רשימת כתביו ופרסומיו
של הרב יהושע מונדשיין ז"ל

ספרים וחיבורים שבדפוס • מאמרים 
רשימות • הערות • תגובות

עורך: מנחם מענדל קסטל

תשכ"ט

[2] לקוטי רשימות ומעשיות. כפר חב"ד תשכ"ט. °8. (2), נו עמ' (שיכפול).

ליקוט סיפורים חסידיים מתוך כתבי–יד. בסופו מכתבי הרה"צ רי"א מהאמיל והרה"צ רא"ה מסטאראשעליע. עם מפתחות, הערות וציונים. ייחודו של הקונטרס מתואר בפתח–דבר: הרשימות המועתקות כאן נלקחו רובן ככולן מכת"י מדוייקים... מהכת"י נעתקו, בין השאר, גם כמה ספורים שכבר נתפרסמו בשנים האחרונות, אולם רק כאלו הבאים בשינוי בתוכנם או בהוספת מקור השמועה... ומעלה יתירה, בד"כ, בנוסח הכת"י שלפנינו, היות ונרשמו הדברים קרוב לזמן שמיעתם.

על מהדורה חדשה של ליקוט זה, ראה להלן מס' 844.

[3] ההלכה וספרותה בחסידות חב"ד [א]. בטאון חב"ד, 30 (אלול תשכ"ט), עמ' 30–31. 

גישות נבדלות בדרכי הלימוד. ההשפעה של הקבלה והחסידות על לימוד התורה הנגלית כחכמה אלקית. חובת החידוש והיגיעה מתוך לימוד שיטתי ומעמיק. מאמר ראשון בסדרה. 

תש"ל

[4] פסקי דינים של בעל ה'תניא'. עיתון 'שערים', כ"ט אייר תש"ל. (בחתימת: דובער דבורקין). 

מגיב למכתביו של מר איסר קליגר ('שערים', י"ז ניסן, י"ד אייר תש"ל) ומבהיר את מנהגי חסידי חב"ד: הזהירות המוקפדת במצה שמורה וההקפדה על "שרויה"; חילוקי המנהגים בענין ספירת העומר בלילה הראשון; אמירת הלל בליל פסח; לבישת בגדי משי; לבישת שטריימל; חטיפת "שיריים". מפריך את הגישה לפיה אדמו"ר הזקן שינה מדרך קודמיו ח"ו. 

השלמה (לענין חלוקי המנהגים בין החסידים בענין ספה"ע בלילה הראשון): 'שערים', ח' אייר תשל"א (בחתימת: דובער דבורקין).    

תשל"א

[5] מבית הגנזים – בשולי הגנזים. בטאון חב"ד, 32 (כסלו תשל"א), עמ' 9–20. 

הרקע ההסטורי למכתבי אדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי שנתפרסמו לראשונה מכת"י. פרקים במסכת חייו של אדמו"ר הזקן אחר הסתלקות רבו המגיד ממזריטש, והשתלשלות המחלוקת על הנהגתו. מסעו ברחבי רוסיה בשנת תק"ע, פעולותיו למען מגורשי הכפרים, ביקורו אצל הרה"ק ר' ברוך ממז'בוז', ומסעו לברדיטשוב. ראה להלן מס' 806 ומס' 842.

השלמות לזיהוי וביאור מכתבו של אדמו"ר הזקן, שם, גל' 33 (ניסן תשל"א) עמ' 43.

[6] ההלכה וספרותה בחסידות חב"ד [ב]. בטאון חב"ד, 33 (ניסן תשל"א), עמ' 15–22. 

סוקר את סדרי לימוד ההלכה לתכלית ידיעת דיני ההלכות בטעמיהן. מאפיין את תכונות הלימוד החסידי בישיבות חב"ד, מימי אדמו"ר הזקן ועד המסגרת החדשה שנוצרה בישיבת "תומכי–תמימים" מיסודו של אדמו"ר הרש"ב. מאמר שני בסדרה.

[7] מבית הגנזים – בשולי הגנזים. בטאון חב"ד, 34–35 (אב תשל"א), עמ' 10–12. 

ששה מכתבים מאת: הרבנית שטערנא אשת אדמו"ר הזקן; אדמו"ר האמצעי; אחיו הרה"ק ר' חיים אברהם; אדמו"ר ה'צמח–צדק'; הרה"ק רא"ה מסטאראשעלא – אל החסיד ר' יצחק דוקטור (גיל). לראשונה מכת"י, עם ביאורים והערות. 

תשל"ב

[8] מבית הגנזים – בשולי הגנזים. בטאון חב"ד, 36–37 (ניסן תשל"ב), עמ' 17–20. 

[א] תצלום שטר התנאים המקורי של שידוכי אדמו"ר הרש"ב משנת תרכ"ה. לראשונה מכת"י. עם ביאורים והערות. 

[ב] רשימתו של אדמו"ר הריי"צ על חזיון בליל ראש השנה תרפ"ה. וראה להלן מס' 569.

[ג] מכתבו של אדמו"ר הרש"ב משנת תרס"ז אל אב"ד פולדא והגליל בענין מקווה (נדפס בעמ' 15–17).

[9] התורה והמדע. ברשת החנוך, 4 (ניסן תשל"ב), עמ' 34–40. 

מצביע על אי–דיוקים במאמרו של מ. שלמה (שנדפס בגל' הקודם), ומשיג על החלטותיו הפסקניות לגבי סוגיות שונות שבהם דעת המדענים שונה מדעת התורה: גילוי שביל החלב; שנות קיום העולם; סיבוב השמש; כח המשיכה. את שיעורי הטבע בבתי הספר יש להעביר בכללות לפי התכנית, אך יש להסביר היטב את דעת התורה ולבאר מדוע אין בהשערות ומסקנות המדענים להזיז את אמיתות התורה. הסברת הגישות והמגמות השונות של החסידות והמדע. "כאן המקום למחות על הכרזות מוחלטות ושרירותיות בנושא כה עדין כתורה ומדע, והצבת 'סתירות' הדדיות, שכן מי ספון לומר שבקי הוא בכל חדרי התורה ונהירים לו שבילי המדע עד כדי כך שברי לו שא"א בשום אופן למצוא מקום ויישוב לסברה פלונית בדעת התורה, או – להבדיל – בדעת המדענים [...] ויותר מכל חשוב הי' לי, ולשם כך נתעוררתי לכתוב כל שורות הנ"ל, הרצון שחכמינו יזהרו בדבריהם, ולא יקבעו דברים בדפוס [...] קודם שבדקום אם הם תואמים את האמת עד כמה שידינו מגעת לברר זאת". 

תגובת מ. שלמה, שם, עמ' 41–48.

[10] הוצאה מיוחדת של ה'תניא'. עיתון 'שערים', ניסן תשל"ב.

"הוצאה מיוחדת של ה'תניא' מוקדשת ליום הולדת השבעים של הרבי מליובאוויטש שליט"א". מהדורה זו היא השבעים במספר מאז נדפס ה'תניא' לראשונה בשנת תקנ"ז. סקירה קצרה על מספר ההוצאות הרבות של ספר זה ביבשות שונות, בארצות מפוזרות ובשפות מגוונות. בעילום שמו של הכותב. 

[11] דת ומדע במחשבת הדור (תגובה). המדור הספרותי של עיתון 'הארץ', כ"ז סיון תשל"ב, עמ' 19. (בחתימת: דב דבורקין). 

בתגובה לדברי ר. ליברמן ("תרבות וספרות", 'הארץ', 26.5.72) מציג שתי תפיסות מנוגדות על הבורא כפי שהן משתקפות בפסוק "רם על כל גוים ה' על השמים כבודו – מי כה' אלקינו.. המשפילי לראות בשמים ובארץ". מביע את דעת החסידות על העימות בין ההשקפות הללו. התגובה נעתקה לעיתון 'פנים אל פנים' באותה תקופה.

[12] מראי מקומות וציונים לשולחן ערוך אדמו"ר הזקן. חלק שני. מאת הרב מרדכי שמואל אשכנזי. כפר חב"ד תשל"ב. 

בפתיחת הספר: "על הברכה יעמדו.. הרה"ת יהושע שי' מונדשיין שסייעוני בזה".

תשל"ג

[13] מפתחות ל'לקוטי לוי יצחק'. כפר חב"ד, תשל"ג. °8. יט, 125, (11) עמ'. 

מפתח ענינים, מפתח פסוקים ומאמרי רז"ל, מפתח ספרים ואנשים וכן לוח התיקון – לחמשה כרכים שהופיעו בין השנים תש"ל–תשל"ג מתורתו של הג"ר לוי יצחק שניאורסאהן זצ"ל אב"ד יקטרינוסלב על הזוהר, תניא, פסוקים ומאמרי חז"ל, ואגרותיו בחסידות ובקבלה. בפתיחתו "מבוא ופתח דבר" – סקירת שיטתו הייחודית של הרב המחבר באיחוד כל חלקי התורה, והבהרת גישתו המיוסדת על דרך הדיוק (המבוא חזר ונדפס במרוצת השנים בבמות שונות). הוספות: תמונת הרב המחבר; סקירת תולדות חייו מתוך 'קובץ ליובאוויטש'; פקסימילים מכת"י; רשימת ספריו. מוקדש לע"נ אמו מרת חיה מונדשיין ז"ל, ולע"נ חותנו ר' דוד בראוומן ז"ל. ע"י יהושע וזוג' רחל לאה מונדשיין. ראה להלן מס' 770.

[14] תספורת הראשונה. כפר חב"ד תשל"ג. °12. 4 עמ'. 

בדבר המנהג לעשות תספורת הראשונה אחרי יום הולדת השלישי של הבן. לקוט דברי חסידות. לרגל תספורת הראשונה של בנו דוד מונדשיין. נדפס בחמישים עותקים.

[15] מבית הגנזים – בשולי הגנזים. בטאון חב"ד, 38–39 (שבט תשל"ג), עמ' 9–13. 

שטר ה'תנאים' של שידוך הרה"ק ר' יעקב ישראל מטשרקאס עם בת אדמו"ר האמצעי (משנת תקס"ט). לראשונה מכת"י. עם ביאורים ומבוא. על הקשרים שבין טשרנוביל לחב"ד.

בגליון זה (עמ' 14–19) נדפסו ארבעת מכתביו של אדמו"ר מוהרש"ב אל הר"ר דוד יעקבסון המ"ץ דליובאוויטש ע"ד בנין מקוואות (משנת תרס"ז), וגם הם מקורם מארכיונו של ר"י מונדשיין. 

[16] הערה בענין נדרים. בטאון חב"ד, 40 (ניסן תשל"ג), עמ' 38. 

מחזק את סברת הכותב (בגל' ניסן תשל"ב) ש"נדר" ביחס ליעקב אבינו הריהו במובן של הסכם והבטחה ולא נדר ממש. 

תשל"ד

[17] ספר המפתחות לספרי ומאמרי אדמו"ר ה'צמח–צדק'. נ.י. תשל"ד. °8. (4), קלו, (1) דף. 

כולל: מפתח ענינים; מפתח פסוקי תנ"ך; מפתח מאמרי רז"ל; מפתח שמות ספרים ואנשים. נערך ע"י חברי הכולל שע"י המזכירוּת, והוכן לדפוס ע"י ר' יהושע מונדשיין (ללא חתימת שמו). ראה להלן מס' 328.

[18] ר' ישראל מדובראוונא. די אידישע היים, 60 (סיון–תמוז תשל"ד), עמ' כא–כד (סופו בעמ' טז).

תיאור דמותו של חסיד חב"ד בן הדור הראשון וחיבורו 'שארית ישראל' ("דרושים יקרים על פי חב"ד ומכתבים יקרים ע"פ חב"ד"). המשך המאמר בגל' 61 (תשרי תשל"ה) עמ' יב–יד.

בכרך הרביעי של בטאונו 'כרם חב"ד' (להלן מס' 217), עמ' 239–245, הדפיס חמשה מכתבים מתוך הס' 'שארית ישראל' הנ"ל, מכתבים "שבהם משתקפת דמותו של חסיד מתלמידי רבינו הזקן". רי"מ מציין כי "פרטים מתולדותיו של ר' ישראל מדובראוונא, יבואו אי"ה בספר 'שארית ישראל' השלם" (בהוצאת מכון 'אהלי שם'). ראה גם בקובץ 'היכל הבעש"ט', גל' כו (ניסן תשס"ט), עמ' קכז–קלו.   

[19] לחיזוק הסניגוריה (תגובה). סיני, עה (אב–אלול תשל"ד), עמ' רצא. 

הערות נוספות בענין הפולמוס על ר"י אייבשיץ והשבתאות, בתגובה למאמרו של הרב א' ביק (בכרך עד). מצביע על מקורות שיסודותם בהררי קודש לשני "סממנים שבתאיים" מובהקים בעיני פרופ' שלום.

תשל"ה

[20] הדלקת נר חנוכה בפנים. קובץ דברי–תורה, ד, כפר חב"ד תשל"ה, עמ' יח–כג. 

מקורות הלכתיים והסטוריים למנהגנו "בהדלקת נר חנוכה להניח המנורה בפנים החדר ולא בחוץ.. וגם לא בחלון הפונה אל רשות הרבים.. לקמן אקבץ הראיות והסברות למנהגנו והחששות המסתעפים משינוי מנהג זה", על פי טעמים גלויים וטעמים פנימיים. מצביע על המגמה "להחזיר ליושנה עטרת מצות שנשתכחו". הרהורי דברים על ענינים שנהגו דורות האחרונים חומרא על דורות הראשונים.     

[21] הוספות והערות למנהגי חב"ד (אלול–תשרי). קובץ דברי תורה, ה, כפר חב"ד תשל"ה, עמ' 35–51. 

מקורות הלכתיים למנהגים שכבר נתפרסמו, השוואות ומקורות למנהגי חב"ד שלא נתפרסמו. מנהגי אלול וסליחות, ר"ה ועשי"ת, יום הכיפורים, חג הסוכות, שמע"צ ושמח"ת. הבהרה בפתיחה: חובה לזכור שכל מה שנכתב כאן הוא ברובו בחזקת אינו מוגה, ויש לבדוק כל סעיף לגופו ומקורו. ממנהגי כ"ק אד"ש הובאו רק הנראים שייכים לרבים.  

[22] "דעם קאפ דארף מען ניט פארלירן". די אידישע היים, 64 (סיון–תמוז תשל"ה), עמ' יב–יד (סופו בעמ' כא). 

פרקים ממשנתו ומרעיונותיו של מחנך חסידי בן הדור הקודם בנושא שמירת המחשבה ממחשבות בטלות ודברי הבאי, עם משלים וסיפורים. מוקדש "לזכר נשמת המשפיע הישיש, בעל מדות ורבים השיב מעוון, ר' שלמה חיים קעסעלמאַן ע"ה". פרק נוסף נדפס בגל' 67 (ניסן תשל"ו), עמ' יח–כ.   

מאמר זה תורגם ללה"ק ונדפס בס' 'המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן', א, עמ' 257–261, וכן בשבועון 'כפר חב"ד' גל' 1588 עמ' 24–25 (וסופו בעמ' 45). 

[23] בדיני מוקצה מחמת חסרון כיס (תגובה). מעין התורה (פרשבורג), כג (חשון תשל"ה), עמ' יז–יח.

דין ארנקי נוי וסכינא דאשכבתא בשבת. המשך בגל' כח (ניסן תשל"ה) עמ' כו.

[24] מילה שלא בזמנה. הערות התמימים ואנ"ש (מוריסטאון), לד (פ' קרח תשל"ה), עמ' ט.

מועד המילה שנעשית שלא בזמנה; בלקו"ש (ז, עמ' 307) כתב שבכל רגע של איחור ה"ה ערל, וצריכה להיות הקדמה בנוסף על מה שבשאר מצות זריזין מקדימין, ואילו משו"ע אדה"ז (סי' רמט) משמע שכל היום זמנו הוא. 

בשולי דבריו הערת י.ד. קלויזנר.

תשל"ו

[25] ספר המפתחות לספרי 'לקוטי–שיחות' כרכים א–ט. נ.י. תשל"ו. °8. (3), 267 עמ'.

כולל: מפתח ענינים, פסוקים, מאמרי חז"ל, ספרים ואנשים. עם לוח התיקון.

[26] מאמר "אל תצר את מואב". כפר חב"ד תשל"ו. °8. 96 עמ'. [מהדורה שניה: כפר חב"ד תשל"ח].

מאמר מאת כ"ק אדמו"ר האמצעי אשר דרשו לפני הגאון רבי עקיבא איגר בפוזנא בשנת תקפ"ה. נדפס לראשונה עפ"י שבעה כתבי יד המפורטים בפתח דבר. עם השוואות, מקורות והערות.  

[27] קונטרס הוספות לספר תורת חיים בתוך ספר תורת חיים לאדמו"ר האמצעי, בראשית. הוצאה חמישית. כפר חב"ד (תשל"ד) [תשל"ו]. °4. 8 עמ'.

פקסימילים מדפים נדירים ויחידאיים, הערות וציונים, רשימת דפוסי הספר. נדפס גם כקונטרס בפני עצמו.

[28] קונטרס להשכילך בינה. כפר חב"ד תשל"ו. °8. (1), 64, (6) עמ'.

ליקוט מאמרים יקרים בדא"ח מאדמו"ר הזקן ובנו אדמו"ר האמצעי. יוצא לאור לראשונה מכת"י. כולל עשרים מאמרים שהם העתקה מביכל דא"ח ישן שנרשם עליו: שייך לחתן אדמו"ר שי' תורות מאדמו"ר שי' וקצת ביאור מבנו הרב שי'. בסופו מפתח הענינים.

[29] הקדמת הראב"ד לספר 'בעלי הנפש' (תגובה). סיני, עח (תשרי–חשון תשל"ו), עמ' צה–צו. 

משיב על דבריו של פרופ' י. דן (כרך עז) שטוען כי הקדמת הראב"ד לספרו כוללת "פולמוס אנטי–רציונאליסטי", ומוכיח את נחיצותה כמתאימה והולמת למגמת הספר.

תשל"ז 

[30] ספר הזכרונות – דברי הימים. נ.י. תשל"ז. °8. קלו עמ'.

רשימת זכרונותיו של הרה"ח ר' מאיר גורקוב ז"ל משנות תרע"ז–תש"ז ברוסיא הסובייטית. נערך ע"י נכדי המחבר (שלום דובער לוין). בפתח דבר: תודתינו נתונה בזה להרה"ת ר' יהושע שי' מונדשיין עבור עזרתו המרובה בהכנת הספר.

[31] הערות בקשר לישוב חב"ד בחברון (תגובה). יגדיל תורה (נ.י.), ד (טבת תשל"ז), עמ' סג–סד. 

בהמשך למבוא ל"קונטרס בענין כולל חב"ד" (גל' ג) מתקן אי–דיוקים ומפענח דמויות ותאריכים שנזכרו בו. 

[32] הערה [אודות הרב צבי מדובראוונא ועוד]. יגדיל תורה (נ.י.), ה (שבט תשל"ז), עמ' צד. 

תיקונים לדברי הכותבים ב'יגדיל תורה' גל' ב.

[33] הערות על כת"י שפורסם במהדורה–קמא של שו"ע אדמו"ר. יגדיל תורה (נ.י.), ו (אדר תשל"ז), עמ' נז–ס. 

[א] חמש הערות על כת"י שנדפס בגל' ה. הדמיון המפתיע לכת"י וסגנונו של אדמו"ר ה'צמח–צדק'; פרטים נוספים על המהדו"ק והמהדו"ב של שוע"ר. [ב] על הנסיבות שבעטיין פסק אדמו"ר הרש"ב להשתמש בסוכר בפסח. בשולי דבריו הערת המערכת.  

[34] הערה על ספר "הערות בשו"ע אדמוה"ז". יגדיל תורה (ירושלים), ב (ניסן תשל"ז), עמ' 65. 

דברי הרשב"ץ לענין "קינוח" הם כדברי אדמו"ר הזקן בסי' ג סעיף ט.

[35] הערות ביוגרפיות וביבליוגרפיות על גליונות קודמים. יגדיל תורה (נ.י.), ז (ניסן תשל"ז), עמ' מט–נב. 

הערות, השלמות, הוספות ותיקונים בענינים שונים שנדפסו בגליונות קודמים.

[36] פס"ד הלכות סוכה – סימן תר"ל. יגדיל תורה (נ.י.), ח (אייר תשל"ז), עמ' יג–יד.

השלמה להנדפס בהוספות לפס"ד צ"צ (ברוקלין תשל"ב, עמ' פג [תכא]). לא נודע מיהו הכותב. "נשלח אלינו ע"י הרה"ת ר' יהושע שי' מונדשיין מאוספי מחלקת כתה"י של הספרי' הלאומית בירות"ו, ובאדיבותם הרבה". 

[37] הערות הרי"מ עפשטיין מווארשא על שוע"ר. יגדיל תורה (נ.י.), ח (אייר תשל"ז), עמ' מ–פ.

הערות מוהר"ר יחיאל מיכל עפשטיין מווארשא שנעתקו מגליון שו"ע אדמו"ר הזקן דפוס הראשון. השלמות ותיקונים של טעוית הדפוס, ציונים לפוסקים שחולקים על אדמו"ר, ועוד. "נשלח לנו ע"י הרה"ת ר' יהושע שי' מונדשיין, ותודתינו נתונה לו בזה". 

[38] הערה על שיטות מחיקה בכת"י חב"ד. יגדיל תורה (נ.י.), ח (אייר תשל"ז), עמ' צד. 

בהמשך לדברי המערכת (גל' ו) בענין הפס"ד להל' פסח המיוחס לאדה"ז, שגם המחיקות ממנו הן.

[39] הערות בשו"ע אדמו"ר הזקן. יגדיל תורה (נ.י.), ט (סיון תשל"ז), עמ' כג–כז.

בענין דיו שבשלו עכו"ם בשכר בתוך הפסח שאסור לכתוב בו במועד. בסוף ההערות מופיעה כנראה חתימת כותב ההערות שאינה ברורה. "נשלח אלינו ע"י הרה"ת ר' יהושע שי' מונדשיין מאוספי מחלקת כתה"י של הספרי' הלאומית בירות"ו, ובאדיבותם הרבה".

[40] הערות ביוגרפיות וביבליוגרפיות ליגדיל תורה א–ב. יגדיל תורה (ירושלים), ג (תמוז תשל"ז), עמ' 58–60.

[41] הערות ביוגרפיות וביבליוגרפיות ליגדיל תורה. יגדיל תורה (נ.י.), יב (אלול תשל"ז), עמ' מב–מד. 

מעיר ומתקן ענינים שונים שנדפסו בגל' ט, ביניהם: אודות הגרד"ל מביחאוו; מהימנותו של ה'מקור ברוך' וסילופיו בשם אדמו"ר בעל ה'צמח–צדק' (ראה להלן מס' 485). 

[42] הערה למאמר 'היכן נתחבר ספר עלילות דברים' (תגובה). עלי–ספר, ד (תשל"ז), עמ' 180. 

מגיב למאמרו של פרופ' ישראל תא–שמע (גל' ג) על מנהג הוספת ערבות, "עד למנין ששים ושמונה כנגד אותיות לולב".  

[43] הערות ב'מפתחות' לספר ה'תניא'. הערות התמימים ואנ"ש (נ.י.), סט (פ' יתרו תשל"ז), עמ' יא–יב.

חמש הערות קצרות על שיטת העריכה של אדמו"ר זי"ע במפתחות לספר ה'תניא': [א] לענין שם "ספר [ה]גלגולים" – ה"א הידיעה אינה נחשבת לעולם כחלק משם הספר. [ב] בערך "חכמים" רומז אדמו"ר לערך "טבעים" שהיא אחת המשמעויות של "חכמה" שאינה חכמת התורה. [ג] כמה מטה"ד שבהוצאת ה'תניא' באה"ק בשנת תש"כ נעתקו מהמפתחות שנדפסו בחוברת בפ"ע בשנת תשי"ד. [ד] בערך "אפרתי" לא צויין להקדמת ה'תניא' שבה נזכרים "אנשים אפרתים". [ה] בערך "מדע" מצטט את התיבות "לחסרי מדע", ומכאן תשובה לטועים שתרגמו את מ"ש באגה"ק סי' כו "לחסירי מדע" כאילו נכתב "חסידי מדע" (וראה גם להלן מס' 341).     

[44] "לדורי הדורות". הערות התמימים ואנ"ש (ירושלים), כג (י"ב תמוז תשל"ז), עמ' 2.

הערה ב'ליקוט' לפ' פקודי תשל"ז שדן בלשון הרמב"ם (בהלכות בית הבחירה) "ואין שם בית לדורי הדורות".

[45] הערות בדברי הרבי על 'אגרת התשובה'. הערות התמימים ואנ"ש (נ.י.), עו (ח"י אלול תשל"ז), עמ' ה–ו. 

בירורים ודיוקים בדברי אדמו"ר זי"ע על ענינים שונים שמופיעים בפרק יא של "אגרת התשובה" לאדמו"ר הזקן.

[46] הערות ב'לקוטי–שיחות'. הערות התמימים ואנ"ש (נ.י.), עו (ח"י אלול תשל"ז), עמ' ט.

שתי הערות קצרות: ב'ליקוט' לפ' ואתחנן וב'ליקוט' לפ' ראה תשל"ז (ראה בשולי דבריו את הערתו של ד. פרידמאן).

תשל"ח

[47] ספר אמרי בינה, חלק שלישי. מאת כ"ק אדמו"ר האמצעי. כפר חב"ד תשל"ח. °8. 136 עמ'. 

ביאור ענין ד' בתים שבתפילין. נדפס לראשונה עפ"י ארבעה כתבי יד המפורטים בפתח–דבר. בהוספת שני מאמרים מאדמו"ר הזקן בנושא זה. עם השוואת נוסחאות, מקורות והערות. וראה להלן מס' 303.

[48] עטרת תפארת שיבה. ירושלים תשל"ח. 80 עמ'. 

לקט פתגמים בנושא גיל השבעים ובנושא אבות ובנים. בפתיחה: מנחת תודה מוגשת לאבינו היקר ר' מרדכי שמואל מונדשיין הי"ו במלאת לו שבעים שנה, י"ג אדר ראשון תשל"ח. "בשבעים אמרות חכמה ומוסר שבשבעים צדי עלים אלה המובלים לך שי אבינו היקר במלאת לך שבעים שנה, ביקשנו להביע את הוקרתנו והכרת תודתנו על כל אשר עשית עמנו כאב אוהב ומורה דרכנו.. וזאת הברכה לראש אב שהתמסר לבניו ולחינוכם..". נדפס בתריסר עותקים.

[49] הספרים 'מצרף העבודה' ו'ויכוחא רבה'. עלי–ספר, ה (תשל"ח), עמ' 165–175. 

מצביע על הבעיות הביבליוגרפיות של חיבור פולמוסי וסבוך זה שזכה למהדורות רבות, ועומד על הזהות והשוני שבין שני הספרים. מפענח את מדת האותנטיות של מכתבי הויכוח הספוגים בתורת חב"ד, ואת זהות העורך של יצירה ספרותית זו, לאור כתבי יד. חזר ונדפס (ללא ההערות בשוה"ג) כנספח בסוף ספר 'ויכוחא רבה' (מהדורה מוערת ומתוקנת, בהוצאת 'מכון הספר' תשע"ד) עמ' 301–310. וראה גם: "'ויכוחא רבה' או 'מצרף העבודה'", קובץ 'היכל הבעש"ט', ל, עמ' ריג–רמ. 

[50] "אין די געצעלטן פון צדיקים" (ליובאוויטש – קאצק – גער – סאכאטשאוו). די אידישע היים, 73 (תשרי תשל"ח), עמ' ה–ט. 

בעקבות הסתלקותו של האדמו"ר בעל ה'בית ישראל' מגור והעברת נזר הרבנות לאחיו האדמו"ר בעל ה'לב שמחה'. סוקר את מסכת היחסים בין חצרות חב"ד–קוצק–גור–סוכטשוב. מצביע על הקשרים המיוחדים ששררו במרוצת השנים בין ה'חצר' הליובאוויטשאית וה'חדר' הקוצקאי (הכולל את חסידות גור וסוכאטשוב). בפרשה זו מרובה הנסתר על הגלוי, בכל זאת ניתן ללקט כמה פירורי מאורעות הידועים לנו והנותנים מושג–מה על קשרים אלו. תרגום בעברית להלן מס' 112.       

[51] הערה ביוגרפית על הרב אשר מרגליות. יגדיל תורה (נ.י.), יג (תשרי תשל"ח), עמ' סא. 

בהמשך לדברי הכותב בגל' ט.

[52] התרת הבכור ע"י מום שבאוזן. יגדיל תורה (נ.י.), יד (חשון תשל"ח), עמ' קח–קי.

תשובה לא נודעה למי. משיב להשגותיו של הגאון הנצי"ב על אדה"ז בדין מום שבסתר. חותם: "והנה לא אתפאר לומר אשר כוונתי לדעת הרב מלאדי ז"ל, אשר ידוע לכל כי עומק עיונו הי' עד להפליא.. ובכל זאת גם הגאון נצי"ב ז"ל בודאי [לא] יקופח שכרו בעלמא דקשוט.. כן גם הגאון נצי"ב ז"ל לא נשא פנים גם לגדול ממנו, כי כוונתו הי' לש"ש, ורצה להעמיד דיני התורה בקרן אורה". "נשלח לנו ע"י הרה"ת ר' יהושע שי' מונדשיין, ותודתנו נתונה לו בזה".  

[53] זכרון לראשונים: תשובות מתלמידי רבוה"ק. יגדיל תורה (ירושלים), ה (טבת תשל"ח).

"ת"ח להרה"ת יהושע שי' מונדשיין ולהנהלת בית הספרים שמסרו לנו חומר זה להדפסה" – מתוך ספר 'תשובות אליעזר' (בכת"י) מאת הג"ר אליעזר ארלוזורוב אב"ד ראמען, כדלהלן:

[א] עמ' 11–12: תשובת הג"ר נחמיה מדובראוונא בענין קבלת עדות שלא בפני בעל דין (העתקה נמצא בכת"י הנ"ל).

[ב] עמ' 13–17: תשובת הגר"א ארלוזורוב בענין שינוי נוסח התפלה לנוסח אדמו"ר הזקן.  

[ג] עמ' 18–22: קטעים מתשובות הגר"א הנ"ל בענין שינוי מנוסח אדה"ז לנוסח אשכנז בעיר בוכמאץ (וחולק על מחותנו הגרא"ל האפט אב"ד קאנאטאפ בעל ה'דברי טעם'). 

[ד] עמ' 40–43: הגהות שכתב הג"ר דובער קרסיק אב"ד קארלעוויץ בעל 'פתחי עולם' על הס' 'שערי תפלה' מאת הרא"ד לאוואוט – נדפסו בסוף קונטרסו 'סדר התקיעות וכוונתם' (וילנא תרנ"ח). "תודתנו מסורה להרה"ת יהושע שי' מונדשיין, שמסר לנו להדפסה עותק מהקונטרס הנ"ל, שהינו נדיר ביותר".

[54] הערות שונות [רובן מחקר נוסחים בסידור חב"ד]. יגדיל תורה (ירושלים), ה (טבת תשל"ח), עמ' 81–92.

25 הערות, תיקונים, הוספות והשלמות לדברי הכותבים בגל' ד, בעניני נוסח, הלכה ומנהג. מערער על ההנחה שסידורי תהלת ה' מתוקנים יותר מסידורי תורה–אור, ועומד על ההלכות שנשתנו בסדור תהלת–ה' (ראה גם להלן מס' 287, 698, 715). 

תגובת ד. גאלדבערג, גל' ז, עמ' 85–87.

[55] פיאות הראש בהקפה. יגדיל תורה (נ.י.), טז (טבת תשל"ח), עמ' ריא. 

הערה לנדפס בגל' יד בענין פיאות הראש בהקפה.

[56] המאחר פדה"ב עובר בעשה בכל יום. יגדיל תורה (נ.י.), יז (שבט תשל"ח) עמ' רעא–רעו.

תשובתו של מוהר"ר ארי' ליב זיוואָוו (תק"ע–תרמ"ז), מחסידי אדמו"ר ה'צמח–צדק' ותלמידו של הרה"ק רי"א מהאָמיל, אל מו"ה שמואל שטראשון (הרש"ש). "נשלח אלינו העתקתו ע"י הרה"ת ר' יהושע שי' מונדשיין, ותודתינו נתונה לו בזה". בהע' 65 מופיעים ראשי–פרקים על תולדותיו של הגרא"ל, ומקורן "מרשימות הר"י שי' מונדשיין". ראה גם להלן מס' 847.    

[57] הערות ובירורים בשיחות הרבי. הערות התמימים ואנ"ש (נ.י.), צ (י"א ניסן תשל"ח), עמ' ג–ד.

[א] בירור הקושיה על דברי הגאון הרוגצ'ובי (ב'ליקוט' לפ' שמות תשל"ח) בענין הצלת משה ע"י ע"ז והכנסת תיבתו ליאור (תגובת ד.ל. גראסבוים בגל' צא עמ' ט–י). [ב] המקור לפירוש הפסוק "והוא יכלכלך" (שבקונטרס עשרה בטבת תשל"ח). [ג] מקור הלשון "זאת התורה לא תהא מוחלפת" מהפיוט "יגדל" (כפי שמצויין בקונטרס הנ"ל). עוד אודות פיוט זה ראה להלן מס' 372, 379, 460.

[58] הערות בענינים שונים. הערות התמימים ואנ"ש (נ.י.), צה (פ' פינחס תשל"ח), עמ' יא–יב.

[א] פשר המלים "בסי' בשבת ברכות" שמופיעות ב'קונטרס העבודה' (עמ' 6) ובס' המאמרים תרע"ח (עמ' רנו). [ושוב העיר בענין זה בהערות וביאורים גל' תלט עמ' ז–ח). [ב] אמירת "ותגלה" (בחול) או "ויעזור" (בש"ק) קודם קריה"ת. [ג] ה"יהי רצון" דתשליך בסידור יעב"ץ.

תשל"ט

[59] מאמרים ד"ה "יפה שעה אחת בתשובה ומעש"ט"; ד"ה "להבין מארז"ל מפני מה ת"ח". מאת כ"ק אדמו"ר האמצעי. כפר חב"ד תשל"ט. °8. 32 עמ'.

נדפסים לראשונה מכת"י: מאמר א' לפי תריסר כת"י, ומאמר ב' לפי שלשה כת"י אשר בבית הספרים הלאומי בירושלים. עם מ"מ וציונים. לע"נ חותנו ר' דוד ב"ר חיים ז"ל ברוומן, במלאות עשרים שנה לפטירתו.

[60] נר מצוה ותורה אור. מאת כ"ק אדמו"ר האמצעי. נ.י. תשל"ט. 

בסופו רשימת דפוסי הספר (משנת תק"פ ואילך), "רשימת כל הדפוסים נערכה ע"י הרה"ת ר' יהושע שי' מונדשיין".

[61] "תוכן הענינים" לספר "חידושים וביאורים בש"ס". חלק ראשון. ירושלים תשל"ט. עמ' שסא–שעה. 

"חידושים וביאורים בש"ס – חלק ראשון – מאת כ"ק אדמו"ר שליט"א.. תודתנו נתונה בזה.. להרה"ת וכו' הרב יהושע שי' מונדשיין שערך את 'תוכן הענינים' הנדפס בסוף הספר".

[62] תולדות אדם: רבי חיים ליברמן; האיש ומחקריו. עלי–ספר, ו–ז (תשל"ט), עמ' 4–27. (בחתימת: יהושע ד. לבנון). 

[א] ביוגרפיה: סוקר פרקים ממסכת חייו של רח"ל (במלאת לו 85 שנה; כ"ו תמוז תשל"ז) תוך נסיון להצביע על קשריו עם עולם הספר בכל פרק. מצביע על הדמיון בינו ובין הביבליוגרף שמואל וינר בתכונות עבודתם הדקדקנית בשדה ספר. עומד על עיסוקיו הביבליוגרפים בתקופות שונות, לצד עבודתו כמזכירו של אדמו"ר הריי"צ. "בְּדֵי עמל בניתי את הביוגרפיה של ר"ח ליברמן מצירוף פרטים שהצלתי מפיו בהזדמנויות שונות..". [ב] ביבליוגרפיה: רשימת כתביו של רח"ל, 110 פריטים בין השנים תרצ"ג–תשל"ח, עם מפתחות.

[63] כתבי יד והכנות לדפוס בבית האלמנה והאחים ראם [א]. עלי–ספר, ו–ז (תשל"ט), עמ' 187–197. פרק ראשון בסדרה.

נדבך נוסף לחקר פעולות דפוס זה על יסוד כת"י שהגיעו לבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי שבירושלים. תוכניות ההדפסה שלא בוצעו, ודרך ההוצאה לפועל של תוכניות שנתקיימו. קורות הדפסת התלמוד הירושלמי וביאורי הגר"א לאור תיאוריו של שפ"ן הסופר ומקורות נוספים. פרק שני להלן מס' 74. (וראה להלן במדור 'עוללות' מס': 16, 77, 90).

[64] בנם של קדושים. די אידישע היים, 78 (אדר–ניסן תשל"ט), עמ' יב–טו. 

מחקר גניאולוגי לצאצאי משפחת הורוויץ (ויטבסק–יאסי–צפת). קורותיו של הר"ר נח אלטשולר, זקינו של אדמו"ר בעל ה'צמח–צדק' וצאצאיו. (ראה גם להלן מס' 738).

[65] הערות ביוגרפיות וביבליוגרפיות. יגדיל תורה (ירושלים), ח (תשרי תשל"ט), עמ' 104. 

הערות, הוספות ותיקונים לדברי הכותבים ב'יגדיל תורה' (ירושלים) גל' ז.

[66] סידור ראסטאוו. יגדיל תורה (ירושלים), ט (טבת תשל"ט), עמ' 81–83.

פרטים בלתי ידועים על הדפסתו של סידור חב"ד בברית המועצות בשנת תרע"ח (1919) עפ"י מקורות נאמנים. מגיב לדברי הכותב (בגל' ז) שמטיל ספק בדיוקי הסידור דנן, דוחה את השמועות שהביא, ומסיק כי אין להפקיע את הסידור מחזקת בדוק. ראה גם לעיל מס' 54.

[67] ההגהות בלקו"ת לג' פרשיות. יגדיל תורה (נ.י.), כז (כסלו–טבת תשל"ט), עמ' קכז. 

טיבן של ההגהות בס' לקוטי–תורה לג' פרשיות (ראה גם להלן מס' 581, 744).

[68] ספר 'שני המאורות'. יגדיל תורה (נ.י.), כח (שבט–אדר תשל"ט), עמ' קפב–קפד. 

זיהוי המחבר (אדמו"ר הזקן או אדמו"ר האמצעי) לפי כתבי–יד. 

[69] בריה בטלה באלף. יגדיל תורה (נ.י.), לא (אב–אלול תשל"ט), עמ' שמו. 

שמועה מאדמו"ר הזקן בשם רבו המגיד ממזריטש בשו"ת נחלת יהושע (זיטאמיר תר"ס). 

[70] הוספה שנשמטה. הערות התמימים ואנ"ש (נ.י.), ק (י"ד כסלו תשל"ט), עמ' י.

במכתבו של אדמו"ר זי"ע שנדפס ב'לקוטי שיחות' (יב, עמ' 152) בענין "האם צריך לברך ברכת הגומל – הנוסע באוירון", יש להעיר שמכתב זה נדפס זה מכבר ב'ספר המנהגים' (עמ' 14–15) עם הוספה, ופלא שלא הוסיפו קטע זה במכתב שנדפס בלקו"ש שם.

[71] הערות ובירורים בתשובותיו ובשיחותיו של הרבי. הערות התמימים ואנ"ש (נ.י.), קד (פ' משפטים תשל"ט), עמ' יג–יד.

[א] בירור במענה אדמו"ר זי"ע בענין לשון 'איסר' בנדרים כפי שנתבאר בס' 'לקוטי לוי יצחק' (לזח"ג עמ' רפז). [ב] בירור במענה אדמו"ר בענין דעת ר' עקיבא על בר כוזיבא שהוא מלך המשיח אף שלא הביא את הסימנים המנויים ברמב"ם (וראה תגובת י.ד. קלויזנר בגל' קו עמ' ז–ט). [ג] שלושה דיוקים העולים עפ"י שיחותיו של אדמו"ר זי"ע בהזדמנויות שונות.   

[72] מקורות לענינים שונים בשיחותיו של הרבי. הערות התמימים ואנ"ש (נ.י.), קו (פ' ויק"פ תשל"ט), עמ' ג–ד.

[א] על המבואר ב'ליקוט' לפ' תצוה תשל"ט בענין העבודה ברעש לעומת העבודה בקול דממה דקה, יש להעיר למכתבו של אדה"ז שנדפס ב'אגרות בעל התניא' סכ"א. 

[ב] על המבואר בלקו"ש (ב, עמ' 512) בענין שייכותם של הבעש"ט ורשב"י לאחיה השילוני, יש להעיר מהמובא ב'מאה שערים' עמ' 78 לענין זה.  

תש"מ

[73] מגדל עֹז. כפר חב"ד תש"מ. °8. 56, תרמג עמ'.

מאמרי תורה וחסידות מאת רבותינו הקדושים נשיאי החב"ד וגדולי תלמידיהם, נאספו מכתבי–יד וממקורות נאמנים, וחוברו להם יחדיו בעזהי"ת, ע"י יהושע מונדשיין. לשמו ולזכרו של ר' עזריאל זליג סלונים, והמבוא (נכתב ע"י בנו מ[שה] שלמה [סלונים]) מוקדש לתולדות חייו. מדורי הספר: [א] שער התורה: ביאורי רבוה"ק וגדולי תלמידיהם בתורה הנגלית. כולל 'פענח רזא' – מאמר לדמותו החסידית של הרוגאטשובי, ושמונה מכתבים מכתב–ידו עם הערות וציונים. [ב] שער החסידות: דא"ח מרבוה"ק, בפתיחתו נוסח קדום של אגרת "עליית הנשמה" של הבעש"ט (ראה גם להלן מס': 99, 784, וכן להלן במדור 'עוללות' מס': 57, 67). [ג] שער המעשה: סיפורים וזכרונות מתוך כת"י: מהשד"ר ר' יחיאל היילפרין ומהרב ישעיה הלוי הורוויץ (עם מפתח שמות אנשים). [ד] עשרה מאמרות: לקט ענינים מחודשים מכת"י רבוה"ק וגדולי תלמידיהם, רובם נדפסים לראשונה מכת"י (רובם ככולם מהאוסף שבמחלקת כה"י שבבית הספרים הלאומי בירושלים), עם דברי רקע וקטעי קישור מאת העורך. [ה] שער חברון: מכתבים ותעודות בענייני היישוב החב"די בעיה"ק חברון תובב"א. [ו] הכתב והמכתב: מכתבי רבוה"ק נשיאי החב"ד וגדולי תלמידיהם נעתקים מגוף כתי"ק בצירוף פקסימילים ומהעתקות נאמנות. בסוף הספר מופיעה רשימת תיקונים והוספות. 

סקירה: "שורשי נשמת המלכים", עיתון 'מעריב', כ"ז תמוז תש"מ (11.7.1980), עמ' 34.  

[74] כתבי–יד והכנות לדפוס בבית האלמנה והאחים ראם [ב]. עלי–ספר, ח (תש"מ), עמ' 124–136. פרק שני בסדרה.

המשך תיאור מפעל ההדפסה (על פי מקורות חדשים): תלמוד בבלי; מפרשי התנ"ך; שולחן ערוך; ספרי תפילה ופיוטים; זוהר. הוספות לפרק הראשון דלעיל מס' 63.

[75] "שליח חברון" ר' אליהו גדילייא. סיני, פו (שבט–אדר תש"מ), עמ' רסז. 

בהמשך לרישומיו של א' יערי בס' 'שלוחי א"י' על קורותיו של ר' אליהו גדילייא, מוסיף כמה פרטים על סמך כת"י של הספר 'אבני זכרון' שבבית הספרים הלאומי שבירושלים.  

[76] עוד לתולדות משפחת מייא (תגובה). מוריה, קא–קב (אדר תש"מ), עמ' קא–קג. 

מוסיף פרטים חשובים, שמות ותאריכים, על פי כת"י של העתק מצבות מקהילות רבות, ביניהן ק"ק ברעסלא. (בהמשך למאמרים שנדפסו ב'מוריה' גל' אב תשל"ו וגל' כסלו תש"מ).  

[77] רשימת אדמו"ר הזקן אודות הבעש"ט (תגובה). יגדיל תורה (נ.י.), לד (שבט–אדר תש"מ), עמ' קפד–קפה.

השוואות ושינויים בין הפרטים המופיעים ברשימה זו (כפי שנדפסה בגל' לא) ובין המופיע בסיפורים הנדפסים.

[78] הערות ביוגרפיות וביבליוגרפיות. יגדיל תורה (נ.י.), לד (שבט–אדר תש"מ), עמ' קפה–קפו.

הערות, תיקונים ופענוח דמויות ברשימות שנדפסו בגל' לג. 

[79] ר' ישעי' דוקטור. יגדיל תורה (נ.י.), לד (שבט–אדר תש"מ), עמ' קפז–קפט.

נענה לבקשת "העורך, הרשד"ב שי' לוין, לכתוב את הידוע לי אודות ר' ישעי' דאקטאר". מגולל את תולדותיו ופועלו מתוך כתביו וחיבוריו בחכמת הרפואה. וראה גם להלן מס' 598.

[80] הערות ל'יגדיל תורה' גליונות יא–יב. יגדיל תורה (ירושלים), יד (ניסן תש"מ), עמ' 101–104.

שבע הערות, תיקונים ונוספות לדברים שונים שנתפרסמו בגליונות יא–יב. 

[81] מכתבי אדמו"ר מוהרש"ב בעניני מקוואות. יגדיל תורה (נ.י.), לז (אב–אלול תש"מ), עמ' של–שלה.

ד' תשובות מכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע בעניני מקוואות שנכתבו אל הר"ר חיים בנציון רסקין ע"ה מגזאטסק, "נמסרו ע"י הרה"ת ר' יהושע שי' מונדשיין, שקיבל מאת זקנו הר"ר יעקב יוסף שי' ראסקין – בנו של השואל הנ"ל". כולל מכתביו של השואל. (תצלומי כתי"ק של ג' התשובות הראשונות נדפסו בספרו 'מגדל עז' שיצא לאור באותה שנה).   

[82] פסוקים המועתקים שלא בדיוק לשון (תגובה). חומת ירושלים, ב (אלול תש"מ), עמ' סב–סג. 

בדברי הקדמונים מובאים מאות פסוקים שלא כצורתם במסורה, וכבר עמדו על כך בעלי התוס' במקומות רבים. מצטט את דעת המקובלים ומתורתו של בעל–התניא לגבי שינויים מעין אלו. ראה גם להלן מס' 317. 

תשמ"א

[83] על מהדורות הספר "תורה–אור". עלי–ספר, ט (תשמ"א), עמ' 160–167. 

תיקונים לרושמים קודמים ופרסום פרטים בלתי ידועים (חלקם מתוך כת"י) על מהדורות שונות של ספר 'תורה–אור' לאדמו"ר הזקן, כתיבתו והדפסתו. בתגובה למחקרו של מ. חלמיש בגל' ה. נספח: שינויים בדרושים ע"י כותביהם.

[84] מכתב מהגה"ק מוה"ר מרדכי דוב מהארנסטייפל זצ"ל. כרם שלמה, שנה ד קונטרס א (תשרי תשמ"א), עמ' כ.

מכתב מאת הרה"ק ר' מרדכי דוב טווערסקי מהורנוסטייפל אל הרב ישראל יעקב יעב"ץ (אבד"ק קרעמענטשוק בעל 'תשובות מהרי"ש'). עוסק בשלילת חיבוריו של אחד המחברים בעניני קבלה אשר "מנעתי עצמי לעיין בהם. כי כמה ענינים הם שם בנויים על עדות שקר [מליובאוויץ].. וחוששני לו..". בהע' 1 דברי המערכת: "הצילום מגוכתי"ק נמצא ביד האברך החשוב ותיק וחסיד מו"ה יהושע מונדשיין נ"י מירושלים עיה"ק, ומסרו לנו (בהשמטת איזה קטעים) להדפיסו בקובצנו. זכרה לו אלקי לטובה".

מכתב זה חזר ונדפס במקומות הבאים: 'יגדיל תורה' (נ.י.), גל' מט (אב–אלול תשמ"ב) עמ' שסח–שסט (בהשמטת קטעים); 'פלא יועץ', ב (ברוקלין תש"נ), עמ' רכב–רכג; 'על אבותינו ועל יחוסם', כפ"ח תשנ"ט, עמ' 117–118.      

[85] מאין הבטחון? (תגובה). 'לדעת' (מדע לנוער), כרך יא חוב' 3 (כסלו תשמ"א), עמ' 19. (בחתימת: יהושע ד' לבנון).

מגיב לדברי ד"ר יעקב לפקין (כרך י חוב' 7) על התפתחותן האוולוציונית של חיות הים מהיונקים, "ודבריו כתובים בביטחון ובוודאות כאילו נכח בשעת מעשה, ובעיניו חזה כיצד אבות אבותיהם הפכו (בהדרגה אמנם) מחיות יבשה לחיות ים". השערות מדעיות אינן "אמיתות", וההגינות המדעית מחייבת לשון זהירה יותר. שינוי התפיסה המדעית על "אבות הנחש" ממחישה כיצד משתנות מוסכמות, "ולא מיותר לציין שעדיין תלויות ועומדות כמה השגות בסיסיות על התפיסה של תורת האוולוציה, ולא לכולן הוצע פתרון הגיוני". מצורפת תמונה של שני "כמעט נחשים" קדומים שנמצאו בסביבת העיר רמאללה אשר מציאתם עשויה לשנות תפיסה מדעית ישנה. 

[86] מוטיבים חב"דיים ב'הנדח' לש"י עגנון. 'בקורת ופרשנות', 16 (אדר א' תשמ"א), עמ' 135–153. (בחתימת: יהושע ד. לבנון). 

מוכיח כי לשם גיבוש דמות מרכזית בסיפורו 'הנדח' והתרקמות העלילה סביבה, השתמש עגנון בכמה ענינים שנטלם מן ההווי של חסידות חב"ד ותורתה. דמותו של ה"חוזר" המופיעה ביצירה זו שאובה מהטרמינולוגיה של חסידי חב"ד, וה'תורות' שבפיו שאובות ממשנת חב"ד. מתחקה אחר דמויותיהם של גיבורי העלילה: "גרשום" המתקרב לחסידות, "רבי אוריאל" קרבן הגירוש, ו"רבי אביגדור" המקביל לאביגדור מפינסק ה"מלשין". מצביע על המקורות האפשריים מהם קיבל עגנון "סממנים" לבניית הדמויות שביצירתו אשר בבניינה שוקעו יסודות חב"דיים בהעלם. עם ביבליוגרפיה.    

סקירה: ד. עומר, 'העולם הזה', 22.4.1981. וראה גם: ג. נגאל, "הנדח", בתוך: 'ש"י עגנון ומקורותיו החסידיים (עיון בארבעה מסיפוריו)', ישראל תשמ"ג, עמ' 3–11. א. ויינמן, "תחנות ב'יצירה החסידית' של עגנון", בתוך: 'אגדה ואמנות: עיונים ביצירת עגנון', ירושלים תשמ"ב, עמ' 81–86. א. שילה, "פרשנות חסידית לקבלה ודרך עיבודה בידי עגנון" (פרק שמיני), בתוך: 'הקבלה ביצירת ש"י עגנון', ר"ג תשע"א. ראה גם להלן במדור 'עוללות' מס' 84.

[87] מענה לקונטרס "משיב הרוח". בתוך קונטרס 'מכלכל חיים בחסד' (בירורים בנוסח הראשונים בתפלה) מאת ר' חיים קרויס, ירושלים תשמ"א, עמ' טז–כה. 

הזכרת 'מוריד הַגֶשֶם' בסגול. מפריך את טיעוניו של בעל קונטרס "משיב הרוח" שבא לתקן אמירת 'הגשם' בגימ"ל קמוצה באיצטלה של שיבה אל המקורות, "ועיקרו ברוב דברים עמוסי מליצות שדופות והלצות נבובות". מצביע על סילופיו בדבר יחס גדולי ישראל אל חכמת הדקדוק. נוגע באישיותו של הזייפן יצחק סטאנוב שהלה מספר בשבחו וטעו בו גדולים וטובים שלא ירדו לנבכי נפשו. בפתיחת דבריו, מכתב – כתוב בשפה מליצית כשהמלה 'רוח' בהטיותיה השונות מופיעה פעמים רבות – על מגמת הקונטרס: "..הציקתני רוח בטני, וברוח נשברה כדכא ושפל רוח כתבתי קונטרס זעירא לענות דעת רוח, ורוח נדיבה תסמכני לתת קץ לדברי רוח..". (בחתימת: הכ"ד זעירא דמן מחברייא יהושע בלאאמו"ר מרדכי שמואל שי' מונדשיין). חזר ונדפס בתוך ספר 'מכלכל חיים בחסד' הגדול (ירושלים תשמ"ב) עמ' נז–סז. הבהרה והשלמה ב'אוצרות ירושלים' (תשמ"א) חלק רפז עמ' תת[ת]קפז–ח. חזרה ונדפסה בס' 'מכלכל חיים בחסד' הנ"ל עמ' סט–ע.

[88] קונטרס לחיזוק המנהג הקדמון של אמירת 'מוריד הגשם' הגימ"ל בסגו"ל. בתוך 'אוצרות ירושלים' (תשמ"א) חלק רצ, עמ' תתתרכו–תתתרמ. 

משיב באריכות ובחריפות לתגובתו של בעל "משיב הרוח" הנ"ל על פי סדר דבריו בדבר הגשם הקמוץ, ושוב מצביע על סילופיו והתנגדותו לדעת הפוסקים והחכמים. בסיום הקונטרס: "ואחת שאלתי מאת קוראי הקונטרסים, אותה אבקש: אל תהיו נפתים אחר תחבולות ומליצות, ואם יבוא קונטרס מענה לקונטרס הנוכחי, ראו אם יש בו תשובה לדברי הגאונים והצדיקים.. ואם ילך הקונטרס סחור סחור, ויתעסק בי במקום בעיקר הנ"ל.. דעו כי אך תואנה הוא מבקש להשאר בגדר חובר חבר, ואין בדבריו שום ממש". (בעמוד השער מופיעה הבהרה חריגה: "אין המערכת אחראית בעד הסגנון והביטוים של תוכן גליון זה"). בסוף דבריו, תגובה למר י.א. אנשין "שפנה אלינו במכתב גלוי". חזר ונדפס בס' 'מכלכל חיים בחסד' (ירושלים תשמ"ב) עמ' עא–פו. 

דבריו בשני הקונטרסים הנ"ל גררו תגובות חריפות: ד. שפירא, א. קליין, 'אוצרות ירושלים' חלק רצא עמ' תתתרנג–תתתרנה. ש.ש. מרזל (הוא בעל "משיב הרוח" הנ"ל), נ. אנשין, שם, חלק רצב עמ' תתתרסז–תתתרעא. 

י. ליבס סוקר פולמוס זה בקצרה במאמרו הנדפס ב'מחקרי ירושלים במחשבת ישראל', ו (תשמ"ז), עמ' 183–184 הע' 2 (דבריו מצוטטים להלן במדור 'עוללות' מס' 21). י. שפיגל, בספרו 'עמודים בתולדות הספר העברי – הגהות ומגיהים' (ר"ג תשס"ה, עמ' 254), סוקר גם הוא את הפולמוס בשורות ספורות, ומציין (בהע' 154 שם): "המעיין בספר ימצא ראיות למכביר.. עם זאת כדאי לציין כי חכם אחד ששמו לא נתפרש, יצא בחריפות נגד דברי ר' חיים [קרויס], והוא סבור שאסור לשנות מנוסח מקובל. אמנם כבר ענהו כהלכה ר' יהושע מונדשיין, שאין זה נוסח מקובל אלא נוסח מוטעה, והאריך בתשובתו על ענינים נוספים שבאו ביניהם אגב גררא.. ואין כאן מקומם".  

[89] הערות ובירורים במכתבי הרבי. הערות התמימים ואנ"ש (נ.י.), קכח (ר"ח שבט תשמ"א), עמ' ז.

הערות והבהרות במכתבי אדמו"ר זי"ע שנדפסו בהוספות ל'לקוטי–שיחות' כרך טז: [א] בעמ' 578 (במענה לשאלה אודות אמירת תחינה בעת הדלק"נ): "בסגנון הידוע – אפילו אם אלף כפלים כו' ובלבד שתתוסף תפילת א' וכו'" – צ"ל "אלף סכלים". [ב] בעמ' 616 מכתב בענין כניסת כלב לבית הכנסת: יש להבהיר שהכוונה לכלב המוביל סומא, ובכך נקל להבין את תוכן המכתב. 

[90] הערות ל"סדר ברכת החמה ע"פ מנהג חב"ד". הערות התמימים ואנ"ש (מוריסטאון), ריג (פ' בחוקותי תשמ"א), עמ' ח–יא.

הערות ובירורים בדינים ומנהגים שנדפסו בקונטרס הנ"ל. קביעת שם "מנהג [חב"ד]" למנהגים הנהוגים בשעת ברכת החמה. העתקת דינים והשוואות מקידוש לבנה לברכת החמה. 

[91] "טבעת" בגימטריא "קידושין": כללי הגימטריא (תגובה). הערות התמימים ואנ"ש (מוריסטאון), רכג (פ' מסעי תשמ"א), עמ' יד–טו.

כללי הגימטריא ע"פ המובא בספרים 'דבש לפי' (מהגחיד"א) ו'שומר אמונים'. אי אפשר להוסיף את הכולל רק כדי להציל מן הדחק, והחשבון צריך להיות מכוון ומיוסד בטעם הפנימי הידוע למי שהעמיק בחכמה. 

[92] ספרים הנדפסים ע"י גוים. הערות התמימים ואנ"ש (מוריסטאון), רכד (פ' דברים תשמ"א), עמ' ט–י.

דעת גדולי ישראל בענין הלימוד בספרים שנדפסו ע"י גוים שקדושתם מוטלת בספק. ספרי תנ"ך שמדפיסים הגוים ובצדם לאטיי"ן; בשו"ת פנים מאירות כתב שאין לקרות בהם וטעונים גניזה, ואילו בשו"ת דברי–נחמיה מביא מה"תנ"ך עם ליטיין המוגה", וכן התנ"ך השלם שבו קרא אדמו"ר הצ"צ את ההפטרה היה עם ליטיין בשוליו בכ"מ (וראה גם להלן מס' 231 אות א).  

[93] החידוש במשלוח–מנות בפורים. הערות התמימים ואנ"ש (מוריסטאון), רכה (פ' ואתחנן תשמ"א), עמ' ג–ד.

בירור בביאורו של אדמו"ר זי"ע ב'לקוטי שיחות' לפורים תש"מ בדבר החידוש שבמשלוח–מנות על מצות אהבת–ישראל בכל השנה. ההבדל בין משלוח–מנות בכל היו"ט ("ושלחו מנות לאין נכון לו גו'") לבין המשלוח–מנות בפורים שהוא גם למי שיש לו. סימוכין לכך מדברי הזוהר ומדברי השל"ה.

[94] הביטוי "שנת הקהל" (תגובה). הערות התמימים ואנ"ש (מוריסטאון), רכה (פ' ואתחנן תשמ"א), עמ' יג–יד.

אין דמיון בין "שנת היובל" שהיא שנה שלימה ולה דינים מיוחדים, ובין "שנת הקהל" שלא מצינו ששנה זו בשלימותה מתייחדת בדינים, מנהגים או ענינים מסויימים. 

תגובת ש. נויבראט, עמ' יד–טו.

[95] איסור 'חדש' בזה הזמן / הרהור תשובה בעוה"ז (תגובה). הערות התמימים ואנ"ש (מוריסטאון), רכו (פ' עקב תשמ"א), עמ' יא.

[א] מקורות שונים בענין איסור 'חדש' לחומרא או לקולא. [ב] דברי הרה"ק מקאצק שהמקדש ע"מ שאני צדיק גמור דיו בהרהור תשובה הוא מפני שחתן מוחלין לו עוונותיו, וההוכחה בס' לקוטי–תורה מהגמ' הנ"ל שבעוה"ז יכול להשתנות מן הקצה אל הקצה. (בתגובה לדברי הכותב בגל' קסח).

[96] הרקיקה והרכנת הראש ב"עלינו לשבח" (תגובה). הערות התמימים ואנ"ש (מוריסטאון), רכז (פ' ראה תשמ"א) עמ' יא.

כשמרכינים הראש לרוק, יש לזקוף ולחזור ולהרכינו במילים "ואנחנו כורעים". בירור בטעם רקיקה זו. 

תגובת ש.ז. לנדא, גל' רל עמ' ו–ז.

[97] שלא ללמוד פנימיות התורה ללא טבילה (תגובה). הערות התמימים ואנ"ש (מוריסטאון), רכח (פ' שופטים תשמ"א) עמ' ט.

אזהרת הרח"ו בהקדמתו לעץ–חיים על לימוד פנימיות התורה, "גם יטבול בעת הצורך לו". בהמשך לדברי הכותב בגל' קסז.

[98] הנחה בלתי מוגה (תגובה). הערות התמימים ואנ"ש (מוריסטאון), רל (פ' תבוא תשמ"א), עמ' ז. 

בתגובה לדברי המערכת (בגל' ריג) ש"אי אפשר להוכיח כלל מהנחה בלתי מוגה", טוען שקביעה זו אסור לה שתיאמר, ואי–אפשר להתייחס לתורה שלימה שמופיעה ב"הנחה בלתי מוגה" כמאן דליתא. גם משיחות בלתי מוגהות ניתן לפסוק הלכה ומעשה רב.

תשמ"ב

[99] שבחי הבעש"ט. ירושלים, תשמ"ב, °4. 280, (2) עמ'. 

פקסימיל מכתב–היד היחידי הנודע לנו ושינויי נוסחיו לעומת נוסח הדפוס. בצירוף מבוא נרחב (68 עמ') שבו מפריך את דבריהם של אברהם יערי ואברהם רובינשטיין על גישתם לספר זה ונוסחאותיו. נספחים: נוסח קדום של אגרת "עליית הנשמה" (מכת"י); על הבעש"ט בתורת חב"ד; סיפורים על הבעש"ט בתורת החסידות הכללית; סיפורים שנוספו במהדורה היידית של 'שבחי הבעש"ט'. בפתיחה: "מוגש בהוקרה לאיש הספר, חובבו וחוקרו הרה"ח רבי חיים ליברמן נר"ו במלאות לו תשעים שנה לאויוש"ט, כ"ו תמוז תשמ"ב". בפתיחת המבוא מבהיר כי "תוך כדי בירורים שנסתעפו מבדיקת 'שבחי הבעש"ט' שבכה"י.. נצטברו ענינים רבים בעלי ענין, ועלו כדי כתיבת ספר קטן. גם פרסום כה"י כשלעצמו על שינוי נוסחיו קובע ברכה לעצמו, וזה דחפני לפרסם את את הספר הנוכחי כמות שהוא: לא מהדורה מדעית, לא מהדורה שלימה – אלא מהדורת ביניים היכולה לשמש את הקוראים והחוקרים.. תקוותי שיהא ה' בעזרי לסיים בקרוב גם את המהדורה השלימה..".  

סקירה וביקורת: בצלאל לנדוי, 'המודיע' (א' טבת תשמ"ג); ד. עומר, 'קול ירושלים' (ו' תמוז תשמ"ג); משה רוסמן, 'ציון', נח, ב (תשנ"ג), עמ' 175–214; קובץ 'נחלת צבי', י (אלול תשנ"ד), עמ' צא ואילך; עמנואל אטקס, 'בעל השם' (ירושלים תש"ס). יונתן מאיר, 'שבחי רודקינסון' (ב"ב תשע"ג), עמ' 122 ואילך; אורלי גולדקלנג, עיתון 'מקור ראשון', דיוקן, גל' 1152 (ו' אלול תשע"ט), עמ' 18–24. 

[100] תורת חב"ד: לקוטי אמרים תניא – ביבליוגרפיה (מהדורותיו, תרגומיו וביאוריו). כפר חב"ד תשמ"ב. °8. 228 עמ'.

כרך ראשון בסדרת 'תורת חב"ד' המיועדת לרישום ספרי חסידות חב"ד. כולל רישום כל הוצאות ה'תניא' וטפסיהן השונים בין השנים תקנ"ו–תשמ"א. שפע פקסימילים של שערים, קישוטי–דפוס ושינויי טפסים. מבוא ארוך: "ספר ה'תניא' שבכתב ושבדפוס", עם פקסימילים מכתבי–יד. בספר באים בירורי נושאים המסתעפים דרך אגב, כגון: הצנזורה, הדפסת ספרי חסידות בגליציה בתקופת איסור הדפסת ספרים אלו, הדפסת ספרים ברוסיה בתקופת "גזירת הדפוסים", ועוד. 

סקירה וביקורת: אברהם שישא, 'יגדיל תורה' (נ.י.), סא (אב–אלול תשמ"ד) עמ' שסג–שסד; ט. מעלעל, 'כפר חב"ד' גל' 43 עמ' 18 (ראה להלן מס' 106); משה חלמיש, 'ידיעות אחרונות', ז' שבט תשמ"ג (21.1.1983).

[101] אגרות קודש מאת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב. קה"ת, נ.י. תשמ"ב. 

בעריכת הרב שלום דובער לוין, אשר מציין במבוא לכרך הראשון (עמ' 6): "כמאה אגרות הגיעו לידינו מאוסף ר"י שי' מונדשיין, שבו כ–350 צילומי כתי"ק והעתקות, וכמאה מהם לא הי' לנו ממקור אחר. תודתינו נתונה לו בזה, על שהעמיד לרשותינו את האוסף" (ראה גם בערכו שבמפתח השמות בסוף ח"ב עמ' תתקלח).  

[102] חידושי סנהדרין של הגאון ר' מאיר פישלס. בתוך "כבוד חכמים" (ירושלים תשמ"ב), עמ' פז–קיח. 

קובץ חידושים מאת הגאון מוהר"ר מאיר פישלס–בומסלא, בהקדמת מעט מתולדותיו והספדו של ה'נודע ביהודה' אודותיו. חידושי המחבר על שמונים הדפים הראשונים במסכת סנהדרין, "והרי הם נדפסים עתה לראשונה בספר הנועד לשנת השמונים לכ"ק אדמו"ר שליט"א, ושייכותה המיוחדת של מסכת סנהדרין לנשיאי חב"ד כבר נזכרה כמה פעמים בשיחותיו של כ"ק אדמו"ר שליט"א".

[103] חידושים בשו"ע מרבינו עקיבא אייגר. בתוך "כבוד חכמים" (ירושלים תשמ"ב), עמ' קיט–קכח. 

חידושים וביאורים על שו"ע אורח–חיים שנכתבו ע"י תלמידו ומחותנו הג"ר משה לאנצברג ששמעם ממנו "בשיעור בין הערביים". נמצא במחלקת כתה"י של בית הספרים הלאומי בירושלים. עם הערות ובירורים (בסיוע הרב חיים שלום דייטש שליט"א).

חלק מחידושים אלו חזרו ונדפסו בס' 'כתב וחותם דרבי עקיבא איגר' (הוספות, סי' כט). המו"ל הר"ר שמואל איינשטיין ז"ל מציין בפתיחה: החידושים לשו"ע או"ח בסימן זה נדפסו ע"י הרב יהושע מונדשיין שליט"א בשנת תשמ"ב בספר כבוד חכמים.. לקטתי ממנו את הדברים החדשים שעדיין לא נדפסו או שיש בהם תוספת חידוש על מה שכבר בא בדפוס. הריני מביע תודה והכרת טובה להרב יהושע מונדשיין שליט"א שהרשני להדפיסם ושכרו כפול מן השמים. 

[104] ספר "לקט הקמח" לחושן–משפט. עלי–ספר, י (תשמ"ב), עמ' 93–112. 

על חיבור של ר' משה חאג'יז שנחשב לאבוד ונתגלה בספריה הלאומית. "ושרשרת ההפתעות טרם הגיעה לסיומה.. רובו של אותו חלק שבניהו כותב עליו כי 'אבד, וזו אבידה שאינה חוזרת..' – מונח עתה לפני..". תיאור כה"י, זמן כתיבתו והחיבורים ששימשו ללקט הקמח. העתקות קטעים שיש בהם ענין לביוגרפיה של ר"מ חאג'יז. אסיפת הכללים, פסקים ותשובות ועוד. עם פקסימילים.

[105] י"א ניסן – יום מלכנו. כפר חב"ד, 45 (ז' ניסן תשמ"ב), עמ' 17. 

מקורות וביאורים היכן מצינו בגדולי הדורות שלפנינו שיעשו "ענין" מיום הולדתם, במענה ל"לחשושים מכת המבקרים על מנת לקנטר ושמחים למצוא תקלה". תיקון בגל' 46 עמ' 29.

[106] ביקורת תהיה! אבל נכונה... (תגובה). כפר חב"ד, 46 (כ"ח ניסן תשמ"ב), עמ' 30–31 (והמשכו בעמ' 29). 

משיב בהרחבה לביקורתו המפורטת של ט' מעלעל (גל' 43) על ספרו "תורת חב"ד – ביבליוגרפיות – ס' התניא" (לעיל מס' 100). על חובתו של ביבליוגרף ועל הכללים המנחים אותו בעבודתו. 

[107] האמנם 'שבח' מ'שבחי הבעש"ט'. תרביץ, נא (תמוז–אלול תשמ"ב), עמ' 673–677. 

טוען כי תעודה שיוחסה ע"י החוקר אברהם רובינשטיין לספר 'שבחי הבעש"ט' ('אפיזודה בלתי ידועה מחיי רמ"מ מפרימישלאן'), אינה אלא פרי רוחו ויצירתו של יוסף פרל אשר "כתב גם שפע דברים משלו.. עלינו להתייחס אליה בזהירות כאל שאר כתביו הפסוידו–חסידיים, שאמת ושקר משמשים בהם בערבוביה ובדרך כלל אין ידה של האמת על העליונה". מצביע על תמיהות שונות שעולות מה'תעודה' דנן שאינה מסייעת ללמוד ממנה דבר, ואין לה שום זיקה ל'שבחי הבעש"ט'. 

תגובת א' רובינשטיין, עמ' 677–680. 

[108] על 'התיקון הכללי של ר' נחמן מברסלב ויחסו לשבתאות' (תגובה). ציון, מז (חוב' ב, תשמ"ב), עמ' 198–223. 

מגיב באריכות למאמרו של יהודה ליבס ('ציון', גל' מה, תש"מ) וטוען כי השוואות שנערכו בין ר"נ מברסלב והשבתאות–פרנקאות נתבססו על אסוציאציות משוללות יסוד, על אי–הבנת טקסטים ועל בּורוּת במקורות ישראל.

תגובת י' ליבס ("מגמות בחקר חסידות ברסלב"), שם בעמ' 224–231. תגובה נוספת של ליבס: "חדשות לענין הבעש"ט ושבתי צבי", 'מחקרי ירושלים במחשבת ישראל', ב (תשמ"ג), עמ' 564–569. בעזבונו של מונדשיין מונחת טיוטה של מאמר ארוך ומפורט שנערך כתגובה לכמה ממסקנותיו של ליבס בנושא זה ובנושאים נוספים.

[109] האמנם "מאמר חסידי נדיר"? (תגובה). סיני, צ (תשרי–חשון תשמ"ב), עמ' צג–צד. 

מגיב לדבריו של מאיר איידלבוים (גל' פח) ומפריך את קביעתו בדבר שייכותו של מאמר בכת"י לרבי שמעלקי הורוויץ מניקלשבורג או לבית מדרשו של המגיד ממזריטש. המאמר שייך לבית מדרשה של חסידות חב"ד ונדפס זה מכבר בהעתקות ומהדורות רבות.

תגובת מ' איידלבוים, עמ' צד–צה. 

[110] בענין כת"י של 'שבחי הבעש"ט' (תגובה). סיני, צא (סיון–תמוז תשמ"ב), עמ' קצא. 

מגיב לדבריו של אברהם רובינשטיין ומצביע על התעלמותו מהעובדה שכתה"י של 'שבחי הבעש"ט' מצוי היה בידו על–מנת להכינו לדפוס זה מכבר, ואשר הותנה עמו שלא לפרסם מאמרים אודות כתה"י. מודיע שמהדורה על סמך כתה"י הנ"ל תופיע בקרוב עם תיאור מפורט. 

בשולי הערתו, תגובת א' רובינשטיין. 

[111] 'מחצית השקל' בשו"ע אדה"ז (תגובה). הערות התמימים ואנ"ש (מוריסטאון), רלד (שמע"צ–שמח"ת תשמ"ב) עמ' יא.

אדה"ז לא "השמיט במכוון" את דברי ה'מחצית השקל' (כדברי הכותב בגל' ריד), שהרי הוא נדפס לראשונה בשנת תקס"ז, ואדה"ז לא ראהו כשכתב את השו"ע שלו, וא"א לומר שהשמיט את דבריו משולחנו.

תשמ"ג

[112] באהלי צדיקים: ליובאוויטש – קוצק – גור – סוכאטשוב. כפר חב"ד, 100 (כ"ח סיון תשמ"ג), עמ' 87–89.

תרגום מאמרו שנדפס באידיש ב"די אידישע היים" בשנת תשל"ח (ראה לעיל מס' 50).

[113] הפוסל במומו (תגובה). כפר חב"ד, 92 (י' ניסן תשמ"ג), עמ' 74–75. (בחתימת: דובער דבורקין). 

מגיב לדברי פאשקוויל שמעליל על חסיד חב"ד ותולה בו קריאה בספרים חיצוניים. מצביע על ההבדל בין החסידים שנאסרו בלימוד חכמות חיצוניות ובין מתנגדיהם, "מה עוול מצאו יורשי אביגדור בספרים חיצוניים?...".

[114] בענין היתר עגונה. כרם שלמה, נח (תמוז תשמ"ג), עמ' ז–ט. 

תשובת הגאון מוה"ר יעקב אורנשטיין זצ"ל אב"ד לבוב משנת תקפ"ו אל הג"ר יוסף יוזפא סג"ל שטערין זצ"ל אב"ד זאלקאווא. (תוכן השאלה שבעקבותיה נכתבה תשובה זו – שם בהע' 3). דברי המערכת בהע' 1: "תח"ח לידידנו האברך היקר החשוב והנעלה מו"ה יהושע מונדשיין נ"י מירושלים עיה"ק שהמציא לנו העתק מתשובה זו. ישא ברכה מאת ה'".  

תשמ"ד

[115] ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן (ביבליוגרפיה). כפר חב"ד תשמ"ד. °8. פה, 267, (6) עמ'.

כרך שני בסדרת 'תורת חב"ד' ועשוי במתכונת הכרך הראשון (מס' 100 דלעיל). רשימת מהדורות ספרי ההלכה של כ"ק אדמו"ר הזקן, עם תיאור מפורט של כל מהדורות השולחן ערוך, הלכות תלמוד תורה, תשובות, פסקי הסידור, ברכת הנהנין ונט"י. כולל רשימת ספרים ומאמרים שנתחברו בקשר לדברי רבינו הזקן, בביאור ובליקוט. בראש הספר מבוא נרחב ומפורט (פד עמ') ובו סוקר פרקים על הצנזורה, תקופות ושלבים בכתיבת החיבורים ובהדפסתם, כתבי–יד וניתוחם, ועוד. פרק מיוחד נתייחד לדרכי לימודו והתפשטותו של השו"ע בכל תפוצות ישראל. (המבוא חזר ונדפס – בצורה חלקית, בשינויים ובעיבוד – בתוך ספר 'הראשון', אדמו"ר הזקן רש"ז מליאדי, ירושלים תשע"ד, עמ' 239–264).

השלמות והוספות מאת העורך נדפסו ב'יגדיל תורה' (נ.י.), גל' סא (אב–אלול תשמ"ד) עמ' שנח–שסג, ובפתיחה: "בצאת הספר הנ"ל לאור עולם, נתקבל ת"ל לרצון אצל מביני מדע ויודעי ספר, ורבים שלחו לי הערותיהם החשובות. הריני מתכבד לפרסם בזה חלק מההערות..". מאמר הערכה וביקורת על ספר זה (ע"פ הוראות אדמו"ר) נדפס ב'יגדיל תורה' שם עמ' שמט–שנח (מאת הרב דוד אולידורט), ובפתיחה: "הופעתה של ביבליוגרפי' זו מהווה בהחלט מאורע חשוב לא רק לקהל אוהדי הספר בכלל, אלא במיוחד ללומדים ומעיינים בספרי ההלכה של רבינו, שכן, בחיבוריו הרבים נחוצה ביותר ההתמצאות בתולדות כתיבתם והדפסתם.. ה'מבוא' הרחב הקודם לרשימת הספרים, מהווה אף הוא 'מרגניתא טבא'.. להיותו ליקוט ממצה ומסודר של כל דברי לומדי וחוקרי תולדות ספרי ההלכה של רבינו הזקן, בצירוף פנינים מספר מהמלקט עצמו.. אין ספק שמבוא זה הוא מלאכת מחשבת, ויש דברים רבים מאד הניתנים ללמוד מתוכו, הן בהבנה מעולה יותר של דברי רבינו הזקן בספריו, הן בהשפעתו על ספרים רבים שנכתבו לאחר זמנו.. שלא כבביבליוגרפיה יבשה, ניכרת המגמה בספר שלפנינו לא להסתפק בציונים של ספרי אדמו"ר הזקן עצמו, אלא לעזור ללומד ומעיין למצוא את ספרי העזר המפרשים את דברי רבינו והדנים בהם, ע"י רשימה מפורטת של הרבה ספרים ומאמרים הדנים בדברי רבינו, בפירוט מדהים, שאין לו, כמדומה, אח וריע". [תגובות: הרב י. הורוביץ, 'אהלי שם', גל' ו, עמ' רנב–רנג].  

[116] אהל רח"ל. חלק שלישי. מאת חיים ליברמן. נ.י. תשמ"ד. °8. (13), 749, (1) עמ'.

כולל: מסביב לחסידות, ביבליוגרפיה ושונות. בהקדמת המחבר: "..סוף סוף אמנם נמצא לו גואל, ה"ה ידידי הנכבד, הרב ר' יהושע שי' מונדשיין מירושלים עה"ק ת"ו שהתנדב לקחת על עצמו את עבודת התרגום [של המאמרים מיידיש לעברית], והרי התרגום לפני הקוראים שחיכו לו. וזאת למודעי, שאם המצא ימצא איזה שהם פגמים בתרגום יתלו את הפגמים בי, שכן פה ושם, במקצת דמקצת הייתי עזר כנגדו לר' יהושע שי'..". מבוא 'בפתח יריעות אהלים' מאת פרופ' דב סדן. בעמ' 650 תצלום הודעה רשמית משנת תר"א מטעם קיסר רוסיא על גזירת המלבושים, "צילום זה המציא לי הרב יהושע מונדשיין שי' מאוסף שלו". בעמ' 652 תצלום נוסף ממקור זה.

[117] בית הדפוס של ר' ישראל יפה בקאפוסט. ירושלים תשמ"ד. (2), 93 עמ'. לא נדפס.

עבודה פרטית שכוללת סקירה על יסוד הדפוס וראשית ההדפסה בעיירה החסידית–חב"דית קאפוסט. דמותו של המדפיס ר' ישראל יפה (תלמיד אדה"ז) – האיש ופועלו; שותפיו בבית הדפוס; ספרים ייחודיים שנדפסו בו; ר"י יפה כמגיה ומפרש; תיאור הדפסת הש"ס בקאפוסט והמחלוקת בנושא זה (ראה גם להלן מס' 705); קישוטי הדפוס, עיטורי שערים ועוד. שופך אור על ייחודו מבין חמשת בתי הדפוס שפעלו בקאפוסט מראשית המאה ה–19 עד הטלת הגזירה שחיסלה את פעילותם של בתי הדפוס העבריים ברוסיה.  

[118] וזה מעשה המנורה. כפר חב"ד, 131 (כ"ט שבט תשמ"ד), עמ' 6–7. 

תגלית: שלושה ציורים קדומים של מנורת המקדש בכת"י הרמב"ם בהלכות בית הבחירה אשר נשמטו ע"י המדפיסים, ומהם נלמדים צורת גביעי וקני המנורה ועוד. (תיקון והשלמה בגל' 134 עמ' 28).

תגובת ד. קרץ, שם, גל' 134, עמ' 28. וראה מאמריהם של י. יאקאב ונ. גרינוואלד ב'אור ישראל', גל' יח, עמ' קלא–קנד; גל' כב עמ' קפג–רכב.

[119] שי למלך המשיח. כפר חב"ד, 134 (כ' אדר א' תשמ"ד), עמ' 28. (בחתימת: דובער דבורקין). 

סיפור מעשה מהצדיק הרה"ק ר' משה ליב מסאסוב זצ"ל (מהס' "דברים ערבים") כביאור למנהג אמירת "הריני מקבל עלי.. ואהבת לרעך כמוך" קודם התפלה.

[120] העלאת ניצוצות המשפט. כפר חב"ד, 134 (כ' אדר א' תשמ"ד), עמ' 29. (בחתימת: שמעון בהר"י ברסלבר). 

"לעת כזאת אשר כת המתנגדים מקטרגים על החסידים על שנאלצו לפנות לערכאות, אבקש מכם לתת מקום לדבריי המאירים סוגיא זו באור תורת רבותינו ציס"ע מברסלב..". ציטוטים מלקוטי מוהר"ן ומוהרנ"ת.

[121] האדמו"ר מזשילין הרה"ק רא"י איגרא זצוק"ל. המחנה החרדי, 156 (י"ט חשון תשמ"ד), עמ' 19 (והמשכו בעמ' 9). 

מביא לדפוס מפרי עטו של הרב רי"א קמלהאר אשר ייחד פרק לדמותו של האדמו"ר אותו זכה להכיר מקרוב. עם הוספת פרקים ממסכת חייו על פי מקורות אחרים. במלאות ס"ה שנה להסתלקותו בשנת תרע"ח. חזר ונדפס בקובץ 'היכל הבעש"ט', לז, חורף תשע"ט, עמ' קמה–קס, עם הערות והוספות מאת המערכת. (על הרב קמלהאר ראה להלן מס': 155, 793).

[122] קנאותו של האדמו"ר מזשילין לשם קדשו של רבנו הזקן. כפר חב"ד, 126 (כ"ג טבת תשמ"ד), עמ' 20–21. 

תשובת הרבי מזשילין לאחד הרבנים (מופיעה בספרו "תולדות אברהם יוסף") שבה יוצא מגדרו בקנאו את קנאתו לאדמו"ר הזקן, ולדעתו "חילול הקודש" הוא לכנותו בשם 'רש"ז'. (קטעים מתשובה זו מופיעה גם ברשימה דלעיל מס' 121, וראה גם להלן מס' 668).

[123] שתי הערות חשובות. כפר חב"ד, 127 (ר"ח שבט תשמ"ד), עמ' 24. (בחתימת: דובער דבורקין). 

[א] אודות מניעת ההבטה בדברים הבלתי טהורים, מתוך הסה"ק דברי יחזקאל להרה"ק משינאווא. [ב] תלמידים שראו ברבם משיח ה'.

[124] השבעה בין כסה לעשור (תגובה). כפר חב"ד, 142 (א' אייר תשמ"ד), עמ' 38. 

תיקון והשלמה לסיפור מעשה על פסק הלכה של הגאון מרוגצ'וב אשר נחלץ לעזרת "הרב מטעם" בדווינסק. בעקבות זכרונותיו של א. גודין, גל' 137, עמ' 14. 

תגובת א. גודין, גל' 145, עמ' 29.

[125] הסתלקותו של הרה"ח ר' יצחק אייזיק מהאמיל נ"ע. כפר חב"ד, 146 (כ"ט אייר תשמ"ד), עמ' 23. 

"ליום 'יסוד שביסוד' ידועה משמעות מיוחדת לכל הבאים בסוד ה', ולנו חסידי חב"ד יקר הוא יום זה שבו נסתלק ונתעלה למרום ארי' דבי עילאי, הרה"ח מוהר"ר יצחק אייזיק הלוי עפשטיין מהאמליע נ"ע.. ובאשר מצויים בכתבים כמה עניינים הקשורים ביומא רבא דא, אמרתי מהראוי ומהנכון להביאם לפני קהל אנ"ש". העתקה מכתביו של ר' טוביה בעלקין, בשילוב כמה קטעים ממקומות אחרים עם מקורם. 

[126] אהבת מישרים (תגובה). כפר חב"ד, 151 (י"ב תמוז תשמ"ד), עמ' 28. 

מצביע על אי–דיוקים שנפלו בסקירתו של ט. מעלעל (גל' 146) את הכרך השלישי של הספר "אהל רח"ל" (לעיל מס' 116). 

[127] פענוחו של 'ד"ה' (תגובה). כפר חב"ד, 154 (ד' אב תשמ"ד), עמ' 27. 

'דבור המתחיל' ולא 'דרוש המתחיל'. תגובה לדברי הכותב בגל' 150, עמ' 12. 

ראה הערת א' מטוסוב בקובץ 'הערות וביאורים', רנ (פ' ראה תשמ"ד), עמ' יח.  

[128] בעל הקיצור שו"ע ושו"ע אדמו"ר (תגובה). כפר חב"ד, 157 (כ"ה אב תשמ"ד), עמ' 27. 

מגיב לביקורת שנתפרסמה בגליונות הקודמים על ספרו 'תורת חב"ד' ח"ב (לעיל מס' 115) אודות השימוש שעשה בעל הקיצור שו"ע בשו"ע אדמו"ר הזקן. באחת משיחותיו התייחס אדמו"ר זי"ע לדברים שהובאו בהערתו זו.

[129] השחזת סכין (תגובה). יגדיל תורה (נ.י.), נט (ניסן–אייר תשמ"ד), עמ' רמה.

מגיב לדברי הכותב (הרב ח.ד. גולבסקי בגל' לט) לענין סכינים מלוטשים מהס' בית דוד על הל' שחיטה (ווארשא תרס"ה). 

תגובת ח.ד. גולבסקי, גל' סב עמ' נג–נה.

[130] כללים למשפיע (תגובה). יגדיל תורה (נ.י.), נט (ניסן–אייר תשמ"ד), עמ' רמו.

שתי הערות על "כללים למשפיע" מאת אדמו"ר ה'צמח–צדק' שנדפסו בגל' נג.

[131] נוסח ההזמנה לחתונה (תגובה). הערות התמימים ואנ"ש (מוריסטאון), שנד (פ' צו תשמ"ד), עמ' יד.

דקדוקי עניות בנוסח ההזמנות לשמחת נישואין. בתגובה לדברי המדקדק בגל' שמב. ראה גם להלן מס' 768.

תשמ"ה

[132] מאמר ד"ה ויספו ענוים בה' שמחה. כפר חב"ד תשמ"ה. °8. (2), 34 עמ'.

מאת כ"ק אדמו"ר האמצעי. נדפס לראשונה מכת"י אשר במחלקת כתה"י שבבית הספרים הלאומי בירושלים. עם מראי מקומות וציונים. (וראה להלן מס' 151). 

[133] רבי אהרן "משיח" מבעלזא. המחנה החרדי, 203 (תשרי תשמ"ה), עמ' 17. 

דרוש הספד שנשא הג"ר שלמה קלוגר זצ"ל על רבי אהרן קצנלבויגן אבד"ק בעלזא. בהקדמת תולדותיו וקורותיו. ליומא דהילולא ב' דר"ה תקע"ז.  

[134] פסקי הגאון ר' שלמה קלוגר בענין מצות מכונה. זכרון למשה (ירושלים תשמ"ה), עמ' רט–רטז. 

מכתביו החריפים של הגרש"ק מברודי במערכה נגד רבנים מסויימים שהחזיקו בהיתר אפיית המצות במכונה.

[135] תשובת רמ"מ חן: בע"ח שנאסר בשחיטה אם בטל באלף. יגדיל תורה (נ.י.), סב (תשרי–חשון תשמ"ה), עמ' לז–לט. 

תשובת הגאון מוהר"ר מנחם מענדל חֵן אב"ד ניעזין – כמענה לשאלתו של "בר נחמני" בעיתון 'הפלס' (אייר תרס"ב, עמ' 456). בשוה"ג: "הנ"ל נמסר לנו ע"י הרה"ת ר' יהושע שי' מונדשיין, שמעיר על כך: נלענ"ד ש'בר נחמני' הוא הרה"ח ר' דוב נחמן הורוויץ מו"ץ בוויטעבסק (ומקודם בגלוכאב) בעהמח"ס 'חידושי בר נחמני' שנדפס בפיעטרקוב תרע"ד (אחר פטירת המחבר בכ"ח אד"ר תער"ג). ב'הפלס' נדפסו דברים רבים החתומים ע"י ר' דב נחמן הורוויץ, ואחרים החתומים 'בר נחמני', ומסתמא הוא הוא".  

[136] הערות ביוגרפיות וביבליוגרפיות. יגדיל תורה (נ.י.), סב (תשרי–חשון תשמ"ה), עמ' מט–נב.

הערות ותיקונים בענינים שונים בדברי הכותבים בגל' נט.

[137] ודרשת היטב... (תגובה). כפר חב"ד, 165 (י"ג חשון תשמ"ה), עמ' 25. 

שיטת חסידות חב"ד בהכנה ויגיעה לפני אמירת מאמר דא"ח.

[138] הרה"ק רבי מאיר מפרמישלאן והגה"ק רבי שלמה קלוגר. המחנה החרדי, 233 (תשמ"ה), עמ' 16–17.

ראה להלן מס' 208.

[139] הגאון בעל ה'חות יאיר' והגהותיו למחזור. מוריה, קנד–קנו (כסלו תשמ"ה), עמ' קא. 

עדות נוספת על היותו של בעל ה'חות יאיר' ש"ץ בוורמייזא בתפילות הימים הנוראים, מפנקס הזכרת–נשמות של ביהכ"נ במקום.  

[140] פסק בית דין אודות הגט הידוע בשנת תקט"ו. כרם שלמה, עב (חשון–כסלו תשמ"ה), עמ' מה–נה.

פסד בי"ד ארוך שנכתב בתקופת הסערה שהתחוללה בעולם התורה בין גאוני הדור בשנות תקט"ו–תקכ"ו לפ"ק, אודות גט שנמסר ע"י שליח בעל כרחה של האשה. תשובות רבות נדפסו בנידון זה, "ועתה איקלע לידינו פסק ב"ד ארוך.. ועי"ז נתוודע לנו הרבה פרטים שלא היו ידועים עד עתה.." (ראה במבוא באריכות). בהע' 1: "אפריון נמטיי' לידידנו הנעלה האברך החשוב ותיק וחסיד מו"ה יהושע מונדשיין נ"י מירושלים עיה"ק, שהמציא לנו העתק מפס"ד הלז.. זכרה לו אלקי לטובה".

[141] חמש אגרות מכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע. יגדיל תורה (נ.י.), סג (כסלו–טבת תשמ"ה), עמ' קכא–קכו.

אגרת אחת אל גיסו הר"ר נחום דובער מאוורוטש (כנראה משנת תרל"ח) אודות ה'המשכים' והמאמרים של אביו אדמו"ר מוהר"ש. ועוד ארבע אגרות אל חתן גיסו הנ"ל – הרב משה נחום ירושלמסקי מקיעלץ (משנות תרס"ז–עת"ר) בענינים שונים.   "אגרות אלו נמסרו לדפוס ע"י הרה"ת ר' יהושע שי' מונדשיין, מתוך ארכיון הרב משה נחום ירושלמסקי מקיעלץ שבספריית שוקן".

[142] הערות ל"תולדותיהם של צדיקים" (תגובה). כפר חב"ד, 178 (ט"ו שבט תשמ"ה), עמ' 27.

[א] העתקת הקדמת הס' 'עיני ארי' לרבי ליבלי משאריגראד ובה יסופר אודות ביקורו של אדמו"ר הזקן בשאריגראד. (ראה גם להלן מס' 842 בסופו). [ב] כמה הערות ותיקונים לדברי הכותבים בגליונות הקודמים.   

[143] דג אסטערייא אם יש לו קשקשים (תגובה). יגדיל תורה (נ.י.), סז (אב–אלול תשמ"ה), עמ' שסא. 

היתרו של מוהרי"א מהאמיל להתיר דג זה קדם להיתרו של הגר"א מבראדי. ראה גם להלן מס' 252.

[144] שתי הערות ב"לקוטי–שיחות". הערות התמימים ואנ"ש (מוריסטאון), שצה (פ' וישב תשמ"ה), עמ' א.

[א] בלקו"ש פ' תולדות תשמ"ה (וכן ב'יחידות' עם בני האדמו"ר מלעלוב) דובר על המובא במכתב אדמו"ר האמצעי שכל התפלות עולות דרך חברון, וצ"ע שלא נסמן שם למ"ש בקונטרס ההשתטחות בענין זה [הוספה בגל' תכג עמ' ו]. [ב] בלקו"ש פ' שופטים תשמ"ד, צ"ע שלא נסמן שם לשקו"ט האם בני נח מחוייבים לדון בכל דקדוקי הדינים כישראל.  

[145] הטלת מים בפני רבים (תגובה). הערות התמימים ואנ"ש (תורת–אמת ירושלים), ל (י"ט כסלו תשמ"ה), עמ' יב–יג.

בירור בלשונו של אדמו"ר הזקן בשולחנו סי' ג בענין הטלת מים בפני רבים, שבס"ה לשונו "חשש סכנה שלא יהא עקר", ואילו בסי"א משמע שהסכנה והעקרות הם שני דברים. מוכיח שאין כל סתירה בין הלשונות. (בתגובה לדברי הכותב בגל' כט). 

תשמ"ו

[146] "ניטל" בליל שבת קודש. מוריה, קסה–קסו (שבט תשמ"ו), עמ' צה.

דברי האדמו"ר ר"ש מקוידנוב ב'משמרת שלום' בביאור המנהג שאין חוששין לקדש בשעה השביעית, "ע"כ אני נוהג ללמוד בליל ניטל כשחל בליל שבת הגם כי בחול נוהגין שלא ללמוד..". לאידך גיסא, רבו החוששין לקדש בשעה השביעית, ולפיכך יש להם לחשוש גם כשחל ניטל בליל ש"ק. "ועובדא ידענא, שאדמו"ר מוהרש"ב מליובאוויטש נ"ע היה אומר מאמר חסידות ברבים בליל ש"ק, אך כשנפל הניטל בליל ש"ק לא יצא לאמירת התורה". המנהג בחצר ויז'ניץ כפי ש"שמעתי מדודי הרה"ח ר' חיים לייב שטיין שליט"א..".  

[147] חדשים גם ישנים בענין מחלוקת מדפיסי וילנא וסלאוויטא. מוריה, קסז–קסח (ניסן תשמ"ו), עמ' פו–צח.

המחלוקת שנתלקחה בשנים תקצ"ה–תקצ"ו, הוא הפולמוס שנתגלע בין המדפיסים דווילנא–הוראדנא לבין המדפיסים דסלאוויטא בדבר ה"זכות" על הדפסת הש"ס. "לשמחתי מתאפשר לי עתה בעז"ה לפרסם, באותו ענין, דברים חדשים מתוך כתבי–יד, ומענין לענין יובאו גם דברים שנדפסו בשעתם אך אין הם מן המפורסמות". תשובותיהם ובירור דעתם של הרבנים: רא"ז מרגליות, ר"ש קלוגר ור"י מקארלין.     

[148] "מסוף העולם ועד סופו". המחנה החרדי, 285 (ג' סיון תשמ"ו), עמ' 20, 27.

עדויות ומסורות על ראייתו ושמיעתו של רבינו הבעל–שם–טוב זי"ע, כפי שנמצאנו למדים מפיו הק' עצמו ובספרים הנובעים מבית מדרשו. חזר ונדפס בקובץ 'מעיינות החסידות', ב (סיון תשנ"א), עמ' מ–מו.      

[149] הגינות מדעית? (תגובה). לדעת (מדע לנוער) תשמ"ו. כנראה לא נדפס. (מכתב אל המערכת מיום כ"א חשון תשמ"ו).    

מגיב לדברי הכותבים בגליונות קודמים בנושא "מדע ודת". דברי המדענים במדעי הטבע אינם יוצאים מגדר השערה ורחוקים מלהיות "קביעות" ו"הוכחות" קבילות. נסיון העבר מוכיח כי העתיד יפריך רבות מהן. 

[150] ציטוט מהברית–החדשה (תגובה). עיתון ידיעות אחרונות, י"ח שבט תשמ"ו. (בחתימת: יהושע ד. לבנון). 

מגיב לדברי אבא אבן שהצהיר במסיבה לכבוד ד"ר קיסינג'ר "אני בהחלט מאמין בנכונות העיקרון הנוצרי, כי שפלי הרוח הם שירשו את האדמה". טוען כי "ממחבר הסידרה 'מורשת' והספר 'עמי' מותר לצפות שידע את המקור העברי התנ"כי 'ענוים ירשו ארץ' שבספר תהילים.. סביר להניח שגם קיסינג'ר היה מעדיף שבקבלת הפנים שנערכה לכבודו יושמע פסוק מתהילים ולא ציטוט מהברית–החדשה".   

[151] ששון ושמחה במאמר ד"ה "ויספו ענוים". הערות וביאורים, שיד (פ' וישב תשמ"ו), עמ' יט.      

כיצד נלמדים ב' המדריגות "ששון" ו"שמחה" מהפסוק "ושאבתם מים בששון". בירור במאמר ד"ה "ויספו ענוים בה' שמחה" לאדמו"ר האמצעי עפ"י מאמרים בכת"י נוספים (ראה לעיל מס' 132). 

תשמ"ז

[152] כרם חב"ד גל' 1. כפר חב"ד תשמ"ז. °4. (1), 122, (14) עמ'.

עיון וחקר במשנת חב"ד, דברי ימי החסידות ודרכי החסידים. רובו מפרי עטו, ובהשתתפות כותבים אורחים. מוקדש בעיקרו למועדי חודש תשרי ומאורעותיו בדברי ימי חב"ד, והושם הדגש על דברים הקשורים לכ"ק אדמו"ר מוהר"ש נבג"מ (שנסתלק בי"ג תשרי). בין השאר נדפסו בו: קינה חרוזה שכתב רי"ד סופר במלאות 'שלושים' להסתלקות מוהר"ש. מכתבי הרה"ק מוהר"א מסטרושילא אל אדמו"ר האמצעי. בקובץ זה החל בפרסום רשמי של מנהגי חב"ד (לחודשי אלול–תשרי).

[153] כרם חב"ד גל' 2. כפר חב"ד תשמ"ז. °4. 144, (16) עמ'.

מוקדש בעיקרו למועדי חודש ניסן ומאורעותיו בדברי ימי חב"ד, והושם הדגש על דברים הקשורים לכ"ק אדמו"ר ה'צמח–צדק' נבג"מ וכן מאמרים הקשורים ברמב"ם ובתורתו. בין השאר נדפסו בו: המאמר "דער פרומער וארא", דרוש מאדמו"ר הזקן מוגה בכת"י; מנהגי חב"ד (לחודשי ניסן–אייר); תולדותיו ומאמריו של הגה"ק רי"נ מניעז'ין.

[154] כרם חב"ד גל' 3. כפר חב"ד תשמ"ז. °4. 296 עמ'.

דברי ימיה של ישיבת 'תומכי תמימים' בליובאוויטש במלאות תשעים שנה להקמתה. זכרונות, עדויות, מכתבים ותעודות. במרכזו נדפס החיבור "דברי ימי התמימים" מפרי עטו של ר' משה רוזנבלום בשיתוף פעולה עם מנהל הישיבה אדמו"ר מוהריי"צ. כולל "הוספות והשלמות" ממכתבי רבוה"ק ומסמכים שונים שנסדרו לפי סדר המאורעות הכרונולוגי. זכרונותיהם של תלמידי הישיבה, חלקם נדפסו במקו"א ולחלקם זהו פרסומם הראשון.

סקירה וביקורת: ש.ז. הבלין, "ספרים ומחקרים חדשים", בתוך: 'עלי–ספר', טו (רמת גן תשמ"ח–תשמ"ט), עמ' 149–150. על מהדורה חדשה של יצירה זו ראה להלן מס' 843.

[155] הצופה לדורו. ירושלים תשמ"ז. °8. (10), 308, (2) עמ'.

תולדות חייו ופעלו של הרב יקותיאל אריה קמלהאר ז"ל. תחנות חייו ויצירות רוחו, לצד תיאור הצד ההסטורי של זמנו. "בפרספקטיבה זו מזדקרת אישיותו של הריא"ק כתלמודי מופלג בגאוניותו ובחסידותו וכסופר רבני ברוך כושר–ביטוי – תכונות שקבעו לו בעתו מעמד מיוחד ביהדות אירופה כולה" (מתוך ההקדמה). ראה גם לעיל מס' 121 ולהלן מס' 793.

סקירה וביקורת: מ. וונדר, עיתון 'ערב שבת', כ"ד אלול תשמ"ז.

[156] אהבת הספר: הדרכות קדומות בכבוד הספרים וסדר לימודם. אוהב ספר, 1 (אלול תשמ"ז), עמ' ה–ז. 

מתוך כת"י בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים. אשכנז (בוהמיה?), מאה י"ז. מצדו השני של הקובץ מופיעה רשימה זו באנגלית (עמ' 5–8). הרשימה חזרה ונדפסה אצל הרב א.י. גורארי', "הספר בהלכה" (תשס"ג) עמ' קכט–קלא. 

[157] פנקס שד"רות של חברת "ביקור חולים", תרכ"ג–תרכ"ד. אוהב ספר, 1 (אלול תשמ"ז), עמ' ט–יב. 

שלבים בהתפתחותה של חברת "ביקור חולים" בירושלים. מסע השד"רים שנשלחו לאירופה לגביית תרומות למען החברה. רישומים מתוך פנקס שליחותו של השד"ר ר' אברהם ניסן וולפינסון. עם תיאור כתב היד. מצדו השני של הקובץ מופיע מאמר זה באנגלית (עמ' 9–14).

[158] מהדורה בתרא של ה'בית–רבי' (תגובה). הערות התמימים ואנ"ש (מוריסטאון), תצו (פ' וישלח תשמ"ז), עמ' כד–כה.

מוכיח כי אין בכוחה של ה"מסורת" (שהובאה בגל' הקודמים) לדחות את הדברים הברורים המופיעים ברשימותיו המדוקדקות של ר' ישראל דזייקאבסאן אשר רשם בפרוטרוט את דיבוריו של אדמו"ר מוהריי"צ עמו בשנת תרצ"ז אודות הספר 'בית–רבי'. אגב כך, מגולל את תולדותיו וקורותיו של בעל ה'בית–רבי' באותן שנים. וראה גם להלן מס' 708.

[159] ידיעת המולד קודם ברכת החודש. הערות וביאורים, שצג (חגה"ש תשמ"ז), עמ' כז.

הגרא"ז מרגליות בס' שערי אפרים: "יש מי שכתב שנכון לידע בשעה שמברכין החודש אימת יהיה המולד" – יש לברר מי לבד מאדמו"ר הזקן בסידורו כתב כדברים האלה, והאם הוא הראשון שפרסם הנהגה זו שנתפשטה בכל תפוצות ישראל. (ראה גם להלן מס' 226).

[160] שיבושים בתרגום ספר התניא לאנגלית. הערות וביאורים, שצז (כ"ח סיון תשמ"ז), עמ' לד–לט.

בתרגום ה'תניא' לשפה האנגלית נפלו שיבושים רבים הנובעים מהבנה לא נכונה של לשון הקודש. עומד על משמעותם של ביטויים ותיבות שהובנו שלא כהלכה. מציין לכל המקומות שבהם התרגום משובש. מסיק כי "אין להתעלם מהקשיים העומדים בפני מתרגמי התניא לכל לשון שהיא.. אך בהערות הנ"ל הצבעתי על דברים שניתן לתרגמם כיאות ובנקל. ולענ"ד מוטלת על המתרגמים לאנגלית חובת זהירות כפולה ומכופלת, שהרי מתרגומם ניזונים ישירות גם המתרגמים ללשונות אחרות (עד כי מצינו שיבושים שעברו מן האנגלית לצרפתית, ומשם לערבית–מרוקנית), ואחריותם מתרחבת כלפי אלפים רבים של לומדים ומעיינים, הרבה מעבר לאותם אלפים הנזקקים רק ללשון האנגלית". 

תגובת ש.פ. באגאמילסקי, גל' שצט עמ' לז–מ.

תשמ"ח

[161] פני משה. כפר חב"ד תשמ"ח. °8. קנז עמ'. 

מאת החסיד רבי חיים משה בן יעקב ליברמן (איש חביב) מטשאשניק. בהוצאת מכון 'אהלי שם' ליובאוויטש. ביאור יקר על מאמר "פתח אליהו", עפ"י כתבי אדמו"ר ה'צמח–צדק' וע"פ דא"ח מאדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי. במבוא: מהותה ושבחה של תפילת פתח אליהו אשר בסה"ק תקוני–זוהר, מפי ספרים ומפי סופרים. תולדות המחבר וחיבוריו, ותיאור ספרו הנוכחי. ראה להלן מס' 662.

[162] אבא בגבורות. ירושלים, אדר תשמ"ח.

במלאת שמונים שנה לאביו ר' מרדכי שמואל מונדשיין. בפתיחה: "ברכה בשמונים אמרים מזקני אמתך נבחרים.. בשיבה רענן עוד ינוב, בגבורות בקהל ישרים". לקט פתגמים ואמרות מתוך מדרשי חז"ל שפותחים באותיות: "מרדכי שמואל שליט"א בן אהרן מונדשיין; חיה ע"ה בת מנחם מנדל; ארץ ישראל ערב ראש השנה תרצ"ג, עד מאה ועשרים שנה". נדפס בשמונה עותקים.

[163] דצ"ך, עד"ש, באח"ב (תגובה). לדעת (מדע לנוער), כרך יח חוב' 9–10 (תשמ"ח).

צורות פענוח של 'סימנים' אלו בגירסאות שונות בתקופת עלילות הדם ע"י שונאי ישראל אשר מצאו בהם "הוכחה" לאמיתותה של עלילת הדם, ותשובת חכמי היהודים לצורך הוכחת החפוּת. מבהיר כי אין זו עובדה היסטורית (כפי שנכתב בגל' 4 של בטאון 'לדעת'), אלא בדיחה שזכתה במקום הראשון במסגרת תחרות "הבדיחה המוצלחת" שערך אחד העתונים היהודיים שברוסיה בין קוראיו (מפי ר"ח ליברמן). ראה גם להלן מס' 234, 829.   

[164] הדפסת ספר הזוהר ומהדורותיו. הערות וביאורים, תי (ר"ה תשמ"ח), עמ' לה–לו.

כמה הערות בתגובה לדברי הכותב (בגל' קודם) אודות ס' הזוהר ומהדורותיו (מהדורת מנטובא ומהדורת קרימונא).

[165] הערות ב'לקוטי שיחות' י"ט כסלו תשמ"ח. הערות וביאורים, תכד (פ' ויחי תשמ"ח), עמ' יט–כ.

הערות ובירורים בענינים שונים שמופיעים ב'ליקוט' י"ט כסלו תשמ"ח.

[166] תקוה חזקה על משיח – בשנת תרצ"א (תגובה). הערות וביאורים, תלג (פ' תשא תשמ"ח) עמ' מב.

תשובה לדברי המקשן (בגל' קלא) על מכתבו של ר"י פייגין הי"ד – אודות שיחת שמח"ת תרצ"א – שנדפס בס' מגדל עז.

[167] מאורעות שאירעו בשנה שמסתיימת באות ח'. הערות וביאורים, תלט (פ' תזו"מ תשמ"ח), עמ' ו–ז.

המובא בשיחת ז' אדר תשמ"ח על המבואר בספרים שכו"כ מאורעות מיוחדים אירעו בשנה שסימנה מסתיים באות ח', הן לטוב והן למוטב, מקביל לנאמר בס' "תפארת–ישראל" להרה"צ ר' ישראל חריף מסאטינאב תלמיד הבעש"ט.

[168] הערות בקונטרס י' שבט תשמ"ח. הערות וביאורים, תלט (פ' תזו"מ תשמ"ח), עמ' יא–יב.

הערות ובירורים בדברי אדמו"ר זי"ע בקונטרס י' שבט תשמ"ח. 

ראה הערות י.ד. קלויזנר וד.א.ל. קורצוויל, גל' תמח עמ' ו–יב. 

[169] "שהספרים דלעו"ז על תלם בנוים". הערות וביאורים, תמ (פ' אחו"ק תשמ"ח) עמ' ד.

מקור הביטוי "שהספרים דלעו"ז על תלם בנוים וספרי הקודש וכו'" (אג"ק אדמו"ר, ו, עמ' רס) – כנראה כוונתו למ"ש בפיוט "אזכרה אלקים ואהמיה בראותי כל עיר על תלה בנוי' ועיר האלקים מושפלת".

[170] חודש אייר סגולה לרפואה. הערות וביאורים, תמד (פ' נשא תשמ"ח), עמ' י.

המובא ב'ליקוט' ל' אייר תשמ"ח שחודש אייר מסוגל לענין הרפואה, מקביל למובא בס' "לקוטי מהר"ן" שבזמן החניטה שהוא בחודש אייר יש כח יותר בכל הרפואות שהם באים מן הארץ. 

[171] שמותיו של משיח (תגובה). הערות וביאורים, תמד (פ' נשא תשמ"ח), עמ' יב–יג.

בענין ארבעת שמותיו של משיח המופיעים בגמרא סנהדרין (צח, ב).

[172] הערות ב'אגרות קודש' כרך ו. הערות וביאורים, תמד (פ' נשא תשמ"ח), עמ' יג–יד.

הבהרות, תיקונים, השלמות ומראי–מקומות למכתבי אדמו"ר זי"ע הנדפסים בכרך הששי של סדרת 'אגרות–קודש'.

[173] הערות במאמרי אדה"ז שנת תקס"ב. הערות וביאורים, תמד (פ' נשא תשמ"ח), עמ' יט–כ.

פשרו של דבר נפלא שמופיע בס' מאמרי אדמו"ר הזקן שנת תקס"ב (ח"א עמ' לט–מ), אשר נעתק גם בס' 'אור–התורה' יוהכ"פ בהשמטת שורה אחת, ושוב נדפס כיאות בסה"מ תרכ"ו לאדמו"ר מוהר"ש. "ולענ"ד ראוי הוא ענין זה שיענו בו אותם המתעסקים בכת"י דא"ח שבספריית כ"ק אד"ש, שהם המומחים לאותו דבר..". 

הבהרת הענין בתגובתו של ר' אהרן חיטריק, גל' תמו עמ' כט.   

[174] מקורו של הפירוש "יכול כמוני" בניחותא (תגובה). הערות וביאורים, תמח (פ' חוקת תשמ"ח), עמ' ו.

המסופר במכתבו של אדמו"ר זי"ע אל הרב יאלעס שהרשב"ץ היה מדייק בהתוועדות ואומר "יכול כמוני" בניחותא (שיש היכולת להיות כמוני), אינו סותר לכך שענין זה כבר מפורש בס' מאור עינים ובס' אוה"ת. (בחתימת הרב דוד געלבשטיין, ירושלים ת"ו).

[175] הערות ביבליוגרפיות. הערות וביאורים, תנד (פ' עקב תשמ"ח), עמ' כח–כט.

שתי הערות ביבליוגרפיות: [א] ברשימת מאמרי אדמו"ר מוהריי"צ משנת תרפ"ח. [ב] בס' המאמרים תר"ל. (בחתימת הרב דוד געלבשטיין, ירושלים ת"ו).

תשמ"ט

[176] ספר המאמרים תרכ"ו. מאת כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע. נ.י. תשמ"ט. מפתח ענינים עמ' שלה–שסג. 

בפתח דבר: מפתח הענינים נערך ע"י הרה"ת ר' יהושע שי' מונדשיין.

[177] רישומי כתבי יד על חושן משפט. צפונות, ב (טבת תשמ"ט), עמ' קא–קה.

תיאורם של שלושה כת"י מספריית האוניברסיטה בירושלים, השייכים לשו"ע חושן משפט, וראויים לתשומת לב הלומדים: ספר תורת חיים כהן מאת ר' חיים הכהן מדינאוויץ; ספר בגדי שרד מאת ר' שלמה ראובן רבינוביץ; ספר הליכות עולם מאת ר' אליעזר במ"ו אלי'. עם כת"י. 

[178] רישומי כתבי יד על אבן העזר. צפונות, ג (ניסן תשמ"ט), עמ' ק–קב.

תיאורם של שני כת"י מספריית האוניברסיטה בירושלים, השייכים לשו"ע אבן העזר, וראויים לתשומת לב הלומדים: ספר אבני זכרון מאת ר' אברהם ב"ר ד'; ספר נתיבות השלום מאת ר' משה נחמיה כהניו. עם כת"י.    

[179] "ובספרי רמ"ד אל תשלחו יד...". מוריה, קפז–קפח (שבט תשמ"ט), עמ' צא–צח.

פרק עשיר בזכרונות מאת ר' חיים ליברמן; ראשיתו בקראקא בחורף תרח"צ וסופו בברוקלין בשנת תשט"ו. טיבו של החרוז "ובספרי רמ"ד אל תשלחו יד – אז רגליכם לא ימעדו לעולמי עד" המופיע בצוואתו של בעל ה'חתם–סופר', ומכתבו של נכדו הר"ר שלמה סופר בנידון זה. ביסודו של הפרק ניצבת חווייתו האישית של רח"ל במרתף הספרים של 'המוזר' בקראקא. פרק זה נכתב ע"י רח"ל בערוב ימיו – לסירוגין – על גבי כמה ממכתביו אל ר' יהושע מונדשיין על–מנת לעבדו, ללטשו ולפרסמו. במרוצת השנים הגיע מונדשיין לכלל מסקנה כי פרק זה משופע בדמיון רב מבחינות רבות.         

[180] אלקות ביעקב אבינו. כפר חב"ד, 361 (ו' טבת תשמ"ט), עמ' 34. (בחתימת: דובער דווארקין). 

ביאור ענין התלבשות אלוקות בצדיקים בס' מי השילוח להרה"ק מאיזביצא.

[181] ראיות ל"עשר ידות" (תגובה). כפר חב"ד, 364 (כ"ז טבת תשמ"ט), עמ' 42. 

מוכיח כי האמרה "כאשר יחסר לאדם יד אחת בחכמות – חסרות לו (עשר) [מאה] ידות בידיעת התורה" מיוחסת בצדק להגר"א. (בתגובה לדברי המבקר בגל' 363).

[182] הפקפוק בסיפורי צדיקים מתחבולות יצה"ר (תגובה). כפר חב"ד, 395 (כ"ב אב תשמ"ט), עמ' 34.

פתגם בדוי שיוחס לאדמו"ר הרש"ב (ראה גם להלן מס' 245), ופתגם אמיתי שכתב אדמו"ר ה'צמח–צדק'. 

[183] בקשת הגאולה דווקא בזעקה. כפר חב"ד, 395 (כ"ב אב תשמ"ט), עמ' 35. (בחתימת: דובער דווארקין). 

ציטוט עדוּת מס' 'שיחות יקרים' על הנהגתו של הרה"ק משינאווא בימי בין המצרים.

[184] הערות בלקו"ש פ' ויצא תשמ"ט. הערות וביאורים, תעא (פ' וישב תשמ"ט), עמ' יד.

שתי הערות ב'ליקוט' פ' ויצא תשמ"ט: [א] זמן חיבור מדרש שמות–רבה, והאם הרמב"ם השתמש בו. [ב] ההערה על הלשון "ע"ז" ו"עכו"ם" והציון לרמב"ם מהדורת פרנקל. (בחתימת הרב דוד געלבשטיין, ירושלים ת"ו). 

תגובת ז. כ"ץ, גל' תעד, עמ' ט, ותשובה לדבריו בגל' תעח, עמ' ט–י. 

[185] בענין המח"ז הבא מעצירות. הערות וביאורים, תפו (פ' ויקרא תשמ"ט), עמ' י–יא.

את האמור בס' מאמרי אדמו"ר האמצעי בשם הבעש"ט ש"ציוה לעשות שלשול למהרהר בע"ז" יש להסמיך להאמור בס' "דרכי צדק" בשם צדיקי החסידות בגודל פגם העצירות הממשיכה רוח הטומאה, נבואות שקר והרהורי ע"ז.  

[186] הבהרת אגרתו של אדמו"ר מוהריי"צ. הערות וביאורים, תפז (פ' צו תשמ"ט), עמ' יד–טו.

העתקה מרשימותיו של ר' יוחנן גורדון ע"ה שיש בה כדי להבהיר את תוכן מכתבו של אדמו"ר מוהריי"צ אליו (נדפס באגרות קדשו, י, עמ' קס). 

[187] עבודת האדם ואופן עבודת המלאכים. הערות וביאורים, תצב (פ' אמור תשמ"ט), עמ' 10.

הנהגתו של אדמו"ר הריי"צ שהשיב לשואלו בעבודת ה' אך לא השיב לו לגבי אופן עבודת המלאכים, תואמת לפירושו של הרמ"ק לס' יצירה שמחלק בין הידיעה בדברים העליונים הנאצלים שנועדו ליישר דרך אמונתנו, לבין הידיעה במלאכים שהיא חכמה ולא אמונה. 

[188] אופן כתיבת שנת 'תר"ן'. הערות וביאורים, תקו (פ' עקב תשמ"ט), עמ' 22–23.

כתיבת שנת תר"ן בנו"ן ארוכה או בנו"ן פשוטה. הנהגתם של רבוה"ק בכתיבת השנים. 

תגובת ש. קראוס, גל' תקז עמ' 29–34.

[189] כובד ראש – הכנעה ושפלות. הערות וביאורים, תקז (פ' ראה תשמ"ט), עמ' 13.

בירור בהערה שמופיעה ב'ליקוט' לפ' עקב תשמ"ט בפירש"י למארז"ל אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש – הכנעה.

[190] אדם דואג על איבוד דמיו. הערות וביאורים, תקח (פ' שופטים תשמ"ט), עמ' 6–5.

מקורו של מאמר החכם אינו מ"ספר החיים" לאחי המהר"ל (כפי שנדפס בהערה לאחת השיחות), אלא לר' שמעון פראנקפורט.  

[191] פירוש "וידעת היום" (תגובה). הערות התמימים ואנ"ש (כפר חב"ד), עג (פ' שלח תשמ"ט) עמ' 16–18.

פירוש הפסוק "וידעת היום" (בשער היחוד והאמונה) שאין עוד מציאות מלבדו, אינו "חידושו של אדמוה"ז" (כדברי הכותב בגל' עא). כבר עמד רח"א ביחובסקי (ב'לקוטי הגהות' לס' התניא) על המקורות הקדומים לפירוש זה בדברי השל"ה, "והמשכיל על דבר אמת יעיין ויראה כי אעפי"כ ענין האחדות והביטול המבוארים בדא"ח הם בעומק יותר".  

תש"נ

[192] 'בינה מלאכותית' – כפירה בעיקר?! (תגובה). לדעת (מדע לנוער), כרך כ חוב' 9–10 (תש"נ), עמ' 23–24.

מגיב למאמרו של פרופ' א' בורקט (כרך יט) שעוסק בנקודת הראות של הדת היהודית בסוגיות הבינה המלאכותית. מאמרו של פרופ' י' לייבוביץ ('מחשבים', מרץ 1984) – שבורקט הפנה אליו את הקוראים – לא נותן מענה מבחינה זו, שכן טיעוניו הם מדעיים טהורים ללא עירוב שמץ מאמונתו האישית. ל"גישה הדתית" שמציג בורקט אין אחיזה ביהדות וגם לא בכתבי המהר"ל מפראג שכדבריו "עסק בתחום שאנו מכנים היום בשם רובוטיקה". יצירת בינה מלאכותית אינה חדירה אנושית לתחום האלוקי ואינה "כפירה בעיקר", כפי שאנו מכירים את דעת ההלכה בסוגיית ה'גולם' מפראג. 

בשולי דבריו, תגובת פרופ' בורקט. 

[193] על מכתב ר' מעשיל גלבשטיין בענין תפילין דשימו"ר (תגובה). בית אהרן וישראל, כח (ניסן–אייר תש"נ), עמ' קכב–קכג. 

הקונטרס שנזכר במכתבו (שנדפס בגל' כו) הוא כנראה הקונטרס שנדפס בתוך סידורו 'תפילה למשה' בענין סדר הנחת תפילין דשמושא רבא. פרטים ביבליוגרפיים נוספים.

[194] בעל ה"שמן רוקח" מסאנטוב ופולמוס הדפסת הש"ס ווילנא–סלאוויטא. צפונות, ח (תמוז תש"נ), עמ' צד–צז. 

מכתביו והסכמותיו של ה"שמן רוקח" בשנת חייו האחרונה, שופכים אור על השתלשלות האירועים כהווייתם, ומבהירים את פשר ה'חזרות' התכופות מסלאוויטא לווילנא וחוזר לסלאוויטא.

[195] לידע ולהאמין. הערות וביאורים, תקיד (חגה"ס תש"נ), עמ' 18.

הערה ב'ליקוט' לפ' נצבים תשמ"ט בענין ב' הלשונות שכתב הרמב"ם בנוגע למצוה ראשונה – "להאמין" ו"לידע".

[196] מקור המשל לתשובה אמיתית. הערות וביאורים, תקטו (פ' בראשית תש"נ), עמ' 29–30.

המקור למשל שמובא במאמר "וככה" תרל"ז לענין תשובה אמיתית שהוא כמשל "מי שהולך לרחוץ בנהר והתחיל לטבוע במים שמתחרט מאד על שהלך לרחוץ", והוא מדברי אדמו"ר הזקן. ראה גם להלן מס' 567.

[197] הערות לס' השיחות תרצ"ו – חורף ה'ש"ת. הערות וביאורים, תקטו (פ' בראשית תש"נ), עמ' 48–49. 

[א] האם השיחות שבספר זה הן "עפ"י רשימת השומעים" או שהן מרשימותיו של אדמו"ר מוהריי"צ. [ב] הספק בשנת הולדתו של אדמו"ר ה'צמח–צדק'. [ג] תיקון ראשי–תיבות (בעמ' 194). (בחתימת הרב דוד גלבשטיין, ירושלים ת"ו).

תגובות: י.י. קעלער, גל' תקיז עמ' 30–34, ותשובה לדבריו בגל' תקכח עמ' 85–87. תגובת י.י. קעלער, גל' תקלד עמ' 28–30, ותשובה לדבריו בגל' תקמב עמ' 32.

[198] מאמרי אדמו"ר האמצעי לבראשית. הערות וביאורים, תקכח (פ' בא תש"נ), עמ' 81–82.

פשרה ושייכותה של תיבת "אפשר" שנרשמה בגוכתי"ק בס' מאמרי אדמו"ר האמצעי לבראשית (עמ' ריט).

[199] הערות בספר 'אגרות–קודש' (כרכים ב–ג). הערות וביאורים, תקמג (פ' בהעלותך תש"נ), עמ' 14–16.

השלמות, בירורים ומ"מ במכתבי אדמו"ר זי"ע שנדפסו בסדרת 'אגרות–קודש'. 

ראה הערת א. מטוסוב, גל' תקמו, עמ' 11–13.

תשנ"א

[200] זכר יהודה. כפר חב"ד תשנ"א. °4. 52, שנט עמ'.

שאלות ותשובות מאת הגאון מוהר"ר יהודה ליב זלקינד (בטלן) זצ"ל בארבעת חלקי השו"ע. בהוצאת מכון 'אהלי שם' ליובאוויטש. במהדורה זו נוספו תשובות רבות שלא נדפסו בהוצאה הראשונה, והודות להן "מתבררים ומתלבנים דברים שנעלמו מידיעתנו עד כה, ונחשפות פרשיות חדשות במלחמתה של תורה". המבוא הנרחב (עמ' 6–34) מאפשר הצצה לעולמו הרוחני של הגאון המחבר, תורתו, עבודתו ודרך כתיבתו, תוך סקירת תקופתו והשתלבותו בשושלת המפוארת של רבני דינאבורג–דווינסק. עם הערות וציונים, תיקונים ומפתחות. 

[201] סדור תפלה עם פירוש מהרי"ד. ב' חלקים. כפר חב"ד תשנ"א. °8. ח"א: ט עמ', (4), ד, כה, קצא דף. ח"ב: (2), רלא דף.

על פי נוסח האר"י ז"ל כפי אשר יסד אדמו"ר רש"ז מלאדי עם פירוש המלות ע"פ חסידות הנקרא בשם פירוש מהרי"ד, מאת כ"ק אדמו"ר מוהר"ר יצחק דובער מלאדי, נכדו של אדמו"ר ה'צמח–צדק'. נדפס לראשונה בברדיטשוב בשנת תרע"ג, ונדפס מחדש, בהוצאת מכון 'אהלי שם' ליובאוויטש, עם הוספות קטעים חדשים מתורתו של המחבר, תיקון טעויות–דפוס, וסקירה קצרה על תולדותיהם של האדמו"רים לבית לאדי. 

[202] תקנות בק"ק הארקי בענין פריצת גדרי החזקות. אהלי שם, ד (תשרי תשנ"א), עמ' יג–טז. 

תיקון סדריה של קהילת האָרקי שנתרועעו בעקבות גירוש היהודים בשנת תקס"ה ונהירתם בחזרה בשנת תקפ"ג. החותם הראשון על התקנות הוא רבה של האָרקי הג"ר יהושע אליהו, מחסידי אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר ה'צמח–צדק', בתוספת הגהתו של הג"ר חיים שמעון דב בן הג"ר אריה ליב זיוואָוו. עם כת"י. 

[203] תקנות ורשומות בפנקס חברה–קדישא דאזאריטש. אהלי שם, ה (שבט תשנ"א), עמ' עג–פ.

העתקה מתוך פנקס הח"ק דק"ק אזאריטש – דברים שנעתקו מכתיבת ידו של החסיד המפורסם ר' בצלאל מאזאריטש, כולל קטעים הקשורים בצאצאיו. מקדים פרטים אודות תולדותיו וחיבוריו. 

[204] במנהג הכפרות (תגובה). צפונות, ט (תשרי תשנ"א), עמ' קח. 

"היהודים שמתודים לפני דגים" – הכוונה למנהג כפרות ולא למנהג תשליך. 

[205] למאמרו של הגרי"ח סופר (תגובה). כרם שלמה, קלב (כסלו תשנ"א), עמ' מו–מז. 

לשונות הקרובים לשבועה ולשונות הקרובים ללשון נבואה. 

[206] האדם והחזיר במקורות (תגובה). עיתון מעריב, כ"ה כסלו תשנ"א. (בחתימת: יהושע ד. לבנון). 

מגיב לדבריה של א. לורי ('מעריב', 23.11.90) שטענה כי "את הקביעה המדעית שהחזיר מבחינה פיסיולוגית דומה מאד לבן האדם לא יאהבו החרדים". מצביע על מקורות בתלמוד ובשו"ע התומכים בקביעה זו, ומוסיף כי "המקורות הנ"ל הובאו בשיחתו של הרבי מלובאוויץ' (גם הוא יהודי חרדי) ביום השבת פרשת קדושים תשכ"ז, ולדבריו יש לדמיון במערכת העיכול השלכות על דברים משותפים נוספים בין גוף האדם ותכונותיו לגוף אותה חיה ותכונותיה".   

[207] "ערד עפיל" (תגובה). צפונות, י (טבת תשנ"א), עמ' קכד. 

זהות פרי ה"ארבוזעס" שמופיע בדברי האדמו"ר משאץ בס' דעת שלום. 

[208] קשרי הידידות בין האדמו"ר ר"מ מפרמישלאן והג"ר שלמה קלוגר. נחלת צבי, ד (שבט תשנ"א), עמ' עא–פג. 

פרשת היחסים ההדדיים שביניהם, על פי כת"י ממחלקת כתה"י שבספריה הלאומית בירושלים, ומהס' אור המאיר. פרשות שונות בתולדות חייו של הגרש"ק, והספדו על הסתלקותו של האדמו"ר. ראה גם לעיל מס' 138.

[209] הספר 'מקור ברוך' כמקור לשמועות וסיפורים / חסידות בספרי רי"ש נאטאנזאהן (תגובה). נחלת צבי, ד (שבט תשנ"א), עמ' קמ–קמב. 

[א] טוען כי אין להסתמך על ה'מקור ברוך' בדברים המובאים אצלו מפי כתבם (עד שבודקים בגוף המקור), וכל–שכן שאין להסתמך על דברים שמביא מפי השמועה, ומצביע על סילופיו (ראה להלן מס' 485). [ב] הוספות לעניני חסידות בשו"ת שואל ומשיב לרי"ש נאטאנזאהן. 

[210] הרב יהודה ליב אב"ד ליפסק. שפתי צדיקים, ג (שבט תשנ"א), עמ' ז–טז. 

דברי תורה בשמם של צדיקים. מקדים פרטים לתולדותיו של המחבר ולחיבוריו מהם ניכרת שייכותו הגלויה לצדיקי דורו אשר מהם הביא עשרות רבות של דברי–תורה. 

[211] משנת רש"י ז"ל לפי חכמת האמת (תגובה). צפונות, יא (ניסן תשנ"א), עמ' קח. 

בהמשך למאמרו של רי"ח סופר (בגל' י), מודיע כי "בשנת תשל"ג זכיתי להו"ל קונטרס 'מפתחות לליקוטי לוי"צ' ושם נמנו כמאה וחמשים ביאורים ורמזים בדרך הקבלה בפירושו של רש"י לתורה ולש"ס. לקונטרס הנ"ל הקדמתי 'מבוא' אודות שיטתו של הרה"ג המחבר ואספתי אליו את שהיה ידוע לי אודות 'משנת רש"י ז"ל לפי חכמת האמת'. כמובן שנעלמו ממני רוב הדברים שנגלו למוהרי"ח סופר שליט"א, אך נותרו שם כמה דברים שניתן עדיין להוסיפם על מאמרו, וכן כמה מקורות שבאו לידי בעזהי"ת אחר כתיבת ה'מבוא' הנ"ל" (דלעיל מס' 13), ומוסיף מקורות נוספים לענין זה.    

[212] לקט אמרים וסיפורים מרבי אברהם יצחק סויבלמאן. תפארת ישראל (רוז'ין), כו (סיון תשנ"א), עמ' 12–19. 

סיפורים ואמרות קודש מרבי ישראל מרוז'ין ובניו הק' וכן משאר צדיקים, מכת"י שנמצאו במחלקת כתה"י שבספריה הלאומית בירושלים. "ותשואות חן להרב יהושע מונדשיין הי"ו שהעתיק משם את אמרות הקודש והסיפורים שלא נדפסו עדיין, ומסרם לנו לפרסמם בזה לזכר ולע"נ זקנו שהסתופף בצלם של כ"ק האדמו"רים הרה"ק רבי דוד משה מטשורטקוב ובנו קדוש ישראל מטשורטקוב זצוקללה"ה, הרה"ח מו"ה אהרן מונדשיין ע"ה שו"ב דסטראזניץ אשר הלך עם בני קהילתו בגלות טרנסניעסטרס, ונספה הוא וזוג' מרת אלטע דבורה ביאמפלי, בט' ובי"א מרחשון, שנת תש"ב". פרק נוסף של 'שיחות ואמרי קודש' מפי אדמו"ר ר' ישראל מטשורטקוב מאותו מקור, נדפס שם גל' כח, תשנ"ב, עמ' 2–4. 

[213] אודות הגרי"ל צירלסון (תגובה). נחלת צבי, ה (תמוז תשנ"א), עמ' קלח–קלט. 

תיאור קשריו של הגרי"ל צירלסון (רבה של פרילוקי ואח"כ רבה של קישינוב) עם אדמו"רי חב"ד. (ראה גם: "הרב י"ל צירלסון", פורום 'ספרים וסופרים', החל מתאריך 4/3/2008. בחתימת: י' לבנוני).  

[214] הערות שונות (תגובה). כרם שלמה, קמ (אלול תשנ"א), עמ' מד–מה. 

[א] יישוב לתמיהת המקשן כיצד תיקן רגמ"ה שלא לישא שתי נשים ולא חשש לדעתה של כת קראים. [ב] מצוות השקולות כנגד כולם.

[215] מחלוקת במציאות. הערות וביאורים, תקפה (פ' בהעלותך תשנ"א), עמ' 18–19.

בירור ב"הדרן על הרמב"ם" (י' שבט תשמ"ו) בקשר לזמן ביאת אליהו, וגדרה של "פלוגתא במציאות" שניתנת לבירור. (בחתימת הרב דוד געלבשטיין, ירושלים ת"ו). 

[216] אמירת "עם קדושך כאמור" בברכת כהנים. הערות וביאורים, תקפה (פ' בהעלותך תשנ"א), עמ' 44–45.

מנהגנו באמירת "עם קדושך כאמור" – הציבור או הש"ץ. דברי אדמו"ר זי"ע בשנת תש"ט על משמעות לשון אדה"ז בסידורו, ודעת הלבוש.

תשנ"ב

[217] כרם חב"ד גל' 4. ב' חלקים. כפר חב"ד תשנ"ב. °4. ח"א: 221 עמ'. ח"ב: 227–414 עמ'. 

עיון וחקר במשנת חב"ד, דברי ימי החסידות ודרכי החסידים. עיקרו של ח"א: שני מאסריו של אדמו"ר הזקן לאור תעודות חדשות ומסמכים שהיו סמויים מן העין, ונתגלו בארכיונים עם התרופפות השלטון המרכזי בברית–המועצות לשעבר. כולל פרטי המלשינות, ותשובותיו של רבינו הזקן לי"ט האשמותיו של המלשין אביגדור. עם הערות, ציונים ונספחים המסתעפים מפרשה זו. דמותו הטראגית של הרב מוואָלפּא ("הנופל"); רבנים מחבלי כרם ה'; ההתנגדות לחסידות. מתריע מפני "בניית ההיסטוריה" וחקר תקופה זו תוך הסתמכות בלעדית על כתבי פולמוס מגמתיים ותעודות מזוייפות. (ראה גם להלן מס' 819). את הכרך הזה חותם מאמרו "פרנסי וילנא והגר"א, ומלחמתם בחסידות" אותו הוא מסיים במילים הבאות: "וידוי אישי: כמו רבים שקדמוני, גם אני איני אובייקטיבי, אך שלא כמותם – אני מודה באשמה זו. ובַקָשתי מלפני קוראי דבָרַי: אנא, השתדלו אתם להיות אובייקטיבים".

עיקרו של ח"ב: אגרת הויכוח והשלום; שארית ישראל – חמשה מכתבים בעניני חסידות מר' ישראל מדובראוונא (ראה לעיל מס' 18); מעשה ר' זלמינא – סיפורי בדים אודות אדמו"ר הזקן; אגרות ארץ ישראל מרבנן ותלמידיהון; הכתב והמכתב – אסופת כתבים בכי"ק רבינו הזקן; רשימת מאמרי אדמו"ר הזקן לפי סדר השנים (י. קעלער).

סקירה וביקורת: הרב שלום דובער לוין, 'כפר חב"ד', 550 (ח' כסלו תשנ"ג), עמ' 30–31; חיים באר, עיתון 'הארץ' ("תרבות וספרות"), 21.8.1992 ; יצחק אלפסי, עיתון 'יום השישי', ט"ז כסלו תשנ"ג; בצלאל לנדוי, עיתון 'המודיע', בתאריכים: י"ד תשרי, י"ט תשרי, כ"א תשרי תשנ"ג.; עמנואל אטקס, 'צדיק ועדה', ירושלים תשס"א, עמ' 290–296. 

David Assaf, ‘The Rebbe Was Framed’, The Jerusalem Report, December 17, 1992, pp. 46–47.

[218] פלח הרמון. ירושלים תשנ"ב. °8. סג עמ'.

מאמרים ורשימות מאת הרה"ק החסיד מו"ה הלל מפאריטש בענין תפילין ובענין מועדי הקיץ. כולל שמועות וסיפורים מרשימות תלמידו רלוי"צ סמינובסקי, מכתבים וליקוטים מכת"י בשמו. מזכרת מחגיגת הבר מצוה של בנו הלל מונדשיין. 

[219] גליונות שו"ע יורה דעה – הלכות תערובות מהג"ר ישראל פרידמן. 

[א] פעמי יעקב, טו (טבת–שבט תשנ"ב), עמ' יט–כד. חלק ראשון, סימנים צח–קד. 

[ב] שם, יט (אלול תשנ"ב) עמ' יב–טו. חלק שני, סימנים קה–קי. 

הערותיו של הג"ר ישראל פרידמן – "רבי ישראל קערט" – זצ"ל אב"ד ווערבוי (מח"ס "הגהות מוהר"י קערט") על שו"ע יו"ד הלכות תערובות אשר נעתקו מגליון השו"ע שלו ע"י הר"ר קאפיל רייך אב"ד בודפסט. עם הקדמת תולדותיו ע"י המערכת. "..את תצלומו קיבלנו ע"י ידידנו הר"ר ישכר דוד קלויזנר הי"ו נכד הגאון זצ"ל.. תודה מיוחדת לידידנו הרב יהושע מונדש(ט)יין הי"ו שהודות לתושייתו הגיע תכתה"י אל ידידינו הנ"ל ובכך ניצול מתהום הנשייה".

[220] כחה של תשובה. שפתי צדיקים, ד (שבט תשנ"ב), עמ' כז–כט. 

מאמר מכת"י שלא נדפס בס' "צדקת הצדיק" לאדמו"ר ר' צדוק הכהן מלובלין – הוא סעיף קסב שנעדר מכל המהדורות של ספר זה. עם הערות משלימות בשוה"ג.

[221] תשובה בדין ספק בכור (מהגאון הרוג'צובי). פעמי יעקב, טז (אדר–ניסן תשנ"ב), עמ' כב–כג. 

תשובת הג"ר יוסף ראזין זצ"ל אב"ד דווינסק, הגאון הרוגצ'ובי, בדין ספק בכור. נכתבה כנראה אל מו"ה ש. זלמן הלוי גולאן אשר העתיקה אל ידידו הג"ר נחום גרשון ברלין רב בק"ק שווינצאן פלך ווילנא (שהתשובה נמצאה בין כתביו). בהקדמת תולדות רנ"ג ברלין ע"י המערכת. "תודתנו לידידנו הרב יהושע מונדשיין הי"ו על שמסר לנו את תכתה"י, הנמצא בבית הספרים בירושלים..".

[222] אמינותן של איגרות החסידים מארץ–ישראל.

[א] קתדרה, 63 (ניסן תשנ"ב), עמ' 65–97.

[ב] שם, 64 (תמוז תשנ"ב), עמ' 79–97. 

מעמיד את אגרות הצדיקים מא"י על חזקת אמינותן כפי שהיה מקובל על הכל במשך מאתיים שנה. מתווכח בשיטתיות עם קביעותיה של רעיה הרן (גל' 55) אשר הטילה ספק באמינותן וחשיבותן של האגרות, וטענה שמקצתן שוכתבו וזוייפו. מערער על גישתה ומבקש לסתור את מסקנותיה תוך בדיקת והשוואת כתבי יד. אגב כך מתבהרים כמה פרטים בבחינת היחסים שבין אדמו"ר הזקן, הרמ"מ מויטבסק והר"א מקאליסק, ע"פ האגרות וסגנונן, כולל השלכותיה של המחלוקת על חסידי חב"ד ועל חסידי סלונים (הרואים עצמם ממשיכי דרכו של רא"ק). מסיק כי טיעוניה האבסורדיים של הרן "מורים עד כמה נדרש מחוקר החסידות שיבין את רוח החסידים את מניעיהם ואת מעשיהם". עם כת"י. 

תגובתה של ר. הרן – בשולי מאמרו (שם, 64, עמ' 98–102). 

[223] צחצוחי לשון בתפילה. [מכתב למערכת] בית אהרן וישראל, תשנ"ב. לא נדפס.  

מעלה על נס את דעת החסידות אשר העמידה את התפילה כחזות הכל בעבודת האדם לקונו, אך העדיפה את העיקר – האור והכוונה – על פני הטפל ("מה ערכה של תפלה בקריינות נאה וצחצוחי לשון כשהיא עצמה פגר מת"). בתגובה לדברים שנדפסו ב'בית אהרן וישראל' בשנת תשנ"ב בענין מבטא מדוקדק בקריאת שמע ותפילה. נדפס בקובץ זכרון 'עשרה מאמרות' (ירושלים תשע"ה), עמ' 39–40.

[224] לא רק מידת חסידות (תגובה). כפר חב"ד, 516 (ז' אדר ב' תשנ"ב), עמ' 46–47. (בחתימת: אביגדור פוזנר). 

תגובה לדברי הכותב אודות ההנהגה בחבישת כובע בשעת ברכת המזון והתפילה.

[225] גם כשמשיח יתגלה יהיו מלגלגים. כפר חב"ד, 516 (ז' אדר ב' תשנ"ב), עמ' 47. (בחתימת: דובער דבורקין). 

ציטוט ממגילת–סתרים של מוהר"ן מברסלב על המחלוקת והלגלוג שיפלו בחלקו של המשיח אחר גילויו.

[226] זמן המולד ושעון הקיץ / א חסיד דארף עקבּערן (תגובה). כפר חב"ד, 519 (כ"ז אדר שני תשנ"ב), עמ' 49. 

(1) אין כל קשר בין שעון קיץ לזמן המולד. חיפוש מקור בכתובים למנהג הכרזת זמן המולד (בחתימת: אביגדור פבזנר). ראה לעיל מס' 159. (2) המשמעות המילולית של "עקבּערן" (בחתימת: דובער דבורקין). 

[227] מהרי"ל – מהר"ם מינץ (תיקון טעות). הערות וביאורים, תר (חוהמ"ס תשנ"ב), עמ' 9.

שו"ת מהרי"ל שנזכר בשיחת ש"פ בהעלותך תשנ"א (הע' 118) הוא שיבוש, והדברים המובאים שם אינם ממנו אלא משו"ת מהר"ם מינץ (סי' סג). (בחתימת הרב דוד געלבשטיין, ירושלים ת"ו).

[228] המראי–מקומות בשו"ע אדה"ז. הערות וביאורים, תר (חוהמ"ס תשנ"ב), עמ' 32–31.

מצביע על מכשלה שנבעה בעקבות דרכם של מדפיסי וילנא אשר שלחו ידם במ"מ שבשו"ע אדמו"ר, כאדם העושה בתוך שלו, והוסיפו ענינים שאין להם דבר עם שולחנו הטהור ועם כללי הפסיקה וההוראה העולים ממנו (וכבר עמד על כך בקצרה במבואו לס' 'תורת חב"ד' ח"ב, לעיל מס' 115).

[229] הערות שונות. אהלי שם, ז (חגה"ש תשנ"ב), עמ' רצה.

הערות שונות לדברי הכותבים בכרך ו. [א] בענין קימה מפני עוסקי מצוה על פי דברי אדה"ז בס' התניא ובלקו"ת. [ב] תיקון שיבושים שנפלו בהעתקת מכתבו של הרה"ג בעל 'ערוך–השלחן'.

תשנ"ג

[230] תורת שלום (ספר השיחות). מפתחות לשיחות קודש מאת אדמו"ר מוהרש"ב. הוצאה רביעית עם הוספות. נ.י. תשנ"ג.  

בפתח דבר: מפתח ענינים ואנשים, פסוקים ומרז"ל נערך ע"י הרה"ת ר' יהושע שי' מונדשיין.

[231] ברכות הפטרה על חומשים מודפסים / הערות בנוסחאות התפילה (תגובה). בית אהרן וישראל, מג (תשרי–חשון תשנ"ג), עמ' קלח–קלט. 

[א] בענין ברכות על הפטרה הנאמרת מתוך חומשים שבזמננו הנדפסים בדפוס צילום. "לדידי חזי לי בספריית כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א (ירפאהו השי"ת ברפו"ש מהרה) תנ"ך שלם שבבטנת כריכתו נרשם בכתי"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, כי בס' התנ"ך הזה היה כ"ק אדמו"ר הצמח–צדק נ"ע קורא את ההפטרה [בציבור, שהרי אדמו"רי חב"ד היו עולים למפטיר מדי שבת בשבתו]. ומהנהגתו זו של הצ"צ יש ללמוד גם שלא חשש לקרות מתנ"ך שנדפס ע"י גוים.." (וראה לעיל מס' 92).
[ב] לענין אמירת מזמור שיר חנוכת הבית לדוד, דברי אדמו"ר הזקן בכתי"ק "שעפ"י הקבלה לפעמי' אנו מוסיפי' תיבות ומזמורי' ופסוקים מתהלים.. כי ההוספה אינה עיקר התפלה.. כמו מזמור ל'..". מהסידורים הנדפסים אין ללמוד מאומה ואין להביא ראיות האם באותה שנה שבה נדפס הסידור היתה תפילה פלונית נאמרת אם לאו. התוספות החדשות לתפילה הופיעו תחילה בכתבי–יד ורק אח"כ בסידורים שבדפוס. הוספות והשלמות: גל' נא, עמ' קטז–קיח; גל' נב עמ' קח.  

תגובת א. ויספיש, גל' נא, עמ' קיח–קיט.  

[232] בענין חוקים / דגים טמאים (תגובה). מוריה, ריג–ריד (תשרי תשנ"ג), עמ' קטו.

[א] דברי בעל ה'כלי יקר' שיש חוקים שיכול השכל האנושי להשיג טעמם, זולת שטעמם נסתר לכלל ההמון ונגלה ליחידי שרידי הדור – מתאימים לדברי המדרש בענין גילוי טעם פרה אדומה למשה רבינו ודברי חז"ל שאין דור שאין בו כמשה (בתגובה לדברי מוהרי"ח סופר בגל' תמוז תשנ"ב).
[ב] בניגוד לדברי הכותב (בגל' הנ"ל) מצינו שהכתוב נוקט בלשון 'טמא' על דגים.

תגובת א. קורמן, גל' רטו–רטז (שבט תשנ"ג), עמ' קיא–קיב. 

[233] לנוסח "בר אלהין" ב"בריך שמיה" (תגובה). פעמי יעקב, כא (כסלו–טבת תשנ"ג), עמ' נב. 

תגובה לדברי הכותב בגל' כ שמוכיח מהירושלמי כי יש גנאי להשתמש במלים "בר אלהין" ככינוי למלאכים בתפילת "בריך שמיה" שנוסחה "ולא על בר אלהין סמיכנא".

[234] מעשה שהיה או הלצה (תגובה). כפר חב"ד, 550 (ח' כסלו תשנ"ג), עמ' 50. (בחתימת: דובער דבורקין). 

פענוח ראשי התיבות "דצ"ך עד"ש באח"ב" המיוחס לרב מזא"ה בעת משפט בייליס – הוא הלצה שאין לה אחיזה בעולם המעשה. מדובר בבדיחה שזכתה במקום הראשון בתחרות "הבדיחה המוצלחת" באחד העיתונים היהודיים. ראה לעיל מס' 163 ולהלן מס' 829.

[235] הנר השלישי והנר החמישי – הדברים תואמים (תגובה). כפר חב"ד, 554 (ז' טבת תשנ"ג), עמ' 47. 

המסורת מבית הרב בדבר אשר אירע בימים אלו ממקורות שונים. תגובה לדברי הכותב בגל' 553. 

[236] פת בגימטריא תלמוד. נחלת צבי, ח (שבט תשנ"ג), עמ' פט–צ. 

לקט מקורות בספרי חסידות לפתגם זה. בסופו הערת העורך. עוד בענין זה כתב בקצרה ב'כרם שלמה', גל' קח (סיון תשמ"ח), עמ' מד. (וראה להלן מס' 247).

[237] סידור אדמו"ר בעל ה'תניא' ונוסח אשכנז (תגובה). בית אהרן וישראל, מו (ניסן–אייר תשנ"ג), עמ' קלג–קלד. 

דוגמאות לדברים הנראים כיום כמיוחדים לנוסח אדמו"ר ואינם אלא הנוסח האשכנזי שנהג בזמנם.  

[238] תחילת חובת כיסוי הראש באשה / כיסוי הראש בבתולות. אהלי שם, ט (אב תשנ"ג), עמ' שה–שו. 

המנהג הרווח בקהילות חסידים, בקרב אנ"ש ובבית הרב, שהנשים מכסות את ראשן רק למחרת ליל החתונה. ביאור החילוק בין בתולה לנשואה לענין כיסוי הראש. [עוד כתב בנושא זה בקובץ 'הערות התמימים ואנ"ש' (נ.י.), סד (פ' חיי–שרה תשל"ז) עמ' ח].

סביב סוגיה זו, התפתח במרוצת השנים הבאות פולמוס מתמשך, ונשתברו קולמוסים רבים מעל דפי קובצי ה'הערות' השונים. ראה: י.ד. קלויזנר, קובץ 'הערות וביאורים' גל' תשיא, עמ' 18–21. תשובת י. מונדשיין, גל' תשיב עמ' 19–21. תגובת י.ד.ק. הנ"ל, גל' תשיג עמ' 23–26. א. אלטיין, גל' תתכב עמ' 45–48. תשובת י. מונדשיין, גל' תתכה עמ' 65–67. א. אלטיין, גל' תתכו עמ' 54–57. תשובת י. מונדשיין, גל' תתכח עמ' 63–65. ג. אבערלאנדער, גל' תתכז עמ' 65–67. ב.א.ז. ווינער, גל' תתכז עמ' 68–70.  ב.א.ז. ווינער, גל' תתכח עמ' 65–66. י.ד.ק., גל' תתכח עמ' 67–68. י.י. הענדל, גל' תתכט עמ' 72–77. י.ד.ק., גל' תתלג עמ' 65–66. י.ד.ק., קובץ 'הערות התמימים ואנ"ש' (נחלת הר חב"ד) גל' יג עמ' 63–78. י. מונדשיין, קובץ 'הערות התמימים ואנ"ש' (כפר חב"ד) גל' קע עמ' 30–31.

[239] אגרת לידיד. אגרת פרטית מחודש ניסן תשנ"ג שנפוצה ברבים.

תוקף בחריפות את ענין פרסום זהותו של המשיח. ואגב כך מעלה מהרהורי לבו בענינים שונים העומדים בכבשונה של החסידות לאור מאורעות התקופה: הקביעה "חסידים זיינען קלוּג"; דרכי החסידים הראשונים; תורה וחכמה; גמישותו ופקחותו של החסיד לעומת קיבעונו של ה'מתנגד'; חכמים עיני העדה; התורה והעולם; חסידוּת ואחריוּת.

תשנ"ד

[240] תשורה משמחת הנישואין של בנו דוד ושרה חנה מונדשיין, ב' אדר תשנ"ד. חמ"ד תשנ"ד. °2. 40 עמ'.

עיקרו "ליקוט ממכתבי כ"ק אדמו"ר שליט"א אל הרה"ח ר' דוד ברוומן ע"ה – סבו של החתן שי' – אשר בשליחותם של מלכי רבנן עסק בהדפסת ספרי רבותינו נשיאינו במדינת אשכנז, ומתוך עשרות המכתבים בחרנו להביא את אשר באו בהם הוראות ההדפסה, ובפרט אם עוטרו בהגהות כתי"ק כ"ק אדמו"ר שליט"א". הוספות: אגרות כ"ק אדמו"ר ואמו הרבנית חנה שניאורסאהן אל בני המשפחה. דברי תורה מאת הרה"ג ר' מאיר חיים חייקין בדיני משלוח מנות. 

[241] אבל יחיד. קובץ זכרון דברי שלום (ירושלים תשנ"ד), עמ' כ–כו. 

דברי זכרון, הרהורי הלב וסיפורים בנימה אישית לזכר ידידו הרב שלום דובער שור ז"ל. 

חזר ונדפס ב'כפר חב"ד', גל' 910 (ג' תמוז תש"ס), עמ' 114–117, ובקובץ זכרון 'עשרה מאמרות' (ירושלים תשע"ה), עמ' 84–91.

[242] אפרים קופפר: ביבליוגרפיה. מדעי היהדות, 34 (תשנ"ד), עמ' 93–99. 

רשימת פירסומיו של החוקר אפרים קופפר (1905–1993) לפי סדר כרונולוגי (115 פריטים). מבוססת על רשימה ראשונית שערך קופפר עצמו.

[243] שני "צימוקים" מעזבונו של ר' מיכל רבינוביץ. על ספרים ואנשים, 7 (תשרי תשנ"ד) עמ' 17–18.

תיאור שני דברי–דפוס שלא נשלמה הדפסתם ולא נשארו מהם אלא טפסים בודדים בלבד – מתוך שרידי אוספיו של ר' מיכל רבינוביץ שנתרמו לבית–הספרים הלאומי. [א] ספר 'הגדול ממינסק' מאת ר' מאיר היילפרין אודות הג"ר ירוחם פרלמן רבה של מינסק (נדפס מחדש בשנת תשנ"א). [ב] תיאור העותק היחידאי שנותר מן המהדורה הראשונה של 'משירי ישראל באיטליה' (ירושלים תרצ"ב) מאת ש' ברנשטיין, שנגנזה עקב ריבוי טעויות הדפוס שבה. מתאר את תלאות הדפסתו הראשונה של הספר כפי שהיא נפרשת לעינינו בתיק מכתביו של ש' ברנשטיין (שבארכיונו של רבינוביץ), עד צאתה של המהדורה השניה בשנת תרצ"ט, ועומד על ההבדלים שבין המהדורות. עם כת"י. 

הוספה: "עוד על 'המהדורה הגנוזה' של 'משירי ישראל באיטליה', ירושלים תרצ"ב", על ספרים ואנשים, 12 (אייר תשנ"ז), עמ' 27.    

[244] הערות שונות. בית אהרן וישראל, נא (שבט–אדר תשנ"ד), עמ' קטו–קיח.

הערות שונות על דברי הכותבים בגליונות קודמים: [א] עוד אודות המשכיל נ"ה וייזל. [ב] שנת הסתלקותו של הרה"ק ר"י מפאלאצק זיע"א. [ג] בענין אמירת מזמור שיר חנוכת הבית. 

[245] תורת חב"ד וסיפורי הבעש"ט. כפר חב"ד, 618 (ט' סיון תשנ"ד), עמ' 40, 45. 

דעת החסידים אודות ספר 'שבחי הבעש"ט' אשר "נעה בין קיצוניות לקיצוניות" ועל נפלאות הבעש"ט. "תמוהה ביותר העובדה שבשנים האחרונות חדרה לספרות חב"ד אימרה 'מתוחכמת' [בשם מוהרש"ב] שתוכנה: 'המאמין בכל סיפורי הבעש"ט הוא שוטה, וכל שאינו מאמין בהם הוא אפיקורס'". עומד על מקורה של האימרה בספרות העברית המודרנית, ומסיק כי "מפי אדמו"רי חב"ד לא יצא אימרה זו" (ראה גם לעיל מס' 182). 

[246] ראה עניי ועמלי ושא לכל חטאתי. נחלת צבי, י (אלול תשנ"ד), עמ' קכט–קלג. 

לקט עצות והדרכות מספרי חסידות – ממרן הבעש"ט נ"ע, תלמידיו ותלמידי תלמידיו – על הנהגת האדם בתשובה וחרטה בשעותיו הקשות או בהזדמן לו מאורעות בלתי נעימים לעת מן העתים, ולענין קבלת יסורים בשמחה. חזר ונדפס בקובץ זכרון 'עשרה מאמרות' (ירושלים תשע"ה), עמ' 22–28. הוספה בגל' יא, אלול תשנ"ה, עמ' קפב–קפג.

[247] הערות שונות על הנדפס בגל' ח (תגובה). נחלת צבי, י (אלול תשנ"ד), עמ' רכג–רכד. 

[א] על אחותו של אדמו"ר בעל ה'צמח–צדק' וספר 'צרור החיים'. [ב] עוד בענין פת בגימטריא תלמוד (ראה לעיל מס' 236).

[248] "שונא מתנות יחיה" – זו הלכה (תגובה). התקשרות, ד (י"ב אלול תשנ"ד), עמ' 20.

אדמו"ר זי"ע מיאן לקבל אבנט (גאַרטל) כמתנה בנימוק שהפסוק "שונא מתנות יחיה" מובא להלכה בשולחן–ערוך (חו"מ סי' רמט ס"ה). בהמשך לסקירה בנושא זה בגל' ב.

תשנ"ה

[249] אוצר מנהגי חב"ד [אלול–תשרי]. ירושלים תשנ"ה. °8. 28, תיט עמ'.

ליקוטי הנהגות, הדרכות ותקנות מרבותינו הק' נשיאי חב"ד ומנהגי אנ"ש לדורותיהם. עם הרחבות והשוואות למנהגי צדיקים אחרים. בכרך זה: מנהגי חודש אלול, ראש השנה, עשי"ת, יום הכיפורים, חג הסוכות, הושענא רבה, שמע"צ ושמח"ת. בפתח דבר מתאר את זיקתו לבירור מנהגי חב"ד ומקורותיהם, וכן את השתלשלותה והתפתחותה של עבודתו זו החל משנת תשכ"ז, ויחסו של האדמו"ר אליה. בסופו: תצלומי פדיונות נפש פרטיים וכלליים; מכתבי אדמו"ר זי"ע; רשימת מקורות וספרים. 

[250] ברית מנחם. תשורה לרגל שמחת ברית מילה של נכדו מנחם מענדל (ב"ר דוד) מונדשיין, כ"ד כסלו תשנ"ה. חמ"ד תשנ"ה. °8. 24 עמ'.

ליקוט בעניני ברית מילה מאת: הרה"ק רמ"מ מהורודוק–ויטבסק, אדמו"ר הזקן, אדמו"ר ה'צמח–צדק' ואדמו"ר זי"ע. הוראות בעניני מילה שקיבל הסבא ר' יעקב יוסף רסקין ז"ל. ראה גם להלן מס' 782 (אות ג).

[251] פירושים לפירושו של רש"י על התורה לרבי מלאכי הכהן זצ"ל. בתוך 'אור עולם' (כפ"ח תשנ"ה), ח"א, עמ' 91–157. 

נמצא בגנזי בית הספרים הלאומי בירושלים בעצם כתיבת ידו של המחבר ששמו נרמז בשרטוטים שבדף הראשון והאחרון. מקדים אודות טיבו של החיבור ומעט מתולדותיו של המחבר (נולד בשנת ת"ס ונפטר בתקל"ב). מקדיש "דברי–תורה אלו מִנְחָה טהורה לנשמתו הטהורה של כ"ק רבינו [מליובאוויטש] זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אשר הקים עולה של תורה ותשובה בדורנו, וחידש את העיון הישר וההעמקה בפירושו של רש"י לתורה. ולוואי ותהיה זו נחת רוח לפניו, שאנו עושים רצונו ולומדים את פירוש רש"י בדרך ה'פשט' אשר הורנו מדרכיו".   

סקירה על פירוש זה נדפסה בעלון 'מתיבתא דרש"י' (גל' נ, חשון תשע"ו), ובסיומה: "מעל ר"נ שנה ציפה החיבור לגואל, עד שבא גואלו, חכם וסופר, הרב יהושע מונדשיין זצ"ל, והכינו לדפוס בקובץ 'אור עולם' שיצא לאור בכפר חב"ד (תשמ"ה) [תשנ"ה], לכבודו של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע.. ומשם הודפס שנית ב'קובץ מפרשי רש"י על התורה', פרדס כץ תשס"ד".   

[252] קונטרס מלחמתה של תורה. בתוך 'אור עולם' (כפ"ח תשנ"ה), ח"א, עמ' 159–265. 

[א] קובץ תשובות בביאור דין ה"מאלינעס" (פטל) לענין ערלה ולענין ברכה, והלכות גדולות שנו כאן בבנין אב לקביעת ההגדרה מהו אילן לגבי ברכת בורא פרי העץ ומהו אילן לגבי ערלה. תשובות מאת הרבנים: ר"א הכהן ברכהן; רי"ז שטערן; רא"ל האפט; ר"א ארלוזורוב; רח"י לנדא; רבב"צ הכהן רפופורט; ר"נ טעלושקין; רש"י זוין; רא"ב רבינוביץ; רממ"ש שפירא. 

[ב] שו"ת בענין הדג אסטערייא אשר סביב כשרותו התעורר פולמוס גדול (המתואר בהקדמה). תשובתו של רי"א מהאמיל שבו "נכבדות מדובר לא רק בענין הדג והיתרו, אלא גם בענין מנהג בטעות, חידושים גדולים ואבחנות דקות בדברים שלכאורה לא קדמו אדם". וכן תשובותיהם של הרבנים: ר"א לנדא מבראדי; אדמו"ר הצ"צ; ר"נ מדובראוונא; רי"א מויטבסק. ראה גם לעיל מס' 143.    

[253] השולחן–ערוך וההרגש החסידי. התקשרות, ח (י"א תשרי תשנ"ה), עמ' 21. 

הנהגתו הסדורה של החסיד צריכה להיות מונחית על פי ההלכה הפסוקה בשו"ע ולא על פי ההרגשים החסידיים. הנהגותיו והליכותיו של הרבי עצמו משמשות לנו דוגמא והוראה לענין זה. הרשימה קוצצה וצונזרה בדפוס, ושוב נדפסה בשלימותה בקובץ זכרון 'עשרה מאמרות' (ירושלים תשע"ה), עמ' 19–21.

[254] סידורו של מרן הבעל–שם–טוב נ"ע. שפתי צדיקים, ז (כסלו תשנ"ה), עמ' עב–ק. 

תיאור סידורו של הבעש"ט ופרטים חשובים מתוכו, כולל שינויי הנוסח, מתוך מכתב שנמצא בארכיונו של א' כהנא אשר במחלקת כתה"י שבספריה הלאומית בירושלים. אוסף ובירור מקיף של השמועות, הסיפורים והמסורות על אופני גלגוליו של סידור זה, ונסיון להגיע לחקר האמת: מה אכן עבר על הסידור הק' במשך השנים הרבות מאז הסתלקות הבעש"ט. גלגולו של הסידור מהבעש"ט אל הגביר ר"י ליפסון מקאמינקא, עד רכישת הסידור ע"י אדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש. בדיקת יחסם של מחברים שהביאו בספריהם מתוך סידור זה, הן בקשר לנוסח התפילה והן באשר להלכה, ועוד. 

השלמות בגל' ח (אדר תשנ"ו) עמ' ס–סב. תגובת י. לבון, גל' ט עמ' סא–סה. וראה גם להלן מס' 519.

[255] קורות חייו של הרה"ק ר' משה (בן אדה"ז). אהלי ליובאוויטש, ב (ניסן–אייר תשנ"ה), עמ' 59–55.

שני מכתבים מהרה"ח ר' צבי חייקין, מחסידי אדמו"ר מוהר"ש, משנות תרל"ו–תרל"ז, שבהם מסופר על גילוי זהותו ואורחות חייו, בזמן גלותו, של הרה"ק ר' משה בנו של כ"ק אדמו"ר הזקן. 

[256] אור חדש אור גנוז (ה"רשימות"). כפר חב"ד, 668 (ג' סיון תשנ"ה), עמ' 56–59. 

עם גילוי פנקסי "רשימות" אדמו"ר זי"ע ופרסומן, מעלה הרהורי דברים שיש להם נגיעה בהלכה ובדרכי החסידים. מהותה של "חסידישע גניבה" והדפסת כתבים שלא ברצון המחבר. דעת אדמו"ר זי"ע בנידון המעוגנת בפסקי הלכה רבים ובהנהגתם של גדולי ישראל להלכה ולמעשה. החידוש שב"רשימות" על ספר ה'תניא'. 

[257] הצילני מדמים אלקים. נחלת צבי, יא (אלול תשנ"ה), עמ' כט–לא. 

לקט מספרי חסידות על הקשר שבין תאוות הממון לבין עבודה זרה ועוד.

[258] י"א הערות לקובץ העשירי יהיה קודש / הערות לספר "משנת חסידים" (תגובה). נחלת צבי, יא (אלול תשנ"ה), עמ' קסו–קסח. 

[א] הוספות, תיקונים והשלמות לדברי הכותבים בקובץ י. [ב] משל ממשנתו של הרה"ק ר' נחמן מקאסוב שהובא בתורת חב"ד ונשמט ב'משנת חסידים'. 

[259] הספר 'מאורי אור' בכתבי ה'צמח–צדק' (תגובה). כפר חב"ד, 683 (י"ט אלול תשנ"ה), עמ' 71. 

על 'הסכמת' הרב"ש בן הצ"צ להדפסת הספר 'מאורי אור' בשנת תרכ"ז, ועל איזכורי הספר בכתבי הדא"ח (תיקון לדברי הכותב בגל' 628, עמ' 29). 

[260] העצבות דה"נחש". הערות וביאורים, תרצ (חגה"פ תשנ"ה), עמ' 5–6.

דברי אדמו"ר זי"ע (בשיחת י' שבט תשי"ח) בשם ספרי מוסר שהנחש שרוי בעצב למרות שמזונותיו (עפר הארץ) מצויים לו תמיד, מחשש "מה אעשה בשעה שאכלה לאכול את כל כדור הארץ" – מפורשים בזוה"ק ברע"מ פ' פנחס (רל, א). 

[261] הערה ב"רשימות" חוברת ה. הערות וביאורים, תרצ (חגה"פ תשנ"ה), עמ' 10. 

פירושו של ר' זלמן זעזמער על "גולל אור מפני חושך" ו"חושך מפני אור" ("רשימות", חוברת ה, עמ' 23) – מובא בד"ה "ויקח ה' אלקים" תרצ"ה בשם אדה"ז, וכן ברשימה (כת"י) מהרה"ק ר' הלל מפאריטש.  

תשנ"ו

[262] אוצר מנהגי חב"ד [ניסן–סיון]. ירושלים תשנ"ו. °8. 20, שנא עמ'. 

ליקוטי הנהגות, הדרכות ותקנות מרבותינו הק' נשיאי חב"ד ומנהגי אנ"ש לדורותיהם. בכרך זה: מנהגי חודש ניסן, אפיית המצות, הנהגות ומיני זהירויות בימי הפסח, ימי ערב פסח, בהתקדש חג הפסח, שביעי ואחש"פ, בין פסח לעצרת, חודש סיון וחג השבועות. בסופו: תצלום שטרי מכירת חמץ והרשאות מאדמו"רי חב"ד, וכן רשימת מקורות וספרים. 

סקירה: ב. קריב, עיתון 'יום השישי', כ"א אייר תשנ"ו.

מנהגי חודש סיון וחג השבועות חזרו ונדפסו בשנת תשס"ד בתוך 'סדר תיקון ליל שבועות [והושענא רבא] עם אוצר מנהגי חב"ד – חג השבועות' בהוצאת היכל מנחם ירושלים. בפתח דבר: לחביבותא דמילתא צירפנו לספר את 'אוצר מנהגי חב"ד' – לקט מנהגים מרבותינו נשיאינו בכל הקשור לחודש סיון וחג השבועות. 'אוצר' זה שנערך על ידי הרב יהושע שיחי' מונדשיין, מובא כאן בצורה מורחבת ומהודרת בתוספת עובדות ומנהגים חדשים.  

[263] סור מרע ועשה טוב (עם הוספות מהרצ"א). ירושלים תשנ"ו. [הוצאה שניה: ירושלים תשנ"ז]. °8. (33), שצג עמ'.

"הקדמה ודרך לעץ החיים" מאת הרה"ק רבי צבי הירש אייכנשטיין מזידיטשוב, עם הגהות והוספות מאת הרה"ק רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב. מהדורה חדשה בסידור חדש עם הוספות רבות. בהוצאת מכון אור תורה מונקאטש. "ועתה בואו ונחזיק טובה ותודה להרה"ח מו"ה יהושע מונדשיין נ"י, אשר הודות לחכמתו ויגיעתו כי רבה במלאכת שמים זו, זוכים אנו בעזרתו ית"ש לראות היום את הספר יוצא לאור העולם כלול בהדרו". 

[264] ספורי נפלאות. נ.י. תשנ"ו. °8. 147, (3) עמ'. 

עובדות וסיפורי מופת מאת הרה"ק רבי ישראל דוב בער מווילעדניק זי"ע בעל 'שארית ישראל' (ראה להלן מס' 349). נדפס לראשונה בלשון אידיש (בשנת תרס"ב) ונדפס עתה מחדש מתורגם ללשון הקודש עם הוספות חשובות ונכבדות. "טיבותא לשקייה, למע"כ ידידנו הנכבד, סופר מהיר, הרב יהושע מונדשיין שליט"א, שהמציא לידינו עותק נדיר מהספר, ותרגמו מהחל ועד כלה בלשון צח וקל. יעמוד על הברכה ויזכה להמשיך בפעולותיו הכבירות לתורה ולתעודה". 

[265] "מעמד" שנערך בין המדפיסים בלבוב וזולקווא. ספר הזכרון לרבי משה ליפשיץ זצ"ל (נ.י. תשנ"ו), עמ' תתצח–תתקטז. 

הסכם מפורט שנערך בין המדפיסים בשנת תקס"א (1801) על חלוקת זכויות הדפסה של רבי–המכר כפועל–יוצא מהתחרות הגדולה ביניהם. מקדים מבוא ודברי רקע לתולדות הספר העברי שנמצאנו למדים מתוך הסכם זה. עם הערות וציונים.

[266] מחלוקת בעיר ביחוב ישן בענייני ניקור. זכור לאברהם, תשנ"ו, עמ' רצח–שכח. 

תשובות הלכתיות מהרב חיים באגין (באהין) ואליו, בענין המחלוקת בענייני ניקור שפרצה בביחוב ישן בשנים תרמ"ח–תרמ"ט, בינו כרב החסידים בעיר ("רב הספרדים") לבין הרב השני, "רב האשכנזים". מקדים פרטים לתולדותיהם של האישים הנזכרים בחילופי השו"ת הללו. 

י.א. יאקאב, 'שיח יצחק וילקוט אליעזר' (ח"ג, סדר הניקור למהדרין, עמ' קסא הע' א): תשובה זאת מצאתי בירחון 'זכור לאברהם' שהחוקר הגדול ר' יהושע מונדשיין שליט"א העתיק זאת מכתב יד הנמצא בגניזת ליבאוויטש ברוקלין, ומספרו 2358. והדברים היו לי למים חיים בהבנת הסוגיא על בורי', והעתקתי זאת בתוספת ביאור והבנה, כדי להקל על הקורא הנאמן.  

[267] הארות ומנהגי חב"ד בענין תפילין. סדר פרשיות ואוצר עניני תפילין דרבינו תם, ירושלים תשנ"ו, עמ' קסב–קסו. 

כותב המחבר רא"מ ברייטשטיין: "ולא אמנע טוב מבעליו כהכרת–תודה להרב הגאון החו"ב רבי יהושע מונדשיין שליט"א שטרח ויגע לרשום לי הארות וממנהגי אדמו"רי חב"ד זצוק"ל וזי"ע, ואדפיסם כאן ויהיו לתועלת הרבים בענינים אלו". בפתיחה: "בימים אלו ראיתי ספרכם 'סדר פרשיות' [הופיע בהוצאה ראשונה בשנת תשכ"ו] ובעברי בחפזה ראיתי שנשמטו ממנו מנהגי חסידי חב"ד.. ולכן ראיתי לנכון לרשום הערות ע"ד מנהגי חב"ד, וכן רשמתי עוד הערות המתקשרות לספר, אף אם אינם שייכות בדוקא למנהגי חב"ד". בשולי הערותיו מציין המחבר הנ"ל: "ובפרשת שמות תשל"א, הוסיף ידו שנית הרב הנ"ל לשלוח מכתב למחה"ס וכותב בזה"ל: והנה נוספה לי עתה ידיעה חשובה..". 

[268] עוד על סידור הבעש"ט (תגובה). כפר חב"ד, 684 (ער"ה תשנ"ו), עמ' 153. 

הערות שונות בתגובה לרשימה אודות סידור הבעש"ט שנדפסה בגל' 682.

[269] כריעה באמירת ברוך ה' המבורך / תפילת יחיד בלשון ארמי (תגובה). אור ישראל, ב (כסלו תשנ"ו), עמ' קסו–קסז, קסח–קסט. 

[א] דברי ה'שער הכולל' לגבי המנהג שהיה נהוג בזמנו, ומנהג אדמו"ר מליובאוויטש כדברי זקנו הנ"ל. [ב] החילוק בין "יקום פורקן" לבין שאר תפילות שנתקנו בל' ארמי. וראה גם להלן מס' 729.   

[270] ברכת אמת ויציב – ועל הראשונים (תגובה). פעמי יעקב, לד (טבת תשנ"ו), עמ' קמג. 

ברוב הסידורים דזמננו נפתחת פיסקא חדשה ב"על הראשונים". הפיסקאות נוצרו ונשתרשו בגלל תוספת שנאמרה לפעמים באותו מקום, ובסידורי אשכנז מתפצלת התפילה במקום זה לשני נוסחים. בהמשך להערת הכותב בגל' לב עמ' פח.

[271] רבוה"ק אכלו במזלג (תגובה). כפר חב"ד, 696 (י"ב טבת תשנ"ו), עמ' 66.

אדמו"ר הרש"ב, אדמו"ר הריי"צ וחתנו אדמו"ר זי"ע השתמשו במזלג בכל השנה. רק בימי הפסח נמנע אדמו"ר הריי"צ מלאכול במזלג. (בתגובה לדברי הכותב בגל' 694).

[272] הכוכבים בסה"ק "נועם אלימלך" (תגובה). עולם החסידות, אייר תשנ"ו.

מחזק את הסברה כי ה'כוכבים' הנדפסים בספר זה אינם מרמזים לכלום. התופעה של הדפסת כוכבים (במקום נקודות פיסוק) היתה קיימת בספרי קודש נוספים.

[273] ט' הערות שונות (תגובה). כרם שלמה, קפא (אייר–סיון תשנ"ו), עמ' נד–נו. 

הוספות, תיקונים והשלמות לדברי הכותבים בקובצים קודמים.

[274] הוספות על "ילקוט הליכות דבי אליהו" (תגובה). אור ישראל, ד (תמוז תשנ"ו), עמ' קפז. 

הוספות ל'ילקוט' שנדפס בגל' ג – קבלות מאליהו הנביא, מהספרים 'מגלה עמוקות', 'צרור החיים' ו'ספורים נפלאים'. דברי אדמו"ר בעל ה'צמח–צדק' ב'דרך–מצותיך' על מעלתו של אליהו. 

הוספות והשלמות: שם, גל' ה, עמ' קעז–קעח (ציטוט מדבריו של הר"ר הלל משה מעשיל גלבשטיין); גל' ו, עמ' קכה–קכו (מדברי הרה"ק רא"י איגרא מזשילין); גל' יא, עמ' קצה–קצו (שמועות נוספות ממקורות שונים); גל' יב, עמ' קצ; גל' יד, עמ' צג; גל' יח, עמ' רז; גל' יט, עמ' קמב; גל' לא, עמ' רלא.

[275] אם יחלוק האריז"ל על חז"ל (תגובה). כפר חב"ד, 719 (י' תמוז תשנ"ו), עמ' 99. (בחתימת: דובער דבורקין).

מגיב לדברי הכותב (בגל' 716) לגבי סתירה לדברי האריז"ל ממאמר חז"ל ומצטט מספריהם של צדיקים לענין זה.

[276] הביטול אל הרבי (תגובה). כפר חב"ד, 722 (ב' אב תשנ"ו), עמ' 65.

הערות לסדרת הכתבות לתיאור דמותו של החסיד התמים ר' אברהם פאריז ע"ה. ציטוט ממכתבו אל ר"ש לויטין משנת תשכ"ה.

[277] זהותו של בעל הדרוש (תגובה). נחלת צבי, יג (אלול תשנ"ו), עמ' רד–רה.

זהותו של "ר' ליפא" בעל הדרוש בענין "שבת הגדול" שנדפס בסה"ק 'בת עין'.

[278] הערות ב"רשימות" חוברות: ח, לט, מ. הערות וביאורים, תשו (פ' אמור תשנ"ו), עמ' 4–6.

[א] בענין מכתב גוכתי"ק אדמו"ר האמצעי "בתועלת עבודת האדמה" הנזכר ב"רשימות" חוברת ח. [ב] ביאור מדוע סיים אדמו"ר זי"ע במשכן אע"פ שפתח במקדש, ב"רשימות" חוברת לט עמ' 13–14. [ג] כמה הערות תוכניות לענינים שנדפסו בחוברת מ.

[279] הערות קצרות ב"רשימות" חוברת מד. הערות וביאורים, תשח (פ' נשא תשנ"ו), עמ' 16.

שלוש הערות ברשימותיו של אדמו"ר זי"ע, חוברת מד.

[280] סדר היום – צדקה ומקווה (תגובה). הערות וביאורים, תשח (פ' נשא תשנ"ו), עמ' 33–34.

אין לדייק מדברי אדמו"ר (ב"רשימות" חוברת כ) שיש להקדים צדקה למקוה וללימוד שלפני התפילה (כדברי הכותב בגל' תשד), ואי אפשר לקבוע "סדר יום" מדוייק שבו יהיו שווים כולם, לפי שאינה דומה עבודתו של אדם זה לעבודת חבירו.  

[281] טענת המלאכים מדינא דבר מצרא. הערות וביאורים, תשח (פ' נשא תשנ"ו), עמ' 35. 

בירור ב'לקוטי–שיחות' (יח, עמ' 28) בענין טענת המלאכים "תנה הודך על השמים" שיסודה ע"פ ההלכה מדינא דבר–מצרא. 

[282] חיות גופם של בני ביתו דרב יוסף (תגובה). הערות וביאורים, תשח (פ' נשא תשנ"ו), עמ' 36.

אין תימה שחיות גופם של בני ביתו של רב יוסף היתה למעלה מדרך הטבע (כהנהגתו של רב יוסף עצמו), שהרי כליהם של צדיקים מזדככים גם הם, כפי שמצינו בכמה מקומות. בירור בביאור אדמו"ר ב'לקוטי–שיחות', ה, עמ' 137.   

[283] מום דצולע (תגובה). הערות וביאורים, תשח (פ' נשא תשנ"ו), עמ' 36.

בירור בדברי אדמו"ר ב'לקוטי–שיחות' (ה, עמ' 51 סוף הע' 25), בענין צליעתו של נח. יש לעיין מדוע פשוט שצליעתו של נח מחשיבה אותו לבעל מום.

[284] הערה בתורה–אור פ' וישב (תגובה). הערות וביאורים, תשח (פ' נשא תשנ"ו), עמ' 55.

עיון בלשונו של אדה"ז בס' תורה–אור (כט, ד): "והדם קודם לנרות וקטורת היא בחינת בכל לבבך".

[285] בענין הפיכת הרצועות (תגובה). הערות וביאורים, תשח (פ' נשא תשנ"ו), עמ' 65–66.

נוי מצוה ברצועת התפילין של תש"ר שמשתלשל לפניו, וההקפדה שלא תתהפך לדעת הפמ"ג ולדעת אדה"ז. 

[286] בברכות ההפטרה דשבת חוה"מ. הערות וביאורים, תשח (פ' נשא תשנ"ו), עמ' 66.

לדיון (שהתקיים בגל' הקודמים) בענין הזכרת יום–טוב בברכות ההפטרה בשבת חוה"מ סוכות ופסח, יש לעיין בספר 'אוצר מנהגי חב"ד' (אלול–תשרי) עמ' שכז–שכט.

[287] שינויים בין הסידורים תו"א ותהלת ה' (תגובה). הערות וביאורים, תשח (פ' נשא תשנ"ו), עמ' 68–70.

עדיפותו של סידור תורה–אור על סידור תהלת–ה' לענין ניקודי התיבות וחלוקת הפיסקאות בתפילה. בהמשך לדיון בגל' הקודמים. 

תגובת ש.פ. ראבינאוויטש, גל' תשט, עמ' 89–94. תשובה לדבריו, גל' תשי, עמ' 24–27. השלמות והוספות: גל' תשיז, עמ' 57–58; גל' תשלד, עמ' 51–52.

[288] מור, מושק וידעוני. הערות וביאורים, תשט (פ' קרח תשנ"ו), עמ' 78–75.

זהותם של ה"מושק" וה"ידעוני" ע"פ המבואר בדרושי הדא"ח ובמקומות נוספים.

[289] בענין שמות ספר ה'תניא' (תגובה). הערות וביאורים, תשט (פ' קרח תשנ"ו), עמ' 83–81.

יש לדון כיצד התבטא אדמו"ר הזקן בדיבורו אודות ספרו ה'תניא' (בהמשך לדברי הכותב בגל' תש אודות שמות ספר ה'תניא'). נוקט בדוגמאות מתוך מאמרים שהשם 'תניא' מופיע בדיבור–המתחיל שלהם, וקרוב לומר שאדה"ז בדיבורו אמר באותו לשון. הדעת נותנת שאדה"ז בדיבורו קרא לספרו בשם 'תניא', ומשום כך זה שמו לעולם בפי רבוה"ק ובפי החסידים.   

[290] 'מגיד מישרים' או 'מקדש מלך' [אופנים בפענוח ראשי–תיבות]. הערות וביאורים, תשט (פ' קרח תשנ"ו), עמ' 83–85.  

"קושיות המ"מ" שבפתיחת המאמר בס' 'מאמרי אדמו"ר הזקן – ענינים' (עמ' שלא ואילך). 'המ"מ' – הוא 'המגיד–מישרים' שהקושיא אכן מצויה בו (ולא כדברי המעיר שם שהפענוח 'מגיד מישרים' הוא טעות המעתיק, ושזו קושיית ה'מקדש מלך'). אגב כך, מזהה טעויות נוספות של המעתיקים בפענוח ראשי–תיבות בכתבי אדמו"ר ה'צמח–צדק'. 

על פענוח ראשי–תיבות בדרושי הדא"ח ותגובות, ראה: א. מטוסוב, גל' תשיא, עמ' 24–27; גל' תשיג, עמ' 31–32. א. חיטריק, גל' תשיב, עמ' 22. י. מונדשיין, גל' תשיב, עמ' 23; תשיג, עמ' 33. תשטו, עמ' 32–33; תשלז, עמ' 67–68.

[291] הערות קצרות ב"רשימות" חוברת נ. הערות וביאורים, תשי (פ' דברים תשנ"ו), עמ' 11–12.

ארבע הערות, מראי–מקומות והשוואות לענינים שונים שנדפסו ברשימותיו של אדמו"ר זי"ע חוברת נ.

[292] תפלה במערת המכפלה (תגובה). הערות וביאורים, תשי (פ' דברים תשנ"ו), עמ' 17.

אמינות האימרה שבס' 'הרב מלאדי ומפלגת חב"ד' בשם אדה"ז, שהמתים אינם יודעים מאומה וכו'. "באשר לסמכותו של הספר; כמובן שאין לקבל את כל דבריו בעינים עצומות, אבל הספר כשלעצמו הוא ספר חשוב, ועל חלק השכלת החסידות שבו, התבטא אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע: "ער האט פארשטאנען" (שמעתי מהרה"ח הגר"י לנדא ע"ה, שאליו היה הדיבור)". ראה גם להלן מס' 744.

[293] מעמד הכרובים בשעת החורבן ולידת המשיח. הערות וביאורים, תשי (פ' דברים תשנ"ו), עמ' 22–23.  

ענין הפקידה שלפני החורבן ולידת המשיח שנתבאר במאמרי אדמו"ר זי"ע, מפורש בסה"ק בני–יששכר; אגרא דכלה; אמרי–פנחס השלם; שארית–ישראל. כמו"כ מובא בקיצור בכתבים הנדפסים מחסידי חב"ד הישנים.

[294] הערות ל"רשימות" חוברת נא. הערות וביאורים, תשיא (פ' עקב תשנ"ו), עמ' 10.

חמש הערות והשלמות לענינים שונים שנדפסו ברשימותיו של הרבי, חוברת נא.  

[295] מעשין על הצדקה. הערות וביאורים, תשיא (פ' עקב תשנ"ו), עמ' 15–16.

ביאור בדברי אדמו"ר בעל ה'צמח–צדק' על יסוד דברי אדה"ז בענין שכופין על נתינת הצדקה, משום שאינה נחשבת כמ"ע שמתן שכרה בצדה, ובזה מתורצת קושיית התוספות במסכתות ב"ב וחולין. 

הערות מ. פרקש, גל' תשטז, עמ' 30–34; גל' תשכא, עמ' 54–57. 

[296] הערות ל"רשימות" חוברות: נא, נב, נו. הערות וביאורים, תשיג (פ' נצו"י תשנ"ו), עמ' 5–7.

הערות, תיקונים, השוואות והשלמות לענינים שונים שנדפסו ברשימותיו של הרבי. פענוח שמות חשובי אנ"ש חסידי חב"ד שנספו על קידוש ה' ונזכרים בחוברת נז. 

הערת י.מ. קאזמינסקי, שם, עמ' 8–9.

[297] נזילותה של דרך החסידות – "עבירה לשמה". Hasidism Reappraised (1996), עמ' 301–320.

מוטיב ה"עבירה לשמה" במשנתו של הרה"ק ר' צבי אלימלך שפירא מדינוב, עם מקבילות והשוואות בתורתם של צדיקי החסידות. תיאור מערכת הערכים שנתגבשה אצל החסידים – 'רוח החוק' אל מול 'לשון החוק'. לבטיו של עובד ה' התולה את עבודתו בבינת הלב ומביט אל רצון ה' ולעומק האמת, אל מול כלליה הנוקשים והקצובים של דרך ההלכה הסלולה. מפרש את ההבדל היסודי שבין "עבירה לשמה" חסידית וטהורה, שנעשית מתוך התבטלות מוחלטת לרצון ה', במעשים שהנשמה נהנית מהם ואילו הגוף מתייסר בהם, לבין "עבירה לשמה" אשר לא טהורה היא, והגוף מתאווה להם אך הנפש היפה בוחלת בהם. נספח: ציטוט מקורות נוספים מתוך כתבי צדיקי החסידות לענין "עבירה לשמה" – "חריגות חסידיות" מלשון ההלכה. מאמר זה פורסם באנגלית (וכן בעברית בבמות לא רשמיות) – וזכה לתהודה רבה.     

תשנ"ז

[298] העלאת המדות של המחשבה–זרה. פרדס חב"ד, 1 (אדר א' תשנ"ז), מדור 'בשבילי הפרדס', עמ' 77–115.

העלאת המדות ותיקון המחשבות כיסוד מוסד במשנתם של רבותינו הבעש"ט והרב המגיד. דעתו של אדמו"ר הזקן המבוארת בספר ה'תניא' בדחיית המחשבות, וללא התעסקות בהעלאתן. ההבדל בין עבודת הצדיקים "אנשים גדולי הערך" ובין "אנשים כערכנו". הדרכותיהם של תלמידים נוספים מבית מדרשו של הה"מ הזהות לשיטת אדה"ז והשונות ממנה. והמסקנה: אף כי דברי אדה"ז נראים לכאורה כאילו אינם עולים בקנה אחד עם דברי הבעש"ט, עכ"ז דווקא פרשנותו של רבינו הזקן היא המקובלת על רוב גדולי מורי החסידות בשעה שבאים להורות לתלמידיהם את הדרך ילכו בה. ללמדך עד כמה ניתן לטעות ח"ו כשלמדים ארחות חיים רק מן הספרים, ולא בקבלת הדרכה מרב שיכול להלוך נגד רוחו של כל אחד ואחד.

[299] לשונם הזהב. פרדס חב"ד, 1 (אדר א' תשנ"ז), מדור 'בשבילי הפרדס', עמ' 117–119. 

[א] לשון הזהב של הרב: גישתו של הרה"ק ר' הלל מפאריטש לתשובתו של אדמו"ר ה'צמח–צדק' על שתי שאלות שנשאלו ממנו, "אין אנו מבינים כלל". 

[ב] לשון הזהב של החסיד: יחסו של ר' שמעון אב"ד לאזניא (חסיד זקן שעוד בחיי אדה"ז כיהן ברבנות) אל אדמו"ר הצ"צ בשנת תקפ"ד. חזר ונדפס בקובץ זכרון 'עשרה מאמרות' (ירושלים תשע"ה), עמ' 50–53.

[300] התקשרות – הסתלקות – השתטחות. פרדס חב"ד, 2 (סיון תשנ"ז), מדור 'בשבילי הפרדס', עמ' 111–146.

מקומה של ה"התקשרות" אל הצדיק כיסוד מוסד בחיי החסידים, בין שאר עניני החסידות בדורות הראשונים והאחרונים. ענין התקשרות החסיד לרבו עמד בראש מעייניהם של החסידים בכל דור ודור, אף שלא הוקדשו לו ביאורים ומאמרי דא"ח. התקשרותו הנפשית של ר' יצחק אייזיק מהומיל לרבותיו. הפנים המעשיים של ההתקשרות הנפשית. השפעת הרב בפנימיות ובחיצוניות ויחסי "רב ותלמיד". הקשר בין הצדיק לתלמידיו אחר הסתלקותו. חמש מדריגות ב'השתטחות'. מאמרי ההשתטחות של ר' הלל מפאריטש. ביאורים מתורתו של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע. (חלק מבניינו של מאמר זה נדפס במדור "על הצדיקים ועל החסידים" שבספרו 'מגדל עז').

[301] רשב"י במשנתו של הגאון המקובל הרה"ח ר' לוי יצחק שניאורסאהן. פרדס חב"ד, 2 (סיון תשנ"ז), מדור 'בשבילי הפרדס', עמ' 147–184. 

ביאוריו והערותיו של רלוי"צ על ספר הזוהר שלו. גישתו לביאור כל ענין בזוה"ק שהרשב"י וחבריו הם בסוד עשר הספירות; רשב"י ומדריגתו; רשב"י וחבריו; רשב"י, אביו, ור' אלעזר בנו; ה"אידרא" והסתלקותו של רשב"י; הסתלקותו בל"ג בעומר; ספר הזוהר; דרשותיו של רשב"י בהלכה.

[302] הדרוש הדרש והמדרש, דרשות ודרשנים. פרדס חב"ד, 3 (אלול תשנ"ז), עמ' 69–81. 

סוקר את יחס ההערצה בקהל חסידים אל "הדרש והמדרש" לצד הזלזול והסלידה מן "הדרשות והדרשנים". ביטול מעמד הדרשן והמגיד בקהילות החסידים. הנהגת גדולי המשפיעים החסידיים.

[303] השלמה לאמרי–בינה שער התפילין. פרדס חב"ד, 3 (אלול תשנ"ז), מדור 'בשבילי הפרדס', עמ' 108–118.

השלמת הסעיפים קסז–קסט שבשער התפילין שנשמטו מס' אמרי–בינה לאדמו"ר האמצעי. וראה לעיל מס' 47.

בפתח דבר: הספר 'אמרי בינה' נדפס בחיי כ"ק אדמו"ר האמצעי נבג"מ, בקאפוסט תקפ"א. 'שער התפילין' שבמהדורה הראשונה לא היה שלם, ובשנת תשל"ח זכיתי – בהוראת כ"ק אדמו"ר נבג"מ – להדפיס שלושים–ושישה סעיפים נוספים (קלא–קסו), על פי ארבעה כתבי–יד של מעתיקים שונים. בשנת תשמ"ה נדפסה מהדורה חדשה.. וגם בו לא היו יותר מהסעיפים הנ"ל.. ועדיין היו חסרים הסעיפים קסז–קסט. בעז"ה מצאתי את הסעיפים הללו בגנזי מחלקת כתה"י שבספריה הלאומית בירושלים (כ"י מס' 3103), ובעזרתו ית' מדפיסים אנחנו אותם כאן לראשונה. בשוה"ג באו ציונים למאמרי דא"ח שבהם נתבארו אלו העניינים שאליהם מרמז המחבר בפנים.

[304] הערות שונות (תגובה). אור ישראל, ה (תשרי תשנ"ז), עמ' קעז–קעח. 

[א] עשיית זכר לחורבן – מהסה"ק אמרי פנחס השלם. [ב] עוד לענין "ילקוט הליכות אליהו" מהס' משכנות לאביר יעקב.

[305] שתייה קודם תקיעת שופר (תגובה). כפר חב"ד, 733 (ד' חשון תשנ"ז), עמ' 66.

המשפיע רש"ח קסלמן הדריך את מחונכיו שלא לשתות מאומה קודם התקיעות בר"ה (לחלושים התירו לשתות מים, ולא כדברי הכותב בגל' 732 בשם רש"ח שבליובאוויטש נהגו לשתות תה קודם התקיעות). בישיבת תו"ת ב–770 לא הקפידו שלא לשתות בבוקר ר"ה קודם התקיעות. 

[306] זמן בין–השמשות לדעת אדמו"ר בעל ה'תניא' [ובענין עניית אמן אחר ברכו] (תגובה). בית אהרן וישראל, סח (כסלו–טבת תשנ"ז), עמ' קיג–קיח. 

"בגליונות האחרונים נחלקו הדיעות בין רבנן, האם בפסקיו שבסידורו חזר בו אדמו"ר בעל ה'תניא' מפסקיו שבשו"ע שלו. אמרתי אענה אף אני חלקי בזה, אאריך קצת במקום שקצרו, מבלי שאתקע עצמי לדבר הלכה". פסקי בעל ה'תניא' בסידורו ובשו"ע; האם סמך אדמו"ר בכלשהו על שיטת ר"ת; תוקפה של ה"מציאות". דוחה את ההשערה שבשו"ע אדמו"ר ובכתבי הצ"צ נכנסו דברים של אחרים ש"לאו מר בר רב אשי חתים עלה". [הערה קצרה בענין דברי רבינו הזקן בסידורו לגבי עניית אמן אחר ברכו]. הוספה בגל' עא, עמ' קמו–קמז. 

תגובת י. בוים, גל' סט עמ' קט–קיא.

[307] בין קאריטע לקארעטע (תגובה). כפר חב"ד, 748 (כ"ב שבט תשנ"ז), עמ' 80.

תיקון טעות בתרגום מכתבו של אדמו"ר זי"ע משנת תש"י; קאָריטע – היינו השוקת (או האבוס) שבה מונח מזונו של הסוס. קאַרעטע – היינו מרכבה.   

[308] "שיר הגאולה" (תגובה). כפר חב"ד, 753 (כ"ז אדר א' תשנ"ז), עמ' 73. (בחתימת: דובער דבורקין).

על יחוס שגוי של 'שיר הגאולה' שנדפס ב'הקריאה והקדושה' לאדמו"ר מוהריי"צ. 

תגובת ג. דוד, שם, גל' 754, עמ' 73.

[309] הגאון הצדיק רבי יהונתן מוואלין זצ"ל. מוריה, רמה–רמו (אדר ב' תשנ"ז), עמ' כח–לט. 

תיאור דמותו של "גאון וקדוש שמפורסם היה בדור שלפנינו, כמעט נשתקע זכרו ונשתכח מבני דורנו". פרטים נוספים על אודותיו על פי חיבוריו וכתביו – מכתבים, שו"ת וחידו"ת – שלא נודעו עד כה ברבים.   

המבוא ובו תולדותיו של הגאון הנ"ל אשר נדפס בפתיחת הס' מרגניתא טבא, מהדורת הרב מרדכי גרוס (ב"ב תשע"ד), מושתת על מאמר זה ב'מוריה', וכך גם הסקירה על כתביו וחיבוריו (ראה לעיל עמ' 101 הע' 230; עמ' 318 הע' 73).  

[310] שיבושים בהעתקת הגהות הב"ח לתלמוד. מוריה, רמה–רמו (אדר ב' תשנ"ז), עמ' קא–קג. 

בחינת טיב עבודתו של מעתיק ומדפיס ההגהות, ר' שי"מ איש וולאדאווי, עפ"י תשע מסכתות מתוך הש"ס שעליו כתב בעל הב"ח את הגהותיו ונמצאות במחלקת כתה"י שבבית הספרים הלאומי בירושלים. מצביע על שני שיבושים המוכחים מבדיקת כתה"י במסכתות אלו: במס' קידושין (עב, ב) ובמס' מועד–קטן (יג, א).  

הערת י.מ. מאנן, גל' רמז–רמט (שבט תשנ"ח), עמ' קכה–קכו.

[311] שתי מעשיות מרבינו הב"ח זצ"ל. אור ישראל, ז (אדר ב' תשנ"ז), עמ' קעג–קעז.

מפי כתבו של הר"ר בנימין רעסלער ז"ל מסניאטין שבגליציה. "תודתינו נתונה בזה להרה"ח ברוך הכישרון מוהר"ר יהושע מונדשיין שליט"א שהעתיק את כתב היד והמציאה לידינו. ברך ה' חילו ופועל ידיו תרצה".  

[312] כל פינות שאתה פונה בהדלקת נר חנוכה (תגובה). אור ישראל, ז (אדר ב' תשנ"ז), עמ' רב–רה. 

תיאור הפולמוס הגדול בין גדולי איטליה לפני כארבע–מאות שנה בנושא זה, ובנושאים המסתעפים והנובעים מדין זה. חזר ונדפס בס' 'דבר טוב' ירושלים תשס"א, עמ' שמב–שדמ.  

[313] כתבי הגה"ח רבי יוסף מסראצק זצ"ל (סדרה).

[א] נחלת צבי, יד (ניסן תשנ"ז), עמ' קע–קפג. 

[ב] טו (אלול תשנ"ז), עמ' קצח–ריג.

חמישה מכתבים מאת הר"ר יוסף לעוינשטיין מסראצק – שהיה ידען ומומחה בעניני יוחסין – אל ה' אברהם כהנא (משנת תר"ס). "אמנם כי לא הכל אפשר לקבל בלי ערעור ופקפוק, כי חלקם סותרים לידיעות ממקורות אחרים, בכ"ז אי אפשר להתעלם מכך שחלק חשוב ונכבד מתולדות הצדיקים שנשתמרו לדורות הוא אך ורק בזכותו.. תודה מיוחדת לידידינו הנכבד הרה"ח רבי יהושע מונדשיין הי"ו על השתדלותו לקבל הכתבים הללו ועל פיענוח הכת"י – ישלם ה' לו כפעלו הטוב".  

[314] הערות שונות (תגובה). כרם שלמה, קצ (תמוז תשנ"ז), עמ' נט–סא. 

תיקונים, הוספות והשלמות לדברי הכותבים בקובצים קודמים של 'כרם שלמה'.

[315] עניני משיח וגאולה. קובץ משיח וגאולה, ד (תמוז תשנ"ז), עמ' 5–22.

התואר "שליט"א" אחר הסתלקות; הנבואה; הכרזת הקודש; פרסום זהותו של משיח. ע"פ מכתב שנכתב לידיד בתאריך ט"ו אב תשנ"ו.

[316] הערות שונות. בית אהרן וישראל, עב (אב–אלול תשנ"ז), עמ' קיז. 

תיקונים והוספות לדברי הכותבים בגליונות קודמים: [א] ניגון "לכה דודי" לבעל התניא. [ב] תפילה בנוסח האר"י מרבינו המגיד ומאדה"ז. [ג] שמות הימים בלע"ז אי הוי מע"ז. 

[317] פסוקים שנשתנו בדרשותיהם של צדיקים. נחלת צבי, טו (אלול תשנ"ז), עמ' קמד–קמח. 

לקט מקורות על דרך התלמודים, המדרשים, הזוהר ורבותינו הראשונים, לקצר הפסוקים ולערבם יחד. דברי אדמו"ר בעל ה'תניא' בביאור הענין. ראה גם לעיל מס' 82.

בגליון שאחריו (גל' טז, ניסן תש"ע, עמ' צט–קד) חזר ונדפס מאמר זה, שכן המאמר בגל' הקודם "לקה בחסרות ואי דיוקים, וכיון שכבר עבר למעלה מי"ב שנה, אמרנו במקום לעשות תיקונים, לפרסמו עוד פעם, ועם הכותב הנכבד הסליחה".

הערת א.מ. קמינסקי, גל' טז, עמ' קמט. 

ראה גם: "הגישה החסידית לדרושי גדולי הדורות שיסודם בפסוקים שלא כצורתם או בדברי חז"ל שלא כמשמעם", קובץ 'היכל הבעש"ט', גל' מ (קיץ תש"פ), עמ' תכא-תסא. מאמר זה, מאת הרב ברוך אבערלאנדער, מתבסס במידה על לקט זה ועל המאמר ב'חומת ירושלים' (לעיל מס' 82).

[318] מכתב קודש מהרה"ק רבי אברהם שלום מסטרופקוב זי"ע. נחלת צבי, טו (אלול תשנ"ז), עמ' קפ–קפג.

מכתבו משנת תרצ"א בענין "להבת אש המחלוקת אשר תיקד" באחת העיירות ונסיונותיו להשכין שלום בין הרבנים במקום. "תודתנו העמוקה הלבבית נתונה בזה לידידנו הרב יהושע מונדשיין הי"ו שמסר לנו המכתב לפרסמו – חן חן לו".

[319] הערות ב"רשימות" חוברות: נז, ס. הערות וביאורים, תשיד (חגה"ס תשנ"ז), עמ' 15.

[א] זהותו של "הרב מפוסטוב" (בחוב' נז עמ' 9) – הוא הרמ"מ קופערשטאק ע"ה. [ב] "סברת הט"ז" הנזכרת ע"י אדמו"ר זי"ע (בחוב' ס עמ' 9) לענין שחכמים לא אסרו דבר שהותר בפירוש בתורה, מובאת ביו"ד ריש סי' קיז (ולא כפענוח העורכים שם).   

[320] הערות קצרות במפתחותיו של כ"ק רבינו זי"ע. הערות וביאורים, תשיד (חגה"ס תשנ"ז), עמ' 37–42.

הערות ובירורים ב'מפתחות' שערך אדמו"ר זי"ע לספרי היסוד של חסידות חב"ד: תניא, תורה–אור ולקוטי–תורה. הערות אלו מצביעות על שינוי שיטת עריכת המפתחות בין ספר לספר. ההערות מתייחסות בעיקר לחלק "שמות ספרים ואנשים" שבמפתחות אלו.

[321] הערה ב"רשימות" חוברת סג. הערות וביאורים, תשטו (פ' נח תשנ"ז), עמ' 7–8.

ההבנה הנכונה בביאורו של אדמו"ר זי"ע אודות מצוות שהקב"ה מקיימן מצד טעמן ומצוות שאינן שייכות אצל הקב"ה לגבי שבת. 

תגובת ש. גאלדבערג, גל' תשיז, עמ' 12–15.     

[322] כיסוי על השייטל (תגובה). הערות וביאורים, תשטו (פ' נח תשנ"ז), עמ' 27.

ציטוט מדברי אדמו"ר זי"ע ב'יחידות' בשנת תשל"ב בשלילת ענין לבישת כובע על הפאה (בתגובה לדברי הכותב בגל' תשיב).

[323] הערה ב"רשימות" חוברת סה. הערות וביאורים, תשטז (פ' וירא תשנ"ז), עמ' 8–9.

מקורות למנהגו של אדמו"ר הרש"ב לומר "תפלת הדרך" בכל יום ויום אחר התפלה, בלא שם ומלכות, עד שהיה חוזר לביתו. 

הערת מ. צירקינד, גל' תשיט, עמ' 31.

[324] הערה ב"רשימות" חוברת סז. הערות וביאורים, תשיז (פ' חיי–שרה תשנ"ז), עמ' 8.  

פענוח "האָרלאַציק מילך" – קנקן חרס בעל צואר ארוך המיועד לחלב (ולא כפענוח העורכים שם בעמ' 7). 

[325] הערה בספר 'אוצר מנהגי חב"ד'. הערות וביאורים, תשיז (פ' חיי–שרה תשנ"ז), עמ' 58–59.  

לענין שאין יוצאים במנעלים ביוהכ"פ, שבס' הנ"ל הביא מס' מאמרי אדה"ז הקצרים, ותשובה לדברי המקשן בענין זה.

[326] ציוני אדמו"ר הצ"צ לס' הזוהר (תגובה). הערות וביאורים, תשיח (פ' ויצא תשנ"ז), עמ' 41–44.

תריסר הציונים שהעתיק אדמו"ר הצ"צ באוה"ת תנ"ך (עמ' א'עא) מס' בית–אהרן הישן, ולעומתם הציונים שהעתיק אדמו"ר זי"ע מס' בית–אהרן החדש. עיון ובירור בדברי אדמו"ר שהעיר כי הציונים שהעתיק הצ"צ "אינם נכונים", תוך השוואה ביניהם, וציון טעויות הדפוס שנפלו בשניהם. הבהרת שגיאותיו של המקשן שערך בדיקה שטחית ומוטעית.

[327] הערות ב"רשימות" חוברת סט. הערות וביאורים, תשיט (פ' וישב תשנ"ז), עמ' 9–11.  

בירור נוסחאותיו השונות של הסיפור אודות גילוי ה"נערוו" (עצב, וריד) שהוא הגורם שבשעה שאדם מתאמץ לזכור דבר מה הוא מרים את ראשו, וכשמעיין – מוריד ראשו, ואדמו"ר הרש"ב הראה שתגלית זו כבר כתובה במאמרי אדמו"ר האמצעי. ענין זה נמצא ונתבאר בספרים: שבילי–אמונה, אוצר–הגדולים, תורה–אור (למהר"מ פאפירש). ראה גם להלן מס' 650.

[328] הערות לקונטרס המילואים ל'מפתחות' לספרי ה'צמח–צדק' (סדרה). 

[א] הערות וביאורים, תשיט (פ' וישב תשנ"ז), עמ' 43–48. 

[ב] תשכ (פ' ויגש תשנ"ז), עמ' 70–74. 

[ג] תשכב (פ' בא תשנ"ז), עמ' 81–84.

[ד] תשלא (חגה"ש תשנ"ז), עמ' 82.

הערות ותיקונים למדור "מפתח שמות ספרים ואנשים" בקונטרס זה שנדפס בשנת תשל"ד, ולמשנהו שנדפס בשנת תשמ"ב. על עריכת 'מפתחות' אלו ראה לעיל מס' 17. 

תגובת א. חיטריק, גל' תשכ, עמ' 46–48. 

[329] הערה ב"רשימות" חוברת נז. הערות וביאורים, תשכב (פ' בא תשנ"ז), עמ' 22.  

אופן כתיבת שמו של "הבעש"ט": נראה שאדמו"ר זי"ע השאיר את הביטוי: "בעל שם", כמות שהוא, כפי ששמע מפי חותנו אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע.

[330] מקורות ומקבילות לתניא – ספרי הרב המגיד (תגובה). הערות וביאורים, תשכב (פ' בא תשנ"ז), עמ' 85–84. 

על רשימות אדמו"ר הזקן שבספר 'אור–תורה' להה"מ, ועל ההקבלות לתורות הה"מ שבס' לקו"א ואור–תורה. 

תגובות: ב. אבערלאנדער, גל' תשכד, עמ' 80–83. נ. גרינוואלד, גל' תשכה, עמ' 57–58.

[331] פירוש המלה "צוואר" (תגובה). הערות וביאורים, תשכב (פ' בא תשנ"ז), עמ' 85.   

המלה "צוואר" שמופיעה באג"ק אדמו"ר (כג, עמ' יג) – "צוואָר" היינו: "אמנם", "אכן" (ובלשון אשכנז: "טאַקע"). 

[332] עבדיו ואוהבי שמו (תגובה). הערות וביאורים, תשכד (פ' תרומה תשנ"ז), עמ' 23–24.

עיון בהערת אדמו"ר זי"ע בפרק ט"ו בתניא בענין שני סוגי בינונים: "עובד שהוא לשון הווה" ו"עבד בשם התואר" (בתגובה לדברי הכותב בגל' תשכב).

[333] נוסח מכתב רבינו אודות שערי ספר ה'תניא' (תגובה). הערות וביאורים, תשכה (פ' תשא תשנ"ז), עמ' 51–53.

משיב לדברי הכותב (גל' תשכג) שערער על נוסח מכתב אדמו"ר זי"ע שנשלח ע"י המזכירות ע"מ להדפיסו בספרו 'תורת חב"ד' ח"א (לעיל מס' 100). מתאר את השתלשלות הענינים סביב המכתב ומהדורותיו, שנדפס גם בהוספות לס' לקוטי–שיחות (יז, עמ' 519). דן בעצם כוונת אדמו"ר במכתב זה לגבי הגירסא הנכונה: "אך" או "אף", בדיוק דברי אדה"ז בלשון השער לספר ה'תניא'.  

תגובות: י.ל. אלטיין, גל' תשכז, עמ' 64–65; גל' תשלא, עמ' 86–90. ש.ד. לוין, גל' תשכח, עמ' 98–100. 

י. מונדשיין תשובות לדברי המגיב: גל' תשכח, עמ' 101–103. וראה 'תשורה תשס"ח', עמ' 76.

[334] בדברי הצ"צ "שכמדומה שראיתי בספר אחד" (תגובה). הערות וביאורים, תשכה (פ' כי–תשא תשנ"ז), עמ' 53–54.

דברי אדמו"ר הצ"צ בס' אור–התורה פ' בא (עמ' רצג) "שכמדומה שראיתי בספר א'" בענין שייכות מצות יראה למעלה – נראה שכוונתו למ"ש בס' נועם אלימלך (ר"פ ויגש). ספר זה נזכר פעמים רבות בדברי אדמו"ר הצ"צ באוה"ת. משמעות הביטוי "כמדומה" בכתבי הצ"צ. 

עוד לענין משמעות ביטוי "כמדומה" הנ"ל, ראה בהערותיהם של: א. מטוסוב, גל' תשכז, עמ' 48–53; תשלז, עמ' 36–38. א. חיטריק, גל' תשכח, עמ' 70. ד. אולידורט, גל' תשכח, עמ' 71. נ. גרינוואלד, גל' תשכח, עמ' 71–72.

[335] 'ריב"ש' – 'בעש"ט'. הערות וביאורים, תשכו (פ' פקודי תשנ"ז), עמ' 56–57.

בס' שארית–ישראל (ווילעדניק) מובא "בשם הריב"ש" שכל החיבורים עד המהרש"א היו ברוה"ק, וכתב אדמו"ר זי"ע ש'הריב"ש' כנראה הכוונה להבעש"ט. כנראה נזדמן לאדמו"ר הספר הנ"ל במהדורה שבה השמיטה הצנזורה המשכילית ענינים רבים, וביניהם החלפת 'הבעש"ט' ב'ריב"ש', ואילו במהדורה הראשונה (לעמבערג תרכ"ד) נדפס במפורש 'הבעש"ט'.

[336] 'באר מים חיים' וה'תניא' (תגובה). הערות וביאורים, תשכז (פ' צו תשנ"ז), עמ' 63.  

בס' 'באר מים חיים' ניתן למצוא לשונות מס' התניא. שנת לידתו האמיתית של הבמ"ח אינה ידועה ואין מקור נאמן לכך שהיה אצל המגיד ממזריטש, אבל ברור שנמנה עם תלמידיו של המגיד ר"י מיכל מזלוטשוב. 

הערת נ. גרינוואלד, גל' תשכח, עמ' 106–108.

[337] "עתיד חזיר להיטהר". הערות וביאורים, תשכח (פ' מצורע תשנ"ז), עמ' 102–105.

מוכיח כי בעל ה'יפה–תואר' השתדל להכחיש את מציאותו של מארז"ל זה כדי שלא לתת פתחון–פה למינים. עיון בהערתו של אדמו"ר זי"ע בס' המאמרים תרל"ו (עמ' פז הע' שכח). 

תגובת ש.ד. וולפא, גל' תתלח, עמ' 54–57. תשובת י. מונדשיין לדבריו, גל' תתלט, עמ' 58–61.

[338] הנחת תש"י מיושב או מעומד. הערות וביאורים, תשל (פ' בהר תשנ"ז), עמ' 15.  

לעומת המובא ב"רשימות" חוברת צ (יומן פסח תרצ"ה) שהנחת תש"י בישיבה, נדפסה גם הוראה לרבים (ביומן משנת תש"ג) ש"תפילין של יד – לרבים – הכל בעמידה: ברכה, הנחה, חליצה".

[339] פענוח 'מברקים' של הרבי (ועוד). הערות וביאורים, תשל (פ' בהר תשנ"ז), עמ' 69–70.  

מעיר על כמה אי–דיוקים שנפלו בהעתקת ותרגום המברקים ששלח אדמו"ר זי"ע אל הר"ר ישראל דזייקאבסאן ז"ל ונדפסו ב'תשורה' (בחודש אדר ב' תשנ"ז). 

[340] עכו"ם ועבודה זרה. הערות וביאורים, תשלא (חגה"ש תשנ"ז), עמ' 33–36.

בירור בדברי אדמו"ר זי"ע (בלקוטי–שיחות) לגבי לשונות שונות בנוגע לעבודה זרה, ובירור הגירסא הנכונה בעקבות שינוי הצנזור.

[341] הערה ב'לוח התיקון' לס' התניא. הערות וביאורים, תשלא (חגה"ש תשנ"ז), עמ' 83.  

התיקון המוכח "חסידי מדע" – "חסירי מדע" (באגה"ק סי' כו) הינו הוספה מאוחרת על 'לוח התיקון' שערך אדמו"ר זי"ע בעצמו. יש לברר אצל המו"ל פשר הוספתו של תיקון זה, וכן אם נוספו עוד דברים על המפתחות וההערות מכפי שנדפסו ע"י אדמו"ר. ראה גם לעיל מס' 43 (אות ה).

[342] נישואי ב' היתומות מפרשבורג (תגובה). הערות וביאורים, תשלב (פ' בהעלותך תשנ"ז), עמ' 14–11.

"כמה פרטים קטנים להשלמת התמונה" בענין נישואי ב' היתומות הנזכר ב"רשימות" (חוברת צד). בהמשך לבירוריו של ר"ב אבערלאנדער (בגל' הקודמים). [א] יחוס הסיפור אל ר"א ביק. [ב] השינויים שבין הרשימה הנ"ל להנדפס בסה"ש תרפ"ד. פשר השינויים שבסיפורי אדמו"ר מוהריי"צ מפעם לפעם.

[343] שמא אין לנו. הערות וביאורים, תשלג (פ' קרח תשנ"ז), עמ' 62.

בירור בהערתו של אדמו"ר זי"ע על לשון אדמו"ר ה'צמח–צדק' "שמא אין לנו" שבס' החקירה (הוספות, דף קי, א).  

תגובת מ. מרקוביץ, גל' תשלד, עמ' 47–50. 

[344] "דרך מצותיך חלק שני". הערות וביאורים, תשלד (פ' דברים תשנ"ז), עמ' 10–11.  

משיג על הערת המו"ל ב"רשימות" (חוברת קג, עמ' 15 הע' 55). מעולם לא שמענו ולא ראינו שאדמו"ר זי"ע (או מישהו זולתו) יכנה את הס' 'דרך אמונה' בשם: 'דרך מצותיך ח"ב'. מעלה השערות שונות לפשר הציון לדרמ"צ, ומוסיף הערות ביבליוגרפיות שונות על ספר זה. המשך בגל' תשלה, עמ' 15–16.   

[345] "בחד קטירנא אתקטרנא". הערות וביאורים, תשלו (פ' כי–תצא תשנ"ז), עמ' 11.   

דברי אדמו"ר זי"ע ב"רשימות" (חוברת קח, עמ' 29) שהקטורת ("חד קטירא") מקבילה לתפילה שעניינה חיבור. הערת המו"ל שמציינים לזח"ג (רפח, א) – מועילה רק למקור הביטוי "חד קטירא"; ואילו ביאור הענין בכללותו מופיע בזוהר פ' שמיני, על הקשר הפנימי שבין הקטורת לתפילה ועבודת ה', וכמבואר בס' תורת–חיים שמות (תמה, א).

[346] כיוון התפילין באמצע רוחב הראש ממש (תגובה). הערות התמימים ואנ"ש (מלבורן), נ (י"ד כסלו תשנ"ז), עמ' לה–לו.

ביאור דברי אדמו"ר הזקן בסידורו בענין זהירות הנחת תפילין של ראש באמצע רוחב הראש ממש, וסדר הנחתן של פרשיות התפילין כפי המבואר בברייתא דמנחות (לד, ב). "ועל הטוב זו תורה יזכר שמו של הרה"ג הרה"ח ר' אברהם צבי הכהן ע"ה, שממנו למדתי ענין זה בשנת תשכ"ד בישיבת תו"ת בכפר–חב"ד". 

[347] עלמין דכסופין (תגובה). הערות התמימים ואנ"ש (מיאמי), יד (י"א ניסן תשנ"ז), עמ' 119–121.

כיצד מתווכים בין הנאמר באגה"ק סי' כט "וד' מאות עלמין כסופין דמתענגי בהון צדיקייא" ובין הנאמר בס' תורה–אור "ובחי' כלים דאצי' הם ת' אלף עלמין דכסופין". מצביע על מקורות וביאורים נוספים בנושא זה. 

[348] "בולאך (גולם), וואס טרעטסטו אויף מיר?" (תגובה). הערות התמימים ואנ"ש (מיאמי), יד (י"א ניסן תשנ"ז), עמ' 135.

ביאור הפתגם האמור בלוח 'היום–יום' (ז' אדר ב') שההולך ברחוב ואינו חושב בדברי–תורה, אומרת לו האבן שהוא דורך עליה: מדוע הנך דורך עלי, במה הנך טוב ונעלה ממני. ע"פ המבואר ב'תניא' פכ"ט.

תשנ"ח

[349] שארית ישראל. ירושלים תשנ"ח. °8. 110, שצז, (1) עמ'. 

מאת הרה"ק רבי ישראל דוב בער מווילעדניק. סודר ונערך מחדש בתוספת מראי מקומות, הערות והשוואות, הוספות מכת"י ומפתחות, על ידי הרב גדליה אבערלאנדער. מבוא נרחב לתולדות המחבר ועיונים במשנתו נערכו על ידי הרב יהושע מונדשיין. סוקר בפירוט את תולדותיו, הליכותיו ודרכיו בקודש, וכן את דרשותיו, מאמריו ומשנתו המקורית.

על מהדורת 'שארית ישראל' דנן ועל ה'מבוא' הגדול שבו, ראה: נ. גרינוואלד, "הרה"ק מווילעדניק ומשנתו החסידית – היבטים והרהורים לקראת המהדורה החדשה של 'שארית ישראל'", קובץ 'אור ישראל', יד (טבת תשנ"ט), עמ' רמז–רנו. 

[350] בשבילי הפרדס: מהותה של התפילה. פרדס חב"ד, 4 (כסלו–טבת תשנ"ח), מדור 'בשבילי הפרדס', עמ' 76–121.

שני מאמרים המבארים את עניינה של התפילה, בדרך כלל ובדרך פרט. הראשון מאת כ"ק אדמו"ר מוהרי"נ מניעז'ין (בן כ"ק אדמו"ר ה'צמח–צדק'). השני מהרה"ח ר' נחום טוביה מפיראטין, מגדולי תלמידיו של אדמו"ר הצ"צ. למאמר הראשון – "להבין ענין הסדר הזה" – מקדים את תולדות אדמו"ר מהרי"נ הנ"ל על פי ס' בית–רבי, עם הוספות והערות מדיליה, ומתאר את פרטי המאמר דנן. למאמר השני – "להבין ביאור ענין התפילה איכותה ומהותה.." – מקדים את תולדות החסיד רנ"ט מפיראטין. (המאמר השני נדפס מחדש בגל' 5, "היות ובגלל תקלה טכנית לא נדפס שם [בגל' 4] המאמר כולו, חוזרים אנו ומדפיסים אותו עתה בשלימותו" – מתוך ה'פתח דבר' למדור 'בשבילי הפרדס' שבגל' 5. וראה להלן מס' 353).

[351] סוכה שאולה וסוכה גזולה / כל העוסק בתורת עולה. כרם שלמה, קצד (כסלו תשנ"ח), עמ' נו–נח.

שתי הערות וביאורים לדברי הכותבים בגליונות הקודמים: [א] בדברי הגאון מרוגצ'וב לענין שינוי הלשונות ברמב"ם: סוכה שאולה "כשירה", וכן הגזולה "כשירה".. ואם גזל עצים ועשה מהן סוכה "יצא" – שני גדרים בסוכה. [ב] דעת השל"ה ודעת החסיד מו"ה אברהם הכהן לענין כל העוסק בתורת עולה כאילו הקריב עולה.  

[352] ניגון ונגינה, ש"ץ וחזן. פרדס חב"ד, 5 (ניסן תשנ"ח), עמ' 53–60.

הרהורים בעלמא על ענין הנגינה החסידית הנרצית בתפילה לצד "פגם החזנים". טיבם של ניגוני חב"ד המקוריים לעומת ניגוני שאר החסידים. נטילת נשמתה של התפילה, ונטילת נשמתו של הניגון. ניגוניו של אדמו"ר הזקן וההנהגה בבית מדרשו של אדמו"ר זי"ע. חזר ונדפס בקובץ זכרון 'עשרה מאמרות' (ירושלים תשע"ה), עמ' 41–49.

[353] בשבילי הפרדס: מאמר ד"ה מצה זו תרפ"ב. פרדס חב"ד, 5 (ניסן תשנ"ח), מדור 'בשבילי הפרדס', עמ' 78–96.

[א] מאמר מגוף כת"י של אדמו"ר מוהריי"צ זצוקללה"ה, ד"ה "מצה זו" מחג הפסח תרפ"ב. נמצא כרוך בכרך כת"י הכולל – בין השאר – כתבים שהיו בבעלותם של ר' אלי' חיים אלטהויז ע"ה ובנו ר' פנחס טודרוס ע"ה. [ב] תולדות הגה"ח רנ"ט מפיראטין (עמ' 97–99) ומאמרו 'להבין ביאור ענין התפילה איכותה ומהותה' (עמ' 101–140) – נדפסו בשנית בהשלמת החסר בגל' הקודם (ראה לעיל מס' 350).

[354] השגחה פרטית על בעלי–חיים (תגובה). אור ישראל, י (טבת תשנ"ח), עמ' קעב–קעג. 

במענה לקושייתו של הגר"פ הירשפרונג (גל' ט) בענין השגחה כללית או פרטית על בעלי חיים, והתירוץ בס' קהלת–יעקב. הוספת אדמו"ר מליובאוויטש ברשימותיו. הקושי על תירוצו של הקה"י.  

[355] בירור נוסח על הנסים. בית אהרן וישראל, עה (שבט–אדר תשנ"ח), עמ' קנב–קנה. 

בעקבות מאמרו של הגרי"ח סופר (גל' עד עמ' קכז ואילך). המצדדים והמשיגים על נוסח "ועל הנסים" (עם ו'). ההבדל בין נוסח הספרדים לנוסח האשכנזים. מעלתו ושבחו של ר' שבתי סופר מפיהם ומפי כתבם של גדולי עולם.   

תגובת א. לוין, גל' עו, עמ' קכב–קכג.

[356] האומר אחטא ואשוב (תגובה). אור ישראל, יא (ניסן תשנ"ח), עמ' קצט. 

משיב לתמיהת הכותב (גל' י) לגבי אחי יוסף, מדיוק לשונות הרמב"ם, הלח"מ וס' התניא. 

תגובת י.ש. איליאוויטש, גל' יח, עמ' ריח.

[357] ספר הזוהר (תגובה). כפר חב"ד, 814 (א' תמוז תשנ"ח), עמ' 136. 

למקורו של הסיפור שספר הזוהר הוא רק אחד מתוך כ"ב ספרים שחיבר רשב"י. (בתגובה לדברי הכותב בגל' 813).

[358] אתרי "חסידות" בדויים (תגובה). כפר חב"ד, 825 (י"ט אלול תשנ"ח), עמ' 77. 

על תופעת בדיית אתרים "היסטוריים" או "קדושים" ועל "אתר חסידי" חדש: הגשר באניפולי. המשך בגל' 837, עמ' 71. 

תגובת י.י.ק., גל' 838, עמ' 68–69.  

[359] הערות על הגליונות הקודמים. כרם שלמה, ר (אלול תשנ"ח), עמ' פב–פד.

שבע הערות, מקורות, תיקונים והוספות לדברי הכותבים בגליונות הקודמים.

[360] בן האשה שנשתמד. הערות וביאורים, תשלז (ר"ה תשנ"ח), עמ' 9–10.

הסיפור שנדפס ב"רשימות" (חוב' קיב) אודות האשה שבאה לאדמו"ר הזקן לבקש על בנה שנשתמד, ואמר לה שאצל הרב המגיד התרחש סיפור כזה ואמר "נפש כי תחטא" והלה חזר למוטב – מסופר בשינויים בס' 'סיפורים נוראים' ובס' 'שבחי הרב'. 

[361] סיפורי צדיקים – "מעשה מרכבה". הערות וביאורים, תשלז (ר"ה תשנ"ח), עמ' 25–26.  

דברי אדמו"ר זי"ע על הפתגם ש"מובא בספרים" שסיפורי צדיקים הם בבחינת "מעשה מרכבה" (כפי שקיבל במכתב ממאן–דהו), אך לא מצא פתגם זה בספרים – צריכים ביאור, שהרי כך נאמר במפורש בס' שבחי הבעש"ט בשם הבעש"ט. ביאורו של פתגם זה, שהצדיקים הם הם המרכבה וא"כ העוסק בסיפור מעשיהם הריהו כעוסק במעשה מרכבה. המשך בגל' תשלח, עמ' 95–96.

[362] פרשת נצבים–וילך (תגובה). הערות וביאורים, תשלח (חגה"ס תשנ"ח), עמ' 31–33.

עיון בדברי אדמו"ר זי"ע על כך שפרשיות נצבים–וילך הן פרשה אחת הנחלקת לשתיים. בירור הנפק"מ להלכה שאם שכחו הציבור לקרות בתורה בש"פ נצו"י, יכולים לקרוא אותן בשבת הבאה (פ' האזינו).   

[363] מפתחות לספר 'עטרת–ראש'. הערות וביאורים, תשלח (חגה"ס תשנ"ח), עמ' 57–59.

השלמות, הערות ותיקונים ל'מפתחות' שנדפסו בסוף ה'עטרת–ראש' (מהדורת תשמ"ט) ונערכו ברשלנות.    

[364] כמה דיוקים בנוסח התפילה. הערות וביאורים, תשלט (פ' לך לך תשנ"ח), עמ' 72–74.

דיוקים ושינויים בנוסח התפילה במהדורות שונות של סידור תורה–אור וסידור עם דא"ח; בתפילת "אבינו מלכנו זכור רחמיך" בחזרת הש"ץ במוסף דר"ה ויוהכ"פ, וכן בתפילת טל ותפילת גשם. 

ראה הערת מ.מ. פעלער, גל' תשמ, עמ' 54–55.

[365] מפתחות לס' התניא. הערות וביאורים, תשלט (פ' לך לך תשנ"ח), עמ' 74.

צריך עיון מדוע בערך "שכל" במפתח השמות (וביטויים בלתי רגילים) שבמפתחות לס' התניא נעדר הביטוי "לקרב להם אל השכל" שנמצא באגה"ק סי' כה. 

ראה הערת ש.ד. וויינבערג, גל' תשמ, עמ' 47–49.

[366] "א בגד מיט א קעשענע". הערות וביאורים, תשמ (פ' חיי–שרה תשנ"ח), עמ' 9–11. 

כמה סיפורים באשר להנהגת רבוה"ק בשימוש בכיס הבגד. בעקבות הנדפס ב"רשימות" חוברת קיט (עמ' 6).

[367] הערה ב"רשימות" חוברת קיח. הערות וביאורים, תשמ (פ' חיי–שרה תשנ"ח), עמ' 11.

זהותו של "ישראל–איצ'יע (רודנער?)" הנזכר ב"רשימות" חוברת קיח (עמ' 6). הערה זו חזרה ונדפסה (בטעות?) בגל' תשנו, עמ' 12.

[368] "כל שאינו אומר דבר משל תורה בשם אומרו". הערות וביאורים, תשמ (פ' חיי–שרה תשנ"ח), עמ' 19–20.

מאמר התנחומא שהובא בס' 'תורת מנחם – תפארת לוי"צ' (פ' תשא עמ' רלד) מורכב משני מאמרים שנוספו ע"י העורכים.

[369] קרבנות הנשיאים. הערות וביאורים, תשמא (פ' תולדות תשנ"ח), עמ' 26–27.

[א] ביאורו של אדמו"ר זי"ע (לקו"ש, ב, עמ' 533) לשאלה הידועה מדוע חוזרת התורה י"ב פעמים על כל פרטי קרבנות הנשיאים, משום שכל נשיא פעל בקרבנו פעולה שונה מרעהו – מפורש בס' השל"ה. [ב] ביאור קושייתו של אדמו"ר זי"ע (לקו"ש, ח, עמ' 41 ואילך), מדוע מביא רש"י בפירושו את אשר מצא ביסודו של ר' משה הדרשן ולא את הרמזים שבמדרש רבה על אתר.

[370] "שמונה עשרה" בשבת ויו"ט וגם לעתיד לבוא (תגובה). הערות וביאורים, תשמב (פ' וישלח תשנ"ח), עמ' 5–6. 

תפילות השבת ויו"ט נקראות גם הן בלשונו של אדמו"ר הזקן בשם "שמונה עשרה" אף שאין בהן ח"י ברכות. מכאן מענה לדברי השואל (גל' תשמא) על לשון התו"א (סו"פ ויגש): "לעתיד.. אז יהי' שמונה עשרה בקול רם", אף שלע"ל לא יהיו ח"י ברכות בתפילה, כי יחסרו מן המנין כו"כ ברכות ששייכותן לזמן הגלות בלבד.

[371] "אבינו מלכנו" בערב יוכ"פ שחל בשבת. הערות וביאורים, תשמב (פ' וישלח תשנ"ח), עמ' 64–65.

הבהרה בענין מנהג אמירת "אבינו מלכנו" בשחרית ערב יוהכ"פ, כשחל יוהכ"פ בש"ק, כפי שהובא בס' אוצר מנהגי חב"ד.

[372] כמה הערות לקונטרס ד' של "מ"מ, הגהות והע' קצרות לסש"ב". הערות וביאורים, תשמג (פ' מקץ תשנ"ח), עמ' 15–16.

[א] בענין כתבי האריז"ל המובאים במאמרי אדה"ז, ושאין בהם מה"שמונה שערים" שלא נדפסו עדיין בחיי אדה"ז. דברי אדמו"ר זי"ע (בעמ' קכא) ש"שער הגלגולים" נדפס לראשונה בשנת תרכ"ג, מבהירים את דברי אדה"ז, ולא באו כהודעה ביבליוגרפית בעלמא (ראה גם להלן מס' 376).

[ב] התיבות "ולא יחליף ולא ימיר דתו לעולמים" (בעמ' קנה) הם לשון הפיוט "יגדל", וכמובא בס' 'משמרת–שלום' מהרה"ק מקוידנוב. המשך בגל' תשמד, עמ' 14. 

ראה: ד. אולידורט, גל' תשמד, עמ' 13–14. א. מטוסוב, גל' תשמד, עמ' 35–40.

[373] ונפשי כעפר לכל תהיה. הערות וביאורים, תשמד (פ' ויחי תשנ"ח), עמ' 14–15.

כמה ענינים מוקשים בדברי אדמו"ר זי"ע ("רשימות" חוברת קכה) ש"תחילה לכל צריך להיות ונפשי כעפר לכל תהיה", ובציונו לענין זה בס' תורה–אור ד"ה ויהי מקץ הב'.

[374] מט"ט קושר כתרים לקונו. הערות וביאורים, תשמד (פ' ויחי תשנ"ח), עמ' 99–100.

הנדפס במהדורת תשנ"א של ס' תורה–אור פ' מקץ (מב, ב) "שמט"ט קושר קשרים לקונו" (ע"ד לשון הזוהר), נראה כטעות הדפוס, וצ"ל כפי שהוא במהדורת תשט"ו שהדפיס הרבי: "שמט"ט קושר כתרים לקונו", כפי שהוא בעוד מקומות בדא"ח.

[375] ה"מנעלים" בלקוטי לוי"צ (תגובה). הערות וביאורים, תשמד (פ' ויחי תשנ"ח), עמ' 100.

המעיין בערך 'מנעלים' שבמפתחות לס' 'לקוטי לוי יצחק' (ראה לעיל מס' 13 ולהלן מס' 770) מוצא שבעה מקומות שבהם מבאר המחבר פרטים שונים בנושא זה. בתגובה לדברי הכותב (גל' תשמג) שתמה מדוע לא נמצא ערך 'נעל' במפתחות הנ"ל.  

[376] "שער היחודים" שבתניא מן ה"שמונה שערים"? הערות וביאורים, תשמה (פ' וארא תשנ"ח), עמ' 34–36.

בירור בכמה פרטים מוקשים בדברי אדמו"ר זי"ע (שיחת כ"ד טבת תשל"ט) שמבאר את ציוניו של אדה"ז בס' התניא ל"שער הנבואה" ול"שער היחודים" מהאריז"ל. 

הערת ב. אבערלאנדער, גל' תשמז, עמ' 37–39.

[377] ציוני הסימנים ב"קונטרס אחרון" שבתניא. הערות וביאורים, תשמה (פ' וארא תשנ"ח), עמ' 36–38.

בירור בדברי אדמו"ר זי"ע (בשיחת כ"ד טבת תשל"ט) אודות סימון פרקיו של ה"קונטרס–אחרון" שבס' התניא.

[378] גילוי הנשמה שלו עצמו (תגובה). הערות וביאורים, תשמה (פ' וארא תשנ"ח), עמ' 83–84.

מצביע על מקור מפורש בהקדמה לס' שערי קדושה להרח"ו ש"גילוי הנשמה שלו עצמו גדולה מגילוי אליהו", כפי שמובא בשמו בס' לקו"ת ובמקומות נוספים בדא"ח. 

[379] הפיוט "יגדל אלקים" (תגובה). הערות וביאורים, תשמה (פ' וארא תשנ"ח), עמ' 84–85.

ספק גדול אם האריז"ל היה מסכים עם דברי הכותב (גל' תשמד) שחילק בדבר הלשונות המובאים מהפיוט "יגדל" בין תורה לתפילה, שהרי לדעתו פיוט זה "מצטיין" בהעדר ידיעה על דרך האמת, ומובנת התמיהה על השימוש בלשונותיו בדא"ח. המשך ענין זה בגל' תשמו, עמ' 116–118. (עוד בנושא פיוט זה ראה לעיל מס' 57, 372 ולהלן מס' 460).

[380] "א–ל ארך אפים" כשאין אומרים תחנון (תגובה). הערות וביאורים, תשמו (פ' בשלח תשנ"ח), עמ' 93–94.

בירור בהערה שהדפיסו מדפיסי סידור תהלת–ה' בענין אי אמירת "א–ל ארך אפים" בכל יום שאין אומרים בו תחנון.

[381] קיפול ארץ ישראל בחלום יעקב. הערות וביאורים, תשמז (פ' משפטים תשנ"ח), עמ' 28.

בירור בדברי אדמו"ר זי"ע (לקו"ש, כ, עמ' 130) בענין קיפול א"י תחת יעקב אבינו, כפשוטו או רק בחלום, לאור מענהו בענין זה (לקו"ש, טו, עמ' 506) שהקיפול היה רק בחלום ולא כפשוטו.

[382] "הודיעני ה' קצי" לאדמו"ר הצמח–צדק נ"ע. הערות וביאורים, תשמז (פ' משפטים תשנ"ח), עמ' 92–94.

[א] שתי נוסחאות לסיפורו המופלא של רא"ח ראזענבוים מפלעשצניץ ששמע את הפסוק "הודיעני ה' קצי" שבתהילים מפי אדמו"ר הצ"צ. הנוסח האותנטי בס' 'תולדות אברהם חיים' לעומת הנוסח שבס' הניגונים (ח"א עמ' מו). "הרי לנו דוגמה מפתיעה כיצד סיפור יכול להשתנות ולאבד חלקים עיקריים, ומכל הסיפור האישי והמדוייק לא נותר אלא גרעין בלבד.. לבושיו המקוריים של הגרעין הופשטו ממנו, והלבישוהו בגדים אחרים לחלוטין.. ומובנת לנו היטב גישתו של רבינו זי"ע, שלא נטה להסתמך על סיפורי החסידים..". 

[ב] "ידיו גלילי זהב ממולאים בתרשיש": פענוחו של קטע סתום בס' 'תולדות אברהם חיים' הנ"ל. 

[383] "לא עביד קוב"ה ניסא למגנא". הערות וביאורים, תשמח (פ' תצוה תשנ"ח), עמ' 15–16.

בירור מקורותיו של הלשון "לא עביד קוב"ה ניסא למגנא" שמובא ב"רשימות" (חוברת קכט) ובכ"מ בלקוטי–שיחות.

[384] תיקון טה"ד בלקו"ש. הערות וביאורים, תשמח (פ' תצוה תשנ"ח), עמ' 26.

בלקו"ש (טז, עמ' 515) נדפס: "שהדבור מגדיל את השירה". ובאג"ק (יח, עמ' קנז) הוא לנכון: "שהדבור מגביל את השירה".

[385] תספורת השיער בנשואות. הערות וביאורים, תשמח (פ' תצוה תשנ"ח), עמ' 94–95.

בירור במקורות ובטעמי המנהג שאין לאשה נשואה לגזוז שיער ראשה לגמרי כדעתו של אדמו"ר זי"ע.

[386] בהערות לתו"א. הערות וביאורים, תשמח (פ' תצוה תשנ"ח), עמ' 95. 

הערה קצרה בציונים מאדמו"ר זי"ע לד"ה ויאמר ה' אליו שב'תורה–אור'.

[387] אסקופה הנדרסת. הערות וביאורים, תשמט (פ' ויק"פ תשנ"ח), עמ' 18–19.

המבואר ב"רשימות" (חוברת מג) בענין הזהירות מ"אסקופה הנדרסת" – הביטול והשפלות דלעו"ז שמהם יכול לבוא ר"ל לכל רע – מקביל למ"ש בכמה מקומות בדא"ח בגנות העצבות והשפלות דלעו"ז שאין ממנה תועלת כלל לעבודת השם. המשך בגל' תשנה, עמ' 32.

[388] עבודת הכהנים קודם חטא העגל. הערות וביאורים, תשנ (פ' צו תשנ"ח), עמ' 25–26.

ב"רשימות" (חוב' קלז) מניח אדמו"ר זי"ע בספק ובצ"ע אם הכהנים באו במקום הבכורות ע"י חטא העגל כמו הלוים. ומכמה דרושי דא"ח מוכח שבמעשה העגל ניטלה העבודה מן הבכורות וניתנה לכהנים. עורך השוואה בין המובא בכמה מאמרים בענין זה. 

תגובות: א.י.ב. גערליצקי, גל' תשנא, עמ' 14. מ.א. זליגסון, גל' תשנב, עמ' 20–21. 

[389] ברכת אדה"ז לר"פ רייזעס (תגובה). הערות וביאורים, תשנ (פ' צו תשנ"ח), עמ' 73.

מקורות בסיפורים הנדפסים לסיפור שאדה"ז אמר לר' פינחס רייזעס: "הלא אנכי טוב לך מעשרה בנים". (בחתימת: דוד געלבשטיין).

[390] מלאך מיכאל ומצות ציצית. הערות וביאורים, תשנ (פ' צו תשנ"ח), עמ' 80–81.

"אפילו מלאך מיכאל הגדול שבמלאכים היה נותן כל עבודתו והשגתו באלקות אפילו רק עבור מצות ציצית אחת מד' ציציות שיש לכל א' מישראל". ביאורו של אדמו"ר זי"ע (בהערות וציונים ל'קיצורים והערות' לתניא) מדוע תפס לדוגמא מצות ציצית דוקא, לצד הביאור שהובא בס' קדושת–אהרן להרה"ק ר"א מסאדיגורא לפי דרכו.  

[391] תיקוני טעויות בתו"א ולקו"ת. הערות וביאורים, תשנ (פ' צו תשנ"ח), עמ' 87.

שני תיקונים לטה"ד בס' תורה–אור ובס' לקוטי–תורה.

[392] תקנת שרויה והבעש"ט (תגובה). הערות וביאורים, תשנ (פ' צו תשנ"ח), עמ' 100–102.

תקנת הסכינים המלוטשים נתקנה בימיו של המגיד ממזריטש (ולא כדברי הכותב בגל' תשמט). החילוק בנוגע לזהירות ממצה שרויה בין אדה"ז לבעל הפתחי–תשובה, אינו חילוק בטעמיהם, אלא זו כמעט מחלוקת במציאות אימתי מצוי החשש.

[393] "עם קשה עורף" למעליותא. הערות וביאורים, תשנא (פ' תזו"מ תשנ"ח), עמ' 42.

הפירוש הידוע בדא"ח לפסוק זה – שבגלל מעלתם של ישראל שהם קשי עורף בבחי' אתכפיא וכבישת היצר, ראויים הם לסליחה – מקביל לפירושו השלישי של בעל–הטורים על פסוק זה. אך אין "לשער" השפעה מפירושו של בעה"ט על מאמרי הדא"ח, כי פירושו הארוך נדפס לראשונה בשנת תקס"ו, בעוד שרעיון זה נמצא במאמרי אדה"ז כבר בשנת תקס"ה. המשך בגל' תשנד, עמ' 54, ובגל' תשסג, עמ' 50.

[394] בפלוגתת רז"ל אם מצוות צריכות כוונה. הערות וביאורים, תשנא (פ' תזו"מ תשנ"ח), עמ' 42–43.

שני בירורים בדברי אדמו"ר זי"ע במאמרו ד"ה "כימי צאתך" תשי"ח.

[395] הכוונות במזמור "הודו" ("הלל הגדול"). הערות וביאורים, תשנא (פ' תזו"מ תשנ"ח), עמ' 67–68.

בירור בדברי אדמו"ר זי"ע בהגדה של פסח, שמכך שאדמו"ר הזקן הכניס בסידורו את האותיות יו"ד ה"א כו' מול הפסוקים של "הודו" – נראה שכוונה זו שייכת לרבים. ושוב נדרש אדמו"ר לענין זה באחת משיחותיו וכן באחת מאגרותיו (ח"ב עמ' קכד).

[396] עניית אמן אחר ברכת "הגומל". הערות וביאורים, תשנב (פ' אמור תשנ"ח), עמ' 36–38.

מתחקה אחר המנהג שהתפשט שאין עונים אמן אחר ברכת הגומל מתוך העדר תשומת לב גרידא, ועל כך מחה אדמו"ר זי"ע במכתבו אל רא"ח נאה. בקונטרס 'דינים ומנהגים לבהכ"נ' (ברעסלויא תקצ"ג) מפורש שאין עונים אמן, וטעמו דחוק. 

הערת ג. אבערלאנדער, גל' תשנג, עמ' 76–77.

[397] "זוהר פ' דברים שהובא בפ' בלק". הערות וביאורים, תשנב (פ' אמור תשנ"ח), עמ' 61–62.

מתחקה אחר ציון שמופיע במ"מ לשו"ע אדמו"ר הזקן סי' קצב ס"ז ש"בזוהר הזהירו לומר בפיו קודם בהמ"ז תן לנו הכוס ונברך" – ובמ"מ צויין לזוהר מפ' דברים שהובא בפ' בלק. מוכיח כי הקטע הזה אינו מאדה"ז, אלא הגהה שאין לה שחר שנכתבה ע"י מדפיסי וילנא שעשו בכל הספרים כבתוך שלהם.

[398] הערות ב"רשימות" חוברת קמד. הערות וביאורים, תשנג (פ' במדבר תשנ"ח), עמ' 27–28.

מקבילות לשני ענינים שנדפסו ב"רשימות" חוברת קמד: [א] אין הנאה במים מצ"ע, ולכן דוקא השותה מים לצמאו מברך שהכנ"ב, וכן הוא בלקו"ש, ב, עמ' 420 ועוד. [ב] מקום הצמיחה מרמז לרשות שיכולה ליהפך לקדושה; ואילו מקום שאין מגדל צמחים רמז לסט"א, ועד"ז מצינו בס' לקו"ת פ' מסעי (צא, ב).

[399] טבילה במי הדעת. הערות וביאורים, תשנג (פ' במדבר תשנ"ח), עמ' 37–39.

הערות ובירורים בדברי אדמו"ר זי"ע בשיחת ליל ד' דחה"ס תשמ"ח שמבאר את לשון הרמב"ם בסוף הל' מקוואות "והביא נפשו במי הדעת טהור". מצביע על סוג מלים הנראות כל' נקבה, אך בלשון הקדמונים התייחסו אליהן כאל לשון זכר (דעת, זכור, טעות, גלות ועוד). המשך בגל' תשנה, עמ' 102–103.

[400] "שכולן מתאימות ואב אחד לכולנה" (תגובה). הערות וביאורים, תשנג (פ' במדבר תשנ"ח), עמ' 69–70.

בירור בדקדוק לשונו של אדמו"ר הזקן בפרק לב בתניא "ואב אחד לכולנה". (בתגובה לדברי הכותב בגל' תשנב).

[401] הערות לקונטרס ה' של 'מ"מ וכו' לסש"ב'. הערות וביאורים, תשנד (פ' בהעלותך תשנ"ח), עמ' 21–23.

[א] כינוייו של היצר הרע בס' 'ערכי הכינויים' לבעהמ"ח סדר–הדורות. [ב] בירור בהעדר המקור להמובא בפרק לא בתניא "והוא מנוס לי וגו'". [ג] בירור מקורו של אדה"ז ל"והעין רואה והלב חומד", וטעמו לציין לפי' הראב"ע ולא לפירש"י. 

ראה: ש.ד. וויינבערג, גל' תשנה, עמ' 36–37. מ. איידעלמאן, גל' תשנה, עמ' 37–38.   

[402] הערות בלקו"ת פ' בהר. הערות וביאורים, תשנד (פ' בהעלותך תשנ"ח), עמ' 52–54.

שתי הערות בלשונו של אדמו"ר הזקן בלקוטי–תורה ד"ה "כי תבואו". 

ראה: מ. איידעלמאן, גל' תשנה, עמ' 80–81.

[403] "תרי יומי בשבתא עסיקנא באורייתא". הערות וביאורים, תשנד (פ' בהעלותך תשנ"ח), עמ' 55.

הפירוש המובא ב'לקוטי לוי"צ' על סיפורו של ר' חייא בזוהר פ' אחרי (נו, ב) – מצינו כמותו בס' השל"ה (במס' חולין שלו, דף קיט, ב).

[404] נצחיות התורה. הערות וביאורים, תשנה (פ' קרח תשנ"ח), עמ' 31.

משמעות דברי אדמו"ר זי"ע ב"רשימות" (חוברת קמז) ש"התורה נצחית היא, בלי כל שינוי כלל" – שכל פרט בתורה הוא נצחי ושייך לכאו"א בכל הדורות. וא"כ אין מקום לציין להלכות יסודי התורה לרמב"ם (רפ"ט) ששם מדובר לענין העדר השינוי בתורה במשמעות שזאת התורה לא תהא מוחלפת ולא יחולו שינויים במצוותיה. 

[405] עשיית ארון משולחן הלימוד. הערות וביאורים, תשנה (פ' קרח תשנ"ח), עמ' 42–43.

בלקו"ש (ד, עמ' 1096) מסופר שהיו שציוו לעשות את הארון שלהם (אחר אריכות ימיהם) מקרשי השולחן שעליו למדו תורה או שנתנו עליו מזון לעניים, וציינו שם לס' קב–הישר. מקור נוסף ומפורט יותר ניתן למצוא בדברי רבינו בחיי.

[406] בין ראשונים לאחרונים. הערות וביאורים, תשנה (פ' קרח תשנ"ח), עמ' 49–51.

את דברי אדמו"ר זי"ע באשר לחילוק בין סגנון תורתם של הראשונים שהיה להם אור בהיכלם, ובין סגנון תורתם של האחרונים אחר שנתמעטו הלבבות (אג"ק, כ, עמ' שלט; וכן בשיחת פורים תשי"ט) – מצינו בס' 'דברי שאול' להגרי"ש נאטהנזאהן אבד"ק לבוב.

[407] "עט ברזל". הערות וביאורים, תשנה (פ' קרח תשנ"ח), עמ' 103.

משמעותו של הביטוי "בעט ברזל [חקוקים ומסודרים]" המופיע בהקדמת הרבנים בני המחבר לשו"ע אדה"ז – הכוונה לדברים שבאו בדפוס (כלומר, נכתבו ע"י ברזל אותיות הדפוס).

[408] זהוי נמענים ב"רשימות" (תגובה). הערות וביאורים, תשנו (פ' מטו"מ תשנ"ח), עמ' 12–13.

מטיל ספק בדברי הכותב שמזהה את "הרב טעלושקין – קורעניצער" (ב"רשימות" חוברת קמה) עם הרב ניסן טעלושקין בעהמח"ס 'טהרת מים', שהרי בתחנות חייו לא מצינו לו שום קשר עם קורעניץ (פ' וילנא).

[409] מספר הצומות במי שעבר ושנה ושילש. הערות וביאורים, תשנו (פ' מטו"מ תשנ"ח), עמ' 21–24.

המכריע במחלוקת "חכמי המוסר האחרונים" בענין מספר הצומות למי שחטא חטא אחד פעמים רבות, שעליו להתענות ג' פעמים כפי מספר הצומות של אותו חטא – הוא הרב רי"ל פוחאוויטשער בספריו 'קנה חכמה' ו'דברי–חכמים', שכתב שגדולי ליטא הסכימו לדבריו בענין זה. (חזר ונדפס בקובץ 'חידושים וביאורים' של ישיבת 'תורת אמת' ירושלים, גל' עד, חשון תשע"ו, עמ' 135–134). 

[410] "חדשים מקרוב באו": למי התכוון אדה"ז? (תגובה). הערות וביאורים, תשנו (פ' מטו"מ תשנ"ח), עמ' 44–47. 

מוכיח כי דבריו של אדמו"ר הזקן – "חדשים מקרוב באו" – על אלו שהנהיגו מכירת חמץ בלי ערב קבלן, מכוונים כלפי תקנתו של הגאון בעל הנודע–ביהודה, שבוודאי עשתה לה כנפיים והגיעה עד למקום מושבו של אדה"ז. משיג על דברי הכותב (בגל' תשנא) שמשער כי הכוונה היא לתקנתו של בעל החיי–אדם. "היקף התפשטותן של תקנות הרבנים אינו נפעל בהתאם למרחק, אלא בהתאם לגדלותם וסמכותם של הרבנים בעלי התקנות", ולפיכך אין להשוות בין תקנתו של בעל הנוב"י שהיה רשכבה"ג ובין תקנת החיי"א שלא מסתבר שיהיו תקנותיו מתפשטות עד למרחוק. כמו"כ בלשונו של אדה"ז "חדשים מקרוב באו" אין לראות ביטוי של זלזול ושלילה כלל. 

ראה: ב. אבערלאנדער, גל' תשנז, עמ' 42–46. ג. אבערלאנדער, גל' תשנט, עמ' 61.

[411] פגישת אדמו"ר הזקן והרה"ק מרוז'ין (תגובה). הערות וביאורים, תשנו (פ' מטו"מ תשנ"ח), עמ' 47.

מועד פגישתם של אדמו"ר הזקן והרה"ק מרוז'ין ע"פ שיחותיו של אדמו"ר הריי"צ נ"ע.

[412] קו"ף – כקוף בפני אדם. הערות וביאורים, תשנז (פ' שופטים תשנ"ח), עמ' 13–14.

מקורות שונים בדא"ח ובקבלה לדברי אדמו"ר זי"ע ב"רשימות" (חוברת קנג): "עמל דעמלק, שהוא עמל ק', כקוף בפני אדם" – הקשר שבין האות קו"ף לבין "קוף בפני אדם". 

[413] בסגנון לשון הרמב"ם "כדרך כו' כך כו'". הערות וביאורים, תשנז (פ' שופטים תשנ"ח), עמ' 14–15.

משיג על ביאורם של העורכים ב"רשימות" (חוברת קנד) בדברי אדמו"ר זי"ע אודות לשון הרמב"ם הנ"ל. מציע הבנה אחרת בדברי אדמו"ר, במה שהוקשה לו ובביאורו. מונה י' דוגמאות לשימוש הרמב"ם בלשון זו.

[414] "משיח אתא לאתבא צדיקייא בתיובתא". הערות וביאורים, תשנז (פ' שופטים תשנ"ח), עמ' 16.

הציון העיקרי לדברי אדמו"ר זי"ע הנ"ל שנעתקו ב"רשימות" (חוברת קנד) צ"ל לספרי דא"ח (לקו"ת דברים ושה"ש), ולא רק לזוהר בהעלותך ששם לא נזכר בכלל המשיח.

[415] הערות ל"רשימות" חוברת קנו. הערות וביאורים, תשנז (פ' שופטים תשנ"ח), עמ' 16–20.

הערות, הוספות, תיקונים והשלמות לענינים שונים ומגוונים שנדפסו ברשימות אדמו"ר זי"ע חוברת קנו. 

הערת ג. אבערלאנדער, גל' תשנט, עמ' 26–27.

[416] נשיא – ניצוצו של יעקב אבינו. הערות וביאורים, תשנח (פ' כי תבוא תשנ"ח), עמ' 13–14.

בירור בביאורו של אדמו"ר זי"ע (לקו"ש, ד, עמ' 1051 הע' 18) בס' קהלת–יעקב, מערכת רבי, שנשיא הוא ר"ת "ניצוצו של יעקב אבינו", שהוא מפני שענייניו של יעקב נמשכו בכל יוצאי חלציו, וכך גם ענייניהם של נשיאי ישראל נמשכים בכל אנשי דורם.

[417] איסור שעטנז. הערות וביאורים, תשנח (פ' כי תבוא תשנ"ח), עמ' 31–32.

בירור במענהו של אדמו"ר זי"ע משנת תשמ"ג לגבי "תרגילי רקמה בתוכן יהודי", שביקש לוודא ולפרש שאין בזה חשש שעטנז, וכן להזהיר שלא יהיה ערבוב צמר ופשתים. טעם איסור שעטנז בלבישה ולא בעשייה. 

ראה: הערת ל.י. חיטריק, גל' תשנט, עמ' 63–64 (וכן בגל' תשסא, עמ' 42–44). תשובת י. מונדשיין לדבריו בגל' תשס, עמ' 63–64. וראה להלן מס' 471.    

[418] בחירה במלאכים (תגובה). הערות התמימים ואנ"ש (כפר חב"ד), קסט (פ' וישלח תשנ"ח), עמ' 14–17.

בהמשך לדברי הכותב (גל' קסז), מעלה כמה הרהורים – "בגדר פטטיא דאורייתא ולהעיר לב המעיינים" –  בסוגיית בחירה במלאכים, אם הם בעלי בחירה אם לאו, שבמקומות שונים בדא"ח מצינו דברים סותרים בענין זה.

[419] נגיעה במלבושיו קודם נט"י (תגובה). הערות התמימים ואנ"ש (כפר חב"ד), קסט (פ' וישלח תשנ"ח) עמ' 35–36.

בירור בדברי המג"א בענין מניח ידיו על עיניו קודם נט"י. איסור נגיעה בבגדיו, וההבדל בין בגד, מפה וחלוק לענין זה. 

[420] סיפורים וגלגוליהם (סדרה). 

[א] הערות התמימים ואנ"ש (כפר חב"ד), קעד (פ' משפטים תשנ"ח), עמ' 28–30. 

[ב] קעה, עמ' 31–32. 

[ג] קעז, עמ' 29–31.

סיפורים שמתגלגלים מרבי אל רבי, וגלגוליו של סיפור שלא היה ולא נברא. סיפורים אלו "טופלו" גם במסגרת הסדרה הגדולה של "סיפורים וגלגוליהם" דלהלן מס' 769.

[421] הגולם מפראג. הערות התמימים ואנ"ש (כפר חב"ד), קעו (פ' ויק"פ תשנ"ח), עמ' 32–33. 

בירור במענה אדמו"ר זי"ע לגבי אמינותו של הס' נפלאות המהר"ל, ולגבי קיומו של הגולם בעליית ביהכנ"ס של המהר"ל בפראג. 

תשנ"ט

[422] תשורה משמחת הנישואין של בנו לוי יצחק וחנה מונדשיין, ט"ו באב תשנ"ט. חמ"ד תשנ"ט. °4. 96 עמ'.

שרשי החתן והכלה בגזע משפחת רַסקין. הקשרים ההדוקים עם הר"ר לוי יצחק והרבנית חנה שניאורסאהן שכתבו פרק נכבד בתולדות המשפחה. כתבים, מכתבים ותמונות. ביאורים על מהותו של יום חמשה עשר באב. 

[423] פולמוס "הרבנים והשוחטים" בחרקוב. זכור לאברהם, תשנ"ט, עמ' שעד–תמד. 

תיאור הרקע לצמיחת המחלוקת הגדולה – בשנות תרמ"ו–תרנ"ד – בין הרב אברהם יחזקאל ארלוזורוב ובין הרב ישעיה זלקינד (בן הגרי"ל בטלן). תיאור המאורעות כפי שהם משתקפים בעתונות התקופה. מכתבי הרבנים וחילופי התשובות. ראה גם להלן מס' 657.   

[424] ציונים והערות (תגובה). אור ישראל, יג (תשרי תשנ"ט), עמ' רד–רח. 

תיקונים, הערות והשלמות לדברי הכותבים בגל' יב. כתיבת "תודה לקל" (וכיו"ב) שלא נמצא כמותה בספרות הרבנית; חלוקת ס' תהלים לק"נ מזמורים; חלוקת ס' שמואל ומלכים לשניים; יעקב בן חיים ן' אדוניהו; מחלוקת הגאונים ור"ת; לנוסחאות פירש"י עה"ת; הדפסת ספרים באותיות מרובעות; מנהגם של רבוה"ק בתפילת ערבית במוצ"ש בהיותם בעיר פטרבורג (ראה גם להלן מס' 429), ועוד. 

תגובות: י. טעסלער, גל' טו, עמ' ריד–רטו. י.ש. איליאוויטש, גל' טז, עמ' ריג.

[425] "הסכמות שתוקות" מוולוז'ין ומווילנא. אור ישראל, טז (תמוז תשנ"ט), עמ' קנא–קנט. 

מצביע על התעלמות מגמתית מהסכמה בכת"י שנתן הג"ר חיים מוולוז'ין בשנת תקמ"ד לביאור התורה של שלמה דובנא (ביקורת על ד. אליאך בספרו 'אבי הישיבות'). עומד על תופעת "דור השופט את שופטיו" ועל המגמה הכללית ל"שיפוץ" תולדות יהודי ליטא. מציג את גישת החסידות הבודקת את המחבר וקדושתו, לעומת גישת חכמי המוסר האחרונים המביטים רק בתוכן הדברים ושנהגו ללמוד מוסר מכל אדם בבחינת "קבל האמת ממי שאמרו". 

כתגובה למאמר זה, הופץ בירושלים פאשקוויל אנונימי (מימי בין המצרים תשנ"ט) שנושא את הכותרת "אוי להם לבריות מעלבונה של תורה" ובו מחאה על פגיעה – כביכול – בכבוד הג"ר חיים מוולוז'ין, "ושופטים את שופטינו הגאון האלקי התניא קדישא זיעוכי"א ושלשלת הקודש אחריו שהזהירו בתוקף משנה לבלי לדבר סרה על כבוד הגה"ק ראשי המתנגדים נ"ע.. הם המה מבלים רוב ימיהם במרתפי הגניזות בכל קצווי תבל, זה האיש יושב ושוהה במאסר בגנזי וארכיוו"י ארץ אונגארין, וזה נוהם ושואף לכל גנזי וארכיוו"י רוסיא לחפש ולבקר מומי ק"ק, כק"ק ווילנא בימי הגר"א זי"ע.. קרעו לבבכם ואל בגדיכם על בזיון הקודש.. הכותבים וחותמים בצער על עלבון כבוד התורה ולומדי'".   

[426] נקודת השבת וששת ימי המעשה. הערות וביאורים, תשנט (ר"ה תשנ"ט), עמ' 56–60.

דברי אדמו"ר זי"ע (בשנת תש"א) על כך שכללי הגיאומטריה נמצאים באופן רוחני בתורה על סמך מארז"ל אסתכל באורייתא וברא עלמא. רעיון "הנקודה והעיגול" בקשר ליום השבת קודש שנקרא נקודה אמצעית שממנו מתברכים ששת ימי המעשה, כבר מופיע בעיקרו בדברי הקדמונים (של"ה וראשית–חכמה). ההבדל בין ציורו של אדמו"ר זי"ע לבין הציורים שבספרים הנ"ל, וחילוקם בתוכנם הפנימי.

[427] "חוק פאסקאל". הערות וביאורים, תשנט (ר"ה תשנ"ט), עמ' 60. 

דרכי עבודת ה' הנלמדות מחוקי פאסקאל בנוגע לנוזלים שבכלי, על פי דברי אדמו"ר זי"ע ב'יחידות' לפיסיקאי מפיטסבורג, והדברים שכתב ברשימתו "פיזיק" ("רשימות", חוברת ג, עמ' 44).

[428] פסוקים שנשתנו בספר המאמרים תש"ט. הערות וביאורים, תשס (חגה"ס תשנ"ט), עמ' 38–39.

את נוסח מאמרי אדמו"ר הריי"צ שנאמרו בשנת תש"ט – כאשר כבר לא אמר מאמרים וגם לא כתבם אלא מסר להו"ל מאמרים משנים עברו – יש להשוות לאותם מאמרים בגירסתם הקודמת, ובכך יתוקנו שיבושי הדפסה שנפלו במאמרי שנה זו. 

[429] זמן תפילת ערבית בפטרבורג (תגובה). הערות וביאורים, תשס (חגה"ס תשנ"ט), עמ' 62–63.

ה"קבלה" שנדפסה בשם אדמו"ר זי"ע וחותנו אדמו"ר הריי"צ ולפיה אדמו"ר הזקן בהיותו בעיר פטרבורג התפלל מעריב במוצאי שבת קודש מ"ב מינוט אחר השקיעה – נראית כשמועת שווא. הדבר מוכח הן מסברא, הן מתוך דבריהם המפורשים של רבוה"ק, והן מהנהגתם בפועל שהיתה שונה לחלוטין מ"קבלה" זו. (ראה גם לעיל מס' 424). ראה גם בדבריו בפרק לז של סדרת 'סיפורים וגלגוליהם' (אות ו).  

ראה: ש.ד. לוין, גל' תשסא, עמ' 39–40.   

[430] שמחה בשעת אמירת הוידוי. הערות וביאורים, תשס (חגה"ס תשנ"ט), עמ' 70–71.

משלו של הבעל–תפילה שהטעים באוזני הבעש"ט מדוע הוא נוהג לשורר את הווידויים של יום הכיפורים בניגונים שמחים, לפי שהדבר דומה בעיניו לנקיון חצר המלך שנעשה בשמחה ('סיפורי חסידים' מועדים, עמ' 87) – מקביל להאמור בתנא דבי אליהו רבא (א, ה).   

[431] אדמו"ר הזקן, לידתו ולידת אחיו. הערות וביאורים, תשסא (פ' נח תשנ"ט), עמ' 19–20.

קטע ובו פרטים על לידתו של אדמו"ר הזקן ואחיו המופיע ב"רשימות" (חוברת קסב) מוקשה מכו"כ צדדים. פשר השינויים בסיפורי אדמו"ר הריי"צ.

[432] הערות במאמרי הימים הנוראים (בלקו"ת ועוד). הערות וביאורים, תשסא (פ' נח תשנ"ט), עמ' 27–29.

הערות, השלמות והשוואות במאמרי הימים הנוראים של אדמו"ר הזקן בס' לקוטי–תורה וכן במאמר "לך הוי' הצדקה" שנדפס בתור הקדמה ל"סליחות".

[433] חצים זיקים ובליסטראות. הערות וביאורים, תשסב (פ' וירא תשנ"ט), עמ' 22.

פשר הלשון "אבני חצים ובליסטראות" בתחילת קונטרס ט–י כסלו תשמ"ט לעומת מטבע הלשון המקובל "חצים ואבני בליסטראות", ופשר לשונות דומים במאמרי דא"ח אחרים. השלמה והוספה בגל' תשצז עמ' 62–63. (ראה גם את הערתו בגל' תעא עמ' יז, בחתימת: הרב דוד געלבשטיין, ירושלים ת"ו).

[434] נשמות בג"ע שאינן יודעות מאלקות. הערות וביאורים, תשסב (פ' וירא תשנ"ט), עמ' 23.

מקור השמועה בשם אדמו"ר הזקן שאפשר שישבו נשמות בגן–עדן מאות שנים, ולא ידעו ענין האלקות מה הוא. עיון בביאור ענין זה מהמשפיע רש"ג אסתרמן עפ"י האמור בס' התניא (פל"ט ופ"מ) אודות מי שלימודו הוא כמצות אנשים מלומדה.

[435] ביאורי זוהר הנדפסים בדרושי הסידור. הערות וביאורים, תשסג (פ' תולדות תשנ"ט), עמ' 49.

שיטתו של אדמו"ר זי"ע ברישום מאמרי הזוהר שנתבארו בדרושי הסידור של אדמו"ר הזקן ב"הערות וציונים" לס' ביאורי הזוהר. על דרושים שנרשמו ועל אלו שנשמטו.

[436] אדמו"ר הזקן בשם מורו הרב המגיד נ"ע. הערות וביאורים, תשסג (פ' תולדות תשנ"ט), עמ' 50.

תיקון הלשון בספר המאמרים תשמ"ד ד"ה "אני הנה בריתי" אודות ענין ששמע אדה"ז בשם מורו הה"מ נ"ע.

[437] שיר השירים והשמחה בבנין בהמ"ק. הערות וביאורים, תשסד (פ' וישלח תשנ"ט), עמ' 37–38.

מצביע על מקור מפורש בספר הזוהר (פ' תרומה קמג, א) למ"ש בס' תורה–אור פ' נח שבבנין בית המקדש היתה השמחה גדולה עד מאד כשאמר שלמה המלך שיר השירים שלא היתה מיום בריאת העולם.

[438] רות המואביה ונעמה העמונית. הערות וביאורים, תשסד (פ' וישלח תשנ"ט), עמ' 38–39.

מצביע על מאמר הגמרא במסכת יבמות (סג, א) כמקור להמובא בס' תורה–אור פ' לך בענין רות ונעמה. ציטוט דברי הרמ"ז בפירוש הזוהר.

[439] שיחה ושחייה. הערות וביאורים, תשסד (פ' וישלח תשנ"ט), עמ' 39.

משמעות הלשונות "שיחה" ו"שחייה" על פי דוגמאות שונות בתנ"ך.

[440] נשמות הגרים הבלועות בעשו. הערות וביאורים, תשסד (פ' וישלח תשנ"ט), עמ' 39–41. 

עיון בענין הניצוצות שהיו בלועים בעשו ונתגיירו, המנויים בכמה ממאמריו של אדמו"ר הזקן ואלו שנשמטו מהם. 

[441] עומק עיונם דר' חייא רבה ורבא. הערות וביאורים, תשסד (פ' וישלח תשנ"ט), עמ' 41–42.

מראי–מקומות למארז"ל שמופיעים בס' תורה–אור פ' ויצא על עומק עיונם ומחשבתם של ר' חייא רבה ורבא.

[442] שש שנים ושיתא סדרי משנה. הערות וביאורים, תשסד (פ' וישלח תשנ"ט), עמ' 42.

יש לעיין היכן מקור הדברים האמורים בס' תורה–אור פ' ויצא שעבודת יעקב ללבן שש שנים הם בחינת שית סדרי משנה.

[443] הדלקת המנורה בשמן של נס. הערות וביאורים, תשסה (פ' מקץ תשנ"ט), עמ' 10–13.

עיונים ברשימת אדמו"ר זי"ע (חוב' ג וחוב' קעד) לענין הדלקת המנורה בשמן נס. 

תגובת י.ד. קלויזנר, גל' תשסו, עמ' 18. תשובה לדבריו, גל' תשסז, עמ' 16–17.

[444] ציורי הצייר ראפאעל. הערות וביאורים, תשסה (פ' מקץ תשנ"ט), עמ' 60–62.

כמה הערות על המסופר במכתבו של אדמו"ר הריי"צ (אג"ק, ג, עמ' שפט ואילך) בשם אביו אדמו"ר הרש"ב אודות שלושה ציורים של הצייר הנודע ראפאעל שאותם ראה הרש"ב במוזיאון אשר מחוץ למדינת רוסיה. מקבילות מדברי הרה"ק רי"י מפולנאה בס' 'כתונת פסים', וכן מהקדמת ר"א בחור לספרו 'תשבי' ועוד. 

תגובת ש.ד. וויינבערג, גל' תשסו, עמ' 73–75.

[445] כל התפילות נקראות בשם "מנחה". הערות וביאורים, תשסו (פ' ויחי תשנ"ט), עמ' 52–53.

מראי–מקומות להמובא בס' תורה–אור פ' וישלח שכל התפלות בכלל נקראות בשם מנחה.

[446] נדב ואביהוא – נפש ורוח. הערות וביאורים, תשסו (פ' ויחי תשנ"ט), עמ' 53–54.

מראי–מקומות להמובא בס' תורה–אור פ' וישב שנדב ואביהוא היו נפש ורוח של יוסף.  

[447] מארז"ל מה הגן וכו'. הערות וביאורים, תשסו (פ' ויחי תשנ"ט), עמ' 54.

מקור מהזוה"ק להמובא בס' תורה–אור פ' ויגש בענין מה הגן צריך לעדור ולהשקות ולזמור. וראה גם בגל' תרצ, עמ' 27.

[448] תחיית המתים מעצם הלוז. הערות וביאורים, תשסז (פ' וארא תשנ"ט), עמ' 14–15.

ביאור דברי אדמו"ר זי"ע ברשימותיו (חוב' קעו) שהשינוי של "ויפח באפיו נשמת חיים" נקנה באדם ובגופו, שהרי הוא קם לתחיית המתים, וגם כאשר "אל עפר תשוב" – נשאר עצם הלוז קיים לעולם ואין זה שינוי החוזר לברייתו, על פי המבואר בספר המאמרים תרנ"ט. 

הערת ש.ד. חזן, גל' תשסח, עמ' 19–20.

[449] מכתב הרבנית פריידקא. הערות וביאורים, תשסז (פ' וארא תשנ"ט), עמ' 15–16.

מכתב הרבנית פריידקא בת אדמו"ר הזקן שנזכר ב"רשימות" (חוב' קעו) ועליו כותב אדמו"ר זי"ע "למצוא המכתב", נדפס בס' 'עיון תפילה' שבמהדורותיו השונות משנת תרס"ד ואילך נדפס מכתבה בענין הקץ. 

[450] נישואי שני אחים לשתי אחיות (תגובה). הערות וביאורים, תשסז (פ' וארא תשנ"ט), עמ' 33–34.

בענין צוואת ר"י החסיד על איסור מגורי שני אחים שנשאו שתי אחיות בעיר אחת להלכה ולמעשה.

[451] כתיבת משה רבינו ע"ה ס"ת בשבת (תגובה). הערות וביאורים, תשסז (פ' וארא תשנ"ט), עמ' 63–64.

כתיבת סת"ם כשירה שאין עוברים בה על איסור כתיבה בשבת. עיון בשתי הלכות בשו"ע אדמו"ר הזקן.

[452] ר"מ פאנדעלער. הערות וביאורים, תשסח (פ' בשלח תשנ"ט), עמ' 10–11.

פענוח זהותו של ר' מרדכי זעלבאוויץ (פאנדעלער) מחסידי חב"ד בריגא. אדמו"ר זי"ע ערך הערות על קונטרס חידושיו על התורה והש"ס ("רשימות", חוב' קמח). הקונטרס היה עמו בכתובים והלה לא זכה להדפיסו קודם שנעקד על קידוש השם.

ראה הערות ש. וייצ[הנדלר], גל' תשסט, עמ' 14–15. ב. אבערלאנדער, גל' תשנה, עמ' 25.    

[453] הפסוק "מאור עינים ישמח לב". הערות וביאורים, תשסח (פ' בשלח תשנ"ט), עמ' 56.

באגרתו מצטט אדמו"ר זי"ע את הפסוק "מאור עינים ישמח לב ושמועה טובה תדשן עצם", ובקרא (משלי טו, ל) כתיב "שמועה" (בלי וא"ו). פלא שגם בס' תורה–אור פ' וישלח נדפס "ושמועה טובה" בוא"ו. 

[454] תפילת המנחה היא ללא ק"ש וברכותיה. הערות וביאורים, תשסח (פ' בשלח תשנ"ט), עמ' 57.

ביאורים שונים שנמנו בדרושי דא"ח מדוע בתפילת מנחה מתפללים תפילת שמו"ע בלבד ללא קריאת–שמע וברכותיה.

[455] ידיך – יודי"ך. הערות וביאורים, תשסח (פ' בשלח תשנ"ט), עמ' 57–58.

מקבילות למ"ש בס' תורה–אור פ' ויחי: פותח את ידיך – יודי"ך הן הם בחינת הצמצומים. 

[456] אהבה כמים. הערות וביאורים, תשסח (פ' בשלח תשנ"ט), עמ' 58.

צריך עיון מהי הראיה (בס' תורה–אור פ' בא) מהפסוק "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה" לכך שאהבה נמשלה למים. 

ראה הערת מ. קפלן, גל' תשסט, עמ' 55–57.

[457] ציצית כדוגמה לטעמי ההלכות שלא נתגלו. הערות וביאורים, תשסח (פ' בשלח תשנ"ט), עמ' 58–59.

המבואר בס' לקוטי–תורה (שה"ש מא, ג) ובמקומות נוספים בדא"ח, לגבי חילוקי הדינים שבין כסות לילה לכסות סומא לענין טעמי ההלכות שלא נתגלו למטה – מצינו כבר בס' הקנה.

[458] גלות "מצרים". הערות וביאורים, תשסט (פ' משפטים תשנ"ט), עמ' 42–43.

פשר השינויים וההשמטות בדרושי דא"ח לגבי קושי השעבוד בגלות בדורות אלו, וכן לגבי ענין הגרים, נבעו בפשטות מפני יראת הצנזור, שכן שני הענינים הללו היו לצנינים בעיני הגוים, ונוקט בכמה דוגמאות. (חותם את דבריו: "ויודעני שבדרך הדרוש אפשר לתרץ את כל הנ"ל ע"פ מארז"ל שכל הגליות נקראו על שם מצרים, אבל אני לא באתי לדון אלא בפשוטם של דברים").  

[459] מעבר בני ישראל בים סוף. הערות וביאורים, תשסט (פ' משפטים תשנ"ט), עמ' 43.

מקור בתוספות ערכין למ"ש בס' תורה–אור פ' בשלח שבנ"י לא עברו את הים מעבר לעבר, אלא באותו צד שירדו באותו צד עצמו עלו. 

[460] הפיוט "יגדל אלקים". הערות וביאורים, תשסט (פ' משפטים תשנ"ט), עמ' 44.

דברי הרח"ו בפע"ח בשלילת הפיוט "יגדל" בעיני האריז"ל, ומאידך גיסא בס' התניא ובכ"מ בדא"ח מופיעים לשונות שמקורם בפיוט זה. בס' תורה–אור פ' בשלח מצינו שמדייק טובא באחד מלשונות הפיוט דנן. (ראה גם לעיל מס' 57, 372, 379).

[461] הנפש אשר עשו בחרן – חניכי ביתו. הערות וביאורים, תשסט (פ' משפטים תשנ"ט), עמ' 44–45.

צריך עיון לאיזה צורך נזכרו "שי"ח חניכיו ילידי ביתו" בדרוש שבס' תורה–אור פ' יתרו.

[462] איסור עריות קודם מתן תורה. הערות וביאורים, תשסט (פ' משפטים תשנ"ט), עמ' 45–47.

בס' תורה–אור פ' יתרו נתבאר שקודם מ"ת לא פעלו המצוות בגשמיות העולם, אלא רק לאחר שנזדככו ונשתעבדו במצרים, ועפ"ז יובנו הקושיות כיצד נשא יעקב ב' אחיות וכיצד נשא עמרם את דודתו. ענין זה מתבהר לאשורו בהנחת אדמו"ר האמצעי ממאמר זה שנדפסה ב'ספר המאמרים' תקס"ה. 

ראה הערת מ. מרקוביץ, גל' תשע, עמ' 69.

[463] זה פונה לזיתו כו' – התורה ואוכלי המן. הערות וביאורים, תשסט (פ' משפטים תשנ"ט), עמ' 47–48.

בירור מקורם של לשונות החוזרים ונשנים בס' תורה–אור פ' וישב. השלמה בגל' תשע, עמ' 61.

[464] "חלק אלו' ממעל ממש – מאן דנפח מתוכיה נפח". הערות וביאורים, תשע (פ' תצוה תשנ"ט), עמ' 58.

מקבילות בס' הקנה ובס' יושר לבב למאמר הזוהר הנ"ל המובא ב'תניא' פרק ב.

[465] התאחדות השכל והמושכל. הערות וביאורים, תשע (פ' תצוה תשנ"ט), עמ' 58–59.

ביאור דברי אדמו"ר הזקן ב'תניא' פרק ה אודות היחוד הנפלא הנפעל בהשגת התורה "שאין יחוד כמוהו ולא כערכו נמצא כלל בגשמיות", לעומת השגת שאר החכמות והשכליים. ביאור על פי אגרת אדמו"ר הריי"צ (שנדפסה בחי"ד עמ' קכב). 

ראה הערת צ.א. רבקין, גל' תשעא, עמ' 65–67.

[466] "מעשינו ועבודתנו". הערות וביאורים, תשע (פ' תצוה תשנ"ט), עמ' 59–60.

צריך עיון בהערה המופיעה ב'לקוטי–שיחות' (כה, עמ' 352 הע' 40), בדיוק הלשון "מעשינו ועבודתנו" שבתחילת פל"ז בתניא.

[467] "וכל המלאכים הם בעלי חומר וצורה". הערות וביאורים, תשע (פ' תצוה תשנ"ט), עמ' 60.

הערתו של אדמו"ר זי"ע לבאר את שייכותו של משפט זה בתחילת פרק מ' ב'תניא' לענין המתבאר שם. 

[468] הערות במפתחות לס' התניא. הערות וביאורים, תשע (פ' תצוה תשנ"ט), עמ' 95.

שיטתו של אדמו"ר זי"ע בעריכת שמות האנשים שבתוך מפתח העניינים שערך לספר התניא. 

[469] האם אכל מרע"ה מן בהיותו בהר. הערות וביאורים, תשעא (פ' ויק"פ תשנ"ט), עמ' 59–63.

"שאלות רבות שנתחבטתי בהן בענין הנ"ל, אולי יוכלו המעיינים להעלות ארוכה לכולן או למקצתן, ושכרם כפול מן השמים". ענינים מוקשים בדרושי דא"ח המבארים נושא זה. 

[470] "הסתר אסתיר" בעליונים ובנפש האדם. הערות וביאורים, תשעא (פ' ויק"פ תשנ"ט), עמ' 64.

הערה במאמר ד"ה "ויהי אומן גו'" מפורים תשכ"ד.

[471] שעטנז של דיעות. הערות וביאורים, תשעב (חגה"פ תשנ"ט), עמ' 90–95.

"בשעה שהגיע לידי הגליון החגיגי מס' 770 חשבתי, הלא עת היא לחשבון הנפש למען דעת מטרת הקובץ". בעקבות שקו"ט בענין איסור שעטנז בלבישה או בעשייה (לעיל מס' 417), עומד בהרחבה על מגמת קובצי "הערות התמימים" ועל מהותם עפ"י דבריו של אדמו"ר זי"ע ודרכו שהיא דרכה של תורה.

[472] חשיבות הסידור 'תורה אור'. כפר חב"ד, 849 (א' ניסן תשנ"ט), עמ' 102.

"בימים אלו נדפס שוב הסידור 'תורה אור', אחרי שנים ארוכות שלא ניתן היה להשיגו, ותמהני שהדבר עובר בשתיקה וללא תשומת הלב הראויה". מעלותיו של סידור זה ויחסם החם של רבוה"ק כלפיו. (בחתימת: דובער דבורקין, ירושלים).

[473] סידור אדמו"ר הזקן. כפר חב"ד, 851 (ל' ניסן תשנ"ט), עמ' 90–91.

מעלותיו של סידור 'תורה אור' – מעלת ה'גברא' שערכו אותו והתפללו בו, ומעלת ה'חפצא' – שהוא הוא סידור אדמו"ר הזקן ובו ימצא המעיין את פסקי רבינו בסידורו, והוא שהציב בפתיחתו את ה"הקדמה" – מאמר ד"ה הקל קול יעקב. מעלה נוספת בו לענין כוונת השמות אדנ"י והוי"ה.

[474] הרבי וסידור תורה–אור. כפר חב"ד, 851 (ל' ניסן תשנ"ט), עמ' 91. 

תיאור יחסו של אדמו"ר זי"ע לסידור תורה–אור, "כפי שהדבר נראה לעינינו, החסידים, במשך עשרות שנים. ניתן לומר, שכמעט לא ראינו את הרבי ללא הסידור בידו!.. ויהי רצון שגם תפילותינו מהסידור 'תורה אור' שבו התפלל הרבי, ושיחדיו היו צמודים, יעוררו וימשיכו זכותו עלינו שנתעורר בתשובה אמיתית ושתתקבלנה תפילותינו לרצון". (בחתימת: הלל גורביץ, ברוקלין). 

[475] ב"לוח התיקון" לתניא. הערות וביאורים, תשעג (פ' תזו"מ תשנ"ט), עמ' 31–32.

הערה על תיקונו של אדמו"ר זי"ע בפרק לה: "מדותיה הרעים" – "הרעות".

[476] תיקוני טה"ד בלקו"ת. הערות וביאורים, תשעג (פ' תזו"מ תשנ"ט), עמ' 32.

שני תיקונים בס' לקוטי–תורה בפרשת צו ובפרשת שמיני.

[477] תיקוני טה"ד במאמרי תשל"ב. הערות וביאורים, תשעג (פ' תזו"מ תשנ"ט), עמ' 32–33.

שלושה תיקונים ובירורים במאמר ד"ה "ביום עשתי עשר יום" תשל"ב.

[478] שמיטה ראשונה, והנשמות שנמשכו לשמיטה השניה. הערות וביאורים, תשעד (פ' אמור תשנ"ט), עמ' 36–45.

עיון נרחב בנקודות שנתבארו בס' תורה–אור ד"ה "ויאמר ה' אליו גו'", בענין מחלוקת המקובלים בסוגיית השמיטות, והנשמות שהיו בשמיטה הראשונה וירדו שוב לשמיטה השניה. 

הערת א. גרשוביץ, גל' תשעו, עמ' 50–53.  

[479] משל "עין עיטם". הערות וביאורים, תשעה (חגה"ש תשנ"ט), עמ' 64–65.

בירור במשל המובא במקומות רבים בדא"ח לכך שהנשמה אינה יכולה לעלות למעלה ממקורה ושרשה, כשם שאי אפשר למים לעלות יותר ממקורם.

[480] עמידה קודם נט"י שחרית. הערות וביאורים, תשעה (חגה"ש תשנ"ט), עמ' 77–78.

החינוך לנטילת ידיים בבוקר (נעגל וואסער) לפני העמידה על הארץ – מסיפורי רח"מ פרלוב בספרו 'לקוטי סיפורים' בשם המשפיע ר"ש גרונם אסתרמן ז"ל.

תש"ס

[481] קונטרס בר מצוה תרנ"ג. נ.י. תש"ס. °4. (4), 91, (1) עמ'.

קונטרס ע"ד הבר–מצוה של אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע. כולל: צילום גוף כתי"ק מרשימתו "יאיר נתיב" למאמר ד"ה "איתא במדרש תילים". ועוד דרושים, מאמרים, לקוטי רשימות ושיחות מרבוה"ק בקשר לתקופת הב"מ. עם כת"י. "נסדר והוכן לדפוס על ידי יהושע בן חי' [מונדשיין] וחיים שאול בן חנה [ברוק]".   

[482] ספר 'המדריך' והפולמוס סביבו. זכור לאברהם, תש"ס–תשס"א, עמ' שמט–שפ. 

ההתנגדות שפרצה עם הופעת ספר 'המדריך על במתי ים התלמוד' שנדפס בפרעסבורג בשנת תרמ"ב. מגמת החיבור; הקו"ק מרבני הונגריה נגד הספר; רשימת המסכימים ונוסח ההסכמות. מסיק כי "בדורנו, כשיראים ושלמים שינו את שיטת הלימוד הנהוגה ועברו לדרך שונה.. שבה מקדישים כעשר שנים ללימוד התנ"ך והמשנה, ומתחילים בלימוד הגמרא בגיל מאוחר, כדאי, אולי, שמחנכים ת"ח ויר"ש יבדקו את ס' 'המדריך' ואת שיטתו, שמא ימצאו בו תועלת להקניית לימוד הגמרא בזמן קצר לתלמידים המתחילים".

[483] על שליחת יד בפירוש הרשב"ם (תגובה). בית אהרן וישראל, פו (כסלו–טבת תש"ס), עמ' קנ. 

מגיב לדברי מ. רוזנגרטן (גל' פג, עמ' קנח) שמפקפק באמיתיותו ומקוריותו של פירוש הרשב"ם לפרשיות בראשית–לך משום שמצא בו דברי "מינות ואפיקורסות"! שיטת המפרשים הראשונים והאחרונים שמבחינים ומפרידים בין "פשוטו של מקרא" לבין דרכי ההלכה. "לכן יש להתרות במו"לים שלא יהיו נחפזים 'לצנזר' את פירוש הרשב"ם מכח סברות תמוהות וקלושות, ויחרדו לנפשם מאזהרות הקדמונים דלייטי ליד המגיהה בספרים".

[484] סגולות והנהגות לשעת מגיפה ר"ל מאדמו"ר בעל ה'תניא' וצאצאיו. אור ישראל, יח (טבת תש"ס), עמ' קעז–קפג. 

'קבלה' מאדמו"ר הזקן שמופיעה בכתביהם של צאצאיו: כ"ק אדמו"ר בעל ה'צמח–צדק', בנו האדמו"ר רי"ל מקאפוסט, ונכדו האדמו"ר רש"ז מקאפוסט. עם הערות וביאורים. 

מכתביו של האדמו"ר רש"ז הנ"ל – חזרו ונדפסו ב'היכל הבעש"ט', יז, עמ' ס–סב. וראה הערת י. מונדשיין, שם, גל' יח עמ' קנ. 

[485] ה'תורה תמימה' – האמינות. פעמי יעקב, מה (אב תש"ס), עמ' סא–סד. 

מערער את יסודות אמינותו של בעהמח"ס 'מקור ברוך' ו'תורה תמימה' שכולו רצוף שקרים ובדיות מן היסוד. דוחה את סילופיו בדבר הנוגע להלכה. מצביע על דוגמאות מהדברים המוזרים שהכניס במרמה לפיו של אדמו"ר בעל ה'צמח–צדק', בפגישתו עם אביו (הרב בעל 'ערוך השולחן'), שבאמצעותם העביר את השקפותיו ודעותיו הכוזבות שכוללות דברי התלוצצות על הצדיקים ועל החסידים. מצביע על סילוף שנעשה בשליחת יד בספר התניא. "סבורני שדי בכך כדי להראות שאין לתת אימון בשום דבר מדברי בעמחה"ס 'מקור–ברוך' ו'תורה–תמימה', וגם כשהוא 'מצטט' מתוך ספרים – יש לבחון ולבדוק אחריו בכל דבר ודבר, כי בו ובשכמותו לא נאמר 'מילתא דעבידא לאגלויי לא משקר אינש'..". דבריו אלו משמשים כ'מבוא' לחיבור שמגלה את מקורותיו של הספר 'תורה תמימה' שנערך ע"י "אחד מזקני ראשי הישיבות בדורנו, מגדולי הדור המפורסמים היושבים ראשונה במלכות התורה" (נדפס שם בעמ' סה–עו). 

עוד בענין זה כתב בקצרה במקומות הבאים: 'בטאון חב"ד', 33 (ניסן תשל"א), עמ' 21 הע' 86; 'יגדיל תורה' (נ.י.), יב (אלול תשל"ז), עמ' מב–מג; 'נחלת צבי', ד (שבט תשנ"א), עמ' קמ–קמב; 'כפר חב"ד' גל' 492, עמ' 71, וגל' 997, עמ' 14; סדרת 'סיפורים וגלגוליהם', אתר 'שטורעם' (במרשתת), פרק כז. ראה את תגובתו של ר' איתם שמעון הנקין: "ר' יחיאל מיכל עפשטיין וה'צמח–צדק' בעדשת הספר 'מקור ברוך'", בתוך 'עלוני ממרא', גל' 123 (קרית ארבע תשע"א), עמ' 189–215. 

דבריו של רא"ש הנקין חזרו ונדפסו בשלימות בספרו 'תערוך לפני שלחן' (ירושלים תשע"ט). על דבריו השיב הרב מנחם גלרנטר במאמרו "אמת ובדיה בפגישת ה'צמח צדק' וה'ערוך השלחן'", 'היכל הבעש"ט', לט, חורף תש"פ, עמ' רצג–שו. 

[486] "אין דבר טוב יוצא מפירוד הלבבות". כפר חב"ד, 877 (י"ח חשון תש"ס), עמ' 30–31. 

שני מכתבים שכתב אדמו"ר מוהרש"ב לשניים מעמודי התווך של העסקנות היהודית–חרדית שנפרדו לבבותיהם בימי ההכנה לאסיפת הרבנים הידועה בשנת תר"ע. עם כת"י.

[487] מהדורת ה'תניא' שפתחה שערי אורה (סדרה). 

[א] כפר חב"ד, 880 (ט' כסלו תש"ס), עמ' 42–47. 

[ב] 881 (ט"ז כסלו תש"ס), עמ' 38–43.

חשיפת פרשת הדפסת ספר ה'תניא' בשנת תר"ס בווילנא, היא המהדורה שמאז הופעתה 'נפתחו שערי אורה' והמהדורות הבאות אינן אלא צילום ממנה. השתלשלות הדברים, חשיבות המהדורה ומעורבותו של אדמו"ר הרש"ב בכל פרט ופרט ממלאכת ההגהה, ההדפסה והכריכה, בליווי תעודות ופקסימיליות חדשות. במלאת מאה שנה להדפסת ה"תניא דתומכי תמימים".

[488] החסיד ששוחרר מהכלא להתוועדות י"ט כסלו. כפר חב"ד, 882 (כ"ג כסלו תש"ס), עמ' 36–42.

תיאור דמותו הייחודית של החסיד הנעלה ר' אברהם חיים רוזנבוים מפלעשצעניץ. מאמר הערכה על הספר 'תולדות אברהם חיים'. ראה גם לעיל מס' 382.

[489] המקור בירושלמי (תגובה). כפר חב"ד, 882 (כ"ג כסלו תש"ס), עמ' 122.

במענה לשאלת השואל (גל' 881) לאיזה מדרש הכוונה בדברי אדה"ז ('תורה אור' פ' ויצא כג, א): "וכמ"ש במדרש בעובדא דר' חייא רבה" – נראה שהכוונה למסופר בירושלמי מס' כלאים פ"ט ה"ג. ידוע שגם לדברי אגדה שבש"ס קוראים לפעמים בשם "מדרש".  

[490] הדלקת נר–חנוכה במוצאי שבת. כפר חב"ד, 883 (ל' כסלו תש"ס), עמ' 38–40.

אוסף עדויות על הנהגת רבותינו הק' בהדלקת נר–חנוכה במוצאי שבת, לפני או אחרי הבדלה. עם כת"י.

[491] החסיד שהביא את החסידות לפלשצניץ. כפר חב"ד, 883 (ל' כסלו תש"ס), עמ' 71–68. (בחתימת: יהושע ד. לבנון).

זכרונות מרת מ"ב פוטערפאס על ראשיתה של החסידות בעיירה פלשצניץ וסביבתה ועל דמותו של החסיד ר' יוסף קוגל ז"ל (מארכיון "קובץ ליובאוויטש". חזר ונדפס בס' "קובץ ליובאוויטש", נ.י. תשע"ד, עמ' 574–577).

[492] כתבי–היד מְסַפְּרִים... כפר חב"ד, 884 (ז' טבת תש"ס), עמ' 64–66.

סיפורם של "ביכלאך" וכתבי–יד בנושאים שונים.

[493] גליון התיקונים ל"תניא המתוקן". כפר חב"ד, 885 (י"ד טבת תש"ס), עמ' 56–58. 

שמונה טעויות–סופר שמצא הרה"ח ר' אשר מניקוליוב אחר הדפסת "התניא המתוקן" בשנת תר"ס. מפריך את השמועה שמניין האותיות בספר ה'תניא' זהה למספר האותיות שבספר–תורה.

[494] ה'שולחן–ערוך' של עבודת התפילה. כפר חב"ד, 886 (כ"א טבת תש"ס), עמ' 34–40. 

סקירת ארבעת קונטרסי ההדרכה שכתב אדמו"ר הרש"ב עבור אנ"ש והתלמידים. התבוננות פרטית וכללית; חמשת כללי היסוד של התפילה וההכנות אליה; הלימוד בקונטרס; השקר שבטענת 'נשתנו העתים'; תולדות הדפסת הקונטרס. במלאות מאה שנה ל"קונטרס התפילה" מאת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע אשר נמסר לתלמידי ישיבת תו"ת בליובאוויטש בחודש טבת תר"ס. חזרה ונדפסה בקובץ זכרון 'עשרה מאמרות' (ירושלים תשע"ה), עמ' 29–38.

[495] זכרונות ושמועות בשם אדמו"ר הרש"ב. כפר חב"ד, 887 (כ"ח טבת תש"ס), עמ' 30–33.

רשימת זכרונות משנת תרע"ה, עם הערות וציונים. (במקור התפרסם בשם: "סבו של הרבי מספר" – 'רשימת זכרונות, כנראה מאת הרה"ח ר' ברוך שניאור שניאורסאהן, זקינו של אדמו"ר זי"ע'. ברם, אחר–כך התברר שהרשימות אינן ממנו). 

נספח: פרשת פרסום רשימותיו של ר' ברוך שניאור שניאורסאהן ז"ל בגליונות 'אהל"ת' ו'ב"מ'. וראה את הערתו בגל' 889, עמ' 86.

[496] אֵם הרבי ואֵם החסידים מתחננת על נפש בנה ועל נפש החסידות. כפר חב"ד, 888 (ו' שבט תש"ס), עמ' 17–20. 

פדיון–נפש שכתבה הרבנית מרת שטערנא שרה שניאורסאהן, אודות עצמה ואודות בנה יחידה מוהריי"צ, בו היא מתחננת ומתפללת בדם לבה על נפש אנ"ש ועל נפש החסידות. עם ביאורים ותרגום המשפטים מאידיש. ראה גם להלן מס' 680.

[497] הגהות הרבי ליו"ד שבט תשי"א. כפר חב"ד, 888 (ו' שבט תש"ס), עמ' 36–39.

הגהותיו של אדמו"ר זי"ע לרשימות שנדפסו בתחילת "ספר המאמרים תש"י" בעת עריכתם לדפוס בפעם הראשונה בערב יו"ד שבט תשי"א.

[498] מכתב רבנו הזקן אודות הרה"ק ר' זוסיא מאניפולי. כפר חב"ד, 889 (י"ג שבט תש"ס), עמ' 30–34. 

פרסום ראשון ממכתבו של אדמו"ר הזקן "על אודות הצדיק המפורסם אשר בצלו נחיה בגוים כק"ש מו"ה זוסמאן", ואוסף סיפורים על אירועים הכרוכים בשני "אהובי הנפש" – אדמו"ר הזקן ור' זוסיא.

[499] הסיפור המלא של "הנשיקה החסידית". כפר חב"ד, 890 (כ' שבט תש"ס), עמ' 24–26. 

מאמר בכתי"ק אדמו"ר מוהרש"ב (משנת תרמ"ד) וסיפור בכת"י אדמו"ר מוהריי"צ. הסיפור המלא של ה'סיפור' ושל ה'מאמר' השמיימי. עם כת"י. 

[500] סיפורו של סיפור. כפר חב"ד, 891 (כ"ז שבט תש"ס), עמ' 40–43.

פרק ראשון בסדרת "סיפורים בתוך מאמרי דא"ח". על מקורותיו ומשמעותו של סיפור מופלא שאדמו"ר האמצעי הביאו בתוך דרוש חסידות, ועל עוצם מעלתה של עבודת ה' מתוך תמימות. ציטוט הסיפור מס' 'משנת חכמים' של החכם המפורסם רבי משה חאג'יז. 

[501] כוחה של תשובה. כפר חב"ד, 892 (ד' אדר א' תש"ס), עמ' 42–44. 

פרק שני בסדרת "סיפורים בתוך מאמרי דא"ח". סיפורו של סיפור כפי שהוא מופיע בכתבי חסידות של רבותינו ובהשוואה לסיפורי חסידים. צילום כתי"ק אדמו"ר האמצעי.

[502] החסיד, הלמדן ואיש העט שהיה עורך 'האח' (סדרה). 

[א] כפר חב"ד, 892 (ד' אדר א' תש"ס), עמ' 70–72. 

[ב] 893 (י"א אדר א' תש"ס), עמ' 72–75.

[ג]  894 (י"ח אדר א' תש"ס), עמ' 69–73.
[ד] 895 (כ"ה אדר א' תש"ס), עמ' 80–82.

תולדות חייו של הרה"ח ר' משה רוזנבלום ז"ל (תר"י–תרפ"ח), מזכירם ואיש סודם של רבוה"ק. תיאור פועלו החינוכי המפורסם בעריכת שבועון "הָאָח" – הראשון מסוגו שנכתב ברוח היהדות. עם מסמכים וכת"י. (ראה גם לעיל מס' 154 ולהלן במדור 'עוללות' מס' 89).

[503] "רפואה בקרוב לשר התורה". כפר חב"ד, 893 (י"א אדר א' תש"ס), עמ' 40–44.

מכתב אדמו"ר מוהריי"צ על מצב בריאותו של הגאון הרוגצ'ובי ר"י רוזין, והתפילות לרפואתו. שני מכתבי חסידים שענינם הרבי והגאון. תצלומי כת"י.

[504] הסביבה שבה גדל העילוי מרוגצ'וב זצ"ל. כפר חב"ד, 893 (י"א אדר א' תש"ס), עמ' 56–60. (בחתימת: יהושע ד. לבנון). 

מאמר על הגאון הרוגצ'ובי, אביו ר' פישל והסביבה החסידית שבה גדל. פרי עטו של הסופר הנודע ר' הלל צייטלין הי"ד (תרגום מ"דער מאָמענט" הוורשאי 13 ו–20 במרץ 1936). כולל תיאור דמותו של צייטלין.

[505] "כשהוא מדבר בד"ת שוכח הוא לחלוטין את מכאוביו". כפר חב"ד, 894 (י"ח אדר א' תש"ס), עמ' 28–34. (בחתימת: יהושע ד. לבנון). 

פטירתו של הגאון הרוגצ'ובי והלווייתו בעיני העיתונות היהודית, "דער מאָמענט" ו"היינט" הוורשאיים.

[506] סיפור אחד וכמה ביאורים. כפר חב"ד, 895 (כ"ה אדר א' תש"ס), עמ' 30–32. 

פרק שלישי בסדרת "סיפורים בתוך מאמרי דא"ח". מעשה באדמו"ר הזקן כשהיה שמח בסעודת ברית מילה, כפי שנרשם ונתבאר בכתבי נכדו אדמו"ר הצ"צ וכפי שנעתק למאמריו של אדמו"ר מוהר"ש ונתבאר בדרכו שלו. תולדות המהרי"ל בן הצ"צ. עם כת"י. (וראה את הערתו לתולדות המהרי"ל בגל' 896, עמ' 93).

[507] סיפורים על אדמו"ר הזקן במאמרי הצמח–צדק. כפר חב"ד, 896 (ב' אדר ב' תש"ס), עמ' 32–37. 

פרק רביעי בסדרת "סיפורים בתוך מאמרי דא"ח". כתבי דא"ח של אדמו"ר הצ"צ שבהם מופיע מעין מאורע או סיפור על אדמו"ר הזקן. שורת סיפורים וכתי"ק. (וראה תגובת "א' מאנ"ש", גל' 899, עמ' 110).

[508] "זיכרון לאור גדול שכבה". כפר חב"ד, 897 (ט' אדר ב' תש"ס), עמ' 48–57.

הספד על הגאון הרוגצ'ובי שנשא הג"ר רפאל הכהן אב"ד נעוול וריגה בשנת תרצ"ז (בתרגום ללה"ק), בתוספת תולדות המחבר ומשפחתו. הוספות (לדמותו של ר"ר הכהן) בגל' 899 (א' ניסן תש"ס), עמ' 72–75. 

[509] סיפורי סיפורים. כפר חב"ד, 898 (כ"ד אדר ב' תש"ס), עמ' 56–58.

בדיית "החזן המשומד" ומופת שנתגלגל מ'חצר' ל'חצר'.

[510] אסיפת הרבנים ברוסיה: זכרונותיו של מר יצחק שניאורסון (סדרה)

[א] כפר חב"ד, 898 (כ"ד אדר ב' תש"ס), עמ' 102–104. (בחתימת: יהושע ד. לבנון). פרק ראשון בסדרה.

[ב] 899 (א' ניסן תש"ס), עמ' 62–64. (בחתימת: יהושע ד. לבנון). פרק שני בסדרה.

[ג] 901 (כ"ט ניסן תש"ס), עמ' 60–63. (בחתימת: יהושע ד. לבנון). פרק שלישי בסדרה.

[ד] 902 (ו' אייר תש"ס), עמ' 70–72. (בחתימת: יהושע ד. לבנון). פרק רביעי בסדרה.

[ה] 903 (י"ג אייר תש"ס), עמ' 56–58. (בחתימת: יהושע ד. לבנון). פרק חמישי בסדרה.

[ו] 904 (כ' אייר תש"ס), עמ' 62–65. (בחתימת יהושע ד. לבנון). פרק שישי בסדרה.

[ז] 906 (עחה"ש תש"ס), עמ' 82–86. (בחתימת: יהושע ד. לבנון). פרק שביעי בסדרה.

[ח] 907 (י"ב סיון תש"ס), עמ' 60–64. (בחתימת יהושע ד. לבנון). פרק שמיני בסדרה.

[ט] 908 (י"ט סיון תש"ס), עמ' 62–66. (בחתימת יהושע ד. לבנון). פרק תשיעי בסדרה.

תיאור "ועידת הרבנים" בפטרבורג בחודש אדר–שני תר"ע, בהשתתפותו של אדמו"ר מוהרש"ב, כפי שנמסר ע"י מזכיר הועידה מר יצחק שניאורסון ("רב מטעם" בצ'רניגוב), בתרגום ללה"ק.

[511] ה"נכד" החברוני (סדרה)

[א] כפר חב"ד, 899 (א' ניסן תש"ס), עמ' 44–50. פרק ראשון בסדרה.

[ב] 900 (י"א ניסן תש"ס), עמ' 138–139. פרק שני בסדרה.

[ג] 902 (ו' אייר תש"ס), עמ' 30–33. פרק שלישי בסדרה.

[ד] 903 (י"ג אייר תש"ס), עמ' 36–39. פרק רביעי בסדרה.

[ה] 904 (כ' אייר תש"ס), עמ' 48–50. פרק חמישי  בסדרה.

[ו] 905 (כ"ז אייר תש"ס), עמ' 54–56. פרק שישי בסדרה.

[ז] 911 (י' תמוז תש"ס), עמ' 46–49. פרק שביעי בסדרה.

ששה מכתבים חדשים שכתב אדמו"ר הרש"ב אל הרש"ז סלונים, וביאורם – "יגלה אור" – מאת בנו אדמו"ר הריי"צ. תיאור קשריו של רש"ז עם בית הרב בליובאוויטש מרשימת אדמו"ר הריי"צ. עם כת"י. (המכתבים חזרו ונדפסו בשנת תשע"ב בס' 'אגרות קודש' לאדמו"ר מוהרש"ב ח"ו [מילואים]).

[512] "נרות להאיר". כפר חב"ד, 899 (א' ניסן תש"ס), עמ' 42–43. (ללא חתימת שמו). 

פתח דבר לקונטרס ב' ניסן תשי"א (קונטרס צ) בגוף כתי"ק אדמו"ר זי"ע ובו ביאור פתגם אדמו"ר הרש"ב שאמר על תלמידיו אשר תפקידם להיות 'נרות להאיר'.

[513] גילויים מרטיטים של אדמו"ר הריי"צ על הבר–מצוה שלו. כפר חב"ד, 900 (י"א ניסן תש"ס), עמ' 36–42. 

רשימת אדמו"ר הריי"צ אודות המאמר ד"ה "איתא במדרש תילים". תיאור על האירועים בליובאוויטש בימי הבר–מצוה. וראה לעיל מס' 481.

[514] תיקון טעות–סופר. כפר חב"ד, 900 (י"א ניסן תש"ס), עמ' 43. (ללא חתימת שמו). 

תיקון ט"ס על פי דברי אדמו"ר ה'צמח–צדק' שרשם אדמו"ר זי"ע כהערה לקונטרס חג הפסח תשי"א. 

[515] מבצע "קמחא דפסחא" תרפ"ט. כפר חב"ד, 900 (י"א ניסן תש"ס), עמ' 172–179.

מסמכים חדשים על עסקנותו המסועפת של אדמו"ר הריי"צ למשלוח מצות וקמח ליהודי רוסיא בשנת תרפ"ט בסיוע גדולי הדור, רבנים ועסקנים מרחבי תבל.

[516] סיפור החרטה של "הגוי מוויטבסק". כפר חב"ד, 901 (כ"ט ניסן תש"ס), עמ' 56–58. 

משל "הגוי מוויטבסק" שהפליג בסירתו וטבע בנהר, שאמר אדמו"ר הזקן ומופיע בתוך מאמרו של אדמו"ר מוהר"ש (ראה גם לעיל מס' 196 ולהלן מס' 567). פרק נוסף בסדרת "סיפורים בתוך מאמרי דא"ח". 

[517] הקיצוניות כמשל. כפר חב"ד, 902 (ו' אייר תש"ס), עמ' 101. (בחתימת: א' מאנ"ש). 

ציטוט מ'אגרות קודש' אדמו"ר זי"ע על ביטויים קיצוניים כמעידים על מגמת השיטה.

[518] מעשה בראשית. כפר חב"ד, 905 (כ"ז אייר תש"ס), עמ' 26–31. (ללא חתימת שמו). 

שלוש תשובות שהשיב אדמו"ר זי"ע בחורף תש"ד כמענה לשאלות שהועלו בשיעור מיוחד בהשתתפות אנשי מדע. מארכיונו של ר' ניסן מינדל. עם כת"י.

[519] סידורו הקדוש של מרן הבעש"ט נ"ע (סדרה)

[א] כפר חב"ד, 906 (ערב חגה"ש תש"ס), עמ' 26–31. פרק ראשון בסדרה.

[ב] 907 (י"ב סיון תש"ס), עמ' 30–35. פרק שני בסדרה.

[ג] 908 (י"ט סיון תש"ס), עמ' 32–36. פרק שלישי בסדרה.
[ד] 910 (ג' תמוז תש"ס), עמ' 82–89. פרק רביעי בסדרה.

רשימת אדמו"ר מוהריי"צ אודות סידורו של הבעש"ט, אשר רשם את כל פרטי הסידור בחודש טבת תרס"ו בליובאוויטש, מדברי אביו אדמו"ר מוהרש"ב, ואת השערותיו שלו, וכן פרטים נוספים ששמע אודות סידור זה. תיאור חתימותיהם של ה"חברייא קדישא"; תוכנו של כל עמוד ועמוד; האופן שבו עבר הסידור מקמינקא אל בית רבינו. ידיעות, סיפורים ומסורות על תוכנו ואופני גלגוליו של הסידור. עם שורת מסמכים וכת"י. וראה לעיל מס' 254. 

[520] חשיבות החינוך היהודי בעקבות השואה. כפר חב"ד, 906 (עחה"ש תש"ס), עמ' 11–12. (ללא חתימת שמו). 

אגרת קודש משנת תשי"א שכתב אדמו"ר זי"ע על חשיבות החינוך היהודי בדור שלאחר השואה. עם כת"י.

[521] דרישת שלום מבית חיינו. כפר חב"ד, 907 (י"ב סיון תש"ס), עמ' 72. (ללא חתימת שמו). 

מכתבו של הר"ר שמריהו גורארי' (חדב"נ) אל הרב ירחמיאל בנימינסון מימי חודש סיון ת"ש ובו דרישת–שלום מבית רבינו בניו יורק.

[522] בתי כנסיות וחסידים בריגא. כפר חב"ד, 915 (ח' אב תש"ס), עמ' 52–54. (בחתימת: יהושע ד. לבנון). 

רשימותיו של הרה"ג ר' יצחק דובאוו ז"ל אודות העיר ריגא והיכרותו עם החסידים (מארכיון "קובץ ליובאוויטש". חזר ונדפס בס' "קובץ ליובאוויטש", נ.י. תשע"ד, עמ' 548–550).

[523] "לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב". כפר חב"ד, 915 (ח' אב תש"ס), עמ' 62–66.

ט"ו באב באור החסידות ושיחות הק' של אדמו"ר זי"ע. (מתוך ה'תשורה' לנישואי בנו לוי"צ מונדשיין, ט"ו מנ"א תשנ"ט, ראה לעיל מס' 422).

[524] "ובזה ממש תלוי ביאת הגואל". כפר חב"ד, 916 (ט"ז אב תש"ס), עמ' 25–29. 

מזכרונות הרב נחום שמריה ששונקין, ובהם ידיעות חשובות אודות הר"ר לוי יצחק שניאורסאהן זצ"ל.

[525] בתי כנסיות וחסידים בדוקשיץ. כפר חב"ד, 917 (כ"ג אב תש"ס), עמ' 30–32. (בחתימת: יהושע ד. לבנון).

מרשימותיו של הרה"ח ר' יוחנן גורדון ע"ה אודות העיר דוקשיץ, רבניה, חסידיה ובתי הכנסיות החב"דיים אשר בה (מארכיון "קובץ ליובאוויטש". חזר ונדפס בס' "קובץ ליובאוויטש", נ.י. תשע"ד, עמ' 553–551).

[526] תרי "ר' שלמה חיים" אינהו (תגובה). כפר חב"ד, 917 (כ"ג אב תש"ס), עמ' 96. 

הערות לסיפורו של הרש"ד זיסלין שנדפס בגל' 916, עמ' 68. ביטוי מפי הרה"צ המפורסם ר' שלמה חיים מקוידנוב נ"ע (ולא מפי ר' שלמה חיים קסלמן ע"ה).

[527] בתי כנסת וחסידים בדווינסק. כפר חב"ד, 918 (ל' אב תש"ס), עמ' 38–42. (בחתימת: יהושע ד. לבנון). 

מרשימותיו של ר' חיים אבא ב"ר דוד ווייל מטורונטו על בתי הכנסת והחסידים החב"דיים בעיר דווינסק (מארכיון "קובץ ליובאוויטש". חזר ונדפס בס' "קובץ ליובאוויטש", נ.י. תשע"ד, עמ' 554–557).

[528] דיוקים בנוסח התפילה בלוח "היום יום" (תגובה). כפר חב"ד, 918 (ל' אב תש"ס), עמ' 94. 

מגיב לדברי הכותב (בגל' 917) בטעם קביעת הנוסח באותם דברים המנויים בלוח היום–יום. 

תגובות: י. אליאוויטש, א"ד פייגלסון בגל' 919, עמ' 90.

[529] רבנים וחסידים בוויטבסק ובדוברובנא. כפר חב"ד, 919 (ז' אלול תש"ס), עמ' 52–54. (בחתימת: יהושע ד. לבנון). 

רשימות ר' יעקב גובמאן על רבנים וחסידים בוויטבסק ובערים נוספות. (מארכיון "קובץ ליובאוויטש". חזר ונדפס בס' "קובץ ליובאוויטש", נ.י. תשע"ד, עמ' 558–559).

[530] חסידים ובתי כנסת בליבאווא (קורלנד) ובשיקגו. כפר חב"ד, 920 (י"ד אלול תש"ס), עמ' 50–53. (בחתימת: יהושע ד. לבנון). 

רשימת ר' יעקב הימלפארב על חסידי ליבאווא שבליטא ושיקגו שבארה"ב. (מארכיון "קובץ ליובאוויטש". חזר ונדפס בס' "קובץ ליובאוויטש", נ.י. תשע"ד, עמ' 560–564).

[531] בתי כנסת וחסידים בפולטבה וסביבותיה. כפר חב"ד, 921 (כ"א אלול תש"ס), עמ' 58–62. (בחתימת: יהושע ד. לבנון). 

רשימת הרה"ח ר' שניאור זלמן בזפלוב (בנו של הרב רי"מ אב"ד פולטבה) על רבנים, חסידים ובתי כנסיות בפולטבה שבאוקראינה וסביבותיה. "אישיותו ניכרת מכתיבתו: מלותיו ספורות ומנויות, והגדרותיו לכל חסיד וחסיד מדוייקות, חסכניות ורחוקות מן ההגזמה". הוספה בגל' 924 עמ' 104. (מארכיון "קובץ ליובאוויטש". חזר ונדפס בס' "קובץ ליובאוויטש", נ.י. תשע"ד, עמ' 565–569).

[532] ציוני "וכו'" ו"וגו'" בתניא. הערות וביאורים, תשצ (פ' יתרו תש"ס), עמ' 43–44.

תמיהות בציוני הלשונות "וכו' – וגו'" בפרק מט בתניא לאור דברי אדמו"ר זי"ע ב"הערות ותיקונים".  

[533] הערות בתורה–אור פ' יתרו. הערות וביאורים, תשצב (פ' תשא תש"ס), עמ' 30. 

שתי הערות בס' תורה–אור פ' יתרו: [א] עניינם של "ה' פעמים מים". [ב] מקור ברע"מ ש"וירא העם וינועו" קאי על ערב רב. 

[534] "בא אל התיבה" – תיבות התפילה. הערות וביאורים, תשצב (פ' תשא תש"ס), עמ' 30–31. 

פירוש הבעש"ט הידוע שבא כביאור להמובא בס' תורה–אור פ' בשלח ופ' נח על הפסוק "בא אתה וכל ביתך אל התבה". השלמה בגל' תשצג עמ' 43.

[535] הרגשים קדושים באמצע עסקיו (תגובה). הערות וביאורים, תשצג (פ' פקודי תש"ס), עמ' 42–43. 

ההבנה הנכונה בדברי הרה"ק ר' מענדל מבאר (תלמיד הבעש"ט) בענין מחשבות שנופלות בשעת התפילה ובשעת האכילה. ההבנה הנכונה בסיפור מר' בנימין קלעצקער שעסקיו לא ניתקוהו ממחשבותיו מענין אחדות ה'. בעקבות דברי אדה"ז בפרק כ"ו בתניא: "מאין באה לו עצבות אמיתית כו' באמצע עסקיו". בתגובה לדברי הכותב בגל' תשצא.

[536] שיטת רבינו הזקן והצ"צ בענין "לכתחילה אריבער" (תגובה). הערות וביאורים, תשצד (פ' צו תש"ס), עמ' 79–80. 

ציטוטים ומ"מ על מאמר העולם "אז מיא קען ניט ארונטער מוז מען אריבער" בתורתם של אדמו"ר הזקן ונכדו אדמו"ר ה'צמח–צדק'. 

הערת מ. מרקוביץ, גל' תשצה, עמ' 123–124.

[537] מציאת מקורות לדברי רבותינו נשיאינו (תגובה). הערות וביאורים, תשצד (פ' צו תש"ס), עמ' 80–81. 

שיטתו הגלוייה והעקבית של אדמו"ר זי"ע בחיפוש מקורות לדברים האמורים בדא"ח.  

[538] ימין ושמאל בעבודת ה' (תגובה). הערות וביאורים, תשצה (פ' מצורע תש"ס), עמ' 45–46. 

ביאור בפתגם ליום כ"ז אדר א' שבלוח 'היום יום', שההחמרה על עצמו נקראת "נטיה לימין", וההקלה על עצמו היא "נטיה לשמאל" – אין הכוונה לימין ושמאל שבנפש (כפי שהבין הכותב בגל' תשצג עמ' 40), אלא במשמעות של קו הטוב (סיטרא דימינא) וקו הרע (סיטרא דשמאלא). 

[539] נדמו בעיניו כמישור. הערות וביאורים, תשצה (פ' מצורע תש"ס), עמ' 54–55. 

הביטוי "כל הרכסים נדמו בעיניו כמישור" לענין קיום פורים כהלכתו ו"עד דלא ידע" (שנאמר בהתוועדות פורים תשט"ו), שאוב מדברי הגמרא ביומא (עה, א) לענין שיכרות (ולא כפי שציינו המו"ל לישעי' מ, ד).  

[540] משל ה"ליווער". הערות וביאורים, תשצה (פ' מצורע תש"ס), עמ' 75–77. 

מאמריו של אדמו"ר הזקן שבהם מובא משל ה"ליווער" (כלי הגבהה). הצ"צ מביאו בשם הרב המגיד, אבל לפום ריהטא לא נמצא משל זה בספריו. המשל מופיע בספריהם של מגידים אחרים מתלמידי הבעש"ט והה"מ.

[541] עיונים והערות ב'מגן אבות' פ' שמיני. הערות וביאורים, תשצה (פ' מצורע תש"ס), עמ' 77–81. 

כמה הערות בס' מגן אבות להרה"ק מקאפוסט זצ"ל פ' שמיני: פתגם אדמו"ר הזקן; על הבעש"ט; גיהנם וכף–הקלע. בפתיחה מקדים בענין הלימוד בספר זה לפי דברי אדמו"ר הריי"צ ודברי אדמו"ר זי"ע.  

[542] שינויי נוסח בשו"ע אדה"ז הל' פסח. הערות וביאורים, תשצה (פ' מצורע תש"ס), עמ' 92–93.

מצביע על נוסחאות שונות בהלכה שנדפסה בסי' תמז סעיף לו בענין אכילת מיני מלוחים, לפי המהדורות השונות ו'לוח התיקון'. "וראויה היא הלכה זו שיעיינו בה היטב, ויבררו את מקחו של אותו צדיק".

[543] "האי תרנגולתא". הערות וביאורים, תשצז (פ' בהר תש"ס), עמ' 61–62.

מקור במדרש לדברי הזוה"ק על האמור "התנערי מעפר קומי" – "כהאי תרנגולתא דאיתנערת מן עפרא" כפירושו של "המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן ע"ה [ממנו] שמענו פעמים רבות (בשם המשפיע ר"ש גרונם ע"ה) שהבא להתנקות צריך לעשות זאת בעצמו..". 

[544] האפשר שתהיה טעות ברוח הקודש. הערות וביאורים, תשצח (חגה"ש תש"ס), עמ' 74.

כיצד נענש דוד המלך על שאמר "זמירות היו לי חוקיך" – שודאי נאמר ברוה"ק. ביאור אפשרי ע"פ מ"ש בדא"ח על דרשות שנדרשו בזוה"ק שלא כצורתם, שהשיבוש הוא לפי מעמדו ומצבו של האדם באותה שעה. 

תגובת מ.מ. צויבל, גל' תשצט, עמ' 42–43. 

[545] עניינו של "לא תגנוב" ברוחניות. הערות וביאורים, תשצח (חגה"ש תש"ס), עמ' 75. 

ביאור אפשרי להופעתו של ערך "גניבה" במפתחותיו של אדמו"ר זי"ע לס' לקוטי–תורה, בעוד שלביאורים על "לא תרצח" ו"לא תנאף" לא נתייחדו כלל ערכים במפתחות אלו (אף שנתבארו גם הם בלקו"ת), משום שלא נתפרש עניינם ברוחניות.  

[546] בענין עשיית עירוב (תגובה). הערות וביאורים, תשצח (חגה"ש תש"ס), עמ' 98. 

בהמשך לדברי הכותב (גל' תשצה) בענין עשיית עירובין לפי דעת אדמו"ר זי"ע, מציין לאגרותיו של אדמו"ר הרש"ב בנושא זה. "אדמו"ר הרש"ב עצמו לא הי' מטלטל בליובאוויטש (אף שהי' שם עירוב), ואפילו לא ביום–טוב!". 

[547] "לשון אשכנז". הערות וביאורים, תשצח (חגה"ש תש"ס), עמ' 120. 

"הבעש"ט ז"ל הי' אומר דברי תורה בל"א ולא בלשון הקודש" – הפענוח המדוייק של הר"ת 'בל"א' הוא 'בלשון אשכנז' ולא 'בלשון אידיש' כפי שפענחו בכ"מ. 

ראה: פ.צ. שמערלינג, גל' תשצט, עמ' 26–27. תשובת י. מונדשיין לדבריו, גל' תת, עמ' 66–69. י.י. עמאר, גל' תתא, עמ' 70–72.

[548] ענינים שאין בהם נפק"מ אם הם 'לשמה' (תגובה). הערות וביאורים, תשצט (פ' נשא תש"ס), עמ' 61–62. 

שלושת הענינים המנויים במאמרו של הרה"ק ר' הלל מפאריטש (בשם אדה"ז בשם הה"מ) שאין בהם נפק"מ האם הם נעשים 'לשמה' או 'שלא לשמה'. (בתגובה לדברי הכותב בגל' תשצח).

[549] פעולת הציצית (תגובה). הערות וביאורים, תת (פ' קרח תש"ס), עמ' 48–50. 

מקורות בדרז"ל למובא בס' לקוטי–שיחות (ב, עמ' 324) על תועלתה של מצוות ציצית שעל ידה זוכרים את כל המצוות. 

[550] ספק בפירוש המלות בס' התניא. הערות וביאורים, תת (פ' קרח תש"ס), עמ' 96–98. 

עיון ב'תניא' פרק נא: "שהעולמות העליונים מקבלים בבחי' גילוי קצת יותר מהתחתונים". יש להסתפק האם הכוונה היא "גילוי קצת", או "קצת יותר". מפקפק בהבנה המוכחת בתרגום התניא לאידיש ולאנגלית שמהם עולה המשמעות "קצת יותר", ומוכיח שכוונת אדה"ז היא "גילוי קצת", כפי שמוכח הן מבחינת הענין והן מבחינת סגנון לשונו ב'תניא' ובשו"ע.

[551] "ואהבת" – התבוננות (תגובה). הערות וביאורים, תת (פ' קרח תש"ס), עמ' 98–99. 

המבואר בחסידות – בשם אדה"ז ועד הבעש"ט – שעיקר הציווי של "ואהבת" הוא על ההתבוננות והיגיעה במוח, מובא בס' החינוך מצוה תיח (לאהוב הש"י), שמדבריו עולה שעיקר הציווי הוא בידיעה והשגה בפעולות הבורא וביחודו.

[552] מספר הקדישים בתפילה. הערות וביאורים, תת (פ' קרח תש"ס), עמ' 149–151.

בירור במספר הקדישים הנאמרים בכל יום ע"פ דברי רבוה"ק והנהגתם. דיון בדברי הרב חיד"א ועוד מגדולי המקובלים שהסיקו שכל קדיש מועיל לנפטר למשך שעה ומחצה. עוד בענין זה ראה להלן מס' 566, 692.

[553] "העמק שאלה". הערות וביאורים, תתא (פ' מטו"מ תש"ס), עמ' 66. 

ביאור התיבה "שאָלָה" שבפסוק "שאל לך אות.. העמק שאלה" (ישעי' ז, יא) במשמעות הלשון שאוֹל.

[554] גם בזה"ז הפרנסה מהמן. הערות וביאורים, תתא (פ' מטו"מ תש"ס), עמ' 66–67. 

בביאור ענין הפרנסה בזמן הזה שהוא כמו המן (במאמר ד"ה "ברוך שעשה נסים" תש"כ), כוונת אדמו"ר זי"ע לדברים המובאים במכתבו של אדמו"ר הרש"ב ב'קובץ מכתבים' כמקור, ולא לסה"מ תרנ"א שעוד לא היה ידוע לפני הדפסתו לראשונה בשנת תש"כ. 

הערת י.ד. קלויזנר, גל' תתב, עמ' 56.

[555] 'תנא דבי אליהו' (תגובה). הערות וביאורים, תתא (פ' מטו"מ תש"ס), עמ' 67. 

בתגובה לדברי הכותב (בגל' תת) בקשר ל'תנא דבי אליהו'. ניכר שלא ראה את מהדורת ר"מ איש שלום 'מאיר עין' (וינה תרס"א), שהיה יכול להיבנות ממנה בדברים הרבה.  

[556] ענין מלאכת הדפוס (תגובה). הערות וביאורים, תתב (פ' תבוא תש"ס), עמ' 18. 

כוונת אדמו"ר זי"ע (בשיחת ש"פ מטו"מ תשי"ג) שכיום נתחדשה שיטה בהדפסה, היא ככל הנראה, לסידור אותיות בשיטת "מאָנאָטייפ", בניגוד לשיטה הרגילה באותם ימים – "לינאָטייפ", שבה, במקרה של טעות, היו צריכים לסדר מחדש שורה שלימה.  

[557] מזל העניות של ר"א בן פדת. הערות וביאורים, תתב (פ' תבוא תש"ס), עמ' 52. 

מזל העניות של ר"א בן פדת הנזכר במאמרי אדמו"ר האמצעי פ' מטות (עמ' א'תשעב) מכוון לדברי הגמרא במס' תענית (כה, א), גמרא שהובאה שוב במאמר זה עצמו (עמ' א'תשצח).

[558] פענוח ראשי–תיבות (ספר 'ממ"י'). הערות וביאורים, תתב (פ' תבוא תש"ס), עמ' 53. 

הפענוח המדוייק של הר"ת 'בס' ממ"י' – 'בספר מגיד מישרים', הנזכר במאמרי אדמו"ר האמצעי פ' מסעי (עמ' א'תתכו).

תשס"א

[559] דרך המלך. נ.י. תשס"א. °8. 37, (1) עמ'.

תרגום מדוקדק ומפורט של ה"דרכון" (פאספארט) של כ"ק אדמו"ר זי"ע מימי צאתו מברית–המועצות בראשית שנת תרפ"ח, ועד שנת תרצ"ג, שאז חדל להיות אזרח המדינה ההיא. בפתיחה: הקדמה – ואלה מסעי ראש בני ישראל. יצא לאור כ'תשורה' למשתתפי כינוס השלוחים כ"ד מרחשון–ער"ח כסלו תשס"א. חזר ונדפס גם ב'כפר חב"ד', גל' 928 (כ"ה חשון תשס"א), עמ' 10–11, וגל' 929 (ג' כסלו תשס"א), עמ' 38–50. 

[560] רשימות הרב"ש. נ.י. תשס"א. °8. 42, 170, (4) עמ'.

רשימת ענינים וסיפורים כתובים בידי הר"ר ברוך שניאור ז"ל שניאורסאהן, דברים שראה ושמע בליובאוויטש בשנים תרע"א–תרע"ו. אוצר בלום של סיפורים, פתגמים ועדויות ממקור ראשון אודות כ"ק רבותינו נשיאינו מפי כתבו של אחד מחשובי משפחת בית הרב. עם הערות וציונים. בעריכת הרב אהרן ליב רסקין (ועוד). עורך שותף – הרב יהושע מונדשיין. 

[561] אגרות בעל ה'תורת חסד' מירושלים לריגא. ירושלים תשס"א. °8. 144 עמ'. 

נ"ד אגרות מאת הגאון מוהר"ר שניאור זלמן פראַדקין אבדק"ק לובלין וירושלים אל הגביר החסיד מו"ה ישעיה ברלין מריגא, בין השנים תרנ"ה–תרס"ב. כולל מבוא ובו: סקירת תולדותיו בקצרה; הידיעות אודות הגביר ר"י ברלין; מצביע על הידיעות שמתחדשות עם צאת המכתבים הללו לאור עולם. עם הוספות ונספחים. יצא לאור כ'תשורה' משמחת הנישואין של בתו נחמה דינה וחתנו שניאור זלמן הלוי סגל, י"ד תמוז תשס"א. (קטעים נבחרים מתוך המבוא נדפסו ב'כפר חב"ד' גל' 990, עמ' 58–64).

[562] הגר"א וחלקו במלחמתה של וילנה בחסידים. צדיק ועדה (ירושלים תשס"א), עמ' 297–331. 

נוסח מצומצם של מאמרו ב'כרם חב"ד' (גל' 4, עמ' 149–221). המניעים למאבק בחסידות שראשיתו בוילנא ע"פ תעודות היסטוריות. סקירה כרונולוגית על רדיפות החסידים בין השנים תקל"ב–תקס"א. (ראה לעיל מס' 217 ולהלן מס' 819). 

[563] שתי תשובות אבודות מהרה"ק רבי שמואל מליובאוויטש זצ"ל. אור ישראל, כא (תשרי תשס"א), עמ' י–יג. 

שתי תשובות נדירות בהלכה בכת"י: המתנה במילת תינוק שחשש בעינו ונתרפא; אם מותר לישב וגבו לספרים. עם כת"י.

[564] תפילה לעצירת גשמים. בית אהרן וישראל, צב (כסלו–טבת תשס"א), עמ' קכז–קל. 

עיונים במנהג התפילה המיוחדת לעצירת גשמים הנאמרת ב"שומע תפילה" ע"י הש"ץ בחזרתו, לצד מקורות היסטוריים והלכתיים. נוסח תפילה זו מתוך כת"י ישן שנעתק באשכנז (בערך בשנת ת"מ).

[565] ב' מכתבים בדבר השמיטה. אור ישראל, כג (ניסן תשס"א), עמ' קכד–קכו. 

שני מכתבים מהרידב"ז שנדפסו בשנת תרע"א בכתב–עת "מחזיקי הדת", ובהמשך להם "מודעה רבה לאפרושי מאיסורא". "וקבלנו העתקתם מהרה"ח יהושע מונדשיין שי' מירושלים ות"ח חן לו".   

[566] ענין ט"ז קדישים ביום אחד. אור ישראל, כג (ניסן תשס"א), עמ' קצח–רי. 

דן במנין הקדישים הנאמרים בשלושת התפילות בכל יום, הן הקדישים השייכים לש"ץ והן הקדישים שאומרים היתומים. לאור מקורות קדומים עד מנהגי הקהילות השונות, כולל מנהג חב"ד שנקבע על פי הנהגתם בקודש של רבותינו. נספח: לתולדותיו של מוהר"ר אברהם הלוי ברוכים מצפת. הרשימה מוקדשת לז"נ אביו ר' מרדכי שמואל ב"ר אהרן מונדשיין ז"ל, נלב"ע בי"ט ניסן תש"ס. חזר ונדפס (ללא הנספח) בקובץ זכרון 'עשרה מאמרות' (ירושלים תשע"ה), עמ' 8–18. ראה גם לעיל מס' 552 ולהלן מס' 692. 

[567] משלי הצעקה והלבושים. כפר חב"ד, 922 (ער"ה תשס"א), עמ' 36–40.

המשלים שבהם ביארו הבעש"ט ורלוי"צ מברדיטשוב את עניינה של תקיעת שופר בכתב ידו של אדמו"ר מוהר"ש בהמשך המאמרים "וככה" משנת תרל"ז. ביאוריו של אדמו"ר זי"ע על תוכנם של שני המשלים הללו. מקבילות בתורות המגיד ממזריטש נ"ע. עם כת"י. ראה גם לעיל מס' 196.

[568] ממכתב ל"פתח דבר" לקונטרס צה. כפר חב"ד, 922 (ער"ה תשס"א), עמ' 45. (ללא חתימת שמו). 

מכתב כללי–פרטי של אדמו"ר זי"ע שהפך לפתח–דבר לקונטרס צה עם הגהות ותיקונים בכתי"ק.

[569] 'חזיונות' בליל ראש השנה. כפר חב"ד, 922 (ער"ה תשס"א), עמ' 84–85. (בחתימת: יהושע ד. לבנון). 

רשימת אדמו"ר מוהריי"צ בכתי"ק על חזיונותיו בליל ר"ה תרפ"ה. עם כת"י (שנדפס בספרו 'מגדל עֹז' עמ' תפא, וראה לעיל מס' 8 אות ב). "בשולי הדברים" (שבהע' 8) סיפור בשם ר' משה דובינסקי על תפילת ערבית של ליל ר"ה תרפ"ה, והמראות שנראו לו לרבי באותה תפילה אשר איששו את טענתו של רש"ח קסלמן. 

תגובות: א. ברקוביץ [י. מונדשיין], גל' 924, עמ' 105. י.י. גרינברג, גל' 925, עמ' 125. 

[570] ממכתב ל"פתח דבר" לקונטרס צח. כפר חב"ד, 923 (עחה"ס תשס"א), עמ' 35. (ללא חתימת שמו). 

מכתבו הכללי של אדמו"ר זי"ע מחוה"מ סוכות תשי"א שהפך לפתח–דבר לקונטרס צח בכתי"ק.

[571] "פתח דבר" לקונטרס צז. כפר חב"ד, 923 (עחה"ס תשס"א), עמ' 50–51. (ללא חתימת שמו). 

כתי"ק אדמו"ר זי"ע בפתח–דבר לקונטרס צז של חותנו אדמו"ר מוהריי"צ. 

[572] גאון וחסיד עם עגיל וצילינדר. כפר חב"ד, 923 (עחה"ס תשס"א), עמ' 90–99.

תולדות חייו ופועלו של הרה"ג הרה"ח ר' מנחם צבי ריבקין ע"ה. על מקורותיו: "תודתי נתונה למשפ' לוריא מכפ"ח שהעמידה לרשותי מסמכים מקוריים רבים לתולדות המשפחה.. כל זה סייעני לבנות את הבניין, על היסודות שהונחו בשעתם בדברים שרשמתי מפיו של [נכדו] הרה"ח ר' אלי' ליב ריבקין ע"ה בשנת תשל"ה". 

תגובות: י. גוראריה, ד. אברהם בגל' 924, עמ' 104. וראה דבריו גל' 974 (כ"ט חשון תשס"ב), עמ' 12 (בחתימת: דובער דבורקין). 

[573] בנוסח "התרת נדרים". כפר חב"ד, 924 (כ"ז תשרי תשס"א), עמ' 104–105.

"שנהגתי שלשה פעמים" או "שלש פעמים" בנוסח התרת נדרים שבסידורי חב"ד.

[574] "לא הלך דל"ת אמות ללא הס"ו". כפר חב"ד, 925 (ד' חשון תשס"א), עמ' 62–63. (בחתימת: יהושע ד. לבנון). 

רשימת הרה"ח ר' מאיר אבצן אודות חסידי מירגארד פלך פולטבה באוקראינה. (מארכיון "קובץ ליובאוויטש". חזר ונדפס בס' "קובץ ליובאוויטש", נ.י. תשע"ד, עמ' 570–571).

[575] חנוני בקי בש"ס. כפר חב"ד, 926 (י"א חשון תשס"א), עמ' 60–61. (בחתימת: יהושע ד. לבנון). 

רשימות ר' משה שו"ב דרייזין ור' אפרים דוד בוימלגרין. (מארכיון "קובץ ליובאוויטש". חזר ונדפס בס' "קובץ ליובאוויטש", נ.י. תשע"ד, עמ' 572–573).

[576] נוסח "מזוכך ומבורר ומנוקה". כפר חב"ד, 927 (י"ח חשון תשס"א), עמ' 34–36.

פרסום ראשוני לרשימת כתי"ק אדמו"ר מוהרש"ב על נוסחו המדוקדק של אדמו"ר הזקן בסידורו. עם כת"י. (בפתיחה מעיר: הרשימה הנדפסת כאן אינה בשלימותה; עיוני ההלכה אשר בה.. יתפרסמו אי"ה בהזדמנות אחרת).

[577] 'זוהר גדול' במתנה מהרבי. כפר חב"ד, 927 (י"ח חשון תשס"א), עמ' 44–46. 

הקדשה שכתב אדמו"ר מוהרש"ב על ס' הזוהר הק' שהעניק במתנה לגאון ר' יחזקאל ארלזאראוו אב"ד חרקוב. עם ראשי פרקים מתולדותיו של מקבל השי. עם כת"י.

[578] אדמו"ר ה'צמח–צדק' רוכש קרקע בשצ'דרין (סדרה). 

[א] כפר חב"ד, 928 (כ"ה חשון תשס"א), עמ' 62–66. פרק ראשון בסדרה.

[ב] 929 (ג' כסלו תשס"א), עמ' 68–73. פרק שני בסדרה.

שטר–מכר רשמי של רכישת אדמה בשצ'דרין ע"י אדמו"ר הצ"צ בצירוף דברים לתולדותיה וקורותיה של המושבה החסידית החקלאית אשר יסד שם, רבניה וחסידיה, על–פי עדויות, כתבי–עת ומסמכים.

[579] ה"עלייה" המכובדת במנהג חב"ד (תגובה). כפר חב"ד, 929 (ג' כסלו תשס"א), עמ' 97. 

בקרב חסידי חב"ד העלייה החשובה (לבד מהמפטיר) היא ה'שלישי' ולא ה'שישי'. (הערה לדברי הכותב בגל' 928 עמ' 73). ושוב כתב בענין זה בגל' 935 עמ' 106 (בחתימת: א' מאנ"ש). 

[580] החסידים מעניקים משנותיהם לחיי הרבי. כפר חב"ד, 930 (י' כסלו תשס"א), עמ' 46–48. 

אירועי חודש כסלו תרפ"א בבית רבינו, ורשימת החסידים שנתנו משנות חייהם למען אריכות ימיו של אדמו"ר הריי"צ.

[581] פרשת הדפסת הספר "לקוטי–תורה לג' פרשיות" (סדרה). 

[א] כפר חב"ד, 931 (י"ז כסלו תשס"א), עמ' 50–54. פרק ראשון בסדרה.

[ב] 933 (ב' טבת תשס"א), עמ' 28–35. פרק שני בסדרה.

הסיפור המלא של הסערה סביב פרשת עריכת והדפסת ה"לקוטי–תורה לג' פרשיות", והסיבה לאי התפשטותו של הספר. רשימת אדמו"ר מוהריי"צ על פרשת הדפסת הספר (במקורה באידיש ובתרגומה ללה"ק); סיום המחלוקת בין קאפוסט לליובאוויטש; הצצה ל'מגן אבות' (קאפוסט); הרה"ח ר' משולם (שילם) רייך והזיוף בהדפסת ה'צמח–צדק' בווילנא. עם כת"י. הוספה בגל' 934 (ט' טבת תשס"א) עמ' 114. (ראה גם לעיל מס' 67 ולהלן מס' 744).

[582] "פתח דבר" לקונטרס י"ט כסלו תשי"א (קונטרס פז). כפר חב"ד, 931 (י"ז כסלו תשס"א), עמ' 22–25. (ללא חתימת שמו). 

פתח דבר והגהות בכתי"ק אדמו"ר זי"ע לקונטרס ולשיחת אדמו"ר הריי"צ. עם כת"י.

[583] המכתב המוקדם ביותר של הרבי כמזכיר חותנו. כפר חב"ד, 932 (כ"ד כסלו תשס"א), עמ' 16–17. (ללא חתימת שמו). 

תצלום מכתבו הראשון (כולו בכתי"ק) של אדמו"ר זי"ע כמזכירו של חותנו אדמו"ר מוהריי"צ זצ"ל בריגא בשנת תרפ"ח, מיועד אל ר' משה גולדשמידט הי"ד שו"ב ומלמד בעיה"ק חברון.

[584] מנהגי חנוכה שיש בהם חידוש. כפר חב"ד, 932 (כ"ד כסלו תשס"א), עמ' 26–28. (ללא חתימת שמו). 

עלי ההגהה של "מנהגי בית הרב של ימי חנוכה אשר יש בהם משום חידוש" בגוף כתי"ק של אדמו"ר זי"ע ונדפסו בקונטרס ד"ה "ברוך שעשה נסים" תשי"א. 

[585] הערות שונות. כפר חב"ד, 932 (כ"ד כסלו תשס"א), עמ' 114. 

ארבע הערות לדברי הכותבים בגל' 931: [א] פענוח הר"ת 'סה"ק'; [ב] מקום מאסרו של אדה"ז; [ג] נשיאת הסידור בשמאל; [ד] ההנהגה אחר העיטוש. 

הערת ד. אברהם בגל' 934, עמ' 114 (על נשיאת הסידור בשמאל). וראה להלן מס' 712, 792 (על ההתעטשות).

[586] משלחת חב"ד בחברון לקבלת פני מונטיפיורי. כפר חב"ד, 933 (ב' טבת תשס"א), עמ' 48–50. (בחתימת: יהושע ד. לבנון). 

תעודה שכתבו חסידי חב"ד בחברון לקראת ביקורו של השר משה מונטיפיורי בעיר. תיאור דמותו של זקן חברי המשלחת ר' יעקב כולי (סלונים) חתנו של אדמו"ר האמצעי. עם כת"י.

[587] "פתח דבר" לקונטרס פח. כפר חב"ד, 934 (ט' טבת תשס"א), עמ' 32–33. (ללא חתימת שמו). 

פתח דבר בכתי"ק אדמו"ר זי"ע לקונטרס פח ובו מאמר ורשימה מאדמו"ר הריי"צ. עם כת"י.

[588] "נתאחד כולנו בדרך חב"ד". כפר חב"ד, 936 (כ"ג טבת תשס"א), עמ' 30–33. (ללא חתימת שמו). 

מאמרו של הרב בן–ציון מאיר חי עוזיאל, הרב הראשי לישראל, שאמור היה להתפרסם בשנת תש"ה במסגרת "ספר היובל" במלאות מאתיים שנה להולדת אדמו"ר הזקן. המאמר מוקדש בלשון הכותב ל"הגאון הקדוש אדמו"ר שניאור זלמן מלאדי זצוק"ל – יצירותיו ופעולותיו".

[589] "אדיר במרום" (תגובה). כפר חב"ד, 936 (כ"ג טבת תשס"א), עמ' 98 (בחתימת: דובער דבורקין). 

מגיב לדברי הכותב (בגל' 935 עמ' 106) על מנהג אמירת "אדיר במרום" אחרי ברכת כהנים. 

[590] המכתב האחרון. כפר חב"ד, 938 (ח' שבט תשס"א), עמ' 39. (ללא חתימת שמו). 

מכתבו האחרון של כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע מיום ח' שבט תש"י, כפי שנשלח – בלתי חתום – אל ר' פנחס אלטהויז ע"ה.

 תגובות: א.ס. דובאוו, גל' 940, עמ' 78. ש.ד. בוטמן, גל' 941, עמ' 86.  

[591] הרבי מוציא לאור את ספרו של זקינו. כפר חב"ד, 938 (ח' שבט תשס"א), עמ' 90–96.

הגהותיו של אדמו"ר זי"ע בכתי"ק על עלי–הגהה של הקדמתו לס' 'קב נקי' של זקינו הג"ר אברהם דוד לאוואוט אב"ד ניקוליוב אשר אליה צורפו "ראשי פרקים מתולדות המחבר". הערות, סיפורים ומחקרים לתולדות המחבר, העיר ניקוליוב ורבניה. עם כת"י.

[592] השמח בחלקו. כפר חב"ד, 939 (ט"ו שבט תשס"א), עמ' 46–49. 

אגרת מאת הרה"ח המפורסם מו"ה אהרן מלוזניא שכתב בשנת תרנ"ד לאחיו ר' שמואל גרשון לאה"ק, בביאור ענין "השמח בחלקו" בעבודת ה'. בתוספת פרטים על דמותו החסידית המופלאה. במלאות מאה שנה לפטירתו בי"ב שבט תרס"א. עם כת"י. 

תגובות: י. פלאהר, גל' 941, עמ' 86. ל.י. טובול, גל' 943, עמ' 96.

[593] מכתב אדמו"ר הריי"צ לבתו הרבנית. כפר חב"ד, 940 (כ"ב שבט תשס"א), עמ' 17. 

מכתבו של מוהריי"צ שכתב מבית חותנו בקישינוב בתחילת חודש מנחם–אב תרע"ג אל בתו הרבנית חיה מושקא ע"ה.

[594] "לא תגנוב" – מעצמך! (תגובה). כפר חב"ד, 941 (כ"ט שבט תשס"א) עמ' 86. 

אימרה ידועה בקוצק נתפרשה כבר בבית מדרשו של אדמו"ר הזקן בשנת תקס"ב, שנים רבות לפני היות קוצק. (בתגובה לדברי הכותב בגל' 940 עמ' 46).

[595] אסיפת שומרי שבת בברלין בשנת תר"צ. כפר חב"ד, 947 (י"א ניסן תשס"א), עמ' 30–31. 

מכתבו של אדמו"ר מוהריי"צ אל חתנו אדמו"ר זי"ע, ששהה אז בברלין, אודות נוסח המברק ששיגר ל"אסיפת שומרי שבת" שהתקיימה בברלין בשנת תר"צ.

[596] ה"בית חדש" ואיסור ה"חדש". כפר חב"ד, 947 (י"א ניסן תשס"א), עמ' 66–72. 

חוקר את מנהגם של אדמו"רי חב"ד ומנהג קהל חסידים ב"חדש". תיאור קדושתו המופלאה של הר"ר יואל סירקיש בעל הב"ח, ופרשת הדיון באיסור ה"חדש" בבית–דין של מעלה. הוספה קלה מופיעה בגל' 949 עמ' 86 ("הב"ח והיתר ה'חדש'").

[597] אדמו"ר מוהר"ש משתדל בהשכנת שלום (על המחלוקות במושבה סורוקא). כפר חב"ד, 948 (ג' אייר תשס"א), עמ' 30–34. 

תיאור המחלוקת שפרצה בשנת תרכ"ט במושבה (קולוניא) סורוקא שבפלך חרסון בין האברכים החסידיים לומדי הדא"ח ובין הבעלי–בתים. השתדלותו של אדמו"ר מוהר"ש בהשכנת השלום בין הצדדים הניצים. העתקת שני מכתביו של האדמו"ר בנושא זה. תיאור מחלוקת נוספת שפרצה במקום בשנת תרמ"ג.

[598] שלושת הרופאים מחסידי אדמו"ר הזקן (סדרה). 

[א] כפר חב"ד, 950 (י"ז אייר תשס"א), עמ' 20–24. פרק ראשון בסדרה. 

[ב] 951 (כ"ד אייר תשס"א), עמ' 26–30. פרק שני בסדרה.

תיאור דמותם של שלושה רופאים הנמנים בס' 'בית רבי' בין "תלמידיו הגדולים והמפורסמים" של אדמו"ר הזקן: ר' אברהם דאקטאר מריגא; ר' יצחק דאקטאר מדובראוונא; ר' ישעיה דאקטאר (אודות האחרון ראה גם לעיל מס' 79).

[599] ספירת העומר ופנימיות התורה. כפר חב"ד, 951 (כ"ד אייר תשס"א), עמ' 54–55. (ללא חתימת שמו). 

הקדמת אדמו"ר זי"ע לקונטרס 'לקוטי דיבורים' (לקוט לג) מיום ב' אייר תשי"א. עם כת"י.

[600] הערות ל"קונטרס חג השבועות". כפר חב"ד, 952 (ב' סיון תשס"א), עמ' 38–39. (ללא חתימת שמו).

הערות למאמרים בכתי"ק אדמו"ר זי"ע לקונטרס חג השבועות תשי"א (קונטרס צב) ובו מאמרים ושיחות של חותנו אדמו"ר מוהריי"צ.

[601] בשבועות נמצא צדיק הדור על הר סיני. כפר חב"ד, 952 (ב' סיון תשס"א), עמ' 48–52. 

שורת מכתבים של המזכיר ר' יחזקאל פייגין הי"ד על נסיעתו של השד"ר ר' מרדכי חפץ מריגא לארה"ב בשליחותו של אדמו"ר מוהריי"צ.

[602] קונטרס לזכות הרבנית שיינא ובעלה. כפר חב"ד, 953 (ח' סיון תשס"א), עמ' 18–20. 

הערות אדמו"ר זי"ע בכתי"ק לקונטרס מאמרים שהופיע בשנת תשי"א, והוקדש לזכות מרת שיינא בת אדמו"ר מוהריי"צ ובעלה הר"ר מנחם מענדל הורנשטיין, הי"ד. עם כת"י.

[603] הדי המאסר והגאולה בארצות–הברית. כפר חב"ד, 957 (ז' תמוז תשס"א), עמ' 48–53. 

פרסומי אגודת חסידי חב"ד וכתבי העת הרבניים בארה"ב בי"ב תמוז תרפ"ז–תרפ"ח.

[604] ה'צמח–צדק' היה שולח לו 'פדיון'... כפר חב"ד, 962 (י"ג אב תשס"א), עמ' 40–44. 

רשימת ר' נפתלי יוניק אודות הרה"ק ר' הלל מפאריטש נ"ע.

[605] שחייה בברכת "מגן אבות" (תגובה). כפר חב"ד, 962 (י"ג אב תשס"א), עמ' 94. 

על המנהג שהש"ץ כורע בתחילת ברכת מעין שבע. (בתגובה לדברי הכותב בגל' 959 עמ' 97).

[606] למען חברון: לבניינה, לחיזוקה ולקימומה מחדש (סדרה). 

[א] כפר חב"ד, 963 (כ' אב תשס"א), עמ' 24–29. פרק ראשון בסדרה. 

[ב] 964 (כ"ח אב תשס"א), עמ' 54–59. פרק שני בסדרה.

מסמכים המתעדים את פעלו של הרה"ח ר' יעקב יוסף סלונים למען חברון, קודם חורבנה ואחריו. מאמרו בכתה"ע "חבצלת" בשנת תרנ"ט, קריאתו משנת תרפ"ה, מאמרו בכתה"ע "קול תורה" משנת תר"צ.

[607] אמירת תחנון בחודש אב (תגובה). כפר חב"ד, 964 (כ"ח אב תשס"א), עמ' 90. (בחתימת: דובער דבורקין). 

מגיב לדברי הכותב (בגל' 962) אשר ב"חציפותו מטיל דופי בכל שלומי אמוני ישראל ההולכים בדרך התורה ואומרים תחנון בימים שאחרי תשעה באב".

[608] אדמו"ר מהר"ש ו...לינקולן (תגובה). כפר חב"ד, 965 (ד' אלול תשס"א), עמ' 86. (בחתימת: א' מאנ"ש). 

מפריך את הקשר בין אימרה של הנשיא לינקולן ה"מושרשת בדבריו של הרבי מהר"ש שחי באותה תקופה". 

תגובת "א' מאנ"ש", גל' 966, עמ' 94.

[609] לתולדות הרב ר"י דובוב ע"ה (תגובה). כפר חב"ד, 966 (י"א אלול תשס"א), עמ' 94. 

כמה הערות לתולדותיו של הר"ר יצחק דובוב (בגל' 965). 

תגובת [נכדו] א.ס. דובוב, גל' 972, עמ' 21.

[610] הגהות בכתי"ק על "לקוטי דיבורים". כפר חב"ד, 967 (י"ח אלול תשס"א), עמ' 30–31. (ללא חתימת שמו). 

הערות בכתי"ק אדמו"ר זי"ע על רשימתו של חותנו אדמו"ר מוהריי"צ מחודש מנחם–אב תרנ"ו.    

[611] כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע קורא ל'תענית ציבור עולמי'. כפר חב"ד, 967 (י"ח אלול תשס"א), עמ' 44–45. 

ה"קול קורא" של האדמו"ר הקורא לתענית ציבור עולמי בשלהי חודש אלול תש"א והמכתבים שקדמו לו. 

[612] תקי"ש ביו"ט של ר"ה שחל להיות בשבת. הערות וביאורים, תתג (ר"ה תשס"א), עמ' 46–47. 

שתי נקודות שנתבארו בדא"ח – ואינן נפוצות במאמרים הרבים – בטעם איסור התקיעה בשבת. 

[613] נדנוד דאגה (תגובה). הערות וביאורים, תתג (ר"ה תשס"א), עמ' 47–48. 

בירור לשונו של אדמו"ר הזקן בפרק כ"ו בתניא: "פתיחת הלב וטהרתו מכל נדנוד דאגה ועצב בעולם", על פי לשונות מקבילים ברז"ל ובראשונים. 

[614] תיקוני לשון בלקו"ת מיניה וביה. הערות וביאורים, תתג (ר"ה תשס"א), עמ' 90.

תיקוני לשון בקטע בס' לקוטי–תורה פ' בשלח אשר נכפל בהוספות לס' ויקרא כמעט אות באות. 

[615] קדימה ואיחור ב"על חטא". הערות וביאורים, תתד (חגה"ס תשס"א), עמ' 67.

סדר ה"על חטא" שבסידור אדמו"ר הזקן והשינוי מהסדר שבסידור האריז"ל, לפי המבואר ב'שער–הכולל' להקדים עבירה שבין אדם לחבירו לעבירה שבין אדם למקום.  

[616] גן–עדן הארץ. הערות וביאורים, תתד (חגה"ס תשס"א), עמ' 84–85.

סברת העורכים בסה"מ תרנ"ו (עמ' ער) לתקן "לג"ע מהארץ" במקום "לג"ע הארץ" טעות היא. ביטוי זה נתבאר בכמה מאמרי דא"ח, ואפשר שמקורו מל' הפסוק "כגן עדן הארץ לפניו" (יואל ב, ג). השלמה בגל' תתיט, עמ' 84–85.

[617] ציון למקור פסוקים ודיוק בהעתקתם. הערות וביאורים, תתד (חגה"ס תשס"א), עמ' 85–86. 

שתי הערות קצרות במאמר ד"ה "שובה ישראל" תשכ"ב.

[618] קבלת מ"ע של "ואהבת לרעך כמוך" קודם התפילה. הערות וביאורים, תתה (פ' נח תשס"א), עמ' 87–88. 

הנכתב ב'הערות וציונים' לסידור עם דא"ח (עמ' שסא) שבדפוסים הראשונים של הסידור לא נמצא הנוסח "נכון לומר.. ואהבת לרעך כמוך" – דברי טעות המה, שכן הוא נמצא בסוף הל' תפילין שבסידור שנקטעו לכמה חלקים ע"י המדפיסים. 

[619] בנוסח "יהללוך" שבסיום ההלל. הערות וביאורים, תתז (פ' תולדות תשס"א), עמ' 65–66. 

בירור בנוסח "יהללוך ה' אלקינו (על) כל מעשיך" ודברי אדמו"ר זי"ע (בלוח 'היום–יום') על השמטת תיבת 'על'. הנהגת אדמו"ר הרש"ב ובנו אדמו"ר הריי"צ. מכתבי הגר"י לנדא ורז"א זיסלין בענין זה. (ראה גם במאמרו שנדפס בס' 'הסידור', נ.י. תשס"ג, עמ' קי).

[620] המלוה לעני בשעת דחקו. הערות וביאורים, תתז (פ' תולדות תשס"א), עמ' 66. 

לפירושו של אדמו"ר הריי"צ בשם אדמו"ר הזקן (אג"ק מוהריי"צ, ח, עמ' תרה), שהכוונה היא "בשעת דחקו" של המלווה, נמצאו מקבילות בשם הרה"ק רמ"מ מרימנוב ומבעל ה'חק יעקב'.

[621] טעמי המקרא בסידור אדמו"ר הזקן. הערות וביאורים, תתז (פ' תולדות תשס"א), עמ' 67. 

בסידורים הנדפסים ע"פ אדמו"ר הזקן מופיעים הקטעים שמקורם בתושב"כ עם טעמי המקרא. אמירת שירת הים בטעמים ובכוונה גדולה כפי שמובא בסי' האריז"ל, בכה"ח ובס' חרדים. דברי אדה"ז בשולחנו לענין ק"ש בטעמים. השמטה בגל' תתח, עמ' 86. ראה גם להלן מס' 721.

[622] "ווי מען פרעגט – אזוי ענטפערט מען" (תגובה). הערות וביאורים, תתי (פ' ויחי תשס"א), עמ' 38–40. 

עיון ב'מאמר השגור בפי החסידים' שכפי ששואלים – כך הוא המענה (אג"ק אדמו"ר, ז, עמ' קצא). והמשמעות: תשובת הרבי ניתנת בהתאם לאמיתיותה הנפשית של השאלה, ואפשר שאינה משקפת את דעתו ורצונו האמיתיים של הרבי. על השואלים לתאר את מצבם הרוחני כפי שהוא, ואזי יקבלו את התשובה ההוגנת להם.  

[623] סגולה לילדים – הכנסת אורחים (תגובה). הערות וביאורים, תתי (פ' ויחי תשס"א), עמ' 40. 

על שלושה מקורות והשוואות לענין סגולתה המיוחדת של מצות הכנסת אורחים לזכות בבנים, ועל מקור נוסף.

[624] שיבושים בחקר נוסח התפילה. הערות וביאורים, תתי (פ' ויחי תשס"א), עמ' 84–85.

לאחרונה נתרבה בעז"ה עסק הבירורים בנוסח סידורו של אדמו"ר הזקן, אך העדר אבחנה והעדר ידיעות ביבליוגרפיות בסיסיות גורמים לעתים לשיבושים גסים. אין לדקדק בנוסח הסליחות לבה"ב שבסידורי חב"ד שאינם מידי אדה"ז, אלא מידי המדפיסים. כמו"כ הנוסח בסידורי ר' שבתי ור' יעקב קאפיל הוא מידי המדפיסים ואין ללמוד מהם את נוסחת האריז"ל (אלא רק את הכוונות בלבד). השלמה והוספה, גל' תתיא, עמ' 122–123.

[625] "התעוררות מאמר"?! (תגובה). הערות וביאורים, תתי (פ' ויחי תשס"א), עמ' 85.

משמעות דבריו של הרב חדקוב "לבקש את חדב"נ הרב רמ"מ [אדמו"ר זי"ע] לחזור על ההתעוררות מאמר" (אג"ק מוהריי"צ, יא, עמ' קלה). בתגובה לדברי הכותב (גל' תתט) שהשיג על השערת עורך קונטרס 'דרך המלך' (דלעיל מס' 559). 

[626] כלי האצטרול"ב. הערות וביאורים, תתיא (פ' בא תשס"א), עמ' 120–122. 

טיבו ומהותו של "כלי האצטרול"ב", המופיע במאמרי אדמו"ר האמצעי ועוד, ככלי הבטה שמשמש לפעולות שונות, כמפורש בכמה ספרי הלכה ודא"ח. בספרי הטבע תורגם כלי זה במשמעויות שונות. 

תגובת ש.ד. וויינבערג, גל' תתיב, עמ' 95–96. תשובה למגיב, גל' תתיד, עמ' 79–80. השלמות והוספות בגל' תתיט, עמ' 83–84. 

[627] עשרה קדישים בכל יום. הערות וביאורים, תתיב (פ' יתרו תשס"א), עמ' 46–48. 

עיון במכתב אדמו"ר זי"ע (אג"ק, י, עמ' שג) בענין שלא לפחות מלענות י' קדישים בכל יום, ועיון במקורות מנהג זה. 

[628] שני אופנים בהתגלותו של אלי' הנביא. הערות וביאורים, תתיב (פ' יתרו תשס"א), עמ' 58. 

החילוק בין התגלותו של אלי' הנביא בעוה"ז כשהוא בגוף, ובין כשמתגלה רק ניצוץ מנשמתו (כגון בברי"מ). חילוק זה מובא בשו"ת החת"ס, וכן כבר נתבאר בתורתו של אדמו"ר הזקן ובמקומות רבים בדא"ח.

[629] אורך ורוחב בתורה ובמצוות (תגובה). הערות וביאורים, תתיב (פ' יתרו תשס"א), עמ' 59. 

דברי אדה"ז בס' תורה–אור פ' שמות על לשון 'רוחב' במצוות ולשון 'אורך' בתורה. אותו מאמר נדפס בס' מאמרי אדמו"ר האמצעי בסגנונו, ובו נתבאר ענין זה ביתר ביאור. 

[630] בנוסח מנחה ביו"ט שחל בש"ק (תגובה). הערות וביאורים, תתיב (פ' יתרו תשס"א), עמ' 85. 

בירור בנוסח "שבתות.. בם", שבס' המנהגים (עמ' 64 הע' 39) נכתב שיש לאומרו בשבת שחל בו יו"ט. נוסח זה מוקשה מכל צדדיו, וסביר לומר שלא יצא מידי אדמו"ר זי"ע, ואין לעוות את נוסח התפילה המתוקן.   

[631] תיקון טעות בתורה–אור. הערות וביאורים, תתיב (פ' יתרו תשס"א), עמ' 105.

תיקון טעות בס' תורה–אור פ' וארא (נח, א): שהבשר והעור גדול כ"כ. וצ"ל: גדל. ע"פ המאמר המקביל שבסה"מ תקס"ג.

[632] חליצת התפילין בראש חודש. הערות וביאורים, תתיג (פ' תרומה תשס"א), עמ' 29–32. 

כמה בירורים וענינים מוקשים במכתבו של אדמו"ר זי"ע לגבי חליצת התפילין בראש חודש (אג"ק, ב, עמ' נא–נד). 

[633] קדישים שאינם שייכים לאבל. הערות וביאורים, תתיג (פ' תרומה תשס"א), עמ' 32. 

בירור בדברי אדמו"ר זי"ע במכתבו הנדפס באג"ק, ב, עמ' שכד.

[634] נגלה ודא"ח. הערות וביאורים, תתיג (פ' תרומה תשס"א), עמ' 32–33.

בירור בדעת אדמו"ר זי"ע בשלילת הביטוי "נגלה ודא"ח", שכן גם תורת הנגלה היא 'דברי אלקים חיים'. 

[635] הרב המגיד בזעלחאוו? הערות וביאורים, תתיג (פ' תרומה תשס"א), עמ' 69–70. 

לא מובן מה עניינה של העיירה זעלחוב הנזכרת ב'שיחות קודש' תשי"ט (ומשם לס' 'נזר המגיד ממעזריטש') כעיירה שבה נותרה ההתנגדות למגיד ממזריטש. אם לא יימצא ביאור לכך, קרוב לומר שזה מסוג הדברים שאדמו"ר זי"ע התרעם על פרסומם בלשון שנאמרו ללא בדיקה. 

תגובת נ. גרינוואלד, גל' תתטז, עמ' 32–33. תשובה לדבריו, גל' תתיז, עמ' 37–38. 

[636] שתי נה"א נגד נה"ב אחת (תגובה). הערות וביאורים, תתיד (פ' תשא תשס"א), עמ' 26–27. 

בירור נוסחאות שונות של פתגם אדמו"ר האמצעי "בשעה ששני יהודים נפגשים הרי זה שתי נה"א נגד נה"ב אחת".

[637] מנהגים חדשים המתחזים לישנים. הערות וביאורים, תתיד (פ' תשא תשס"א), עמ' 54–56. 

בירור שני מנהגים חדשים "שאין להם לא שורש ולא ענף במנהגי אנ"ש": [א] המנהג להניח את הראש על רצועת התפילין של ראש בשעת נפילת–אפיים (וכדברים האלה כתב ב'הערות התמימים ואנ"ש', מיאמי, גל' יד, עמ' 136). [ב] אין לחלק בין יין אדום ליין לבן בקידוש בשעה השביעית. 

הערת ש.ז. וילהלם, גל' תתטו, עמ' 98–99. 

[638] לפשר ה'הג"ה' מהתניא שב"הערה לתיקון חצות". הערות וביאורים, תתטו (פ' צו תשס"א), עמ' 69–70. 

עיון בהערת אדמו"ר זי"ע על הציון להג"ה בפ' ל"ט בתניא ב'הערה לתיקון חצות' שבסידור אדמו"ר הזקן.  

[639] "ויסודן" – לשון נקיבה. הערות וביאורים, תתטו (פ' צו תשס"א), עמ' 70. 

בירור בדברי אדמו"ר זי"ע בקונטרס 'מ"מ, הגהות והערות קצרות לסש"ב' ('חינוך קטן' עמ' שמב–שמג), שתיבת 'יסודן' היא בל' נקיבה ומוסבת על התיבות "אהבה ויראה" ולא על התיבות "דברים המעוררים".

[640] חגה"ש וחה"פ. הערות וביאורים, תתטו (פ' צו תשס"א), עמ' 117–118. 

בירור בדברי אדמו"ר זי"ע לגבי סגנון כתיבתן של התיבות 'חג השבועות' ו'חג הפסח' בראשי–תיבות.

[641] עבודת הייחודים והדביקות (תגובה). הערות וביאורים, תתיז (פ' אמור תשס"א), עמ' 47–49. 

עיון בדברי הלקו"ת פ' שמיני במדריגת הצדיקים שעבודתם ברוחניות, כגון רשב"י והאריז"ל. הטעמים להשמטת שם הבעש"ט ע"פ המבואר בס' 'שני המאורות' לרי"א מהאמיל. תיאור עבודה זו בספרי חסידות נוספים (ראה גם להלן מס' 726). 

תגובות: מ. מרקוביץ, גל' תתיח, עמ' 58.  ש.ד. וויינבערג, גל' תתיט עמ' 41.

[642] המותר לחלוק על סברת משה רבינו? (תגובה). הערות וביאורים, תתיז (פ' אמור תשס"א), עמ' 87. 

את הסיפור שבס' 'סדר הדורות' על הויכוח בין משה רבינו לרבינו תם, ציין אדמו"ר זי"ע בהקשר למ"ש בס' 'לשמע אזן' (מדור אדה"ז, אות ג) אודות אמרתו של רי"א מהאמיל. (בהמשך לדברי הכותב בענין זה בגל' תתטז). 

הערת מ. מרקוביץ, גל' תתיח, עמ' 58–59.

[643] י"ד וט"ו "דיינו" בהגדה של פסח. הערות וביאורים, תתיח (חגה"ש תשס"א), עמ' 27–29. 

עיון ובירור בדברי אדמו"ר זי"ע בהערותיו להגש"פ (וכן בלקו"ש, לב, עמ' 196), ביישוב דברי ה'משנת חסידים' שיש ט"ו "דיינו" בעוד שבנוסחא שלנו אינם אלא י"ד "דיינו". הוספה בגל' תתיט, עמ' 26–27. 

(ראה את הערת ל.י.א., גל' תשה, עמ' 8–7).

[644] לענין ה'נגה"ש' שב'דריידעל' ("סביבון"). הערות וביאורים, תתיח (חגה"ש תשס"א), עמ' 48. 

בירור במכתבו של אדמו"ר זי"ע (אג"ק, ט, עמ' סב–סו) לענין הפירוש בנגה"ש.

[645] ר' מתיא מרומי (תגובה). הערות וביאורים, תתיט (פ' בהעלותך תשס"א), עמ' 85–86.

מוכיח ע"פ מקורות שונים במסכתות הש"ס ובמדרשים, שרומי זו שבה שכן ר' מתיא בן חרש היא רומי שבאיטליא (ולא כדברי הכותב בגל' תתיח שזו רומי שבא"י [קיסרי]). 

הערת מ. מרקוביץ, שם, עמ' 86.  

[646] עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים. הערות וביאורים, תתכ (פ' קרח תשס"א), עמ' 27. 

ביאוריו של אדמו"ר זי"ע (לקו"ש, יט, עמ' 87–88) על מארז"ל עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים וכו' ועל מארז"ל כל אחד נכוה מחופתו של חבירו וכו', מקביל להאמור בס' 'תורת אמת' להרה"צ ר' ליבלי איגר מלובלין (בשם זקינו הגרע"א), וכן להאמור בס' 'אוהב ישראל'.

[647] נשמות ומלאכים. הערות וביאורים, תתכ (פ' קרח תשס"א), עמ' 73–74. 

הפענוח הנכון של הר"ת 'בק"א' שמופיע בסה"מ תרל"ה (ח"ב עמ' תה) הוא 'בקונטרס אחרון' (שבס' התניא), שכן רק שם נתבאר אל נכון מעלת נש"י על המלאכים (ושלא כפענוח העורכים שציינו בטעות לפ"ב בתניא).  

[648] ריבוי החומרות בירידת הדורות. הערות וביאורים, תתכא (פ' מטו"מ תשס"א), עמ' 84.

המבואר בדא"ח לענין חומרות ודקדוקי סופרים שהם מחמת ירידת הדורות וזקוקות להן נשמות נמוכות, מצאנו לו חבר בדברי השל"ה (בית חכמה, ד"ה עוד אבאר, דף כה, ב), שבהתפשט זוהמת הדור צריך להתפשטות איסורים וחומרות.

[649] הערה במפתחות ללקוטי–תורה ["מלכות" – "אלקות"]. הערות וביאורים, תתכא (פ' מטו"מ תשס"א), עמ' 85.

במפתחות ללקו"ת נרשם הערך "לא זהו עיקר המלכות" בעוד שבפנים נאמר "לא זהו עיקר האלקות". במהדורה החדשה של הלקו"ת אכן תוקן הלשון ונדפס "האלקות".

[650] תנועת גיד שבמוח המעורר כח הזיכרון וההעמקה (תגובה). הערות וביאורים, תתכא (פ' מטו"מ תשס"א) עמ' 85.

הדיון אודות שינויי נוסחיו של הסיפור הידוע אודות דברי אדמו"ר האמצעי בדבר הגיד שבמוח המעורר את כח הזיכרון וההעמקה, וכן שעצם קיומו של הגיד נזכר בס' שבילי אמונה – כבר נתפרסמו בעיקרם בגליונות העבר של קובץ זה. ראה גם לעיל מס' 327.

[651] בגדר קרקפתא שלא מנח תפילין מעולם (תגובה). הערות וביאורים, תתכא (פ' מטו"מ תשס"א), עמ' 85–86. 

לדיון בגדר קרקפתא דלא מנח תפילין, האם גורסים "מעולם" אם לאו, יש להעיר מהאמור בשו"ת מן השמים שמדבריו עולה בפשטות שע"י הנחת תפילין פעם אחת בחיים אין יוצאים כלל מגדר קרקפתא דלא מנח תפילין, אלא לפחות פעם בשנה. 

[652] הערה במפתחות ללקוטי–תורה ["אור חדש"]. הערות וביאורים, תתכב (פ' תבוא תשס"א), עמ' 71–72.

בירור בשיטת עריכתו של אדמו"ר זי"ע את ערך 'מנהגים' בתוך מדור "ביטוים בלתי רגילים" שבמפתחותיו לס' לקוטי–תורה. אדמו"ר זי"ע כלל את אמירת "אור חדש על ציון תאיר" בין ביאור המנהגים שאין נוהגים בחב"ד, אעפ"י שלא נכתב בלקו"ת שאומרים נוסח זה, אלא נתבאר עניינו בלבד. 

תגובת י.י. קופרמן, גל' תתכג, עמ' 85–86. תשובתו למגיב, גל' תתכד, עמ' 41–42.

[653] "בהמות הייתי עמך". הערות וביאורים, תתכב (פ' תבוא תשס"א), עמ' 72.

במאמרי אדמו"ר האמצעי (דברים ח"א) מובא כמ"פ שדוד המלך אמר "בהמות הייתי עמך" ל' רבים, ונשמט הציון לס' התניא פרק מ"ו ששם מבואר אותו ענין (אולם בתניא מובא שנאמר ע"י אסף, וכאן מבואר שנאמר דוקא ע"י דוד המע"ה). 

[654] המראי–מקומות בשו"ע אדמו"ר. הערות וביאורים, תתכב (פ' תבוא תשס"א), עמ' 72–73.

בלשונו של אדמו"ר בעל ה'צמח–צדק' (בשו"ת או"ח סי' יח) יש למצוא ראיה מפורשת שהמראי–מקומות – עכ"פ חלקם – הם מאדמו"ר הזקן עצמו (בנוסף לראיות המובאות בס' תורת חב"ד ח"ב עמ' כ). 

תשס"ב

[655] מגילת אסתר עם שערי מגילה. היכל מנחם, ירושלים תשס"ב. °8. שג, (1) עמ'. 

לקט ביאורים ואמרות קודש מכ"ק אדמו"ר מליובאוויטש בעריכת הרב יהושע גרוס. ועמו: אוצר מנהגי חב"ד – ליקוטי הנהגות, הדרכות ותקנות מרבותינו הק' נשיאי חב"ד ומנהגי אנ"ש לדורותיהם בעניני חודש אדר וחג הפורים, בעריכת הרב יהושע מונדשיין (עמ' רכה–שג). 

[656] הערות לשו"ע הרב בעל התניא הלכות פסח. זכור לאברהם, תשס"ב–תשס"ג, ח"א, עמ' קפא–רכ. 

מאת הרה"ג ר' חיים שמעון דוב אבד"ק האָרקי (בנו ותלמידו של הרה"ג ר' אריה ליב זיוואָוו). על סימנים תכט–תנב.  

[657] השגת גבול השוחט. זכור לאברהם, תשס"ב–תשס"ג, ח"א, עמ' שע–שעג. 

תשובה הלכתית מאת הג"ר דובער יהודה ליב גינזבורג מק"ק מאהליב, ובה מוכיח שיש מקרים שבהם מותר לשוחט לבוא בגבולו של שוחט מכהן, ואין בהם משום השגת גבול. בהמשך ל"פולמוס 'הרבנים והשוחטים' בחרקוב" (דלעיל מס' 423). 

[658] כשרות תמצית החומץ לפסח. זכור לאברהם, תשס"ב–תשס"ג, ח"ב, עמ' תתיא–תתלב. 

תיאור הפולמוס שהתנהל בשנת תר"נ על דפי עיתוני התקופה תוך נסיון לערב את מדע החימיה בקביעת ההלכה. מעורבותם של היצרנים שפעלו "מאחורי הקלעים". תעודות ההכשר, שאלות ותשובות, איסורים והבהרות.

[659] בדין דגים מלוחים ואינגבר (זנגוויל) בפסח. זכור לאברהם, תשס"ב–תשס"ג, ח"ב, עמ' תתלג–תתמח. 

תיאור הפולמוס בנושא מנהג אכילת דגים מלוחים בפסח שהתנהל על דפי העיתונות העברית ברוסיה בין השנים תרל"ד–תר"נ. כולל "פולמוס זוטא" לגבי כשרותו של תבלין האינגבר (זנגוויל) שנסתעף מהפולמוס אודות הדגים המלוחים. 

[660] הפולמוס בדבר "מצות מכונה". זכור לאברהם, תשס"ב–תשס"ג, ח"ב, עמ' תתמט–תתעז. 

המחלוקת שפרצה בגליציה על כשרותן של מצות המכונה, כפי שמשתקפת בעיתונות התקופה בין השנים תרי"ח–תר"כ. ושוב עלתה סוגיא זו בשנת תרל"ז ובשנות תר"נ–תרנ"א ואילך. דעת גדולי רבני חב"ד, ודעתו של אדמו"ר הרש"ב שהתמיד בהתנגדותו למצות אלו.

[661] תשובת הגה"ח הרב פרץ חן ע"ה. חידושי תורה מבית חיינו (נ.י. תשס"ב), עמ' 39–43. 

תשובת הג"ר פרץ חֵן בענין קצב שמסר לשוחט עגל תוך ז' ימים בחזקת בן שמונה ימים. 

[חזרה ונדפסה בשלימותה ובהגהה נכונה (ע"פ צילום מגוף כתב היד) בס' שו"ת אבני חן (נ.י. תשע"ג). ראה שם עמ' קכז הע' 1, עמ' קל הע' 11, עמ' קלט הע' 1]. 

[662] פירושו של בעל 'אור החיים' למיתת בני אהרן (מאת רח"מ ליברמן מק"ק טשאשניק). פרדס חב"ד, 6 (כסלו תשס"ב), מדור 'בשבילי הפרדס', עמ' 99–118.

ביאורו של החסיד ר' חיים משה איש–חביב (ליבערמאן) מק"ק טשאשניק לפירושו של בעל אוה"ח בענין מיתת בני אהרן שבפרשת אחרי ד"ה "או יאמר". הביאור מופיע בספרו 'פני משה' שנדפס בווארשא בשנת תרמ"ב ושוב בשנת תשמ"ח (ראה לעיל מס' 161).

[663] תשובה אבודה מכ"ק אדמו"ר רש"ז מליאדי. אור ישראל, כו (כסלו תשס"ב), עמ' ח–יג.  

התשובה "נידון אמות שבחנות" אינה מופיעה בין התשובות בשו"ת הנדפס בסוף שוע"ר מפאת תוכנה. סוקר את יחסה של הצנזורה הרוסית לחלק 'חושן משפט' שבו ראו את החלק ה"מסוכן" ביותר שבשו"ע. לשון התשובה שנשמטה עם ביאור ודברי רקע. וראה להלן מס' 677.

התשובה חזרה ונדפסה במהדורה החדשה של שו"ע אדמו"ר הזקן, ח"ו (חו"מ), עמ' קסד.

[664] ניקוד תיבת "שאתה" בברכת "מודים" ו"נודה לך" (תגובה). בית אהרן וישראל, צח (כסלו–טבת תשס"ב), עמ' קנח–קס.

מוכיח כי לנגד דעתם של הכותבים (בגל' צה–צו) המבקשים לתקן את הסידורים ולנקד את תיבת "שאתה" בסגול, עומדת דעתם של גדולי עולם שהסכימו ושיבחו את סידורו של הר"ר שבתי סופר שניקד את השי"ן בקמץ, ועל–פי טעמיו ונימוקיו יש לנקד כך גם במקומות אחרים. התפילה והברכות נוטות אל לשון המקרא הרבה יותר מאשר אל לשון חכמים. "יתפלל כל איש בנוסח שלו, איש על מחנהו ואיש על דגלו, ולא ישלחו יד בנוסחים של זולתם שסמכותם אינה מוטלת בספק".

חזר ונדפס בס' 'הסידור', נ.י. תשס"ג, עמ' קמח–קנא. 

[665] קונטרס ענין תפלה. פרדס חב"ד, 7 (שבט תשס"ב), עמ' 169–191.

מאת כ"ק אדמו"ר האמצעי. מקדים דברי פתיחה במעלת עבודת התפילה שעליה יצא הקצף בשעת מאסרו של אדמו"ר הזקן ועליה מסרו החסידים את נפשם. סוקר את מהדורותיו וכתה"י של המאמר דנן.  

[666] הס' 'דברי נגידים' והרה"ק ר"י ליב הכהן מאניפולי זצ"ל. בית אהרן וישראל, ק (ניסן–אייר תשס"ב), עמ' רלח–רמג. 

מפריך מכל וכל את קביעתו של המו"ל 'דברי נגידים' לפיה הרה"ק ר' ליב מאניפולי שנודע כאחד מגדולי תלמידיו של המגיד ממזריטש נודע גם כ"החריף מעיר מיצד" והיה ממקורביו ומבאי בית מדרשו של הגר"א. ההוכחות הן מתוך בחינת "מקורותיו" של המו"ל, וכן מדברי המו"ל המתחזה הטוען לייחוס משפחתי אל רי"ל הכהן ודבריו סותרים את עצמם. סוקר את 'הסכמות' הרבנים שניתנו לשני חלקי הספר. מסיק כי "באם עוד יחזרו וידפיסו זאת.. יהיה הדבר ח"ו בגדר מעוות לא יוכל לתקון.. על כך באתי להתריע במאמרי זה, למען כבוד רבוה"ק תלמידי המגיד הגדול ממזריטש, ולמען כבוד תורתם הק'". המאמר "מוקדש ל'קובץ המאה' של 'בית אהרן וישראל', בברכת 'חזקו ויאמץ לבבכם' בתורה, בהלכה ובחסידות". 

תגובת מ. כהן, 'ישורון', כח (תשע"ג), עמ' תתק–תתקכב.      

[667] ניקוד התורה שבעל–פה (תגובה). אור ישראל, כח (תמוז תשס"ב), עמ' רג–רה. 

מגיב לדברי הכותב (גל' כז) כאילו ניקוד התורה שבע"פ הוא שינוי מנהגי הדורות והאבות. סוקר כת"י מנוקדים של המשנה, ומפרט מהדורות חשובות של משניות בניקוד מלא בעידן הדפוסים. אבותינו הראשונים לא נמנעו מלנקד את התורה שבע"פ ולא מצינו שחששו לנקד סוג כלשהו של חיבורים, והמדפיסים ההולכים בדרכיהם הולכים לבטח דרכם בדרך התורה והמסורה. 

תגובות: ד. אולידורט, גל' לא, עמ' רלד (אות ב). ש. אזדאבא, שם, עמ' רנג. 

[668] כינוי 'הגרש"ז' לאדמו"ר בעל ה'תניא' והשו"ע (תגובה). אור ישראל, כח (תמוז תשס"ב), עמ' רכח–רכט. 

דבריו של הרה"ק ר' אברהם יוסף איגרא מזשילין זצ"ל בספרו 'תולדות אברהם יוסף' בענין זה. וראה לעיל מס' 121, 122.

[669] סדר תפילות ותהלים שתיקן אדמו"ר מוהריי"צ בזמן המלחמה. כפר חב"ד, 968 (ער"ה תשס"ב), עמ' 42–45.

מזמורי התהלים והתפילות שתיקן האדמו"ר לאמרם בשנות מלחמת העולם השניה, וכן תפילה להצלחת נשיא ארצות הברית. וראה השלמה בגל' 974, עמ' 12.

[670] כרטיס ברכה בלתי–שגרתי. כפר חב"ד, 968 (ער"ה תשס"ב), עמ' 63. 

כרטיס ברכה בדפוס מאת כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע מערב יום הכיפורים תש"ב.

[671] סיפורים על הגה"ח הר"ר פרץ חן זצ"ל. כפר חב"ד, 969 (עחה"ס תשס"ב), עמ' 140–150. (ללא חתימת שמו).

סיפורים נפלאים, חדשים גם ישנים, על הר"ר פרץ חֵן זצ"ל שזכה להכיר ששה דורות של אדמו"רי חב"ד (מתוך קובץ 'אבני חן'). 

[672] כתב הסת"ם שתיקן אדמו"ר הזקן (סדרה). 

[א] כפר חב"ד, 969 (עחה"ס תשס"ב), עמ' 64–70. פרק ראשון בסדרה.

סקירה היסטורית של סיפורי חסידים, השקפתם של נשיאי חב"ד, ומבט הלכתי על מסורת כתיבת אותיות הסת"ם שתיקן אדמו"ר הזקן בפקודתו של המגיד ממזריטש. 

[ב] 971 (ח' חשון תשס"ב), עמ' 20–24. פרק שני בסדרה.

הרה"ח ר' שניאור זלמן וויינשטיין הי"ד מבריסק, סופר סת"ם בוורשא, הוא הסופר שאדמו"ר הריי"צ כתב אצלו את פרשיות התפלין עבור חתניו. הכתב שלו "הוא הכתב המקובל אצל אנ"ש מאדמו"ר הזקן". עם מכתבים, תעודות ותצלום אחת מפרשיות "של ראש" בכתיבת ידו של הסופר דנן. "סבורני שדי בתעודות אלו כדי להזים ולהפריך את השמועות המגמתיות בדבר הכתב שבו נכתבו פרשיות התפילין של כ"ק אדמו"ר זי"ע, ומהן מוכח ש'הוא הכתב המקובל אצל אנ"ש מאדמו"ר הזקן', וכפי שהיה כן בפרשיותיהם של כל נשיאי חב"ד לדורותיהם".

[ג] 972 (ט"ו חשון תשס"ב), עמ' 38–43. פרק שלישי בסדרה.

סופרי סת"ם בדורו של אדמו"ר הזקן. תיאור דמותם של: הר"ר דוד מאניפאלי סופרו של הרה"ק ר' זוסיא; הר"ר ראובן מינוביטש סופרו של אדמו"ר הזקן; הר"ר שאול מהאמיל סופר סת"ם ששמו נכרך בסיפור הקשור לאדמו"ר הזקן.

תגובות: י.ש. גינזבורג, גל' 972, עמ' 21; מ. ששונקין, גל' 981, עמ' 68–71; ט. זילברשטרום, גל' 987, עמ' 52–55; י. הסופר וט. זילברשטרום, גל' 990, עמ' 24–25; מ. ששונקין, גל' 996, עמ' 44–45; י.ד. קלויזנר, גל' 997, עמ' 15; ט. זילברשטרום, גל' 998, עמ' 12; י.י. פרידמן וי.ד. קלויזנר ב'הערות וביאורים – תורת אמת' גל' כט (אדר ב' תשס"ג), עמ' 135–153; ש. כהן, י.ד. קלויזנר, א. קפלון, גל' 1000, עמ' 28; א. סלומון, גל' 1001, עמ' 19; י.ד. קלויזנר, גל' 1009, עמ' 20–21; מ. לאופר, גל' 1010, עמ' 13; י.ד. קלויזנר, גל' 1011, עמ' 20; ר. שוואב, גל' 1013, עמ' 20–22; ה. רבינוביץ, גל' 1013, עמ' 138–145; ש.ד. לוין, גל' 1014, עמ' 12; י. בלוי, י.ד. קלויזנר, גל' 1015, עמ' 10–11; תשובות י. מונדשיין למגיבים: גל' 988, עמ' 20; גל' 999, עמ' 10; גל' 1004, עמ' 12–13; גל' 1011, עמ' 20–21; גל' 1016, עמ' 14.

[673] סיפור "דבר פלא" על אדמו"ר הרש"ב. כפר חב"ד, 972 (ט"ו חשון תשס"ב), עמ' 24–28. (ללא חתימת שמו).

סיפור שסיפר אחד מחסידי אדמו"ר ה'צמח–צדק' ונשמר בארכיונו של אדמו"ר הריי"צ.   

[674] 75 שנה לאסיפת הרבנים בקורוסטן (סדרה).

[א] כפר חב"ד, 973 (כ"ב חשון תשס"ב), עמ' 50–55.

הפרוטוקול הרשמי של וועידת הרבנים היראים בברית המועצות שהתקיימה בקורוסטן שבוואלין (אוקראינה) בימים יח–כ חשון תרפ"ז. מכתבי אדמו"ר הריי"צ זצ"ל בנידון, ודיווחי העיתונות מאותה עת. 

[ב] 975 (ז' כסלו תשס"ב), עמ' 64–68.

ההתכתבות החשאית בין מוסדות סובייטים שונים באשר לוועידה, ופעילותו של "מוסר" שביקש להצר את צעדיהם של המתכנסים.

[ג] 978 (כ"ח כסלו תשס"ב), עמ' 72–76.

תרגום פרוטוקול הישיבה הראשונה של הוועידה. נאום הפתיחה; הישיבה השניה; הרצאתו של הרב זֶוין בשאלת "איחוד הקהילות"; מברקי הברכה.

[ד] 980 (י"ב טבת תשס"ב), עמ' 60–63.

תרגום מפרוטקול הוועידה – ישיבת הערב של יום רביעי 27 באוקטובר; הרצאתו של הרב גרוסמן; ההחלטות בדבר איחוד הקהילות.

[ה] 982 (כ"ז טבת תשס"ב), עמ' 52–55.

פרוטוקול ישיבת הנעילה, 28 באוקטובר. ההחלטות ונאומי הנעילה הנלהבים של הרבנים זֶוין וגרוסמן.

[ו] 984 (י"א שבט תשס"ב), עמ' 58–62.

מכתביהם ודיווחיהם של הגופים המפלגתיים והשלטונות הסובייטים אחר נעילתה של וועידת הרבנים וקבלת ההחלטות. רשימת המשתתפים בוועידה כפי שהוגשה לשלטונות, 50 נציגים ו–22 אורחים. 

[ז] 989 (כ"ג אדר תשס"ב), עמ' 46–53.

תקצירים של דברי לעג ומשטמה על ה"ראַבּאָנים", "מאַשגיכים" ו"טאַלמידי כאַכאָמים" ומכל הקדוש והיקר, מלוקטים מעיתוני הייבסקציה בחודשים שקדמו לוועידת הרבנים בקורוסטן בשנת תרפ"ז. ללמדנו באיזו אווירה עויינת ולועגת נערכה הוועידה. מכתבי הרב ש"י זֶוין משנת תרפ"ד אל הרב אברהם חֵן שמתארים את מצבה של היהדות ברוסיה באותה עת.

[ח] 1003 (כ"ד תמוז תשס"ב), עמ' 44–49.

סקירת עיתוני הייבסקציה מהתקופה שלאחר קיום הוועידה בקורוסטן.

[675] נישואי הרבי והרבנית בראי העיתונות היהודית בריגא. כפר חב"ד, 976 (י"ד כסלו תשס"ב), עמ' 54–57. (ללא חתימת שמו). 

תיאור החתונה בי"ד כסלו תרפ"ט בווארשא, וההכנות לחתונה בריגא.

[676] כזה היה הרד"צ... כפר חב"ד, 977 (כ"א כסלו תשס"ב), עמ' 36–41. (ללא חתימת שמו).

זכרונותיה האותנטיים של הגב' שושנה חֵן–זהבי בתו של הרב ר' מענדל חֵן הי"ד, שזכתה להכיר את סבה הר"ר דוד צבי חֵן זצ"ל.

[677] התשובה שנעלמה משו"ת אדמו"ר הזקן. כפר חב"ד, 979 (ד' טבת תשס"ב), עמ' 24–26. (בחתימת: יהושע ד. לבנון). 

תשובה סי' כא – "נידון אמות שבחנות" – ב'מפתח הסימנים' בשו"ת הנספח לשו"ע רבינו הזקן שפרחה ולא נודעו עקבותיה, נמצאה בשלימותה באחד מכתה"י שבספריית אדמו"ר הרש"ב. מגמת הצנזורה שלא להתיר הדפסתן של תשובות מ'חושן משפט'. עם כת"י. ראה לעיל מס' 663. 

[678] "הסכמות" נדירות של אדמו"רי חב"ד לדורותיהם לספרים (סדרה). 

[א] כפר חב"ד, 981 (כ' טבת תשס"ב), עמ' 30–35. 

הסתייגותם העקרונית של רבותינו מנתינת הסכמות לספרים, אך מכל אחד מרבוה"ק נדפסה "הסכמה" כלשהי. סקירת הסכמותיו של אדמו"ר הזקן ותצלומיהם. נספח: יסוד הדפוס בסלאוויטא בזכות 'מופת' מאדמו"ר הזקן.

[ב] 983 (ד' שבט תשס"ב), עמ' 94–98.

הסכמותיו של אדמו"ר האמצעי לספרים: שו"ע אדמו"ר, אגה"ק שב'תניא', 'שערי תשובה' ו'יד אפרים' על השו"ע. סקירת יחסם של המחברים האחים הגאונים רא"ז ורח"מ מרגליות לחסידות ולמנהיגיה.

[ג] 985 (י"ח שבט תשס"ב), עמ' 58–63.

המלצותיו, 'הסכמותיו', וחתימה שהיא 'כעין הסכמה' של אדמו"ר ה'צמח–צדק'. 

[ד] 987 (ב' אדר תשס"ב), עמ' 34–38.

חתימות–הסכמות שבהן בא אדמו"ר מוהר"ש לבדו על החתום, בספרים: ציון יהושע; משכן בצלאל; שו"ת פני יצחק; בית אהרן והוספות. תיאור דמותו של הר"ר אהרן יחיאל קראל, חסיד חב"ד ותלמיד ישיבת וולוז'ין. בין ההסכמות שבפתיחת חיבורו 'יד אהרן' מתנוססת הסכמתו–חתימתו של אדמו"ר מוהר"ש, וכן הסכמת רבו הג"ר ישראל מסלאנט שכותב: "ואף כי דרכו נמשך מהחב"ד, אעפ"כ ישרה היא, כי דרך אמת לכת"ר". סיפורה של 'הסכמה' לס' 'פלח הרמון' שלא ניתנה.

[ה] 1015 (ד' חשון תשס"ג), עמ' 34–37.

'הסכמות' בני אדמו"ר ה'צמח–צדק' שחלקן צורפו להסכמת אביהם וחלקן ניתנו בהוראתו. 

[ו] 1017 (י"ח חשון תשס"ג), עמ' 48–50.

ברכות ומכתבי תמיכה – שאינן הסכמות – מאדמו"ר הרש"ב נ"ע למחברי ספרים, ו'הסכמות' שנתבקשו.

[679] שאגת החולם (תגובה). כפר חב"ד, 981 (כ' טבת תשס"ב), עמ' 14. 

מגיב לדברי הכותב בגל' 980 (עמ' 12–13) על חיקוי המבטא כנושא לענות בו. 

תגובת א. סמית, גל' 986, עמ' 17–16.

[680] צוואת הרבנית. כפר חב"ד, 984 (י"א שבט תשס"ב), עמ' 16–19. 

הנוסח המלא של צוואת הרבנית שטערנא שרה אשת אדמו"ר מוהרש"ב, אשר כתבה – "בקשה לאישי שליט"א" – בקיץ תרס"ט בנאות דשא. עם כת"י. ראה גם לעיל מס' 496. 

[681] כך הגיב הרבי מוהר"ש לדברי השוחט המיקל. כפר חב"ד, 986 (כ"ה שבט תשס"ב), עמ' 34–37. 

רשימתו של הרב יעקב לנדא ז"ל ששימש ברבנות בבית אדמו"ר הרש"ב ואח"כ רב ואב"ד בני ברק,  מאשר ראה ושמע בבית הרבי נ"ע.

[682] "החייתני!" השיב הרבי לילד הקטן... כפר חב"ד, 991 (י"א ניסן תשס"ב), עמ' 80–86.

זהירותו המופלגת של כ"ק אדמו"ר זי"ע בדברי הלכה שאינם ידועים לרבים. "לשון נקיה" בדיבור ובכתיבה, שיחותיו על ביאורי רש"י, והקרבת עצמותו למען הכלל. 

השלמות והוספות, גל' 1004, עמ' 20–21 (עם כת"י). חזר ונדפס בס' 'רבן של ישראל' (כפ"ח תשס"ה), עמ' 163–175, ובקובץ זכרון 'עשרה מאמרות' (ירושלים תשע"ה), עמ' 54–62.

[683] "קול ילד בוכה". כפר חב"ד, 991 (י"א ניסן תשס"ב), עמ' 126–131. (ללא חתימת שמו). 

הסיפור הידוע "קול ילד בוכה" וההוראות הנלמדות ממנו לכלל ולפרט. עם כת"י. השלמה ותיקון בגל' 993, עמ' 35.

[684] הרבי כותב למערכת. כפר חב"ד, 1000 (ג' תמוז תשס"ב), עמ' 88–93. 

שלושה מכתבים – שנתעלמו מן העין ולא נדפסו עד היום – ששיגר אדמו"ר זי"ע למערכת העיתון "דער חבר" (שנדפס במונטריאול בשנים תש"ב–תש"ג) ובהם ניתן להתבונן במבטו על תפקידו של עיתון והאחריות המוטלת על העורכים.

[685] מ"האח" עד "כפר חב"ד". כפר חב"ד, 1000 (ג' תמוז תשס"ב), עמ' 170–182. 

סקירה היסטורית על עיתוני חב"ד שיצאו במשך קרוב למאה שנה.

[686] אסיפה שלא לשם שמים. כפר חב"ד, 1001 (י' תמוז תשס"ב), עמ' 42–44.

מכתב גלוי שערך אדמו"ר מוהריי"צ יממה לפני מאסרו בחודש סיון תרפ"ז ומשקף את מסירות נפשו למען הכלל בימים ההם.

[687] ציור תמונתו של אדמו"ר הזקן (סדרה).

[א] כפר חב"ד, 1011 (כ"א אלול תשס"ב), עמ' 38–44. פרק ראשון בסדרה.

[ב] 1012 (ער"ה תשס"ג), עמ' 68–73. פרק שני בסדרה.

הערעורים על נכונותו של ציור תמונת פני אדמו"ר הזקן שנחשף בשנת תרמ"ח ע"י ר"ש שניאורסון מוורשא, ולעומתם התשובה המוחצת המצדיקה את האמונה באמיתות הציור.

[688] בענין מאמר אשר לא נודע למי (תגובה). הערות וביאורים, תתכג (חגה"ס תשס"ב), עמ' 54–55. 

המליצה "מבטן מי יצאו הדברים" אין בה שמץ של זלזול; שגורה היא בלשון המחברים הראשונים והאחרונים ואין בה כל טעם לפגם. דוגמאות מובהקות מספריהם ושו"ת של גדולי ישראל. (תגובה לדברי המוכיח בגל' תתיט). 

[689] נוסח התפילה שבסידורי האריז"ל (תגובה). הערות וביאורים, תתכד (פ' נח תשס"ב), עמ' 56–59. 

הערות לדברי הכותב בחקר נוסח התפילה שבסידורי חב"ד ביחס לנוסח האר"י. מוכיח כי דברי הכותב נובעים מהעדר ידיעות ביבליוגרפיות בסיסיות. נוסח התפילה שנדפס בסידור האר"י לר' שבתי אינו מהאר"י אלא מהמדפיסים, ורק הכוונות ממנו הן, כדברי ה'שער הכולל' והרה"ק ממונקאטש. ושוב משיב לדברי הכותב, גל' תתמ, עמ' 166–169.

[690] מקום אמירת הקרבנות עד "הודו" (תגובה). הערות וביאורים, תתכה (פ' וירא תשס"ב), עמ' 70–72.

עיון במכתבו של אדמו"ר זי"ע על מנהגנו באמירת הקרבנות – בבית או בבית הכנסת, והקושיות העולות ממכתב זה (בתגובה לדברי הכותבים בגל' קודמים). מאשש את ההנחה שהמכתבים מארכיון המזכיר ר"נ מינדל הם בבחינת מהדו"ק שלא נשלחה אל השואל כמו שהיא, ואין ללמוד ממנה חידושים הלכה למעשה בניגוד לנהוג בפועל עד שנראה את גוף המכתב. "גם במכתבים שנדפסו בסדרת האג"ק מהעתק המזכירות, מצינו מכתבים רבים שלשונם או תוכנם מוקשה, אבל במכתב עצמו כפי שנשלח תיקן הרבי או הוסיף אות או תיבה, ובכך נשתנה הענין מן הקצה אל הקצה וסרו כל התמיהות". ראה גם להלן מס' 694. 

הערת י. פרידמאן, גל' תתכה, עמ' 73–74.

[691] מאמר גנוז? הערות וביאורים, תתכו (פ' תולדות תשס"ב), עמ' 75.

בירורים בפתח–דבר שהגיה אדמו"ר זי"ע בחודש אלול תשכ"ח למאמר ד"ה "והיה ביום ההוא" לכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, שנאמר (נכתב) לאחרי השואה ל"ע ול"ע.

[692] מנין ה"קדישים" בתפילה. הערות וביאורים, תתכו (פ' תולדות תשס"ב), עמ' 76.

בירור במנין הקדישים שהיה אדמו"ר הרש"ב אומר בתפילה על פי מקורות שונים. 

[693] עסקנות ציבורית ולימוד התורה. הערות וביאורים, תתכו (פ' תולדות תשס"ב), עמ' 76–77. 

ביטוי חריג במכתב המיוחס לאדמו"ר זי"ע ולפיו העיסוק בצרכי ציבור אינו מסייע ללימוד תורה ולעליה בה.

[694] תיקוני מכתבים בהעתק המזכירות. הערות וביאורים, תתכז (פ' וישלח תשס"ב), עמ' 78–79.

הקביעה על הקפדתו של אדמו"ר זי"ע להוסיף כל תיקון בהעתקי המזכירות במקביל לתיקונים שערך במכתביו המקוריים (כדברי הכותב בגל' תתכו) – אינה אלא "גוזמא בעלמא". מוכיח כי לא כל התיקונים נוספו בהעתק המזכירות, אפילו לא תיקונים של תיבות שלימות שמשנות את המשמעות. ראה גם לעיל מס' 690.

תגובות: י.ל. גראנער, גל' תתכו, עמ' 77–78; תתכז, עמ' 76–78. ב. אבערלאנדער, גל' תתכו, עמ' 79–84; תתכז, עמ' 79–88. 

[695] ישראל – או העולם – רושם התורה (תגובה). הערות וביאורים, תתכח (פ' מקץ תשס"ב), עמ' 92–93. 

מגיב לדברי הכותב (גל' תתכו) וקובע שהעתקת "מאמר השפלות והשמחה" לרי"א מהאמיל ב'כרם חב"ד' (א, עמ' 79) מדוייקת היא, וכן הציון לשל"ה שמופיע שם כמקור לדברים. מצטט את לשון השל"ה ומוכיח שניסוחו אינו שולל את הנוסח השני שמצא הכותב. 

[696] הערות קצרות (תגובה). הערות וביאורים, תתמא (פ' דברים תשס"ב), עמ' 84–85. 

שלוש הערות קצרות על דברי הכותבים בגל' תתמ בענין: מנהג חב"ד בנטילת לולב; גדר ה"פעמונים" בטלית גדול; ברכת שהחיינו במנהג חב"ד.

[697] אמת, חצי אמת והעדר האמת. הערות וביאורים, תתמב (פ' ראה תשס"ב), עמ' 85–87.

על "מובאות" וציטוטים המופיעים בס' 'המותר בפיך' (קרית–גת תשס"ב), שבו "האמת נעדרת בתחילה, באמצע ובסוף". 

תשס"ג

[698] סידורו של רבינו הזקן נ"ע: פרקי עיון, בירור וסקירה. בתוך: "הסידור: מבנה ונוסח סידורו של אדמו"ר  הזקן" (נ.י. תשס"ג), עמ' עג–קסה. 

בפרקים אלו סוקר את המוטיבים הבאים: הסידור הראשון (שקלאָוו תקס"ג); הנוסחאות שהיו לעיני רבינו בעריכתו; תיקונים והגהות, כוונות וסודות; שינויי הצנזורה בנוסח; סידור רוסטוב; סידור תהלת–ה'; הדקדוק בתפילה ובסידור התפילה; בירור נוסח וניקוד; לחלק ההלכה שבסידור רבינו. (פרקים אלו – רובם ככולם – הם דיונים ובירורים שפרסם במרוצת השנים באכסניות שונות ומגוונות המופיעים לעיל).