דאצ׳ה
"יעור משנתו" בלשונו של ה'מורה נבוכים'
לענין הדיון האם הלשון "יעור משנתו" שב'מורה נבוכים' הוא תרגום מדוייק או שמא רק תוספת מליצית של ר"ש ן' תיבון.
הנה, מבלי לדעת בטיב הלשון הערבית, נראה שראוי לו למתרגם שלא יתרגם באופן מילולי אלא ינסה לתרגם לסגנון שנראה לו שבו היה מתבטא הרמב"ם עצמו אילו כתב זאת בלשון העברית.
ובס' היד מצינו לפחות שלוש פעמים שבהן השתמש הרמב"ם במליצת ההתעוררות מן השינה:
א] אע"פ שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב, רמז יש בו, כלומר, עורו ישנים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם, וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה וזכרו בוראכם (הל' תשובה פ"ג ה"ד).
ב] חייב אדם להזהר במזוזה... וכל זמן שיכנס ויצא יפגע ביחוד השם שמו של הקב"ה, ויזכור אהבתו ויעור משנתו ושגייתו בהבלי הזמן (הל' תפלין ומזוזה וס"ת פ"ו הי"ג).
ג] ..יפחד וידאג ויפשפש במעשיו ויחזור בתשובה... יראה את עצמו כאילו חרב... כל זה להכין עצמו ויחזור ויעור משנתו (הל' אבל פי"ג הי"ב).
מעתה יש מקום לתרגומו של ן' תיבון "יעור משנתו וידע שהמלך הגדול המחופף עליו", גם אם במקור הערבי לא נזכרת כלל השינה וההתעוררות.
כל הזכויות שמורות | הרשות נתונה להשתמש בחומרים תוך ציון המקור ושליחת עותק למכון | אין לאחסן במאגר מידע כלשהו ללא אישור מפורש ©