מאמרים

קובץ ליובאוויטש: דווינסק - בתי כנסיות וחסידים

כפר חב״ד

מרשימותיו של ר' חיים אבא ב"ר דוד ווייל מטורונטו על בתי הכנסת והחסידים החב"דיים בעיר דווינסק.

בתי-כנסת וחסידים בדווינסק

 

בקיץ תשט"ז פנתה מערכת "קובץ ליובאוויטש" בבקשה לאנ"ש, שירשמו את כל הידוע להם מגדולי החסידים שבמשפחתם ובעירם, אודות בתי-הכנסת החסידיים הזכורים להם, תיאור ההווי החסידי במקומם ועוד.

גם שאלונים מיוחדים הוכנו לצורך זה, ונשלחו לרבים מאנ"ש ולכל דורש. הרשימות שהגיעו לכתובת המערכת ב"770" באו תחילה לידי הרבי, ומכמה ציונים שרשם הרבי בגוף כתי"ק על הטפסים, ניכר שעיין בהם קודם שהעבירם למערכת הקובץ.

קובץ ליובאוויטש הפסיק את הופעתו בראשית שנת תשי"ז, ובארכיון המערכת נותר חומר שלא התפרסם. הגיעו לידינו שאלונים רבים מארכיון זה, והפעם אנו מביאים רשימות שכתב ר' אבא ויילר מטורונטו על-גבי השאלונים שנשלחו אליו.

 

 

[תרגום מיידיש]

 

חיים אבא ב"ר דוד ווייל

טאראנטא

 

ב"ה, ערש"ק א' סיון תשט"ז.

שלום וברכה!

            מאחר וטפסי השאלונים בדבר חסידי חב"ד ובתי-הכנסת שנתבקשתי למלאם, קטנים הם  נאלץ אני לרשום בדפים נפרדים את כל הזכור לי אודות עירי דווינסק.

            אפתח מהזכור לי משנת תרס"ה, היא השנה שבה התחלתי  כילד קטן  ללכת להתפלל בבית-הכנסת, הוא שהיה נקרא "דער פארבערשער מנין"  "בית הכנסת של הצבעים".

            מקומו היה ב"פלעצער", ברחוב הז'יטומירי. הצבעים הם שייסדוהו, אבל בזמני לא היה שם אפילו צבע אחד.

            בית-כנסת זה התקיים עד שהיטלר ימ"ש השמיד את הכל.

            הרב ב'מנין' זה היה הר"ר אבא דוד גולדפיין, חתנו של הגאון הרוגצ'ובי. זוכר אני את הפעם הראשונה שהוא בא ל'מנין'. הוא כיהן ברבנות עד שנת 1915 [תרע"ה].

            הגבאי היה ר' מרדכי שליווקין, חסיד נאה, מגדולי חסידי חב"ד.

            ב'מנין' זה היו גם אלו המנויים להלן:

            ר' אלעזר עטינגוף, שהיה נוסע לליובאוויטש לאדמו"ר הרש"ב.

            ר' משה העלצער, שהיה נוסע לליובאוויטש לאדמו"ר הרש"ב, והיה עוד אצל אדמו"ר מהר"ש.

            ר' לייב ברודנער, שהיה נוסע לליובאוויטש לאדמו"ר הרש"ב.

            גם אחיו של ר' לייב היה נוסע לליובאוויטש.

            אביהם  ר' ארציק ברודנער  היה נוסע לליובאוויטש לאדמו"ר ה'צמח צדק'.

            ר' ישראל  המלמד  היה נוסע לקאפוסט, ואחר-כך לליובאוויטש.

            ר' שלום אטעפער, היה נוסע לקאפוסט, ואחר-כך לליובאוויטש.

            ר' מיכאל אליעזר ציפוק  זגג  היה לומד ברבים בכל יום שיעור במשניות, שלחן-ערוך אדמו"ר הזקן, "לקוטי תורה" ו"מגן אבות". היה נוסע לקאפוסט, ואחר-כך לליובאוויטש אל אדמו"ר הרש"ב נ"ע.

            היה גם ר' יהושע ארש, שהיה ראש-ישיבה בדווינסק בישיבה של הגביר משה ווייטנברג, שהוחזקה על-ידי בניו של החסיד הגביר משה ווייטנברג.

            בשנת תרע"א נתקבל לראש-ישיבה ב"זאל הקטן" בליובאוויטש.1

            היות ואבי  החסיד ר' דוד וואלאוויץ  ביקש ממנו שיקח אותי עמו, הביאני אתו לליובאוויטש.

*              *             *

            לבד מה'מנין' של הצבעים  שהיו מתפללים בו כעשרים מניינים של חסידי חב"ד  היו ב"פלעצער" שבדווינסק 'מניינים' נוספים של חסידי חב"ד, כגון בית-המדרש של אידל רייסקעס, שגם שם התפללו כעשרים מניינים של חסידי חב"ד.

            הרב באותו בית-מדרש היה ר' ליפמאן, חתנו של החסיד ר' זלמן השוחט.

            הרב ר' ליפמאן נמנה עם חסידי חב"ד, והיה חוזר מאמרי חסידות בבית-מדרש זה.

            בנוסף להם היה גם בית-המדרש של הרב, שגם הוא היה של חסידי חב"ד.

            בתוך העיר דווינסק עצמה היה "דער פלאנאווער מנין", שבו היה הרב ר' יוסף [רוזין] מרוגצ'וב, שכיהן שם עד שנת 1915 [תרע"ה], ובשובו מרוסיה לדווינסק בשנת 1926 [תרפ"ו] המשיך לכהן ברבנות עד שנת (1932) [צ"ל: 1936  עד פטירתו בי"א אדר תרצ"ו].2

            ועוד היה 'מנין' של חסידי חב"ד, שנקרא "קאדעשעס מנין".

            היו בדווינסק עוד הרבה מאוד "מניינים" של חסידי חב"ד.

*            *           *

            מאבי זוכר אני מעט מאוד, היות והוא נפטר כשהייתי ילד שבא מליובאוויטש והייתי רק מעט בביתי.

            את אבי-אבי  החסיד הגביר ר' אבא ע"ה וואלאוויץ  כמובן שלא הכרתי, שהרי אני קרוי על שמו. אבל שמעתי רבות אודותיו, מחסידי חב"ד שבאותם איזורים בליטא.

            מקום מגוריו היה באושפאל הסמוכה לאוטיאן-שווינציאן, מחוז וילקומיר פלך קובנא. הוא שהה בעירו מעט, ואת רוב זמנו עשה במסחר נרחב בפשתן.

            פעם, כשחזר ממסעו והלך להתפלל ב'מנין' החסידי  שהוא עצמו ייסדו והוא בנאו  מצא את הדלת נעולה במנעול וחתומה בחותם. הסבא התעלף במקום, ובקושי רב הצליחו לעוררו. תיכף ציווה לרתום את הסוסים לעגלתו, ונסע אל אדמו"ר ה'צמח צדק' נ"ע לליובאוויטש. הרבי ציוה עליו לנסוע מיד לקובנא.

            בבואו לקובנא פגש בגוי צעיר  בנו של אחד ה'פריצים' שעמם ניהל את עסקיו  והסבא שאל אותו למעשיו בקובנא. סיפר לו הצעיר שהוא עובד שם כמזכירו של שר-הפלך (הגוברנטור), והוא מצדו שאל את הסבא מה לו בקובנא.

            סיפר לו הסבא דברים כהווייתם, שנעלו וחתמו את ה'מנין' שבו הוא מתפלל. ומעשה שהיה כך היה:

            המתנגדים "חיממו" את הגלח באמרם לו שה'מנין' קרוב מדי אל  להבדיל  הכנסיה, הלך הגלח אצל שוטר העיר (הפריסטב), והלה חתם את דלת ה'מנין' ללא דין ומשפט.

            סידר לו המזכיר ראיון אצל שר-הפלך וגם הציגו לפניו כראוי, והשר קיבל ממנו צו המורה לפתוח מיד את ה'מנין', אחר-כך יתקיים משפט, אך לא לפני שתבוא ועדה מקצועית שתקבע על סמך מדידות, האם נשמר המרחק החוקי בין ה'מנין' לכנסיה.

            חזר הסבא מיד לביתו באושפאל ודלתות ה'מנין' נפתחו.

            כשבאה הוועדה ועמדה למדוד את המרחק, הוליך הגלח ימ"ש את המודדים מן הכנסיה אל בית-הכנסת דרך סימטא צרה וקצרה, אבל הסבא ר' אבא אמר להם שזו דרך למעבר בהמות ולא להילוך בני-אדם, והראה להם את דרך המלך הראשית.

            עשו המודדים כדברי הסבא, ומצאו שאכן מרוחקת הכנסיה מן ה'מנין' כל צרכה. והסבא זכה במשפט.

            הגלח ברח מאושפאל בבושת פנים, וגם הפריסטב הועבר משם למקום אחר.

            הפריסטב עוד הספיק לקבל מהסבא שתי סטירות-לחי... החסידים חששו מאוד מהתוצאות שהיו עלולות לבוא מכך, אבל הכל עבר בשלום.

            שמעתי עוד סיפורים רבים על הסבא, אבל קצרה היריעה.

            הוא היה חסיד נלהב ולבבי ("א הייסער הארציקער חסיד") של ה'צמח צדק'.

            פטירתו היתה בשנת תרנ"א, בגיל תשעים.

            והיו קוראים אותו "אבא אושפאלער".

            ארבעה בנים היו לו:

            הירשע  חסיד ליובאוויטש; שניאור זלמן  היה נוסע לליובאוויטש לאדמו"ר מהרש"ב; מרדכי ע"ה; ואבי ר' דוד ע"ה.

            אבי-אמי הרב החסיד ר' אפרים מנשה ע"ה, היה נוסע אל ה'צמח צדק' נ"ע. היה חסיד גדול.

            בנו  דודי ר' לייב שלום  היה נוסע לאדמו"ר מהרש"ב לליובאוויטש. הוא היה חברו של הרב דגריווע (הסמוכה לדווינסק), שהיה חסיד ליובאוויטש גדול.3 שניהם נפטרו בשנת 1914 [תרד"ע].

            זה המעט הזכור לי מדווינסק.

*                 *                *

            בלוצין שבלטביה היה 'מנין' אחד של חסידי חב"ד, אבל הוא היה הגדול שבבתי-הכנסת והמכובד שבהם; בעלי-הבתים ה"נאים" ביותר שבלוצין היה מתפללים ב'מנין דחסידים'.

            מגדולי חסידי חב"ד שבלוצין זוכר אני את ר' זאלקע קוחנוב, שהיה נוסע לליובאוויטש אל אדמו"ר מהרש"ב, ולריגא לאדמו"ר הריי"צ. ר' זאלקע נפטר בשנת 1935 [תרצ"ה].4

            היה שם חסיד חב"ד בשם ר' נפתלי שופר, חסיד ליובאוויטש נלהב.

            החסיד גילעוויץ מחסידי חב"ד,5 החסיד ר' זלמן קוחנוב מחסידי חב"ד, החסיד ר' יעקב ציוני מחסידי חב"ד.

            הרב היה הגאון ר' אליעזר דאנחין [=דון יחיא] ע"ה, שהיה מקודם רב בוויזון (המרוחקת מאושפאל כשבעה קילומטר).6 גם ממנו שמעתי סיפורים רבים אודות זקיני ר' אבא.

*                  *                  *

            כשהייתי לחתן בריגא, התפללתי ב'מנין קאהן'; היו שם חסידים רבים, וביניהם חותני הרב ר' שמעון אריה קאדעס [=קודש]. בראשונה היה נוסע לקאפוסט, ואחר-כך התקשר לאדמו"ר מוהריי"צ נ"ע.

            אביו היה הרב ר' יצחק משה ע"ה, רבה של פונימונעק. חתנו [של הר"ר יצחק משה] היה הרב ר' ישראל נח הקטן  חאצקעוויץ  רבה של קופישאק.7 וכן הרב ר' יוסף [פרידמן] מרוגצ'וב, ברוסיה  אושוועט  שהיה זמן קצר משגיח בליובאוויטש.8 הם היו חסידי ליובאוויטש.

            אביו של הרב ר' יצחק משה היה הרב הגאון החסיד ר' חיים וויילער, הנקרא ר' חיים פאנעדעלער, שהיה רב בפאנעדעל, והיה נוסע אל ה'צמח צדק' נ"ע.

            מחותנו של ר' חיים פאנעדעלער היה ר' לייבלע בטלן נ"ע.9

            בניו של הרב ר' שמעון אריה  גיסיי  היו:

ר' חיים קאדעס, שלמד בליובאוויטש ונותר מחזיק בכל עוז בחסידות ליובאוויטש.

            גם ר' שלמה קאדעס למד בליובאוויטש ונשאר חסיד ליובאוויטש.

*                 *                 *

            יכולתי להאריך עוד הרבה בכתיבה אודות חסידים ידועים, אך סבורני שיקשה עליכם לקרוא כל-כך הרבה דברים בלתי-חשובים שכתבתי, ולדעתי כבר כתבתי יותר מדי...

            תודה לכם על שהאזנתם לי, ואני מאחל לכם הצלחה מרובה במעשיכם הטובים. ובזכות זה נזכה לראות בביאת הגואל בב"א.

חיים אבא ב"ר דוד ווייל (וואלאוויץ)

 

1. אליבא דר"י דזייקובסון, נתקבל ר"י ארש לישיבה בליובאוויטש כבר בחורף של שנת עת"ר ("זכרון לבני ישראל", עמ' כד).

2. על תקופת חייו האחרונה של הגאון הרוגצ'ובי, ראה ב'כפר חב"ד' גל' 893, 894, 897.

3. הוא הרה"ח ר' יהושע חיים ב"ר משה באסאוו (יליד תרכ"ו), שהיה חתנו של הרה"ח ר' זלמן דוכמאן מקורמא (ראה: "אהלי שם", מינסק תרע"ב, עמ' 174; "תולדות ישיבת היהודים בקורלאנד", פיעטרקוב תרס"ח, עמ' 70. מפי רי"נ דוכמאן שמעתי, שנפטר בגיל 48).

4. חסיד חב"די נלהב, היה הולך רגלי לימים נוראים אל ה'רבי'. אמר שיעור גמרא ב'מנין החסידים' (ס' "יהדות לטביה", עמ' 291).

5. אולי הוא השוחט ר' יוסף הילביץ, שגם הוא היה אומר שיעור גמרא ב'מנין החסידים' (שם).

6. נולד תקצ"ח, נפטר תרפ"ד. אודותיו בקונטרס "רבי אליעזר דון-יחייא" (ירושלים, תרצ"ב). בנו של הגה"ח ר' חיים אבד"ק דריסא, שהיה מחסידי אדמו"ר הצ"צ. בצעירותו היה הג"ר אליעזר נלווה אל אביו בנסיעותיו אל הרבי.

7. נולד בבאכמוט בשנת תרמ"ט. רב בפונימונעק (משנת תרע"א עד הגירוש בתקופת מלחמת העולם הראשונה), אבעל (בחזרתו מהגירוש) וקופישאק (משנת תרפ"ה). נהרג עקה"ש בחודש מנ"א תש"א. הי"ד.

8. ראה "זכרון לבני ישראל" (עמ' כד). ושם, שאחר-כך כיהן ברבנות באוסטרובנא. לפי מקור אחר היה רב באבעל.

9. הוא הגה"ח ר' יהודה ליב זאלקינד רבה של דינאבורג-דווינסק, בעל שו"ת "זכר יהודה" (מתלמידי אדמו"ר הזקן. נפטר כ"א כסלו תרי"ח. ראה אודותיו ב'מבוא' לשו"ת "זכר יהודה", מהדורת 'אהלי שם' תשנ"א). וכבר ידענו שר' חיים פאנעדעלער היה מגדולי תלמידיו וסייע בידו בעריכת גיטין וכד' (ראה אודותיו ב'מבוא' לשו"ת "זכר יהודה", עמ' 17, 28-27. נפטר ז' אדר תרל"ג), ועתה נמצאנו למדים שהם גם היו מחותנים ביניהם. וראה בס' "שמועות וסיפורים" (א, עמ' כט) שר' ישראל נח חצקביץ (דלעיל הע' 6) היה חתן בנו של ר' ליב בטלן, אך שיבוש הוא זה (ראה ב"זכר יהודה" שם הע' 46), ועדיין לא נתברר קשר החיתון שהיה ביניהם.

 

                                                            (כפר חב"ד גל' 918)

מאמרים דומים

-