הסיפור המרגש שלפנינו, התפרסם לפני כחודשיים באתר המשיחי הראשי:

*

בשעת כתיבת השורות הללו עלו באותו אתר כארבעים תגובות, שניתן למיין אותן לכמה סוגים:

פותחין בכבוד האכסניה, מחמאות לאתר:

כל הכבוד לחב"ד אינפו! התחלתם להביא סיפורים מעניינים...

הסוג השני, ביקר תפארת גדולתו של הרב וולפא שליט"א:

אשריך הרב וולפא שהנך מקדש שמו של הרבי בכל קצוי תבל ולכל החוגים. בכח התורה נכבוש את העולם ונביא את ההתגלות של הרבי תיכף ומיד ממ"ש...

הרב וולפא כנכד האדה"ז והגר"א זוכה אכן לחבר את שני הקצוות. בלמדנותו המופלגת שגם גדולי המתנגדים מודים כיום שהוא אחד מגאוני הדור, ומצד שני ביטול מוחלט לרבי מלך המשיח שליט"א ללא סייג. ואכן דווקא הוא זוכה לקדש שם שמיים בכל החוגים, כי הולך עם האמת ללא פשרות...

אשרי יולדתך! בטוחני שיום יום הנך עושה נחת רוח לאבינו רוענו נשיא ישראל...

אם היה לחב"ד שכל היו שולחים אותו לגדולי ישראל, ובכח תורתו ועמקנותו והסברת הרבי היה כובש אותם. וראינו עובדה שכל גדולי ישראל שנפגשו עם הרב וולפא פשוט יצאו מוקסמים...

לא פליגי שהרה"ג שד"ב וולפא שליט"א מקדש שם שמים ברבים...

ידוע שהרבי אחז ממנו מאד, גם לאחר הפרשיה בתשמ"ה בענייני משיח, וכפי שראינו עד לשנת תשנ"ב...

הרבי מלך המשיח שליט"א ביקש מר' אוריאל צימר ללמוד חסידות עם הסטייפלר זצ"ל אביו של ר' חיים קנייבסקי שליט"א... כנראה שהרב וולפא זוכה גם בנושא זה לקיים את בקשתו של הרבי מהרב אוריאל צימר...

ואח"כ יגידו שהרב וולפא עושה חילול ה'... מי שהולך בקו של הרבי הנה בסופו של דבר מתגלה כי הוא משפיע אך טוב...

פשוט גורם נחת לרבי...
 
למען האמת, עד היום הציק לי לשם מה הרב וולפא הוציא לאור את הספר "המותר בפיך". חשבתי איזה תועלת זה יכול להביא. והנה היום התחוור לי הכל. עוד סוג נוסף בהפצת המעיינות חוצה...

הסוג השלישי, ביקר תפארת חסידותם של הר"ר חיים קנייבסקי ואביו הסטייפלער:

ידוע שר' חיים אינו מתנגד ואינו נגד חב"ד. הוא רחוק ממחלוקות. ונהנתי מאד שהתחיל ליצור קשר עם הרב וולפא...

 ר' חיים קנייבסקי אמר למישהו שאינו מתנגד לחב"ד, רק אינו רוצה לומר זאת בפומבי בגלל [פב"פ]... וראינו שהוא מקבל הרבה ענייני חב"ד, וידועים לי כמה וכמה סיפורים. ואפילו עניינים של משיח וגאולה בחב"ד...

כשעסקנו במבצע סיום ספר-תורה לקבלת משיח צדקנו ובאנו להציע לאביו הסטייפלער לרכוש אותיות, והוא נתן סכום ואמר שמי שיהיה המשיח (באם הליובאוויטשער) הוא ילך אחריו... וידוע שהוא בא ממקור חבד"י אלא שנתחנך אחרת...

עצה לר' חיים: אחרי שיקרא בספרי וולפא הי' מן הרצוי לשלוח אותם לחמיו הרב אלישיב, אולי יפעל גם שם לצנן קצת ההתנגדות...

הסוג הרביעי, ביקר תפארת מעלת הנהגתם של המשיחיסטים:

בקיצור: הבלוף ש"משיח מרחק" לאחר שהרבי אישר לפרסם התפוצץ בפנים, לכל השקרנים, חיזרו בתשובה והתחילו להפיץ את הבשורה...

עכשיו כולם רואים שאפשר לשים בספר את כל התוארים על הרבי שליט"א מלך המשיח [כפי שהם באים גם בס' "המותר בפיך"], וזה לא מרחיק אף אחד – ואדרבה...

סוף סוף הגענו לתקופה שגדולי ישראל מתחילים להכיר במשיח...
 
הסוג החמישי, ביקר תפארת מעלתו של הסיפור:

סיפור חזק ביותר!!!...

פשוט מפליא!...

סיפור מדהים שצריך להפיצו...

מחמם את הלב...

אלא שכאן צץ לו מישהו שראה צורך לקלקל את השמחה ואת הטפיחה העצמית על השכם, והוא מהרהר בקול:

הלא ברור שסיפור כזה הוא בלתי אפשרי מכל מרכיביו. לא מצד החפץ חיים... לא מצד הסטייפלר... ולא מצד וולפא. זו בדיחה פדיחה מטופשת. ויש להצטער על שהיא פורסמה...

ובעקבותיו ספקן נוסף:

חוששני ש[המערער] אולי צודק (הלוואי ואתבדה) אם כן גדול הבזיון...

ההודעה המרגיעה לא בוששה לבוא:

הסיפור נכון, אמת ויציב! וגם נבדק...

התגובה החסירה

במהלך קריאת התגובות הרגשתי בחסרונה הבולט של התגובה המתבקשת ביותר:

שהיא, תגובתו של הרב וולפא עצמו, שיכריז קבל עם ועדה שכל הסיפור כולו לא היה ולא נברא!

מאחר ו"הבודק" (שבתגובה האחרונה) לא טרח להביא בפני הקוראים את ממצאי בדיקתו לפרטיהם, אנסה לעשות זאת בכחות עצמי, בטרם יתוסף פרק חדש לספר "שמן ששון מחבריך"...

חמש בדיקות

הפרט המחשיד ביותר הוא, כמובן, בעל המעשה, שכבר איתמחי גברא במצגי שווא למיניהם (ובזה מתקשר הפרק הנוכחי לפרקים הקודמים. וד"ל). ובפרט היכא שיש מקום לומר שלכבוד עצמו הוא דורש לעשות לו שם בקרב הארץ.

הפרט המחשיד השני הוא, השימוש ב"נאמן ביתו" האנונימי, המקבילה החב"דית ל"אחד המזכירים", שהוא ה'קוד' לפיזור שמועות שקריות מבלי לשאת באחריות הדברים (הדוגמה המפורסמת ביותר: עדותו של "אחד המזכירים" על קבלת ההסכמה להדפסת 'מה"מ' בספרי קה"ת).

הפרט המחשיד השלישי הוא, הקביעה ש"צריך לשלם על ספר"; "הלכה" זו ידועה רק למי שראה או שמע את הנהגתו של אדמו"ר זי"ע, שמרגלא בפומיה קדישא לומר למחברים שהעניקו לו את ספרם: "פאר א ספר דארף מען צאלן" [=עבור ספר יש לשלם].

וזה עצמו השובר לחציו השני של המשפט, ש"הוא ישלם בסיפור ששמע מאביו"... אילו היה סבירא ליה לר' חיים שעבור ספר צריכים לשלם, היה הוא נותן את תמורתו בכסף מלא עד הפרוטה האחרונה, ולא היה ממירו בסיפור חסידי או בריקוד... (ראה שו"ת 'משנה שכיר' או"ח ח"ב בהע' בשם הרה"ק ר' הערצקא מראצפערט).

כך ששני חצאיו של המשפט מעידים עליו בבירור, שממעי איש חב"ד יצא ולא מר' חיים וגם לא מ"נאמן ביתו"...

גוף השמועה המייחסת לבעל ה'חפץ חיים' את ההיקש 'גר"א' 'גר"ז', ללמדך ששקולים הם אצלו זה כזה, מעידה על בודה השמועה שלא למד מימיו את ה'משנה ברורה' וה'ביאור הלכה'. ואכמ"ל.

*       *       *

במקרה דנן אין אנו נזקקים כלל ל"שיטת החקירה של הר"ר שאול ברוק" (פרק יח), מפני שכל תמיהה כשלעצמה מעידה על שקריות הסיפור, ואין צורך לצרפן יחדיו כדי להגיע לאותה מסקנה ברורה, מעציבה ומדאיגה.