מאמרים

הס' "תורת חיים" והדפסתו (תגובה)

היכל הבעש״ט

י"א הערות לסקירתו של הכותב על הס' 'תורת חיים' לאדמו"ר האמצעי (בגל' ח, עמ' קכט ואילך).

היכל הבעש"ט, ט (כסלו תשס"ה), עמ' קעג–קעו

 

הס' "תורת חיים" והדפסתו

בגל' ח (עמ' קכט ואילך) נכתב אודות הס' "תורת חיים" לכ"ק אדמו"ר האמצעי מליובאוויטש, ויש להעיר על כמה דברים שבמאמר זה.

[א] בהע' 2 נאמר: עיין באגרות קודש אדמו"ר ריי"צ ח"א ע' שמו, אודות מי שחושב שידיעת ספרים אלה ['תורה אור' ו'לקוטי תורה'] דיה. עכ"ל. עיינתי באג"ק הריי"צ, ומצאתי שם דברים שונים לחלוטין!

וזלה"ק: "..ויש עוד שהם גם בעלי מדות פחותות ביותר, גסי הרוח, ומי שיודע אשר ס' התורה-אור הוא דרושי חדשי החורף, וס' לקוטי-תורה הוא דרושי חדשי הקיץ, מתגאה לומר חוות דעתו על משפיע...". עכ"ל.

[ב] באותו עמוד נאמר, שאדמו"ר הריי"צ מונה (באג"ק שלו, ח"ג ע' תקמא) עשרה ספרים שהדפיס אדמו"ר האמצעי. ברם, באג"ק שם מפורש שאלו הם "ספריו שבדפוס", ולא הספרים שהדפיסם בעצמו (הכותב מעיר על דבר פלא, שבאותו מכתב לא נזכר ה'עטרת ראש'. ועוד יש להפליא הפלא ופלא, שהס' תורה-אור נמנה שם בין ספרי אדמו"ר הזקן, ואילו הלקוטי-תורה נמנה בין ספרי אדמו"ר ה'צמח צדק'!).

[ג] בעמ' קל מובאים דברי הרה"ק מזידיטשוב, המביע את התנגדותו לשיטת חב"ד בכתבו: "לא כמו שנדפס בספר אחד לגדול אחד בזמנינו מפורסם.. וקרא שמו בשם שער היחוד", ומפרש בעל המאמר שהכוונה לס' 'שער האמונה ושער היחוד', שנדפס לראשונה (בקאפוסט תק"פ) בשם 'נר מצוה ותורה אור'.

ולדידי אינו פשוט כלל שהכוונה לספרו של אדמו"ר האמצעי (שנקרא, כנ"ל, 'נר מצוה ותורה אור', ובשם 'שער היחוד' נקרא רק חלקו השני), שמא כוונתו לס' 'שערי היחוד ואמונה' של הרה"ק ר' אהרן הלוי מסטרושילא, שנדפס גם הוא (בשקלאוו) באותה שנה.

[ד] בעמ' קלא נמנה 'קונטרס ההתפעלות' בין הספרים שהדפיס אדמו"ר האמצעי, ולא היא! ספר זה לא נדפס בחייו, אלא רק בשנת תרכ"ח, בתוך ה'לקוטי ביאורים' להרה"ק ר' הלל מפאריטש.

[ה] באותו עמוד נאמר: קרוב לסוף ימיו החליט רבינו להתעסק בהדפסת ספר דרושיו על חמשה חומשי תורה; והכותב מאריך בחיפוש מענה לשאלה "מדוע אכן איחר להדפיס את ספרו על התורה".

מסגנון הרצאת הדברים ניתן להתרשם, כאילו היתה הפסקה כלשהי בהדפסת הספרים, עד שבאחרית ימיו החליט אדמו"ר האמצעי להתעסק בהדפסת ספר דרושיו.

אבל אם נעקוב אחר פעילות ההדפסה של רבינו, ניווכח שעסק בה ללא הפסק, וכבר בשנת תקפ"ד החל בעריכת תכנית הדפסת הדרושים, ואף הדפיס בפועל דרוש אחד מפרשת בראשית (ד"ה והנחש היה ערום).

פרשה זו מפורשת במכתביו שנדפסו גם בהוספות למהדורה החדשה של ה'תורת חיים' חלק בראשית, ומשום מה מתעלם הכותב ממנה לחלוטין.

ברור שפרוייקט גדול שכזה נצרך להכנות רבות, ביצועו היה תלוי ביכלתם ובנכונותם של אנ"ש (שהיו רחוקים מן האמידות) לממן את ההדפסה, באופן שלא יגרם הפסד למדפיס (ראה הפרטים באותם מכתבים).

גם אחרי שנים רבות, כשנגשו להדפיס את החלק השני של ס' בראשית (ונתכוונו להמשיך ולהדפיס עוד שמונה כרכים על כל התורה), נצרכו לאיסוף חתימות ודמי-קדימה כדי להוציא את התוכנית לפועל – ראה במכתב המו"ל שנדפס גם הוא במהדורה החדשה של ה'תורת חיים' הנ"ל – ולבסוף לא הצליחו להדפיס אלא חלק אחד נוסף בלבד.

[ו] בעמ' קלב נכתב המשפט התמוה הבא: "בעוד שבדברי הבעש"ט העיקר היא ההתעוררות היוצאת מן התורה.. אולם אצל אדמו"ר הזקן עיקר מטרתו היא להגיע לביאורים במושגים של עולמות עליונים, כוחות הנפש, אחדות השם, בודת האדם בבירור המדות, עבודת התפילה וכיו"ב".

תמיהני אם אדמו"ר הזקן עצמו היה סומך את ידיו על קביעה זו, או שמא היתה היא כחץ בלבו.

אדמו"ר הצ"צ הגדיר את דרושיו של אדמו"ר הזקן בשער ה'לקוטי תורה': "ליקוטי אמרים, מאמרים יקרים, מעוררים הלבבות לעבודת ה'". זו היתה עיקר מטרתו של אדמו"ר הזקן במאמריו וזו היתה עבודתו אשר עבד כל ימי חייו ועליה מסר את נפשו.

[ז] בעמ' קלה מובאים דברי אדמו"ר מוהרש"ב אודות מחשבתו מכבר להדפיס את ספרי אדמו"ר האמצעי, אלא ש"נמנעתי מטעם הנ"ל". וכותב בעל המאמר (בהע' 28): לא ברור לאיזה טעם כוונתו.

ולא הבנתי מה לא ברור כאן: הרי בתחילת אותו קטע כותב הרבי שגם את ה'צמח צדק' צריכים להדפיס, "אבל נצרך על-זה סכום גדול אשר אין ביכולתי לחשוב". אמור מעתה, העדר האמצעים הכספיים הוא שמנע את הדפסת הספרים.

[ח] בעמ' קלז מציין הכותב את הזיקה שבין המאמר ד"ה ויקהל (השני) שבתורת-חיים, לבין מאמרו המפורסם של אדמו"ר הרש"ב, ד"ה ומקנה רב דשנת תרס"ו.

בכך נפתרת שאלה עתיקת יומין, שהיתה חוזרת ונשאלת בכל עת שלמדו את מאמרו הנ"ל של מוהרש"ב; באותו מאמר (בעמ' שי) כותב הרבי, שעבד נאמן משרת את אדונו בעריכת השולחן במעדנים ובנקיון הלבושים וכו', ובמקום זה מוסיף הרבי ואומר: "בנמשל י"ל ענין המעדנים טובים וכו' וענין יופי הלבושים וכו'" – והלומדים היו מתקשים להבין את סגנון הדברים, שהרבי מעלה השערה לביאור הנמשל במשל שהוא עצמו אמרו! ומעתה נמצאנו למדים שהמשל הוא מדברי אדמו"ר האמצעי בתו"ח (דף שצו, ב), ודברי מוהרש"ב באו לבאר את הנמשל שלא נתבאר שם. ודו"ק.

[ט] באותו עמוד מובאת דוגמה מהאוצר הבלום של פתגמים וביטויים שבתו"ח, וביניהם: "מעשה מהבעש"ט ז"ל שהתפלל כמה תפלות בערב שבת שיוכל לענות לשואלו דבר, מעוצם ביטולו והתכללותו למעלה מעלה" (פ' שמות דף מז, ג).

ויש להעיר, שהדברים הללו כבר נאמרו בתו"ח פ' ויחי (דף קח, ג), ובביאור יותר: "ובזה יובן מה שמספרים בשבחי הבעש"ט ז"ל, שהתפלל כמה תפלות והתענה תעניתים שיוכל להשיב לשואלו דבר בעת עליות נשמתו בערב-שבת בין השמשות בקבלת שבת דוקא.. דבשעת קבלת שבת אז עליות כל העולמות עד רום המעלות, והיה נשמתו עולה במעלה ומדריגה גבוה מאד. ולא היה יכול להשפיל את עצמו למטה כלל להשיב לשואלו".

[י] בעמ' קלח מובא "ציטוט פלאי" מד"ה מקול מחצצים.. צדקת פרזונו (דף רמ, א), שבו מבוארת "הקושיא הגדולה" בענין זמן חצות שמשתנה ממקום למקום; בהע' המו"ל בתו"ח שם, נרמז הקשר לדרוש ד"ה צדקת פרזונו של אדמו"ר הזקן משנת תקס"ט, דרוש שנרמז אליו בכמה מקומות שמהם למדנו על תוכנו, אבל הוא עצמו לא הגיענו.

    ופלא על פלא, שדרוש זה נרמז גם בסה"ק 'אור התורה' (ספר חסידות מופלא מבן-אחיו של בעל הפרי-מגדים) פ' משפטים, שמבאר בדרכו שלו את ענין חצות הלילה שהוא שווה לכל ישראל בכל מקום שהוא, ואגב כך מתייחס הוא ל"פלפול ארוך שכתב אחד שבחכמי הדור בפסוק שופטים בשירת דבורה 'מקול מחצצים בין משאבים' וגו', על שאלת פילוסוף אחד, שהוגד לי שהוא שאלת הקיסר וכו', והשיב לו בדברי נסתרים". עכ"ל.

ואין ספק שכוונתו לדרוש זה מאדמו"ר הזקן שהגיע אליו, בתוספת השמועה שהקיסר בכבודו ובעצמו הוא ששאל את השאלה הזו מרבינו, כנראה בעת מאסרו.

[יא] במהדורה הראשונה של התורת-חיים על ס' שמות, היו מסומנים הדפים באותיות והעמודים במספרים. במהדורת הצילום של שנת תשל"ד נשמטו מספרי העמודים, ובמהדורה הנוכחית חזרו ונרשמו גם המספרים הישנים.

התועלת העיקרית הנראית לעין מהחזרת המספרים, היא לנוחיות המעיינים שימצאו במקום כלשהו ציון למספר העמוד שבמהדורה הראשונה, ויוכלו לאתר את הדף גם במהדורה הנוכחית.

אך יש בכך גם "תועלת פרטית" לכמה מאנ"ש: זכורני שפעם נכנס הרה"ח המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן ע"ה לאולם הישיבה, ואמר לכמה בחורים, שזה עתה ראה ב'תורת חיים' משהו מופלא, והוא בעמוד "טויזענט אן דריי" (אלף פחות שלוש): והיה זמן רב שלא הועילו מצות מעשיות דכנסת-ישראל למעלה כלל. עכ"ל.

מעתה יוכלו למצוא אמירה חשובה זו גם בדפוסים החדשים... (אלא שנפלה בהם טעות, ונדפס "הועלו", במקום "הועילו" שבדפוס הראשון).

במאמר אחר של אדמו"ר האמצעי (דרושי חתונה, עמ' תמח) מובאים הדברים בשם הבעש"ט, ובביאור יותר: וקרוב להאמין מה שנשמע בשם הבעש"ט ז"ל, שנודע אליו למעלה שמשך זמן רב כמה שנים לא נתקבל למעלה כל המצות שעשו בנ"י למטה, ונשאר הכל בעולם הפירוד כו', עד שמאיזה סיבה מהתאמצות צדיקים-גמורים ויחידי-סגולה שפעלו בעת רצון למעלה שיקובלו כו'.

 

מאמרים דומים

-