מאמרים

עוד לתולדות משפחת מייא (תגובה)

מוריה

מוסיף פרטים חשובים, שמות ותאריכים, על פי כת"י של העתק מצבות מקהילות רבות, ביניהן ק"ק ברעסלא. (בהמשך למאמרים שנדפסו ב'מוריה' גל' אב תשל"ו וגל' כסלו תש"מ).

 

מוריה, שנה תשיעית, גליון ה-ו (קא-קב), אדר תש"מ

 

יהושע מונדשיין
ירושלים

 

עוד לתולדות משפחת מייא

 

במחלקת כתבי-היד שבספריה הלאומית בירושלים נמצא כ"י (מס' 1937 ˚8) ובו העתקי מצבות מקהילות רבות, ביניהן ק"ק ברעסלא. לפיהן יכולים אנו להוסיף פרטים חשובים על האמור כבר במאמריהם של הרב ח"ש רוזנטל ("מוריה", גל' מנ"א תשל"ו) ושל הרב יוסף בוקסבוים ("מוריה", גל' כסלו תש"מ).

תחילה נוסיף כמה דיוקי שמות ותאריכים שנודעו לנו כתה מהמצבות הנ"ל:

"מרת רעכיל מבית סאמועל" אלמנתו של רק יחיאל מיכל מייא ואמם של האחים ר' מיכאל שמעון ור' יוסף; היא מרת רעכיל מינא בת מו' זנוויל כ"ץ, נפטרה ליל ש"ק מנ"א שנת תק"פ (מצבתה בדף פו, ב).

מצבתו של רק יחיאל מיכל נעתקת בדף פז, א, אך אין ללמוד ממנה פרטים נוספים על האמור במאמרו של הרב בוקסבוים. וזה נוסחה:

מצבת קבורת

האדם הגדול במעשים טובים לפ"ק

ה"ה המפורסם בישראל גדול שמו תהלתו בשמים מו"ה יחיאל מיכל מייא מ"ס, אשר מאד התאמץ בגודל זרועו, וימינו להשכיל להיטב עם כל אדם, עוד החזיק בעול עמו לשום נפשו בכפו לפעולתו (הבית גדול), לאין חקר כי הגדיל לעשות בישרו עד יום מותו, נפטר בשם טוב גדול ביום יום השני בארבעה עשר לחדש העשירי הוא חדש טבת ובעוד היום...... נשבר.

ר' יוסף מייא היה חתנו של ר' ישעיה פיק-ברלין, וממצבת אשתו (בדף סז, ב) נמצאנו למדים כי היתה מרת שרל ונפטרה ביום א' ח"י שבט תקע"ה.

אודות ר' יוסף מייא עצמו יכולים אנו להוסי, את תאריך פטירתו, ביום הש"ק ד' כסלו, תקע"א.

בהספדו של ר' מיכאל שמעון על אחיו נזכר ר' לייב ברבי זצ"ל שנפטר באותו פרק זמן (ראה מאמרו של הרב בוקסבוים עמ' פג), ובמצבתו (דף פה, א) קוראים אנו: "פ"ט הרב הגדול מו"ה יהודא ליב ברבי דיין דקהלתנו, נו"נ [=נפטר ונטמן] ביו' ה' ב' כסליו תקע"א לפ"ק. גם בין ידידי א-ל המות חרבן הפגיע, אשר אור חכמתך במקהלים הופיע, ובלב בחורים מטע תורתך תזריע, יספד כל עובר פה במר נפש וידמיע, כיהודה רד עם א-ל רוחו לשפל הכריע, אך לעלות מרום שבת עד עפר הגיע. תנצב"ה".

"משה לייבש מייא" בנו של ר' מיכאל שמעון, הוא ר' "משה יהודה המכונה ליב... הלך בשם טוב לעולמו ביום א' כ"ב אלול... תרכ"ז לפ"ק" (מצבתו בדף צח, א).

ר' מרדכי לעווענשטאם הדפיס בברעסלויא "מזכרת.." ובה נוסח מצבתה של אשתו מרת צירל רחל בת ר' מיכאל שמעון מייא, ולפיה ניתן לתקן את פרט השנה שנשתבש בכה"י שלפנינו. וכפי שהוא לנכון במאמר הרב בוקסבוים עמ' פד.

דמות נוספת הקשורה במשפחה זו, היא "האשה החשובה ויקר' מ' רייזכה בת ה"ה המפורסם הרבני'[!] ר' יחיאל מיכל מייא אשת ה"ה היקר המפורסם ר' מיכל מו"ס, נפט' יום עש"ק ונקב' ביום א......... לפ"ק תנצב"ה" (ואיני יודע כיצד לשלב דמות זו במסגרת משפחתה. אם ניתן להסתמך על סדר העתקת המצבות, הרי ששנת פטירתה היתה בין השנים תקצ"ב-תקצ"ד).

הרב רוזנטל במאמרו הנ"ל (עמ' מט) סבור כי ה"חידושי הגהות" לטור דפוס דיהרנפורט חוברו ע"י חבר אנשים שהושיב ר' מיכל מייא למטרה זו. בהע' 10 מביא הוא את דברי הרא"ז מרגליות בספרו "מעלות היוחסין": "...הרב המובהק מו"ה יוסף מייא ז"ל... בטורים דפוס דיהרנפורט הגיה הד"מ עפ"י ד"מ הארוך..." אך נראה כמהסס בקביעה זו היות והנ"ך ידוע כמו"ל הטור ו"לא מבואר שם שהוא בעל חידושי ההגהות".

הרב בוקסבוים נוקט בפשיטות (בעמ' פ) כי חידושי ההגהות נכתבו ע"י האחים הרה"ג ר' מיכאל שמעון ור' יוסף, ואעידה בזה שני עדים כי קביעה זו נכונה היא:

בשעת ה"מספד מר" שהדפיס ר' מרדכי לעווענשטאם בברעסלויא, מפורש: "...חותני... מוהר"ר מיכאל שמעון מייא זצלה"ה, בעהמ"ח (בצירוף אחיו הה"ג החסיד המפורסם מוהר"ר יוסף זצ"ל) חידושי הגהות על ארבע טורים, הנדפסים בד"פ [=דיהרנפורט]...".

העדות השניה מפורשת במצבתו של ר' מיכאל שמעון מייא, ואולי כאן המקום לפרסם את מצבותיהם של אחים גאונים אלו (שתי המצבות בדף סח, ב):

א.

פ"נ מו"ה יוסף בן מ"ה יחיאל מיכל מייא זלה"ה לפ"ק. צדיק כתמר יפרח2

יום צרה ותוכחה ונאצה היום הזה לכל גבר

וכל לב המס ימס, ויהי למים, כי גדלה השבר

ספדו והלילו! כי איש אלקים קדוש עלינו עבר

פרח שושן נבלה, שקט זעם מלאך אכזר גבר

מה לך פה יוסף הצדיק? כי חצבת לך פה קבר

יושבי חלד מר יבכיון, כי אבד צדיק פס חבר

יזל כל עין דמע, כי אפס תקו', חדל תוחל' ושבר

ארון אלקים נלקחה, אבד חסיד ואיש נבר

איש שר וגדול ליהודים, אשר הרביץ תורה בישראל, ויהי ביתו פתוח לרווח', ה"ה הרב המאה"ג הצדיק המפורסם כמו"ה יוסף מייא זלה"ה בהרב המפורסם מו"ה מיכל מייא זלה"ה המולד ביום ה' טבת תקכ"ה לפ"ק וטרם עתו עלה המות עליו, כי יצאה נשמתו בקדושה ובטהרה ביום ש"ק ד' כסליו, ונקבר ביום א' ה' בו תקע"א לפ"ק תנצב"ה.

ב.

זה האדם גדול ביהודים ורצוי לכל אחיו לפ"ק

מלאכים יובילו כתר אמת לעומתך

שר מיכאל עומד, ויקבל נשמתך,

מרום ינשאך ישגיא אחריתך.

פ"נ איש אלקים קדוש, הרב הגאון הגדול, הצדיק אמיתי בוצינא קדישא, חסידא ופרישא, המפורסם בדורו כקש"ת מוהר"ר מיכל מ"ס זצלה"ה, אשר חיבר בצירוף אחיו הה"ג החסיד המפורסם מוהר"ר יוסף מייא נ"ע חידושי הגהות על ארבע טורים, הנדפסים בווין ובדיהרענפורט, ולגודל ענותנותו לא רצה להזכיר שמו עליהם. אשר יצאה נשמתו בקדושה ובטהרה, ביום ד' י"א סיון, והוא לקברות יובל בבכי' ובהספד גדול, ביום ה' י"ב סיון שנת חמשת אלפים תקצ"ג לפ"ק תנצב"ה.

ברם העירנו הר"ר שמואל אשכנזי נ"י כי אין אנו זקוקים לעדויות לבעלותם של האחים על ההגהות, מאחר ובידינו הודאת בעלי הדין עצמם. שכן בכמה מקומות בהגהותיהם מצטטים איש מאחיו ומר"י ברלין, ומשום הכי בטפסים אחרים הדביקו באותם מקומות נוסח אחר שלא "יסגיר" את מחברי ההגהות.

ולפום ריהטא מצאתי חמשה מקומות מעין אלו בחלק או"ח, ואלו הם:

בסי' ח נכתב לראשונה: "ואחי מוהרמ"ש נ"י הגיה", ואח"כ תוקן "ונראה להגי'" (בדפוסים שלפנינו נשמטה הגהה זו לחלוטין!).

בסי' רב: "כ' אחי הגדול החכם המופלג מוהר"ר מיכאל שמעון נר"ו ליישב" ותיקו: "יש ליישב" (וגם בתוכן הדברים נשתנו כמה דברים).

סי' תנז: "וכן מצאתי בהג' הטור לאדמו"ח הגאון אמיתי מו"ה ישעיה ברלין נ"י" ומשפט זה נשמט מהנוסח המאוחר (וכן ההגה"ה סק"ב שבהמשך).

סי' תקלא: "ודוגמא לזה הראני אדמו"ח הגאון האמיתי מופת הדור מו"ה ישעיה ברלין נ"י בתשו' חכם צבי" ונשתנה ל"ודוגמא לזה הביא בתשובת חכם צבי".

בסי' תרצה:"ושאלתי את פי אדומו"ח הגאון המפורסם מו"ה ישעיה ברלין נ"י אשר צלל במים אדירים עמקי ים התלמוד בחריפות ובקיאות וכל רז לא נעלם ממנו, והשיבני כי לא מצא כן בשום מקום [בגמ' שרב מצלי של שבת במוצ"ש]" ובטפסים המתוקנים: "לא נמצא כן בש"ס לפנינו" (והוסיפו ש"כזה אירע גם כן בבית יוסף סימן ר' ע"ש" שהביא גמרא זו "שלא נמצא בגבולינו". ואני בחפזי לא מצאתי שם כדבר הזה).

----

מאמרים דומים

-