מאמרים

קובץ ליובאוויטש: ליבאווא (קורלנד) ושיקגו - בתי כנסיות וחסידים

כפר חב״ד

רשימת ר' יעקב הימלפארב על חסידי ליבאווא שבליטא ושיקגו שבארה"ב.

חסידים ובתיכ"נ בליבאווא (קורלנד) ובשיקאגו

 

בקיץ תשט"ז פנתה מערכת "קובץ ליובאוויטש" בבקשה לאנ"ש, שירשמו את כל הידוע להם מגדולי החסידים שבמשפחתם ובעירם, אודות בתי-הכנסת החסידיים הזכורים להם, תיאור ההווי החסידי במקומם ועוד.

גם שאלונים מיוחדים הוכנו לצורך זה, ונשלחו לרבים מאנ"ש ולכל דורש. הרשימות שהגיעו לכתובת המערכת ב"770" באו תחילה לידי הרבי, ומכמה ציונים שרשם הרבי בגוף כתי"ק על הטפסים, ניכר שעיין בהם קודם שהעבירם למערכת הקובץ.

קובץ ליובאוויטש הפסיק את הופעתו בראשית שנת תשי"ז, ובארכיון המערכת נותר חומר שלא התפרסם. הגיעו לידינו שאלונים רבים מארכיון זה, והפעם אנו מביאים רשימות שכתב ר' יעקב הימלפארב על חסידים ובתי כנסיות בליבאווא שבקורלנד ובשיקגו שבארה"ב.

 

..ראשית דבר אציג את עצמי: שמי יעקב הימלפארב, יליד דווינסק (דינאבורג), פלך ויטבסק.

בהיותי בן חמש שנים עקרו הורי ע"ה מדווינסק והתיישבו בליבאווא ([היא ליבוי] פלך קורלאנד). אבי ע"ה נפטר בז' אייר תרנ"א (1891) בליבאווא, ואני אז בן אחת-עשרה. זכורני שאבי ע"ה, וכן זקיני (אבי אבי), אביו של זקיני ובניו, היו כולם חסידי חב"ד והתפללו בנוסח האר"י.

אביו של זקיני (מצד אבי) - ישעי' יצחק קלומעל השוחט - ועוד כמה מבניו (אחיו של זקיני) נטלו את שם המשפחה "קלומעל", מטעמי גזירת הגיוס.

אביו של זקיני ועוד אחד או שנים מבניו היו שוחטים, והתגוררו בעיירה וידז (פלך קובנא).

זקיני ע"ה - מתתי' ליעבער הימלפארב - גר בגריווא (פלך קורלנד), מן העבר השני של דווינסק, ונהר הדווינא מפריד ביניהם.

הוא וזקנתי ושנים מבניו התיישבו בליבאווא והתגוררו שם במשך כמה שנים. הבנים עקרו ללונדון בעטיית צווי הגיוס, וזמן קצר לאחר מכן הביאו לשם גם את הוריהם. ושם הם נפטרו.

בליבאווא היה גם מנין חסידי אחד, שאצלנו לא קראוהו "בית כנסת" וגם לא "בית מדרש", אלא רק: "המנין החסידי" ("חסידישער מנין"). ב'מנין' זה התפללו בנוסח האר"י.1

בתי-המדרש של המתנגדים נקראו "בית מדרש", חוץ מה"קאר שוהל" שנקרא "בית כנסת" ("שוהל").1 זכורני שכך היה גם בדווינסק ובגריווא.2 הייתי זמן קצר בריגא, וגם שם נקראו המניינים החסידים בשם "מנין": "דער גרויסער רייסישער מנין" ("המנין הגדול של הרייסישע") וכן ה"באזאר בערג מנין" שבהם התפללו בנוסח שלנו.3

אבי ע"ה – שניאור זלמן – נולד כנראה בגריווא, אשר בשנת 1862 [תרכ"ב] סופחה לפלך קורלנד, לפיכך הותר לנו לגור בליבאווא ששם היו זקוקים ל"זכות ישיבה". כך היה עד שנת 1890 [תר"ן], שאז גירשו מפלך קורלנד את כל היהודים שאינם בני קורלנד, ובהם גם אותנו  – ועוד עשר משפחות יהודים בני גריווא – מפני שהשלטונות לא הכירו בגריווא כחלק מקורלנד.4

רק במאמצים גדולים ובעזרת ממון רב נתאפשר בסופו של דבר למשפחות אלו להישאר בליבאווא, אבל לא הותר להם לרכוש בתים על שמם.

אבי-אמי – חלוונע מענדל שעוועלעוויץ – התגורר בדווינסק על שפת הנהר ("אויפן ברעג", או "גאיאק" בפי כל). הוא היה הגבאי ב"מנין אויפן ברעג".5 עיסוקו היה במסחר היערות. אמי ע"ה סיפרה לי שהוא היה נוסע לרבי, אבל איני יודע לאיזה רבי. הוא נפטר בדווינסק כשהייתי בן שלוש שנים.

בני המשפחה התגוררו גם בגלובאקי (פלך וילנא), דווינסק, ליבאווא וריגא. רבים מהם נשמדו יחד עם ששת מיליוני היהודים.

אשתדל לרשום את שמותיהם של החסידים שב"מנין" בליבאווא; שכחתי את שמותיהם הפרטיים של רבים מהם, או את שמות המשפחה של אחרים.

אני ואשתי המנוחה (ועוד ילדה בת 12 וארבעה ילדים בני 3, 5, 8, ו10-) באנו מליבאווא בתחילת חודש אדר 1921 [תרפ"א].

ר' שמואל ב"ר אליהו הכהן בלקין (בנים לא היו לו), שמשפחתו מדווינסק. הצטיין כבעל-קריאה טוב.

ר' כתריאל יום טוב ליפא שואל, מוצאו מגריווא.

ר' יוסף אווערבאך ואחיו משה מרדכי.

ר' נפתלי ראטנער, המוהל החסידי. היה עורך נסיעות לשם עריכת בריתות, אך לא היה נוטל שכר.

ר' יוסף זקהיים (בנים לא היו לו); מייסד "חברה סנדק" שייסדו החסידים, שהיו נוסעים לבריתות של בני עניים, היו עורכים את הסעודה ומעניקים כסף למשפחות הדלות. המוהל היה ר' נפתלי ראטנער הנ"ל. בראותם את הדבר הנאה הזה, הצטרפו לחברה גם כמה בעלי-בתים מן המתנגדים. רוב הבריתות של העניים היו מקהל המתנגדים, מאחר והחסידים היוו מיעוט זעום מקרב 12-13 אלף היהודים שהתגוררו בליבאווא (שהרי החסידים לא היו בני קורלנד).6

ר' שלום זאוויל ביקובסקי; מוצאו מפלך ויטבסק, כמדומני מק' לוצין. הוא היה לומד ברבים את השיעור היומי בגמרא, שלא על מנת לקבל פרס.

ר' שמעון קובלקין, גיסו של ר' נפתלי ראטנער (וגם היה להם בית בבעלות משותפת).

ר' ישראל קראק; עלה לירושלים ונפטר שם.

בניו של ר' ישראל: ר' דוד (שהיה לו בית-מסחר ליינות)  ור' יעקב (שעסק בתיווך).

משפחת גרינגוט; האב ובניו עסקו בתיווך.

ר' הירש זאק ובניו; היה חתן בק' גריווא.

ר' שמעון שלמה ארונוביץ; חבר ב"פריאסטווא" [=ועדת גיוס?].

ר' יוסף אריה חלפן; היה גבאי ה"מנין" במשך שנים. בעל-קריאה טוב, וכן היה לומד שיעור במשנה ברבים מדי יום ביומו, שלא על מנת לקבל פרס. הוא עקר מליבאווא בשנת 1914 [תרע"ד] – כמה שבועות לפני המלחמה העולמית הראשונה – וכשעזבתי את העיר בשנת 1921 הוא לא חזר עדיין.

ר' תנחום רגולין – גם הוא היה גבאי ב"מנין" במשך זמן-מה.

השוחט חסדן – היה גבאי אחריו, וכן שימש כחזן למוספים בימים-נוראים (שלא על מנת לקבל פרס).

בין השנים 1908-1914 [תרס"ח-תרע"ד] – עד זמן קצר לפני המלחמה העולמית הראשונה, שימש אצלנו החזן ר' מענדל וולוסוב,7 עם שני ילדיו כמשוררים-עוזרים לידו. עוד שני ילדים נוספים הביא עמו, הם היו לזבנים בליבאווא, וביום השבת התפללו עם החזן.

משפחת שפמן; אב ושני בניו.

משפחת זאנד; אדם ושני בניו, סבו ואבי-סבו.

ר' אברהם יצחק אקרמן ובנו דוד.

אחיו של אקרמן נקרא זילבר, ועקר לניו-יורק עוד לפני שעזבתי אני את ליבאווא.

שני אחים למשפחת קאקין.

שני אחים למשפחת בלכמן: ר' יצחק (אופה במקצועו), היה במשך כמה שנים בעל-שחרית בימים הנוראים. אחיו היה מלמד ובעל חנות.

שני אחים מארשאק: לר' ברוך היתה חנות קטנה, והוא היה יושב בה ולומד מדרש בעל-פה.

ר' זלמן ווקסלר; משגיח על השוחטים בבית-השחיטה.

ר' אברהם מיכל גרובין; משגיח בחנויות הבשר של הגרמנים, שמכרו את הבשר הכשר, שנמכר בחנויות של הגרמנים במקום אחד תחת השגחתו הקפדנית של הרב ועוד משגיחים רבים. כל חתיכת בשר שיצאה משם היתה חייבת להיות חתומה בחותמו של המשגיח, שעמד ליד סדן-העץ שמקצבים עליו את הבשר, הוא החתים את חתיכת הבשר הזו וכן את החתיכות הנותרות.

משפחת שניאור גמזו – בעל חנות אריגים, בניו, אביו וסבו, שבני-נכדיו היו מביאים אותו ל"מנין". הוא היה בגיל מאה שנה ויותר, התפלל ללא משקפיים ובשבת בא לתפילה ללא מקל-הליכה.

בלומנטל – אב ובנו, וחתנו רוזנטל.

אקסלרוד – אב ושני בניו.

ר' זלמן קצנלסון – סוכן משלוחים – בן בוברויסק, ועוד שתי משפחות קצנלסון מבוברויסק.

דוקטור קצנלסון שנבחר פעמיים כציר ל"דומא" הממלכתית, והיה נחשב למליונר.8

היו כמה משפחות לוריא, הורביץ, קלמפנר, ויינרוב (שני אחים), ר' מניס שרפשטיין, ר' זבולון זאק ("דער וייטער שמש") ואביו, ר' יוסף כהן, ר' זונדל גינזבורג, ר' אברהם מענדל לעמפרט.

בתקופת המלחמה העולמית הראשונה בא לשם מדווינסק לעמפרט אחד, שבנו יחידו היה תלמיד גימנסיה. מן הכסף שהיה הבן מקבל מאביו, היה עליו להפריש מעשר לצדקה, כפי שנהג האב עצמו להפריש מעשר לצדקה מכספו.

מדווינסק בא גם ר' מאיר סטיקון הכהן.

ר' מאיר אשמיאנסקי הלוי.

ר' לוי יצחק גמזו – חסיד גדול.

ר' בער טאובקין.

ר' וועלוועל טאובקין מנעוויל (פלך ויטבסק).

ר' בער העלפאנד מניז'ין ושלושת בניו.

ר' יהושע קסטרל ובניו.9

ר' פרץ ארנסבורג, ששימש כחזן קודם בואו של ר' מענדל וולוסוב.

יעקובוביץ – צלם, וגיסו סיליצקי – בעל חנות מכולת.

ר' גרשון יצחק יעקובסון, ואחיו ר' חיים יעקובסון בעל חנות אריגים.

ר' אלי' אברהם זליגמן ושני בניו – הירשע וליפע – שהיו קבלנים לאספקת בשר לכמה גדודי צבא שהיו מוצבים בליבאווא.

פלדמן.

כ"ץ.

פייטלסון – אב ובנו.

לצערי איני יכול להיזכר בשמות נוספים.

*

בתי-כנסת דליובאוויטש בשיקאגו10 – מאז שהגעתי ב1921-, לפני שבהכ"נ האחרון נמכר לצערנו, היה ביכ"נ נוסף ברחוב Peoria (לא התפללתי שם), באיזור שלנו היה ביכ"נ ב:1123 Y. Albany W – סניף – שבו התפללתי בשבת הראשונה.

בשנת 1922 [תרפ"ב] רכשו בנין כנסיה, ובנו אותו – להבדיל – לבנין בית-כנסת. היה זה ביכ"נ חסידי נאה, שם היו לומדים תורה ומתפללים, היו חוזרים מאמרי חסידות, היו מתוועדים באופן חסידי ביותר והיו אוספים כסף רב למטרות צדקה.

אבל לצערנו עלינו לשכוח מכל זה; חורבן בא על כל היהדות בשיקאגו.

נשיא ביהכ"נ היה ר' אברהם יצחק דיסין, נשיא-הכבוד – ר' הלל פאקס, המזכיר – ר' יצחק ריבקין.

במשך כמה שנים היה נשיא ביהכ"נ: ר' לייב גורדון. ר' קלמן בארקאן, באלאטין.

ביהכ"נ הראשון נוסד בשנת תרס"ג.11

רב ביהכ"נ היה הרב ר' מרדכי זוין, ובנו ר' מענדל ע"ה.

חשובי החסידים: ר' מנחם מן נאסאטיר, ר' משה ישראל שפירא, ר' חיים מאיר אדיסון, קריצ'בסקי, ר' דוד סוארדינסק, ר' נחום לויטינסקי ובנו ר' אהרן לויטינסקי - להבדיל בין החיים וכו' – בניו של ר' אהרן: ר' יצחק אייזיק, ר' אברהם מיכל, ר' חיים צבי, ר' שרעי(?), ר' יוחנן ור' יהודה ליב.

היה הרב ר' בנימין דיסין, ר' שמואל שאמער, ר' בצלאל שאמער, ר' ישראל אהרן שולמן, ר' אפרים סיימון, ר' דוב בער וידרוויץ, ר' פנחס שפירא (שנהרג בתאונת דרכים), ר' אברהם קוריצקי, ר' שניאור זלמן חאסין, ר' מאיר פלענער, ר' מענדל סיגלין, ר' זלמן רוזנטל, ר' זאב צוועטיוו, ר' עוזר ישראל אסטרופול, שני אחים סימקין – נשיאי ביהכ"נ – ר' יצחק מלקוב, ר' קלמן פאקס, ר' וולף סוועטוב – להבדיל בין החיים כו' – ר' שמואל שאמער, נשיאי כבוד: הרב ר' חיים איטקין, ר' מנחם מן סוויט, ר' יעקב קליבנוב, ר' יצחק אייזיק לויטנסקי – לשעבר נשיא כבוד ואחר-כך נשיא. ועתה נשיא ביהכ"נ הוא ר' יעקב כ"ץ.

הרב הנכבד שלנו הוא ר' שלמה זלמן העכט.12

בזה אני מסיים את כתיבתי, בתקווה שגם האחרים יכתבו.

{יעקב הימלפארב}

 

1. בס' "תולדות ישיבת היהודים בקורלאנד" (פיעטרקוב תרס"ח, עמ' 104-103) מסופר על "בית הכנסת הגדול" ("קאהרשול") שנבנה בשנת תרל"ג, בשל כמה חידושים שבו הוחרם בשנת היווסדו ע"י כמה רבנים, והותר החרם בשנת תרל"ו אחרי שתוקנו בו הדברים שהיו טעונים תיקון.

וכן היו שם "בית המדרש הקורלאנדי", "בית המדרש הזאמוטי" ו"בית תפילת החסידים", שנבנה בשנת תר"ן ע"י קהילת החסידים.

ובעמ' 70 הע' 8 (בדברו על ק' גריווא): בית-תפילת החסידים נקרא "מנין".

2. על ה"מניינים" החסידיים בגריווא ראה שם (עמ' 71-70): "המנין הישן" שנבנה בערך בשנת תר"ח, "המנין החדש" שנבנה בערך בשנת תרכ"ז ו"מנין של ר' יחזקאל" בגריווא החדשה.

על ה"מניינים" בדווינסק ראה: כפר חב"ד, גל' 918, עמ' 39-38 ("דער פארבעשער מנין" שב"פלעצער", בהמ"ד של אידל רייסקעס  גם הוא ב"פלעצער", בהמ"ד של הרב, וכן ה"פלאנאווער מנין" ו"קאדעשעס מנין").

בס' "פנקס הקהילות  לאטביה ואסטוניה" (ירושלים תשמ"ח, עמ' 87 ואילך) נמנים בדווינסק בתי-התפילה של החסידים: "קדיש'עס מנין", "פלאנאווער" (שנבנה במרכז העיר החדש  ה"פלאן"  ומכאן שמו) ו"המנין של זאלקינד" (ועוד 19 "מניינים" של בעלי-מלאכה ומייסדים פרטיים, ואין לדעת אם גם הם מקהל החסידים). על ה"מנין הישן של הצבעים"  "דער פארבעשער מנין"  נאמר שם, שהוא היה כנראה ה"מנין" הראשון שב"פלעצער".

3. על ה"מניינים" בריגא ראה: כפר חב"ד, גל' 915, עמ' 53-52. שם נמנים "די רייסישע מניינים" (הכוללים את המניינים של ליובאוויטש, קאפוסט וליאדי), וכן ה"מנין" שבו היה מתפללים החסידים ר' מרדכי דובין ור' הירש אווערבוך [אודות ר' הירש אווערבוך מסופר גם ברשימה שבגל' 919 עמ' 54] .

בס' "פנקס הקהילות" הנ"ל (עמ' 263), נזכרים ה"רייסישע מניינים" (שבפרוור המוסקבאי שבו התגוררו רוב יהודי ריגא): שלושה מניינים חסידיים ששכנו בבניין ארוך אחד שברחוב אליאס 15, הגדול שבהם היה המניין של חסידי לובאוויץ', האמצעי של חסידי לאדי והשלישי של חסידי קאפוסט; שלושת המניינים ניהלו בשותפות ספרייה תורנית גדולה.

ועוד שם: בגוש בניינים עתיק שנקרא בשם "באזאר בארג", שבו היה בעבר השוק הישן של העיר (ברחוב מאריאס 13), התמקמו מסביב לחצר משותפת ארבעה מניינים של חסידים. באחד מהם התפלל כל ימיו ר' מרדכי דובין. במקום זה היה דובין מקבל בשעות הבוקר את הפונים לעזרתו.

עוד נזכרים שם כמה בתי-תפילה ומניינים, ובהם: "מניין חסידים של ישעיהו ברלין".

4. בס' "תולדות ישיבת היהודים בקורלאנד" (עמ' 109): בשנת 1885 תרמ"ה, יצאה פקודת שלטון פלך קורלאנד לאסור על היהודים אשר אינם נכתבים לקורלאנד לדור בליבאוי, וגזירות כאלה יצאו אח"כ פעמים רבות, עד שבשנת 1890 [תר"ן] יצאה הגזירה הרעה שבזמן ירח ימים יעזבו את קורלאנד אלה אשר אין להם רשיון לדור בה, ולרבים ניתן זמן רק שבוע אחד; ע"י רוע הגזירה הזאת יצאו.. לאמעריקא מליבאוי לבד, כאלף ומאתים נפש ממגורשי העיר ע"י הפקודה הנ"ל.

5. בס' "פנקס הקהילות" (עמ' 95) נרשם: בית-הכנסת "שעל החוף" (על גדת הנהר).

6. על חברה זו נאמר שם (בעמ' 191): חברה סנדק  נוסדה ערך שנת תרנ"ג, שם המייסדים: חלפן, והפלנד. מטרת החברה היא לעזור לעניים להכין ברית מילה, לתת עזר ליולדות ולהופיע במספר רב להדר את הבריות. רוב חבריה הם חסידים; פעולת החברה מועילה מאד.

7. בס' "שמועות וסיפורים" (כפר חב"ד תשכ"ד, עמ' עד) מספר הר"ר רפאל הכהן ע"ה מה ששמע מפיו של ר' מענדל זה:

ר' מענדל וואלאסוב מאורשא, בהיותו בחור עדיין, הציע לו ר' יחיאל הלפרין ליסע אתו בתור עוזר לחזן, והיה נוסע אתו מעיר לעיר כדרך החזנים. וזה היה בהסכמת אדמו"ר [הרש"ב] נ"ע (ר' מענדל הנ"ל היה בנו של ר' שלום, ור' שלום היה מחסידי אדמו"ר מהר"ש החשובים).

אחר-כך, כשר' מענדל נשא אשה וריחיים על צווארו.. שאל מאדמו"ר נ"ע אם להשתדל להיות לחזן בעצמו או באיזה עיר, והסכים לו אדמו"ר נ"ע, ואמר שלושה תנאים בזה: [א] שלא יגש ל'עמוד' אלא אם טבל קודם לכן במקוה, [ב] שהטלית תהיה על ראשו, [ב] שלא יחזור ויכפול מלים כדרך החזנים.

8. על ד"ר ניסן ב"ר יוסף הכהן קצנלסון ופעלו, ראה בס' "תולדות ישיבת היהודים בקורלאנד", עמ' 107-106.

9. הר"ר יהושע קאסטרל שנזכר כאן בתכלית הקיצור, ניתן להאריך בו יותר; כותב הגה"ח ר' יעקב לנדא ע"ה (כפר חב"ד, גל' 815, עמ' 40): "כתב-הרבנות שנמסר לאבי הגאון מוהר"ר משה יהודא לייב ז"ל לנדא [בק' קורעניץ] ביום ג' טו"ב ימים לחודש סיון שנת [ה'תרמ"ד].. נכתב על ידי החסיד הנעלה מוהר"ר יהושע קאסטרעל ז"ל".

באוסף כתה"י של אדמו"ר מוהרש"ב אשר במוסקבא, מצויים שני כרכי דא"ח של מאמרי אדמו"ר מוהר"ש, ובהם חותמתו (הלועזית) וחתימתו של ר' יהושע זה, והוא אז בליבאווא (ליבוי). ולמרבה הפלא, באחד מהם מצויה גם חתימתו של הגה"ח ר' משה יהודא ליב לנדא הנ"ל: "זה הספר שייך להרב משה יהודא ליב לנדא נ"י מקורעניץ".

וסיבב מסבב הסיבות, שבשנים תרפ"ז-תרצ"ד כיהן הר"ר יעקב לנדא (ב"ר משה יהודא ליב) ברבנות ליבאווא!

בשנת תרס"ד היה ר' יהושע קאסטראל באיטליה, וכתב משם מכתב לידידו החסיד הנעלה ר' אברהם חיים רוזנבוים (שאף הוא  כר' יהושע  נמנה עם חסידי אדמו"ר מוהר"ש  ראה אודותיו ב'כפר חב"ד' גל' 882, עמ' 36)  ראה בס': "זכרון לבני ישראל", עמ' קכו-קכז; "תולדות אברהם חיים", עמ' נז.

10. רבים מהשמות המפורטים להלן, נזכרים גם בספרו של רש"ב לוין שי' "תולדות חב"ד בארצות הברית" (ראה שם לפי מפתח השמות).

11. ראה שם (עמ' קל), בדבר בתי-כנסת חב"ד שנוסדו בשיקאגא בשנת תרנ"ג.

12. אודות התמנותו של הרב העכט לרבנות בבית-הכנסת "אנשי ליובאוויטש" בשיקאגא (בשנת תש"ג), ראה שם, עמ' שעו-שעז. "ברבנות זו כיהן עד יומו האחרון בשנת תשל"ט" (שם).

                                                (כפר חב"ד גל' 920)

 

 


 

מאמרים דומים

-