אוהב ספר, 1 (אלול תשמ"ז), עמ' ט–יב.

פנקס שד"רות של חברת "ביקור חולים", תרכ"ג - תרכ"ד

יהושע מונדשיין

כמה שלבים היו לה לחברת "ביקור חולים" בירושלים בהתפתחותה מחברה שנועדה לביקור-חולים כפשוטו (שייסודה בשנת תקצ"ז, או אף קודם לכן), ועד שהוקם בית החולים ביקור-חולים בשנת תרכ"ב ונפתח לקהל בשנת תרכ"ז. וכולם נסקרים במאמרו של ישראל פריידין: "ביקור חולים פרושים בירושלים, מחברה לבית-חולים". קתדרה, 27 (ניסן תשמ"ג), 140-117. בדברים הבאים לא יבואו חידושים משמעותיים לעומת האמור במאמרו זה, ואל רוב המקורות אף הגעתי בעקבות פריידין.

התפנית במעמדה של החברה חלה בשנת תרכ"ב, עם רכישת חצר ובה שני בתים ומרתף. אז נשלחו כמה שד"רים לאירופה, וביניהם השד"ר ר' אברהם ניסן וולפינסון שפנקס שליחותו מונח עתה לפנינו (מאוספי מחלקת כה"י של בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים, מס' 8/1457).

על שליחותו של ר' אברהם ניסן הודיעו גבאי ביקור-חולים ב"הלבנון", שנה א, גל' 6 (ירושלים, כ"ב בתמוז תרכ"ג):

"ח"ק בקור חולים מק"ק פרושים יצ"ו שלחו לפניהם ציר נאמן מעלת הרב כמו"ה אברהם ניסן להשמיע בנדבות בין המתנדבים בעם ה' על מקנת ובנין החצר אשר קנו פה לשם מסעד החולים ואנשים הזקנים - כתבי השד"ר מקוימים בחתימת הרבנים הגאונים ראשי העדה פה מעידים על יקרת החברה הזאת ועל יושר סדרי' וכי רבה המצוה לסעדה ולתמכה במשפט וצדקה - גם צירי מלכי אירופה אשר פה קיימו דברי פקידי החברה הנז'."

ועוד פרסמו שם "מודעה רבה" בגל' 8 (י"ט באלול תרכ"ג):

"מחלים אנחנו פני נדיבי לב אחינו שבח"ל לקבל את השד"ר מו"ה אברהם ניסן נ"י הנשלח מח"ק ביק"ח לעזר' וסמיכת ההקדש המתכונן על ידינו בעזה"י אשר הוא תועלת קדוש וגדול לזקני ת"ח יחידים עניים ומדוכאים ואלמנות זקנות וחלושות אשר אין מקום להם ואין עזר כנגדם, ובזה ההקדש ימצאו מנוחה ומחי' בעזה"י כפי התקנה המבוארת בפנקס הרב השד"ר הנ"ל. ומה' תשאו ברכ' ותכתבו בספר חיי העולמים, א"ד גבאי וגזברי ח"ק ביקור חולים בעה"ק ירושלים תובב"א,

יעקב ב"ר דוב ממינסק, יצחק חעשין, חיים כהן ראבין זאהן, נ' לוריא, י' בערגמאן."

ממודעות אלו אין לנו שום מידע על המקומות שלשם נועדו פניו של השד"ר. מודעה נוספת נתפרסמה ב"הלבנון", שנה חמישית, גל' כז (פאריש, י"ח בתמוז תרכ"ח), כשר' אברהם ניסן כבר לא היה בין החיים:

"...עוד לא רבו המתנדבים בארצות אירופא, אשר בנדבת לבם יתמכו פעולת החברה הזאת; הן אמנם רבים בצרפת ובריטאני' הבטיחו להשד"ר המנוח מוה' אברהם ניסן וואלפין זאהן להרים תרומת כסף שנה בשנה לעזרת החברה הזאת, אבל אלה שהבטיחו ועושים, הנם מעטים..."

ביקורו בבריטניה נזכר גם במכתב "גבאי ומנהל הבתי חולים הנ"ל" אל הרב נתן אדלר הכהן, מיום י"ד כסלו תרל"ח (מגנזי ה-Jews College בלונדון, מס' 6195 במכון לתצלומי כ"י עבריים שבבית הספרים הלאומי והאוניברסיטראי):

"...זאת מודעת לנו אשר בעת נתעוררו רבני גאוני וראשי הכוללות אשכנזים פרושים להקמת הבי"ח הנז' משנת תבר"ך אשר שלחו שד"ר את הרב המנוח מו"ה אברהם ניסן וואלפסן ז"ל שהיה גם במח"ק בלאנדן, ומעכ"ת הושיט לו שרביט החסד ותמך בימין התפעלותיו, ועצת קדשו היא סמכתהו עד עלתה בימיו תקוה טובה מנדיבי אחב"י דשם ובשארי מקומות."

פריידין מפנה אל המקורות הנ"ל, ובהסתמכו על חלק מפנקס השד"רות שהיה לעיניו מוסיף הוא ללמוד על ביקורו של ר' אברהם ניסן בחבל אלזס שבצרפת (ראה הע' 54 במאמרו). אולם הפנקס בשלימותו(?) מלמדנו כי לא את אלזס לסדה סרק ר' אברהם ניסן, אלא את כל מקומות מושבותיהם של יהודי צרפת הקיף בסיבובו זה. כמובן שבראש ובראשונה ביקר באלזס ובלורן שהיוו את מרכזי התפוצה היהודית בצרפת, אך גם בכל הערים הגדולות היה וכן בפרובאנס (והפירנאים).

ולא זו בלבד, גם בשוויץ (באזל) ובפרנקפורט ע"ג מאיין ביקר השד"ר ר' אברהם ניסן, וכפי שקביל בכל מקום המלצות מהרב המקומי או מראשי הקהל, כך ניתנה לו בפרנקפורט תעודה מהרב שמשון רפאל הירש, וסמוכה לה תרומתו הנכבדה של הברון ווילהלם קארל פון רוטשילד (החותם: ווילון פון רוטשילד. והוא חותנו של הברון אדמונד דה רוטשילנד), אשר נודע כחרדי קיצוני שמיאן להיות מעורה בעניינים הקשורים בארץ-ישראל! (ראה: Encyclopaedia Judaica 14, p. 342)

אבל למסעו בבריטני האין זכר בפנקס שלפנינו. בשני הדפים משליחותו לפרנקפורט ניכר שאין הם חלק אינטגרלי מהפנקס המקורי (קטנים הם יותר, ואינם ממוספרים כשאר הדפים), וגם זמנם שונה: הסיבוב בצרפת ובבאזל נערך בקיץ תרכ"ד (הרישום האחרון הוא מחודש אב תרכ"ד), ואילו החתימות בפרנקפורט הן מהחורף שלאותה שנה (סוף דצמבר 1863 ותחלת ינואר 1864). לאור זאת סביר לומר שהיה לו לר' אברהם ניסן פנקס שליחות נוסף, שבו ניהל את רשימותיו מסוף שנת תרכ"ד ועד תחלת קיץ תרכ"ד. יתכן ובאותו פנקס נרשמו גם פעולותיו בשאר ערי אשכנז (לבד מפרנקפורט א"מ הנזכרת לעיל) ובבריטניה (ועוד?).

מחלקיו רבי הענין של הפנקס הם שני העמודים הנדפסים (כנראה בדפוס החדש של השותפים יחיאל ברי"ל, מיכל הכהן ויואל משה סלומון): "גורל קדש", (התצלומים הנלווים למאמר זה נמצאים בחלק האנגלי אחרי עמוד 13) שיש בהם ענין הן כפריטים נוספים ברשימת הדפוס העברי הירושלים, והן לאופייה של השליחות הנוכחית שלא הסתפקה בגביית תרומות בלבד, אלא הציעה כ"תמורה" את האפשרות להמנות עם שמונה-עשר האנשים שיעלו בגורל (מבין 6002 המיועדים לרכישת ההגרלות), ושמותיהם יוחקו בשלטי-אבן ליד המטות - כפי התנאים המפורטים במודעה. וכל זאת לבד מהזכויות המקובלות כגון תפלות "מי-שברך" ושמירת ימי-הזיכרון (יארצייטן).

אך גבאי "ביקור חולים" לא היו הראשונים שיצאו אל הקהל במבצע "גורלות". רעיון דומה הגו וביצעו בראשית אותה שמה גם מנהלי ישיבת "עץ-חיים", וגם הם הציעו כתמורה שלטי זיכרון (ראה: שושנה הלוי, ספרי ירושלים הראשונים, ירושלים, תשל"ו, מס' 93-92. וצילום שם עמ' 262).

אפשר ושני עמודים אלו הם כיום בחזקת "אוניקום", אך בשעתם היו בוודאי גם בפנקסיהם של שאר השד"רים (פריידין מונה את ר' אהרן מניקלשברג שנסע לאוסטריה והונגריה, ר' אברהם יצחק פורוש-טרכטנברג שנשלח לרוסיה, ר' יעקב מלוצין שסייר באירופה ור' הלל שרלין שסבב בצפון אפריקה). אך גם כך ניתן לומר שהם נדפסו במספר מצומצם, ולא הופצו ברבים כשאר כרוזים ומודעות.

דף 3,א שבפנקס, "מודעה רבה - ועליהו לתרופה", נדפס - בכותרת זהה, אך בשינויים קלים - בשנת תרכ"ג (או תרכ"ד. אך לא יאוחר, מאחר ובדפוסת מפורש: "בדפוס המשובח אצל המ"ל מ"ה הלבנון פעה"ק ירושלים" - ועתון "הלבנון" הופיע רק בשנים תרכ"ג-תרכ"ד). לדף הנדפס (מס' 2065 L בבית הספרים הלאומי) מצורף דף בכתב-יד, ובו "תכנית הבית חולים" וכן דיווח על "מספר החולים" שנזקקו לשירותי בית-החולים מראש-חודש אייר תרל"ז עד ר"ח אלול תרל"ח, ו"מספר הרעצפטן" שניתנו באותה תקופה.

שמות "זקני ורבני וראשי ומנהלי ק"ק אשכנזים" החתומים על ה"מודעה רבה - ועליהו לתרופה": ר' משה יהודה ליב ב"ר בנימין [זילברברג, מקוטנא]^[1] ר' מאיר בהרה"ג ר"י איציק אויערבאך^[2], ר' משה יהודא ליב מעביל מטאלאטשין^[3], ר' צבי יהודה בר"ז הכהן רב מזאגר^[4], ר' אברהם ב"ר צ"ה אייזינשטיין^[5], ר' משה ב"ר יעקב, ר' ישראל ב"ר יהושע אוזאלנר ממינסק, ר' שמואל סלאנט^[6], ר' בנימין דוד מווילנא^[7], ר' צבי הירש ברלינר (?) [אינו מופיע בין החתומים שבדף הנדפס. בכה"י ניכר שחתימתו שורבבה מאוחר יותר לשאר החותמים], ר' נחום בהרמ"א, ר' יוחנן הירש בן הר"מ שלאנק, ר' משה בן הרב רי"צ חאסלאוויצר [חעשין], ר' מאיר ב"ר בן ציון לוצינער חד ממשגיחי מינסק, ר' אברהם יצחק [פורוש] סופר הכולל וח"ק בקו"ח^[8] [חתימתו אינו מופיעה בנוסח הדפוס, שהרי אינו נמנה עם הרבנים והראשים].

ראשי החברה "ביקור חולים" החותמים על הפניה "קושט דברי אמת" (דף 11,ב בכתב-היד): ר' יעקב ב"ר דובער ממינסק, ר' חיים ב"ר שלמה זלמן הכהן שו"ב ראבין זאהן, ר' נתנאל ב"ר זאב וואלף לוריא נאמן דח"ק ביק"ח, ר' אברהם יתחק סופר הכולל וח"ק הנ"ל, ר' יצחק ב"ר משה חעשין, ר' ארי' ליב בר"מ הורויץ, ר' יהודא בהרה"ג ר' אליעזר בערגמאן.

כה"י מקיף 52 דף, ותכולתו היא כדלקמן: דף 1,א: שער (מעוטר בצבעים). 3,א: "מודעה רבה ועליהו לתרופה" בחתימת ראשי הקהילה האשכנזית. 3,ב: המלצה מאת החכם באשי ר' חיים דוד חזן, ואישור לחתימתו מקונסולים של צרפת, פרוסיה ובריטניה. 4,ב-5,ב: תרגום הקריאה לגרמנית ולצרפתית. 6,א-7,א: תרגום כללי ההגרלה לצרפתית. 7,ב-8א: כללי ההגרלה והעתקה מתקנות חברת "ביקור חולים" (בדפוס). 9,א-10,ב: פניה באיטלקית מאת מנהלי החברה אל הקונסול הבריטי, ואישור הקונסול. 11,ב: כתב שליחות לר' אברהם ניסן, חתום על-ידי ראשי החברה. 12,א-16,ב: תרגום כתב השליחות לצרפתית, אישורים והמלצות מאת הקונסולים של בריטניה, צרפת וארצות-הברית, ד"ר רוטציגל והאחים בלומנטל. 17,א-52,ב: רשימת רוכשי ההגרלות וסכום נדבתם. בכמה ערים הוסיפו הרבנים או נכבדי הקהילה המלצות משלהם.

[1] ראה: י' גליס, אנציקלופיה לתולדות חכמי ארץ-ישראל, כרך ג', עמ' שו.

[2] שם, ג, רמג.

[3] שם, ב, שלז.

[4] שם, ג, מא.

[5] שם, א, כד.

[6] שם, ג, קמד.

[7] שם, א, רמב.

[8] שם, א, קכ.