'הגולם מפראג' והיהדות

'בינה מלאכותית' - כפירה בעיקר?!

                   במדור 'לדעתי' (גל' י"ט/10-9) תמה הקורא שי וקנין על "הגישה הדתית" ו"הגישה הדתית מדעית" המיוצגות במאמרו של פרופ' א' בורקט "בינה מלאכותית" (גל' י"ט/4), שהרי לא ידוע על התייחסות לנושא זה מנקודת ראות של הדת היהודית.

                   בהומור החביב האופייני לו, משיב פרופ' בורקט (באותו מדור) שלא ידוע לו אם מועצת גדולי התורה או הרבנות הראשית או סמכות הלכתית אחרת עסקו אי פעם בסוגיות הבינה המלאכותית, אך ברור לו שכל גישה אחרת מזו שצוינה במאמרו הנ"ל, חייבת להתקבל ככפירה בעיקר גם בדת היהודית.

                   לדעתי, חבל שנושא חשוב זה לא זכה להתייחסות רצינית יותר, והמערכת לא מצאה לנכון לפנות לבר-סמכא אקדימי בשטח הפילוסופיה הדתית או התיאולוגיה. שהרי תשובתו של פרופ' בורקט אינה אלא חזרה על דבריו הראשונים, ושאלת הקורא במקומה עומדת: היכן מצינו התייחסות לנושא זה מנקודת ראותה של הדת היהודית? מאיזה מקור יהודי שאב פרופ' בורקט את דעתו הנחרצת כי "כל גישה אחרת מזו [שהוא מציגה במאמרו כ'גישה הדתית'] חייבת להתקבל ככפירה בעיקר"?

                   פרופ' בורקט מפנה את הקוראים למאמרו של פרופ' י' לייבוביץ ('מחשבים', מרץ 1984), וטוען שעיון במאמר זה ישכנע כי קיימת "גישה דתית מדעית" לנושא הבינה המלאכותית.

                   קבלתי את ההמלצה, קראתי בעיון את מאמרו של פרופ' לייבוביץ, והשתכנעתי כי טעות בידו של פרופ' בורקט; בכל מאמרו החשוב של פרופ' לייבוביץ לא מופיעה אפילו פעם אחת מלת המפתח "הדתית" 'נפש' (ולא 'נשמה' ו'רוח') או כל מחשבה "דתית" אחרת. כל טיעוניו הם מדעיים-טהורים ללא עירוב קורטוב של אמונה.

                   וזו תמצית דבריו: ניתן לומר שהמחשב יכול להוות (בהסתייגות מסויימת) מודל של המוח, אולם לא מודל של החשיבה (מיכניזם ולא אינטליגנציה). חישוב - כן, מחשבה - לא. המחשב יכול לעסוק ולקבל החלטות במשמעויות ובערכים כמותיים, אבל לא איכותיים. לדוגמה: כשניצבת במשפט גירושין בעיית 'טובת הילדים', הרי גם אם נזין את המחשב בכל הנתונים הקיימים, לא יוכל לשקול ולהכריע מה עדיף: סביבה תרבותית, או רמת חיים. חינוך לתורה ומצוות תוך הינתקות מהמולדת, או השארות במולדת תוך עזיבת אורח החיים הדתי. והרי יתכן שגם שני בני אדם אינטליגנטיים יגיעו במקרה זה להחלטות שונות - וזו הראיה שיש לפנינו ענין של שיקול-דעת, היינו אינטליגנציה, שאין זה מסוג הדברים שהמחשב מסוגל להתמודד אתו (וגם אם יתוכנת לכך, הרי שיהיה מוזן בהשקפותיו האישיות של המתכנת ולא בשיקול-דעת אובייקטיבי).

                   עד כאן דבריו של פרופ' לייבוביץ. ואיני יודע היכן מצא כאן פרופ' בורקט את השפעתה של אמונתו האישית של הכותב, שעל פיה הגדיר את הטיעונים כ'דתיים מדעיים'. באותו קו מחשבה יכול הוא גם לטעון שכל הערכים במדעי הטבע שנכתבו או שנערכו ע"י פרופ' לייבוביץ ב'אנציקלופדיה העברית' הנם "דתיים מדעיים", ואם נמשיך נוכל לומר כי 'תורת היחסות' של איינשטיין 'יהודית' יותר מהתיאוריות של גלילאו וניוטון (בגלל יהדותו של איינשטיין), והחיסונים של לואי פאסטר יהיו (מאותה סיבה) פחות 'יהודיים' מאשר החיסונים של סאלק וסייבין...

                   גם ל'גישה הדתית' המוצגת במאמרו הראשון של פרופ' בורקט לא מצאתי אחיזה ביהדות, ואף אם נאמין שהנפש היא אלוקית במהותה (וזו אמנם אחת מהגישות הקיימות ביהדות), אבל הדברים שפרופ' בורקט שם בפי אותם מאמינים (שיש חשיבות עקרונית לכך שאין אנו יודעים את פעולת המוח, ולעולם לא נדענה) הם חסרי בסיס. טיעון זה בנוי על הזהות שבין הנפש והמוח, וזהות זו אינה "דתית" (כשכוונתנו לדת היהודית). והרי גם הגישה הרואה בנפש מהות אלוקית מייחסת תכונה זו רק לנפשו של היהודי, בה בשעה שאותה גישה אינה טוענת שהחשיבה היא פעולה המאפיינת רק את היהודים...

                   פרופ' בורקט מייעץ לחפש התייחסות לנושא זה בכתביו של המהר"ל מפראג "שהוא, כידוע, עסק בתחום שאנו מכנים היום בשם רובוטיקה". ללא שנכנס לדיון היסטורי האם אמנם יצר המהר"ל את 'הגולם' הידוע (ראה ב'אנציקלופדיה העברית' בערך 'גלם'), אבל כאן יש בידינו קצה חוט להכיר את דעת ההלכה בסוגיה זו; החל מן המאה ה17- פוגשים אנו בדיונים הלכתיים בדבר כשרותו של 'גולם' יציר אדם "להשלים מנין" ולהתפלל בציבור... בדיונים אלו מובאים סיפורים מהתלמוד ומן הדורות המאוחרים על חכמי ישראל שיצרו 'גלמים', והרבנים בוחנים את השאלה מאספקטים שונים, ובהם גם הערכת ה.I.Q. של ה'גולם', שהרי אם הוא חסר דיעה ודאי שאינו כשר להצטרף למנין, ככל אדם המסווג בהלכה כ'שוטה'. הממעטים בכישוריו של ה'גולם' סבורים (כדעת המקובל ר' משה קורדובירו מצפת, בן המאה ה-16) שאין בו בינה יותר מאשר לבעל-חיים מאולף (אגב, האם בעתיד הנראה לעין יצליחו המדענים ליצור מחשב בעל אינטליגנציה "רק" כשל בעל-חיים הניתן לאילוף, דולפין למשל?).

                   ובכל הדיונים הללו לא מצאתי מישהו שיאמר שאפילו המחשבה על אפשרות ייצור 'גולם' בעל בינה מלאכותית היא 'כפירה בעיקר' (כדעתו הנחרצת של פרופ' בורקט, בשם היהדות כביכול).

                   בדברי חז"ל מוצאים אנו את התנגדותם לדיעות האוסרות התערבות אנושית בסדרי הבריאה האלוקיים (כגון איסור לתת צדקה לעני בטענת "הבורא רצה שאדם זה יהיה עני"; איסור לרפא את החולה "שהבורא גזר עליו שיהיה חולה"). כנראה שקיימות דתות מסויימות האוסרות השתלת איברים בטיעונים דומים, וכן הורדת גשמים מלאכותיים וכד', ואולי לדעתם יצירת בינה מלאכותית אף היא התערבות אסורה וחדירה אנושית לתחום האלוקי. אבל, כאמור, אין לשיטות אלו דבר עם הדת היהודית.