כפר חב״ד
כפר חב"ד, 925 (ד' חשון תשס"א), עמ' 62–63. (בחתימת: יהושע ד. לבנון)
(מארכיון "קובץ ליובאוויטש". חזר ונדפס בס' "קובץ ליובאוויטש", נ.י. תשע"ד, עמ' 570–571).
דמויות חסידיות במירגאראד
בקיץ תשט"ז פנתה מערכת "קובץ ליובאוויטש" בבקשה לאנ"ש, שירשמו את כל הידוע להם מגדולי החסידים שבמשפחתם ובעירם, אודות בתי-הכנסת החסידיים הזכורים להם, תיאור ההווי החסידי במקומם ועוד.
גם שאלונים מיוחדים הוכנו לצורך זה, ונשלחו לרבים מאנ"ש ולכל דורש. הרשימות שהגיעו לכתובת המערכת ב"770" באו תחילה לידי הרבי, ומכמה ציונים שרשם הרבי בגוף כתי"ק על הטפסים, ניכר שעיין בהם קודם שהעבירם למערכת הקובץ.
קובץ ליובאוויטש הפסיק את הופעתו בראשית שנת תשי"ז, ובארכיון המערכת נותר חומר שלא התפרסם. הגיעו לידינו שאלונים רבים מארכיון זה, והפעם אנו מביאים רשימה שכתב הרה"ח ר' מאיר אבצן על דמויות חסידיות בעיר מירגאראד פלך פולטבה שבאוקרינה.
ב"ה
אל מערכת קובץ ליובאוויטש
אור ליום ב' שמות [תשי"ז], פה דעטראיט
שלום וברכה.
היות שקבלתי זה באיזה שבועות מקודם מהמערכת, להודיעם איזה פרטים ושמות אנשים וחסידים שהכרתי אותם או ששמעתי מהם, עם היות שכבר דברתי עם חברי המערכת, היינו עם הרבנים החשובים הרב ר' שמואל זאלמאנאוו שי' והרב ר' שניאור זלמן גור-ארי' יחי', והודעתים שהאינפארמאציע שאוכל להודיעם יוכלו זה לידע מהרה"ג הרה"ח ר' דובער יחי' ריווקין ואצל הרה"ג הרה"ח ר' אברהם יצחק יחי' גלאזמאן (כעת הוא בארץ ישראל), אך אעפ"כ שלא להחזיר פניהם ריקם, והיות שכתבו לי עוד הפעם, ע"כ הנני כותב בזה הפעם מהנודע לי עוד מימי חורפי ונעורי. ואם יש בזה ענין שיוטב בעיניכם, מה טוב.
אני מאיר בן גרשון אבצן נולדתי בעיר מירגאראד פלך פאלטאווע ח' טבת תרס"ט.
בעירנו היה הרב (אליעזר הערש) [צ"ל: מאיר ליב]1 פריידין (דרך אגב, הוא הוא אשר הוכה בשאמפאלין של ברזל ע"י הידאמאקין ימח שמם בעת עריכת הסדר של פסח בשנת תרע"ח או תרע"ט, ומני אז היה כמו כלי שבור).
הוא היה חתן הרה"ג הרה"ח ר' עוזר ריווקין. כפי מה ששמעתי אודותיו, הוא [הר"ר עוזר] היה למדן גדול עד להפליא, עד שהרבנים החסידים הרה"ג הרה"ח ר' יחזקאל ארלאזאראוו הרב מחארקאוו, והרה"ג הרה"ח ר' אליעזר ארלאזאראוו (מראמען) היו תלמידיו.
ושמעתי, אשר כשבא הרה"ח ר' אליעזר לקבל סמיכה מהרב ר' עוזר הנ"ל, אמר לו הרב ר' עוזר: חזי דעלך קא סמיכנא.
כמדומה לי ששמעתי שהוא היה מחסידי הצ"צ נ"ע.
ושמעתי אשר בימיו היתה במירגאראד ישיבה, עד שהרבנים הנ"ל הם היו לומדים בישיבה הנ"ל. לאמת הדברים אין זה ביכלתי, אפשר שהרבנים הנ"ל יודעים יותר מזה, בפרט שהרה"ח ר' אברהם יצחק יחי' גלאזמאן היה חתן ר' [מאיר ליב] הנ"ל.
הכרתי איזה אנשים קשישין; [האחד] שם משפחתו אוליצקי, שמו [הפרטי] שכחתי. שם בנו היה מענדל. הוא היה, לפי דעתי, דודו זקינו של ר' דובער יחי' ריווקינד.
ועוד אחד היה כמדומה זקינו מאמו, זלאבינסקי. אך את זה לא הכרתי.
ועוד משפחות רבות שהכרתי, עם כי הם היו פשוטים ביותר, שמעתי שאבותיהם למדו בישיבה הנ"ל. שמות המשפחות היו: ראהאצעווסקי, הורעוויץ, חאיאמאוויץ, וואלאוויץ.
מוואלאוויץ שמעתי, שזקינו היה מחסידי הצ"צ. וכפי המדומה היה זקינו גם זקינו של הרה"ח הרה"ג ר' מנחם מענדל גלוסקין. אם אין טעות אצלי, היה הרה"ג רמ"מ הנ"ל חתנו של הגדול ממינסק.2 ואחרי כן היה רב בליענינגראד (דרך אגב, וואלאוויץ הנ"ל היה דודו של הרה"ח ר' שניאור זלמן סעראבריאנסקי, כעת נמצא באוסטראליע). אך זה רק מפי השמועה.
אך אלו שהכרתי אין באפשרות לקראם בשם "חסידים", היינו כאלו אשר היו קשורים לאיזה מהרביים נ"ע, עם כי היו מהם איזה אנשים אשר בכל יום למדו גמרא, משניות או עין-יעקב ומדרש וערבי-נחל והדומה.
עירנו היתה מהמקומות אשר הרה"ג הרה"ח הרה"צ ר' הלל מפאריטש נ"ע היה בא שם פעם אחת או שתי פעמים בשנה. ובאמת אוכל לומר, אשר אודות הרה"צ ר' הלל מפאריטש שמעתי בעירנו יותר מכפי מה ששמעתי אודות הצ"צ נ"ע.
וגם הרביים מראחאמסטריווקא היו באים שמה.
וגם הרב הרה"ח ר' [מאיר ליב], עם כי שמעתי מפיו שהיה כמה פעמים אצל אדמו"ר הרש"ב נ"ע, אך נראה שהיה בעת שהיה האדמו"ר בליובאוויץ, אך לאחר שנסע משם, ובפרט בשעת החירום שהיתה המדינה מחולקה, בוודאי לא נסע. ובפרט, היות כפי שכתבתי, שהיה בכלל כלי שבור מצד הפצעים.
בניגוד לזה היו שם הרב ר' אברהם יצחק גלאזמאן חתנו של הרב פריידין, והשו"ב ר' אברהם יצחק ריווקינד, אחיו של הרב ר' דובער יחי', שניהם תלמידי תומכי תמימים.
ובדרך אגב רוצה אני לכתוב עוד אודות שני אנשים, והם אשר עזרו לי לנסוע לישיבת תומכי תמימים; האחד הוא המלמד אשר למדתי אצלו לערך שלוש שנים, שמו ר' לוי יצחק וויכמאן ע"ה. כפי מה שסיפר לי, נסע איזה פעמים לאדמו"ר הרש"ז נ"ע מליאדי [בן הצ"צ].
והשני שלמדתי ג"כ אצלו, הוא הרה"ג הרה"ח ר' בנציון ע"ה ריווקינד, אבי ר' דובער שיחי'. הוא היה בעל הוראה גדול, אך בשנים ההם שהייתי מכיר אותו לא הלך בפועל ממש ארבע אמות בלא ה'ס"ו'3: בהלכו אל בית השחיטה למד ה'ס"ו', בישבו בביתו ה'ס"ו' אתו, וכן בכל מקום שהלך היה מוליכו אתו.
ולאחר שעזב ר' לוי יצחק הנ"ל את המלמדות, מצד חולשת הגוף וגם מצד המעיקים, היה בא תמיד אל הרב ר' בנציון הנ"ל ולמדו ביחד ה'ס"ו'.
בזה אסיים, ידידם דוש"ט {מאיר אבצן}.
אור ליום י"ג טבת תשי"ז.
1. לאורך כל המכתב נכתב כאן "אליעזר הערש", אבל בספרו "אורות באפילה" (עמ' 9) כותב הרה"ח ר"מ אבצן לנכון, ששמו ר' מאיר ליב. ר' אליעזר הערש נזכר שם (בעמ' 11-10) כאחד השוחטים המומחים בעיר.
הר"ר מאיר [יהודא] ליב פריידין רבה של מירגאראד ישן, נרשם בס' "אהלי שם" (מינסק תרע"ב) עמ' 119.
2. פורתא לא דק: רמ"מ גלוסקין היה חתנו של הר"ר אליעזר רבינוביץ (שהוא היה חתנו של "הגדול" ממינסק).
3. הכוונה ל"המשך" מאמרי החסידות שאמר אדמו"ר הרש"ב בשנים תרס"ו-תרס"ח, "המשך" שהיה למושג ולשם-דבר בשל עושר השכלות הדא"ח אשר בו ועומקן.
כל הזכויות שמורות | הרשות נתונה להשתמש בחומרים תוך ציון המקור ושליחת עותק למכון | אין לאחסן במאגר מידע כלשהו ללא אישור מפורש ©
