בסוד "רעוא דרעוא"

בסוד "רעוא דרעוא" (שהופיע במדור המופלא 'יתרון דעת'), הובאו כמה אמרות בענין דמיון הסעודה השלישית ליוהכ"פ.

כך כתב גם כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב מליובאוויטש (במאמרי שנת תרס"ו, עמ' תקמב-תקמה): דזהו מה שיוהכ"פ אסור באכילה ושתיה כו' כמו עוה"ב שאין בו אכו"ש כו', דהיינו בחי' עונג העצמי הבלתי מורגש שזהו בחי' עדן סתימאה כו'... [וזהו] יתרון מעלת יוהכ"פ על שבת דמצוה לענגו באכו"ש, דהיינו בחי' עונג העצמי הבא במורגש... ומשום זה נקרא "שבת שבתון" שהוא בבחי' שביתה והבדלה לגמרי גם מבחי' שבת כו' (ומעין זה הוא גם כן בשבת בסעודה שלישית דכתיב בה "היום לא" כו')... בסעודה השלישית נמשך מדריגה עליונה והוא בחי' עצמות התענוג ממש שאין לו אחיזה בשום דבר כו', והיינו בחי' עצמות אין סוף שלמעלה גם מבחי' סובב כל עלמין כו', וכידוע דבמנחה דשבת הוא עת רצון והיינו זמן התגלות בחי' רעוא דכל רעוין שזהו בחי' פנימיות הרצון ופנימיות התענוג שהוא בחי' התענוג העצמי והפשוט לגמרי כו'. עכלה"ק.

ומ"ש לעיל דכתיב בה "היום לא", הוא כדברי הלבוש בסי' רצא ס"ה דכיון שסעודה שלישית נלמדת מהפס' "היום לא תמצאוהו", לפיכך די אם אוכל בה מיני תרגימא, בשר ודגים או אפילו פירות בלבד.

וע"ד המובא בפרק הראשון (גל' תצו) מ"ש בס' חשבה לטובה, מדברי הרה"ק רח"ה מאלכסנדר בשם רבו הרה"ק מפשיסחא, דשלש סעודות הוא ימי הסליחות שאין אוכלין ואין שותין (ראה גם בס' מאיר עיני הגולה דף יז, א-ב).

  גל' תקיא