היכל הבעש"ט, יב (תשרי תשס"ו), עמ' קנח

בגדי משי בש"ק

בהמשך למאמרו של הרה"ח ר"א מטוסוב אודות מנהג לבישת בגדי משי בש"ק (גל' יא עמ' נג ואילך), יש להעיר למ"ש בסה"ק 'דברי ישראל' לאדמו"ר ר"י ממודזיץ זצ"ל סו"פ תזריע:

והבגד כי יהי' בו נגע צרעת בבגד צמר או בבגד פשתים וגו'. וכן זאת תורת נגע צרעת בגד הצמר או הפשתים או כלי עור וגו'. והנה לא נזכר בגד משי, משמע שבבגדי משי אין מצוי נגעים. ועי' בכלי יקר שהרגיש ג"כ בזה. וזהו הענין הנהוג בכל ישראל על שבת ללבוש בגדי משי, שאין מציאות בו שום נגע וטומאה כלל. וזהו פלא שלא מצינו באוה"ע בכל העולם כולו שיהי' לבושים בבגדי משי, אלא ישראל לבדם לובשים בו. והוא מיוחד לבגדי שבת. עכ"ל.

ואודות חסידי חב"ד שלא נהגו בלבישת בגדי משי, כתב הרה"ח ר"מ פרלוב ע"ה בספרו 'לקוטי ספורים' עמ' עב, בשם המשפיע הרה"ח ר' שמואל גרונם ע"ה:

הרה"ג והרה"ח וכו' הר"ר דוב זאב ז"ל [קאזעווניקאב] מיעקאטיערינאסלאוו, זקינו הי' חסיד של כ"ק אדמו"ר הזקן זצ"ל, וסיפר לו אביו על זקינו הנ"ל, שלא לבש בגד משי, כ"א אף בשבת ויו"ט הי' הולך בבגד פשוט של צמר גפן. ובאשר שאביו הי' איש אמיד, אמר לאביו (שבזקנותו הי' דר אצל בנו) שיתפור לו בגד של אטלעס (הוא מין משי מבהיק), שבושה הוא לו שהולך בשבת ויו"ט בבגד פשוט. ואמר לו: לא בני, לא אוכל!

וסיפר לו המעשה שהוא הי' פעם בר"ה אצל כ"ק אדמו"ר הזקן זצ"ל, וכ"ק רבינו זצ"ל אמר בר"ה לאחר התפילה את המאמר "והי' ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור" וגו' (הנדפס ב'לקוטי תורה' בדרושי ר"ה), ושם הוא מפרש את "האובדים בארץ אשור", "אשור" מלשון תענוג, היינו את האובדים בכל מיני תענוגי עוה"ז, שהתקיעה בשופר גדול יעורר אותם וגם המה יבואו. ואמר הרבי זצ"ל בזה"ל ובנגינה כדרכו בקודש: את האובדים בארץ אשור, דיא וואס גייען אין דיא ראצאמארענע זופעצעס (כך היו קוראים אז את המין אטלעס או משי). ואחר-כך – מספר הוא עוד לבנו הנ"ל – כשבאו לתפילת המנחה כולם פשטו את בגדי משי הנ"ל ובאו בבגדי חול הפשוטים. ואלו החסידים שהיו בשעת מעשה ושמעו הדברים הק' יוצאים מפי כ"ק רבינו זצ"ל, לא לבשו בגדי משי כל ימי חייהם. עכ"ל.

עוד מובא במאמר הנ"ל (עמ' סג) מרשימותיו של כ"ק אדמו"ר זי"ע, שהרבנים בני אדמו"ר הצ"צ חבשו "קיילעכדיגע היטלעך", ואילו אדמו"ר הצ"צ ואדמו"ר מהר"ש בעת נשיאותו חבשו "שטריימלעך". משמע שה"שטריימעל" וה"קיילעכדיגע היטעל" לאו היינו הך המה.

אך בס' השיחות תרפ"ה (עמ' 70) מספר אדמו"ר הריי"צ, שראה את אביו אדמו"ר הרש"ב שהיה מלובש בבגדי ש"ק וכובע עגולה, וכן בס' השיחות תש"ד (עמ' 95) מספר אודות אדמו"ר הרש"ב, שלפני שבת ויו"ט, היה פושט את ה"זיידענע היטעל" וחובש את ה"קיילעכדיגע היטעל". משמע שהוא הוא השטריימעל, שאותו היה אדמו"ר חובש לראשו בש"ק.