מאמרים

על שליחת יד בפירוש הרשב"ם (תגובה)

בית אהרן וישראל

מגיב לדברי מ. רוזנגרטן (גל' פג, עמ' קנח) שמפקפק באמיתיותו ומקוריותו של פירוש הרשב"ם לפרשיות בראשית–לך משום שמצא בו דברי "מינות ואפיקורסות"! שיטת המפרשים הראשונים והאחרונים שמבחינים ומפרידים בין "פשוטו של מקרא" לבין דרכי ההלכה. "לכן יש להתרות במו"לים שלא יהיו נחפזים 'לצנזר' את פירוש הרשב"ם מכח סברות תמוהות וקלושות, ויחרדו לנפשם מאזהרות הקדמונים דלייטי ליד המגיהה בספרים".

בית אהרן וישראל, פו (כסלו–טבת תש"ס), עמ' קנ

 

על שליחת יד בפירוש הרשב"ם

בגל' פג (עמ' קנח) נדפסו דברים מוזרים ומשובשים אודות פירוש הרשב"ם לפרשיות בראשית-לך, והכותב "מפקפק מאד באמתיות ומקוריות הפירוש הזה" (ובסיום דבריו ספיקו הופך לודאי: "כאמור, לא יצא מעטו [של הרשב"ם]".

וכל כך למה? משום שהכותב מצא (ח"ו) בפירוש זה "דברים הנוגדים את מסורת חכמי ישראל", וגם "מינות ואפיקורסות"! ומביא ל"דוגמא" את דברי הרשב"ם שהלילה הולך אחר היום, שהוא נגד דברי חז"ל.

ובדרך זו ניתן לומר שגם פירושו של הרשב"ם לפ' משפטים לא יצא מעטו, שהרי פירש שם (כא, ו) "ועבדו לעולם – כל ימי חייו", וזה נוגד את מסורת חכמי ישראל שהוא עולמו של יובל!

ובפסוק שאחריו: "לא תצא כצאת העבדים – בשש שנים", וזה נוגד את מסורת חכמי ישראל שלא תצא בשן ועין!

ובפסוק י': "ועונתה – בית דירה" – ולא כפירוש חז"ל!

ובפ' בא (יג, ט) מפרש הרשב"ם "והיה לך לאות על ידך: לפי עומק פשוטו, יהיה לך לזכרון תמיד כאילו כתוב על ידך, כעין שימני כחותם על לבך" – פירוש שהאבן-עזרא מגדירו (שם) כחלוק על אבותינו הקדושים!

ולא בפירוש הרשב"ם לבדו, אלא גם בפירוש רש"י ניתן למצוא דברים הנוגדים את מסורת חכמי ישראל, כגון בפ' תזריע (יג, ו) שאם הנגע עמד במראיתו טמא, והוא דלא כדרז"ל (יעויין ברמב"ן שם). וזאת בנוסף לפעמים רבות שרש"י מדגיש שפירוש חז"ל אינו תואם את ביאורו שלו לפשוטם של הכתובים.

ומה לי להכביר בדוגמאות, יעויין ב'תורה שלימה' (כרך יז עמ' רפו ואילך) שהאריך בביאור שיטת המפרשים הראשונים והאחרונים (עד לשיטת הגר"א), שמבחינים ומפרידים בין "פשוטו של מקרא" לבין דרכי ההלכה, והביא דוגמאות לרוב (ובכרך כב עמ' כז הוסיף שכן היא שיטתו של רב האי גאון).

גם אדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל דרך רבות פעמים בדרך זו, בביאוריו לפירש"י עה"ת, שכלל נקוט בידו שפירושי רש"י הם בדרך הפשט ולא בדרך ההלכה.

כך שאין שום דבר יוצא מגדר הרגיל בפירושו של הרשב"ם לפס' "ויהי ערב ויהי בוקר", וכפי שהוא עצמו מבחין (בתחילת פירושו לתורה ובריש פ' משפטים) בין דרכו בפירוש פשט הכתוב, לבין דרשות ההלכה של חז"ל שהן אמת לאמיתה, אע"פ שאינן עולות בקנה אחד עם הפשט הפשוט.

(ומה שכתב הכותב בגל' שם, שבהמשך דבריו סותר הרשב"ם את דברי עצמו וכותב שהיום הולך אחר הלילה, אלו דברים שאין להם שחר).

וכדאי לדעת, שההשלמה לפירוש הרשב"ם נדפסה כבר בחומשים שבהוצאת האחים שולזינגר (נ.י. תש"י), ושם הוסיף הרמ"מ כשר ע"ה "באור לרשב"ם תמוה" – הוא פירוש הרשב"ם דביה עסקינן – ומביא מכמה גדולים (ובהם "המקנה" לקידושין לז, ב), שקודם מ"ת היה הלילה הולך אחרי היום שעבר. יעו"ש באריכות. 

לכן יש להתרות במו"לים שלא יהיו נחפזים "לצנזר" את פירוש הרשב"ם מכח סברות תמוהות וקלושות, ויחרדו לנפשם מאזהרות הקדמונים דלייטי ליד המגיהה בספרים (ראה אנציקלופדיה תלמודית, ערך 'הגהה', עמ' קצח).

 

מאמרים דומים

-