כפר חב"ד, 926 (י"א חשון תשס"א), עמ' 60–61. (בחתימת: יהושע ד. לבנון)
(מארכיון "קובץ ליובאוויטש". חזר ונדפס בס' "קובץ ליובאוויטש", נ.י. תשע"ד, עמ' 572–573)

 

"חנווני בקי בש"ס" ותלמידי תו"ת בפולין

 

בקיץ תשט"ז פנתה מערכת "קובץ ליובאוויטש" בבקשה לאנ"ש, שירשמו את כל הידוע להם מגדולי החסידים שבמשפחתם ובעירם, אודות בתי-הכנסת החסידיים הזכורים להם, תיאור ההווי החסידי במקומם ועוד.

גם שאלונים מיוחדים הוכנו לצורך זה, ונשלחו לרבים מאנ"ש ולכל דורש. הרשימות שהגיעו לכתובת המערכת ב"770" באו תחילה לידי הרבי, ומכמה ציונים שרשם הרבי בגוף כתי"ק על הטפסים, ניכר שעיין בהם קודם שהעבירם למערכת הקובץ.

קובץ ליובאוויטש הפסיק את הופעתו בראשית שנת תשי"ז, ובארכיון המערכת נותר חומר שלא התפרסם. הגיעו לידינו שאלונים רבים מארכיון זה, והפעם אנו מביאים רשימה שכתב ר' משה שו"ב דרייזין מפראווידענס אודות החסיד ר' יהושע נחום מאירסאן ובקיאותו המופלאה במשניות, ורשימה שכתב ר' אפרים דוד בוימלגרין אודות כמה מתלמידי תו"ת בפולין שנספו בשואה. השניה – בתרגום מאידיש.

ב"ה, ו עש"ק עקב י"ט מנחם אב [תשט"ז]. פראווידענס.

שלום וברכה!

בקשר עם הקובץ "התמים", שכחתי לכתוב דבר.

אחד מאנ"ש, גר מלפנים בדלהינאוו, והיה חנווני (כמו שקראו "א שניט קרעמער"), ולעת זקנתו גר בוווילנא, ושמו מאירסאן (שמו הראשון כמדומני יהושע נחום).

חשיבותו נזכר לי, מפני שהיה בקי בעל-פה בששה סדרי משנה. בקיאותו דלה עטי לתאר. מעונו היה בסביבות ישיבת תומכי-תמימים בווילנא (ווילנער 21, "אפאטאוו'ס קלויז").

לעת זקנתו נעשה סגי-נהור ל"ע, ולא פסיק פומיה מגירסא – בעיקר משניות; הלך ברחוב ולמד משניות, וכשבא לישיבה תיכף ביקש מהתלמידים מי מהם רוצה "פארהערען עם משניות" [לבחון אותו באמירת משניות בע"פ], וביקש שיקחו משניות סדר טהרות, ביחוד נגעים, מקוואות ואהלות. והיתה בקיאותו כמו איש פשוט ב"אשרי". והיה יכול להגיד כמה פעמים נזכרים במשניות שמותיהם של התנאים הידועים.

כאשר בא להג' רח"ע גראדזענסקי ז"ל, עמד מלפניו. כל הרבנים מפלך וילנא היו ידועים לו.

זאת ועוד אחרת ידע בעל-פה: שבילי דרקיע! מכל העיר וילנא באו אליו בבקשות ושאלות שונות בדבר יארצייט'ן, ושאלו אותו שאלות שונות מכפי הקאלענדאר העולמי, והוא אמר עפ"י הלוח [העברי]. וברגע כמימריה ענה.

כולם הפליאו חכמתו הרמה.

ועוד זכר כל היארצייט'ן של האדמו"רים, ובכל פעם בעת התפילה זכר שלא לומר "תחנון", ואמר מפיהם דברי-תורה. וזה היה בכל הזמנים.

ובוודאי צריך להזכירו בקובץ "התמים", כי הוא מאנ"ש.

ופעם אחת אמר לי בזה הלשון: אילו ידעתי בנערותי שאהיה בזקנותי סגי-נהור, אזי למדתי כל הש"ס בעל-פה...

גורלו האחרון אינו ידוע לי, אך חבל על דאבדין.

ברגשי כבוד, משה שו"ב דרייזין

תרגום מאידיש:

 

ב"ה

שולח אני לכם את שמותיהם של התל' שהייתי אתם יחד, וזה מה שאני יודע אודותם.

יודע אני שיעקל ריקער היה במחנה, וכן יהושע קאלישינער, והם נספו. מתי וכיצד, איני יודע.

וכן החסיד ר' זלמן מאיר גוטמאן שהיה בלודז', ור' מענדל ראזענמוטער וקלמן מינקאווסקי.

סבורני שלכם ידוע אודותם יותר מאשר לי, ובאם לאו, הודיעוני ואכתוב לכם את הידוע לי.

אפרים דוד באום [בוימעלגרין]

*

א] משה אפרים הערציג, בן ר' דובער, מהעיר סליפיע חדש (Slipia Nowa).

נהרג בפרוץ המלחמה, בהיותו בערך בן 24.

הוא למד בווארשא-אטוואצק, בשנים 1937-1935 [תרצ"ה-תרצ"ז] אצל המשפיע ר' ברוך פרידמאן הי"ד.

[אח"כ] סייע לפרנסת המשפחה.

[היה מקושר לאדמו"ר] ר' יוסף יצחק נ"ע.

היה לומד בבית-המדרש של העיר.

נהרג ע"י הנאצים בערך בחודש שבט תש"ג. היה במחנה בסליפיע, ואח"כ בשידלאווצע.

ב] אחיו, יצחק נפתלי הערציג, למד בלאדז' בשנים 1939-1938 [תרצ"ח-תרצ"ט].

היה במחנה סליפיע ואח"כ בגיטו שידלאווצע.

נספה בערך בחודש שבט תש"ג.

ג] יצחק מאיר וויעטשניק, מהעיר סטארנאוויץ.

נולד בערך בשנת תר"פ.

למד באטוואצק בשנים תרצ"ח-תרצ"ט אצל המשפיע ר' מאיר גלאזמאן ואצל ר' ברוך פרידמאן.

היה במחנה סטארנאוויץ ובמחנה אושוויץ.

נספה ב"מצעד המוות" מאושוויץ לגרמניא בערך בחודש שבט תש"ה.

אפרים דוד בן הקדוש אלימלך בוימעלגרין