מאמרים

ספר התורה המיוחס לר"ן (תגובה)

ספרים וסופרים (פורום)

על הממצאים העולים מספר התורה של הר"ן (צורת כתיבת האות צ'), והטענה שהחזו"א טען שס"ת זה מזוייף הוא. בתגובה למאמר: "הקולופון המזוייף – הכתובת המזוייפת על ספר התורה [המיוחס לר"ן]", 'קולמוס', ניסן תשס"ט.

 

ספר-התורה המיוחס לר"ן

ב'קולמוס' של חודש ניסן פורסם מאמר סנסציוני שעליו מתנוססת הכותרת הבומבסטית "הקולופון המזוייף – הכתובת המזוייפת על ספר התורה [המיוחס לר"ן]".

המאמר רצוף אי-דיוקים וחצאי-אמיתות – כדרך כתיבתם של עיתונאים רודפי סנסציות וחסרי אחריות – אך כאן אצביע רק על פרט אחד הגובל ב"כמעט זיוף".

שכך נכתב שם:

"הרב ליב פרידמן, שנשא ונתן באריכות עם ה'חזון איש' בעניין צורת כתיבת האות 'צ' בסת"ם... מספר בספרו 'צדקת הצדיק'... שנסע לטבריה בשנת תשי"ב ובדק ספר זה... לצערנו הרב אינו מביא מה הייתה תגובת החזו"א לצורת ה'צ' שבספר זה. גם בשיחה עם ר' לייב בשעתו, לא הצלחתי [המספר, פרופ' ר' שלמה זלמן הבלין] לקבל ממנו תשובה על כך... [ע"כ מדברי פרופ' רשז"ה. מכאן ואילך דברי העתונאים]...

"נחזור לרגע לתחילת הפולמוס. מה היתה תגובתו של ה'חזון איש' לממצא בספר התורה של הר"ן. כאמור ר' לייב פרידמן לא מזכיר זאת בספר 'צדקת הצדיק', למרות שפרסם את כל מכתביו ותגובותיו של ה'חזון איש' בנושא. קיימת בין העוסקים בנושא השערה, שה'חזון איש' טען בעל פה כי ספר התורה מזוייף, ואין להביא ממנו ראיה. דבר זה מתיישב עם שיטתו הידועה של ה'חזון איש', שאי אפשר להכריע מכתבי ידות עתיקים, שאין יודעים מה מהימנותם ומדוע הם נגנזו היכן שנגנזו. הרב פרידמן לא פרסם תגובה זו, מפני שהיא לא היתה מתקבלת על לב הקוראים, להחליט כך בלי ראיות, לכאורה שספר התורה מזוייף..."

עד כאן מ'קולמוס'.

יש כאן הנחה ראשונית שהממצאים מהס"ת של הר"ן הובאו אל החזו"א, החזו"א התייחס לכך, אלא שאין אנו יודעים מה היתה תגובתו, מפני שרא"ל פרידמן לא מזכיר זאת בספרו.

מנלן שראל"פ שלח לחזו"א את הממצאים הללו?

אף אחד לא שמע על כך מעולם!

חליפת המכתבים בין ראל"פ והחזו"א בענין צורת ה'צ' התנהלה בשנת תש"ט. את הס"ת של הר"ן ראה ראל"פ בשנת תשי"ב. אז מה פשר הרמיזה הנ"ל שראל"פ לא פרסם את תגובתו של החזו"א אע"פ שפרסם את כל מכתביו של החזו"א בנושא זה?!

באשכול אחר הביאו ממקורות נאמנים שבשנותיו האחרונות חזר בו החזו"א מהתנגדותו ל'צ' בעלת היו"ד ההפוכה, בעיקר בגלל דעתו של החת"ס. האם את העובדה הזו הביא ראל"פ בספרו? לא! למה? כנראה שמאז ההתכתבות שוב לא היה קשר ביניהם בענין זה.

ומה היה לו להביא ראיה מהס"ת של הר"ן? כלום לא ידענו שכך היו כותבים בספרד ושכך נכתבת ה'צ' בכתב וועליש?!

אז מה כבר יכול היה להיות במימצא זה כדי להשפיע על דעתו של החזו"א?!

ומכוחה של הנחה מוטעית זו באו לידי השערת-שווא ושקר שכאילו "קיימת בין העוסקים בנושא [מותר לי לנחש שהכוונה לעתונאים הנ"ל?] השערה, שה'חזון איש' טען בעל פה כי ספר התורה מזוייף"...

מישהו בן-בלי-שם מרשה לעצמו לשער שהחזו"א טען שס"ת זה מזוייף הוא.

אילו היו הדברים נשארים בגדר השערה גרידא – ניחא. אבל הבה נראה כיצד השתכנעו העתונאים מהשערתם:

אחרי מסכת הטיעונים לזיוף שעדיין לא הוכח סופית, מפני שצריכות עדיין להיערך בדיקות שעשויות לארוך זמן רב, אבל "כעת כבר ברור שהנושא הרבה יותר קרוב להסכמה מוחלטת שמדובר בזיוף מאשר שמדובר בכתב אוטנטי".

ומכאן למשפט הסיום:

"טענתו של ה'חזון איש' בדבר אי קבילותו של הממצא מחשש שמדובר בזיוף מתבררת כנכונה ומאוששת גם מבחינת החוקרים. חכם עדיף מנביא"...

כבר לא "השערה" (משוללת יסוד) באשר לדעתו של החזו"א, אלא "טענתו של החזו"א"...

 

למי שיעיין גם בגוף הטיעונים לחשש הזיוף, מוצע גם להרהר מדוע יש בכוחן של כמה מלים ששירבט בן-בלי-שם על כת"י מסויים לייחסו לר' ראובן בן הר"ן, להפקיע את האמור בקולוון המייחס את ספר התורה לר"ן.

 

[י_לבנוני - 4/3/2008]

מאמרים דומים

-