בטאון חב"ד, 40 (ניסן תשל"ג), עמ' 38. 

יהושע מונדשיין

הערה למאמר ב״בטאון חב״ד״ בענין נדר

בבטאון חב״ד גליון (18-17) ניסן תשל״ב עמ׳ 67 דן בעל המאמר בהלשון נדר״ שמזכיר הרמב״ן בראשית מח, ז (ביחס ליעקב אבינו שנשא את רחל אחרי לאה אחותה וז״ל: בנדר אשר נדר לה לקחה) שאין הכוונה מדין נדר ממש (שהרי בב״נ לא שייך האיסור דלא יחל בנדרים) אלא המכוון הוא משום הבטחה, עיי״ש.

העירוני חכם א׳ לחזק סברא הנ״ל, שכן מצינו בירושלמי, בדברי הראשונים ובספרי הפוסקים שמשתמשים בביטוי ״נדר״ לגבי הבטחה גרידא. ראה ירושלמי יומא פ״ו ה״ג: ״אמר להן ראו מה נדר לאהובתו״; שו״ת הרא״ש כלל פ״ח ס״ו: ״ואני נדרתי לך בו שליש הריוח״; מרדכי ב״ק אות קכ״ד: ״ושמעון השיב לא נדרתי לך שום ריוח״, שהמכוון בכ״ז לא ענין נדר רק הבטחה. וכ״ה ברמב״ן עצמו בראשית ט, יב (עה״פ זאת אות הברית וגו׳ את קשתי נתתי בענן) וז״ל: כי כל הדבר הנראה שיושם לפני שנים להזכירם ענין נדור ביניהם יקרא אות וכל הסכמת ברית וכו׳, הרי חזינן שמשתמשים בביטוי ״נדר״ במובן ״הסכם והבטחה״.