הערות התמימים ואנ"ש (מוריסטאון), רכד (פ' דברים תשמ"א), עמ' ט–י

בלקו״ש לחגה״ש ש.ז. (עמ׳ 5) איתא: ״אין סך פאלן איז די הדפסה ניט דורך א בן ברית (או קיינער פרעגט זיך ניט נאך אויף דעם)״, עכלה״ק.

ולהעיר מס׳ הלכות-קטנות (סי׳ טו) שחושש ללמוד בספרים הנדפסים ע״י גוים, ובשו״ת חות-יאיר (סי׳ קפד) שהסברא נותנת שהספרים מתקדשים רק ע״י כל אשר נשמת חלק אלו-ה באפיו (ונרמזו שני ספרים אלו בשדי-חמד עמ׳ א׳תרנד). ובס׳ משכנות הרועים (מע׳ ש׳ סי׳ מא) שלדעת רוב הפוסקים אין קדושה כ״כ בספרים הנדפסים ע״י גוים. ובשו״ת שבט-מנשה (סי׳ צח) שהיות ובקנית ספרים נדפסים מקיימים מצות כתיבת ס״ת, לכן יש ליזהר שלא לקנות ממדפיסים מחללי שויו״ט דהוי ככתב מין או אפיקורס. ומסתבר שכ״ש שדעתו לחוש לקנות ממדפיס גוי.

והגם שבד״כ אין חוששין לכך (וכמ״ש הגר״י נטנזאהן ביד-שאול ליו״ד סי׳ רפא) אך מסתמא ישנם יחידים שנזהרים מכך ורוצים רק בספר שקדושתו אינו מוטלת בספק (ומצינו גדולים וטובים שלא הביטו בספרים שנדפסו ע״י יהודים בווילנא, והידרו דוקא אחר דפוסי סלאוויטא או אמ״ד הישנים וכו׳, ופשיטא שנזהרו מספרי גוים), וא״כ צ״ע מש״כ בשיחה הנ״ל: ״קיינער פרעגט זיו ניט נאך אויף דעם״.

ומענין לענין (כי התנ״כים דלהלן חמורים משאר ספרים הנדפסים ע״י גוים, ואינם ענין לנדו״ד) בשו״ת פנים-מאירות (ח״ב סי׳ מה) שספרי תנ״ך שמדפיסים הגוים ובצדם לאטיי״ן אין לקרות בהם וטעונים גניזה.

ולהעיר משו״ת דברי-נחמי׳ (נעתקו בהוספות לשו״ע אדמוה״ז ח״ו, עמ׳ תתקנ) שמביא מ״התנ״ך עם ליטיין המוגה״.

וראיתי לתנ״ך שבו נהג כ״ק אדמו״ר הצ״צ לקרות את ההפטרה (כמפורש בראשו מגוכתי״ק כ״ק אדמו״ר מוהריי״צ) וגם הוא עם ליטיין בשוליו בכ״מ.

ואגב חזינן שכ״ק אדמו״ר הצ״צ קרא ההפטרה מתנ״ך שלם, ומשמע קצת משו״ע אדמוה״ז (סי׳ רפד ס״ד) והכי עדיף טפי מקריאה מספר הפטרות.

הרב יהושע מונדשיין
ירושלים ת״ו