מאמרים

פסוקים המועתקים שלא בדיוק לשון (תגובה)

חומת ירושלים

בדברי הקדמונים מובאים מאות פסוקים שלא כצורתם במסורה, וכבר עמדו על כך בעלי התוס' במקומות רבים. מצטט את דעת המקובלים ומתורתו של בעל–התניא לגבי שינויים מעין אלו.

 

חומת ירושלים, תש"מ גליון א

ויהי כנגן המנגן

רפאל רוזנבום

הירושלמי בסוכה פ"ה ה"א אייתי הפסקו במלכים ב' (ג' ט"ו) ויהי כנגן המנגן ותהי עליו רוח אלוקים, והתימה, דבפסוק כתיב ותהי עליו יד ה'.

וכן במדרש שוחר טוב לתהילים פרק כ"ד בפסוק לדוד מזמור ג"כ איתא "רוח אלוקים". (כך בכל הדפוסים הראשונים, פולנאה תקנ"ד, ורשא תרי"א, אבל במהדורה הנפוצה כיום שהיא צילום דפוס ורשא תרנ"ג תיקנו מדנפשייהו ליד ה').

וראיתי בדפוסים ישנים של הרמב"ן לתורה בפסוק ויבז עשו את הבכורה (בראשית כ"ה ל"ד) שגם כן הביא רוח אלוקים. אך במהדורה החדשה בהוצאת מוסד הרב קוק ע"י ח.ד. שוועל שינה שם והדפיס יד ה' במקום רוח אלוקים ולא העיר כלל שבדפוסים ישנים איתא רוח אלוקים.

וכן מצאתי ברבינו חננאל לשבת דף ל' ע"ב שג"כ מביא רוח אלוקים.

והיה ענין זה פלא בעיני עד שהראוני שבספר "זכרון טוב" של ר' יצחק לנדא על האדמו"ר רבי יצחק מנעסכיז זצלל"ה, שכותב שם (בדף י"ד ובדף י"ז ע"ב) שבליל יום ג', אסרו חג דשבועות תרכ"ז נכנסו המנגנים לנגן לפניו זצ"ל ונהנה מזה, ואמר תורה על הפסוק הנ"ל ואמר תורה על התיבות ותהי עליו רוח אלוקים, ואח"כ בבוקר צוה להביא לפניו לשון הכתוב, והנה ותהי עליו יד ה', ונתפלא מאד שיצא מפיו דבר שלא ככתוב, ונצטער מאד על זה. ולא זז ידו ואמר שצריך לחפש בזוה"ק, וחיפש הוא וגם בני ביתו עזרו על ידו, כשני ימים, ומצאו בזוה"ק פרשת וישב (דף ק"פ ע"ב) שבאמת מביא הלשון רוח אלוקים ונחה דעתיה, ומוסיף שם הכותב שלא רצה מור"י מנעסכיז להכניס לפניו לפטור את העולם שבא אליו לשבועות עד איזה ימים אחר חג השבועות כשגמר ענין זה, ובודאי יש בזה ענין נסתר, ע"כ.

ואגב יש לציין שבשמואל א' ט"ז ט"ז אצל שאול מובא ענין רוח אלוקים לגבי נגן המנגן.

המערכת מצפה לתגובות בענין זה.

****

 

חומת ירושלים, תש"מ גליון ב' (אלול)

ועתה הננו להציג את מכתבו של הרב יהושע מונדשיין הי"ו אשר טרח וידע לעזור למערכת, ישלם לו ה' כפעלו הטוב.

כב' מערכת חומת ירושלים

בגליון הראשון של "חומת ירושלים (עמ' מד) ביקשה המערכת תגובות לפשר דבר אשר בירושלמי ובזוה"ק (וכן במדרש שוח"ט, בר"ח, ברמב"ן וברבינו בחיי) מובא הפס' והיה כנגן המנגן ותהי עליו רוח אלקים תמורת אשר בספרי התנ"ך נא' ותהי עליו יד ה'. ובאתי להעיר כי קושיא מעיקרא ליתא, שהרי בדברי הקדמונים (בש"ס, בזוה"ק, במדרשים ובראשונים) מובאים מאות פסוקים שלא כצורתם במסורה, וחוברו להם יחדיו בספר "משפחת סופרים" (ווילנא תרמ"ג) שחדבריו המה 1381 במספר (אך יש לנכות מהם מאות רבות של שינויים מהתרגומים ומדרשות אשר אינם שינויים מוכרחים), וביניהם חילופים בשמות הוי' ואלקים וכד'. ודא עקא, דוקא הפסוק דנן לא הובא במנין הספר הנ"ל...

וכבר עמדו בעלי התוס' במקומות רבים על שינויים כנ"ל, ובמס' מגילה (ג, א) ד"ה וילן, כתבו: "דרך הש"ס הוא לקצר הפסוקים ולערבם יחד. ובמס' שבת (נה, ב) ד"ה מעבירם, כתבו: הש"ס שלנו חולק על ספרי' שלנו. וראה בגליון הש"ס על אתר שציין לעשרות מקומות שנשתנתה גירסת הש"ס מהמסורה שלנו.

והנה גם בתלמוד בבלי מובא בכ"מ - לכמה גירסאות קדומות - הפס' הנ"ל בנוסח רוח אלקים. ואלו הם (עפ"י מ"ש בדקדו"ס): במס' שבת (ל, ב) בכת"י מינכן, וכ"ה באה"ת [אגדות התלמוד, קושטא רע"א] ובדפוסים הישנים עד דפוס לובלין. במס' פסחים (סו, ב) בכ"י קוספורד, וכ"ה בעין-יעקב דפוס הראשון [שאלוניקי רע"ו] ובילקוט מלכים ב' ג' [לא מצאתי אלא בילקו"ש פ' מטות רמז תשפ"ה] (ואילו בכ"י מינכן ובמקורות אחרים כאן: רוח ה'!). ובפסחים (קיז, א) בכ"י אוקספורד, באה"ת [כנ"ל] ובעין-יעקב ובדפוס וויניציאה שנת ר"פ ודפוס בסיליאה ולובלין דשנת שכ"א.

ונוסף למקורות הנ"ל מובא הפס' בגירסת רוח אלקים גם בס' העקרים מאמר ג' פ"י (כ"ה בדפוס הראשון, שונצין רמ"ו, אך בדפוסים המאוחרים "יצרו" נוסח חדש: יד אלקים). וכך בעמק המלך דף מז, ג.

וכבר דשו רבים בענין השינויים שבין הש"ס והזוה"ק לבין המסורה שבידינו, ויעויין בספרים שצויין אליהם בחיבורים דלהלן: נצו"א ונצו"ז לזח"ג רנד, א. מטפחת-ספרים שעם עיטור-ספרים עמ' 16. מאמר זהר-הרקיע שבו"ס קדמות ס' הזהר לרד"ל (תשי"א) פרק ז'. שדי-חמד, כללים מע' א' אות רצט. המקרא והמסורה (להרב מרגליות) עמ' ט-יא.

ומן הכנין להביא דעת המקובלים גבי שינויים מעין אלו, וכ"כ הרח"ו בהגהות לזח"ב קפ, ב: קשה, כי כפי זה יש טעות בספרי תהלים שלנו כו' ואולי ע"ד הנז' בפ' פינחס בר"מ דף רנ"ד ע"א על פ' ויהי ביום כלות משה כלת כתיב, ושם עצמו הקשו שהרי כלות כתיב בוא"ו, ותירצו דהכי כתיב חסר בתורה למעלה בשמים ולא בתורה שנתנה לנו דנעו מעגלותיה. ואולי גם זה כו' הוי בתהלים שלמעלה בשמים. עכ"ל. (וע"פ דברים אלו כתב באביר-הרועים [ח"א עמ' לא] לתרץ את דברי המהר"ל הידועים בענין "שני נעריו עמו - אתו", ואכמ"ל). וכ"כ הרה"ק מקאמארנא בהכיל-הברכה (במדבר ז, א) גבי אותה דרשת חז"ל (המובאת גם ברש"י שם): כלות, בספרים שלנו מלא ואו ובמתיבתא דקב"ה חסר ואו. ואם נמצא כלת יכול לקרות בו ויתקן תיכף. עכ"ל. והרה"ח ר' מרדכי דוד אוורבוך שי' העירני מדברי האוה"ח הק' ע"פ זה, שהעולה מדבריו הוא שהתיבה העצמית כפשוטה וכדרשה היא כלת חסר, והוא"ו אינה מגוף התיבה אלא נוספת עליה לענין אחר, וזלה"ק: והנה מביני מערכות האותיות המה ישכילו משבצותם והם האומרים כי כלת כתיב, והוא"ו היא מושאלת שם בהשאלה, עכ"ל בקיצור.

ובס' מגדל-עז (כפר חב"ד תש"מ עמ' תל"ז) מובא מכת"י חב"ד, והוא מתורתו של הרב בעל-התניא: ענין מה שמצינו בזהר כמה פעמים סודות הרבה על פסוקים, והפסוק לא נכתב כמו הדרש כו', כתוב מגיד-מישרים בסופו שהדבר נשתלשל למטה בשכל האדם והוא אינו זוכרו, שמעלימים ממנו כו', אבל הדבר אמת כו' והבן. עכ"ל וכוונתו למ"ש במגיד-מישרים [להב"י] פ' נצבים: אעפ"י שלפעמים אני מפרש שום פי' על פס' שאינו כן, הלא לפי מאי באיהו ברעותך אני אומר ומ"מ פירושא דאמינא קושטא הוא, ועלך רמי ליתובי לי' על פסוקא כדכתיב, והיינו דכתיב אכן רוח היא באנוש ונשמת שד-י תבינם, כלומר לפום מאי דאית ברעותא דב"נ הכי מחזיין לי', ונשמת שד-י תבינם כלומר אעפ"כ האי דמפרשי קושטא איהו ומיבעי דיבינון יתי' על קרא כדכתיב. עכ"ל (ונתפרש עוד בארוכה במאמרי אדמו"ר הנ"ל שצויינו במגדל-עז שם).

****

מאמרים דומים

-