סיני, פו (שבט–אדר תש"מ), עמ' רסז. 
 

"שליח חברון" ר' אליהו גדילייא

ב"שלוחי א"י" (עמ' 597-598) רושם א' יערי את קורותיו של ר' אליהו גדילייא: בשנת תקכ"ג חתם בחברון על אגרת-שליחותם של ר' חיים רחמים באג'אייו ור' יצחק זאבי; בשנת תקל"ח עבר במסעו את איטליה ופגש שם את הרב חיד"א; בחודש תמוז תקמ"ה היה בטיקטין ויזם תקנה בסדרי גביית הכספים, והיא נרשמה בפנקס העיר בה בעת.

על סמך כ"י 1937 8° שבבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי ניתן להגיע אל תחנתו האחרונה של שליח זה.

כה"י הוא הספר "אבני זכרון", כולל מצבות גדולי ישראל… אשר מצאו מקום מנוחתם בחמשים קהלות קדושות…, והוא בעריכתו של שמואל צבי ב"ר אברהם וועלטסמאן מקאליש. בעמ' פו, בין מצבות קהלת ברעסלאו, נמצאת הכתובה הבאה:

אשכל הספר לכד את קרית ספר חפר וכסוהו בעפר הקבר 

איש אלהי אשר בה מיהודה בעיר רוכלים שמוהו

לפנים קרית ארבע האדם הגדול בענקים הוא

ידיו רב לו בפלפול וסברא והלכה כמותו

הליכות עולם לו בארץ ומקצ' השמי' עד קצהו

וימלא רוח אל[ו]ה לעשו' בדעת ובכוסף כאשר צוהו

ה"ה הרב המופלא החריף מוהר"ר אליהו ברא כרעא דאבוהי החכם הכולל הגאון המפורסם מוה"ר נחמי' גדליהו יצ"ו אב"ד דק"ק חברון תוב"ב, אשר שלחוהו קהל עדת ישורון ובדרך אסון קרוהו[!] וגדולי' העירה הביא[ו]הו ויעל אליהו בשער השמים יום ג' ה' טבת ובשרו שכן בטח פה יום ד' עוד חברון… לפ"ק תנצב"ה.

מפרט השנה שלפנינו אין ללמוד מאומה, שהרי הוא קטוע ומניינו עולה לשנת שמ"ו שאינה רלוונטית לענינינו. מאידך, התיבות "עוד חברון" נעדרות משמעות ואינן מעוררות, כמדומה, שום אסוסיאציה למליצה שתתאים למקום זה.

לכן נראה לי (בשים לב לטעויות הנפוצות במצבות ובעתקותיהן, ברבות מההעתקות בכ"י זה ובעיקר באי הבחנה בין אותיות מודגשות לרגילות, וגם במצבה זו עצמה) לתקן ולקרוא "עיר חברון" ויעלה לשנת תקמ"ו.¹ בה בשנה אכן חל התאריך ה' טבת ביום השלישי בשבוע, והמצאותו של ר' אליהו בטיקטין ששה חדשים קודם לכן מאשרת אף היא השערה זו.

יהושע מונדשיין

----

¹ במקום הנקודות שאחר התיבות "עוד חברון" יתכן שבאה עוד תיבה שלא היתה אמורה לעלות למנין השנה. או שמא הציב המעתיק נקודות בראותו כי אין די בתיבות "עוד חברון" לפרט השנה.