הערות התמימים ואנ"ש (נ.י.), סט (פ' יתרו תשל"ז), עמ' יא–יב

מגליון נ"ו ואילך באו כו"כ פלפולים ודקדוקים במפתחות לספר התניא, ואעיר בזה לע"ע על שני ענינים הנראים לי כפשוטים.

א) במ"ש אם שם הספר הוא גלגולים או הגלגולים, נעלם מהם הכלל המפורסם וההגיוני כי ה"א הידיעה אינה נחשבת לעולם כחלק משם הספר (אפילו אם מחברו קראו במפורש בה"א הידיעה), וסימנך הם סה"ד ושה"ג שאין בהם באות ה"א שום ספר ששמו מתחיל בה"א הידיעה (והגם שסה"ד ואף שה"ג שלפנינו אינם כפי שיצאו ביד מחבריהם אלא כפי שנערכו בדורות שאח"כ ע"י "משכילים' שידעו בטיב רישום ביבליוגרפי, אך פרט זה בדקתי בדפוסים הראשונים המקוריים). ולא זו בלבד שלגבי רישומם בסדר אלפביתי אין הה"א נחשבת, אלא גם כשנוקבים בשם הספר בתוספת ה"א הידיעה אין מזה ראי' כלל כי כך שמו, וכגון אם שם הספר "גלגולים" אפשר לקוראו ספר "גלגולים", וגם כשיקראוהו לפעמים ספר הגלגולים המשמעות היא כאילו אומרים ספר ה"גלגולים" (במשמעות: ה"ספר גלגולים") ואין בכך שינוי השם.

וראי' לדבר מספר התניא: בשער נרשם תניא ואילו בשער המפתחות (ובמקומות נוספים לאין מספר) נרשם: מפתחות.. לספר התניא. ולע"ע לא מצאתי מי שיפלפל אם שם הספר הוא "תניא" או "התניא".

ב) בענין שבערך "חכמים" רומז כ"ק אד"ש לערך "טבעים" למרות שלא נזכרת שם כלל תיבת "חכמים", נ"ל פשוט כי במונח "חכמה" השתמשו במשך דורות רבים לציון החכמות שבדוקא אינם חכמת התורה (וכידוע בענין ז' החכמות – ראה גם הקדמת ר"מ בוטריל לספר יצירה מה שהביא מספר הברית, וראה תורת לוי"צ ע' ריא-ריג שיש "ג' מיני חכמות", אך חכמת התורה אינה ביניהן ונפרדת מהן). ומאחר וזו אחת המשמעויות של "חכמה" לפיכך מן הדין שחכמת הטבעיים תזכה לרמיזה מהערך "חכמה".

ג) במה שייחסו הכותבים כמה ענינים להוצאת התניא באה"ק תש"כ, נעלם מהם כי המפתחות נדפסו גם בחוברת בפ"ע בשנת תשי"ד ומשם נעתקו כמה מטה"ד לדפוס אה"ק (כגון ו"מ בלי תיון).

ד) ומדעסקינן בהא, קשה לי מדוע בערך אפרתי (מפתח שמות ספרים ואנשים וכו') לא צויין להקדמת התניא שבה נזכרים אנשים אפרתים. (ומענין לענין, בלקוטי ביאורים בספר התניא (תשל"ד) ע' תפז-תפח מביא בשם כ"ק אד"ש מקורות ללשון אדה"ז "לפשוט רגליו החוטף אפרתי". וצ"ע מדוע אינו מציין ללשון המשנה בכלאים פ"ג מ"ז: "רבי יוסי בן החוטף אפרתי" (וב'מלאכת שלמה' שם ע"ש שהי' חוטף המצות)).

ה) ועוד במפתחות הנ"ל, בערך מדע מצטט "לחסרי מ[דע]", ומכאן תשובה להמתעקשים לתרגם (לאידיש ולאנגלי וכו') את מ"ש באגה"ק סי' כ"ו (קמב, ב) לחסירי מדע כאילו נכתב חסידי מדע.

הרב יהושע מונדשיין
כפר חב"ד