפירושו של הרר"ע מברטנורא בתחילת מס' אבות: וחכמי אוה"ע ג"כ חברו ספרים כמו שבדו מלבם בדרכי המוסר כיצד יתנהג האדם עם חבירו, לפיכך התחיל התנא במסכת זו "משה קבל תורה מסיני", לומר לך שהמדות והמוסרים שבזו המסכת לא בדו אותם חכמי המשנה מלבם, אלא אף אלו נאמרו בסיני. עכ"ל.

            את דבריהם של אדמו"רי בעלזא שנעתקו לעיל, יש להקביל לדבריו של אדמו"ר בעל ה'תניא' זי"ע בהלכות תלמוד-תורה שלו (פ"ב ה"ט): "ספרי מוסר שנבנו דבריהם על המדרשים וההגדות ומאמרי הזוהר". ועוד שם (פ"ג ה"ד) ביתר הדגשה: "ספרי מוסר שנבנו על מדרשי חכמים שדבריהם תורה וקבלה ולא שכל אנושי".

            ועוד לו בהקדמת ה'תניא' בביאור ההבדל שבין שני סוגי ספרי המוסר: "ספרי היראה הבנויים ע"פ שכל אנושי בוודאי אינן שוין לכל נפש, כי אין כל השכלים והדעות שוות, ואין שכל אדם זה מתפעל ומתעורר ממה שמתפעל שכל חבירו.. ספרי היראה אשר יסודותם בהררי קודש מדרשי חז"ל, אשר רוח ה' דבר בם ומלתו על לשונם, ואורייתא וקב"ה כולא חד, וכל ששים רבוא כללות ישראל ופרטיהם עד ניצוץ קל שבקלים ופחותי הערך שבעמינו בנ"י כולהו מתקשראן באורייתא, ואורייתא היא המקשרת אותן להקב"ה כנודע בזה"ק".

            אדמו"ר ר' דובער מליובאוויטש זי"ע מפרט בהקדמתו לשו"ע אדמו"ר: "ספרי המוסר המיוחדים ע"פ חכמת האמת כס' הראשית חכמה והשל"ה וכה"ג". ובאחד ממכתביו מגדיר הוא את ההבדל בין ה'מוכיחים' של החסידים לאחרים: "המוכיחים המעוררים הלב נחלקו בין חסידים שלנו לשלהם.. זה דורש מס' חובת הלבבות ובעל העיקרים ועקידה, וזה דורש מס' ראשית חכמה ושל"ה וכה"ג".

            וראה בדבריו של בעל ה"ראשית חכמה" בסוף הקדמתו לספרו זה: "שאר המחברים שקדמוני המדברים בתשובה ומעשה, כתבו התוכחות כפי שכליהם הרחב, כמו החסיד בעל חובת הלבבות ורבינו יונה בשערי תשובה ודומיהם. ואני תפסתי לי לעיקר דברי רבותינו".

            על גדולתו וקדושתו של ה"ראשית חכמה" בקהל חסידים וקביעות לימודם בו, ראה בס' "מגדל עז" (כפ"ח תש"מ) עמ' תכא ואילך.

וראה זה אומ"ר הבא מן החדש, שנתפרסם זה עתה במכתבו של הרה"ג ר' כתריאל דוד קאפלין שליט"א (קובץ 'בית אהרן וישראל', גל' קיד עמ' קנד): שמעתי מידידי המנוח הג"ר יוסף יהושע אפפעל זצ"ל אב"ד ליעדז, מחבר ספר שו"ת יד יוסף, דכשהיה בחור צעיר ולמד בכורות עם הרי"ט אלגאזי, וכאשר נסע פעם להאדמו"ר ר' ישכר דוב מבעלזא זצ"ל שהיה גר אז בגולה בהאלאשיץ, שיבח מאד את לימודו בזה, אלא שאמר לו שגם יעשה קביעות בספר ראשית חכמה.

            (גל' תמב)

מאמרים דומים

-