המחנה החרדי גל' 156

האדמו"ר מזשילין, הרה"ק ר' אברהם יוסף איגרא זצוק"ל

(ס"ה שנה להסתלקותו, תרע"ח)

מאת הרה"ג ר' יקותיאל אריה קאמעלהאר ז"ל

הובא לדפוס ע"י יהושע מונדשיין

אגב כתיבת ספר על הרה"ג רי"א קאמעלהאר ז"ל, קבלתי מבנו ר' צבי קאמעלהאר אריאל "קונטרס שמי ושם אבותי" שבו מגולל ריא"ק ז"ל פרקים מתולדות חייו. המחבר מייחד פרק לאדמו"ר רא"י איגרא שזכה להכירו מקרוב, ופרק זה ניתן כאן כלשונו. הוספנו עליו מעט ממקורות אחרים (שלחלקם הגענו על פי הנרשם ב"אנציקלופדיה לחכמי גליציה" מהרב מאיר וונדר, כך א' עמ' 86 - 87). - המבלבה"ד.

...בימים ההם גר בעיר טארנא הרב הצדיק בנש"ק מו"ה אברהם יוסף איגרא זצ"ל נכד הגאון הנורא רבי משולם איגרא מטיסמניץ זצ"ל שהי' אח"כ אבד"ק פרעסבורג. והורי ע"ה גרו עמו בבית אחד ועי"ז נתקרב אאמו"ר זצ"ל עם הה"צ, ואמי ע"ה עם הרבנית הצדקת בת הרה"ק ר"ר מרדכלי מנדבורנא זצ"ל, ועי"ז הייתי גם אני בן בית שמה. הה"צ ר' אברהם יוסף איגרא זצ"ל הי' בן הגאבד"ק טורבין ז"ל שהיא חתן בתו של הגאון רבי ר' משולם מטיסמניץ (גיסו של הגאון ר' משולם ישכר איש הורוויטץ ז"ל אבד"ק סטאניסלאב בעמח"ס שו"ת בר ליואי). בנעוריו למד אצל דודו הגאון אבד"ק סטאניסלאב הנ"ל והי' חריף עצום, ואח"כ בהיותו בפולין גדול ונתחבר עם חסידי הרה"ק המפורסם ר' אלעזר זצ"ל מקאזניץ נתלהב לבבו לעבודת ה' ברשפי אש דת והי' עוסק ברזי דרזין והי' למקובל גדול ולחסידא ופרישא קדוש וטהור. הוא הי' מתפלל בש"ק כל היום עד חצות ליל מוצאי ש"ק בכח אדיר וחזק ובקולות נוראים ונשמע קולו עד למרחוק והרעיש את הלבבות. בהיותי אצלו כבן בית ובכל עת בואי מבהמ"ד הייתי בצל קורתו, כה נתחבבתי עליו, וכאשר בשנת תרמ"ד ח"י טבת נעשיתי "בר מצוה" עשה הוא סעודת בר מצוה והושיבני בראש הקרואים והוא היה שמח בשמחה של מצוה, ובכל עת הי' אומר: "נוא ר' גרשון בעל שמחה, ישלח להביא יין" והוא הי' שולח לקנות ולהביא, וכן בכל דבר מצרכי הסעודה, והיה דורש כשעה שלימה ברזין עילאין ואני ישבתי לימינו, עד כלות הסעודה.

הרב הצדיק ר' אברהם יוסף איגרא ז"ל (נפטר ושבק לן חיים בעיר פודגורזא אצל קראקא בין כסה לעשור דריש שתא דשנת תרע"ט בלי בנים ל"ע [וצ"ל לנכון כ"ד אלול תרע"ח, ראה להלן]) לא הניח זרע, ע"כ אזכיר קצת מהילוכו בקדושה, אשר ראיתי אצלו במשך איזה שנים שהי' דר בק' טארנא והייתי ממסתופפים בצלו. הוא הי' מתנהג בקדושה ובטהרה, ועובד ה' בתדירא, כאשר ראו עיני כאשר פ"א ביקש ממני שאישן עמו בחדרו, וכמובן כי כל זמן שלא קרא אותי לחדרו לישן הייתי יושב בחדר שלפני חדרו וחכיתי לקראת בואו לקראני פנימה, לישן שמה. ואחרי אשר כבר עליתי על משכבי עוד הי' הוא ער וקרא ק"ש והאריך בה עד שבתוך כך נרדמתי ונשקעתי בשינה. ועוד טרם הספקתי להפוך אותי על צדי השנית והנה קול צעדים באזני, פתחתי עיני והנה הוא צועד והולך ע"פ החדר ואומר כבר ברכת התורה והי' אז השעה חמשית בבוקר, ונאלצתי לקום מעל מטתי כי לאו אורח ארעא... ואח"כ הלך לטבול במקווה ובשובו עסק בתורה ועבודה זו תפלה עד שעה שני' או שלישית אחר הצהרים. אכילתו היתה מועטת מאוד, רק כטעימה בעלמא, ואח"כ ישן כשעה קלה ובהקיצו משנתו אם היו אנשים ונשים מן הבאים לקבל ברכתו אזי ציוה להם לבוא ונכנסו והציעו לפניו בקשותיהם, אחרי גמרו הנכנסים לפניו שב לעסקו בתורה ולעבודתו בתפלת מנחה וערבית. צדקותיו אשר פיזר נתן לאביונים מחול ירבון, כל מה שאסף מן מבקשי פניו חילק לעניין ולהוצאת ביתו הי' מקמץ בתכלית הקימוץ. לאה"ק שלח לאלפים ולרבבות. בעש"ק אחרי אשר טבל לכבוד שבת הכין א"ע לקבל שבת. היה מרבה בנרות מאוד והדליק נרות גדולים ל"ו נרות והתחיל לומד סדר קטורת ביחד עם הצבור שהיו מתפללים בבית מדרשו והוא בחדרו, ושמע קדושה וברכו, ואח"כ כשגמרו הצבור תפלת ערבית התחיל הוא לומר מזמור ק"ז הודו לד' כי טוב כו' בקולות נוראים וכפל ארבע פעמים את מזמור זה. ואח"כ קבלת שבת ותפלת ערבית בהתלהבות להבות אש, והי' שוהה בתפלתו עד שעה שני' אחר חצות לילה והרבה פעמים הייתי נעור עם עוד אנשים אחדים שבאו לשמוע תפלתו ולהיות בשעת עריכת שלחנו לכבוד ש"ק. ואחרי גומרו תפלתו פתח הדלת וברך בשבתא טבא, נכנסנו לחדר, והגבאי ערך את י"ב חלות ויין לקידוש. המאכלים כבר היו קרים, והוא טעם מהם טעימה בעלמא וחלק את השיריים ופתח ואמר רזין דאורייתא ואח"כ ברך ברהמ"ז וברך אותנו בשבתא טבא והלכנו משם.

בש"ק בבוקר התפללו הצבור בבית מדרשו והוא התפלל אז עד הודו ובשעת הוצאת ס"ת בא לבהמ"ד ופתח את אה"ק ואמר "בריך שמי'" בהתלהבות ובקול אדיר חוצב להבות אש ואח"כ "על הכל" נפשו יצאה בדברו, וכ"פ השליך עצמו לארץ וצעק "נפשי שוקקה לצאת"! וכה ארכה יותר משעה ואח"כ שמע קריאת התורה ועלה "ששי", בירך על התורה בקול דממה דקה. ואחרי גמרו הצבור תפלת מוסף והלכו להם, התחיל בהודו לד' קראו בשמו והתפלל שחרית ומוסף כל היום עד שעת מנחה התפלל מנחה - ותפלתו היתה בקול חוצב להבות אש ומפיו כידודי אש התמלטו למעלה מכח אנושי. וכשחשיכה התחיל לומר זמירות לשבת מלמנצח השמים מספרים עד אחר הלל הגדול בקול גדול והאריך בהם עד אחר חצות לילה, ואחרי גרם פתח הדלת ונכנסו האנשים שבאו לשמוע אל הרנה ואל התפלה, והוא פתח ואמר אסדר לסעודתא בצפרא דשבתא וקידש על היין והביאו לפניו את החמין המוכנים לשבת והוא טעם מעט מזעיר מכל מאכל ואח"כ פתח ואמר ד"ת בסתרי תורה וברך ברהמ"ז ואח"כ הבדיל על הכוס, וברך את הנאספים בשבוע טבא והלכו להם.

כבוד אאמו"ר הרבה להפציר בו כי יגמור תפלתו בשעתא דרעוא דרעוין ולהתפלל יחד עם הצבור מנחה, ואז יערוך השלחן כדי שמוקיריו ומעריציו יוכלו להיות עמו בשלחנו של שבת, כי לאו כל מוחא סביל דא להיות ניעור כל הלילה. אז אחרי הפצרות רבות כמה שנים נעתר לו למבוקשו והתחיל להתנהל, והרבו אנ"ש לבוא, אח"ז חזר בו ואמר לאאמו"ר ז"ל "לא אוכל לישב עם מעשה אופה" (כלומר לעשות עסק עם השלחן וי"ב חלות והשיריים כמי שיושב עם חלות לחם בשוק לשם עסק), וחזר למנהגו כבראשונה.

בחג הסוכות כל תשעה ימים של חג כה התפלל כל יום ויום עד אחר חצות הלילה, ולא טעם רק מעט קאפפ"א קודם התפלה. וכן בשמונת ימי חנוכה גמר תפלתו בלילה, ואחרי התפלל תפלת ערבית הדליקו ל"ו נרות בחדרו ואח"כ הדליק את נרות דחנוכה ואמר ז"פ ויהי נועם שארכו שעות אחדות, ואח"כ ערכו לו השלחן וטעם מידי. ואם כי הי' גבר חלש צפד עורו על עצמותיו, בשעת התפלה הי' כלביא וקולו כארי. והי' פרוש כמעט לגמרי, וכל ימיו ולילותיו היו מוקדשין לשמים, לא נהנה מעה"ז כלום. פעם אחת נתאחר בתפלתו בעש"ק ואחרי אשר הי' מוכן ללכת לטבול כבר הי' מאוחר ללכת למרחץ, אמר לי כי אלך עמו לנהר שהי' לא רחוק מביתו. ואותו עש"ק הי' לפני ר"ה והי' האויר קר, וכאשר פשט את בגדיו ונכנס לנהר אמרתי לטבול ג"כ לכבוד ש"ק, והיו המים קרים מאוד והאויר קר, ובמס"נ טבלתי פ"א ועליתי מן הנהר ולבשתי, והוא הי' טובל ש"י טבילות והי' שוהה במים יותר מחצי שעה ועלה מן הנהר והי' כל גופו כמראה הטחול ולא אמר מאומה.

זהירותו בשעת אפיית המצות אין לשער ואין לספר, ומצות שמורה עלו לו בדמים מרובים "הון עתק". הי' מניח לעשות לו אגנות ללישה של זכוכית וכן ה"מעגלים" לעשיית המצות של זכוכית, החטים הובאו לו מאה"ק תוב"ב, והזהירות בשעת האפי' והשגחתו על העוסקים בעריכת המצות היתה בזריזות עד להפליא. על כל רגל משלש רגלים הי' קונה חבית יין ובהמות לחלק בשר ויין לעניים. עבודתו בר"ה ויו"כ תלאה העט לתאר ולהעלות על הגליון כי מי שלא ראה כזאת א"א לו לצייר לפניו עבודה כזאת.

הי' לו אוצר ספרים גדול, כבית עקד של ספרים. וכאשר הגעתי לימי בחרות וכבר הייתי מופלג בתורה כפי שהחזיקו אותי, אז טייל אתי לפעמים בשיחות ד"ת בנגלה, והגיד לי ח"ת וקושיות אשר חידש בשחר ימיו והרשה לי להשתמש בספריו הרבים. והרבה פעמים הייתי ה"מסיים" סיום מסכת בבין המצרים כדי לאכול בשר, או בסתם כשהגדתי שיש לי סיום מסכת עביד יומא טבא והשתעשע עמי בד"ת.

אז נתלהב לבי לעבודת הבורא והתפללתי ג"כ בהתלהבות עצומה כמה שנים.

***

בספרו 'דור דעה' (מערכת גאוני הדור) בערכו של הרה"ג ר' משולם איגרא מטיסמניץ, מייחד רי"א קאמעלהאר דיבורו גם על הרה"ק רא"י מזשילין, ואלו הם: הרה"ג הצדיק המפורסם בוצ"ק חו"פ מו"ה אברהם יוסף איגרא זצ"ל, אשר הו"ל בשנת תרל"ג, ספר "איגרא רמה" ב"ח ונתפרסם אח"כ בכל מדינת גאליציא בעבודתו הקדושה, עבודה שבלב זו תפלה, שהי' מתפלל בכל ש"ק כל היום, בהתלהבות ובמסירת נפש למעלה מכח האנושי, בכריעות והשתחויות ובקולות פולחים כליות ולב, והי' רב גדול בתורה בנגלה, תלמיד דודו הגאון ר' משולם ישכר האבד"ק סטניסלאב הנ"ל, בעה"מ שו"ת בר ליואי, והי' חריף ובקי, כאשר יתארהו הגאון רשכבה"ג מו"ה יוסף שאול נ"ז האבד"ק לבוב, בהסמכתו על ספר חידושי "איגרא רמה" הנ"ל. ושמעתי שבעת היותו בלבוב, להדפיס את הס' הנ"ל, וכבר הי' מתפלל אז בש"ק כל היום, וסעודת שבת אכל בליל מוצש"ק, וסיפרו זאת לפני הגאון מהרי"ש נ"ז ז"ל, אמר להם: הנה חז"ל אמרו: אם ראית ת"ח שעבר עבירה ביום אל תהרהר אחריו בלילה, וקשה, האם ביום מותר להרהר אחריו, אלא הכי פירושו, אם ראית ת"ח שעבר עבירה, ומה היא זאת העבירה, דהיינו מה שצריך לעשות ביום הוא עושה בלילה, אל תהרהר אחריו. ודפח"ח ע"ד הלצה, להליץ בעד ת"ח וצדיק כיו"ב.

גם הי' הגה"צ מוה"ר אברהם יוסף איגרא ז"ל מקובל גדול, ודרש בסתרי תורה, והי' כמעין הנובע, בימי חורפו הסתופף בצל כ"ק הרה"ק מו"ה אלעזר מקאזניץ זה"ל, בהרה"ק מו"ה משה אליקום בריעה זה"ל בע"ס "באר משה", בהגאון הקדוש קדוש ישראל המגיד מקאזניץ זצ"ל, ואח"כ בבואו למדינת גאליציא ובזווג שני הי' חתן הרה"ק רבי מרדכי מנאדבורנא זצ"ל, הסתופף בצל כ"ק הגה"ק בע"ס שו"ת "דברי חיים" מצאנז זצ"ל והי' אצל כל צדיקי הדור ההוא, וכמה פעמים הי' אצל הרה"ק מוהרא"י זצ״ל בסאדיגורא, והוא צוה לו שירה בלימוד ה"בית יוסף".

התנהגותו הי' בקדושה ובטהרה, בחסידות ופרישות יתירה עד להפליא, ענותן ושפל ברך ועסק בתורה ועבודה כל הימים לרבות הלילות, ונתפרסם לאיש קדוש, פועל ישועות ומקורב ומרחוק באו אליו, הנתונים בצרה שיבקש עליהם רחמים, ומכל כסף הקדשים מפדיונות כנהוג, לא נהנה מהם כמלא אצבע, את הכל חלק לעניים שבחו"ל ואה"ק, להכנסת כלה לת"ת וכו' וכו' תקצר היריעה מהכיל לספר כל צדקותיו ופעולותיו בפרטות, כי רבים הם.

בשעת מלחמה הנוראה, הי' דר בקראקא ומאות חיילים יהודים, שלא רצו להתגאל בפתבג המלך במאכלות אסורות, היו מאוכלי שלחנו, בעת שהיו כל צורכי אוכל נפש ביוקר המציאות, וכל עבודתו וכל מעשיו הקדושים והטהורים לטובת ישראל ואורייתא היו במסירת נפש ממש ובסייעתא דשמיא, באורח פלא.

בימי בחרותי, בעת שה' דר בק' טאראוו, למדתי לפעמים בבית מדרשו, שהי' לו בית מלא ספרים, וזכיתי להתבסם מתורתו, ולהתחמם לאור אשו.

***

בספר "דברי יחזקאל החדש" מביא מס' "דרך הנשר" בשם בעהמח"ס מקוה ישראל ה', בשם זקינו הה"צ אב"ד ווישניצא חתו הגה"ק בעל דברי יחזקאל משינאווי - כי הה"צ מו"ה אברהם יוסף מזשילין חתן הה"צ מו"ה מרדכי מנדבורנא ז"ל, התנהג כידוע כמו חותנו ז"ל והתפלל באיחור מאד ובדיוק כל תיבה ותיבה והיות כי הסתופף הרבה בצל קדושת הרה"צ משינאוי, הוכיחו תמיד ע"ז וללא הועיל. וידוע שרבנו משינאוי לא ישב לאוכל עם החבריא זולת סעודת שבת, רק יחידי סגולה שמצאו חן בעיניו ונקראו בשם, באו ג"כ לסעודת ימי החול לראות בקדש ולשמוע מתורתיו הנעימים בסעודת הצהרים. והרב מזשילין השתוקק תמיד שיקראוהו לסעודה ולא עלתה בידו, כי רבנו אמר לו: האיך אקרא אותו כשאנו סועדים בצהרים והוא עדיין לא התפלל, והשיב לרבנו שינסה ויקדים ויתפלל ויזמין עצמו לסעודתא דמלכא. רבנו הבטיחו שאם יעשה כן יקראהו לסעודה, וכן עשה וכו' (עיי"ש המשך המעשה רב).

***

נזכיר בקצרה שמות הצדיקים שהרב המחבר מתייחס עליהם למשפחתם, ומזכירם בספרו: כמה שמועות בשם "זקיני הקדוש מוהר"ם איגרא זי"ע, חידושים מ"אאמו"ר מוהר"י ז"ל" ובהם בשם הרה"ק ה'חידושי הרי"מ' ובשם הרה"ק מוהר"ל מטאמשוב. "ש"ב רבינו הקדוש" ה'חוזה מלובלין', "ש"ב רבינו הגדול והקדוש מאוה"ג ר' חיים מצאנז שהמחבר מביא מפיו ומפי כתביו. "זקיני הגאון הקדוש והנורא מו"ה שמואל שמעלקא מניקלשבורג". "ש"ב הרב הקדוש מראפשיטץ". "הרב הקדוש האלקי מחותני מוה"ר אלימלך". והנה לפי זה יש קצת להכריע בין הרים הגבוהים הרמים ונשאים ה"ה הרב הקדוש האלקי מחותני מוה"ר אלימלך זצלה"ה ואחיו הרב הקדוש האלקי מוה"ר זושא זצלה"ה שזה אמר שצריך אדם קודם לחשוב שפלות עצמו ואחר כך גדלות הבורא וזה אמר שצריך אדם לחשוב מקודם גדלות הבורא ואחר כך שפלות עצמו".

הידיעה על הסתלקותו, בעתון "המצפה" (קראקא, כ"ט אלול, תרע"ח)

קראקא. א' שבוע זה [כ"ד אלול] נפטר פה הרה"צ ר' אברהם יוסף איגרא זללה"ה נכד הגאון ר' משולם איגרא זצ"ל, בן ע"ז שנה. הוא היה רבי גדול בעל חסידים רבים, ואליו נהרו אלפי יהודים מרחוק לשאול בעצתו ולהתברך ממנו. מדותיו ומנהגיו היו משונים. אין לשער ואין לתאר מתן צדקתו, מאות אלפי שקל בזבז בכל שנה לצדקה, משפחות רבות מאד קבלו ממנו בסתר תמיכה קצובה בדיוק. בכל שבת היה עורך שלחן למאה אנשי צבא ויותר, חוץ ממה שחלק לעניים נסתרים. לפני כל יו"ט חלק רכוש גדול. רבות ועצומות היו הכנסותיו וכולן בזבז לצדקה... לא"י שלח בכל שנה כעשרים אלף כתר, הצדקה הזאת היתה חביבה בעיניו מאד, ועוד בשנות המלחמה שלח שמה כסף ע"י רוטשילד לפני כל יו"ט.

בשנת תשמ"א הדפיסו נכדי אחיו של האדמו"ר מזשילין צילום מספרו "תולדות אברהם יוסף" שראה אור לראשונה בשנת תרח"ץ. ומחמת שנות הזעם לא הספיק להתפשט בקהל חסידים, ואף לרושמי הספרים לא נודע זכרו.

וזה נוסח השער: תולדות אברהם יוסף, מן הרב הגאון הקדוש צדיק מפורסם עובד ד' בכח לא אנושי בטהרה ובקדושה יומם ולילה, שבחו וצדקותיו הרבים אין די באר כו' כו' כקש"ת מרן אברהם יוסף איגרא זצלה"ה בהגאון הצדיק המפורסם ר' ארי' יהודה ליבוש זצ"ל אבד"ק זאלישציק דור שלישי לרבינו הקדוש הגאון כו' רק משולם פרעשבורגער ונכד לרבינו הקדוש הגאון כו' ר' יצחק האמבורגער זצלה"ה זי"ע ועכ"י. ומנוחתו בכבוד גדול בעיר קראקא יצ"ו כ"ד אלול תרע"ח.

ספר זה לא היה לעיני רושמי תולדותיו של האדמו"ר מזשילין, ועתה יכולים אנו לברר פרטים נוספים נוספים בתולדותיו, ואף להתבסם מתורתו של אותו צדיק.

למדים אנו ממנו כי בזיווג ראשון היה חתנו של "גביר עצום מעיר באטישאן מדינת רומעניא", שם נתקרב לחסידות, ומשהחל לנסוע לצדיקים תלמידי הבעש"ט נ"ע ולנהוג בדרכי החסידות, אז נאלץ לגרש את אשתו, ונעשה חתנו של הרה"ק ר' מרדכי מנדבורנא (ובנים לא היו לו, וחותנו הרה"ק אמר שאין בידו להושיעו, כי יכול הוא לתפלל רק על בני-אדם ולא על מלאך אלקים, כי בדרך הטבע מלאך אין מוליד). זיווגו השלישי היה עם מרת מרים סעריל "נכדת הבעש"ט הקדוש זצלה"ה" (בת ר' יצחק למשפחת קטן מצאצאי ר' ליבר מבארדיטשוב מגזע הבעש"ט נ"ע).

עד כה ידענו כי נמנה על תלמידיהם של הרה"ק ר"א מקאזניץ, הרה"ק ר"ח מצאנז והרה"ק רד"מ מטשארקוב. ובספר הנ"ל כותב נאמן ביתו ר' אהרן זילבערבערג מביאלא ששמע מפיו כי סמיכתו הראשונה לאדמורו"ת היתה מהרה"ק ר' יצחק אייזיק מזידיטשוב זי"ע.

על שהייתו במחיצתו של הרה"ק ר"י משינאווא קראנו כבר לעיל וכאן מסופר על סודות שהמתיקו שני צדיקי עולם אלו ביניהם.

(ר"א זילבערבערג הנ"ל היה מקורב לאדמו"ר מזשילין וכמעט שלא מש מאהלו במשך כעשרים שנה. בסוף הספר רושם הוא כעשרים סיפורים שאירעו במשך השנים תרנ"ח - תרע"ז, ובהם נגלה האדמו"ר הנ"ל כמצמיח ישועות ובורא רפואות, מכיר במחשבות, גלוי עינים ויודע בעתידות, מגלה רזי גלגולי נשמות, ונהנין ממנו עצה ותושיה במילי דעלמא ובמילי דשמיא).

הרה"צ מזשילין עקר מקום מגוריו פעמים רבות, ועד כמה נרשמו חניותיו בבוטושאן, קולומיאה, טרנוב, זשילין, קשאנוב וקראקא. מהספר הנ"ל למדים אנו כי ישב גם כשנתים שלש בטשעבין.

שני אחין היו לו להאדמו"ר מזשילין, הצעיר ממנו, הרה"צ ר' פסח דוד פעלדפוגיל רייוויצער (מחסידי קאצק - פילעוו. נכדיו, האחים ר' אריה יהודא ור' שמחה טוביה פישמאן הם המזכים את הרבים בהדפסת המהדורה הנוכחית של ה"תולדות אברהם יוסף"). והאח השני , אולי המבוגר ממנו, אשר זכר עשה לו בדבריו שמביא המחבר בשמו, וכדאי להביאה כלשונם ותהיינה שפתי הצדיקים דובבות. וזלה"ק בפ' נח:

כמו ששמעתי מאחי מו"ה ישראל יצחק נ"י סיפר לי שקיבל שבלובלין יש המרתף שבו הי' תלמידי האר"י ז"ל בוראין שמים וארץ חדשים בעת שלחם האר"י ז"ל להמהרש"ל ז"ל על ידי ענין [צ"ל: ענן] בעש"ק, ודברו בהילול רבם האר"י הקדוש ז"ל ואמרו לו הרבה ענינים ולא הי' אצל מהרש"ל הקדוש רבותא. ואמרו לו שרבינו יכול לומר שמים ויהי' שמים וכן ארץ. ואמר שזה רוצה לראות. ואמרו תיכף שמים ונעשה במרתף לפי שעה שמים וכן ארץ חדשה. [וראה עוד שם בדרושים לפסח ד"ה והנה גם].

משאר רבותיו מביא את הכתוב "בספר הקדוש מעט הכמות ורב האיכות מאדמו"ר הרב הקדוש מו"ה אלעזר זצלה"ה מקאזניץ".

ועוד מבני משפחתו: "כמו ששמעתי בשם דודו של חותני ר"מ מנדבורנא ה"ה הרב הקדוש המנוח מו"ה שלמה [קאליש] זצלה"ה שנפטר בירושלים תובב"א י"א ניסן תרכ"ח וכשנסע ממקום למקום נפל ממדריתו ואחר כך עלה, וכן לירושלים כשנסע נפל ממדריגתו ונתעלה".

מופלאת היא התעסקותו בספריו השונים של "הרב תניא הקדוש" ואף "בספר אמרי בינה הקדוש" והספרים "שער האמונה" ו"שערי אורה" "להגאון הקדוש מו"ה דוב זצלל"ה בנו של התניא הקדוש זצלה"ה". ובקשר לכך ראוי להזכיר את תשובתו שבחלק ההלכה שבספר, ובה כותב לאחד הרבנים: "וידע כת"ה כי אני מתרעם על מה שהציג בסי' א' רש"ז, כי מני אז ראיתי בפעם א' זה כמה שנים במלקט א' שהציג תיבת רש"ז חרה לי עד מאוד כי חלל קודש, כי הלא תורת המחבר הקדוש הזה הם בעולם אפשר יותר ממאה שנים, וכבר הובאו דבריו בספרים קדושים ומלוקטים ולא הי' א' שיביא אותו בשם זה, רק בעל התנא או ש"ע הרב... וכל העולם חרדים משמו הקדוש שהי' חד בדרא אמיתי בתורה בנגלית ונסתרות ועבודה וקדושה, ופוסק גדול, ולא הי' שום היתר לעצמו לקראו בשמו... ומני אז שיצא לאור דברי הקדוש מעולם לא הי' נקרא בר"ת אלו, כי באמת הי' כא' התנאים בדורותיו, לו תנא ראוי להקרות בעל ש"ע המחבר הקדוש בימיו, כי רב גדלו הי' בדורו ולא קם אחריו כמוהו עד הנה, ורק זה הכינוי נתחדש מזה עשרים ואיזה שנים... ואם ידמה לחסיד א' בשביל שאחד מגדולי זמנינו התנגד על דרך הקבלה שלו שבספריו עי"ז יקל ראש נגדו, חלילה וחלילה, גם זה שהתנגד ידע כבוד גדולתו בשמים ובארץ... ורבינו הגאון מצאנז ז"ל אמר ג"כ חדושי תורה עפ"י דרכיו. וגם אותו צדיק הנ"ל ח"ו לא כוונתו ליחת מכבודו הגדול והנורא אשר הי' לנס עמים, אשר אליו גם חכמי הגוים ידרשו וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליו, והי' לו פ' אלפים תלמידים ממש ונתנשא עליהם בעל כרחו שלא מחפצו רק כפאו ה' משמים שהוכרח לחזור מדרכו, שהי' נוסע לארה"ק, לחזור לביתו ללמד לעם תורת ה' ולנהגם לפ' אלפים תלמידים, מי לא יחת ולא יפחוד מכבודו וכו'."

ונסיים בענין יקר שמבאר הרה"ק המחבר בדרושיו לזמירות של שבת. וזלה"ק שם: דהנה יש כמה מיני העלאות, יש שבעניני הליכת נע ונד, ויש בלאכות, כידוע. ומבוקשינו דאנו נגרום הפרחה דניצוצות הקדושה למעלה שנהי' שתולים בבית ד' בחצרות אלקינו יפריחו הנצו"ק ע"י עבודתינו בתורה ותפלה כו'. וכבר היו דברינו בזה בענין מה ששמעתי שהזהיר אליהו ז"ל להרב הקדוש מנישחיז שלא להעביר שו"ב, ובארתי בענין חומרתו בזה יען כי איתא בגמרא האי מאן דנולד במזלא מאדים או גזלנא או מוהלא, והיינו משום שהמזל מורה של שפיכת דמים וי"ל דאה"נ דיוכל להיות שפיכת דמים ע"י שהוא שוחט לבהמות כשירות להכשיר לישראל. נמצא דשורש זה מגבורה, וי"ל כשזוכה מברר חלק הגבורה שלו דאז הם במעלה זהב על הכסף. כמו שבארנו מה דאיתא דהנשמות שהם משורש קין לאחר הבירור מקורם משורש הבל כו' וביארנו דזה הי' העלאת וזכות הה"ק מוהר"ש ז"ל דק' בעלזא ששמעתי שהי' שורשו נשמת קין לאחר הבירור, לזה הי' עסקו למאוד בהלכות שחיטות ובדיקות, כידוע אלף לילות הי' ניעור אצל הלכות טריפות היראה. ונ"ל דעי"ז זכה להיות בעל הנסים להמשיך מאור הפלא ששם בשורש הנסים בסוד לעושה נפלאות גדולות לבדו כל"ח. ויען כי לולי זה שלמד מאוד הלכות, אילו הי' יוכל להיות שהי' צריך להיות שו"ב ולברר את שורש נשמתו במשמושי ידא דבי טבחא בשחיטת ובדיקת הריאה ממש, שבוודאי בכל משמושי ידא דבי טבחא לעסק צורך משפט הבהמה אם לאסור או להכישר, אם אינם נוטים מדרך האמת ח"ו, בוודאי מזה נעשה תקונים גדולים בעולמות עליונים לבער הס"מ וכת דילי' כו' וקל וחומר משאר אומנתא דנעשה בזה בירור נצוצי קדושה, כל שכן בזה, רק הקדוש הזה זצ"ל זי"ע זכה לתקן הכל בלימוד הלכות אלו, ולא הוצרך לעסוק ממש בזה כו' נמצא דבזה פועל התקונים הגדולים ואור על כל גופו, כאשר מהראוי לגרום למי שעוסק בזה ממש לשם שמים, והמשיך בוודאי על ידיו הקדושים שבהם הוא העסק שחיטות ובדיקות, המשיך עליהם האורות הקדושים ע"י אלף לילות שעסק בהם, לזה המשיך עליהם אור הנסים, ולזה הי' לו כח הנסים במשמושי ידא קדישתא שלו.

זכות כל הצדיקים תעמוד לנו להתברך מפי עליון בתוך כלל ישראל.