מאמרים

שרשים תלויים על בלימה

אנשי שצעדרין (פורום)

תגובה למאמר "על העץ ועל הפרי המר" מאת מר א' ביק (שאולִי) שנדפס בכתב–העת 'הדואר' גל' חגה"ש תשמ"ח, ועוסק בייחוסו של הסופר איליה ארנבורג לר' נחום מניעז'ין (בנו של אדמו"ר האמצעי). ברם, ספרי היחוסין של צאצאי אדמו"ר הזקן אינם יודעים דבר על הצאצאים שמר ביק מייחס במאמרו. והמסקנה: "כל עוד לא יבהיר לנו מר ביק מהם המקורות שעל פיהם צירף את החוליות.. רשאים אנו לחשוב כי כל הענין בדוּי מלבו, ואין זו אלא חוליה נוספת בשלשלת תעלוליו". (נשלח למערכת 'הדואר', אך לא נדפס). הענין מתבהר ביתר אריכות ברשימתו בפרק כט של סדרת "סיפורים וגלגוליהם".

 

שרשים תלויים על בלימה

 

התבן, הבר והפרי המר

 

את מאמרו "על העץ ועל הפרי המר" (הדואר, גל' חג השבועות תשמ"ח, ע' 22), מסיים מר א' ביק (שאולי) בקטע הבא (התוספות בסוגריים מרובעים הן משלי - י.מ.):

אחרי בדיקה בספר על אילן היחס של צאצאי רבי שניאור זלמן מלאדי, אבי תורת החב"ד וחסידי ליובביץ, בעל ספר "תניא", מצאתי, שסבו [של איליה ארנבורג] מצד אמו, ר' זלמן - זלקי - ארנשטיין, נין ונכד לר' נחום מנזין, נכד "התניא".

[1] רבי שניאור זלמן מלאדי (נפטר 1813), [הנכון: דצמבר 1812].

[2] רבי אברהם חיים [צ"ל: ר' חיים אברהם] מליובביץ (נפטר 1842), [הנכון: 1848].

[3] רבי ברוך שמואל שניאורסון.

[4] שרה פרידה, נישאה לר' זלמן אורנשטיין, הורודנה.

[5] ר' אליהו אורנשטיין, פולטאבה.

[6] ר' זלמן (זאלקי) אורנשטיין, חסיד ליובביצי, קיוב.

[7] חנה, נישאה לגריגור (הירש) ארנבורג, מנהל בית חרושת לסוכר בקיוב ובמוסקבה.

[8] איליה (אליהו) ארנבורג.

עד כאן דברי א' ביק.

השאלה המתעוררת מאליה בקריאה ראשונה היא, כיצד משתלב בשושלת זו ר' נחום מנזין (בנו של רבי דובער, בכורו של רבי שניאור זלמן מלאדי) שבו תולה מר ביק את ייחוסו של איליה ארנבורג בתחלת דבריו? והרי הייחוס שהוא שוטח לפנינו נמשך מהבן השני רבי חיים אברהם!

ואם נתייחס בסלחנות לשיבוש זה (ולשאר השיבושים וההשמטות שתוקנו לעיל) ונאמר כי נגרם בתום-לב, לא נוכל להתייחס בצורה דומה לשאלה השניה, הנוקבת עוד יותר:

מר ביק מעלה את ממצאיו, לדבריו, "אחרי בדיקה בספר על אילן היחס של צאצאי רבי שניאור זלמן מלאדי"; לי ידועים שני ספרי יחוסין של משפחה זו:

הראשון, ספרו של מ"ש סלונים, תולדות משפחת הרב מלאדי (ת"א תש"ו), והשני, ספר הצאצאים, בעריכת ש"א היילפרין (ירושלים, תש"מ) - ושניהם גם יחד אינם יודעים דבר וחצי דבר על הצאצאים (מס' 8-5 בשושלת) שמר ביק מייחסם לשרה פרידה וזלמן אורנשטיין (מס 4), החל מאליהו אורנשטיין וכלה באיליה ארנבורג!

כל עוד לא יבהיר לנו מר ביק מהם המקורות שעל פיהם צירף את החוליות 4 עד 8, רשאים אנו לחשוב כי כל הענין בדוי מלבו, ואין זו אלא חוליה נוספת בשלשלת תעלוליו.

* * *

המכתב הנ"ל נשלח בשעתו למערכת 'הדואר', ובמענה שלחו לי את מה שנתן להם מר א' ביק כתגובה: צלום עמוד מתוך מאמר מסויים שבו נסקרים שרשיהם בקודש של מהפכנים קומוניסטים וכיו"ב, וביניהם גם ייחוסו הנ"ל של א' ארנבורג.

בצילום לא הופיע שם בעל המאמר, אך כשאיתרתיו במקורו, ראיתי שגם הוא אינו אלא אחד מילדי רוחו של א' ביק...

הבהרתי זאת למערכת, אבל הם נמנעו מלפרסם את הענין כולו.

"חופש הדיבור" נוסח ארצה"ב.

 

נ.ב. א' ביק הוא בנו של הר"ר שאול ישכר ביק, בעהמח"ס יד שאול על שו"ע אדה"ז. אלא שסר מן הדרך והיה נקרא "הרב האדום" ע"ש קומוניסטיותו.

ידועים לו עוד זיופים שונים, וניכר שהיה זייפן פתולוגי. ואכמ"ל.

 

[י_לבנוני - 3/5/2005]

 

מאמרים דומים

-