מאמרים

קובץ ליובאוויטש: פולטבה וסביבותיה - בתי כנסיות וחסידים

כפר חב״ד

רשימת הרה"ח ר' שניאור זלמן בזפלוב (בנו של הרב רי"מ אב"ד פולטבה) על רבנים, חסידים ובתי כנסיות בפולטבה שבאוקראינה וסביבותיה.

בתי כנסת וחסידים בפולטבה וסביבותיה

 

בקיץ תשט"ז פנתה מערכת "קובץ ליובאוויטש" בבקשה לאנ"ש, שירשמו את כל הידוע להם מגדולי החסידים שבמשפחתם ובעירם, אודות בתי-הכנסת החסידיים הזכורים להם, תיאור ההווי החסידי במקומם ועוד.

גם שאלונים מיוחדים הוכנו לצורך זה, ונשלחו לרבים מאנ"ש ולכל דורש. הרשימות שהגיעו לכתובת המערכת ב"770" באו תחילה לידי הרבי, ומכמה ציונים שרשם הרבי בגוף כתי"ק על הטפסים, ניכר שעיין בהם קודם שהעבירם למערכת הקובץ.

קובץ ליובאוויטש הפסיק את הופעתו בראשית שנת תשי"ז, ובארכיון המערכת נותר חומר שלא התפרסם. הגיעו לידינו שאלונים רבים מארכיון זה, והפעם אנו מביאים רשימות שכתב הרה"ח ר' שניאור זלמן בזפלוב (בנו של הרה"ג הרה"ח ר' יעקב מרדכי אב"ד פולטבה) על רבנים, חסידים ובתי כנסיות בפולטבה שבאוקרינה וסביבותיה.

 

ב"ה יום ד' אדר"ח אייר תשט"ז, ספצ"א [=ס. פרנסיסקו].

כבוד ידידי הרה"ח כש"ת מוה"ר שמואל נ"י זלמנוב,

אחדשה"ט.

            ק[בלתי] את מכ[תב] המערכת "קובץ ליובאוויטש", ואומר לפעולה טבא, יישר כחכם. ואפיריון נמטי' לכ"ק אדמו"ר שליט"א עבור ההחלטה להמציא "ספר הזכרונות" מחסידי חב"ד די בכל עידן ואתר.

            זהו חוב קדוש עלינו כלפי חברינו אשר רובם נאספו, ויבואו יורשיהם, בלא קבר ישראל, בלא קדיש, יאצ"ט ויזכור. ובפרט הדור הצעיר לא יודע כלל מהם. וטיבותא לשקי', כה"ר שיחי' על טוב טעם וסדר בעריכת הקובץ.

            לי ולאחי הרב ר' שמואל הי"ד, הי' זכות מיוחד להיזכר פעמים רבות בשיחות וביומן של כ"ק אדמו"ר [הריי"צ] נבג"מ זי"ע.

            לדעתי, עלי להזכיר את חסידי חב"ד מהזמן היותר קדום, כי מהזמן המאוחר, יש ת"ל חברי התמימים שיחיו, היודעים יותר ממני.

            ויען כי אדם קרוב לעצמו, אתחיל ממשפחתי, והלאה. ולדעתי, ראוים להיזכר לא רק הבעלי השכלה, כ"א כל מי וואס האט זיך גיהאלטען ביי דער קליאמקי,1 ואף כי בליובאוויטש הי' בטלים ברובא, אבל כ"א במקומו(?)  הי' פועל הרבה בהפצת רצונם של רבותינו הק' זלל"ה ובגשמיות...

            ידידו דוש"ת ומוקירו מאז {שניאור זלמן בעזפאלאוו}

 

            א] אאמו"ר הרה"ח ר' יעקב מרדכי ז"ל בעזפאלאוו, אב"ד דפאלטאווא. י"ב אייר תרט"ו – ל' תשרי תרע"ו. כהן ברבנות מן תרמ"ו עד תרע"ו. מיושבי ומקורבי כ"ק אדמו"ר מהר"ש זי"ע, וממקושרי וידידי2 כ"ק אדמו"ר הרש"ב זי"ע. למדן גדול בנגלה ומשכיל ועובד בדא"ח. משפיע נפלא, ביחוד בתורות כ"ק אדמו"ר האמצעי זי"ע.

            ב] א"ז הר' ניסן בעזפאלאוו, בע"ב חסידי, מניקאפאל. ממקושרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש זי"ע. למדן גדול. נפטר תרמ"ד.

            ג] מו"ח הר"ר חיים ישעי' שניאורסאן ז"ל, בן הרב ר' שלו' דובער מרעציצא, וחתן הרב ר' מרדכי דובער מהרנאסטייפאליע. רב בראמען. נפטר תרע"ז. גאון בנגלה ומתמיד ומשכיל בדא"ח.

            ד] חותני-זקני הרב ר' שלו' דובער שניאורסאן מרעציצא ז"ל. בן כ"ק מהרי"ל זי"ע מקאפוסט.3 למדן ומשכיל גדול בדא"ח.

            ה] חו"ז הרב ר' מרדכי דובער טווערסקי ז"ל מהרנסטאפאלי. גאון מופלג, בעמ"ס "חיבור לטהרה" ו"העמק שאלה".4 חתן הרה"ק ר' חיים מצאנז זלל"ה. הוא אמר לי כי עוסק בתמידות בחסידות חב"ד. הי' נכד אדמו"ר האמצעי זללה"ה.5 נפטר תרס"ד [צ"ל: שלהי תרס"ג].

            ו] אחי הרב התמים ר' שמואל הי"ד. רב בבאברויסק. נהרג בשנת תש"ג או תש"ד עם כל משפחתו. פרטים אודותו תוכלו לקבל מהרה"ג ר' ניסן טעלושקין, כי אני לא ראיתיו מאז שנת תר"פ בברחי מרוסיא.

            ז] אחי התמים ר' דוב ניסן בעזפאלאוו הי"ד, מווארשא. הפרטים אודותיו ידועים לכם. לא ראיתיו שנים רבות.

            ח] גיסי ר' שלמה איטקין מפאלטאווא הי"ד. סוחר חסידי, יר"ש גדול. נהרג בשנת תש"ד.

            ט] גיסי התמים ר' יעקב יוחנן שניאורסאן מראמען. נהרג בשנת תרע"ט בחערסאן. הי"ד.

            י] גיסי התמים ר' שניאור זלמן שניאורסאן מראמען. נהרג בשנת תרע"ט. הי"ד.

            יא] דודי הר' נטע האנזבורג מחערסאן.6 סוחר, חסיד ויר"ש. נפטר בשנת תרע"ח.

            יב] דודי הר' מרדכי באלאטין, שו"ב משאראקא פלך חערסאן. למדן, חסיד ויר"ש. נפטר בשנת תרע"ה.

            יג] החסיד ר' אברהם דוב ז"ל מבאברויסק. למדן מופלג וחסיד, מתלמידי הצ"צ זי"ע. נפטר, זקן, בערך תרנ"ד (ראיתיו בשנת תר"ן בפאלטאווא).7

            יד] התמים ר' משה בצלאל שיינין, שו"ב בפאלטאווא. הי"ד.

            *יד] הרב התמים ר' דוב גרינבלאט [צ"ל: גרינפרעס], מו"צ בפאלטאווא. הי"ד.

            טו] ר' אלחנן שמש(?) עטינגער מפאלטאווא. משכיל בדא"ח.

            טז] ר' יעקב מאגילעווסקי. סוחר, מפאלטאווא. חסיד ויר"ש.

            יז] ר' משה סמילאנסקי. סוחר, מפאלטאווא. חסיד ויר"ש.

            יח] ר' אליעזר סמילאנסקי. סוחר, מפאלטאווא. חסיד ויר"ש.

            יט] הרה"ח ר' משה מאדיעווסקי מחאראל פלך פאלטאווא. סוחר, למדן וחסיד.8

            כ] הרה"ח ר' שמואל גורארי', דיין בחאראל פלך פאלטאווא. חסיד ויר"ש.9

            כא] ר' דוד גורארי', מקאבעליאקי פלך פאלטאווא. יושב בליובאוויטש בשנות תרנ"ד-תרנ"ז. למדן וחסיד.

            כב] התמים ר' משה ב"ר שמואל גורארי', מחאראל. הי"ד.10

            כג] ר' צבי סלוצקי. סוחר מפאלטאווא. חסיד ויר"ש.

            כד] ר' חיים דובער ווילענסקי ז"ל, מקרעמענצוג. משכיל נפלא, סוחר ביי"ג [=יין גפן]. נפטר תרנ"ג.11

            כה] ר' מרדכי דובער ליפשיץ ז"ל, מקרעמענצוג. חתן הרה"ג ר' יוסף תומרקין ז"ל. נכד אדמו"ר האמצעי זי"ע. חסיד, משכיל ויר"ש. סוחר נכבד.

            כו] ר' נחום נח מאיסיעוו שו"ב ז"ל מקרעמענצוג. חסיד ומשכיל.12

            כז] ר' שניאור זלמן זלאטאפאלסקי מקרעמענצוג. מחסידי כ"ק אדמו"ר מהר"ש זי"ע, ואח"כ כ"ק אדמו"ר הרש"ב זללה"ה זי"ע. משכיל נפלא ועובד. סוחר נכבד.13

            כח] ר' אלתר זלאטאפאלסקי ז"ל מקרעמענצוג. סוחר נכבד, מחסידי כ"ק אדמו"ר מהר"ש זי"ע, ואח"כ כ"ק אדמו"ר מהרש"ב זלל"ה זי"ע.

            כט] הרה"ח ר' יצחק יואל רפאלוביטש ז"ל, מקרעמענצוג. חתן הרה"ג ר' יוסף תומרקין ז"ל. רב, חסיד, עשיר. ממקושרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש זי"ע וכ"ק אדמו"ר מהרש"ב זללה"ה.8

            ל] הר' שמואל אפרים קאנטארוביץ מקרעמענצוג. סוחר, מוסמך להוראה, חסיד ולמדן.

            לא] ר' שמעון קטאמפערט(?) ז"ל, מדאלינסק פלך חרסון. סוחר וחסיד, ממקושרי כ"ק אדמו"ר מהרש"ב זלל"ה זי"ע.

            לב] הר"ר חיים ליב איטקין, מאטשאקאוו פלך חערסון. רב, למדן וחסיד.8

            לג] הר' יהושע דאברוסקין שו"ב מחרסון. מחסידי כ"ק מהר"ש זלל"ה, ואח"כ כ"ק אדמו"ר מהרש"ב זללה"ה. חסיד, למדן ועשיר.

            לד] הרה"ח ר' אליעזר מציצערסק, הי"ד. מיקירי התמימים. ר"מ ומשפיע בישיבת תו"ת דחערסאן. פרטים אודותיו מזקני אנ"ש שיחיו בניו-יארק.14

            לה] הרה"ח ר' מאיר ליב ז"ל. מיקירי התמימים. כ"ק אדמו"ר מהרש"ב זלל"ה זי"ע שלח אותו ע"פ בקשתי, בתור משגיח בחערסאן. נפטר בדמי ימיו בשנת תרע"ט. פרטים אודותיו מזקני התמימים שיחיו בניו-יארק.15

            לו] התמים ר' פסח ..פינקעל מחערסאן. למדן ומשכיל. הי"ד.

            לז] ר' משה שו"ב חאריטאנאוו, מחרסאן. הי"ד. חסיד ויר"ש.16

            לח] ר' פתחי' איטענזאהן הי"ד. סוחר, מחערסאן. חסיד ויר"ש.17

            לט] התמים ר' דובער קלומין, שו"ב מחערסאן. הי"ד.

            מ] ר' דובער סערעברעניק(?). סוחר, מחרסאן. הי"ד. חסיד ויר"ש.

            מא] הר' ישראל פערטקאף, מחרסאן. סוחר נכבד. מקושר גדול לליובאוויטש.

            מב] הר' שמעון שו"ב לעווין מחערסאן. מתלמידי הצ"צ זי"ע.

            מג] הר' זאב וואלף דאברוסקין, שו"ב מסאראקא פלך חערסאן. מיושבי ליובאוויטש. חסיד ולמדן ויר"ש. הי"ד.

            מד] הר' אברהם יעקב דאברוסקין. סוחר. מיושבי ליובאוויטש.

            מה] הר"ש פויזנער. שו"ב(?) מאדעסא. משפיע בדא"ח, חסיד ולמדן. הי"ד.

            מו] החסיד סקווירסקי מאדעסא. סוחר. חסיד, ממקושרי כ"ק אדמו"ר מהרש"ב זלל"ה. הי"ד.

            מז] התמים ר' נתן נטע מפאהאר. מיקירי התמימים. כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב זלל"ה שלח אותו אלי בשנת תרע"ז בתור מחנך לבני שיחי'. נהרג בשנת תרע"ט. הי"ד.18

            מח] החסיד הישיש ר' מרדכי יואל ז"ל מהאמליא. מחסידי כ"ק הצ"צ זי"ע. משפיע בהאמליע. בשנות תר"ס-תרס"ה הי' נוסע לרעציצא.19

            מט] הר' .. ניחאמקין ז"ל, מהאמליע. סוחר. מחסידי הצ"צ זי"ע.

            נ] הר' דובער ניחאמקין ז"ל. סוחר. מחסידי הצ"צ זי"ע.

            נא] הר' שמואל ליב עפשטיין ז"ל. מחסידי הצ"צ זי"ע, ואח"כ נסע לליאדי. בעל אחוזת חאלמי. נפטר תרס"א בערך.20

            נב] הר' חיים אליעזר ביחאווסקי ז"ל, מחאלמי. משכיל ולמדן. סוחר.21

            נג] הר' שמרי' קאזארנובסקי ז"ל מחרקוב. סוחר. משכיל ולמדן. מחסידי קאפוסט.

            נד] הר' מרדכי באהאם מחרקוב. משכיל בדא"ח. סוחר. מחסידי קאפוסט.

            נה] הר' מרדכי קלינסאן(?) ז"ל מחרקוב. סוחר. חסיד ויר"ש ונדבן גדול. הי' מקושר לכ"ק הרש"ב זי"ע.

            נו] הרב ר' ישראל יפה ז"ל מבעלץ, באסאראביא. למדן ומשכיל. מחסידי קאפוסט. נפטר תרפ"ב בערך.22

            נז] ש"ב הר' מענדל בן זכרי' יפה מיעקאטערינוסלב. סוחר. מקושר לכ"ק מהרש"ב זי"ע (נזכר ביומן של חתונת תרנ"ז).23

            נח] ר' שמואל אבא דוליצקי מאדעסא. הי"ד. חסיד ומקושר של כ"ק מוהרש"ב זי"ע.24

            נט] ר' חיים יעקב שו"ב מאדעסא. חסיד ומקושר של כ"ק מוהרש"ב זי"ע.

*

            יוכל היות כי איזה מהנזכרים אצלי, כבר נזכרו ע"י אחרים, ע"כ על המערכת לבקר.

*

בתי המדרש חב"ד

            פאלטאווא: בהמ"ד של "קהל", בהמ"ד "זעלענסקי", בהמ"ד "שוק החדש", בהמ"ד "בית החולים", בהמ"ד "פאדאל"(?).

            חארקוב: בהמ"ד "מעשצאנסקי".25

            רעציצא: כל בתי המדרש של העיר.

            חערסאן: בהמ"ד של "סוחרי עצים", "חב"ד" של קומאן(?).

            בעלץ: בהמ"ד של "הרב יפה".26

            אקערמאן: בהמ"ד "הגדול".

            בראילא(רומעניא): בהמ"ד "חב"ד", בהמ"ד "הגדול".

 

1. =כל מי שהיתה לו אחיזה ב"כף המנעול" [של החסידות, הרבי והחסידים].

2. הר"ר יעקב מרדכי הוא היחידי המתואר ברשימה זו כ"ידיד" רבוה"ק, ולא בכדי; אדמו"ר הרש"ב עצמו מתבטא אודותיו בביטויים אשר אין כדוגמתם: "אהבתי אהבת איתן אל כ' ידי"ע הרה"ח מוה"ר יע"מ ז"ל.. מאנה הנחם נפשי על אוהב דבק ידיד נפש אשר ניטל מאתי.." (אג"ק, ב, עמ' תתיב).

גם אדמו"ר הריי"צ, במכתבו בדבר "יסוד האחוה ונועם הריעות הוא האהבה", כותב: "נעימות דרכי האהבה ופעולהת ראה ראינו בהנהגת כבוד הורינו, הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק [מוהרש"ב] זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, וכבוד אביו [של מקבל המכתב] ידידו ואוהבו, הרב [ר' יעקב מרדכי] זצ"ל, אשר מיום הכירו איש את רעהו באהבה הלכו ובידידות התרועעו כאחים חלקו.." (אג"ק, א, עמ' קנב. יעו"ש עוד גם בהמשך המכתב).

3. בנו של אדמו"ר ה'צמח צדק'.

4. אלו חיבוריו בהלכה, ובחסידות כתב את ס' "עמק החכמה" ו"פלא יועץ".

5. זקינו – הרה"ק ר' יעקב ישראל מטשערקס – היה חתנו של אדמו"ר האמצעי.

6. הוא אחי אמו של הכותב.

7. ראה אודותיו: 'התמים' (ב, עמ' קכ ואילך); ס' השיחות תרפ"א עמ' 14 הע' 19; 'כפר חב"ד' גל' 580 (עמ' 35-30). אדמו"ר הרש"ב כותב אודותיו: ..מהותו ומעלתו הרוממה, אשר הוא למדן גדול בקי בש"ס, ומשכיל נפלא בדא"ח ויד לו בקבלה.. וגם יש לו יד בחקירה ותכונה, ויר"ש גדול (אג"ק, ג, עמ' כב-כג).

8. מהעומדים לימין אדמו"ר הרש"ב בעסקנות הציבורית (ראה באג"ק מוהרש"ב ומוהריי"צ לפי מפתח-השמות).

9. אודותיו בס' "אהלי שם" (פינסק, תרע"ב), עמ' 77-76.

10. ראה שם, עמ' 77.

11. ראה אודותיו בקובץ "פרדס חב"ד" (גל' 5), עמ' 76-61.

12. ראה בס' "לקוטי ספורים" (כפר חב"ד תשכ"ו), עמ' קעז, מעשה שהיה לו ולר' חיים בער וילנסקי עם אדמו"ר הרש"ב.

13. נזכר באג"ק מוהרש"ב, ובאג"ק מוהריי"צ לרוב, בהפלגת מעלתו.

14. ראה: "בטאון חב"ד" (גל' 24), עמ' 21-20; "ליובאוויטש וחייליה", עמ' 238.

15. על הישיבה בחרסון ראה: "תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית", עמ' רמא; "זכרון לבני ישראל", עמ' ס (ושם גם על מעורבותו של רש"ז בעזפאלאוו בניהול הישיבה). ובכל אלו לא מצאתי את שמו של ר' מאיר ליב ז"ל.

16. נזכר בס' "זכרון לבני ישראל", שם, בהקשר לישיבה בחרסון.

17. ראה אודותיו בס' "לקוטי ספורים", עמ' קפא (ושם, שהוא היה גיסו של השו"ב ר' משה חריטונוב הנ"ל.

18. הוא היה ראש קבוצת המנגנים בישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש, ונזכר ב"ספר הניגונים". בס' "ליובאוויטש וחייליה" (עמ' 440) נאמר, שהוא נפטר בגלות סמארקאנד ממחלה בימי הרעב. אך על-פי האמור כאן בפנים,  נהרג ר' נטע עשרות שנים לפני כן!

19. סיפורים רבים אודותיו, בס' "לשמע אזן", לנכדו ר' שניאור זלמן דוכמן.

20. והוא חותנו של רח"א ביחובסקי דלהלן.

21. הוא הוציא לאור עולם רבים מספריהם של רבוה"ק וגדולי תלמידיהם; אודותיו: בפתיחת הס' "כתבי הרח"א ביחובסקי" (ברוקלין תש"נ).

22. הוא נין ונכד לרה"ח ר' ישראל מדוברובנא ובנו ר' שלמה מצאשניק (שניהם מתלמידיו של אדמו"ר הזקן), והוא גם הוציא לאור את הס' "שארית ישראל" לזקינו הר"ר ישראל הנ"ל (קלוזש תרפ"ד). ראה: "די אידישע היים" גל' 60 (עמ' כא ואילך), גל' 61 (עמ' יב ואילך).

אודותיו נכתב בקובץ "הפוסק" (גל' טבת תשי"ב): נולד בשנת תר"ח (1848) בעיר סעננא פלך מוהילעוו (רוסיה הלבנה). נפטר בשנת תרפ"ז (1927) ה' טבת, בלצי, בסרביה (כעת דרום רוסיה).

כבר בילדותו נצטיין במוחו החריף ונקרא בשם "העילוי מסעננא". למד נגלה ונסתר מפי גדולי התורה בזמנו בבית הרבי מקופוסט. ממשפחת אנשי חב"ד ותיקים.

בשנת תרמ"ד (1884), כשפנו אנשי חב"ד שבעיר בלצי להרבי הליובאביטשי שישלח להם איש הראוי לכהן בכתר הרבנות בעיר זו – עיר ואם גדולה בישראל – שלח להם את ר' ישראל שהיה אז בן 36. הוא למד עם בני הרבי האמצעי[?].

ארבעים ושתים שנה כיהן ברבנות בעיר זו, והיה מכובד מאד ומקובל על כל אנשי הקהילה. היה גדול בנגלה ובנסתר והצטיין בהתמדתו בלימודים ובידיעתו העמוקה, וכן בזכרון נפלא, יוצא מן הכלל.

חיבה יתירה נודעת ממנו לחכמת החב"ד והקבלה בכלל, שהגה בהם יומם ולילה. כתב הרבה פירושים על התורה שבע"פ ושבכתב. חמישה כרכים גדולים מכתביו כבר היו מוכנים לדפוס. על גליוני הש"ס שלו היו הערות הראוים לדפוס, ואפשר היה לסדר מהם חיבור גדול. ולצערנו הגדול הלכו כולם לאיבוד בשנות השואה ביחד עם הספריה שלו. חבל, חבל. ע"כ.

23. בס' השיחות תש"ג (עמ' 169): י"ז אלול תרנ"ז [בסעודת שבע-ברכות בחתונתו של אדמו"ר מוהריי"צ]; ..הרב ר' יעקב מרדכי [בזפלוב] ור' אשר גראסמאן [מניקוליוב] מנגנים הניגון המיוחס להצדיק ר' מיכעלע מזלאטשוב, והוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק [מוהרש"ב] עיני קדשו סגורות ומנגן עמהם בלחישה ובדבקות ודמעותיו נגררות על לחייו.

האברך החסיד ר' מענדיל ב"ר זכרי' יפה  מיעקאטערינאסלב  ושנים מבחירי הבעלי כלי זמר שבאו מוויטעבסק, מלוים את המנגנים בכינורותיהם בקול דממה מתאים לתנועות הניגון...

24. נמנה עם בני השורה הראשונה של הגבירים, שעמדו הכן לסיפוק כל הצטרכויותיו של אדמו"ר הרש"ב בענייני הכלל והפרט (ראה באג"ק מוהרש"ב). ואמר עליו הרבי, ש"הורתו ולידתו בקדושה" – דהיינו שהוא חסיד מתולדתו ("זכרון לבני ישראל", עמ' לח).

במכתביו קורא לו אדמו"ר הרש"ב "מחותני", כנראה מפני שגיסתו (מרת שיינא ברכה, אשת הרבנית שטערנא שרה) היתה נשואה לר' נפתלי דוליצקי מקאמינקא.

ברשימתו אודות סידור הבעש"ט ('כפר חב"ד', גל' 906, עמ' 28), כותב אדמו"ר הריי"צ בשנת תרס"ו: "הסידור הזה הוא הונו ורכושו של הגביר הנכבד ר' יצחק ליפסאן מעיר קאמינקע.. ועפ"י בקשת וערבון של האברך היקר ר' שמואל אבא ב"ר נחמן דאליצקע מנחאיאווקע.. נשלח לכ"ק אאמו"ר שליט"א..".

ר' שמואל אבא דוליצקי נולד בערך בשנת תרל"ה. בשנת תרצ"ז נעצר באודיסה יחד עם עוד כמה חסידים ועקבותיו לא נודעו.

25. ראה בקובץ "העבר", כא, עמ' 202 ואילך.

26. על ביכ"נ זה מסופר בקובץ "הפוסק" (גל' חשון תש"ג), שהוא נבנה ע"י ר' יצחק מלך ב"ר ישראל יפה הנ"ל, בתוך ביתו שבטבור העיר – "בית-הכנסת לתפארה, הנקרא בית כנסת 'יפה' בבלצי עד היום הזה".

                                                                        (כפר חב"ד גל' 921)

 

מכתב למערכת

ר' נתן נטע הי"ד

            ברשימתו של רש"ז בזפלוב ע"ה (כפר חב"ד גל' 921 עמ' 61 אות מז) נאמר, שהת' ר' נתן נטע מפאהאר, נהרג בשנת תרע"ט.

            ובהע' 18 שם הובא מס' "ליובאוויטש וחייליה", שר"נ נטע מפאהאר נפטר בסאמארקאנד בימי הרעב [דהיינו בשנת תש"ה לערך].

            העיר לנו הרה"ח ר' ישראל פינסקי שי', שכנראה נתחלף לו לרש"ז בזפלוב בין ר' נטע רבינוב מפאהאר לר' נטע פינסקי מאזאריטש הי"ד, שהוא זה שנהרג בשנת תרע"ח בפרעות שנערכו בחרסון, כשגדוד החיילים היוונים שרפו את המחסנים שבהם היו עצורים מאות יהודים (ראה בזכרונותיהם של רע"ז סלונים ור"ש גורודצקי, מגדל-עז עמ' 15-14. ר' נטע פינסקי מאזאריטש נרשם ב"ליובאוויטש וחייליה" עמ' 398, ושם: נהרג ע"י רוצחים שהתנפלו על קבוצת בחורים בשנת תרע"ט. וראה גם בס' "זכרון לבני ישראל", עמ' מב).

            באותה שעה נשרפו שם ר"ל גם הת' ר' יעקב יוחנן והת' שניאור זלמן, בניו של הרה"ח ר' חיים שניאורסאן מראמען (את שניהם רושם הרש"ז בזפלוב  גיסם  באותיות ט-י).

            וה' יזכנו שלא יהיו עוד שוד ושבר בגבולנו, ונכתב ונחתם לשנה טובה ומתוקה.

 

 

מאמרים דומים

-