מאמרים

הלימוד והעיון בספרי הרמ"ק ור"י קאפיל ליפשיץ (בעל 'שערי גן עדן' וסידור 'קול יעקב') בעולמו של בעל 'דברי יחזקאל' משינאווא זי"ע

היכל הבעש״ט

אגרת הרה"ק משינאווא עם פענוח, הערות וציונים. כולל נספח שסוקר את היחס לספריו של ר"י קאפיל ממעזריטש. האגרת משקפת את יחסו האוהד של הרה"ק משינאווא לס' 'שערי גן עדן', בעוד שאחרים דחו את הספר הזה. ההסתייגות מספריו ניכרת במיוחד בבית מדרשה של זידיטשוב.

היכל הבעש"ט, כד (תשרי תשס"ט), עמ' קא–קו

 

אגרת מאת הרה"ק משינאווא אודות הלימוד והעיון בספרי הרמ"ק ור"י קאפיל

 

האגרת נכתבה אל הר"ר ישראל בערגער, והוא העתיקה אל המהדו"ת של 'זכות ישראל' (שהפרק הראשון ממנה מתפרסם בגל' הנוכחי).

 

אציגה נא עמך בזה מכתב כי"ק מבנו של מרן הה"ק מצאנז ה"ה הגה"ק ר' יחזקאל שרגא הלברשטאם זצללה"ה [[משינווא]] אשר כתב אלי בימי חורפי. וזה"ל:

ב"ה יום ב' וארא תרל"ז לפ"ק

לכבוד אהו' מחו' האברך החריף החסיד המפורסם כש"ת מו"ה ישראל נ"י.

הגיעני מכתבו והנני להשיבו בראשונה אשר ידמה כי ה' מו"ה משה בהרה"מ אה"ג מדעש נ"י[1] אמר לי וכו', אך הוגד לי מאנשים שהי' במדינתכם ששמעו כי חסידי זידיטשוב אין מחשיבין הקונטריסים ששלח ה' מ' יצחק בעהם מס' אור החמה,[2] באמרם שהמהר"ץ ז"ל[3] הרחיק מללמוד קבלת הרמ"ק ז"ל. וע"ז היטב חרה לי להטיל דופי בקדשים, כי ח"ו לומר על הקדוש שלא ללמוד בספריו. וגם המהר"ח וויטל ז"ל בדבריו בפירושו על הזוהר מפלפל בדברי הרמ"ק, ומי פתי יגיד שבענין פי' על דברי הזוהר לא ילמוד רק מכתבי האר"י ז"ל.

ואשר אמר המהר"ץ ז"ל, שמעתי מא"א ז"ל שהוא שמעו מפיו ז"ל, שאמר מעת שנתגלה חכמת האר"י ז"ל עיקר לימוד חכמת הקבלה יהי' בכתביו, כי הוא מדבר מעולם התיקון.[4]

והנני שולח לו ס' שנדפס בצפת שהגיעו אלי ביום אתמול, וראיתי בו בדף ה' ע"ב בסופו שהרמ"ק ז"ל צוה לתלמידיו קודם פטירתו שאל ידמו כי האר"י ז"ל חולק עליו, לא כן, רק בימיו היו הצינורות סתומין הוכרח לכתוב בלשון סתום, ובימי האר"י נתגלו הצינורות, לכן נראה כמו חילוק בדבריהם, אבל הכל ניתן מרועה אחד. ע"כ.[5]

ועתה יראה מעלתו כי צריך להבין דברי חכמים ולא לעשות תורה כשתי תורות. וגם זאת אין נכון לעשות פירסום על ספר קדוש מחכם וצדיק שאין ללמוד בו חלילה הוא בזיון התורה ח"ו. אם אמנם לעולם ילמוד אדם מה שלבו חפץ, אבל לא לומר שאין ללמוד בס' של חכם וצדיק. הלא ידוע ומפורסם חכמתו וצדקתו של הרה"ק בעל המחבר ס' שג"ע,[6] והבעשטה"ק ז"ל אשר כל הצדיקים של דורינו הי' תלמידי תלמידיו עד עתה, שנזכה גם אנחנו להיות מתלמידי תלמידיהם, הי' מהלל ומחבק ומנשק דבריו הקדושים.[7] ועתה בעוה"ר ע"י שיחות כאלו שמעתי אומרים שבגלילתכם הי' חצוף א' משליך לארץ סה"ק שערי ג"ע. אהה לגודל הפירצה. השם יכפר בעד הגורמים לזה.

ועתה נשים מחסום לפינו מלדבר חלילה נגד דברי הק' לומר שמועה זו נאה וזו אינה נאה חלילה, כי אם ת"ח אומר איזה דיבור אפי' אם כוונתו באופן נאות, אבל איש המוני ששומע מביא הדברים לידי בזיון התו' ח"ו. וכיוצא בזה אמרו חכמים הזהרו בדבריכם.

והש"י יאיר עינינו בדברי חז"ל להבין לאמיתה של תורה, וחפץ ה' בידינו יצליח. כנפש ידידו דוש"ת ומצפה להרמת קרן ישראל במהרה,

הק' יחזקאל שרגא האלברשטאם

 

נ ס פ ח

היחס לספריו של מוה"ר יעקב קאפיל ממעזריטש

            ממכתבו של הרה"ק משינווא למדנו על יחסו האוהד לס' 'שער גן עדן' מחד גיסא, ועל אחרים שהשליכו ארצה את הסה"ק הזה, מאידך גיסא.

            במאמר שהוקדש לו ולספריו (ראה בהע' ??) נלקטו עדויות על ההערצה שרחשו גדולי החסידות והמקובלים לספריו של הררי"ק, שבאו לכלל ביטוי בהסכמות, הגהות, ציטוטים ואיזכורים.

            עם מחבבי הספר נמנים שם, בין השאר, הרה"ק ר' לוי יצחק מברדיטשוב, מוהר"ר אפרים זלמן מרגליות מבראד, הרה"ק ר' ישראל מקאז'ניץ, הרה"ק ר' דוד שלמה בעל ה'ערבי נחל', הרה"ק ר' מרדכי מטשרנוביל ובנו הרה"ק ר' אהרן, וצאצאיהם אחריהם, וכן מבית אדמו"רי טאלנא.

הרה"ק ר' חיים מטשרנוביץ בעל ה'באר מים חיים', הרה"ק בעל ה'צמח צדק' מליובאוויטש, הרה"ק ר' שלמה מראדומסק, הרה"ק בעל ה'בני יששכר' מדינוב (ויש להוסיף על המובא שם, גם את הגהותיו לס' סו"מ ועש"ט בכ"מ), הרה"ק בעל ה'מנחת אלעזר' ממונקאטש, הרה"ק בעל ה'בית אברהם' מסלונים, ועוד ועוד.

ויש להוסיף עליהם את הרה"ק בעל ה'בית אהרן' מקארלין (כמ"ש הרב נחום גרינוואלד, 'היכל הבעש"ט', ו, עמ' לה הע' 6).

ההסתייגות מספריו של הרר"י קאפיל ניכרת במיוחד (ואולי אך ורק?) בבית מדרשה של זידיטשוב; הרה"ק ר' צבי הירש מזידיטשוב הכיר היטב את ה'שער גן עדן' ואת הסידור 'קול יעקב', אך בדרך-כלל מתלווה אל הדברים שהוא מביא בשמם ביקורת חריפה במעט או בהרבה.

כגון בספרו 'סור מרע ועשה טוב' (עמ' צט במהדורת אמ"ת, תשנ"ו): והנה בספר שער גן עדן רצה לתרץ... ואין צורך להשיב על דבריו (שתלה תניא בדלא תניא... כי לא הבין מהות הקושיא במחילה מכבודו, ואין תירוצו תירוץ. עכ"ל (וראה בהגהותיו של הרה"ק מדינוב כאן ובעמודים הבאים, שמתבסס על דברי השג"ע ומחבב את דבריו).

בספרו 'פרי קדש הלולים' (לפע"ח שער י"ח), כותב: "שוב ראיתי בסדור של שהג"ע עיי"ש"; המעיין בסידור יראה שהרה"ק הנ"ל מצא שם סמך חזק לדבריו.

אך בהגהותיו לפע"ח שנדפסו בקונטרס 'הגהת על ס' פרע"ח מהאריז"ל ועל סידור הרב המקובל מו"ה שבתי מראשקוב ז"ל' (מונקאטש [תרנ"ב?]), בשער השופר (דף ג, ב), כותב הוא (המוקף בסוגריים עגולים הוא כנראה מהמו"ל):

וראיתי בסדור (קול יעקב) לבעל שעג"ע דפריך... אבל לא ראה אור בהיר וכו' וממציא לו שום המצאה חדשה בסבראות[!] מדעתו... שזה בוודאי נגד המקובל בדע"ח... וזה מפורסם וידוע לעוסקים בתורת רבינו בע"ח... והנה סברא זו לא נזכרה בדברי רבינו בשום מקום וחלילה לבדות בחכמה זו סברא אשר אין בה ראיה מוכרחת. אמנם זה דרכו של המסדר הזה בספרו [הוא ה'שער גן עדן'] ובסידורו ואין להאריך... תראה שזה המסדר ומקשה ומתרץ לא ידעתי מה הי' לו. אמנם בכל הסידור ממציא לו קושיות ותרוצים אשר אין צריכין לפנים למי שעוסק בדברי רבינו, וכמה דברים בו אשר הם נגד דברי רבינו, והוא עומד על דעתו ושכלו והופך ומבלבל ומערב עניינים. כתבתי זה אשר יזהרו אנשי שלומי ובריתי אשר יחקרו אחריו בכל הסידור. ודי בזה באזהרה. עכ"ל.

ועוד שם (בדף ד, א): וראיתי לאחד (עיין בסידור קול יעקב לבעל שעג"ע) שצלל במים אדירים וברר לו דרך וטעם אחר ובקש חשבנות[!] רבים והעלה חרס בידו. עכ"ל.

אך גם אחרי הדברים החריפים האלו, אין הוא מצוה על אנשיו למשוך ידיהם מספריו של הרר"י קאפיל, אלא רק שלא יקבלו את דבריו בעיניים עצומות ויחקרו על שורש כל דבר.

הרה"ק ר' יצחק אייזיק מזידיטשוב – בן אחיו של הרה"ק ר' צבי הירש – היה כנראה קיצוני יותר בהסתייגותו, ולא החזיק כלל את הספרים הללו בביתו; שכך כותב בנו הרה"ק ר' אליהו אודות הנהגותיו של אביו:

"בסידור התפלל מר' אשר ז"ל ולפעמים בסידור הר' שבתי ז"ל. הספר שג"ע לא הי' בספריו" ('עשר קדושות', עמ' 76. והוא ממכתבו של הרה"ק הנ"ל אל מחבר הספר ר"י בערגער).

בסמיכות עניינים זו יש כדי ללמוד שהוא גם נמנע מלהתפלל בסידורו של הרר"י קאפיל.

באחד המכתבים שבס' 'עטרת יעקב וישראל' (לר"י בערגער, דף נה, ב) – ונראה שהוא ממכתביו של המחבר עצמו – נאמר: "ומה ששאלת בס' שג"ע לא מצאתי בשג"ע שלי כי הוא מדפוס חדש... אך דע שאני איני לומד בקביעות בס' שג"ע וכיוצא רק בכהאריז"ל הנכתבים ע"י מהרחו"ו ז"ל בעצמו... וכן קבלתי מפי מו"ר בזה ובבא[8] הקדוש [מוהרי"א] מידיטשוב[!] בענינים אלו".

הרי שר"י בערגער שאליו נכתב מכתבו של הרה"ק משינווא, לא קיבל את דבריו של הרה"ק במלואם, אך גם לא נקט בשיטתו הקיצונית של רבו המובהק והחזיק בביתו את ה'שער גן עדן'!

יצויין עוד, שבספרי חסידות חב"ד מובא הס' 'שער גן עדן' לרוב, וכך גם בכתביו של הגה"ח המקובל ר' לוי יצחק – אביו של אדמו"ר זי"ע – אבל באחת משיחותיו של רבינו (בש"פ משפטים תשמ"ב) נאמר: בנוגע לסידור 'קול יעקב' שישנם בזה כמה פקפוקים, ועד"ז בנוגע לספרו 'שער גן עדן'. עכ"ל.

הרי שמשהו מאווירתה של ה"קפידא" מצאה לה מקום גם בקהל חסידים ששלמים הם עם הר"ר יעקב קאפיל ממעזריטש וספריו הק'.

- - - - - - - - - - 

 

 

 

היכל הבעש״ט, גל' כה, עמ' קפט–קצא

 

ר"י קאפיל, סידורו וס' שער ג"ע אצל צדיקי החסידות

 

בגליון הקודם (עמ' קא-קו) באו דברינו בשיפולי מכתבו של הרה"ק משינווא, אודות הסתייגותם של אדמו"רי בית זידיטשוב מספריו של מהר"י קאפיל. עליהם יש להוסיף את המקור הבא:

בשו"ת 'אבני צדק' (סיגעט) או"ח סי' פה, מנסה לפרש את דברי סידור מהר"י קאפל ז"ל (אודות לקיחת ט' בדי הדסים לאגד הלולב) שלא כפשוטם, אך כשמגיע למשפט שאינו יכול להוציאו מפשוטו כותב: זה פורש[!] אין לו... וגם מהיכן למד לומר דבעי ט' בדים... ואפי' אם כוונתו כמשמעו, יחיד הוא בדבר זה, שלא נמצא כך בשום מעתיק דברי האר"י ז"ל וכמו שכתבתי... והנה נא ידעתי בבירור כי רבינו הקדוש מוהרצ"ה זלה"ה מזידטשוב ותלמידיו אחריו לא היה הליכתם ודרכם בקודש עפ"י סידור מהרי"ק ז"ל כלל, כי אם עפ"י משנ"ח וסידור ר' אשר ז"ל וכל מעיינם בם הי' דייקא, אלא ע"כ מה שנטלו ט' בדים הוא טעמים האמורים [ולא מטעמו של סידור מהרי"ק].

*    *    *

         מגדולי הצדיקים שאור תורתם נתגלה רק בדורנו, הוא הרה"ק מוהר"ר שלום ב"ר אהרן תאומים (בן אחיו של בעל ה'פרי מגדים'), תלמידם של האחים הק' הרה"ק בעל ה'דגל מחנה אפרים' והרה"ק רבי ברוך ממעזבוז.

         בחיבורו 'עבודת יום הכפורים' (כת"י ירושלים 2661) כתב כמה משפטי ביקורת נוקבים על דברים האמורים בסידור מהרי"ק. החיבור כשלעצמו נדפס בס' 'סדר עבודת יום הכפורים' (ירושלים תשנ"ג), אולם הביטויים החריפים ביותר – אלו התיבות שנדפסו כאן בהדגשה – נשמטו מנוסח הדפוס.[9]

            ובדברינו יתבארו עבודת כ"ג ביה"כ בפרט גמור... ובהם תראה כל שם ושם שהיה יוצא מפי כ"ג בשורשו ובניקודו, כי כפי שנכתבו בסידורי תפלה מהאריז"ל הם משובשים מאוד, ובפרט בסידור של החסיד האלקי מוהר"י קאפיל ז"ל ששם נאמר העבודה בערבוב גדול ומכותלי ביתו ניכר שכתב הדברים ע"פ חכמת אנשים מלומדה בלתי כונות המכוון ושינה הסדר לערבוב כחות עליונים בדברים העומדים ברומו של עולם אשר בודאי דומה הדבר לקיצוץ בנטיעות ובמרכבות עליונים. מה גם שגג מוהר"י הנ"ל שהשמיט הפייט הנפלא מעבודת האריז"ל אשר נבנה ע"ד הסוד ובנין היכלות עליונים וכתב במקומו הפייט ממחזור אשכנזי אשר העמיד את דברי קדשו להמונים אשר לא באו בסוד ד'... עוד שגג שגגה גדולה מוהרי"ק הנ"ל והעלים עינו מעינים של מעלה שכתב ההויות בצורת פשוטות והם באמת מפורשות בצורת ך"ד עייני"ן וע"ב תגי"ן אשר בהם סודות גדולות ונעלמות אשר זולתם לא יתכנו העבודה בשלימות. והארי האריז"ל גזר באומר שיהיו דוקא בתמונה זו והאיך מלאו לבו להחליף התמורות ולעשות באורות עליונים חבורות. כללא של דבר בכל סדורי התפלה הבאים בדפוס אין בהם מתום מראש עד סוף.

            עכ"ל.

            עינינו הרואות את יחס הכבוד שרחש המחבר למהר"י קאפיל עצמו – "החסיד האלקי" – בד בבד עם הביקורת על דברים שחידש מדעתו הרחבה ולא באו אליו בקבלה (לדעת המחבר).

*    *    *

             ה'שער גן עדן' וסידור מהרי"ק מובאים פעמים רבות בכתביו של אדמו"ר ה'צמח צדק' מליובאוויטש לעזר ולסמך, ואך פעם אחת מצאתי הסתייגות עניינית כדרכה של תורה. והוא לו ב'אור התורה' (פ' נצבים עמ' א'רעו):

וכ"ז דלא כסידור מהר"ר ר' יעקב קאפיל בשער הק"ש שכ' דחיצוניות אריך הוא פנימיות של או"א ושמשם ממשיכים המוחין היינו מפנימית או"א ע"ש. והוא נגד הפע"ח והרמ"ז ומוהר"ן וסידור האריז"ל שכתבו שמפנימיות או"א אינו נמשך לעולם מטעם הנ"ל וכו'.

*    *    *

            גם בספרי חסידות ברסלב מצינו הסתייגויות ואף ביקורות קשות נגד דברים מסויימים שבספריו של מהר"י קאפיל (את כל המקורות הללו שאבתי מבאר ידיעותיו של ידידי הרה"ח ר' אליעזר חשין נר"ו):

            בס' 'חיי מוהר"ן' (סי' כד): שבשביל זה אסר רבינו ז"ל לעיין אפילו בספרים של המחקרים הכשרים, מחמת שמביאין קושיות חזקות גדולות על דרכי ה' ומאריכין בקושיותם ואח"כ רוצין לתרצה והתירוץ חלוש מאד ובנקל לסותרו... אלא אפילו קצת התירוצים המובאים בספרי המקובלים אמתיים שהיו צדיקים קדושים בעלי השגה ורוה"ק אעפי"כ א"א לתרץ הקושיא ע"י תירוצים, כנראה בחוש שהתשובה נשאר מעל... וכן הקושיא המובאה בעץ החיים בתחילתו שרוצה בעל ה'שערי גן עדן' לתרצה, ומי שיש לו שכל כל שהוא יראה שהתירוץ הוא ולא כלום, כי סוף סוף מסיים שם שלמעלה משם אסור להרהר. א"כ טוב אשר יפה לתרץ הקושיא בתחילה עם זה התירוץ שאסור לנו להרהר כלל מה לפנים ומה לאחור...

            ויותר מזה בס' הנ"ל, בסוף הפרק "להתרחק מחקירות" (סי' תכד): בענין השמיטות שיש ספרי מקובלים שסוברים ענין זה כמבואר בספרים, אמר רבינו ז"ל שאינו כן. והס' שער גן עדן שיצא מחדש בימינו היה למראה עיני רבינו ז"ל, ולא הוטב בעיניו מחמת זה, מחמת שכל יסודו ע"פ ענין השמיטות... והקושיא שהקשה בס' שג"ע הנ"ל בתחילת הספר, אינו מיושב כלל בתירוצו שמיישב ע"פ השמיטות וכו'.

            (קטע זה שנמצא במהדורות החדשות נשמט בישנות, ונדפס לראשונה ב"השמטות מחיי מוהר"ן" שבסוף קונטרס 'ימי התלאות', ירושלים תרצ"ג).

            בנוסף להסתייגויות אלו, כותב מוהרנ"ת ביקורת קשה בספרו 'ליקוטי הלכות' (או"ח, הל' ברכת השחר ה"ג אותיות לד-לו):

          ובאמת בער אנכי מאיש ולא בינת אדם לי, ואיני זוכה להבין מה שראיתי כתוב בכמה ספרי קבלה לשונות שאינם מתוקנים לפני, מה שמחלקים ואומרים בענין שמותיו הק' ית', ובפרט לשון הסידור של מוהרי"ק ז"ל, הנקרא 'קול יעקב', שכתב בהקדמתו וז"ל... ע"ש. הרי רצה לתקן ולהורות לנו דרך הכוונה שנכווין בתפלתינו ועבודתינו, ובאמת כפי פשטות הלשון קלקל הרבה וגרם מכשול למעיינים הנוגע ביסוד האמונה הק' שהוא עיקר הכל. כי חלילה לומר כן לעשות שום חילוק ח"ו בינו ובין שמות יתברך...

ובאמת ידעתי כי גם הרב הנ"ל, וכל שאר הספרים שכתוב בהם לשונות כאלה, כוונתם כמו שכתבתי. רק במחילה מכבודם לפע"ד קלקלו הלשון שיוכל לגרום ח"ו מכשול לקורא בספריהם, והי' טוב להם השתיקה מלכתוב לשונות כאלה. אך מאחר שכבר כתבו כנ"ל הוכרחתי להאריך קצת לברר האמת. וע"כ באמת סוף כל סוף צריכין רק לחזור להאמונה הפשוטה של כלל ישראל בלי שום חקירות אפי' של דרכי הקבלה...

ובאמת כל אלו המכשלות הנמצאים להמעיינים בכמה ספרים הוא מחמת שנמצאים כמה ספרים שרוצים ליישב כמה קושיות עמוקות בדרכי הנהגותיו ית', ובאמת התירוצים אינם כלום למבין מעט, ע"כ יכולים להכשל ע"י התירוצים יותר... אבל בזה העולם אסור לחקור כלל, רק לסמוך על אמונה לבד...

         אבל עם כל ההסתייגויות והביקורת לא נפסלו ח"ו ספריו של מהר"י קאפיל מלבוא בקהל קדושים, והם מובאים לרוב בספרי מוהרנ"ת וגדולי תלמידיו ואפילו ב'לקוטי הלכות' הנ"ל (ראה: או"ח, הל' השכמת הבוקר ה"ג, אות ב; הל' נטילת ידים ה"ג, אות ב; יור"ד, הל' גרים ה"ג אות כד ועוד).

         וראה בהגהותיו של הרב מטשעהרין הנדפסות ב'ליקוטי מוהר"ן' על הדף (קמא, סי' קעג) עיין לק"ת להאריז"ל פ' יתרו ובשג"ע אות כ'.

ועוד הביאו בספרו 'פרפראות לחכמה' (סוס"י יב, בסי' לא, ובסוס"י ס). וגם סידורו של ר"י קאפיל מוזכר בספרו זה במקומות רבים (סי' ה, סוס"י טו, סי' כד ועוד) וכן בספריו האחרים.

         והעולה על כולנה, כשבא מוהרנ"ת לרשום את שמות הצדיקים, רשימה שתועלתה מבוארת בדברי הקדמתו:

"ומעלת כתיבת שמות הצדיקים והזכרתם מבואר קצת בספר המדות, כמובא שם באות צדיק (בסי' יט) וז"ל מי שהקב"ה חשוב בעיניו יכתוב בספר כל שמות הצדיקים והתנאים והיראים לזכרון... ובאות צדיק הב' (מהא"ב החדש) (בסי' ך) מבואר וז"ל, ע"י הזכרת שמות הצדיקים יכולים להביא שינוי במעשה בראשית כלומר לשנות הטבע וכו' ע"ש... ובתורתם אשר מסרו לנו נהגה יומם ולילה, מי יתן שנזכה להמשיך את אור קדושתם שנזכה לילך בעקבותם, ובזכות הזכרת שמותם יתפתח עלינו הדעת ללמוד וללמד לשמור את כל דברי תורתם"...

– רשם את השמות כפי שצפו ועלו בזכרונו בשעת הכתיבה, וכשהגיע ל'שמות הצדיקים המפורסמים שהיו בדורות הסמוכים' כתב (בסוף 'ספר המדות' הנדפס בברסלב תקפ"א):

         "ר' ישראל בעש"ט... ר' חיים בעל אור החיים, ר' נחמן קאסיבר, בנו ר' משה, ר' בער מעזירטשיר, ר' גרשון קיטיבר, ר' וואלף קיציס, ר' יעקב יוסף אב"ד דק' פולנאה, בנו ר' שמשון, ר' קאפיל בעהמ"ח קול יעקב, ר' דוד מיקילייאבר... ר' מענדל מ"מ דק' באר, ר' נחמן הארידיינקר, ר' דוד פירקיס... ר' פינחס אב"ד דק' פפ"ד, אחיו ר' שמעלקא, ר' שבתי ראשקיבר, ר' אהרן קרלינר, ר' אלימלך, אחיו ר' זוסיא..." –

ועוד עשרות מתלמידי הבעש"ט והמגיד, ומסיים: "אין מוקדם ומאוחר בתורה".

         חזו באיזו מעלת קדושים היה מהר"י קאפיל בעיניו של מהרנ"ת! וגם הוא בכלל הצדיקים שאודותם כותב מהרנ"ת בדברי הסיום (שם):

"עד הנה עזרונו רחמיך לסדר כל שמות הצדיקים... ומעלת הזכרת שמותם מבואר בספרים כי כל שמותם הם סודות עליונות וע"י הזכרת שמותם נזכה לעורר כח הרשימה של מעשיהם הטובים ועבודתם הקדושה. ועי"ז נזכה להתעורר ג"כ לעבודת הש"י לילך בעקבותם"...

*    *    *

נמצאנו למדים, שגם המסתייגים מדברים מסויימים שבספריו של מהר"י קאפיל לא פסלו ח"ו את כל כתביו והיו ממשמשים בהם בכל עת מצוא, ובו עצמו לא מצאו שמץ שיפגום ח"ו בגדולתו וקדושתו.

- - - - - - - - - - 

 

היכל הבעש״ט, גל' כו, עמ' קעג–קעד

 

עוד לענין היחס לספרי מהר"י קאפיל ז"ל בחצר זידיטשוב

בשני הגליונות הקודמים ראינו את הסתייגותם של אדמו"רי בית זידיטשוב – הרה"ק ר' צבי הירש והרה"ק ר' יצחק אייזיק – מספריו של מהר"י קאפיל. נשוב ונראה עתה התייחסויות שונות מגדולי בית-מדרשה של זידיטשוב.

ראשונה, בספריו של הרה"ק ר' מנחם מענדל מזידיטשוב – בנו של הרה"ק ר"י אייזיק מזידיטשוב. רבים מהציטוטים דלהלן חוזרים על עצמם כמעט באותו לשון, אבל ניתן למצוא בזה מעט ממה שאין בזה.

[א] עמידת העולם הם ששת אלפים שנה שעומד העולם ואלף השביעי יום שכולו שבת... ועמידת העולם עם יום שכולו שבת הם שש"י בראשית ושבת בראשית... ובכל יום דשש"י בראשית נכלל אלף אחד בדרך כלל... ויום השבת נגד אלף השביעי יום שכולו שבת... ולזה הכל מסכימים מתנ"כ ותרי"ג מצות ותורה שבעל פה וז' מצות דרבנן וכולם כת"ר מצות ראיות על כל זה. אלא שבעל שערי גן עדן ועוד קדושים עמו, אשר נגד יובל גם כן יש, היינו ז' פעמים ז' עמידת העולם גם כן, ואלף הנ' גם כן יום שכולו שבת. וזה סברא מסוכן. ורבינו רצ"ה (בסוף הקדמה לעה"ח) דחה סברא זו. עיין בזה"ק [=בזוהר הרקיע] (נשא באדרב"ק [=באידרא רבא קדישא]) על סוד נון אלף דרין דעתיד לאתחדשא עלמא כו', אפשר מעט ראי' לדעת בעל שעג"ע מרי"ק ז"ל הנ"ל. והוא אומר דכן נוהג הש"י תמיד על דרך הזה ועתה אנחנו בשמיטת הפחד בחינת מידה ב' וכסדר הז' מידות וכו' (ס' פרד"ס מנחם צדק צדקה צדיק, מצוה קנו. יעו"ש שהאריך עוד בזה ובדעת הרמ"ק והרמ"ע, ובדברי השומר אמונים שיש להם קצת נגיעה לענייננו).

ומ"ש "ורבינו רצ"ה (בסוף הקדמה לעה"ח) דחה סברא זו", כוונתו למ"ש בחלק 'כתב יושר דברי אמת' שבסוף ה'סור מרע ועשה טוב', וז"ל: והנה בס' שעג"ע רצה לתרץ [את הקושיא למה לא נברא העולם קודם], כי עולם חוזר בשמטה ויובל. ואין צורך להשיב על דבריו (שתלה תניא בדלא תניא ועיין בלק"ת פ' קדושים) כי לא הבין מהות הקושיא במחילה מכבודו ואין תירוצו תירוץ. עכ"ל. וכתב שם ב'הוספות מהרצ"א [מדינוב] ז"ל' (אות קיט): שם בלק"ת אמר, שטעו אותן הסוברים שהעולם מתנהג בסדר השמיטות. אבל לאותן הסוברים סברא זו תירוצו של הרב שג"ע נכון לדעתי. והרב שאומר שהרב בעל שג"ע לא הבין הקושיא, לא ידעתי כוונתו. עכ"ל.

[ב] ולדעת הספר שערי גן עדן ממהר"ק ז"ל וזי"ע העולם עומד זפ"ז אלף שנה שהם מ"ט אלף שנה, ואלף החמישים גם כן יום שכולו שבת הגדול נגד ז' שמיטות ויובל, וכתב דכן חוזר תמיד, וכתב דעתה שמיטה הב' כלל פחד יצחק. ורבינו רצ"ה (בהקדמה לעץ חיים בסופו) דחה דבריו עיי"ש. והגם שאין אתנו יודע בזה עד מה, אולם בדרך אפשר הגמ' לא כתב רק ו' וז' אלף שנה, ויש דיעה שעוד אלף הח', רק בהתורה (יתרו כ') ועושה חסד לאלפים (תשא ל"ד) נוצר חסד לאלפים וגו' (ואתחנן) ועושה וגו' (עקב סוף הפרשה) שומר הברית וגו' לאלף דור מוכרח כדעת שערי גן עדן, דאם לא כן מוכרח בב' אלפים להיות דור שלשה שנים ובאלף אחד ששה שנים. וגם בזהר (באד"ר) דנשא כתיב הרבה נון ואחד נ' אלף דרין וכו'. וצריכין לעיין בכולם. רק הקדמה צריכין לידע דיש בכח ויש בפועל. וכן עדה"ז אם "רצון" הקדום יתברך "שמו" קדמון כאדונינו בעל הרצון המובא בשומר אמונים (בוויכוח שני) (ס' הליקוטים – מנחם משיב נפשי, דף כג, א)

[ג] ולדעת שערי גן עדן ואפשר עוד דיעות, העולם עומד גם כן זפ"ז שהם מ"ט אלף שנה, ואלף הנון יום שכולו שבת הגדול נגד יובל, כי שמטה נוקבא שבת סתם, ויובל אמא שבת הגדול. עיין שם (בהקדמה בראשית ובנשא באדר"ק) ובהקדמה לע"ח (בסופו). ובתוה"ק מוכח אפשר כדעת שערי ג"ע (שמות כ' ל"ד דברים ה') חסד לאלפים, וגם סוף ואתחנן אפי' לאלף דור, אין במציאות על ו' אלפים שנה כל כך דורות רק על זפ"ז שהם מ"ט אלף שנה. וגם באדר"ק הנ"ל אומר נון אלף דרין דעתיד קוב"ה לחדתא עלמא מוכח כן. רק ררצ"ה דחה דעת שערי ג"ע הנ"ל ואין אתנו יודע עד מה. ושערי ג"ע אומר דעתה שמיטת הפחד (ס' הליקוטים, מנחם משיב נפשי, דף כה, ד).

[ד] לדעת הגאון הקדוש בעל שעג"ע זצ"ל [בענין עמידת העולם ז' שמיטות] (ס' אדם וחוה ותולדותיהם דף יא, ג).

[ה] לפי דעת הקדוש בעל שעג"ע זצ"ל [באותו ענין] (שם, דף יד, ב).

[ו] לדעת הקדוש רי"ק ז"ל בעל שערי גן עדן [באותו ענין] (ס' פרד"ס מנחם, מצוה קצב).

[ז] ולדעת מהרי"ק ז"ל (בספרו שערי גן עדן)... ועיין בהקדמה לעה"ח (מררצ"ה ז"ל) והבאתי בספרים שלנו שמהפסוקים חסד לאלפים וגם אפי' מהפסוק לאלף דור מוכיח אפשר לכדעת מהרי"ק הנ"ל, רק אין אתנו יודע עד מה (ס' פרד"ס מנחם, מצוה שלב).

[ח] ועיין בשערי גן עדן (בראשו) [לענין הרצון הוא ושמו] (ס' פרד"ס מנחם, מצוה רג).

[ט] ולדעת השער גן עדן תשעה וארבעים אלף שנה עמידת העולם ואלף החמשים "החרוב... עיין בגמרא (סנהדרין פרק חלק) ובסמוע"ט הקדמה לעץ החיים מררצ"ה (בסופו). (ס' מנחם משיב נפשי, דף לב, א).

[י] ויש דיעות דזפ"ז אלף שנה עמידת העולם ויש בתורה הקדושה סיוע לזה... ולדיעה זה השי"ת נוהג כן תמיד בחי' שמיטות ויובלות (ס' הליקוטים – מנחם משיב נפשי, דף לא, ב).

*  *  *

ומבנו לתלמידו:

הרה"ק ר' יוסף מאיר מספינקא הביא לדפוס את ספרו של רבו מהרי"א מזידיטשוב 'לקוטי תורה והש"ס', ובהקדמתו לחלק דברים ("הקדמת תלמיד המחבר, לכבוד רבו הקדוש מדבר") כותב הוא, בד"ה ועיין בלק"ת להאריז"ל:

ובס' שערי גן עדן דרך אמת פתח ד' דרך ו' תיקון ז' [לענין פגם הגאווה. וצ"ל: תיקון ו']. ושוב להלן שם בד"ה ודברי רז"ל: ועיין בס' שג"ע במקום שציינתי לעיל.

*  *  *

הרי לנו שעם כל ההסתייגויות משיטת מהר"י קאפיל, לא נמנעו מלתת עיונם בספריו ואף הראו להם פנים.

 

[1]  בכה"י המקורי נרשם כאן: הוא הגה"צ המפורסם בדורנו מו"ה משה פנעט זללה"ה בהגה"צ מו"ה רמ"מ פנעט זללה"ה מדעש [על האב ובנו, ראה: 'חכמי טראנסילוואניה', עמ' 173-170).

[2]  פירוש הזוהר 'אור החמה' למוהר"ר אברהם אזולאי, שנדפס בשנת תרל"ו בירושלים "ע"י הרב החסיד המפו' וכו' כה"ר יצחק נ"י ביהעם שהיה ד"ץ בק"ק קראהלע במדינת אונגארן – וע"י הרב החסיד וכו' כה"ר שניאור זלמן בהר"ר נחום יוסף זללה"ה שניאורזאהן המחבר ס' נימוקי שזבנ"י...".

ב'דברי המביא לבית הדפוס' שבסוף הספר – החתומים ע"י ר' יצחק איצק בעהם – נאמר בין השאר: "והנני נותן בזה את תודתי ממעמקי הלב להאי צדיקא רבא ארי' דבי עילאה הרב הגאון זר"ק בנש"ק הצדיק המפורסם מוהר"ר יחזקאל שרגא הלברשטאם בן הגאון הגדול הק' סבא קדישא מוהר"ר חיים מצאנז זצוקלה"ה, אשר בהיותו אתנו פה בהר ה' וראה האור הגנוז הס' הק' הזה, טרח עמל ויגע ועוררני במכתביו הק' לבלי לשקוט ולבלי לנוח להוציא לאור אור לישרים, לו נאוה התהלה, כי אך מידו הק' זאת לנו, כי היה לי לעוזר ותומך בהוצאת הדפוס, זכרה לו אלוק לטובה, ויאריך ימים על ממלכתו בקרב ישראל עד כי יבא שילה".

(על ר"י בעהם ראה: 'חכמי טראנסילוואניה', עמ' 23).

[3]  הוא הרה"ק מוהר"ר צבי הירש מזידיטשוב.

[4]  מן הענין להביא כמה מלשונותיו של הרה"ק מוהרצ"ה מזידיטשוב בהפלאת גדולתו של הרמ"ק:

בפרדס הנ"ל [לרמ"ק] מביא שם זו הגירסא ובנה שם עלי' יסודתו בהררי קודש... ובספר אוצר הכבוד... הביאו שם אדונינו קה"ק הרמ"ק ז"ל... והנה אנכי תולעת ולא איש מי אנכי לגשת אל הקודש נגד אדונינו הקדוש והנורא הרמ"ק ז"ל... עיין דקדוקי המאמר בדברי הרמ"ק ואמנם אני השפל אהי' צבי רץ כדרכו לפרש עפ"י קט שכלי עד מקום שידי מגעת... ורבינו הרמ"ק שאומר... אחי לא כן אתנו אנחנו הנמלים בכרם... ובזה ת"ל תקנתי יסודתו של רבינו הרמ"ק בפי"א אשר זה המאמר הוא כנגדו עד שהוצרך לישוב המאמר וישובו דחוק בבקשה מכבודו הגדול והקדוש... ואני כתלמיד נבזה מתגולל בעפר ודן לפני רבו... (עטרת צבי, בראשית, דף מג, ג ואילך).

האחרונים נתלבטו בפלא גדול בזה כמובא במק"מ בשם הרמ"ז משם הרמ"ק ז"ל, ובאמת לא אאמין אם נתלבט בזה הרמ"ק ז"ל רבינו הגדול בדבר פשוט (שם, שם, דף פב, ב-ג).

המק"מ מדחה דברי הרמ"ק... ואין דבריו כדאים לדחות דברי קדוש עליון. אמת שאדונינו האריז"ל צוה לכוין... אבל מה שנתחלף בזה השם באותיות אלו בודאי הוא עפ"י קבלת הקדוש הרמ"ק ז"ל, כנראה שהיו דבריו בזה השם מקובלים מפי קבלת הקדמונים... כך מקובל איש מפי איש עד ראש הנביאים... כך מקובל לאנשי קדש בסגולת מלכין... כן מקובל ולא המציא זה הרמ"ק ח"ו מלבו כמחשבת המק"מ חלילה חס מלהזכיר ודוק (שם, ויקרא, דף לו, ג).

וכבר נדפס ספר הקדוש תומר דבורה לאיש קדוש מוהרמ"ק ז"ל קטן הכמות

וגדול האיכות (בית ישראל, דף לב, ד).

[5]  הוא 'ספר הכונות ומעשה ניסים' שנדפס בצפת בשנת תרל"ו (וקודם לכן בקושטא, ת"פ), ובראשו 'שבחי האר"י' – הוא ה'מעשה ניסים' – שממנו נלקח המשפט שבפנים.

הציטוט המדוייק הוא: ויהי היום חלה הרמ"ק ושלח אחר תלמידיו ויברכם איש איש כברכתו, וציוה אותם ואמר להם, דעו שאיש אחד היושב פה יקום אחרי ויאיר עיני הדור בחכמת הקבלה, לכן הזהרו בכבודו ואם יראה לכם שהוא חולק עלי אינו כן, כי הכל ניתן מרועה א', שבימי היו הצינורות סתומים כתבתי בלשון סתום, ובימיו יתגלו הצינורות, ולכן יחשב לכם שחולק עלי. ודעו שהוא גדול ניצוץ הרשב"י זלה"ה...

(על החיבור 'מעשה ניסים' ראה ב'ספר תולדות האר"י' למ' בניהו, עמ' 18 ואילך. ועל הקטע דנן, שם בעמ' 158. וראה עוד: 'אהל רח"ל', א, עמ' 260).

[6]  הר"ר יעקב קאפיל ליפשיץ ממעזריטש, בעל המחבר ס' 'שער גן עדן' (נדפס לראשונה בקארעץ, תקס"ג) וסידור האריז"ל 'קול יעקב' (נדפס לראשונה בסלאוויטא, תקס"ד). וראה: "הרה"ק רבי יעקב קאפיל ממעזריטש וספריו", קובץ 'שפתי צדיקים', יג (שבט תשס"ג), עמ' עא ואילך.

[7]  ככתוב בשער הספר: כפי אשר נשמע מפי דובר צדק ואמת, שבהיות כבוד הרב הקדוש המאיר לארץ ולדרים  בדברי רוה"ק הבעש"ט ז"ל בק"ק הנ"ל, הובא לפניו מערכת המנורה הטהורה דברי נופת צופים עליהו לתרופה מהחיבור הלז, הן מספר שער גן אשר נטע בעדן מקדם השתלשלו' העולמות, הן מסידור התפילה אשר חיבר, וקרא בהם פה הקדוש הנ"ל שתים ושלש דלתות, וחיבקם ונישקם ולקח דברי קדש הנ"ל וישם מראשותיו שמאלו תחת לראשו וימינו תחבקנו, ונענע בראשו אשרי העם שלו ככה...

שמועה זו מתאמתת בשתיים מן ההסכמות לספריו:

[א] ב'הסכמות הלומדים המופלגים יושבי יעב"ץ דק"ק מעזירטש גדול' לס' 'שער גן עדן': ..חמדה הגנוזה אשר היה ספון וטמון בבית המדרש גדול במחנינו קודש הנ"ל... וכבר נודע ביהודא ובישראל גדול שמו הוא הבעש"ט זלל"הה כי כולם יודעים שהכתבים של המחבר הנ"ל היה למראה עיניו של הבעש"ט זללה"ה, ועצר כח לחבק בזרועותיו הכתבים של המחבר הנ"ל.

[ב] בהסכמתו של הרה"ק מוה"ר אשר צבי מ"מ דק"ק אוסטרהא (בעל 'מעין החכמה') לסידור 'קול יעקב': מפי השמועה שמעתי שהסידור הזה ראה הנשר הגדול קדוש עליון מ"ו הבעש"ט נבג"מ וישר בעיניו.

[8] בספרו 'עשר קדושות' (בתחילת מערכת ח) כותב עליו ר"י בערגער בזה"ל: "ש"ב מורי ורבי הראשון הרב הגאון הצדיק הקדוש בוצינא קדישא נר ישראל, איש אלקים, אשר אלפים מישראל הלכו לאורו... אספקלריא המאירה, מנורה הטהורה כקש"ת מרן יצחק אייזיק מזידיטשוב זצוק"ל".

[9]  על השורות הללו שבכתה"י הדביקו ביום מן הימים נייר כדי לכסותם ונתעלמו מעיני המדפיסים (במהדורה הנ"ל דף נד, א-ב). ביוזמתו של הר"ר משה אייזיק בלוי נקלף הנייר ע"י המעבדה שבספריית ירושלים ודברי המחבר נחשפו במלואם.

מאמרים דומים

-