מאמרים

על הנוסחים הקדומים של "אגרת עליית הנשמה"

היכל הבעש״ט

על העתקה חדשה מהנוסח הקדום של אגרת הבעש"ט (נדפסה שם עמ' ו–יג), ועל השינויים שבין נוסחאותיה השונות.

היכל הבעש"ט, כ (תשרי תשס"ח), עמ' יד–יט

 

על הנוסחים הקדומים של "אגרת עליית הנשמה"

עלץ לבי בה' בראותי עוד העתקה מהנוסח הקדום של אגרת קדשו של מרן הבעל שם טוב נ"ע, בנוסף להעתקה שפרסמתי לראשונה (מכ"י ירושלים) בס' 'מגדל עז' (בשנת תש"מ), ושוב – בהרחבת הביאור והבירור – בנספחים לס' 'שבחי הבעש"ט' (בשנת תשמ"ב).

כמובן שבכל כהאי גוונא יש חשיבות מרובה לכל כ"י נוסף, אבל נראה לענ"ד שבפעם זו הפריזו מעט במעלתו של כה"י שנחשף עתה לראשונה (להלן: כ"י לונדון).

לעומת כ"י ירושלים שמפורשת בו שנת כתיבתו – תקל"ו – מציב הכותב הנכבד "כרך כת"י קדום יותר, שיש להניח כדבר ברור שנכתב בסמיכות לשנת תק"ל... אך בוודאי לא מאוחר משנת תקל"ג".

וכל זאת על שום מה? על שום שמובאות בו כמה תורות קצרות מהרב המגיד ממעזריטש ששמע הכותב בשנת תקל"א – וכותב אחר שמו הק' 'נ"י', כלומר, שנכתב לפני שנת תקל"ג שנה שנסתלק הרב המגיד נ"ע (ראה שם הע' 7).

הנחה זו תמוהה ביותר: בעל המאמר אינו טוען שכה"י נכתב בכתיבת יד קדשו של אחד מהחברייא קדישא של הרב המגיד נ"ע, ופשיטא לן (וכנראה שגם לו) שזו העתקה ממה שכתב אחד התלמידים, או אפילו העתקה מהעתקה.

ואם בהעתקה עסקינן, אם-כן מה ראיה היא זו מהשנים שבהן שמע אחד התלמידים תורה מפי הרב המגיד וכתב אז – בחיי המגיד – 'נ"י'? אבל לפנינו הרי לא מונחים הכתבים שכתב אותו תלמיד, אלא רק העתקה מהם או העתקה מהעתקה, והעתקה זו אין אנו יודעים האם נעשתה כעבור חמש שנים מהסתלקות המגיד, או כעבור עשר שנים או אף עשרים ושלושים שנה!

כך שאין כל הכרח לומר שכ"י לונדון קדום לכ"י ירושלים, ובטח שאין רגליים לומר שכ"י ירושלים נעתק מכ"י לונדון שהוא כה"י המקורי! (כדעת הכותב בהע' 11).

לכל היותר אפשר לומר ששני המעתיקים של שני כה"י העתיקו מאותו מקור, או מהעתקה דהעתקה.

ההנחה שכ"י ירושלים נעתק מכ"י לונדון מופרכת גם מעצם העובדה שיש בכ"י ירושלים תיבות רבות ששנשמטו לחלוטין מכ"י לונדון (בגלל טעויותיו של מעתיק כה"י), ובדרך-כלל הנוסח של כ"י ירושלים רהוט יותר ומשובח יותר מזה של כ"י לונדון.

בעל המאמר לא עמד על כל השינויים שבין שתי ההעתקות, כגון הנוסח המשובש "אתה ידעתם" שבכ"י לונדון, לעומת "אתה ידעת" שבכ"י ירושלים.

אחד הנוסחים היותר מעולים שבכ"י לונדון הוא, תוספת התיבות "לא השיב לי כלום" החסרות בכ"י ירושלים (ראה ליד הע' 38). אך גם מהשמטה זו גופא ניתן להוכיח שכ"י ירושלים לא נעתק מכ"י לונדון, שהרי המעתיק השאיר מקום פנוי במקום התיבות החסרות, כלומר, שלא היה ביכלתו לפענח את אותן מלים (או שגם בכה"י שממנו העתיק היו מלים אלו חסרות). ואילו היה מעתיק מכ"י לונדון, לא היתה לו שום סיבה לחסר מלים ולהשאיר תמורתן מקום חלק.

*        *        *

עוד יש להעיר על האמור בסוף המבוא לנוסח כ"י לונדון, שהמכתב הנדפס בס' 'בן פורת יוסף' היה בידי חוגו של בעל ה'תולדות'; את המכתב הזה נתן מרן הבעל שם טוב עצמו לבעל ה'תולדות' כדי שימסרנו לייעדו באה"ק, אך בגלל שנסיעתו התבטלה נשאר המכתב ברשותו. ומכיון שה'בן פורת יוסף' נדפס בחייו של בעל ה'תולדות', הרי שבאותה שעה היה המכתב בידיו שלו ולא בידי אנשי חוגו.

*        *        *

לדברי עורכו של נוסח כ"י לונדון, העתקה זו מהווה עד נוסף, "ועל פי שני עדים יקום דבר"; בזה הריני להודיע על עוד עד-נוסח, כך שלפנינו כבר שלושה עדים!

בשנת תרס"א (1900) הדפיס א' כהנא, בז'טומיר, את ספרו "רבי ישראל בעל שם טוב", ושם (בעמ' 102-100) נדפסה איגרת הבעש"ט בנוסחה הקדום כעין הנוסח שבכ"י ירושלים ובכ"י לונדון!

לדבריו (בהע' 3 שם): הנוסח של האגרת הניתן בזה הוא שונה מאותו שנדפס עד הנה, והוא על פי העתקה מכתב ידו של ר' ישעיה מדונוביץ, תלמיד המגיד ממז'ריץ', שעלה בידי לראותה אצל אחד ממכירי. עכ"ל.

אף שאין ביכלתנו לדעת עד כמה דקדקו מעתיק האגרת, המביא לבית הדפוס והמדפיס בחסירות ויתירות, אבל ברור שלפנינו נוסח שיש לו בית אב מיוחס: הרה"ק ר' ישעיה מדינוביץ!

לחייו ופעלו של הרה"ק מדינאוויץ הוקדש מאמרו של הרב י' ישר "קוים לדמותו של הרה"ק רבי ישעיה מדינאוויץ זי"ע", הנדפס ב'היכל הבעש"ט' גל' י (עמ' קכג-קמב); ושם מצינו שהרה"ק הזה היה בית אב לראשוני ספרי החסידות, שנדפסו מכתבים שהיו ברשותו, הלא המה "צוואת הריב"ש" ו"אור תורה" מהרב המגיד ממזריטש נ"ע.

ועוד נמצאנו למדים ממנו, שעוד היו בביתו כתבי קבלה שונים, ובהם מהרה"ק ר' שמשון מאוסטרופולי, מהרה"ק ר' ליבער מברדיטשוב, כתבי ספר "הצורף" שהיו בביתו של הבעש"ט וכן כתבים בכללי הקבלה מהרמ"ק והאריז"ל.

לפיכך לא נפלא הדבר, שבבית גדול זה היתה גם העתקה קדומה ומוסמכת מאגרתו זו של מרן הבעל שם טוב נ"ע.

על אף שהבענו לעיל את אי-הוודאות באשר לדייקנות ההעתקה, האם אכן נוסח הדפוס הוכן תוך כדי הקפדה על כל קוצו של יוד, אבל ודאי שלפנינו עד נוסף שחשיבותו אינה קלושה כלל וכלל מחשיבותם של שני העדים האחרים. ומבין שלשתם יחד אפשר לשער ולייסד נוסח מתוקן.

*        *        *

להלן תצלום אגרת הבעש"ט מתוך ספרו של א' כהנא:

 

מאמרים דומים

-