בטאון חב״ד
בטאון חב"ד, 36–37 (ניסן תשל"ב), עמ' 17–19
נוסח ״התנאים״ של שידוכי כ״ק אדמו״ר מוהרש״ב נ״ע
למז״ט יעלה ויצמח כגן רטוב מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מה׳ הטוב
אלו הן ראשי הפרקים בעזר שוכן שחקים, שנדברו והותנו בין הני שני הצדדים, היינו מצד האחד, ה״ה הרב המפורסם וכו׳ כ׳ מוה׳ שמואל שליט״א בכ״ק אדמו״ר שליט״א העומד מצד בנו החתן היניק וחכים מוה׳ שלום דובער נ״י. ומצד השני היה כבוד הרב המפורסם וכו׳ מוה׳ יוסף יצחק שליט״א בכ״ק אדמו״ר שליט״א, העומד מצד בתו הבתולה המהוללה מי שטערנא שרה תחי׳.
ראשית דבר ה״ה החתן מי שלום דובער הנ״ל ישא למז״ט את הכלה שטערנא שרה הנ״ל בחופה וקידושין כדת משה וישראל, ואל יבריחו ואל יעלימו לא זה מזו ולא זו מזה, וישלטו בנכסיהון שוה בשוה, וידורו ביניהם באהבה וחיבה כאורח כל ארעא.
ה״ה הרב המפורסם מוה׳ שמואל שליט״א העומד מצד בנו החתן התחייב א״ע ליתן מתנה לבנו החתן שי׳ סך עשרה מאות רוכ״ס, היינו בכל שנה ושנה סך מאה רו״כ, להשלישם ביד השליש המרוצה לשני הצדדים, עד כלות עשרה שנים מהיום דלמטה, מתנות להכלה נכלל בזה, מזונות להזוג על שולחנו משך חמשה שנים, שלשה שני׳ ראשונים שאחר החתונה, ושתי שנים אחר כלות שלשה שנים ראשונים שיחזיק אבי הכלה על שולחנו, ומחוייב להלבישם ולהנעילם ולהספיק להם כל צרכיהם משך זמן הנ״ל ולשכור מלמד להועיל לבנו החתן הנ״ל שי׳ כמנהג הנגידים המפורסמים.
ה״ה הרב המפורסם מוה׳ יוסף יצחק שליט״א העומד מצד בתו הכלה הנ״ל התחייב א״ע ליתן נדן לבתו הנ״ל סך חמשה עשר מאות רוכ״ס, היינו בכל שנה ושנה מאה וחמשים רוכ״ס, עד כלות עשרה שנים מהיום דלמטה, מתנות להחתן נכלל בזה, ולהשלישם ביד השליש המרוצה לשניהם, מזונות להזוג על שולחנו משך חמשה שנים, היינו שלשה שנים אחר כלות שלש שנים של אבי החתן, ועוד שתי שנים אחר שתי שנים אחרונים שיחזיק אבי החתן הנ״ל, ולהלבישם ולהנעילם ולהספיק להם כל צרכיהם משך זמן הנ״ל, ולשכור מלמד להועיל להחתן הנ״ל, בגדים לבתו הכלה תחי׳ כמנהג הנגידים המפורסמים. החתונה תהי׳ איה״ש בקיץ שנת תרל״ה בירושלים, תובב״א, על הוצאות אבי הכלה הנ״ל, רח״ש וכל״ז לחצאין, מ״מ צור״ד טו״ק כנהוג, ומחמת וכו׳, ע״ק מצד החתן הרב מוה׳ משה יהודה ליב נ״י בהרב וכו׳ מוה׳ יוסף בונם ז״ל מבארדיטשוב, ע״ק מצד הכלה הרב מוהר״ר שניאור זלמן מרדכי נ״י בהרב המפורסם וכו׳ מוהר״ר יוסף יצחק שליט״א, והצדדים הנ״ל מחוייבים לפצות את הע״ק הנ״ל שלא יגיע להם שום היזק וגרה״ז. וקנינא מן הצדדים ומן הע״ק הנ״ל על כל הא דכתוב ומפורש לעיל במנא דכשר למיקניא ביה והכל שריר וקיים וכל הנ״ל נעשה בת״כ ובקגא״ס ובכל אופן היותר מועיל עפ״י ד״ת כמנהג וכתוקף תנאים ראשונים דנהיגן בישראל, בפנינו עדים הח״מ היום יום א׳ עשרה ימים בחודש סיון שנת חמשת אלפים ושש מאות ועשרים וחמשה ליצירה ובאעה״ח יום הנ״ל שנת הנ״ל פה ק״ק ליובאוויטש.
נאום מנחם נחום יצחק אייזיק ב״ר יהודא ז״ל חאנין
ונאום - - - (הלוי ?) - - - (אשכנזי ?) - - -
גם אני מתחייב ליתן אי״ה מתנה לנכדיי היקרים שי׳ בכל שנה ושנה סך חמשים רוכ״ס ס״ה חמשה מאות רוכ״ס נאום מנחם מענדל.
בשולי הגנזים:
למז״ט... הטוב: בשתי העתקות צלום שראיתי, שורה זו נכתבה בכתב שונה, ובשתיהן שונה הכתב משאר כתב התנאים, וצ״ע אם היתה שורה זו בשטר המקורי.
קשורי תנאים אלו בין שני האחים בני אדמו״ר הצ״צ, אדמו״ר מהריי״צ מאוורוטש (שנהג אדמו״רות כבר בחיי הצ״צ) ואדמו״ר מהר״ש מליובאוויטש, נערכו בשנת תרכ״ה כשהחתן - נשיא ישראל בעתיד - אדמו״ר הרש״ב נ״ע, הי׳ בשנתו החמשית.
זמן החתונה נקבע ל״קיץ שנת תרל״ה בירושלים״, ואכן נערכה החתונה במוצש״ק י״א אלול תרל״ה, אך בעיר אוורוטש. אדמו״ר מהר״ש לא הי׳ נוכח בחתונה מסבות שונות, וידוע גם שרצה שהחתונה תהא דוקא בליובאוויטש, באמרו, שבתנאים נקבע המקום לירושלים, ואם לא ירושלים אז ליובאוויטש...
הערבים הנזכרים בשטר הם ״הרב מוה׳ משה יהודה ליב נ״י בהרב וכו׳ מוה׳ יוסף בונם ז״ל1 מבארדיטשוב״ מצד החתן, ו״הרב מוהר״ר שניאור זלמן מרדכי נ״י בהרב המפורסם וכו׳ מוהר״ר יוסף יצחק שליט״א״ מצד הכלה.
הרב רמי״ל נכד הרה״ק רלוי״צ מבא״ד, נזכר בשיחות אדמו״ר הרש״ב (סה״ש תור״ש ע׳ 86) ושייכותו למשפחת נשיאי חב״ד היא בהיותו אחיו של ר׳ יקותיאל זלמן חתן אדמו״ר האמצעי2 (= גיסו של הצ״צ), וכן הי׳ דודו של הרב רלוי״צ מוויליז3 חתן הצ״צ4 שהי׳ גם דודו5 וחותנו של רשז״מ6.
והרב רשז״מ - רב בזיטאמיר - הוא בנו של המחותן הריי״צ מאוורוטש - אחי הכלה - וברבות הימים (אחר פטירת הרשז״מ - כ״ד ניסן תרכ״ו) לקח הרמ״מ בן מהר״ש (אחר הסתלקות מהר״ש) בזווג שני7 את מרת בתי׳ בת הר״ר נחום דובער מאוורוטש בן הריי״צ.
------------
1) ראה בטאון חב״ד״ 14 (33) עמ׳ 43.
2) לקח את הרבנית ביילא בת אדמוה״א.
3) ב״ר יקותיאל זלמן.
4) לקח את הרבנית דבורה לאה בת הצ״צ.
5) גיס אביו הריי״צ מאוורוטש.
6) לקח את בתו הרבנית פערל.
7) לא כמ״ש בתולדות משפחת הרב מלאדי (מס׳ 159; 292) שהי׳ זה זווגו הראשון.
כל הזכויות שמורות | הרשות נתונה להשתמש בחומרים תוך ציון המקור ושליחת עותק למכון | אין לאחסן במאגר מידע כלשהו ללא אישור מפורש ©