סידורו הק' של מרן הבעש"ט נ"ע

            הידיעות אודות סידורו הק' של מרן הבעש"ט – שהיה אז בבעלותו של החסיד ר' יצחק ליפסון מקמינקא – וכן כמה פרטים חשובים מתוכנו של הסידור, נודעו ברבים רק בשנת תרס"א, עם הדפסת הס' "רבי ישראל בעל שם" לא' כהנא.

            אולם יחידי סגולה מקהל חסידים וצדיקים זכות לראות את הסידור עוד לפני כן, וביניהם כ"ק אדמו"ר הריי"צ שביקר בצעירותו כמה פעמים בקמינקא, וראה בביתו של ר"י ליפסון את הסידור ועוד כמה חפצי-קודש של מרן הבעש"ט נ"ע.

            בשנת תרס"ו קיבל כ"ק אדמו"ר הרש"ב את הסידור לביתו בהשאלה, למשך כמה שבועות, ואז זכו לראותו תלמידי "תומכי תמימים" שלמדו בליובאוויטש באותה שעה.

            מאז היו יחידים שראוהו פה ושם, אם בקמינקא ואם בחצרו של האדמו"ר מסקווירא (שר"י ליפסון נמנה עם חסידיו), אך עם פרוץ מלחמת-העולם הראשונה וכליאתם של יהודי רוסיא מעבר למחיצת הברזל, נתעלם הסידור מן העין וכאילו אבדו עקבותיו.

            הפתעה עצומה עורר אדמו"ר הריי"צ בהגיעו לווארשא בחורף תרצ"ד, והנה הסידור באמתחתו ואף הוצג לרבים! ה"היינט" הווארשאי דיווח בכותרת מרעישה: "התרגשות חסידית גדולה לרגל סידורו של הבעל-שם-טוב הנמצא בווארשא", ושמועות משמועות שונות נפוצו על גלגוליו של הסידור.

            במשך השנים הבאות הוסיף אדמו"ר הריי"צ להראותו – פעמים בודדות – ליחידי-סגולה, אך מאז נסתם חזון; כ"ק אדמו"ר זצ"ל העיד על עצמו שהוא מתיירא לגשת אל הסידור ולגעת בו, ואיש לא העלה בדעתו לבקש לראותו.

            קרה פעם שהרבי ניאות לתת צילום מברכת-המזון, מהעמוד שבו מופיע הנוסח "ידך.. הגדושה" – נוסח שהרבי חזר והזכירו פעמים רבות – אבל גם אז היה זה צילום מצילום, ולא מגוף הסידור.

            בשנים האחרונות נעשו כמה נסיונות לשחזר את כל הידוע אודות הסידור, ולאסוף את הממצאים אל מקום אחד – בכל הנוגע לנוסח הסידור, החתימות שבו וסיפור גלגוליו – ונתפרסמו הדברים הללו בקובץ "שפתי צדיקים" של מוסדות קופיטשניץ בעיה"ק ירושלים (גליונות ז-ט).

            בחודש טבת תרס"ו – באותם ימים שראוהו התלמידים בליובאוויטש – התבודד אדמו"ר הריי"צ בחדרו עם הסידור, רשם לעצמו כל פרט ופרט שבו, עמוד אחר עמוד, העלה על הכתב את מה שאמר לו אביו אדמו"ר הרש"ב ואת השערותיו שלו, הוסיף את כל מה ששמע וראה בבית הבעלים בקמינקא בשנים קודמות – והיא הרשימה שלפנינו המתפרסמת עתה לראשונה מגוף כתי"ק.

            בפרק זה קוראים אנו אודות פרטים מסויימים מתוך הסידור, כמה סיפורים אודותיו ואודות שאר חפצי-הקודש, ובפרקים הבאים יבואו התיאורים המפורטים והמדוקדקים של חתימותיהם של ה'חברייא קדישא', תוכנו של כל עמוד ועמוד, והאופן שבו עבר הסידור מקמינקא אל בית רבינו.

 

==========

 

פרק ב

בע"ה

            היום הזה ב' ויגש בארבעה לחדש טבת התרס"ו, זכיתי שכ"ק אאמו"ר שליט"א נתן לי לחדרי סידור רבינו הבעש"ט זצ"ל להתבונן בו ולהסתכל בכל אותיותיו הקדושים, והנני בזה לרשום לעצמי עניניו, כתבו, וסדרו, ומספר דפיו וכל הנמצא בו.

            הסידור הזה הוא הונו ורכושו של הגביר הנכבד ר' יצחק ליפסאן מעיר קאמינקע (פלך פאדאלסקי), ועפ"י בקשת וערבון של האברך היקר ר' שמואל אבא ב"ר נחמן דאליצקע (מנחאיאווקע פלך צערניגאוו) נשלח לכ"ק אאמו"ר שליט"א על משך חדש ימים.

            תבנית הסידור כאורך ורוחב ספר התניא שנדפס מחדש בשנת תר"ס בוילנא (ואני דמיתי תבניתו והוא בשוה ממש באורך ורוחב ספר הקדוש ספר התניא (היינו עם הכריכה)), ועביו כסידור האריז"ל שנדפס בלבוב בשנת {ו}"רחמתי {א}"ת {א"ש"ר}" ארח{ם}" לפ"ק (תקמ"ח).

            כריכתו בעור שחורה (שלקה באדמומית) ומרוב השנים נתקלקל מעט ונקרע בכמה מקומות. וניכר שנכרך בגב (רוקין) חדש. בט?או?על הימני ישנם ב' חוטים (חבלים דקים של משי, וניכר שהי' גם מצד השמאלי רק שנקרעו) שענינם הי' שיקשרו אותו בהם.

            סדר עליו ודפיו:

            {[הרשימה לא נעתקה כאן בשלימותה, ותושלם אי"ה בפרקים הבאים]}.

            א – השער הראשון נקי לגמרי בלא כתיבה.

ב – כנ"ל, רק על עמוד ב' כתוב בו כזה הינך בן דבורה.

ג – לשם יחוד כו' וכוונת תיבת ברוך ואמן כו'.

ה – הנהגת התפלה ויחודי' קודם התפלה.

ו-ב – השכמת בה"כ.

ח-ב – בסדר תפלת ערבית תכוין לחבר ב' שמות כו'.

ט – דברים המקדשים לאדם [בסוף הגליון נכתב כזה יהודא בן מרים].

ט-ב – סדר נטילת שחרית.

י-ב – ברכת נטילת ידים וכוונתו.

יא – התחלת ברכת אשר יצר.

יא-ב – ברכת התורה.

יב – אלקי נשמה. הנותן לשכוי.

יב-ב – פוקח, מתיר, זוקף, מלביש, הנותן ליעף, רוקע, המכין, שעשה לי, אוזר, עוטר, הנותן ליעף [פעם ב'], שלא עשאני גוי, שלא עשאני עבד.

יג – שלא עשאני אשה, המעביר, ויהר"מ יאו"א שתרגלינו[!], יהר"מ כו' שתצילנו.

יג-ב (חלק לגמרי).

יד עזרנו אלקי ישענו. זכור ה' מה הי' לנו.

יד-ב – {קינה זו יסד הגאון הגדול מהו"רר משה אלשיך על גלות השכינה}, הקבצו ושמעו, מי האיש החפץ, אנא[!] הלך דודך.

יז-ב – הללוי' אודה ה' בכל לב[!], נוע תנוע ארץ כשכור [בסוף זה הגליון כתוב כזה י"פקוד י"ה' ע"ל צ"בא ה"מרום ר"ת ייעצה].

כא – כשיאיר היום אין צריך לרחוץ שנית ידיו, ידיד נפש, הדור נאה, ותיק יהמו.

כא-ב – הגלה נא. וזו לר' אברהם בן הרמב"ם שמו חתם אברהם מימין... תוכחה להאריז"ל מה לך יצרי.

לב-ב – אתה הוא קודם שבראת, אתה הוא ה' האלקים.

לה-ב – וערבה, וביום השבת, ובראשי חדשיכם, אביי מסדר.

לח – ר' ישמעאל.

לט – סוד הקדיש.

מ-ב – ברוך שאמר.

מא – הודו להוי'.

מב – ברוך שאמר [פעם ב'], הודו להוי'.

מג – מזמור שיר חנוכת הבית.

מג-ב – למנצח בנגינות, מזמור לתודה.

מד – מזמור כו' השמים מספרים, רננו צדיקים.

נ-ב – ישתבח, ש"ה ממעמקים.

נב-ב – אהבת עולם.

נג – שמע, ישראל.

נו-ב – שירה חדשה, אדנ'.

נז – שפתי, תפתח, ופי, יגיד, תהלתך.

קטז-ב – מנחה של ע"ש (בכאן ניכרים הרבה דמעות כו').

קלא – ברכת המזון דשבת (תיבות הקדושה והרחבה, בברכת המזון דחול כתוב כזה {הקדושה והרחבה}, ובשל ש"ק כתוב כזה {הגדושה והרחוה},¹ וניכר שהי' כתוב והרחבה בב', אבל נמחק הב' (בכוונה) ונכתב ו' במקומו. ועל הגליון כתוב אות וא"ו. וכמדומה שאות הזה הוא כתי"ק רבינו הבעש"ט ז"ל בעצמו).

קלג – נשמת (בדף זה הנייר שחור מאד. פי' מפני ריבוי דמעות ומישמוש היד, שבודאי הוא יד קדש רבינו הבעש"ט ז"ל).

קנא-ב – תפלת מוסף (בעמוד זה ישנו ב' דמעות בסופי העמוד).²

קסט-ב – {ברוך אתה הוי' אמ"ה אקב"ו על אכילות[!] מרור} (כתוב בו בזה"ל: {ויברך ואוכל בהיסבה}, וכמדומה לי לברור שזהו כתי"ק רבינו הבעש"ט ז"ל, והעתקתי בזה כתבנית האותיות ההם, כל כמה שהי' באפשרי. ובכלל הוא בדוגמא ממש לתבנית האותיות של כ"ק אדמו"ר האמצעי זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע ועכ"י, כן אמר כ"ק אאמו"ר שליט"א. וזה מאמת לי שזהו (היינו ג' תיבות אלו) הם כתי"ק רבינו הבעש"ט ז"ל).³

קצא-ב – (בעמוד זה בסוף הגליון ב' דמעות של רבינו הבעש"ט ז"ל, ונק' דיא בלוטיקע טרערין).⁴

רמב – דף א' מסדר העבודה.

{ובזה נשלם סדר סידור רבינו הבעש"ט ז"ל}.

 

            עוד דבר א' אשר שכחתי לרושמו, והוא, ביום ב' כאשר לקחתי את הסידור הרגשתי ריח טוב ממנו, וביתרון בפעם ב' היינו ביום ד', נתתי לבי לזה, והנה יוצא ממנו ריח טוב כריח בשמים. והיו אצלי כמה אנשי' לראותו, אשר כולם נתפלאו ע"ז, פאליק בן ר"מ גורארי', שמואל בן הרב המשגיח,⁵ דוב ניסן בהרב רי"מ מפאלטאוע,⁶ וכולם הודו לי ע"ז.

            ובלילה כאשר הכנסתי הסידור חזרה לכ"ק אאמו"ר שליט"א וסיפרתי לו מזה, א"ל כי הוא ג"כ הרגיש זה, אבל במקצת (והוא מפני שסובל כ"ק אאמו"ר שליט"א שאינו מרגיש ריח, ואפילו ריח חזק,⁷ וזה הרגיש כו'), ואינו כ"כ חזק. אבל אנחנו הרגשנו היטיב הריח כי חזק הוא. והוא כריח בשמים ממש.

            אני הנני רואה את הסידור הזה ת"ל פעם שלישי.

הראי' הראשונה הית' בשנת תר"ס, בנסעי חזרה מקעשינוב הייתי בקאמינקע וראיתי שם את הסידור אצל הרי"ל הנ"ל (בעל הסידור).

ופעם הב' הי' כאשר הייתי בשנת תרס"א על חתונת ב"ד שם.⁸ באתי ביום ד' בקר, וראיתי כי בית הר"י הנ"ל נשרפה ר"ל, ורק בית קטן נמצא שם. וסיפרו לי, כי באחד הלילות עפ"י סיבה הותחלה שריפה באחד הבתים הסמוכים להר"י, והאיש לא הי' בביתו, ונשרפה גם הבית של הר"י. אמנם החדר שהי' מונח שם הסידור ניצל כולו. ואנכי הכותב אוכל להעיד, כי בעצמי הייתי שם, וראיתי את החדר שנשאר שלם ולא נחרך אפילו מעזיבת התקרה. והחדר הזה נשאר בשלימות ממש, וכל הבית, והבתים הסמוכים אל הבית הזה, נשרפו כולם. ואת זה בעיני ראיתי.⁹

החפצים הנמצאים אצל הר"י הנ"ל הוא סידור רבינו הבעש"ט ז"ל, וחגורת בד, וקמיע אחת אשר סגולתה לג' דברים: הא' למקשה לילד, והב' למחלת האסכרה ר"ל (סקארליאנטין), והג' לא אזכור. וכמדומה לי שגם הוא אינו יודע.

ומלבד זה נמצא אצלו תפילין של נכד רבינו הבעש"ט ז"ל הר' אפרים מסדילקאוו, הוא בעהמח"ס דגל מחנה אפרים.¹⁰

ובדבר הקמיע סיפר לי הר"י הנ"ל, שפעם א' היתה בתו מקשת לילד, ה"י, והביא פראפעסער מאדעס, ועבר יום ויומיים, ועדיין לא נושעה. ושכח הוא וכב"ב על הקאמיע. ואח"כ א"ל הפראפעסער כי מן ההכרח לעשות אפיראציע [=ניתוח], והולד בודאי ימות ע"י האפיראציע, אבל בתו תנצל בזה. ואמר שיש עוד זמן בערך ב' שעות עדי עשיית האפיראציע, ואם יעבור זה הזמן אז ח"ו יהי' מעוות כו'.

ועבר עוד שעה אחת והפראפ' התחיל להכין עצמו להאפיראציע לעשותה, ואז נזכר הר"י הנ"ל כי נמצא אצלו הקמיעה, ומנע את הפראפ' מלעשות האפיראציע, ורץ תומ"י למקוה (כי כל אלו החפצים אינו נוגע בהם, ואינם מראם לאיש אשר לא הלך במקוה תחלה), ולקח הקאמיעה והניחה מתחת כר היולדת ותומ"י ילדה ולד שלם, בלי שום כאבות כו'. ונתפעל הפראפ' ע"ז כו'.

זה שמעתי ממנו בשנת תר"ס.

עוד סיפר לי, כי הרב הצדיק ר"י מרוזין הי' אצלו זאת הקמיעה, ושלח אחר נפח וקדשו וטהרו וציוה לו כמה וכמה סיגופי' ותעניתים ושילך למקוה, וכן עשה. וכאשר גמר זה הסדר, ציוה לו לעשות סכין קטן, ושבכל עת שיעשהו ילך למקוה ויטבול הברזל והכלים שבהם עשה הסכין, והוא קיים כפי אשר ציוהו הרב הצדיק הר"י הנ"ל.

וכאשר גמר מלאכתו, אז לקח הרה"צ הר"י מנין אנשי' והי' יושב בתענית. וכאשר גמר עבודתו זאת לקח הסכין ורצה לפתוח את הקמיעה. וכאשר רק התחיל לחתוך התיק (בתיק של עור מונחת הקמיעה), אמר כי ירא הוא, ומתחרט הוא עד למאד ממה שהתחיל להתעסק בזה.

ואני הכותב ראיתי' בתיקה, וזוית אחת מהתיק נפתחה. והוא החתך שעש' בה הרה"צ הנ"ל. ואצל הר"י הנ"ל נמצא גם הסכין שעשה הרה"צ הר"י מרוזין.

 

 

1. ראה במכתב בשם כ"ק אדמו"ר (במסגרת), שנוסח "הגדושה" נמצא בברכת-המזון שבהגדה של פסח. אלא שמכתב זה הוא "בלתי מוגה", והנכון הוא כבפנים.

2. ראה באג"ק אדמו"ר מוהרש"ב (במסגרת), אודות "הדמעות הידועים", שאולי הן בעמוד שבו התיבות "אלקינו ואלקי אבותינו".

3. כוונתו, שאדמו"ר הרש"ב אמר, שכתי"ק אדמו"ר האמצעי דומה לכתי"ק של הבעש"ט (ראה בס' "למען ידעו.. בנים יולדו", עמ' 254, בשם אדמו"ר מוהריי"צ, שכת"י של אדמו"ר האמצעי באמצע ימי רבנותו, דומה ממש לכתב ידו של הבעש"ט נ"ע). ויתכן שאמר גם, שכתה"י של ג' המלים הללו דומה לכתי"ק של אדמו"ר האמצעי. וכל זה מאמת את ההשערה שתיבות אלו הן בכתי"ק של הבעש"ט נ"ע.

4. ראה בהע' 2.

5. הוא הרה"ח ר' שמואל לוויטין ע"ה, בן הרה"ח ר' זאב וולף שהיה 'משגיח' בישיבה בליובאוויטש.

6. הוא הרה"ח ר' יעקב מרדכי בזפלוב ע"ה.

7. ראה ביומנו של רבינו משנת תרצ"ד ('רשימות', חוברת קפא, עמ' 4), בשם מוהריי"צ, שאדמו"ר מוהרש"ב פסק מלברך על הבשמים בשעת ההבדלה, "מפני קלקול חוש הריח".

8. היא חתונת בתה של מרת שיינא ברכה דוליצקי בת הרה"ק מאוורוטש (חותנו של הרש"ב), שנתקיימה בי"ג סיון תרס"א (ראה: אג"ק מוהרש"ב, ג, עמ' רנז).

9. סיפור זה נרשם גם בכתבתו של הרה"ח ר' ניסן טעלושקין ע"ה, שנתפרסמה (באידיש) בעתון "מארגען זשורנאל", ד' ניסן תרצ"ד. את כלל הדברים שבכתבתו הוא שמע, לדבריו, מפי אדמו"ר הריי"צ עצמו, בשעת ביקורו באמריקה בשנת תר"ץ, וכן מכמה הבהרות שנתקבלו באותם ימים מהרה"ח ר' יחזקאל פייגין מזכירו של הרבי. וכך הוא כותב:

הרבי מליובאוויטש שליט"א מספר, שבאחת העיירות הראו לו בית שבו החזיקו בסידור זה, הבית כולו עלה באש בשריפה, ורק אותו חדר שבו היה הסידור באותה שעה נותר בשלימות. אפילו ציפוי הטאפט של קירות החדר לא ניזוק כלל! עכ"ל.

בכתבה (באידיש) שהיתה מונחת אצל מוהריי"צ ליד רשימתו הנוכחית, כותב אחד מתלמידי ישיבת תו"ת בווארשא:

סיפר הרבי, שבעיירה שבה היה הסידור פרצה שריפה פתאומית, כל מאמצי הכיבוי עלו בתוהו, ובתי העיירה כולם נמוגו בעשן; הבעלים של הסידור, "מיליארדר גדול", בשמעו כי שריפה מאיימת על ביתו, רץ במסירות-נפש לכיוון הבית וראה כי כל השכונה כבר נתונה בלהבות. הוא נתייאש מכל רכושו, אבל מהסידור שהיה יקר לו מכל הון שבעולם לא עלה בדעתו להיפרד. וכך הוא החליט לפרוץ אל תוך האש, אולי יעלה בידו להציל את הסידור. במרוצתו אל הלהבות ראה כי נפתחה לפניו דרך ישירה אל הסידור, והאש משני צידי הדרך. ללא הבט על הכוויות רץ האיש ותפס בסידור, וברגע שהוציאו החוצה היה הבית לאפר והסידור ניצל.

10. את התפילין הללו הוא נתן במתנה לאדמו"ר ר' יעקב יוסף מסקווירא, ליום הבר-מצוה שלו (ראה בקובץ 'שפתי צדיקים', ז, עמ' צ, בשם הרה"ח ר' ברוך אבערלאנדער שי', שכך שמע מהאדמו"ר ר' יצחק מרחמיסטריבקא שליט"א, חתנו של הרה"ק הנ"ל מסקווירא).

 

 

=========

ממכתבו של כ"ק אדמו"ר הרש"ב לכ"ק בנו אדמו"ר הריי"צ (אור לכ"ג אד"ר תרס"ח):

..בקאמינקא צריכים להיות; בטח תראה את סידור הבעש"ט ז"ל, מהנכון שתרשום אצלך המקומות אשר נמצא כי"ק.

וכן הדמעות הידועים, לרשום בדיוק באיזה ענין הם. כמדומה לי אשר בתיבות "אלקינו ואלקי אבותינו", היינו באותו העמוד.

כן גם לידע, אם מה שחשבנו שזה כי"ק הה"מ ממעזריטש ז"ל, אם כן הוא מקובל אצלו...

(אג"ק, ד, עמ' רנב)

======

 

 

======

ציטוט:

..כ"ק מו"ח אדמו"ר לא היה מניח לאיש להתקרב ולגעת בסידור קדוש זה; רק במקרים נדירים היה מרשה לגשת ולנשק לסידור, וגם זה, רק אחרי ההכנה המתאימה, טבילה במקוה וכו' וכו'..

..תמיד היתה לי יראה גדולה מפני סידור זה, וחששתי ליקרב אליו ולמשמש בו..

(משיחות י"ב תמוז וש"פ בלק תשמ"ה)

=====

 

 

========

מסגרת פתיחה:

 

            מספר הרה"ח ר' מרדכי פרלוב ע"ה:

            אצל כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב זצוקללה"ה היה בהשאלה סידורו של הבעש"ט זצוקללה"ה. הסידור נשלח אליו בדואר, וכדי לקבלו מהדואר שלח במיוחד את משרתו ר' נחמן הכהן ז"ל (שלא היה זה מתפקידו כלל להביא חבילות מהדואר), וגם אמר לו שיטבול קודם לכן במקוה.

            בעשרה בטבת, לערך בחצות היום, נכנס פתאום ר' שמואל כצמן (שאז היה בחור בישיבה) ואמר בשם [מוהריי"צ] בנו של כ"ק הרבי זצ"ל, שמי שרוצה לראות את הסידור של הבעש"ט זצ"ל ילך לטבול במקוה, והוא יראה את הסידור לכולם.

            כמובן שהלכו כולם למקוה, וגם אני הכותב עשיתי כן, וזכיתי גם-כן לראותו. והיה כולו בכתב-יד. באיזה מקום הראה דמעות כמו דם, וגם הראה בתפילת שמונה-עשרה שהיה כתוב שם שמותיהם של התלמידים ושם אמם (כמדומה ב"שומע תפילה").

            אינני זוכר בדיוק, בגלל שמפני שרצה שכולם יראו, והיו נכנסים שלושה-ארבעה ולא יותר מחמישה, וממילא היו מתעכבים ממש לא יותר מרגע אחד.

בליובאוויטש אמרו אז שבעל הסידור שלח את הסידור לרבי על-פי בקשתו, ושלחו למשך חודש ימים. הרבי ביקש לקנותו בכסף מלא והציע לו סכום גדול, והוא לא הסכים בשום-אופן. והסידור היה לו בירושה מאבות אבותיו מתלמידי הבעש"ט והמגיד זצ"ל (אמרו אז שהוא מהעיר קאמינקא, כמדומה בפלך קיוב).

("ליקוטי סיפורים", עמ' קעא)

========

 

 

========

תענית וטבילה

            ..ולפלא הוא, שבהיותי במדינת אשכנז נזדמן לי לדבר שם עם רב אחד, שהוא היה אצל כ"ק הרבי הבן [הריי"צ] זצ"ל בווארשא קודם שהתחילה המלחמה, וגם אז הראו את הסידור הזה, וגם הוא היה בין הרואים. וציוו גם אז שמקודם יטבלו במקוה, והיה זה גם-כן בעשרה בטבת [כפי שהיה בליובאוויטש, כמתואר לעיל].

ואפשר שהרבי זצ"ל רצה שיראו את הסידור מתוך תענית דוקא, אבל לא אמרו אז שמי שאינו מתענה לא יבוא לראות.

("ליקוטי סיפורים" לר"מ פרלוב, עמ' קעא)

*

            ..כששמע הרה"ג ר"א ויינברג הי"ד – בעל ה'ראשית ביכורים' – שבידי אדמו"ר הריי"צ נ"ע מצוי סידורו של הבעש"ט נ"ע, חשקה נפשו לזכות ולראותו. הוא שלח את בקשתו לרבי, והשיבוהו כי אין הרבי מראה את הסידור אלא למי שטבל במקוה ומתענה באותו יום.

            בריאותו של ה'ראשית ביכורים' לא איפשרה לו להתענות, ורק במוצאי עשרה בטבת הגיע אל הרבי נ"ע אחרי שטבל במקוה, ואליו נלווה תלמידו הנאמן הרב יהושע משה אהרונסון ז"ל.

('כפר חב"ד', גל' 646, עמ' 23)

 

=======

 

======

בלאדז' ובניו-יורק

            מספר הרה"ח רמ"ז גרינגלאז שליט"א:

            בשנת תרצ"ה או תרצ"ו, שלח אדמו"ר הריי"צ נ"ע – בידי שני שלוחים – את סידורו של הבעש"ט, אל הרה"ח ר' זלמן שניאורסון ע"ה מלאדז' מלאדז', כדי להראותו למעוניינים, תמורת תרומה הגונה לישיבת "תומכי תמימים" דלאדז'.

            כמובן שהיו כמה תנאים בדבר: א) רק אחרי טבילה במקוה, ב) רק אחד מאנשי הר"ר זלמן ידפדף בסידור ויראהו למבקרים, והם לא יגעו בסידור.

            גם אני זכיתי להיות בין המראים את הסידור, ות"ל שדפדפתי בו מתחילתו ועד סופו, וראיתי את כל החידושים שבו.

            הסידור היה שם במשך שבועיים; בתחילה, כשהביאו את הסידור, הסתגר הר"ר זלמן ע"ה במשך כמה ימים – מספר שעות בכל יום – ועיין בסידור. בפניו היו ניכרים אז רצינות והתפעלות.

('כפר חב"ד', גל' 118, עמ' 11)

 

            מספר הרה"ח רי"י הכט ע"ה:

            יום אחד (בערך בשנת תש"ז), קיבלתי טלפון מהרבי שליט"א: "היית היום במקוה"?.. "יש לך גארטל"?.. "אז בוא אלי בבקשה"...

            באתי לחדרו של הרבי, והוא סיפר לי: "פרופ' אברהם השל רוצה לכתוב חיבור על הבעש"ט, והוא ביקש מהרבי (הריי"צ) שיואיל לאפשר לו לראות את הסידור של הבעש"ט, ואת העמוד שבו רואים שתי טיפות דם. סתם כך – הוסיף הרבי – לא הייתי מעז להתקרב ולגעת בסידור זה, אך היות והרבי ציוה עלי להוציאו בשביל להראות לפרופ' השל, אני רוצה לזכות גם אותך בזה".

            הרבי דפדף בסידור עד שהגיע לעמוד שבו שתי טיפות הדם, ואז הוא הניח לי להחזיק בסידור ולהסתכל...

('כפר חב"ד', גל' 365, עמ' 19)

 

            ..סיפר לי בני צבי, שבשנת תש"ז או תש"ח, בהיותו תלמיד בישיבה בנ.י., הכריזו יום אחד שכל מי שחפץ לזכות לראות את סידור הבעש"ט, יטבול במקוה, ויוכל לראותו בהעברה.

            ומאלו שראו את הסידור, זה אומר בכה וזה אומר בכה, מפני שלא היתה להם שהות לעיין בו...

('רשימות דברים' להרה"ח ר"י חיטריק שליט"א, ד, עמ' עו)

=======

 

 

פרק שלישי

שמות החבריא קדישא שבסידור

 

            כפי שנאמר בפרק הקודם, פירסומו של סידור הבעש"ט ברבים בא לו עם הדפסת הספר "רבי ישראל בעל שם טוב" (בשנת תרס"א).

            מחבר הספר לא ראה בעצמו את הסידור, ואת ידיעותיו הוא שאב ממכתביהם של הבעלים ר' יצחק ליפסון, ושל המלמד בביתו ר' משה הויכמן.

            מכל החתימות שהם העתיקו עבורו, לא הדפיס בספרו אלא בודדות בלבד.

            עתה לפנינו רשימת השמות בשלימותה, כפי שנערכה על-ידי כ"ק אדמו"ר הריי"צ בחודש טבת תרס"ו, בהיות הסידור בבית הרבי בליובאוויטש.

            כאן המקום להעיר על המובא בס' "בית רבי" (ג, עמ' 26, הע' א) בשם 'אחד מרבותינו' בזה הלשון: מי לנו גדול מהרה"ק ר' ברוך ממעזבוז נ"ע, שרבינו הבעש"ט נ"ע הי' מתפלל אצל "וטהר לבנו" עליו ועל אחיו הקדוש [בעל ה"דגל מחנה אפרים"] מסדילקוב, שהי' כתוב בסידורו אצל "וטהר לבנו": אפרים בן אדל ברוך בן אדל כו'. עכ"ל.

            אלא שבסידורו זה של הבעש"ט לא רשומים האחים הק' הללו לא ליד "וטהר לבנו", וגם לא במקום אחר (וראה להלן סעיף כג).

=======

מכאן ואילך רשימת הריי"צ

 

 

            ...סדר עליו ודפיו:

{[אין זו הרשימה בשלימותה, אלא רק העמודים שיש בהם חתימות;

ציורי החתימות הם כפי שנעתקו על-ידי אדמו"ר הריי"צ, ואין הם צילומים מגוף הסידור!]}

            א – השער הראשון נקי לגמרי בלא כתיבה.

ב – כנ"ל, רק על עמוד ב' כתוב בו כזה הינך בן דבורה.

ט – דברים המקדשים לאדם [בסוף הגליון נכתב כזה יהודא בן מרים].

סג – ראה נא, רפאינו, ברכנו הוי' אלקינו, ברך עלינו, תקע.

סג-ב – [בהגליון מהצד כתוב כזה נחום בן בילה. וכאשר שמעתי מהר"י ליפסאן, והוא הרב ר' נחום זצ"ל מצערנאביל,¹ שכתב בכתי"ק, בכוונת תקע בשופר], השיבה, ולמלשינים.

סד – על הצדיקים, תשכון בתוך ירושלים עירך.

ברכה זו מסתיימת בחצי עמוד, ועוד מעט פחות מכמו חצי עמוד העליון. והונח מקום פנוי, ונכתבו בזה כמה וכמה פדיונות מאנשים גדולים וצדיקי' מפורסמים. המקום פנוי שהונח על זה הם שני דפים, ודף א' ג"כ מנייר זה גופא, אך נפרד מהכריכה, ופתקא (דף נייר חדש) מיוחדת ג"כ נמצאת שם. והנני להעתיק בזה כמו שנרשם שם אות באות ממש. ואת אשר סגורי' כזה [ ] הוא מפני שאינם ניכרים האותיות, ורק שמובן שכך הוא.

            ברוך אתה ה' בונה ירושלים

א)     לזכרן <יעקב בן שרה>...

ב) להיות לזכרון להתפלל על חסרון בנים <משה בן..>             ²

*ב) להיות לזכרון להתפלל עבורינו דוד בן דבורה³ ואשתי פייגל⁴ בת יענט' ובני שמואל ובני שנייאור שהש"י יחזיק לבבינו לעבדו בלב שלום[!] ושיוציאינו מחוץ לארץ ולהעלות לארץ הקדושה במהרה. דוב בן בילה אשתי פעסיל בת אלקה⁵ בנותי אלקה ובת שבע ועל⁶ כל ב"ב לטובה. שמעון יחיאל בן שיי[נא],⁷ ואשתי רחל בת צאני'.⁸

ג) [מודלי]⁹ פנחס זעליג בן גלדה¹⁰ שירפא השי"ת אותו מחליו

ד) עבור משה בן רחל¹¹

ה) שמי פנחס זעליג הנולד מן צפורה עם אשתו אסתר הנולדה מן [   ] עם בנם אליעזר¹² השי"ת [¹³   ] מחלייתם

ו) ואשתו יענטיל בת חיי'¹⁴ ובתו הענא.

ז) להיות לזכרון להתפלל עבורינו האחים החתומים מטה¹⁵ עם בנינו יעקב ושמואל ושואל ומרדכי נפתלי שימול ה' את לבבינו לעבדו באהבה וביראה את שמו.

אמן כן יהי רצון.

הק' יצחק דוב בער בה"ר המנוח מ' צבי הירש זצלל"ה, ושם אמי שינדל¹⁶ ושם אשתי פייקא¹⁷ בת יטא,

הק' מאיר בה"ה הרבני המנוח מו"ה צבי הירש זצ"ל¹⁸ הכ"מ ושם אמי כנ"ל ושם אשתי דינה בת חי'.¹⁹

ח) להיות לזכרון להתפלל בעדינו פנחס בר"ד²⁰ ואשתי יטא²¹ בת אסנת אלקה.²²

ט) לזכרון להתפלל עבור אלעזר²³ בן שמואל הנולד מאמו דרעזיל ובני²⁴ יוסף הנולד מאמו לאה.

י) להיות לזיכרון להתפלל עבורינו דוד²⁵ בן פעסיל ואשתו מרת רבקה²⁶ בת שינה ובנו²⁷ יעקב ובתו באהדנה ובתו ריזל ובתו²⁸ תמריל גם חתנו²⁹ מאיר בן רבקה גם חתנו²⁹ יוסף גם נכדו³⁰ מרת פעסיל בת באהדנה.

יא) להיות לזכרון להתפלל בעדי שואל³¹ בן פרידה ובעד אשתי [הד] בריינה רחל.³²

 

דף ס"ד, ב'

יב) להיות לזיכרון לפני ה' להתפלל עבורינו יצחק בן הדס הרב דוד בן חי' עם בנו צבי הירש בן יענטי כולם מדובסאר. להתפלל בעדינו שיחזיק ה' את לבבינו לעבדו באמת וביראה ובאהבה וללמוד תורתו האהובה לשמה.

שלום זעליג בן ראדי'³³          ושיתן לנו³⁴ זרע כשר חי' וקימ' ועוסקים בתורה ובמצות.

יג) להיות לזכרון להתפלל בעדינו אנשי ק' קאמינקא³⁵ בעד מ' שמואל בן תמר ואשתו דבורה בת חוה ובניו יונה וברוך,³⁶ ואחיו מ' ישראל ומ' מאיר ומ' אליקום געץ ואחיו מ' צבי הירש בן מלכה מ' צבי³⁷ מרת גיטל בת רבקה ובן מ' צבי כמר דוד.

ואחיו מ' בן ציון בן מלכה ואשתו מלכה בת יהודית ובנו כמר דוד ובתו בריינה.³⁸

ולהתפלל על אמו של מ' צבי מלכה בת הענדיל ועל בתה רבקה³⁹ בת מלכה.

יד) להיות לזכרון להתפלל בעדי חיים בן אסתר ואשתי רייזיל בת דבורה.⁴⁰ ובתי רבקה בת רייזיל שיחזק ה' את לבבי לעבדו באמת וביראה ובאהבה [ושיהי'] לי זרע כשר⁴¹ חיים וקיימים ועוסקים בתורה ובמצות לשמה.

טו) להיות לזכרון להתפלל בעבורינו משה הנולד מאשה דבורה ומרדכי בן מנוחה ושואל בן פריידה⁴² ואשתי מרים בת טויבה.⁴³

טז) להיות לזכרון להתפלל בעדינו צבי הירש בן עלקא מלארדין⁴⁴

ואשתי מרים⁴⁵ בת חנה שבעד פקידת בנים.

יז) להיות לזכרון להתפלל⁴⁶ בעד בן פיגלא[?] ואשתי מנוחה בת דרעזיל ובני ישראל בן מנוחה להעלות זכרונינו לטובה לפני אדון הסליחות והרחמי' הק' דוד בהרב ה"ה מ"ה יצחק ז"ל.

 

ס"ה – א

יח) להתפלל בעד חיים בן דבורה ואשתו חנה בת כריינא

            בעד פקידת בנים

[ושאר העמוד הזה הוא חלק לגמרי]

 

ס"ה – ב

יט) לזכרון להתפלל עבור התורני מוהרר יחיאל מיכל בן פיגה מזלאטשוב, ועבור אשתו ובתו יענטיל בת שרה להתפלל בעדו שיתאמץ הקב"ה לבו לעבודתו ויחיו זרעו.

כ) גם להתפלל עבור התורני המופלג מוהרר ארי' ליב מזלאטשוב וזוגתו מרת פיגה בת בריינדל ובניו שימול לבבינו הקב"ה לעבדתו[!] ארי' ליב במהורר מאיר, יחיאל מיכל הנ"ל.

כ"א) לזיכרון להתפלל בעדי⁴⁸ מרדכי טייטש בן אסתר.⁴⁹

*כ"א) לזכרון להתפלל בעדי יצחק בן אסתר שלא תפל אשתו נפלים.

כ"ב) להתפלל בעד מאיר בן אדיל מק"ק אשערנע מחזיק⁵⁰ של הרב דק"ק גרידיע.

כ"ג) לזכרון להתפלל בעדי אפרים בן אדיל.

כ"ד) לזיכרון להתפלל בעדי מרדכי טייטש בן אסתר.

            [ושאר העמוד נשאר חלק לגמרי]

 

ס"ז – א

את צמח. אב הרחמן שמע קולינו. ברוך כו' שומע תפלה

כ"ה) לזכרון להתפלל בעד שמעון יחיאל [בן] שיינדיל ואשתו רחל בת טשאר[נע]⁵² ובנו משה.

רצה. מודים.

 

ובזה הנני לרשום לעצמי הערות על הפדיונות הנמצאים כתובים בהסידור לאחר ברכת ולירושלים עירך כו'.

א) כמעט שהעתקתי בתבנית הכתב יד קדש הנמצא שם. רק שהדיו שאני כתבתי הוא שחור, ושם הדיו לקה (למראה אדמומית קצת) מרוב ימים. וגוף הכי"ק הוא כתב יד עגול, היינו אותיות עגולים, וכתובים בעט אוז.

ב) העתקתי הוא כעין תבנית האותיות ההם, ושם הדיו הוא שחור וטוב, ואינו כמו בסי' א' שהדיו נלקה כו'.

*ב) הכתב יד קדש הוא מעין הכתי"ק דסי' א', רק שאלו הם עגולים יותר והתמונות הם באופן אחר קצת בשינויים קלים לגבי סי' א'. למשל בסי' א' <ב> ובסי' זה <ב>. ואותיות הלמ"דין הם בתבנית כתי"ק כ"ק רבינו הגדול זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע ועכ"י. והאותיות בי"תין הם כתבנית אותיו' של כ"ק אאזמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע. וכמדומה לי שזה כתי"ק כ"ק רבינו המגיד ממעזעריטש, אך על בירור לא אדע. הפי', זה ידעתי ברור שכאן בין הפדיונות נמצא כתי"ק רבינו הרב המגיד, אמנם מסופקני אם זה דסי' א' שחתם בער בן בריינה, או דסי' זה שחתם דוב בן בילה.^*4

וכפי הרשום בזכרוני משנת תרס"א (שהייתי אז בקאמינקע וראיתיו אז), הנה כתי"ק כ"ק רבינו הרב המגיד ז"ל הוא דסי' זה. וראה זה חידש, שכתב בילה בה"א. וכן לעיל שחתם הר"ר נחום מטשערנאביל זצ"ל כתב ג"כ בילה בה"א בסופו, והגם שהוא שם חול וצ"ל באלף, כידוע בספרי שמות גיטין.

ועוד זאת פלא, שבשמות בנותיו קרא לאחת בשם אלקה בא' בראשו וה' בסופו, דשני תמיהות בזה, הא' מ"ש ה"א בסוף, להיות שהוא שם חול וצ"ל א' כנ"ל. והב' שכתב בא' בראשו, וצ"ל ע'.

וזה הוראה גדולה שהוא נעשה בכוונת המכוון, וראוי לשם לב לזה, המורים על גודל מעלת הנקראי' בשמות כאלו (וכידוע בשם רבינו הבעש"ט זצ"ל, שנתן טעם על קריאת שם בתו אד"ל, שאחר שנשמתה מסוד הברכה (היינו פרשת וזאת הברכה) דכתיב א"ש ד"ת ל"מו שהוא ר"ת {אד"ל}. ועש"ז קראה בשם זה כו'. וזה לנו הוראה על קריאת שמות אלו).

ג) כמדומה לי שזהו ר' פנחס מקארעץ. והכתי"ק דפדיון זה הוא בדוגמא לסי' *ב' ממש, ואפשר הדבר שכ"ק רבינו הרב המגיד ז"ל כתב עבורו פדיון בסידור רבינו. וג"ז כתוב גלדה בה"א.

ד) העתקתי בתבניתו ממש. והדיו לקה כמו בסי' יו"ד, רק שרשומו ניכר שהוא דיו שחור ממש.

ה) הכתי"ק הוא אותיות קטנים ביותר, ועקומים מעט למעלה כו', והדיו שחור ורשומו ניכר, ולא ידעתי מי הוא.

ו) הכתי"ק הוא בשינוי מסי' ה', דהגם שמורה ששיך לסי' ה, ומ"מ הכתי"ק נשתנה בזה שהאותיות הם גדולי' יותר, והם מעין האותיות דסי' *ב', רק דשם האותיות הם גדולי' יותר (והיינו דשם האותיות הם כמו כתי"ק של כ"ק אאזמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אמנם אצלו הרי השורות הם רחוקים זמ"ז, ואלו דסי' *ב' השורות הם קרובים זל"ז מאד), וכאן הם קטנים מעט, אבל מ"מ הם גדולי' וניכרים יותר מכמו בסי' ה'.

ז) הכתי"ק הם אותיות קטנים, אבל ניכרים בטוב. וכללית הכתי"ק הוא כעין כתי"ק של הרב ר' אברהם מקאליסק שהי' כתבו כתב יפה עד מאד, והאותיות הם שלובים אלו באלו, הנק' פאר צוגט. ומי הם לא אדע.

ח) הכתי"ק הוא מעין סי' *ב' רק קטנים יותר וקרובים בכתי"ק לסי' ו' שכמעט שוים הם בקומתם, רק שבכאן נמצאי' תיבות כאלו אשר אי אפשר לקרותם להיותם סמוך אל הגליון, ומרוב ימים גם הרשימה מהאותיות נמחקו, וכבר הבטתי עליהם באספקליראות שונות ולא הכרתי. וגם כאן פלא כמו בסי' *ב' אלק"ה כו'.

ט) הכתי"ק נמחק ורק רישומו ניכר, והוא מעין כתי"ק של הרב ר' פנחס משקלאוו (תלמיד כ"ק רבינו הגדול) הנמצא בס' בראשית כו', רק שניכר שהוא זקן יותר, דער עצם כתב איז א עלטערער.

י) הכתי"ק הוא כמו בסי' א', רק שבזה הגם ניכרים כל האותיות, הוא רק רשימות האותיות (היינו שחסר הדיו הממלא כל גופו). ונכתבו בעט אוז עב, א דיקער (עב) כתב. וניכר שהוא כתי"ק נאה. והוא ע"ד כתי"ק כי"ק כ"ק אאזמו"ר זצוקללה"ה בד"ה וככה בתחלתו כו'.

יא) הכתי"ק הוא מעין הכתי"ק דסי' י"ב, רק שהאותיות בכאן נמחקו קצת, עד שבסוף השורה אין להבין ב' אותיות כו'.

יב) הכתי"ק הוא כנ"ל בקירוב לסי' י"א, רק שכאן האותיות ניכרים היטיב. אבל הדיו הוא אינו שחור כ"א במראה אדמדם קצת.

יג) הכי"ק אין לו דמיון. והוא כתי"ק ממוצע שהי' נהוג בעת ההיא, כתובים בעט אווז.

יד) הכתי"ק הזה הוא מעין כתי"ק דסי' יו"ד, רק שגם כאן גם קוי האותיות ניכרים בקושי, וכמו שמונח עליהם מסוה. והכתי"ק כאן הוא דק יותר מכמו בסי' הנ"ל, ששם הוא עב ביותר.

טו) אין לו דמיון. והוא בכלל ממוצע, ויש לו קצת קירוב לסי' י"א.

טז) מעין סי' י"א ובדומה לו, רק שינוי בהדיו.

יז) הכתי"ק הזה חיות רב מאיר בו (וביום ב' העבר בלילה, כאשר הסתכל בו כ"ק אאמו"ר שליט"א, אמר כמה פעמים כנראה כתבו איש נעלה כו'). ויש לו קצת דמיון בכתי"ק לסי' י"ב.

יח) כתי"ק ממוצע. ואינו ישן כ"כ. והדיו שחור ושלם. וניכר היטיב.

יט-כ) הוא כמדומה כתי"ק בנו של הרב ר' יחיאל מיכיל מזלאטשוב, והשני הוא אחיו של הרב הנ"ל.

(ושמעתי מכ"ק אאמו"ר הרה"ק שליט"א, שהם היו חמשה אחים. ואמר לי בזה"ל: הם החמשה ארזים. וסיפר לי מעשה, שאביהם הרה"ק ר' יצחק ז"ל נסע פעם א' לכ"ק רבינו הבעש"ט ז"ל, ונסיעתו היתה לבחון את הרב הבעש"ט ז"ל. והבחינה הי', שהוא יחשוב איזה ענין, ואם יכיר זה הבעש"ט אז יודע כי הוא בעש"ט. ומנהג הי' אשר בתו של רבינו הבעש"ט הייתה שואלת מהרב רבינו הבעש"ט על כמה אורחים להכין על שבת קדש, וגם בשבוע זו שאלה אצלו. והשיב שיכינו עבור הרבה אנשים. ומובן (שכ"ק) [שכך] עשאתה. וביום ועש"ק, כאשר רבינו הבעש"ט הי' בביהמ"ד, ואז הי' שם גם ר"י הנ"ל, והי' לבושו פעלציל פשוט של עור, ומקום מושבו בביהמ"ד הי' אצל התנור. וקרב לו הבעש"ט ונתן לו שלום, וא"ל: לאיש שחושב ענין כזה (היינו הענין שהוא חשב) ילך בלבושים כאלו? וביקשו להיות אצלו ש"ק. והלך אצלו על ש"ק. קודם הש"ק (היינו סמוך למנחה) שאלה בת הרב אי' האורחים הרבים, וא"ל הבעש"ט: אפשר ועט נאך זאיין וייניק [=אולי מעט יהיה] כל מה שהכינה. והיא התפעלה, שראתה רק אורח א', והכינה עבור הרבה אנשי'. ותהי לפלא בעיני'. ולאחר התפלה דערבית, כאשר התחילו לסעוד סעודת ש"ק, ציוה רבינו הבעש"ט שיביאו כל מה שהכינו עבור האורחים הרבים. כי מנהג הר"י הנ"ל הי' שכל השבועה הי' יושב בתענית, ובש"ק הי' אוכל כמו עשרה אנשי' או כמו עשרים אנשי' בריבוי מאד. עד אשר הוביאו גם מה שהכינו על יום ש"ק, וכ"ז לא הספיק עדיין. ומאז נעשה חסיד של רבינו הבעש"ט ז"ל).

כ"א) הכתי"ק הוא משונה מכל הכתי"ק, והנני בזה להעתיקו בתבניתו..

וקרוב הדבר שזה הפדיון הוא מחתנו של רבינו הבעש"ט ז"ל, שהוא בעל בתו אדל.

*כ"א) הכתי"ק הוא בקירוב בתמונה לסי' י"ח.

כ"ב) האותיות מטושטשים מעט.

כ"ג) הכתי"ק הוא בדוגמא לאות ז', אך דכאן הדיו הוא שחור. וקרוב הדבר לחשוב שזהו הר' ר' אפרים נכדו. והוא בעל המחבר ס' דגל מחנה אפרים.⁵¹

כ"ד) הוא הכתי"ק דסי' כ"א, שהוא בשוה ממש, ואין בו שינוי הן בכתב והן בהדיו. ומאד מאד קרוב הדבר לחשוב שזה חתן רבינו הבעש"ט ז"ל.

כ"ה) הכתי"ק הוא בדוגמא ומעין סי' יו"ד, רק שכאן האותיות הם קטנים יותר, אבל מסוג זה בקירוב. ולא ידעתי מי הוא.

 

בהערות דלהלן הובאו השוואות לפענוחים ולזהויים שנעשו בקובץ "שפתי צדיקים" (גל' ח-ט), ובהם גם רישומיו של האדמו"ר ר' יעקב ישראל רבינוביץ מחרסון זצ"ל. העתקנו את גירסתם גם במקום שברי לנו כי טעות בידם.

 

1. כן הוא גם ברישומיו של האדמו"ר מחרסון. ובשפ”צ מקשים, מדוע לא נרשם שמו המלא "מנחם נחום", וכן מדעת האומרים ששם אמו "מלכה".

2. בשפ"צ פענחו: משה בן פני. במכתבו של ר' משה הויכמן – המלמד בביתו של בעלי הסידור ר' יצחק ליפסון – משנת תרס"א: משה בן פיני.

3. לפי האדמו"ר מחרסון, הכוונה לר' דוד ממיקולייב.

4. יתכן וברשימה כאן נכתב: פייג'. (ובשפ”צ: פייגה).

*4. ראה באג"ק מוהרש"ב (ד, עמ' רנב), שכותב לבנו מוהריי"צ, שיברר בקאמינקא אצל הבעלים של סידור הבעש"ט: אם מה שחשבנו שזה כי"ק הה"מ ממעזריטש ז"ל, אם כן הוא מקובל אצלו.

5. בשפ"צ: פעסי' בת משה.

6. שם: עם.

7. שם: בן שיינדיל (ושם, שהוא ר' [שמעון] יחיאל מניקולייב המוזכר ב'שבחי הבעש"ט', שהתגורר במז'יבוז').

8. שם: בת טשערני' (בשפ"צ נרשם כאן "ובני משה בן רחל" [שבאות ד] כהמשך ישיר).

9. שם: עוזר?

10. שם: זלדה.

11. ראה בהע' 8.

12. שם: אלעזר.

13. שם: ירפא אותם.

14. שם: חי'.

15. הם האחים הקדושים למשפחת מרגליות, הר"ר יצחק דובער והר"ר מאיר (בעל ה"מאיר נתיבים"), בני הרה"ג ר' צבי הירש אבד"ק יזלאוויץ.

16. שם: שיינדל (ובמקו"א נק' שיינציא, והיא אחותו של הר"ר אריה לייבוש אב"ד סטניסלב).

17. בכמה העתקות (וגם בהעתקת האדמו"ר מחרסון) נכתב: פייגא. והעירו בשפ"צ, שבס' "גדולים מעשי צדיקים" נאמר ששמה 'פאייע', ומזה בא 'פייקה'. וכך הם קוראים גם בכתה"י.

18. בשפ"צ: ז"ל.

19. שם כתבו, שמרת חי' זו היא אשתו של הר"ר חיים מהורודנקא.

20: שם: פנחס בן בתי'.

21. שם: יטה.

22. שם, במהדו"ק: בת אסנת זלדה; במהדו"ב: בת אסתר ...

23. שם: ישראליעזר.

24. שם: ובנו.

25. לפי האדמו"ר מחרסון הוא ר' דוד פערקוס.

26. שם: מרים רבקה.

27. שם: ובני.

28. שם: ובתי.

29. שם: חתני.

30. שם: נכדי.

31. שם: בעד ישראל.

32. שם: ובעד אסתר הדסה בת רחל.

33. שם: חי'?

34. שם: לי.

35. שם כתבו, שהם הרה"ק האחים מקאמינקא, בני הר"ר דוד משני זיווגיו: ר' שמואל, ר' ישראל, ר' מאיר ור' אליקום געץ – בני מרת תמר, ר' צבי הירש ור' בן ציון ואחותם רבקה – בני מרת מלכה.

36. שם כתבו, שיונה וברוך נזכרים כמה פעמים בס' שבחי הבעש"ט.

37. שם: ואשת מ' צבי (ניתוספה התיבה 'ואשת').

38. שם: בריינא.

39. שם כתבו, שכנראה היא אשתו של הרה"ק ר' יוסף מקאמינקא.

40. שם: בת רבקה.

41. שם: כולם (ולא: כשר).

42. שם: פרישה.

43. שם נוסף: משה בן שרה.

44. שם: מלאדיזין.

45. שם: ואסתר מרים.

46. שם: להתפלל דוד בן פייגא.

47. ברשימותיו של הרה"ח ר' ברוך שניאור (זקינו של כ"ק אדמו"ר זצ"ל) מסופר, שכעין סיפור זה שמע מכ"ק אדמו"ר הרש"ב, על הרה"ק ר' מיכל מזלוטשוב עצמו.

48. בשפ"צ: בעד.

49. לפי האדמו"ר מחרסון, הוא "חתן הרבנית בעש"ט", היינו בעל בת הרבנית מזיווגה הראשון. וראה במאמרו של י' אלפסי "בירורים בשבחי הבעש"ט", סיני קטז (אב-אלול תשנ"ה), עמ' רמד [ומ"ש כאן שפדיון זה הוא מחתנו של הבעש"ט – בעל בתו אדל – צע"ג, שהרי בעלה היה הר"ר יחיאל].

50. שם: וחתן של הרב דק"ק גרידונג (ולפי האדמו"ר מחרסון, היה הוא עצמו [אח"כ] הרב דק"ק גריידינג).

51. על כך מקשים שם: [א] כאן נראה לכאורה שהוא אחיו של ר' מאיר בן אדיל; [ב] מדוע לא נרשם שמו המלא "משה חיים אפרים"; [ג] מדוע לא נרשם אחיו הר"ר ברוך ממז'יבוז.

52. שם: טשע[רנא]

פרק רביעי

עמודי הדמעות

בע"ה

            היום הזה ב' ויגש בארבעה לחדש טבת התרס"ו, זכיתי שכ"ק אאמו"ר שליט"א נתן לי לחדרי סידור רבינו הבעש"ט זצ"ל להתבונן בו ולהסתכל בכל אותיותיו הקדושים, והנני בזה לרשום לעצמי עניניו, כתבו, וסדרו, ומספר דפיו וכל הנמצא בו...

            סדר עליו ודפיו:

            א – השער הראשון נקי לגמרי בלא כתיבה.

ב – כנ"ל, רק על עמוד ב' כתוב בו כזה הינך בן דבורה.

ג – לשם יחוד כו' וכוונת תיבת ברוך ואמן כו'.

ה – הנהגת התפלה ויחודי' קודם התפלה.

ו-ב – השכמת בה"כ.

ח-ב – בסדר תפלת ערבית תכוין לחבר ב' שמות כו'.

ט – דברים המקדשים לאדם [בסוף הגליון נכתב כזה יהודא בן מרים].

ט-ב – סדר נטילת שחרית.

י-ב – ברכת נטילת ידים וכוונתו.

יא – התחלת ברכת אשר יצר.

יא-ב – ברכת התורה.

יב – אלקי נשמה. הנותן לשכוי.

יב-ב – פוקח. מתיר. זוקף. מלביש. הנותן ליעף. רוקע. המכין. שעשה לי. אוזר. עוטר. הנותן ליעף [פעם ב']. שלא עשאני גוי. שלא עשאני עבד.

יג – שלא עשאני אשה. המעביר. ויהר"מ יאו"א שתרגלינו[!]. יהר"מ כו' שתצילנו.

יג-ב – (חלק לגמרי).

יד – עזרנו אלקי ישענו. זכור ה' מה הי' לנו.

יד-ב – קינה זו יסד הגאון הגדול מהו"רר משה אלשיך על גלות השכינה. הקבצו ושמעו. מי האיש החפץ. אנא[!] הלך דודך.

טו – עוונתיכם הטו אלי. בבית ישראל. ידענו ה' רשענו. ויאמר ה' אהבתי אתכם. אמרו לבת ציון כה אמר. הבת[!] משמים וראה.

טו-ב – איכה נחרב האולם. דירת קדש. נחשכו כל מאורי'. הוי' שוב מחרון אפיך.

טז – על חומתיך[!] ירושלים. אתה תקום תרחם. שאו שערים ראשיכם. למנצח משכיל לבני קרח כאיל תערוג.

טז-ב – שפטני אלקים וריבה ריבי.

יז – למנצח מזמור לדוד יענך. למנצח בנגינות מזמור שיר אלקים יחננו.

יז-ב – הללוי' אודה ה' בכל לב[!]. נוע תנוע ארץ כשכור [בסוף זה הגליון כתוב כזה י"פקוד י"ה' ע"ל צ"בא ה"מרום ר"ת ייעצה].

יח – למנצח מזמור לדוד בבוא אליו (עם כוונת).

יח-ב – הטה אלקי אזנך ושמע.

יט – סדר הלימוד באשמורת יהי' שיעור משניות.

יט-ב – כוונת המשניות.

כ – אם זכה האדם לחכמת האמת מסוגלת הצלחה בעתים הללו.

כ-ב – רבון העולמים ואדון האדונים אב הרחמים והסליחות מודים אנחנו לפניך. יזהר מאד ליטול ידיו.

כא – כשיאיר היום אין צריך לרחוץ שנית ידיו. ידיד נפש. הדור נאה. ותיק יהמו.

כא-ב – הגלה נא. וזו לר' אברהם בן הרמב"ם שמו חתם אברהם מימין.¹

……………………………………………….

תוכחה להאריז"ל מה לך יצרי.

כג-ב – הנחת טלית קטן.

כד – טלית גדול. להתעטף בציצית וכוונתו.

כד-ב – תפילין דרש"י. להניח תפילין וכוונתו.

כה – על מצות תפילין וכוונתו. נשיקת מזוזה יכוין.

כה-ב – כניסת בית הכנסת וכוונתו.

כו – מה טבו. רבון עלמין אנת חד ולא בחושבן.

כז-ב – הריני מקבל עלי מצות ואהבת. פרשת העקידה.

כח – ויהי אחר הדברי'.

כט-ב – רבש"ע כמו שכבש.

ל-ב – מי אל כמוך עם הכוונת די"ג תיקונין.

לא – לעולם יהא אדם.

לא-ב – לפיכך אנחנו חייבים. שמע.

לב-ב – אתה הוא קודם שבראת. אתה הוא ה' האלקים.

לג – יהר"מ כו' שתרחם עלינו. וידבר כו' צו את בנ"י ואמרת.

לג-ב – פיטום הקטורת.

לד – אתה הוא כו' שהקטירו. ועשית אותה קטורת. ת"ר פיטום הקטורת.

לה-ב – וערבה. וביום השבת. ובראשי חדשיכם. אביי מסדר.

לו – אנא בכח.

לו-ב – רבון העולמים. איזהו.

לח – ר' ישמעאל.

לט – סוד הקדיש.

מ-ב – ברוך שאמר.

מא – הודו להוי'.

מב – ברוך שאמר [פעם ב']. הודו להוי'.

מג – מזמור שיר חנוכת הבית.

מג-ב – למנצח בנגינות. מזמור לתודה.

מד – מזמור כו' השמים מספרים. רננו צדיקים.

מד-ב – לדוד בשנותו. תפלה למשה.

מה – יושב בסתר. מזמור שירו להוי' שיר חדש. שיר למעלות אשא עיני.

מה-ב – ש"ה שמחתי באומרים. ש"ה אליך נשאתי. ש"ה לדוד לולי הוי'. הללוי' הללו את שם הוי'.

מו – הודו להוי' כי טוב כל"ח.

מו-ב מזמור שיר ליום השבת.

מז – יהי כבוד. אשרי יושבי.

מח – הללוי' הללי נפשי. הללוי' כי טוב.

מח-ב – הללוי' הללו את הוי' מן השמים.

מט – הללוי' שירו להוי'. הללוי' הללו אל בקדשו. ברוך הוי'.

מט-ב – ויברך דוד.

נ – אז ישיר.

נ-ב – ישתבח. ש"ה ממעמקים.

נא – קדיש דברכו.

נא-ב – ברכו. ברוך כו' יוצר אור. המאיר לארץ.

נב – תתברך לנצח. קדוש. ברוך. לאל ברוך נעימות יתנו.

נב-ב – אהבת עולם.

נג – שמע. ישראל.

נג-ב – האה"א. בשכמל"ו.

נד – ואהבת. והי' אם שמוע.

נה – ועשו להם ציצית.

נה-ב – אמת ויציב.

נו – עזרת.

נו-ב – שירה חדשה. אדנ'.

נז – שפתי. תפתח. ופי. יגיד. תהלתך.

נח – ברוך אתה.

נח-ב – הא"ו.

נט – אבותינו. אלקי אברהם. אלקי יצחק. ואלקי יעקב. האל.

נט-ב – הגדול. הגבור. והנורא. אל עליון. גומל. חסדים טובים.

ס – קונה הכל. וזוכר חסדי אבות. ומביא גואל לבני בניהם. למען שמו.

ס-ב – באהבה. מלך עוזר. זכרינו. ברוך. אתה.

סא – ה'. מגן. אברהם. אתה גבור.

סא-ב – מחי' מתים. מוריד. משיב. מכלכל. ונאמן. מחי' מתים.

סב – נקדישך.

סב-ב – אתה קדוש. אתה חונן. השבינו[!]. סלח לנו.

סג – ראה נא. רפאינו. ברכנו הוי' אלקינו. ברך עלינו. תקע.

{[תיאור הסידור מדף סג,ב ועד דף סז,א, החתימות שבדפים אלו והערותיו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ – נדפסו בגליון הקודם]}.

סז-ב – ועל כולם. שים שלום.

סח – אלקי נצור. קדושה.

סח-ב – מודים דרבנן. ברכת כהנים.

ס"ט – כוונת הקהל. או"א תבוא. אל ארך אפים.

ע' – לדוד אליך הוי' נפשי.

ע'-ב – ואנחנו לא נדע. אל מלך יושב. אנשי אמנה אבדו.

עא – תמהנו מראות[!]. אל תעש עמנו כלה.

עא-ב – הבט נא. אנא מלך. אל רחום.

ע"ג – אין כמוך. הפותח יד.

ע"ג-ב – הבט משמים. זרים. חוסה. קולינו. עזרינו. קדיש.

ע"ד-ב – ויהי בנסוע. בריך שמי'.

ע"ה – אב הרחמי'. וזאת התורה.

ע"ו – כוונת העולה [לתורה].

עו-ב – אשרי.

עז – למנצח יענך.

עז-ב – ובא לציון.

עח-ב – תפלה לדוד.

ע"ט – קוה.

ע"ט-ב – קדיש דרבנן.

פ-ב – עלינו.

פא – אך צדיקים.

פא-ב – תפילין של ראש [כנראה על ר"ת קאי].

פב – ועתה ישראל מה ה' כו'.

פב-ב – והי' כי יביאך.

פג-א – יהר"מ – שיהא שיח שפתותינו.

פ"ד – הריני יושב לקבל נזיפה. אמרתי אשמרה דרכי.

פד-ב – אנא ה' חטאתי כו'.

פ"ה – רבש"ע מלך רחמן.

פ"ה-ב – לדוד מזמור.

פו – יום ב' מזמור שיר לבני קרח.

פו-ב – מזמור לאסף.

פז – אל נקמות.

פז-ב – למנצח על הגיתית.

פח – יום הששי הוי מלך.

פח-ב – כוונת ליל שבת. [כוונת] שחרית דשבת. [כוונת] מנחה דשבת. [כוונת] ראש חדש.

פט – קיצור הכוונה. סדר סעודתן של ת"ח.

צ-ב – כוונת הנטילה.

צא –ברכת נט"י.

צא-ב – סדר הישיבה. כוונת האכילה.

צב – ברכת המוציא. כוונת המלח.

צב-ב – קיצור הכוונה.

צג – מים אחרונים. כוונת מים אחרונים. ברכת המזון.

צג-ב – למנצח בנגינות אלקים יחננו.

צו – ברכת הגפן. וברכה מעין שלש. בורא נפשות.

צו-ב – ברכת בשמים. כוונות.

צז-ב – סדר תפלת המנחה.

צח – אשרי דמנחה.

צט – סדר תפלת מנחה.

קב – סדר השכיבה.

קג – ק"ש שעל המטה.

קיב-ב – הטבת חלום.

קיד – ערב שבת.

קטז – סדר השלחן.

קטז-ב – מנחה של ע"ש (בכאן ניכרים הרבה דמעות כו').

קיז – קבלת שבת.

קכא – ערבית ש"ק.

קכח – אתקינו.

קכט – סוד הקידוש.

קלא – ברכת המזון דשבת (תיבות הקדושה והרחבה, בברכת המזון דחול כתוב כזה {הקדושה והרחבה}, ובשל ש"ק כתוב כזה {הגדושה והרחוה}, וניכר שהי' כתוב והרחבה בב', אבל נמחק הב' (בכוונה) ונכתב ו' במקומו. ועל הגליון כתוב אות וא"ו. וכמדומה שאות הזה הוא כתי"ק רבינו הבעש"ט ז"ל בעצמו).

קלג – נשמת (בדף זה הנייר שחור מאד. פי' מפני ריבוי דמעות ומישמוש היד, שבודאי הוא יד קדש רבינו הבעש"ט ז"ל).

קלד-ב – יוצר אור שבת.

קלה-ב – אל אדון.

קלו – שמונה עשרה של שבת שבת קדש.

קלח – נקדישך.

קלט – ברכת הפטורה.

קלט-ב – תפלת מוסף.

קמא-ב – קדושה דכתר. כתר יתנו.

קמב – קידוש של יום.

קמג – שיר הרב.

קמג-ב – מנחת שבת.

קמו – סעודת מנחה.

קמו-ב – מוצאי שבת.

קמח – סדר הבדלה.

קמ"ט – ערב ראש חדש. ליל ראש חדש.

קמט-ב – סדר ההלל.

קנא-ב – תפלת מוסף (בעמוד זה ישנו ב' דמעות בסופי העמוד).

קנג – תפלת מוסף לשבת ור"ח.

קנד – ברכת הלבנה.

קנה – כוונת חג הפסח.

קנו – סדר השלחן. תפלת ערבית דליל פסח.

קנט-ב – קדוש.

קס-ב – רחץ. כרפס.

קסא – יחץ. מגיד.

קסט-ב – {ברוך אתה הוי' אמ"ה אקב"ו על אכילות[!] מרור} (כתוב בו בזה"ל: {ויברך ואוכל בהיסבה}. וכמדומה לי לברור שזהו כתי"ק רבינו הבעש"ט ז"ל, והעתקתי בזה כתבנית האותיות ההם, כל כמה שהי' באפשרי. ובכלל הוא בדוגמא ממש לתבנית האותיות של כ"ק אדמו"ר האמצעי זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע ועכ"י, כן אמר כ"ק אאמו"ר שליט"א. וזה מאמת לי שזהו (היינו ג' תיבות אלו) הם כתי"ק רבינו הבעש"ט ז"ל).²

קעג – תפלת מוסף דפסח.

קע"ו – קידוש שחרית.

קעז – ספירת העומר.³

קפ"ו – תפלת ערבית דיו"ט.

קפ"ז-ב – מוסף לשבועות.

קצ – יחוד לר"ח אלול.

קצא – התחלת שמונה עשרה דר"ה.

קצא-ב – (בעמוד זה בסוף הגליון ב' דמעות של רבינו הבעש"ט ז"ל, ונק' דיא בלוטיקע טרערין).⁴

קצט – כוונת התקיעות.

רא – מוסף דר"ה.

ר"ו-ב – מנחה.

רז – תשליך. ערבית ליל ב'.

רח – סוד הנסירה.

רח-ב – כוונת הכפרות.

רט – כוונת האכילה בערב יו"כ. ערבית י"כ.

ריג-ב – שחרית יו"כ.

רי"ד – מוסף יו"כ.

ריד-ב – מנחת יו"כ. נעילה.

רטז – ימים שבין יו"כ לסוכות. סוכות.

ריט – סדר הנענועים.

רכג – ליל הו"ר.

רכ"ו – כוונת חנוכה.

רכ"ח – כוונת קריאת המגילה.

רכח-ב – צדקה בפורים. קביעות התורה.

רכט – סדר הישיבה.

רל-ב – תורה.

רלא – נביאים.

רלא-ב – קבלה. משניות.

רלב – כוונת לימוד המשניות. כוונת העיון.

רלב-ב – פסק. אגדה. מצוה. כוונת הקימה.

רלג – ברכת חתנים.

רלד – ברכת המילה.

רלה – פדיון הבן.

רלו – מצוה שלא לגלח פאת הראש.

רלו-ב – מצות חלה. מצות שחיטה.

רלז – מצות תרומיות[!] ומעשרות.

רלז-ב – מצות ביקור חול[י]ם. מצות מעקה.

רלח – מצות מזוזה. מצות זרוע ולחיים והקיבה.

רמ-ב – אבינו מלכנו.

רמב – דף א' מסדר העבודה.

{ובזה נשלם סדר סידור רבינו הבעש"ט ז"ל}.

 

            {בפרק הבא בעז"ה, אודות רכישת הסידור ע"י כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע}

 

1. בדפוסים הראשונים מיוחס פיוט זה לר' אברהם {מימין} תלמיד הרמ"ק. אחר-כך נשתבש לר' אברהם {מימון}, ונתייחס עקב כך לר' אברהם בן הרמב"ם! הכותרת שלפנינו משלבת את שני הייחוסים כאחד: ר' אברהם {מימין} בן הרמב"ם!

בנוסח הנפוץ בדפוסים, עולה מן האקרוסטיכון שבראשי השורות השם: אברהם מימין (והנוסח הוא: "{יסוד} צדיק בשבעה נעלם"), אך בעקבות השינוי ל"{מימון}" נשתנתה  – בכמה דפוסים – גם פתיחת החרוז, ונאמר בה: "{ויסוד} צדיק בשבעה נעלם" (כך הוא, למשל, ב"נאדר בקודש" הנדפס באזמיר תצ"ח).

ולעינינו עתה נוסח שלא מצאתי לו חבר: "{ואמת} צדיק בשבעה נעלם" (אף שעל-פי האמור בכותרת – {מימין} – היה החרוז צריך להתחיל באות יו"ד!).

שינוי נוסף בנוסח זה (שינוי שנתפרסם ברבים בד בבד עם פירסומו של הסידור בשנת תרס"א), הוא בפתיחת החרוז השני: "בראשית חכמתך הסתומה, רשומה תורתך הקדומה", ואילו בדפוסים הנוסח הוא: "בראשית תורתך הקדומה, רשומה חכמתך הסתומה". פשפשתי בדפוסים רבים, ולא מצאתי חבר לנוסח שלפנינו.

2. כוונתו, שאדמו"ר הרש"ב אמר, שכתי"ק אדמו"ר האמצעי דומה לכתי"ק של הבעש"ט (ראה בס' "למען ידעו.. בנים יולדו", עמ' 254, בשם אדמו"ר מוהריי"צ, שכת"י של אדמו"ר האמצעי באמצע ימי רבנותו, דומה ממש לכתב ידו של הבעש"ט נ"ע). ויתכן שאמר גם, שכתה"י של ג' המלים הללו דומה לכתי"ק של אדמו"ר האמצעי. וכל זה מאמת את השערתו של מוהריי"צ שתיבות אלו הן בכתי"ק של הבעש"ט נ"ע.

3. אודות כתיבת ידו של הבעש"ט המצויה בדפים של ספירת-העומר, ראה להלן ב'מסגרת'.

4. בשנת תרס"ח כותב כ"ק אדמו"ר הרש"ב לכ"ק בנו אדמו"ר הריי"צ (אג"ק, ד, עמ' רנב): ..בקאמינקא צריכים להיות; בטח תראה את סידור הבעש"ט ז"ל, מהנכון שתרשום אצלך המקומות אשר נמצא כי"ק. וכן הדמעות הידועים, לרשום בדיוק באיזה ענין הם. כמדומה לי אשר בתיבות "אלקינו ואלקי אבותינו", היינו באותו העמוד. עכ"ל.

בס' "רבי ישראל בעל שם טוב" (ז'יטומיר תרס"א, עמ' 81) נאמר, על-פי מה שהודיעוהו מביתו של הבעלים ר"י ליפסון: בתפלת ר"ה ויו"כ ובתקיעות נמצאים כתמים מעורבים {מדמעות ודם}.

 

======================

מסגרת:

            בחודש כסלו תרס"א כתב ר' משה הויכמן – המלמד בבית ר"י ליפסון – מכתב אל מחבר הס' "רבי ישראל בעל שם טוב", ובין השאר נאמר בו:

            ..אחר הספירה נכתבו [בסידור הבעש"ט] כמה דפים שמות וצירופי שמות לכל שבוע מימי הספירה, ועל כל שבוע נכתבו שני עמודים בהשמות הללו, ובתוכם נמצאו גם כתב יד הבעש"ט הקדוש זי"ע כפי הקבלה. וגם ניכר כי זה כתב אחר ובדיו אחר. וזאת הוא:

            בשבוע ב' נמצא בזה"ל, חסד שבגבורה דכורא, לחסד שבגבורה נוקבא.

            בשבוע ג' כתוב, מלכות שבת"ת דכורא, למלכות שבת"ת נוקבא.

            בשבוע ד', חסד שבנצח דכורא, לחסד שבנצח נוקבא.

            בשבוע ה', מלכות שבהוד דדכורא, למלכות שבהוד נוקבא.

            בשבוע ו', חסד שביסוד דכורא, לחסד שביסוד נוקבא.

            בשבוע ז', מלכות שבמלכות דכורא, למלכות במלכות נוקבא.

            אלו הדפים כתובים משני עבריהם באלו השמות ובצירופים, וגם בלשון זה דכורא ונוקבא כפי השייכות לכל אחד. אך מה שהעתקתי, זה בקבלה שהוא כתב יד הבעש"ט הק'. וכל זה כתוב בדיו אחד ובכתב אחד. והשאר כל מך הדפים הם בכתב מהודר ובדיו מהודר, וניכרים כי כתבם אומן גדול וקדוש...

            ע"כ מהמכתב. וביאור דבריו:

            כרגיל בסידורים שעם כוונות האר"י ז"ל, מצויות בסדר ספירת-העומר "מסגרות" שבהן רשומות כוונות הספירה. אך בסידור זה שכח הסופר לכתוב בתוך כמה מן המסגרות, וחסרונות אלו הושלמו בכתיבה שונה. לדברי כותב המכתב, הבעש"ט נ"ע עצמו הוא זה שהשלים את החסר בכתיבת יד קדשו.

 

פרק חמישי

ממז'בוז' לליובאוויטש

            כשם שנכרכו סביב סידור הבעש"ט שמועות משמועות שונות באשר לתוכנו, כך הקיפו סיפורים ומסורות את אופני גלגוליו. להלן נסקור את הידיעות והשמועות, ואגב המסמכים שיוגשו להלן ננסה להגיע אל חקר האמת.

 

מהר"ר צבי בן הבעש"ט לטשרנוביל

            בשנת תר"ס נדפס הס' "אמונת צדיקים", ושם קוראים אנו:

            הרה"ק הצדיק הנסתר ר' צבי ז"ל בן רבינו הבעש"ט ז"ל היו לו שלשה בנים.. השלישי הרב הרב ר' ישראל ז"ל. והרב ר' ישראל ז"ל נשתדך מעיר טשערנאביל, והיה שוה בשנים עם הרה"ק ר' מרדכי ז"ל מטשערנאביל, והיה ביניהם אהבת אמת גלויה ומפורסמת לכל.

            פעם אחת נסע הרב ר' ישראל ז"ל דרך עיר יאריוויטש.. ופתאום נחלה שם חולי גדול ר"ל.. ואמר שיש לו סידור מרבינו הבעש"ט ז"ל ירושה, והוא נותן אותו במתנה לידידו הר"ר מרדכי מטשערנאביל ז"ל, ותיכף אחר הסתלקותו ישלחו לו הסידור..

            ונסעו אנשי עיר יאריוויטש לטשערנאביל וסיפרו להרה"ק ר' מרדכי ז"ל המעשה מהסידור, ואמרו לו אשר לא יתנו לו הסידור רק אם יסע למחנם ליאריוויטש על שבת, ושם יתנו לו הסידור. ומחמת גודל חביבות שהיה אצלו הסידור מהבעש"ט ז"ל, נסע ליאריוויטש.. ונתנו לו הסידור ברוב חדוה...

            כלומר, הרה"ק ר' צבי בן הבעש"ט שירש את הסידור מאביו, הורישו לבנו הרה"ק ר' ישראל מפאווליטש, והוא הורישו לאדמו"ר ר' מרדכי מטשרנוביל.

            אלא שאין שום הכרח לומר שהכוונה לסידור דנן!

 

אצל הרה"ק מסאווראן

            ומכאן למסורת נוספת, שנתפרסמה כבר בשנת תרנ"ו בקונטרס "גדולים מעשה צדיקים" לר' יעקב מרגליות, הנדפס בספרו "קבוצת יעקב". וזה לשונו:

            הבעש"ט ז"ל אמר לאא"ז מו"ה יצחק דוב ז"ל [אבד"ק יזלוביץ] ולאחיו הגאון מוהר"ר מאיר בעל 'מאיר נתיבים': בניי, אתם חביבים לי מאוד ואני אוהב אתכם. איזה חטיבה שתבחרו אעשה לכם.. יש לי סידור כתב-יד שאני מתפלל בו בכל יום, כתבו שמותיכם ואת שם אמכם באיזה ברכה בשמונה-עשרה אשר אתם רוצים..

            אמר אא"ז: אני רוצה ב"שומע תפלה". ולקח הבעש"ט ז"ל את הסידור ונתן להם, וכתבו שמותיהם ב"שומע תפלה".

            פעם אחת אמר הרה"ק [ר' משה] מסאווראן לאבי ז"ל: בירך אותי השי"ת בדבר יקר אשר אין ערוך אליו, באלו הימים בא לידי הסידור כתב-יד של הבעש"ט ז"ל!

            אמר לו אבי את המעשה הנ"ל מזקינו ומדודו ז"ל, ואמר לו: בעבור זה אני מבקש מכם להראות לי את הסידור, שאראה בעצמי ובעיני זאת.

            ונתן לו את הסידור וראה ב"שומע תפלה" כי נכתב שמותיהם ושם אמם.

            ונהנה הרה"ק הנ"ל מאד, כי זה היה לו לאות נאמן חזק שהוא סידורו של הבעש"ט ז"ל.

            ואכן, בסידור שלפנינו מופיעות חתימותיהם של האחים הק' הללו (אף כי לא ליד "שומע תפלה" אלא ליד ברכת "בונה ירושלים"), ונראה שהוא הוא אותו הסידור.

            אלא שהמצאותו של הסידור בידיו של הרה"ק מסאווראן מסבכת את פשר גלגוליו! ואולי הגיע אליו הסידור רק בתורת שאלה ולא היה בבעלותו.

 

בעזבונו של בעל ה"דגל מחנה אפרים" מסדילקוב

            לבד מסיפורים, יש לפנינו גם שטר מעשה בית-דין בדבר חלוקת ירושתו של הרה"ק בעל ה"דגל מחנה אפרים" – נכד הבעש"ט – שבה נכלל גם הסידור:

            ..נדון העזבון אשר נשאר מהמנ[ו]ח המופלא בנן של קדושים מו"ה משה חיים אפריים ז"ל ובנו מו"ה יעקב יחיאל ז"ל, בררו יורשיהם אותנו הח"מ לפשר ב[י]ניהם.. זאת אשר יצא מאתנו הח"מ על פי פשר לפי דעתינו, {שהסידור של הבעש"ט זצ"ל זי"ע} וגם התפילין של רש"י ורבינו תם הנשארים, וגם ספרים.. שייכים להבתולה המהוללה מרת דבורה רחל שתחי'...

            ולראי' באנו עה"ח יום א' עשרה ימים לחודש כיסליו התרי"ד לפ"ק...

            ואף שגם כאן אין לכאורה הכרח שמדובר בסידור דנן, אבל אם אין ראיה לדבר, זכר לדבר יש ויש!

            שהרי ברשימתו אודות סידור הבעש"ט כותב כ"ק אדמו"ר הריי"צ: "ומלבד זה [בנוסף לסידור], נמצא אצלו [אצל ר"י ליפסון] תפילין של נכד רבינו הבעש"ט ז"ל הר' אפרים מסדילקאוו, הוא בעהמח"ס דגל מחנה אפרים".

            מצינו, אם-כן, קשר ישיר בין סידורו של הבעש"ט לבין התפילין של הרה"ק בעל ה"דגל מחנה אפרים", וכפי שהדבר משתקף גם בשטר הירושה הנ"ל.

 

נדוניה – מטשרנוביל או מה"דגל"?

            מקורות נוספים (שאינם דייקנים בפרטים) יודעים לספר – מפי השמועה – שהסידור בא לו לר"י ליפסון בנדונייתה של זוגתו.

            נכד בתו של ר"י ליפסון – מר יוסף לבון – מספר, שמרת דבורה רחל – אשתו של ר"י ליפסון – היא נכדתו של ר' יחיאל מיכל דרוביטשער (נכד נכדו של הבעש"ט), שהיה חתנו של הרה"ק ר' מרדכי מטשרנוביל, וגם הוא – ר' יחיאל מיכל – קיבל את הסידור כנדוניא (ראה: "שפתי צדיקים", ט, עמ' סב-סג).

            אבל ניכר שדבר הנדוניא הזו אינו מסורת משפחתית, אלא השערה על סמך הנתונים שהצטברו מכמה מקורות.

            מפליא הדבר, שהצעירה שירשה את סידור הבעש"ט מעזבונו של הרה"ק בעל ה"דגל מחנה אפרים", גם היא שמה דבורה רחל, כשם אשתו של ר"י ליפסון!

            ומי שהיתה בשנת תרי"ד – שנת חלוקת הירושה – נערה או ילדה, לא מן הנמנע שנישאה ביום מן הימים לר"י ליפסון, שנולד בערך בשנת תר"ח או תר"ט!

            וכבר ראינו לעיל, שהסידור שלפנינו מתאים לעזבונו של בעל ה"דגל", יותר מאשר לסידור דטשרנוביל שבא מר' צבי בן הבעש"ט.

*          *          *

מקאמינקא לליובאוויטש

            ומכאן לגלגולי הסידור מר"י ליפסון אשר בקאמינקא, אל כ"ק אדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש; נפתח בשמועות – אשר חלקן קלוטות מן האויר וחלקן מבוססות במקצת – ונסיים במסמכים, שהם יקרבונו אל האמת.

            בקרב אנ"ש היו שחשבו שהסידור ניתן לרבי במתנה – לא ברור האם לאדמו"ר הרש"ב או לאדמו"ר הריי"צ – וכפי שכותב הרה"ח ר"מ פרלוב ע"ה בספרו "לקוטי ספורים" (עמ' קעא):

            כשנעשתה המהפכה היה לו לבעל הסידור חשש גדול שזה הסידור יפול בידים שאינם ראויות (שמא בשביל מוזייאון וכו'), ושלח את הסידור במתנה לכ"ק הרבי זצ"ל. כך שמעתי, אבל דבר ברור בזה היאך נשתלשל הדבר שהיה עוד הפעם ביד הרבי זצ"ל לא נודע לי.

            שמועה אחרת יודעת שמדובר במכירה, אולם היא מרחיקה אותה לזמנים ומקומות מאוחרים יותר. וכך כותב רבה של יאסי הרב מ' גוטמן ("שפתי צדיקים", ז, עמ' פד):

            הסידור הזה נמכר מר' יצחק ליפסון לידי האדמו"ר הגדול רבי יוסף יצחק שניאורסון מליובאוויץ על ידי שליח, כי האדמו"ר כבר היה באמריקה.

            ואילו הרה"ח ר"י חיטריק שי' כותב בספרו "רשימות דברים" (ד, עמ' עו), שרכישת הסידור נעשתה בהיות אדמו"ר הריי"צ בריגא, והחסיד ר' זלמן יצחק וואלשאנעק הי"ד – איש נדיב ונגיד – הוא זה שקנה את הסידור מידי המחזיק בו, שילם סכום הגון עבורו, ונתנו לכ"ק אדמו"ר הריי"צ.

            אלו הם פרטים אודות הקונה, ובמשך השנים נודעו גם פרטים המשקפים את צד המוכר; וכך סיפר האדמו"ר ר' יצחק מרחמיסטריבקא שליט"א בשם חותנו האדמו"ר רי"י מסקווירא זצ"ל, כפי ששמע מפיו הרה"ח ר' ברוך אבערלאנדער שי' ("שפתי צדיקים", ז, עמ' צ):

            בקאמינקא היה יהודי נגיד, חסיד סקווירא, בשם ר' יצחק ליפסון. הוא היה מצאצאי הבעש"ט והיו לו חפצים שנפלו לו בירושה וכן מה שרכש בכספו. היו לו [סידורו של הבעש"ט וכן] התפילין של בעל ה"דגל מחנה אפרים",¹ והוא נתנם במתנה לר' יעקב יוסף מסקווירא בהיותו לבר-מצוה.

            בעקבות מלחמת העולם הראשונה ירד ר"י ליפסון מנכסיו וברח לקישינוב. בצוואתו לבניו כתב, בהיות שהם הרי ייאלצו למכור את סידורו של הבעש"ט, לפיכך מבקש הוא מהם שיתנו עדיפות ברכישה לאחד מבני משפחתנו [=משפחת האדמו"ר מסקווירא]. היות ובין בני המשפחה לא היה מישהו שיהיו לו האמצעים הגדולים שנדרשו לכך, ובפרט שהם ברחו אז מרוסיא, לכן לא יכלו לממש את זכות הקדימה שניתנה להם, והסידור נמכר לאדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש. ע"כ.

            כאן שומעים אנו לראשונה, שהמכירה התבצעה אחרי מותו של ר"י ליפסון, ידיעה שחוזרת שוב בדבריו של הנכד מר לבון ("שפתי צדיקים", ט, עמ' סד) – אך כפי שניווכח להלן, אין היא מדוייקת.

*         *         *

            פריצת הסידור לתודעת הציבור אירעה בשלהי טבת תרצ"ד, בשעה שנתפרסמה ב"היינט" הווארשאי הידיעה בעלת הכותרת המרעישה: "התרגשות חסידית גדולה לרגל סידורו של הבעש"ט הנמצא בווארשא"!

            בגוף הכתבה מסופר – בנוסף לתיאור הקהל הצובא על הדירה שבה מראים את הסידור – שהרבי מליובאוויטש רכש את הסידור הזה לפני איזה זמן, מאחד היורשים של הבעש"ט, בסך 1,500 דולאר.

            - אגב, גם בכתבה זו נשנית הטעות שהסידור כתוב על קלף, טעות שנשתרשה מאז נכתב אודות הסידור לראשונה – בשנת תרס"א – בס' "רבי ישראל בעל שם טוב" -

            ידיעה מרעישה זו עשתה לה מיד כנפים, וכעבור ימים ספורים נתפרסמה ב"מארגען זשורנאל" הניו-יורקי הודעה טלגרפית מלונדון, המבשרת בשם ה"היינט" הווארשאי את האמור לעיל בשמו.

            אלא שנאמר בה שרכישת הסידור נעשתה זה עתה, במחיר 1,400 דולאר...

            בד בבד מתפרסמים הדברים בעתון "הארץ" בארץ-ישראל, בעתון הקהילה האורטודוקסית בבודפשט ומן הסתם בכל העתונות היהודית ברחבי תבל.

            כעבור כחודשיים (בד' ניסן תרצ"ד) פרסם הרה"ח ר' ניסן טלושקין ע"ה מכתב – ב"מארגען זשורנאל" הניו-יורקי – שבו רצה להעמיד דברים על דיוקם. וכבר נקדים ונאמר, שגם מכתבו רצוף באי-דיוקים רבים. כמובן שאין לתלות באדמו"ר הריי"צ – שגם הוא נמנה עם מקורותיו – את כל הדברים התמוהים שבמכתב זה.

            המכתב מובא כאן בתרגום לעברית, ובקיצור לשון קצת:

            לא מכבר נתפרסמה ב"מארגען זשורנאל" ידיעה מווארשא, ובה נמסר כי הרבי מליובאוויטש, ר' יוסף יצחק שניאורסאן שליט"א, רכש תמורת 1,400 דולאר את הסידור שבו התפלל הבעש"ט, ר' ישראל ממז'בוז' נ"ע.

            מפירסומה של ידיעה זו כ"חדשות" נתקבל הרושם המוטעה, שאך זה עתה רכש הרבי את הסידור. וזאת, בשעה שהסידור נמצא ברשותו של הרבי כבר קרוב לשש שנים. ולא רק עתה, בימים קשים אלו, אלא אפילו לפני שש שנים לא היתה באפשרותו של הרבי – עם כל רצונו הטוב – לשלם סכום שכזה בבת-אחת.

            כדי שתהיה לקוראים תמונה נאמנה יותר מחשיבותו הגדולה של סידור קדוש זה, ויבינו מדוע שלמו עבורו הון רב, ולמען דעת כיצד הגיע הסידור לידיו של הרבי מליובאוויטש, אביא בזה כמה פרטים בעלי ענין.

            פרטים אלו נודעו לי מפי הרבי עצמו, עוד בהיותו כאן באמריקה בשנת תר"ץ, וכן מכמה הבהרות שנתקבלו בימים אלו מהר"ר יחזקאל פייגין מזכירו של הרבי, באמצעות "אגודת חסידי חב"ד" באמריקה ובא-כוחו של הרבי במדינה זו, הר"ר יצחק הורביץ ("ר' יצחק מתמיד").

            הסידור שבו התפלל הבעש"ט נכתב עם כוונות האריז"ל, וכל כולו בעצם כתיבת-ידו של ר' אברהם גרשון מקיטוב (גיסו של הבעש"ט). שכיהן אז ברבנות בראד. מאוחר יותר נפגם חלק קטן מהסידור, והושלם – בהסכמתו של הבעש"ט – בכתיבת-ידו של הסופר ר' פנחס.²

            תוספת חשיבות נובעת מכך שבגליונות הסידור חתומים תלמידיו הגדולים של הבעש"ט בעצם כתיבת ידם, כגון המגיד ממזריטש ממלא-מקומו של הבעש"ט, הרבי ר' אלימלך מליז'נסק, הרבי ר' זושא מאניפולי, הרבי רי"י הכהן בעל ה"תולדות יעקב יוסף" וכל שאר התלמידים.³ רישום השמות נעשה כדי שהבעש"ט יעלה אותם בזכרונו בשעת התפילה.

            לא לחנם היה הסידור מקודש אצל החסידים מאז ומעולם; הוא נקרא בפיהם "הסידור הקדוש", והיו מחזיקים אותו בבית כסגולה לכל מיני פורענויות.

            הרבי מליובאוויטש שליט"א מספר, שבאחת העיירות הראו לו בית שבו החזיקו בסידור זה, הבית כולו עלה באש, ורק אותו חדר שבו היה הסידור נותר בשלימותו.⁴

            הסידור הגיע לידיו של אדם בשם ר' יצחק (ליפמאן) [ליפסון] מקמינקא, שאבותיו, או מישהו אחר מקרוביו, שלמו עבורו הון רב ועצום (אומרים שהיה זה סך חמישה-עשר אלף רובל בשטרות).

            שנים רבות לפני פרוץ המלחמה העולמית הובא הסידור לאדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש – אביו של הרבי הנוכחי – והיה מונח ברשותו חודשיים ימים. זוכר אני חסידים שבאו לעירי באותם ימים מליובאוויטש, והיו מספרים שאצל הרבי נמצא סידורו של הבעש"ט, שבו רישומים מדמעותיו של הבעש"ט (כמדומני בתיבות "ומפני חטאינו גלינו מארצנו").⁵

            באותה הזדמנות התבטא אדמו"ר הרש"ב, שאילו היה הסידור עומד למכירה, ובאם היו לו האמצעים לכך, היה מוכן לשלם תמורתו אלפיים רובלים של זהב! אבל הבעלים דחו את כל הפניות לרכישת הסידור, ביניהן גם פנייתו של הרבי [ר' ישראל] מצ'ורטקוב נ"ע.⁶

            מאוחר יותר, בשנת תרפ"ז, כשאותו ר"י (ליפמאן) [ליפסון] עקר מקמינקא לקישינוב, אילץ אותו מצבו הכלכלי למכור את הסידור. על אף השתוקקותם של רבים לרכוש את הסידור בכסף רב, לא ניאות הלה למוכרו אלא למי שמבין את ערכו האמיתי, לכן הציע אותו לרבי מליובאוויטש הנוכחי. אלא שבאותה שעה היה הרבי בבית-האסורים, והמכירה לא יצאה לפועל.

            בין כה וכה נפטר ר' יצחק⁷; יורשיו הגיעו לריגא, שבה התיישב הרבי אחר גאולתו הנסית ממאסרו, ובקשו אז עבור הסידור 500 דולאר. הרבי סירב לשלם את הסך הזה, באמרו כי אביו העריך את הסידור בסך גבוה בהרבה, ואסור לו לקנות את הסידור בפחות מהערכתו של אביו!

            אלא שבאותה שעה לא היתה לרבי היכולת לשלם סך שכזה בבת אחת, ורק באמצעותו של הגביר החסיד ר' זלמן יצחק וואלשאנאק מריגא נתאפשרה הקניה בסך 1,200 דולאר, בתשלומים של 25 דולאר לחודש. המכירה התבצעה בתחילת שנת תרפ"ח, ורק בשנת תרצ"א – אחרי שובו של הרבי מאמריקה לריגא – סיים הרבי לשלם עבור הסידור.

            בחורף השתא עקר הרבי מריגא לווארשא, וכשנודע בעיר כי ברשותו של הרבי נמצא סידורו של הבעש"ט, באו פניות רבות בבקשה לראות את הסידור. לשם כך קבע הרבי יום מסויים שבו הראו את הסידור לכל מאן דבעי, והקול יצא כאילו אך זה עתה קנה הרבי את סידור הבעש"ט.

            מכאן נעבור למסמכים אודות רכישת הסידור, ובדרך ממילא יפלו רבות משמועות הסרק שנתלו במכירה זו.

*         *        *

            לפני שנתיים נתפרסמו לראשונה שלושת המסמכים הראשונים דלהלן, בעתון שמהימנותו מפוקפקת בדרך-כלל. לדברי ה'מביא לדפוס', לא היו לפניו המכתבים המקוריים, אלא רק העתקה מהם "כפי שנעתקו ביומנו של הרה"ח אליהו-חיים אלטהויז הי"ד".

            אנו מביאים כאן את הדברים כלשונם, מבלי קבלת אחריות על מהימנות ההעתקה.

            שאר המסמכים מתפרסמים כאן לראשונה מן המקור, והצילומים באים בנלווה אליהם.

            הראשון שבמסמכים הוא מכתבו של ר"י ליפסון אל אדמו"ר הריי"צ, וכבר ממנו מוכח שהוא עצמו יזם את המכירה, ואין כאן שום צוואה לבניו ושום תנאי של קדימה לקונים פוטנציאליים אחרים.

            עובדות אלו מוכחות גם מכל המסמכים דלהלן.

[א]

ב"ה, עש"ק ויצא תרפ"ח, קעשינוב.

            אל מעלות כבוד הרה"ק בוצינא קדישא חסידא ופרישא שלשלת היחס כקש"ת וכו' וכו' מוהר"ר יוסף יצחק שליט"א.

            כ"ק שליט"א יודע ומכיר אותי משכבר הימים, לכן ארהיב בנפשי עוז לפנות לכ"ק בתחינתי ובקשתי:

            ימי שנותי קרובים ב"ה לגבורות, ולא אוכל עוד לצאת ולבוא ולעסוק במו"מ, זה כמה .. נשארתי בעירום ובחוסר כל במלא מובן המלה, זולתי הסידור הק' של הבעש"ט זלה"ה וזי"ע, אשר כ"ק ראה אותו, נשאר לי יתר הפליטה, וזה חלקי מכל עמלי. כעת ההכרח הגדול רח"ל יאלצני למכור את הסידור הק' הנ"ל.

            אשתקד הציע לי הד"ר גאראדעצקי מברלין בעדו 1500 דולאר, ובודאי הי' מוסיף על המחיר לו נכנסתי אתו במו"מ זה. אך לא רציתי משני טעמים: אחד הסך הזה חשבתי למצער מאד לעומת מחיר יקר הערך של החפץ הק' הזה. ושנית ועיקר, חפצתי וכן רצוני גם עתה שאם גזרה ההשגחה העליונה שהסידור הק' יצא מידי ומרשותי, לפחות ישאר במקום קדוש.

            כעת נודעתי שכ"ק שליט"א קבע מושבו בעיר ריגא, וכבר יש אפשרות לבוא אל כ"ק שליט"א בכתובים, ובכן הנני מציע לכ"ק לקנות ממני הסידור הק' הנ"ל למקח 3000 דאלר, כעת ישלם כ"ק רק אלף דאלר, או לכה"פ 500 דאלר, והמותר לשלם לי במזומנים שונים לפי ראות עיניו. אך נא מאד למהר להודיעני תשובתו.

            האמת ניתן להאמר כי הסידור הק' הנ"ל נמצא כעת ביד הרה"ק מטשארטקוב,⁸ כעת בווין שאין בכחו לקנותו לעצמו, והבטיח לחפש איזה קונה...

[ב]

            מענה אדמו"ר הריי"צ:

ב' נר א' דחנוכה, רפ"ח.

ריגא

            כבוד ידידי הנעלה והכי נכבד וו"ח אי"א גזע תרשישים כו' מוה"ר יצחק שי' [ליפסאן. קישינוב].

            שלום וברכה.

            במענה על מכתב כבודו אשר נהנתי במאד מאד לשמוע משלוחו הטוב, יחזק השי"ת בריאותו ויאריך ימיו ושנותיו בטוב ובנעימים בגו"ר.

            אמנם על דבר הסידור הק' של הוד כ"ק אדמו"ר הבעש"ט זצוקללה"ה נבג"ם זי"ע, אכפול הדברים את אשר הגדתי לחתנו הג' הנעלה אי"א מוהר"ש זלמן שי' [חבקין], כי לפי מצבי כבד עלי במאד לשלם מחיר אשר יושת עליו, גם אם יפחיתו הרבה מאת אשר נאמר במכתב ידידי. ועד כמה שלא יהי' רצוני ותשוקתי גדולה להיקר לנו במאד מאד, הנה בלתי אפשרי הוא לי הוצאה כזו, ואצטער במאד מאד ע"ז בכלל, ואשר אינני יכול כעת להביא ברכה זו אל ביתי, ולהיות בעוזר כבוד ידידי כפי האמור במכתבו שצערי כפול, והשי"ת ירחם ויתן פרנסה טובה לבניו שי' בקרוב ויצליח להם בכל אשר יפנו לטובה ולברכה.

            והנני ידידו הדו"ש מוקירו ומברכו,

[ג]

            כעבור חודשים ספורים כתב הרבי "לאחד מאנ"ש" את מכתבו הבא, שממנו ניכר כי ביני לביני כבר נמכר הסידור לרבי, אלא שבאותה שעה היה הסידור עדיין בידי האדמו"ר מצ'ורטקוב, שכנראה התעניין גם הוא ברכישתו.

ב"ה ח' ניסן תרפ"ח.

ריגא

            ..אודות הסידור הק' של הבעש"ט נ"ע, הנה בבואי כתבה בתה של ר"י שי' ליבסאן, שאבי' שי' כ' להאדמו"ר מצורטקוב שליט"א את האמת כמו שהי' כי הסידור הק' הוא שלה, אשר אבי' ר"י שי' נתן לה, והיא ברשות אבי' שי' מכרה אותו לי, במחיר קצוב וקבוע וגם קבלה ד"ק, ואשר בשום אופן איננה חוזרת מהמכירה ולא תחזור מזה בשו"א. וכאשר מגיע ממנה סך 70 שקלים שלחה ב[ה]מחאה את הסך 70 שקלי', ומבקשת לשלוח לה הסידור או למסור בויען ליד מי שתכתוב, וכן בטח כתב גם אבי' שי'. ואקוה להשי"ת כי אקבל אי"ה את הסידור, כי המוכרים בעצמם אומרים כן, אשר אי אפשר להיות באופן אחר, והשי"ת יעזר בגו"ר.

[ד]

            אלא שהעניינים לא התנהלו באופן כל-כך "חלק"; כעבור כתשעה חודשים עדיין קוראים אנו על התלבטות שהיתה בין בנותיו של ר"י ליפסון, רק אז הוחלט שהסידור יימכר לאדמו"ר הריי"צ, ורק אז היה מדובר אודות עשיית "כתב מכירה".

            המכתב שלפנינו הוא מר"י ליפסון אל הרה"ח ר' אברהם שניאורסאהן – חותנו של אדמו"ר הריי"צ – ששהה אז אצל הרבי בריגא. הר"ר אברהם שניאורסאהן היה מתגורר בקישינוב, שבה קבע ר"י ליפסון את מושבו אחרי שעקר מרוסיה, אלא שבאותם ימים שהה הר"ר אברהם בריגא – כנראה עקב אירועי חתונתו של רבינו זי"ע שהתקיימו שם בחודש הקודם.

            ר"י ליפסון כבר לא היה מסוגל לכתוב בעצמו את המכתב, ורק שורת הסיום והחתימה היא בכתיבת-ידו.

 

ב"ה יום ב' טו"ב טבת ש' תרפ"ט לפ"ק.

            כבוד ידיד נפשי הרב הנכבד וסיק[!] וחסיד בנש"ק מוכתר בנימוסין וכ' וכ' כש"ת מהו"ר

            אברהם שנאירסאהן.

            זה כששה שבועות שבתי היושב "בלעמבעריג" קבלה הסידור של הבעש"ט זי"ע מהרב הק' מטשארטקוב שליט"א. היתה קארעספאנדענציה [=התכתבות] בינה ובין בתי "חאבקין", היושבת כעת "בריגא", ונגמר בינם שהסידור ישאר בעד הרב הצדיק הוא חתנו ר' יוסף יצחק שליט"א מליבאוויטש.

            גם אלי כתבה שיותר טוב בעיניה למכור את הסידור לה"ר הק' מליבאוויטש שליט"א.

            בראשונה כתבתי לה שתגמ[ו]ר עם חתנו ר' יוסף יצחק שליט"א. ראשית: כי הוא כבר נתן איזה סכום מעות על קנית הסידור, והשנית: כי הסידור נאה לו, והוא נאה להסידור.

            קודם קבלת הסידור מהרב הק' מטשארטקוב שליט"א, שלחה לי בתי תחי' 50 דאל', ומובן שאחרי שקניתי עצים להסקה, שלמתי מעות דירה 3500 לעי, ושלמתי לשני בעלי חובות שלא רצו לחכות לי יותר אף יום אחד, לא נשאר לי מכל הכסף על פרנסה, כי אם על חודש אחד.

            וכעת חי ראשי וחי נפשי שאין לי אפילו על (מזור) [מזון] סעודה אחת...

            וזה כמה פעמים שכתבתי לבתי מכתבים ואין עונה לי.. ואנכי כתבתי לה שרצוני לעשות "כתב מכירה" עם חתנו ר' יוסף יצחק שליט"א מליבאוויטש ואין עונה.

            לכן ידידי בקשתי ממנו, כמו שעשה עמדי כבר חסד עד הנה, שישלח לקרא את בתי תחי' אליו, ויכתב שטר מכירה שאנכי מכרתי וחתנו קנה, וישלח אלי.

            (והתלימון) [והתשלומין] יהיה 50 דאל' בכל חודש, וישלח המעות אלי, ולא יהיה לי שום עסק עם בתי תחי'...

            אוכל להגיד לו שהייתי איצל[!] רעיתו תחי', ומצאתיה בריאה ושלמה ודורשת בשלומו הטוב.

            גם צריך אנכי להגיד לו כי כבר כלו אצלי כל העצים, וצריך אנכי לקנות עוד הפעם עצים להסקה.

            ומובטח אנכי שמר ימלא בקשתי. ומקודם תשואות חן לו, ומחכה אנכי לתשובתו. ואשאר בכאן ידידו דורש שלומו לנצח.

            אבקש מחילתו על אשר אטריח אותו, יצחק ליפסאהן

 

[ה]

ב"ה י"ב ניסן תרפ"ט לפ"ק.

אהובי חתני ובתי היקרים שיחיו!

כתבתי לכם אשר הפערעוואד מהרב שליט"א על סך 50 דאל' קבלתי, ואנא מאד לשלח עוד 50 דא', כי 25 נחוץ לי על ההוצאה וסך 25 דאל' להתחיל אי"ה לשלם את החובות שלי וואס איך בין שילדיג [=שאני חייב] לאנשים שונים שנתנו לי בתורת גמ"ח. כי ח"ו אין רצוני לפטור מהעה"ז ולהשאיר חובות אשר מגיעים ממני לאנשים שונים.

הכותב חוזר על כך גם במכתבו מיום א' 26/5 (ט"ז אייר תרפ"ט), לבתו חבקין שבריגא: ..איך בין ל"ע נישט בקו הבריאות אין ליעג מייסטינס על מטתי, אין אזא מענטש וויא איך אויף דער עלטער דארף זעהן צי זיין נישט קיין בעל חוב, אז מיינע נשמה זאל זיין רעהן [=איני בקו הבריאות ל"ע, ורוב הזמן אני על מטתי. ואדם כמוני לעת זקנה צריך לראות שלא יהיה בעל חוב, כדי שתהא נשמתי נקייה].

במכתב מז' אייר מפרט הכותב, שהרבי כתב לו שהוא יתן 50 דולאר לחודש, אבל הוא עצמו ביקש שישלחו לו 25 דולאר בלבד (וכנראה שאת ה25- הנותרים יתנו לבתו). דרך אגב: באותו מכתב צויין, שהוא נכתב ע"י אברהם דוליצקי בנו של ש"ב צבי דוליצקי; ואולי יש קשר בינו לבין האברך ר' שמואל אבא ב"ר נחמן דוליצקי, שבהשתדלותו ובערבותו הגיע הסידור בהשאלה לליובאוויטש בשנת תרס"ו (כמפורש בתחילת רשימתו של אדמו"ר הריי"צ, כפר חב"ד גל' 906 עמ' 28).

ועוד כותב הוא לבתו בי"ט אייר (כאן בתרגום): מה שאת כותבת לי שאין רצונך ללכת אל הרבי ולבקש כסף, אני מבקש אותך בתי האהובה שתעשי עבורי את הטובה הזו הפעם, לכי אל הרבי ואמרי לו שישלח לי מיד 60 דולאר, ולהבא אכתוב לו אני בעצמי.

 [ו]

            שני המכתבים האחרונים שבקובץ מסמכים אלו, הם מכתביה של הבת ס[בינה] חבקין אל אדמו"ר הריי"צ; בראשון (מיום 18.6.29 [י' סיון תרפ"ט]) מבקשת היא מהרבי לשלוח 200 דולאר לאחותה שבלבוב, ובשני מובאת בקשתו של אביה ר"י ליפסון לשלוח אליו 25 דולאר עבור חודש יולי, וכן מצורפת קבלה ממנו מיום 12 ביוני 1929 (ד' סיון תרפ"ט), שבה נאמר:

            ..לראיה ביד אדמו"ר שליט"א כש"ת ר' יוסף יצחק שניירסאהן, אשר קבלתי על חשבון המכירה (מהסודר) [מהסידור] של הבעש"ט סך 75 דאלאר.

            על זה באתי על החתום יצחק ליבסאהן.

*        *        *

            ברי לנו אם-כן, שהמכירה נעשתה על-ידי ר"י ליפסון עצמו ולא על-ידי יורשיו, ולא קדם שום תנאי למכירה.

            השאלה שעדיין נותרה פתוחה היא: מתי הגיע הסידור לידיו של אדמו"ר הריי"צ?

            מתוך ההתכתבות רואים אנו, שבד בבד עם קבלת התשלומים הללו עדיין התנהלו מגעים עם קונים פוטנציאליים, וברור שהסידור לא היה אז ברשותו של הרבי.

            על כך למדנו גם ממכתביו של ר' חיים בלוך מווילנה אל האספן אברהם שבדרון (ראה: "שפתי צדיקים", ז, עמ' פד-פו), שתחילתם בחודש אייר תרפ"ט, ושם נאמר: דע לך שבכאן נמצאה אשה אחת פליטה מרוסיא, ובידה סידור הבעש"ט.. בהסידור הזה נמצאים חתימות כמה מתלמידיו, ובתוכם גם בעל ה"מאיר נתיבים". הרבי מטשורטקוב חפץ לתת אלף דולרים, וכפי ששמעתי מבנו, אין אף שמץ ספק שהסידור הוא באמת זה של הבעש"ט.

            ועוד כותב הוא בשלהי אלול שלאותה שנה: ..בשביל הסידור הזה שהיה למראה עיני, היו סכסוכים בין הטשורטקובי והבויאני (כך שמעתי אחורי הפרגוד), סוף סוף החזירו הטשורטקובי ליד האשה שהסידור שייך אליה, ומידה בא ליד הרב ר' ליב בלום שכאן (כדי שימציא סוחר וקונה). שהסידור הזה הוא באמת של הבעש"ט לא הטילו שום ספק, כי הטשורקובי יודע מכבר ממנו, וכבר לפי חמשים שנה עסק אביו זצ"ל להשיגו בדמים יקרים ולא עלתה בידו.

            ובמכתבו האחרון, בחודש כסלו תר"צ: ..הסידור שהי' בכאן למראה עיני הוא מעזבון הר' יצחק ליפסון מקמינקא. אם בתו עודנה בכאן לא יכלתי לעת-עתה להיודע. זאת אדע, שהסידור הי' מונח זמן רב בידי ה"צ מטשורטקוב. כולו הוא כתוב (לא נדפס), ועליו רשימות חשובות מיוחסות לבעש"ט ז"ל (עד כמה שזוכר הנני, חתימת המאיר נתיבים עליו). חתימת הבעש"ט אינה עליו.

            בטיוטת תשובתו (מחודש טבת תר"צ) כותב א' שבדרון, שהוא פגש את אחיו של יצחק ליפסון, והלה סיפר לו שהסידור נמכר לאדמו"ר מליובאוויטש. וכשהיה כאן [=כלומר, כשהיה הרבי בירושלים בשלהי שנת תרפ"ט] אמר גם הוא לו שהסידור בידו. ואם-כן: "איך זה עתה בווינה"?

            מכל זה אכן נראה, שעוד אחרי גמר המכירה הוצע הסידור למכירה בווינה (הן על-ידי הבת והן באמצעות המתווך בלום), אך יתכן שבשלהי תרפ"ט כבר הגיע לידי הרבי ודבריו של בלוך נכתבו מפי השמועה, בשעה שהסידור כבר לא היה בווינה. אך אפשר גם שהסידור ניתן לרבי רק עם שובו לריגא מנסיעתו לאמריקה – בשנת תרצ"א – ולא כפי שמשתמע מדבריו של הר"ר ניסן טלושקין שהובאו לעיל.

 

1. ראה הנעתק לעיל מרשימת אדמו"ר הריי"צ, אודות הסידור והתפילין הללו שהיו אצל ר"י ליפסון.

2. כל הידיעות אודות כותבי הסידור, אינן מופיעות ברשימתו של אדמו"ר הריי"צ.

3. מכל התלמידים המנויים כאן, נזכר ברשימתו של אדמו"ר הריי"צ רק המגיד ממזריטש.

4. אדמו"ר הריי"צ עצמו מספר על כך ברשימתו (כפר-חב"ד גל' 906, עמ' 31-30): כאשר הייתי בשנת תרס"א על חתונת ב"ד שם [=בקאמינקא], באתי ביום ד' בקר, וראיתי כי בית הר"י [ליפסון] הנ"ל נשרפה ר"ל, ורק בית קטן נמצא שם. וסיפרו לי, כי באחד הלילות עפ"י סיבה הותחלה שריפה באחד הבתים הסמוכים להר"י, והאיש לא הי' בביתו, ונשרפה גם הבית של הר"י. אמנם החדר שהי' מונח שם הסידור ניצל כולו. ואנכי הכותב אוכל להעיד, כי בעצמי הייתי שם, וראיתי את החדר שנשאר שלם ולא נחרך אפילו מעזיבת התקרה. והחדר הזה נשאר בשלימות ממש, וכל הבית, והבתים הסמוכים אל הבית הזה, נשרפו כולם. ואת זה בעיני ראיתי.

5. על מיקומן של הדמעות בסידור הבעש"ט, ראה ברשימת אדמו"ר הריי"צ (כפר חב"ד, גל' 908, עמ' 35).

6. עובדה זו נזכרת להלן גם במכתבו של ר"ח בלוך: וכבר לפי חמשים שנה עסק אביו זצ"ל [הר"ר ישראל מצ'ורטקוב] להשיגו בדמים יקרים ולא עלתה בידו.

7. להלן נראה שר' יצחק היה בחיים עוד בשנת תרפ"ט, והתעסק במכירת הסידור לאדמו"ר הריי"צ.

8. הוא האדמו"ר ר' נחום מרדכי ב"ר ישראל מטשורטקוב.

 

רשימת מוהריי"צ בשלימותה

בע"ה

            היום הזה ב' ויגש בארבעה לחדש טבת התרס"ו, זכיתי שכ"ק אאמו"ר שליט"א נתן לי לחדרי סידור רבינו הבעש"ט זצ"ל להתבונן בו ולהסתכל בכל אותיותיו הקדושים, והנני בזה לרשום לעצמי עניניו, כתבו, וסדרו, ומספר דפיו וכל הנמצא בו.

            הסידור הזה הוא הונו ורכושו של הגביר הנכבד ר' יצחק ליפסאן מעיר קאמינקע (פלך פאדלאלסקי), ועפ"י בקשת וערבון של האברך היקר ר' שמואל אבא ב"ר נחמן דאליצקע (מנחאיאווקע פלך צערניגאוו) נשלח לכ"ק אאמו"ר שליט"א על משך חדש ימים.

            תבנית הסידור כאורך ורוחב ספר התניא שנדפס מחדש בשנת תר"ס בוילנא (ואני דמיתי תבניתו והוא בשוה ממש באורך ורוחב ספר הקדוש ספר התניא (היינו עם הכריכה)), ועביו כסידור האריז"ל שנדפס בלבוב בשנת ו"רחמתי א"ת א"ש"ר" ארחם" לפ"ק (תקמ"ח).

            כריכתו בעור שחורה (שלקה באדמומית) ומרוב השנים נתקלקל מעט ונקרע בכמה מקומות. וניכר שנכרך בגב (רוקין) חדש. בטאועל הימני ישנם ב' חוטים (חבלים דקים של משי, וניכר שהי' גם מצד השמאלי רק שנקרעו) שענינם הי' שיקשרו אותו בהם.

            סדר עליו ודפיו:

            א – השער הראשון נקי לגמרי בלא כתיבה.

ב – כנ"ל, רק על עמוד ב' כתוב בו כזה הינך בן דבורה.

ג – לשם יחוד כו' וכוונת תיבת ברוך ואמן כו'.

ה – הנהגת התפלה ויחודי' קודם התפלה.

ו-ב – השכמת בה"כ.

ח-ב – בסדר תפלת ערבית תכוין לחבר ב' שמות כו'.

ט – דברים המקדשים לאדם [בסוף הגליון נכתב כזה יהודא בן מרים].

ט-ב – סדר נטילת שחרית.

י-ב – ברכת נטילת ידים וכוונתו.

יא – התחלת ברכת אשר יצר.

יא-ב – ברכת התורה.

יב – אלקי נשמה. הנותן לשכוי.

יב-ב – פוקח, מתיר, זוקף, מלביש, הנותן ליעף, רוקע, המכין, שעשה לי, אוזר, עוטר, הנותן ליעף [פעם ב'], שלא עשאני גוי, שלא עשאני עבד.

יג – שלא עשאני אשה, המעביר, ויהר"מ יאו"א שתרגלינו[!], יהר"מ כו' שתצילנו.

יג-ב – (חלק לגמרי).

יד – עזרנו אלקי ישענו, זכור ה' מה הי' לנו.

יד-ב – קינה זו יסד הגאון הגדול מהו"רר משה אלשיך על גלות השכינה, הקבצו ושמעו, מי האיש החפץ, אנא[!] הלך דודך.

טו – עוונתיכם הטו אלי, בבית ישראל, ידענו ה' רשענו, ויאמר ה' אהבתי אתכם, אמרו לבת ציון כה אמר, הבת[!] משמים וראה.

טו-ב – איכה נחרב האולם, דירת קדש, נחשכו כל מאורי', הוי' שוב מחרון אפיך.

טז – על חומתיך ירושלים, אתה תקום תרחם, שאו שערים ראשיכם, למנצח משכיל לבני קרח כאיל תערוג.

טז-ב – שפטני אלקים וריבה ריבי.

יז – למנצח מזמור לדוד יענך, למנצח בנגינות מזמור שיר אלקים יחננו.

יז-ב – הללוי' אודה ה' בכל לב[!], נוע תנוע ארץ כשכור [בסוף זה הגליון כתוב כזה י"פקוד י"ה' ע"ל צ"בא ה"מרום ר"ת ייעצה].

יח – למנצח מזמור לדוד בבוא אליו (עם כוונת).

יח-ב – הטה אלקי אזנך ושמע.

יט – סדר הלימוד באשמורת יהי' שיעור משניות.

יט-ב – כוונת המשניות.

כ – אם זכה האדם לחכמת האמת מסוגלת הצלחה בעתים הללו.

כ-ב – רבון העולמים ואדון האדונים אב הרחמים והסליחות מודים אנחנו לפניך, יזהר מאד ליטול ידיו.

כא – כשיאיר היום אין צריך לרחוץ שנית ידיו, ידיד נפש, הדור נאה, ותיק יהמו.

כא-ב – הגלה נא. וזו לר' אברהם בן הרמב"ם שמו חתם אברהם מימין.

……………………………………………….

חזק מיחד כאחד עשר ספירות, ומפריד אלקים לא יראה מאורת, ספיר גזירתם יחד מאירות, תקרב רנתי לפניך הוי'.

תוכחה להאריז"ל מה לך יצרי.

כג-ב הנחת טלית קטן.

כד – טלית גדול, להתעטף בציצית וכוונתו.

כד-ב – תפילין דרש"י, להניח תפילין וכוונתו.

כה – על מצות תפילין וכוונתו, נשיקת מזוזה יכוין.

כה-ב – כניסת בית הכנסת וכוונתו.

כו – מה טבו, רבון עלמין אנת חד ולא בחושבן.

כז-ב – הריני מקבל עלי מצות ואהבת, פרשת העקידה.

כח – ויהי אחר הדברי'.

כט-ב – רבש"ע כמו שכבש.

ל-ב – מי אל כמוך עם הכוונת די"ג תיקונין.

לא – לעולם יהא אדם.

לא-ב – לפיכך אנחנו חייבים, שמע.

לב-ב – אתה הוא קודם שבראת, אתה הוא ה' האלקים.

לג – יהר"מ כו' שתרחם עלינו, ודיבר כו' צו את בנ"י ואמרת.

לג-ב – פיטום הקטורת.

לד – אתה הוא כו' שהקטירו, ועשית אותה קטורת, ת"ר פיטום הקטורת.

לה-ב – וערבה, וביום השבת, ובראשי חדשיכם, אביי מסדר.

לו – אנא בכח.

לו-ב – רבון העולמים, איזהו.

לח – ר' ישמעאל.

לט – סוד הקדיש.

מ-ב – ברוך שאמר.

מא – הודו להוי'.

מב – ברוך שאמר [פעם ב'], הודו להוי'.

מג – מזמור שיר חנוכת הבית.

מג-ב – למנצח בנגינות, מזמור לתודה.

מד – מזמור כו' השמים מספרים, רננו צדיקים.

מד-ב – לדוד בשנותו, תפלה למשה.

מה – יושב בסתר, מזמור שירו להוי' שיר חדש, שיר למעלות אשא עיני.

מה-ב – ש"ה שמחתי באומרים, ש"ה אליך נשאתי, ש"ה לדוד לולי הוי', הללוי' הללו את שם הוי'.

מו – הודו להוי' כי טוב כל"ח.

מו-ב מזמור שיר ליום השבת.

מז – יהי כבוד, אשרי יושבי.

מח – הללוי' הללי נפשי, הללוי' כי טוב.

מח-ב – הללוי' הללו את הוי' מן השמים.

מט – הללוי' שירו להוי', הללוי' הללו אל בקדשו, ברוך הוי'.

מט-ב – ויברך דוד.

נ – אז ישיר.

נ-ב – ישתבח, ש"ה ממעמקים.

נא – קדיש דברכו.

נא-ב – ברכו, ברוך כו' יוצר אור, המאיר לארץ.

נב – תתברך לנצח, קדוש, ברוך, לאל ברוך נעימות יתנו.

נב-ב – אהבת עולם.

נג – שמע, ישראל.

נג-ב – האה"א, בשכמל"ו.

נד – ואהבת, והי' אם שמוע.

נה – ועשו להם ציצית.

נה-ב – אמת ויציב.

נו – עזרת.

נו-ב – שירה חדשה, אדנ'.

נז – שפתי, תפתח, ופי, יגיד, תהלתך.

נח – ברוך אתה.

נח-ב – הא"ו.

נט – אבותינו, אלקי אברהם, אלקי יצחק, ואלקי יעקב, האל.

נט-ב – הגדול, הגבור, והנורא, אל עליון, גומל, חסדים טובים.

ס – קונה הכל, וזוכר חסדי אבות, ומביא גואל לבני בניהם, למען שמו.

ס-ב – באהבה, מלך עוזר, זכרינו, ברוך, אתה.

סא – ה', מגן, אברהם, אתה גבור.

סא-ב – מחי' מתים, מוריד, משיב, מכלכל, ונאמן, מחי' מתים.

סב – נקדישך.

סב-ב – אתה קדוש, אתה חונן, השבינו[!], סלח לנו.

סג – ראה נא, רפאינו, ברכנו הוי' אלקינו, ברך עלינו, תקע.

סג-ב – [בהגליון מהצד כתוב כזה נחום בן בילה. וכאשר שמעתי מהר"י ליפסאן, והוא הרב ר' נחום זצ"ל מצערנאביל, שכתב בכתי"ק, בכוונת תקע בשופר], השיבה, ולמלשינים.

סד – על הצדיקים, תשכון בתוך ירושלים עירך [ברכה זו מסתיימת בחצי עמוד, ועוד מעט פחות מכמו חצי עמוד העליון. והונח מקום פנוי, ונכתבו בזה כמה וכמה פדיונות מאנשים גדולים וצדיקי' מפורסמים. המקום פנוי שהונח על זה הם שני דפים, ודף א' ג"כ מנייר זה גופא, אך נפרד מהכריכה, ופתקא, ודף נייר חדש) מיוחדת ג"כ נמצאת שם. והנני להעתיק בזה כמו שנרשם שם אות באות ממש. ואת אשר סגורי' כזה [ ] הוא מפני שאינם ניכרים האותיות, ורק שמובן שכך הוא.

            ברוך אתה ה' בונה ירושלים

ב)      לזכרן...

ב) להיות לזכרון להתפלל על חסרון בנים ..

*ב) להיות לזכרון להתפלל עבורינו דוד בן דבורה ואשתי פייגל בת יענט' ובני שמואל ובני שנייאור שהש"י יחזיק לבבינו לעבדו בלב שלום[!] ושיוציאינו מחוץ לארץ ולהעלות לארץ הקדושה במהרה. דוד בן בילה אשתי פעסיל בת אלקה בנותי אלקה ובת שבע ועל כל ב"ב לטובה. שמעון יחיאל בן שיי[נא], ואשתי רחל בת צאני'.

ג) [מודלי] פנחס זעליג בן גלדה[!] שירפא השי"ת אותו מחליו

ד) עבור משה בן רחל

ה) שמי פנחס זעליג הנולד מן צפורה עם אשתו אסתר הנולדה מן [   ] עם בנם אליעזר השי"ת [   ] מחלייתם

ו) ואשתו יענטיל בת חיי' ובתו הענא.

ז) להיות לזכרון להתפלל עבורינו האחים החתומים מטה עם בנינו יעקב ושמואל ושואל ומרדכי נפתלי שימול ה' את לבבינו לעבדו באהבה וביראה את שמו.

אמן כי יהי רצון.

הק' יצחק דוב בער בה"ר המנוח מ' צבי הירש זצלל"ה, ושם אמי שינדל ושם אשתי פייגא בת יטא,

הק' מאיר בה"ה הרבני המנוח מו"ה צבי הירש זצ"ל הכ"מ ושם אמי כנ"ל ושם אשתי דינה בת חי'.

ח) להיות לזכרון להתפלל בעדינו פנחס בר"ד ואשתי יטא בת אסנת אלקה.

ט) לזכרון להתפלל עבור אליעזר בן שמואל הנולד מאמו דרעזיל ובני יוסף הנולד מאמו לאה.

י) להיות לזיכרון להתפלל עבורינו דוד בן פעסיל ואשתו מרת רבקה בת שינה ובנו יעקב ובתו באהדנה ובתו ריזל ובתו תמריל גם חתנו מאיר בן רבקה גם חתנו יוסף גם נכדו מרת פעסיל בת באהדנה.

יא) להיות לזכרון להתפלל בעדי שואל בן פרידה ובעד אשתי [הד] בריינה רחל.

 

דף ס"ד, ב'

יב) להיות לזיכרון לפני ה' להתפלל עבורינו יצחק בן הדס הרב דוד בן חי' עם בנו צבי הירש בן יענטי כולם מדובסאר. להתפלל בעדינו שיחזי' ה' את לבבינו לעבדו באמת וביראה ובאהבה וללמוד תורתו האהובה לשמה.

שלום זעליג בן ראדי'          ושיתן לנו זרע כשר חי' וקימ' ועוסקים בתורה ובמצות.

יג) להיות לזכרון להתפלל בעדינו אנשי ק' קאמינקא בעד מ' שמואל בן תמר ואשתו דבורה בת חוה ובניו יונה וברוך, ואחיו מ' ישראל ומ' מאיר ומ' אליקום געץ ואחיו מ' צבי הירש בן מלכה מ' צבי מרת גיטל בת רבקה ובן מ' צבי כמר דוד.

ואחיו מ' בן ציון בן מלכה ואשתו מלכה בת יהודית ובנו כמר דוד ובתו בריינה

ולהתפלל על אמו של מ' צבי מלכה בת הענדיל ועל בתה רבקה בת מלכה.

יד) להיות לזכרון להתפלל בעדי חיים בן אסתר ואשתי רייזיל בת דבורה. ובתי רבקה בת רייזיל שיחזק ה' את לבבי לעבדו באמת וביראה ובאהבה [ושיהי'] לי זרע עשר חיים וקיימים ועוסקים בתורה ובמצות לשמה.

טו) להיות לזכרון להתפלל בעבורינו משה הנולד מאשה דבורה ומרדכי בן מנוחה ושואל בן פריידה ואשתו מרים בת טויבה.

טז) להיות לזכרון להתפלל בעדינו צבי הירש בן עלקא מלארדין

ואשתי מרים בת חנה שבעד פקידת בנים.

יז) להיות לזכרון להתפלל בעד בן פיגלא[?] ואשתי מנוחה בת דרעזיל ובני ישראל בן מנוחה להעלות זכרונינו לטובה לפני אדון הסליחות והרחמי' הק' דוד בהרב ה"ה מ"ה יצחק ז"ל

 

ס"ה – א

יח) להתפלל בעד חיים בן דבורה ואשתו חנה בת כריינא

            בעד פקידת בנים

[ושאר העמוד הזה הוא חלק לגמרי]

 

ס"ה – ב

יט) לזכרון להתפלל עבור התורני מוהרר יחיאל מיכל בן פיגה מזלאטשוב, ועבור אשתו ובתו יענטיל בת שרה להתפלל בעדו שיתאמץ הקב"ה לבו לעבודתו ויחיו זרעו.

כ) גם להתפלל עבור התורני המופלג מוהרר ארי' ליב מזלאטשוב וזוגתי מרת פיגה בת בריינדל ובניו שימול לבבינו הקב"ה לעבדתו[!] ארי' ליב במהורר מאיר יחיאל מיכל הנ"ל.

כ"א) לזיכרון להתפלל בעדי מרדכי טייטש בן אסתר

*כ"א) לזכרון להתפלל בעדי יצחק בן אסתר שלא תפל אשתי נפלים

כ"ב) להתפלל בעד מאיר בן אדיל מק"ק אשערנע מחזיק של הרב דק"ק גרידיע.

כ"ג) לזכרון להתפלל בעדי אפרים בן אדיל

כ"ד לזיכרון להתפלל בעדי מרדכי טייטש בן אסתר

            [ושאר העמוד נשאר חלק לגמרי]

 

ס"ז – א

את צמח. אב הרחמן שמע קולינו. ברוך כו' שומע תפלה

כ"ה) לזכרון להתפלל בעד שמעון יחיאל [בן] שיינדיל ואשתו רחל בת טשאר[נע] ובנו משה

רצה. מודים.

 

ובזה הנני לרשום לעצמי הערות על הפדיונות הנמצאים כתובים בהסידור לאחר ברכת ולירושלים עירך כו'.

א) כמעט שהעתקתי בתבנית הכתב יד קדש הנמצא שם. רק שהדיו שאני כתבתי הוא שחור, ושם הדיו לקה (למראה אדמומית קצת) מרוב ימים. וגוף הכי"ק הוא כתב יד עגול, היינו אותיות עגולים, וכתובים בעט אוז.

ב) העתקתי הוא כעין תבנית האותיות ההם, ושם הדיו הוא שחור וטוב, ואינו כמו בסי' א' שהדיו נלקה כו'.

*ב) הכתב יד קדש הוא מעין הכתי"ק דסי' א', רק שאלו הם עגולים יותר והתמונות הם באופן אחר קצת בשינויים קלים לגבי סי' א'. למשל בסי' א' <ב> ובסי' זה <ב>. ואותיות הלמ"דין הם בתבנית כתי"ק כ"ק רבינו הגדול זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע ועכ"י. והאותיות בי"תין הם כתבנית אותיו' של כ"ק אאזמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע. וכמדומה לי שזה כתי"ק כ"ק רבינו המגיד ממעזעריטש, אך על בירור לא אדע. הפי', זה ידעתי ברור שכאן בין הפדיונות נמצא כתי"ק רבינו הרב המגיד, אמנם מסופקני אם זה דסי' א' שחתם בער בן בריינה, או דסי' זה שחתם דוב בן בילה.

וכפי הרשום בזכרוני משנת תרס"א (שהייתי אז בקאמינקע וראיתיו אז), הנה כתי"ק כ"ק רבינו הרב המגיד ז"ל הוא דסי' זה. וראה זה חידש, שכתב בילה בה"א. וכן לעיל שחתם הר"ר נחום מטשערנאביל זצ"ל כתב ג"כ בילה בה"א בסופו, והגם שהוא שם חול וצ"ל באלף, כידוע בספרי שמות גיטין.

ועוד זאת פלא, שבשמות בנותיו קרא לאחת בשם אלקה בא' בראשו וה' בסופו, דשני תמיהות בזה, הא' מ"ש ה"א בסוף, להיות שהוא שם חול וצ"ל א' כנ"ל. והב' שכתב בא' בראשו, וצ"ל ע'.

וזה הוראה גדולה שהוא נעשה בכוונת המכוון, וראוי לשם לב לזה, המורים על גודל מעלת הנקראי' בשמות כאלו (וכידוע בשם רבינו הבעש"ט זצ"ל, שנתן טעם על קריאת שם בתו אד"ל, שאחר שנשמתה מסוד הברכה (היינו פרשת וזאת הברכה) דכתיב א"ש ד"ת ל"מו שהוא ר"ת {אד"ל}. ועש"ז קראה בשם זה כו'. וזה לנו הוראה על קריאת שמות אלו).

ג) כמדומה לי שזהו ר' פנחס מקארעץ. והכתי"ק דפדיון זה הוא בדוגמא לסי' *ב' ממש, ואפשר הדבר שכ"ק רבינו הרב המגיד ז"ל כתב עבורו פדיון בסידור רבינו. וג"ז כתוב גלדה בה"א.

ד) העדתי בתבניתו ממש. והדיו לקה כמו בסי' יו"ד, רק שרשומו ניכר שהוא דיו שחור ממש.

ה) הכתי"ק הוא אותיות קטנים ביותר, ועקומים מעט למעלה כו', והדיו שחור ורשומו ניכר, ולא ידעתי מי הוא.

ו) הכתי"ק הוא בשינוי מסי' ה', דהגם שמורה ששיך לסי' ה, ומ"מ הכתי"ק נשתנה בזה שהאותיות הם גדולי' יותר, והם מעין האותיות דסי' *ב', רק דשם האותיות הם גדולי' יותר (והיינו דשם האותיות הם כמו כתי"ק של כ"ק אאזמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אמנם אצלו הרי השורות הם רחוקים זמ"ז, ואלו דסי' *ב' השורות הם קרובים זל"ז מאד), וכאן הם קטנים מעט, אבל מ"מ הם גדולי' וניכרים יותר מכמו בסי' ה'.

ז) הכתי"ק הם אותיות קטנים, אבל ניכרים בטוב. וכללית הכתי"ק הוא כעין כתי"ק של הרב ר' אברהם מקאליסק שהי' כתבו כתב יפה עד מאד, והאותיות הם שלובים אלו באלו, הנק' פאר צוגט. ומי הם לא אדע.

ח) הכתי"ק הוא מעין סי' *ב' רק קטנים יותר וקרובים בכתי"ק לסי' ו' שכמעט שוים הם בקומתם, רק שבכאן נמצאי' תיבות כאלו אשר אי אפשר לקרותם להיותם סמוך אל הגליון, ומרוב ימים גם הרשימה מהאותיות נמחקו, וכבר הבטתי עליהם באספקליראות שונות ולא הכרתי. וגם כאן פלא כמו בסי' *ב' אלק"ה כו'.

ט) הכתי"ק נמחק ורק רישומו ניכר, והוא מעין כתי"ק של הרב ר' פנחס משקלאוו (תלמיד כ"ק רבינו הגדול) הנמצא בס' בראשית כו', רק שניכר שהוא זקן יותר, דער עצם כתב איז א עלטערער.

י) הכתי"ק הוא כמו בסי' א', רק שבזה הגם ניכרים כל האותיות, הוא רק רשימות האותיות (היינו שחסר הדיו הממלא כל גופו). ונכתבו בעט אוז עב, א דיקער (עב) כתב. וניכר שהוא כתי"ק נאה. והוא ע"ד כתי"ק כי"ק כ"ק אאזמו"ר זצוקללה"ה בד"ה וככה בתחלתו כו'.

יא) הכתי"ק הוא מעין הכתי"ק דסי' י"ב, רק שהאותיות בכאן נמחקו קצת, עד שבסוף השורה אין להבין ב' אותיות כו'.

יב) הכתי"ק הוא כנ"ל בקירוב לסי' י"א, רק שכאן האותיות ניכרים היטיב. אבל הדיו הוא אינו שחור כ"א במראה אדמדם קצת.

יג) הכי"ק אין לו דמיון. והוא כתי"ק ממוצא שהי' נהוג בעת ההיא, כתובים בעט אווז.

יד) הכתי"ק הזה הוא מעין כתי"ק דסי' יו"ד, רק שגם כאן גם קוי האותיות ניכרים בקושי, וכמו שמונח עליהם מסוה. והכתי"ק כאן הוא דק יותר מכמו בסי' הנ"ל, ששם הוא עב ביותר.

טו) אין לו דמיון. והוא בכלל ממוצע, ויש לו קצת קירוב לסי' י"א.

טז) מעין סי' י"א ובדומה לו, רק שינוי בהדיו.

יז) הכתי"ק הזה חיות רב מאיר בו (וביום ב' העבר בלילה, כאשר הסתכל בו כ"ק אאמו"ר שליט"א, אמר כמה פעמים כנראה כתבו איש נעלה כו'). ויש לו קצת דמיון בכתי"ק לסי' י"ב.

יח) כתי"ק ממוצע. ואינו ישן כ"כ. והדיו שחור ושלם. וניכר היטיב.

יט-כ) הוא כמדומה כתי"ק בנו של הרב ר' יחיאל מיכיל מזלאטשוב, והשני הוא אחיו של הרב הנ"ל.

(ושמעתי מכ"ק אאמו"ר הרה"ק שליט"א, שהם היו חמשה אחים. ואמר לי בזה"ל: הם החמשה ארזים. וסיפר לי מעשה, שאביהם הרה"ק ר' יצחק ז"ל נסע פעם א' לכ"ק רבינו הבעש"ט ז"ל, ונסיעתו היתה לבחון את הרב הבעש"ט ז"ל. והבחינה הי', שהוא יחשוב איזה ענין, ואם יכיר זה הבעש"ט אז יודע כי הוא בעש"ט. ומנהג הי' אשר בתו של רבינו הבעש"ט הייתה שואלת מהרב רבינו הבעש"ט על כמה אורחים להכין על שבת קדש, וגם בשבוע זו שאלה אצלו. והשיב שיכינו עבור הרבה אנשים. ומובן (שכ"ק) [שכך] עשאתה. וביום ועש"ק, כאשר רבינו הבעש"ט הי' בביהמ"ד, ואז הי' שם גם ר"י הנ"ל, והי' לבושו פעלציל פשוט של עור, ומקום מושבו בביהמ"ד הי' אצל התנור. וקרב לו הבעש"ט ונתן לו שלום, וא"ל: לאיש שחושב ענין כזה (היינו הענין שהוא חשב) ילך בלבושים כאלו? וביקשו להיות אצלו ש"ק. והלך אצלו על ש"ק. קודם הש"ק (היינו סמוך למנחה) שאלה בת הרב אי' האורחים הרבים, וא"ל הבעש"ט: אפשר ועט נאך זאיין וייניק [=אולי מעט יהיה] כל מה שהכינה. והיא התפעלה, שראתה רק אורח א', והכינה עבור הרבה אנשי'. ותהי לפלא בעיני'. ולאחר התפלה דערבית, כאשר התחילו לסעוד סעודת ש"ק, ציוה רבינו הבעש"ט שיביאו כל מה שהכינו עבור האורחים הרבים. כי מנהג הר"י הנ"ל הי' שכל השבועה הי' יושב בתענית, ובש"ק הי' אוכל כמו עשרה אנשי' או כמו עשרים אנשי' בריבוי מאד. עד אשר הוביאו גם מה שהכינו על יום ש"ק, וכ"ז לא הספיק עדיין. ומאז נעשה חסיד של רבינו הבעש"ט ז"ל).

כ"א) הכתי"ק הוא משונה מכל הכתי"ק, והנני בזה להעתיקו בתבניתו..

וקרוב הדבר שזה הפדיון הוא מחתנו של רבינו הבעש"ט ז"ל, שהוא בעל בתו אדל.

*כ"א) הכתי"ק הוא בקירוב בתמונה לסי' י"ח.

כ"ב) האותיות מטושטשים מעט.

כ"ג) הכתי"ק הוא בדוגמא לאות ז', אך דכאן הדיו הוא שחור. וקרוב הדבר לחשוב שזהו הר' ר' אפרים נכדו. והוא בעל המחבר ס' דגל מחנה אפרים.

כ"ד) הוא הכתי"ק דסי' כ"א, שהוא בשוה ממש, ואין בו שינוי הן בכתב והן בהדיו. ומאד מאד קרוב הדבר לחשוב שזה חתן רבינו הבעש"ט ז"ל.

כ"ה) הכתי"ק הוא בדוגמא ומעין סי' יו"ד, רק שכאן האותיות הם קטנים יותר, אבל מסוג זה בקירוב. ולא ידעתי מי הוא.

 

סז-ב – ועל כולם. שים שלום.

סח – אלקי נצור. קדושה.

סח-ב – מודים דרבנן. ברכת כהנים.

ס"ט – כוונת הקהל. או"א תבוא. אל ארך אפים.

ע' – לדוד אליך הוי' נפשי.

ע'-ב – ואנחנו לא נדע. אל מלך יושב. אנשי אמנה אבדו.

עא – תמהנו מראות[!]. אל תעש עמנו כלה.

עא-ב – הבט נא. אנא מלך. אל רחום.

ע"ג – אין כמוך. הפותח יד.

ע"ג-ב – הבט משמים. זרים. חוסה. קולינו. עזרינו. קדיש.

ע"ד-ב – ויהי בנסוע. בריך שמי'.

ע"ה – אב הרחמי'. וזאת התורה.

ע"ו – כוונת העולה [לתורה].

עו-ב – אשרי.

עז – למנצח יענך.

עז-ב – ובא לציון.

עח-ב – תפלה לדוד.

ע"ט – קוה.

ע"ט-ב – קדיש דרבנן.

פ-ב – עלינו.

פא – אך צדיקים.

פא-ב – תפילין של ראש [כנראה על ר"ת קאי].

פב – ועתה ישראל מה ה' כו'.

פב-ב – והי' כי יביאך.

פג-א – יהר"מ – שיהא שיח שפתותינו.

פ"ד – הריני יושב לקבל נזיפה. אמרתי אשמרה דרכי.

פד-ב – אנא ה' חטאתי כו'.

פ"ה – רבש"ע מלך רחמן.

פ"ה-ב – לדוד מזמור.

פו – יום ב' מזמור שיר לבני קרח.

פו-ב – מזמור לאסף.

פז – אל נקמות.

פז-ב – למנצח על הגיתית.

פח – יום הששי הוי מלך.

פח-ב – כוונת ליל שבת. [כוונת] שחרית דשבת. [כוונת] מנחה דשבת. [כוונת] ראש חדש.

פט – קיצור הכוונה. סדר סעודתן של ת"ח.

צ-ב – כוונת הנטילה.

צא –ברכת נט"י.

צא-ב – סדר הישיבה. כוונת האכילה.

צב – ברכת המוציא. כוונת המלח.

צב-ב – קיצור הכוונה.

צג – מים אחרונים. כוונת מים אחרונים. ברכת המזון.

צג-ב – למנצח בנגינות אלקים יחננו.

צו – ברכת הגפן. וברכה מעין שלש. בורא נפשות.

צו-ב – ברכת בשמים. כוונות.

צז-ב – סדר תפלת המנחה.

צח – אשרי דמנחה.

צט – סדר תפלת מנחה.

קב – סדר השכיבה.

קג – ק"ש שעל המטה.

קיב-ב – הטבת חלום.

קיד – ערב שבת.

קטז – סדר השלחן.

קטז-ב – מנחה של ע"ש (בכאן ניכרים הרבה דמעות כו').

קיז – קבלת שבת.

קכא – ערבית ש"ק.

קכח – אתקינו.

קכט – סוד הקידוש.

קלא – ברכת המזון דשבת (תיבות הקדושה והרחבה, בברכת המזון דחול כתוב כזה {הקדושה והרחבה}, ובשל ש"ק כתוב כזה {הגדושה והרחוה}, וניכר שהי' כתוב והרחבה בב', אבל נמחק הב' (בכוונה) ונכתב ו' במקומו. ועל הגליון כתוב אות וא"ו. וכמדומה שאות הזה הוא כתי"ק רבינו הבעש"ט ז"ל בעצמו).

קלג – נשמת (בדף זה הנייר שחור מאד. פי' מפני ריבוי דמעות ומישמוש היד, שבודאי הוא יד קדש רבינו הבעש"ט ז"ל).

קלד-ב – יוצר אור שבת.

קלה-ב – אל אדון.

קלו – שמונה עשרה של שבת שבת קדש.

קלח – נקדישך.

קלט – ברכת הפטורה.

קלט-ב – תפלת מוסף.

קמא-ב – קדושה דכתר. כתר יתנו.

קמב – קידוש של יום.

קמג – שיר הרב.

קמג-ב – מנחת שבת.

קמו – סעודת מנחה.

קמו-ב – מוצאי שבת.

קמח – סדר הבדלה.

קמ"ט – ערב ראש חדש. ליל ראש חדש.

קמט-ב – סדר ההלל.

קנא-ב – תפלת מוסף (בעמוד זה ישנו ב' דמעות בסופי העמוד).

קנג – תפלת מוסף לשבת ור"ח.

קנד – ברכת הלבנה.

קנה – כוונת חג הפסח.

קנו – סדר השלחן. תפלת ערבית דליל פסח.

קנט-ב – קדוש.

קס-ב – רחץ. כרפס.

קסא – יחץ. מגיד.

קסט-ב – {ברוך אתה הוי' אמ"ה אקב"ו על אכילות[!] מרור} (כתוב בו בזה"ל: {ויברך ואוכל בהיסבה}, וכמדומה לי לברור שזהו כתי"ק רבינו הבעש"ט ז"ל, והעתקתי בזה כתבנית האותיות ההם, כל כמה שהי' באפשרי. ובכלל הוא בדוגמא ממש לתבנית האותיות של כ"ק אדמו"ר האמצעי זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע ועכ"י, כן אמר כ"ק אאמו"ר שליט"א. וזה מאמת לי שזהו (היינו ג' תיבות אלו) הם כתי"ק רבינו הבעש"ט ז"ל).

קעג – תפלת מוסף דפסח.

קע"ו – קידוש שחרית.

קעז – ספירת העומר.

קפ"ו – תפלת ערבית דיו"ט.

קפ"ז-ב – מוסף לשבועות.

קצ – יחוד לר"ח אלול.

קצא – התחלת שמונה עשרה דר"ה.

קצא-ב – (בעמוד זה בסוף הגליון ב' דמעות של רבינו הבעש"ט ז"ל, ונק' דיא בלוטיקע טרערין).

קצט – כוונת התקיעות.

רא – מוסף דר"ה.

ר"ו-ב – מנחה.

רז – תשליך. ערבית ליל ב'.

רח – סוד הנסירה.

רח-ב – כוונת הכפרות.

רט – כוונת האכילה בערב יו"כ. ערבית י"כ.

ריג-ב – שחרית יו"כ.

רי"ד – מוסף יו"כ.

ריד-ב – מנחת יו"כ. נעילה.

רטז – ימים שבין יו"כ לסוכות. סוכות.

ריט – סדר הנענועים.

רכג – ליל הו"ר.

רכ"ו – כוונת חנוכה.

רכ"ח – כוונת קריאת המגילה.

רכח-ב – צדקה בפורים. קביעות התורה.

רכט – סדר הישיבה.

רל-ב – תורה.

רלא – נביאים.

רלא-ב – קבלה. משניות.

רלב – כוונת לימוד המשניות. כוונת העיון.

רלב-ב – פסק. אגדה. מצוה. כוונת הקימה.

רלג – ברכת חתנים.

רלד – ברכת המילה.

רלה – פדיון הבן.

רלו – מצוה שלא לגלח פאת הראש.

רלו-ב – מצות חלה. מצות שחיטה.

רלז – מצות תרומיות[!] ומעשרות.

רלז-ב – מצות ביקור חול[י]ם. מצות מעקה.

רלח – מצות מזוזה. מצות זרוע ולחיים והקיבה.

רמ-ב – אבינו מלכנו.

רמב – דף א' מסדר העבודה.

{ובזה נשלם סדר סידור רבינו הבעש"ט ז"ל}.

 

            עוד דבר א' אשר שכחתי לרושמו, והוא, ביום ב' כאשר לקחתי את הסידור הרגשתי ריח טוב ממנו, וביתרון בפעם ב' היינו ביום ד', נתתי לבי לזה, והנה יוצא ממנו ריח טוב כריח בשמים. והיו אצלי כמה אנשי' לראותו, אשר כולם נתפלאו ע"ז, פאליק בן ר"מ גורארי', שמואל בן הרב המשגיח, דוב ניסן בהרב רי"מ מפאלטאוע, וכולם הודו לי ע"ז.

            ובלילה כאשר הכנסתי הסידור חזרה לכ"ק אאמו"ר שליט"א וסיפרתי לו מזה, א"ל כי הוא ג"כ הרגיש זה, אבל במקצת (והוא מפני שסובל כ"ק אאמו"ר שליט"א שאינו מרגיש ריח, ואפילו ריח חזק, וזה הרגיש כו'), ואינו כ"כ חזק. אבל אנחנו הרגשנו היטיב הריח כי חזק הוא. והוא כריח בשמים ממש.

            אני הנני רואה את הסידור הזה ת"ל פעם שלישי.

הראי' הראשונה הית' בשנת תר"ס, בנסעי חזרה מקעשינוב הייתי בקאמינקע וראיתי שם את הסידור אצל הרי"ל הנ"ל (בעל הסידור).

ופעם הב' הי' כאשר הייתי בשנת תרס"א על חתונת ב"ד שם. באתי ביום ד' בקר, וראיתי כי בית הר"י הנ"ל נשרפה ר"ל, ורק בית קטן נמצא שם. וסיפרו לי, כי באחד הלילות עפ"י סיבה הותחלה שריפה באחד הבתים הסמוכים להר"י, והאיש לא הי' בביתו, ונשרפה גם הבית של הר"י. אמנם החדר שהי' מונח שם הסידור ניצל כולו. ואנכי הכותב אוכל להעיד, כי בעצמי הייתי שם, וראיתי את החדר שנשאר שלם ולא נחרך אפילו מעזיבת התקרה. והחדר הזה נשאר בשלימות ממש, וכל הבית, והבתים הסמוכים אל הבית הזה, נשרפו כולם. ואת זה בעיני ראיתי.

החפצים הנמצאים אצל הר"י הנ"ל הוא סידור רבינו הבעש"ט ז"ל, וחגורת בד, וקמיע אחת אשר סגולתה לג' דברים: הא' למקשה לילד, והב' למחלת האסכרה ר"ל (סקארליאנטין), והג' לא אזכור. וכמדומה לי שגם הוא אינו יודע.

ומלבד זה נמצא אצלו תפילין של נכד רבינו הבעש"ט ז"ל הר' אפרים מסדילקאוו, הוא בעהמח"ס דגל מחנה אפרים.

ובדבר הקמיע סיפר לי הר"י הנ"ל, שפעם א' היתה בתו מקשת לילד, ה"י, והביא פראפעסער מאדעס, ועבר יום ויומיים, ועדיין לא נושעה. ושכח הוא וכב"ב על הקאמיע. ואח"כ א"ל הפראפעסער כי מן ההכרח לעשות אפיראציא, והולד בודאי ימות ע"י האפיראציע, אבל בתו תנצל בזה. ואמר שיש עוד זמן בערך ב' שעות עדי עשיית האפיראציע, ואם יעבור זה הזמן אז ח"ו יהי' מעוות כו'.

ועבר עוד שעה אחת והפראפ' התחיל להכין עצמו להאפיראציע לעשותה, ואז נזכר הר"י הנ"ל כי נמצא אצלו הקמיעה, ומנע את הפראפ' מלעשות האפיראציע, ורץ תומ"י למקוה (כי כל אלו החפצים אינו נוגע בהם, ואינם מראם לאיש אשר לא הלך במקוה תחלה), ולקח הקאמיעה והניחה מתחת כר היולדת ותומ"י ילדה ולד שלם, בלי שום כאבות כו'. ונתפעל הפראפ' ע"ז כו'.

זה שמעתי ממנו בשנת תר"ס.

עוד סיפר לי, כי הרב הצדיק ר"י מרוזין הי' אצלו זאת הקמיעה, ושלח אחר נפח וקדשו וטהרו וציוה לו כמה וכמה סיגופי' ותעניתים ושילך למקוה, וכן עשה. וכאשר גמר זה הסדר, ציוה לו לעשות סכין קטן, ושבכל עת שיעשהו ילך למקוה ויטבול הברזל והכלים שבהם עשה הסכין, והוא קיים כפי אשר ציוהו הרב הצדיק הר"י הנ"ל.

וכאשר גמר מלאכתו, אז לקח הרה"צ הר"י מנין אנשי' והי' יושב בתענית. וכאשר גמר עבודתו זאת לקח הסכין ורצה לפתוח את הקמיעה. וכאשר רק התחיל לחתוך התיק (בתיק של עור מונחת הקמיעה) אמר כי ירא הוא, ומתחרט הוא עד למאד ממה שהתחיל להתעסק בזה.

ואני הכותב ראיתי' בתיקה, וזוית אחת מהתיק נפתחה. והוא החתך שעש' בה הרה"צ הנ"ל. ואצל הר"י הנ"ל נמצא גם הסכין שעשה הרה"צ הר"י מרוזין.

 (כפר חב"ד גל' 906-910)