הערות וביאורים, אלף–סח [1068] (פ' תצוה תשע"ד), עמ' 82–86

מה בין 'כדי' ו'בכדי' בס' התניא

הרב אהרן ברקוביץ
ירושלים ת"ו

כל המכיר בטיב לשון הקודש, מודע להבדל שבין 'כדי' ל'בכדי'.

ל'כדי' יכולות להיות שתי משמעויות:

[א] למען, בשביל (צוליב), כגון: למה אמרו חכמים עד חצות, כדי להרחיק את האדם מן העבירה (ברכות פ"א מ"א).

[ב] שיעור מסויים, כגון: ומצא כדי גאולתו (בהר כה, כו), כדי רשעתו במספר (כי תצא כה, ב), עד שישהה כדי אכילת פרס (נגעים פי"ג מ"ט).

אך ל'בכדי' יש רק משמעות אחת ויחידה, שעניינה שיעור מסויים. כגון: בכדי אכילת פרס (ברכות מא, א), בכדי שיראה לתגר (ב"מ מט, ב), בכדי דמיהן (כתובות נב, ב), בכדי שיעשה (רמב"ם פ"ו משבת ה"ה).

בלשון הדיבור והכתיבה לא תמיד הקפידו על האבחנות הנ"ל, והשתמשו ב'בכדי' גם במשמעות 'למען, בשביל' (וראה באג"ק לרבינו, י, עמ' רט-רי, בדברים שלא הקפידו לדייק בהם, ואפילו לא באגה"ק שבס' התניא).

להלן נראה עד כמה מדוייקים ההבדלים הללו בלשונו של אדמו"ר הזקן בס' התניא, ובכמה מהם יתבארו הדברים בדרך חידוש, דהיינו שהלשון 'בכדי' לא יתפרש 'בשביל, למען' כפי שרגילים לפרש, אלא במשמעות 'שיעור'!

הדוגמאות להלן הן רק מג"ן פרקי ה'ליקוטי אמרים'.

פרק ד: וצמצם הקב"ה רצונו וחכמתו בתרי"ג מצות התורה ובהלכותיהן ובצרופי אותיות תנ"ך ודרשותיהן שבאגדות ומדרשי חכמינו ז"ל בכדי שכל הנשמה או רוח ונפש שבגוף האדם תוכל להשיגן בדעתה ולקיימן כל מה שאפשר לקיים מהן במעשה דבור ומחשבה...

ומשם נסעה וירדה בסתר המדרגות . . עד שנתלבשה בדברים גשמיים וענייני עולם הזה . . כדי שתהא כל מחשבה תפיסא בהן...

[הראשון, 'בכדי', יתפרש מלשון שיעור, שהצמצום הוא בשיעור שיוכלו להשיג. והשני, כפשוטו, 'בשביל' שתוכל כל מחשבה לתפוס בהן].

פרק ה: ולשמה היינו כדי לקשר נפשו לה' ע"י השגת התורה.

פרק ז: שכוונתו אינה לשם שמים כדי לעבוד את ה' בגופו . . כדי לקיים מצות ענג שבת וי"ט.

פרק ח: עושה אותן קרדום לחתוך בהן דהיינו כדי להתפרנס מהן בריוח לעבוד ה'.

פרק י: שגם עבודתם בבחי' ועשה טוב בקיום התורה ומצותיה הוא לצורך גבוה . . ולא כדי לדבקה בו ית' בלבד.

פרק טו: נקרא עובד אלהים מפני שכדי לשנות טבע הרגילות צריך לעורר את האהבה לה'.

פרק טז: צירוף זה מצרף הקב"ה כדי להעלות מעשה המצות ועסק התורה.

פרק כב: כמאן דשדי בתר כתפוי לשונאו שלא ברצונו רק כדי להעניש את הרשעים וליתן שכר טוב לצדיקי'.

פרק כד: חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה.

פרק כה: שיש לו לקבל באהבה וברצון כדי לדבקה בו לעולם ועד.

פרק כו: לומר מזמור זה אחר תיקון חצות קודם הלימוד כדי ללמוד בשמחה אמיתית בה'...

שהוא תחבולת היצר כדי להפילו אח"כ בתאוות ח"ו כנודע...

להתבונן בגדול' ה' אשר חטא לו כדי שע"י זה יהיה לבו נשבר באמת.

פרק כז: והם יהיו נלחמים תמיד להסיח דעתם מהם כדי לאכפי' לס"א.

פרק כח: ועומד לנגדו ערל רשע ומשיח ומדבר עמו כדי לבלבלו.

פרק כט: נתן לה הקב"ה רשות ויכולת להגביה עצמה כנגדה כדי שהאדם יתעורר להתגבר עליה.

פרק ל: אף שהוא אמת ואפי' כדי לנקות עצמו.

פרק לא: לעורר בחי' גבורות הקדושות כדי להמתיק הדינים...

מעשים טובים שעושה כדי להשיב חלק ה' למקורא ושרשא דכל עלמין.

פרק לה: אך כדי להמשיך אור והארת השכינה גם על גופו ונפשו הבהמית.

פרק לז: ירידתו לעולם הזה . . כדי לתקנם.

פרק לח: המצות מעשיות שהאדם מתכוין בעשייתן כדי לדבקה בו ית' . . למסו' נפשו בפועל ממש על יחוד ה' כדי לדבק' בו נפשו האלהית ולבושיה.

פרק לט: ירדו להאיר בבחי' צמצום כדי שיוכלו שכלים נבראי' לקבל מהן.

פרק מא: אם לומד ומקיים המצוה . . כדי לדבקה בו על ידי תורתו ומצותיו . . שמתכוין בעבודתו כדי לעבוד את המלך . . כל כוונתו . . תהא רק כדי לעשות נחת רוח לפניו ית'.

פרק מב: רק שכדי שתבא לידי מעשה . . צריך לגלותה ממצפוני בינת הלב...

והנה כדי להשכיל זה היטב בשכלנו...

פרק מד: שתועלת יציאתה אל הגילוי כדי להביאה לידי מעשה . . כדי לעשות נחת רוח לפניו ית'...

להשיג ולהגיע גם לבחי' אהבת עולם . . כדי להגדיל מדורת אש האהבה.

פרק מו: הקב"ה בכבודו ובעצמו ירד לשם . . כדי לקרבם אליו.

פרק מח: שלא יאיר ויומשך לתחתונים בבחי' גילוי . . כי אם מעט מזער אור וחיות בכדי שיהיו בבחי' גבול ותכלית שהיא הארה מועטת מאד...

נמצא שאין השפעת אור א"ס מתלבש ומתגלה בהם בבחי' גילוי רק מעט מזער הארה מועטת מצומצמת מאד מאד והיא רק כדי להחיותם בבחי' גבול ותכלית...

רק שלא היה מתהוה כמות שהוא עתה בעל גבול ותכלית וחיות מועטת מאד כדי בחי' דומם וצומח.

[הראשון, 'בכדי', שעניינו שיעור, מעט אור וחיות בשיעור שיהיו בבחי' גבול ותכלית. השני, 'כדי', הארה מועטת בשביל להחיותם. השלישי 'כדי', גם הוא במשמעות שיעור – שגם זו אחת המשמעויות של 'כדי' כדלעיל – חיות מועטת כשיעור דומם וצומח].

פרק מט: וכדי לברוא עולם הבריא' . . היה תחלה צמצום עצום . . ותכלית כל הצמצומים הוא כדי לברוא גוף האדם החומרי...

צמצום אורו הגדול הבלתי תכלית להתלבש בבחי' גבול הנקרא עולם בעבור אהבת עמו ישראל כדי לקרבם אליו...

עד שיוציא בשפתיו כדי להמשיך אור א"ס ב"ה למטה . . כדי להעלות כולן לה'.

פרק נ: ע"כ אתה חי בגוף הזה להחיותו כדי להמשיך חיים עליוני' מחיי החיים ב"ה למטה.

פרק נב: שבעולם הבריאה מאירות ומשפיעות שם חכמתו ובינתו ודעתו של א"ס ב"ה בבחי' צמצום עצום בכדי שיוכלו הנשמות והמלאכים שהם בעלי גבול ותכלית לקבל השפעה מבחי' חב"ד אלו.

['בכדי' במשמעות שיעור, צמצום עצום בשיעור שיוכלו לקבל ההשפעה].

פרק נג: עשרת הדברות הן כללות התורה כולה . . וכדי לחקקן בלוחות אבנים גשמיים לא ירדה ממדרגה למדרגה כדרך השתלשלות העולמות עד עוה"ז הגשמי...

תרי"ג מצות הנמשכות מחכמתו ית' כדי לאחוז אור השכינה בפתילה.

*

עינינו הרואות שרק שלוש פעמים שינה רבינו הזקן וכתב 'בכדי', ובכל אלו ניתן להתפרש בנקל מלשון שיעור.

במקום אחד (בפ' מח) הכוונה לשיעור, ואעפ"כ כתב רבינו 'כדי'. לכאורה היה מתאים לכתוב גם שם 'בכדי', אבל זה לא הכרחי, שהרי 'כדי' יכולה לסבול גם את המשמעות של שיעור.