כפר חב"ד, גל׳ 142, עמ' 38

השבעה בין כסה לעשור

הגאון הראגאטשובי נחלץ לעזרת ״הרב מטעם״.

בגליון 137 של ׳כפר חב״ד׳ באו ״זכרונות״ על הגאון הראגאטשובי, וביניהם סיפור מפסק הלכה למעשה. פרטי המעשה כפי שנתפרסמו שם אינם מדוייקים, וכדי שלא יהיה הגאון מן המתמיהים הריני מעלה על הכתב את הסיפור כפי ששמעתיו מהרה׳׳ח ר׳ חיים עוזר מרינובסקי שליט״א אשר שמעו כהוייתו מהרה״ח ר׳ אברהם חיים לובנוב ע״ה (שהיה רב רשמי בלנינגרד, ונודע בקרב אנ״ש בשם ״הרב מליעפלא״. רב זה עצמו היה מוסמך מהראגאטשובי).

ומעשה שהיה, כך היה: שניים הציגו את מועמדותם לרבנות הרשמית בדווינסק, וכאשר נבחר האחד מהם [מסתמא הוא הרב ראטנר הנקוב בשמו בזכרונות הנ״ל] נטר לו השני איבה, ובקש אחר הזדמנות שיוכל להוכיח כי הרב הנבחר אינו ראוי לתפקידו, וכשידיחוהו ממשרתו יעלה הוא לכהן תחתיו.

ואמנם נזדמנה לו האפשרות, אחר שהרב הנבחר השביע, בתוקף תפקידו, יהודי שעמד למשפט, ומאחר והדבר נעשה בין כסה לעשור תפסהו השני שעבר על פסק הרמ״א ״אין משביעין אדם בבית דין עד אחר יום כיפורים״ (או״ח סי׳ תר״ב ממהרי״ל). והיתה לו למתחרהו מציאה זו לשלל רב, שהרי זו הוכחה ניצחת שאין הרב הנבחר יודע אפילו את ההלכות הקשורות ישירות לתפקידו הרשמי כמשביע יהודים בבית המשפט ואמנם נזדרז הלה להגיש קובלנא כי הרב סטה מ״פאראגראף״ (סעיף) פלוני הקבוע בחוק היהודי.

בצר לו פנה הרב הרשמי אל הגאון הראגאטשובי, ושאלהו מה ישיב לטענה צודקת זו ביום שידובר בה. וישיבהו הגאון כי הלכה זו אמורה בהשבעה על לשעבר שבה שייך הטעם ״שלא להביא עונש שבועה לעולם ח״ו״ [ראה שו״ע אדמו״ר שם ס״ה] כי יתכן וכבר בשעת השבועה תהא זו שבועת שקר ח״ו. אך ההשבעה בבית דין היא על העתיד, שהעד יאמר מכאן ואילך רק אמת, ורק אם ישקר אח״כ יעבור אז על שבועתו, משא״כ בשעת ההשבעה שהוא נקי [וראה בשו״ע אדמו״ר שם: ״ואם יש עסק שבועה ביניהם יניחוהו עד לאחר יוהכ״פ״ - שעסק זה הוא בשבועה על העבר].

שאלו הרב להגאון מה יאמר להם לכשישאלוהו מהיכן נמצא לו לבדות מלבו חילוק זה, השיבו הראגאטשובי שהרי משנה מפורשת היא ביומא (א, ה) שהיו משביעין את הכהן גדול בערב יוהכ״פ שלא ישנה דבר, והיינו שבועה על העתיד המותרת.

[אמר הכותב, מכבר הוקשה לי מדוע השמיט אדמו״ר הזקן בנוסח סדר העבודה את הקטע ע״ד השבעת הכה״ג הנמצא בכל סידורי האשכנזים והחסידים, וכמדומה שהארכתי בזה באיזהו מקומן].

יהושע מונדשיין
ירושלים