בטאון חב״ד, 38–39 (שבט תשל״ג), עמ׳ 9–13.
[ההערות שוליים באו בצורה ממוספרת ברצף, ולא כפי שהם במקור]

מבית הגנזים

כתב ה״תנאים״ על שידוך הרה״ק מטשרקס עם בת כ״ק אדמו״ר האמצעי נ״ע (שבו מופיעות חתימות אדמו״ר הזקן ואדמו״ר האמצעי). הגלופה מופיעה להלן.

למז״ט: יעלה ויצמח כגן [רטוב]: מצא אשה מצא טוב: ויפק רצון מה׳ הטוב:

המגיד מראשית אחרית. הוא יתן שם טוב ושארית. לאלה דברי הברית והתנאים שנדברו והותנו משני הצדדים. דהיינו מצד הא׳ ה״ה הרב המופלג החסיד המפורסם מו״ה מרדכי^[1] בהרב הק׳ המפורסם המנוח מו״ה מנחם נחום העומד מצד בנו הבחור החשוב המופלג כמר יעקב ישראל שי׳. ומצד השני ה״ה הרב המופלג החסיד המפורסם מו״ה דובער^[2] בהרבני הגאון האמיתי המפורסם מו״ה שניאור זלמן שי׳ העומד מצד בתו הכלה הבתולה המהוללה מ׳ דבורה לאה תי׳.

ה״ה הבחור החשוב כ׳ יעקב ישראל שי׳ נשא^[3] [ישא?] במז״ט את הכלה הבתולה המהוללה מרת דבורה לאה תי׳ ע״י חופה וקידושין כדת משה וישראל ואל יבריחו ואל יעלימו לא זה מזו ולא זו מזה רק ישלטו מנכסיהון שוה בשוה כאורח כל ארעא.

ה״ה הרב מוהרד״ב אבי הכלה הנ״ל התחייב א״ע ליתן נדוניא לבתו הכלה הנ״ל סך תשעה מאות רובל אסיג׳^[4] דקיר״ה לסלק [בחורף?] תקעיי״ן לפ״ק ליד השליש המרוצה להצדדים. בגדים לבתו הכלה הנ״ל כבנות הנגידים מפורסמים... להחתן כנהוג בין הנגידים. מ״מ^[5] צעיפי׳ ורדידי׳ טלית וקיטל להחתן הכל כנהוג מזונות על שולחנו התחייב א״ע להחזיק משך חמשה שנים רצופים אחר כלות משך מזונות של אבי החתן... ולהלבישם... ולשכור מלמד להחתן הנ״ל וליתן להם צרכי פיזור משך מזונות הנ״ל וגם התחייב א״ע ליתן [קנס?]...

ה״ה הרב מו״כ מרדכי אבי החתן הנ״ל התחייב א״ע ליתן... החתן הנ״ל סף א... לסלק בחורף תקעיי״ן ליד השליש המרוצה להצדדים... מרגליות... שקודם החופה הכל כנהוג בין הנגידים. בגדים לבנו החתן שי׳ כנהוג בין הנגידים... התחייב א״ע להחזיק על שולחנו משך חמשה שנים רצופים תיכף אחר החתונה ולהלבישם ולהנעילם... מלמד לבנו החתן הנ״ל וליתן להם כ״צ פיזור משך מזונות הנ״ל. גם התחייב א״ע ליתן ספרי רמב״ם ואחרונים.

החתונה תהי׳ למז״ט שבת אחר חג השבועות שנת תיו קוף עיין לפ״ק פה לאדי׳ על הוצאות אבי הכלה הנ״ל. ובתוך הזמן מתי שיתרצו הצדדים [רח״ש וכל״ז?] לחצאין. חצי נדן קנס מצד העובר לצד המקיים. הקנס...

ע״ק מצד החתן ה״ה הרב הנגיד המפ׳ מו״ה פנחס^[6] בהרב מוהר״ח העניך וה״ה המופלג המפורסם מוהר״ח אברהם^[7] בהרבני הגאון מוהר״ש זלמן שי׳. ע״ק מצד הכלה הרב הגאון המפורסם מוהר״ש זלמן^[8] במ״ו ברוך והמופלא הנגיד המפורסם מ׳ משה נ״י. הצדדים מחויבים לפצות את הע״ק הנ״ל שלא יגיע להם שום הזק מחמת הערבות הנ״ל ומחמת עדור וקטט. וכל הנ״ל נעשה בת״כ ובפנינו בקגא״ס עפ״י אופן היותר מועיל דלא כאסמכתא ודלא כטופסי דשטרא וככל שטרי תנאים הנעשים בישראל. וקנינא מן הצדדים הנ״ל ומן הע״ק הנ״ל [על?] כל הא דכתוב ומפורש לעיל במנא דכשר למיקניא בי׳ היום אור ליום ו׳ ו׳ כסלו שנת ת[ק]סמך טית לפ״ק לאדי׳ והכל שריר וקים.

נאום (מרדכי במהר... נחום זצ״ל?)

ונאום דובער בא״א מו״ה... שניאור זלמן.. לאדי׳.

* תנאים ראשונים של היניק המופלא מ[?] יעקב ישראל ולבת גילו מ׳ דבורה לאה.

היום יום ד׳ טוב מרחשון תקע״א נגמר ביני ח״מ ובין הרבני המופ׳ הותיק מוהר״י אייזיק נ״י בע״כ של מחו׳ הרב החסדי המפורסם מו׳ מרדכי נ״י ה״ה דק׳ טשארנאביל להגביל זמן החתונה למז״ט בחדש שבט הבע״ל להיות החופה למז״ל ביום ה׳ ששה ימים בחדש שבט הבע״ל דהאי שתא פה ק׳ לאדי׳ כנאמר למעלה מעל״ד וגם כל שאר האופני׳ בכלל ובפרט המבוארים בקישורי התנאים שמעל״ד יקום הכל בתקפם בלי שום שינוי ח״ו משני הצדדי׳ ולראי׳ באנו עה״ח יו׳ הנ״ל.

נאו׳ דובער בהגאון מוהר״ש זלמן נ״י.

ונאום יצחק אייזיק הלוי הורויץ.

כל הנ״ל נגמר בכי טוב בפני ח״מ ריצוי גמור משני הצדדים ובכל ישונה ח״ו........................(שניאור זלמן?)... זלה״ה.

בשולי הגנזים

כתב התנאים דנן משנת תקס״ט מתייחס ל״חתן״ הרה״ק ר׳ יעקב ישראל מטשרקאס (תקנ״ד - י״ג אלול תרל״ו) בנו השלישי של הרה״ק ר׳ מרדכי מטשרנוביל (תק״ל - כ׳ אייר תקצ״ז) ואשר נחשב כלמדן ובעל המוחין שבין שמונת האחים וכנויו בפי אביו הי׳ ״ארון הספרים שלי״.^[10]

בקשר לכתב תנאים זה מהראוי לסקור קמעא תולדות ה״חתן״ ביחס לבית חב״ד. לראש המשפחה רבנו הזקן, לחותנו אדמו״ר האמצעי ולגיסו אדמו״ר ה״צמח צדק״.

לעצם התקשרות השדוכין בין בית טשרנוביל לבית חב״ד, מספרים חסידים שאדמו״ר הזקן בקר פעם בבית הרה״ק ר׳ מנחם נחום מטשרנוביל^[11] (ת״צ - י״א חשון תקנ״ח) והזכיר את פתגם מורם הרב המגיד ממזריטש שגילה כי משיח יצא מחלצי זקן התלמידים [הוא הרה״ק רמ״נ] או מצעיר התלמידים [הוא אדמוה״ז] ולפיכך מדוע עליהם להכנס לכלל ספק, ישתדכו ביניהם ולהור כדין וכדין... ובתוך כך נגש רבנו לעריסות הנכדים שהיו בבית הרמ״נ, ליטף ומישש ראשיהם בחר בר׳ יעקב ישראל וייעדו לחתן לנכדתו מרת דבורה לאה בת אדמו״ר האמצעי.^[12]

ברבות הימים עבר הרה״ק ר׳ ברוך ממז׳בוז׳ בק״ק טשרנוביל ובין יהודי הקהלה שנתאספו לקבל ״שלום״ ממנו בא גם הילד ר׳ יעקב ישראל בתוכם. הרר״ב לא הרפה מידו בהרגישו בה - כדבריו - ״יד חמימה״ ושאלו ״למי אתה״. ״בן המגיד המקומי״ השיב הנער.

בכתב התנאים נקבע זמן החתונה לאחר חגה״ש תק״ע, אך בכתב השני (מי״ז מרחשון תקע״א) נדחה הזמן והוגבל ליום ה׳ ו׳ שבט תקע״א.^[13] ואולי קשורה דחי׳ זו במאורעות שנת תק״ע ומסע רבנו הזקן באותה שנה, ממנו חזר רק להגה״ש^[14] כך שיתכן שלא הי׳ סיפק ליצור את התנאים ההכרחיים לעריכת החתונה במועדה.

בחתונה זו אמר אדמוה״ז המאמר ד״ה ״שיר השירים אשר לשלמה״ שנרשם ע״י הרה״ח ר׳ פנחס רייזעס משקלוב הנמנה על הערבים החתומים בכתב התנאים.^[15]

במשך חתונה זו אף אירע דבר בעל השלכות גורליות לעתיד הנהגת חסידות חב״ד, כשקרא אליו אדמוה״ז את בנו אדמוה״א ואת הרה״ח ר״פ הנ״ל, סגר הדלת בעדם וגילה להם חפצו שדוקא בנו הנ״ל יהי׳ ממלא מקומו והוא ישב על כסאו לאמירת דא״ח וקבלת פדיונות מהחסידים. דברים אלו היו כמוסים בלבו של ר״פ עד שנתגלע פלוג בעדת אנ״ש אחר הסתלקות אדמו״ר הזקן ואז מצא לנכון לפרסם דברים אלו ״אשר נקרה באחרית הימים של כ״ק אדמו״ר נבג״מ בשנת תקע״א בעת חתונת בת אדמו״ר מוהר״ד עם בן הרב מטשארנאבל״.^[16]

למרות המוסכם בכתב התנאים שמשך חמש שנים הראשונות מהחתונה יהא הזוג סמוך על שלחן אבי החתן, בכ״ז נשארו בבית רבנו הזקן. עפ״י בקשת רבנו הזקן נטל רי״י רשות מאביו לשמוע מאמרי חב״ד ומאז האזין קשב רב למאמרי אדמוה״ז ועקבות ״תורות״ אלו חקוקים עמוק בדברי תורתו שנתפרסמו אחר שנים רבות בספר ״שושנת העמקים - עמק התפלה״ (לובלין תרמ״ד)״.^[17]

אף מנהגים חשובים של חב״ד נשתרשו אצל רי״י וממשיכי דרכו, כגון מנהגו לקחת לנטילת לולב גם אתרוג מקלבריא כקבלת אדמוה״ז,^[18] וכן נהג והנהיג לעדתו פסק אדמוה״ז שלא לומר בתפלת מעריב ״ברוך ה׳ לעולם אמן ואמן״, למרות שכל חסידי בית טשרנוביל לענפיהם אומרים זאת.^[19]

את השנתיים שבלה רי״י במחיצת אדמוה״ז (עד ההסתלקות בכ״ד טבת תקע״ג) העריך רי״י ביותר, וכשחזר לבית אביו (אחר ששהה תקופת שנים^[20] במחיצת חותנו אדמו״ר האמצעי) כתב לאחיו הצעירים, בקשר למאורע מסויים, שהם חייבים בכבודו כי רובי תורתם ממנו היא, וכן אך ורק בגלל השנתיים ששהה אצל ה״רב״ חייבים הם לכבדו.^[21]

קשר משפחתי נוסף אל בית חב״ד נוצר כשהרה״ק ר׳ מנחם נחום בן אדמו״ר האמצעי (תקמ״ו(?)-תרל״ו)^[22] נשא בזיווג שני את מרת שרה פריידא בת אחותו^[23] מרת דבורה לאה ובעלה הרה״ק רי״י (ומזיווג זה נולד הרה״ק ר׳ מרדכי דובער מטמיישפאל).

ביותר נתהדקו קשרי המשפחות כשאדמו״ר ה״צמח צדק״ שדך את בנו הרה״ק ר׳ יוסף יצחק (תקפ״ב - ח״י כסלו תרל״ז)^[24] למרת חנה בת הרה״ק רי״י. חתונתם נערכה עוד בחיי הרר״מ מטשרנוביל ובנוכחותו.

בבית חותנו המשיך הררי״י מאוורוטש בדרך החב״ד והתפלל באריכות כדרכו בקדש. ומתקופה זו ידוע הסברו לחותנו מדוע נקראת תפלתו ״תפלה בצבור״, כי בה ועל ידה צובר הבירורים וכחות הנפש ומעלם בתפלתו.^[25]

על הסתלקותו של הרה״ק ר׳ יעקב ישראל מטשרקאס מסופר שהיתה חזוי׳ מראש לאותה שנה בה נפטרה זוגתו הרבנית מרת דבורה לאה (בר״ח סיון תרל״ו), ואכן נסתלק הרה״ק רי״י בי״ג אלול אותה שנה.^[26]

[1] מו״ה מרדכי: המגיד מטשרנוביל.

[2] מו״ה דובער: אדמו״ר האמצעי.

[3] נשא: כנראה פליטת הקולמוס משיגרת לשון נוסח תנאים האחרונים.

[4] אסיג׳ דקיר״ה: אסיגנציא (שטרות ניר) דקיסר ירום הודו.

[5] מ״מ: מטות מוצעות.

[6] מו״ה פנחס: רייזעס - שיק משקלוב.

[7] מוהר״ח אברהם: בנו השני של רבנו הזקן.

[8] מוהר״ש זלמן: רבנו הזקן.

[9] תנאים ראשונים: שורה זו היתה בפתקא מצורפת לכתב התנאים ובכת״י זהה (וראה ׳בשולי הגנזים׳).

[10] ר״ב טברסקי, מדור אל דור, ת״א תשכ״ז (סטנסיל), עמ׳ נח.

[11] על קשרי הררמ״נ ואדמוה״ז ראה: בית רבי, א, עמ׳ 126 (ומה שסתם שם מאריכות הדברים שבין אדמוה״ז והרר״מ, אולי כוונתו למ״ש ב״לקוטי רשימות ומעשיות״, כפר חב״ד תשכ״ט, עמ׳ כ) ועמ׳ נח; אגרות בעל התניא עמ׳ מז-מח; רא״ח גליצנשטיין, ספר התולדות - רש״ז מלאדי, עמ׳ פב-פג; לקוטי דבורים עמ׳ מא-מג, תרס״ח; ר״מ פארלוב, לקוטי ספורים, עמ׳ מג, סג. רמ״ן מטשרנוביל מובא בדא״ח: אוה״ת מטות עמ׳ א׳ תטו; עקב עמ׳ תשצח; רשימות הצ״צ לשה״ש עמ׳ רה; ד״ה כי נער ישראל תרס״ו (עמ׳ תקנז); לוח ״היום יום״ עמ׳ עא ממאמר כ״ק אדמו״ר (מוהרש״ב) נ״ע (הוא ד״ה וקבל היהודים תרע״ח וראה גם בלקו״ד עמ׳ 1420) וראה עוד בסה״ש תור״ש עמ׳ 237.

[12] כשספר הרה״ח ר״י מתמיד ספור זה לכ״ק אדמו״ר מוהריי״צ (שמח״ת תרפ״א ברוסטוב), סיים ואמר לאדמו״ר שהוא הוא הנכד המשותף לבית חב״ד ולבית טשרנוביל. (מפי הרה״ח ר״ש ששונקין שי׳, נכח בשעת מעשה).

[13] להעיר ממכתב רבנו הזקן: ״קבלה בידינו מרבותינו קדושי עליון נ״ע... שלא לאחר עוד זמן הנשואין ח״ו״ (מאה שערים עמ׳ ה. ר״י דסקין, משנת יואל, ירושלים תש״א, עמ׳ סו מציין להנדפס בסו״ס נר ישראל בשם הרה״ק ר״פ מקאריץ ״שדבר גדול שלא לעבור זמן החתונה הכתוב בתנאים״, וכן רי״צ לעבאוויטש, שלחן העזר, סי׳ ד׳ סעי׳ ה׳ (סק״א) מביא מס׳ לקוטי שושנים כמו״כ מהרה״ק מקאריץ).

[14] ראה תיאור התקופה והמסע בבטאון חב״ד שם עמ׳ 13.

[15] המאמר נדפס בספר מאמרי אדמו״ר הזקן - הנחות הר״פ ז״ל, עמ׳ קלח ונרשם עליו: ״חתונה שבט תקע״א״. בעמ׳ פט שם נדפס מאמר ד״ה ״אני ישנה״ שעליו נרשם ״חתונה, חצי שבט״ אך אינו מתייחס לחתונה הנ״ל אלא לחתונה שנערכה בשנת תקס״ח, כדמוכח במ״ש ב״הוספות להערות וציונים״ (ל״לקוטי תורה״, ברוקלין תשכ״ה) עמ׳ 152.

[16] בית רבי, ב, עמ׳ 8.

[17] מדור אל דור עמ׳ נח.

[18] סה״מ תשי״א, עמ׳ 101.

[19] שני מנהגים אלו שמעתי מהרה״ח רח״ע שי׳ מרינובסקי ממה שראה בביכ״נ חסידי טשרקס בעיר קרימנטשוק.

[20] ר״נ טברסקי כותב (שם עמ׳ ס) שחזר לביתו רק אחר הסתלקות אדמוה״א. אך מספור הגר״י שי׳ לנדא, מתולדות כ״ק אדמו״ר האמצעי (אצל ר״י גרשטנקורן, נעים זמירות ישראל, ג, ב״ב תשי״ד, עמ׳ תקסד) מפי אדמו״ר הרש״ב נ״ע (וכן השווה למ״ש רר״נ שי׳ הכהן, שמועות וספורים, כפר חב״ד תשכ״ד, עמ׳ כז) נראה שעוד בחיי אדמוה״א היו גם אצל המחותן ר״מ בטשרנוביל.

[21]  שמעתי מרשז״א שי׳ בהרה״ח ר״י הלוי.

[22] כך משמע בלקו״ד עמ׳ טז, יט.

[23] ראה צוואת ריה״ח, ובמקור חסד לשם ס״ק ל״ה.

[24] כ״ה ב״הקריאה והקדושה״ כסלו תש״ה עמ׳ ג. ובבית רבי, ג, עמ׳ טו כותב תקע״ט (?) - ח״י כסלו תרל״ו. ראה גם ״בטאון חב״ד״ 18-17 (37-36) עמ׳ 29.

[25] ״התמים״ חו׳ ב עמ׳ מה; לקוטי שיחות עמ׳ 477.

[26] הגרש״י זוין, ספורי חסידים עה״ת, עמ׳ 531; מדור אל דור עמ׳ סג מעדות הגבאי שנוכח בשעת מעשה.