מאמרים

קובץ ליובאוויטש: דוקשיץ - בתי כנסיות וחסידים

כפר חב״ד

מרשימותיו של הרה"ח ר' יוחנן גורדון ע"ה אודות העיר דוקשיץ, רבניה, חסידיה ובתי הכנסיות החב"דיים אשר בה.

בתי-כנסיות וחסידים בדוקשיץ

            מרשימותיו של הרה"ח ר' יוחנן גורדון ע"ה.

 

בקיץ תשט"ז פנתה מערכת "קובץ ליובאוויטש" בבקשה לאנ"ש, שירשמו את כל הידוע להם מגדולי החסידים שבמשפחתם ובעירם, אודות בתי-הכנסת החסידיים הזכורים להם, תיאור ההווי החסידי במקומם ועוד.

גם שאלונים מיוחדים הוכנו לצורך זה, ונשלחו לרבים מאנ"ש ולכל דורש. הרשימות שהגיעו לכתובת המערכת ב"770" באו תחילה לידי הרבי, ומכמה ציונים שרשם הרבי בגוף כתי"ק על הטפסים, ניכר שעיין בהם קודם שהעבירם למערכת הקובץ.

קובץ ליובאוויטש הפסיק את הופעתו בראשית שנת תשי"ז, ובארכיון המערכת נותר חומר שלא התפרסם. הגיעו לידינו שאלונים רבים מארכיון זה, והפעם אנו מביאים רשימות שכתב הר"י גורדון ע"ה על-גבי השאלונים שנשלחו אליו (ראה עוד אודות הר"י גורדון וזכרונותיו מדוקשיץ: 'כפר חב"ד' גל' 518).

 

 

בתי הכנסת: [א] מנין סטאראסעלי, [ב] מנין ליובאוויטש, [ג] מנין ליאדי, [ד] מנין סלאבאדע.

בכולם היו מתפללים נוסח אדמו"ר הזקן.

ועוד מנין אחד קטן היה בסלאבאדע, לא רחוק מבית ר' אהרן [קוגל] דאקשיצער, ששם היה מתפלל בימות החול.

בכל בית-כנסת היו הגבאים מתחלפים בכל שנה ושנה.

הכלל הוא, עד השנים האחרונים היו כולם הולכים לבית-הכנסת להתפלל בכל הג' תפילות, והיו לומדים "עין יעקב" בין מנחה למעריב, "משניות" לאחר מעריב, "שולחן ערוך.

בימי היה המ"ץ ר' מאיר בער ארעצקין ("יושב" אצל ר' הלל [מפאריטש]. האריך ימים הרבה. היה מלמדו של זעליגסאן זלמן בווילנע.

ואחר-כך היה המ"ץ הרא"ל [=ר' אריה ליב] שיינין הי"ד.

[בש"ק] בין מנחה למעריב היו חוזרים דא"ח אצל ר' אהרן דוקשיצער ואצל המ"ץ.

ור' משה חרנס שהיה נקרא משה'קע דער קליינער היה חוזר דא"ח במנין שטאראסעלי.

ובשנים האחרונים הרב ר' אריה לייב [שיינין] במנין שטאראסעלי.

*                *               *

שם החסיד: ר' יקותיאל דייץ דאקשיצער.

מקום מגוריו: דאקשיץ.

תאריך לידתו: זכור אני שנתן 'משקה' [בשנת] תרס"ח, לגבורות [דהיינו, שהוא יליד תקפ"ח].1

עיסוקו: מלמד.

לאיזה מנשיאי חב"ד היה מקושר: מן אדמו"ר הצ"צ עד אדמו"ר הרש"ב ועד בכלל.

הערות: בעת שאני זוכר אותו היה עסוק בענין הישיבה, שהיתה בדוקשיץ משנת תרס"ג עד תרס"ח (שנחלה אז המשפיע ר' יהושע ליין).2

זכורני, בעת שהיה נכנס אורח לבית-הכנסת ליובאוויץ (שזה היה עיקר דירתו, הגם שהיו לו בן ובנות, מכל-מקום היה אוכל וישן בבית-הכנסת. ובת אחת היתה מביאה לו בכל יום קדירה קטנה עם תבשיל), היה נותן לו "שלום" והיה אומר לו: "אדער גיט אדער נעמט" [=או שאתם נותנים או שאתם מקבלים].

ר' דוד שיפרין ע"ה סיפר, אשר אירע לו פעם שבא רגלי ללובאוויטש ובידו שתי קאפיקעס. נכנסו להאכסניא הנקרא "שמואל בער דער כהן גדול" שני החסידים ר' יקותיאל ור' אהרן מדוקשיץ, לאסוף ממון עבור אורחים עניים שבאו, ור' דוד היה שם. נגש ר' דוד אליהם ואמר להם: שתי קאפיקעס יש לי, האם ליתנם לכם, או לעכבם עבורי?

השיבו לו החסידים הנ"ל: דו האסט צוויי קאפיקעס, גיב אונז אוועק, און נאכדעם וועלען מיר דיר געבין [=יש לך שתי קאפיקעס, תנה אותן לנו, ואחר-כך נעניק לך]...

כמדומני שרוב עיסוקו היה בנגלה. היה מסיים את הש"ס בכל ערב-פסח.

ויתר דבריו וענייניו תמצאו אצל נכדו ר' מענדל דייטש, שהוא למד אצלו, מלבד שהיה נכדו.

*           *          *

            אבי מורי ישראל ב"ר משה, נולד לערך תרט"ו, נפטר א"ך סיון תרפ"א.

            היה נוסע לאדמו"ר מוהר"ש ולאדמו"ר הרש"ב נ"ע, ולפעמים גם לליאדי לאדמו"ר הר"ר יצחק דובער.

            היה שו"ב ומוהל בעיר דוקשיץ, מן שנת תרמ"ו עד תרפ"א.

            מעת שעזב ר' דוב משה שמוטקין את דוקשיץ, היה לומד בכל יום אחר התפילה פרק משניות בציבור. ובש"ק בימי החורף היה קם בשעה השלישית בהשכמה, ולאחר המקוה היו לומדים 'תורה אור' בחברותא, ובימי הקיץ 'לקוטי תורה'. ובחודש אלול בכל לילה 'לקוטי תורה' דרושי אלול ועשרת ימי תשובה וכו'.

*             *             *

            איש אחד, מלמד מאנ"ש3, שמו היה בערקע יאשעס. היה נוסע לאדמו"ר מוהר"ש ולאדמו"ר רש"ב, ושלח מעות מעמד עבור כ"ק אדמו"ר הריי"צ זי"ע על-ידי בנו צבי כ"ץ שהיה דר במוסקבה. והיה [בנו] שולח לו מעות בעת שהיה הטשערוואניץ [=שטר בן עשרה רובל] חמישה דולר, ועל-ידי חליפין שהיה נותן בנו להרה"ח ר' יעקב מאסקאליק [=מזוראוויץ] עבור מעמד, ואנחנו היינו נותנים לו.

            העיקר שרצוני לספר ממנו הוא, כי תיכף כשהיה הולך מבי-דואר עם המעות4 שהיה בנו שולח לו, היה מביא אותם להחסיד ר' אלתר טשוחמאן5 (נמצא כעת באה"ק), שהיה מתחילה "עולה" ואחר-כך "יורד". והיתה לו חנות של מיני עור למנעלים.

            ובכל עת שהיו דרושים לו [לר' בערקע] איזה זלאטעס, היה בא לר' אלתר הנ"ל, והיה נותן לו. אבל כשאירע אשר ר' אלתר לא היה בחנותו, ואשתו היתה שם, היתה מגרשת אותו מהחנות, ועוד בזלזולים.

            אמרתי לו פעם אחת: רבי! (למדתי אצלו "זמן" אחד), צוליב וואס דארפט איר דאס טאן? איר זייט דאך עובר אף "לא תהיה לו כנושה"! [=לשם מה אתם עושים זאת [שמפקידים אצלו את המעות]? הרי אתם עוברים על "לא תהיה לו כנושה"!

            והיה משיב לי: איי ביסטו א שוטה! מוטב דלידייני, אבי א אידין א טובה טאן! [=שוטה שכמותך! "מוטב דלידייני" (כדאי שאיענש) העיקר שאעשה טובה ליהודי!]...

*               *                *

            הישיש ר' יצחק קאפילעויץ, סנדלר בכפר (אבי זקינו של שמואל הירשל דוקשיצער), היה מכיר את ר' הלל [מפאריטש] ור' ישראל נח [מניעזין] בן הצמח-צדק, בעת שהיו בשכונתינו.

            העיקר מה שרצוני לספר הוא זה, לעת זקנתו היה חוש השמיעה שלו כבד מאוד, היו צריכים לצעוק לו באזנו. אבל בין מנחה למעריב, כשהייתי לומד בכל יום 'עין יעקב' במנין "שטאראסעלי", היה יושב בין השומעים.

            פעם אחת שאלתי אותו אם הוא שומע מה שלומדים, והשיב לי שאינו שומע כלל. ושאלתי אותו למה הוא יושב אצל שולחן הלימוד, ואמר לי בזה הלשון: דו זאלסט דאס פרעגען?! אז איך וועל דא זיצין, וועל איך דאך דארטען אויך זיצין, און דארטען וועל איך דאך הערען! [=שאתה תשאל שאלה שכזו?! אם אשב כאן, הרי אשב גם "שם" (בגן-עדן), ושם הרי אוכל לשמוע!]...

            תא חזי, האיך "נשמת אדם תלמדנו"; כי היה איש פשוט, אלא שנשמתו אמרה לו שאם יושבים כאן, יושבים גם "שם".

*           *          *

            זה אני שולח לכם לעת-עתה, ואי"ה המשך יבוא6. ידידם המברכם בהצלחה, {יוחנן גורדן}

 

1. ברשימה אחרת של ר"י גורדון ניתוסף, שנתינת ה'משקה' היתה בחורף תרס"ח, והוא נפטר בקיץ שלאותה שנה. "ואמר שהוא חי עם אדמו"ר האמצעי בעולם-הזה יום אחד" [כלומר, שנולד בח' או ט' כסלו תקפ"ח].

2. אודות הישיבה בדוקשיץ, ראה: 'כרם חב"ד' 3 (אלול תשמ"ז), עמ' 60, 66.

3. ברשימה האחרת: היה מלמד גמרא, מלמד ומגיד חומש בבית-הכנסת עם כל הפירושים.

4. בדואר היו נותנים לו [מעות] זלאטע פולניים (שם).

5. "א געשמאקער חסידות'ער איד" (שם).

6. כנראה שמשום כך כתב הרבי בכתי"ק על המעטפה: "לשלוח עוד כמה גליונות" (ראה בצילום המעטפה).

 

                                                                        (כפר חב"ד גל' 917)

מאמרים דומים

-