מאמרים

"מה' אשה לאיש"

פעמי יעקב

ביאור המעשה בההיא מטרוניתא המובא במדרש (ב"ר סח, ד), שמופיע בדברי קדשו של אדמו"ר הזקן.

"מה' אשה לאיש"

            חלק ניכר מהקושיות שהקשו בענין זה תלוי בהבנת סוגיית ההשגחה הפרטית לאשורה, וידיעת ההפכים, שאפילו דבר שנעשה "היפך דעת עליון" גם הוא נגזר מן השמים ועלה במחשבה קודם שנברא העולם. וקטונתי מביאור עניינים אלו.

            אבל ביאור פרטי לדברי המדרש בההיא מטרוניתא נמצא בדברי קדשו של אדמו"ר בעל ה'תניא' זצ"ל, ובו יובהרו כמה מהקושיות. מאמר זה נדפס לראשונה בס' 'מאה שערים' (עמ' 62), ומשם לס' מאמרי אדמו"ר הזקן (על מארז"ל) עמ' צ. ומובא כאן בשינויי לשון.

            להבין ענין הזיווג שקשה כקריעת ים סוף, ומעשה דההיא מטרוניתא שהיו לה אלף עבדים ואלף שפחות, ואמר לה ר"י שלא תוכל לזווגם וכן היה כידוע.

            ביאור הוויכוח שהיה ביניהם, שהיא רצתה לומר שהזיווג נתלבש גם הוא בטבע כמו משא-ומתן ושאר דברים המתנהגים ע"פ הטבע, וכשם שאם יעשה בדרך הטבע יצליח במשא-ומתן, כך יצליח בזיווג.

            אבל באמת הזיווגים הם למעלה מן הטבע, ולא נתלבשו בטבע כלל. ואותו מעשה היה הוכחה לדבר זה, שהרי אילו היו הזיווגים ע"פ הטבע היה ביכלתה למצוא בין אלף העבדים ואלף השפחות זיווג המתאים לכל אחד במזג השווה עם זולתו. אבל לא עלה בידה לזווגם, מפני שהזיווג נקבע ע"י הבת-קול המכרזת וגוזרת "בת פלוני לפלוני", והיא גזירה מן השמים ולא הנהגה שאפשר למצוא לה סיבה ועילה בדרך הטבע.

            מאותו הטעם נגמרים כל השידוכים באמצעות שקריו של השדכן ולא ע"פ האמת. ולכאורה, מדוע לא יגמרו השידוכים ע"פ האמת כפי שהוא במו"מ, הרי נאמר בהם "כי יקח" כבקנין [קידושין ב, א]. אלא, בגלל שהזיווגים לא נתלבשו בדרכי הטבע, לפיכך הנהגה בדרך הטבע לא זו בלבד שאינה מועילה ומקיימת, אלא שהיא מזיקה ומקלקלת. וכל קיומם הוא רק להיפך מהנהגת הטבע, באונאה ובהטעייה.

            הנהגת הטבע והשכל האנושי נשפעים מן המזלות, וידוע שהמזלות והשרים הם מלאכים ושלוחים בלבד; אבל דברים שלא ניתנו לשלוחים – כגון הזיווגים – אין ביכולת המזלות להנהיגם. לפיכך לא יוגמר הזיווג ע"פ השכל ודרך הטבע, אלא ע"פ טעות השכל ואמירת שקרים, כי אין בכח השכל לגמרם. ואע"פ שטעות השכל ודברי שקר נמוכים הם מן השכל והאמת, אבל בגלל ששורש הזיווגים הוא למעלה מן השכל, אין ביכלתו להתלבש אלא בדבר שמנגד לשכל ומטעה אותו.

            וזהו שרמז ר"י למטרוניתא באמרו שהקב"ה הוא מזווג הזיווגים, פירוש, הוא בעצמו ולא שלוחי השפע כמלאכים ומזלות. וזה עניינה של הבת-קול המכרזת, בדוגמת גזירת המלך בעצמו שאין ביכולת עבדיו להלבישה ולהנהיגה ע"פ שכלם. ולא כדבר הניתן לשליח שהרשות נתונה לו לעשות כפי חכמתו.

            לפיכך הוקש הזיווג לקריעת ים סוף, ש'ים סוף' הוא מידת המלכות, וקריעתה היא למעלה מסדר ההשתלשלות.

            ע"כ מדברי אדמו"ר הזקן זצ"ל.

            [בס' נחל אשכול פ' תולדות כותב בשם מרן הבעש"ט נ"ע, שהטעם למה מותר לשנות בשידוכין, כדי לתת חלקו של הס"מ, דקשה לזווגם כקרי"ס ונצרך לשחדו (מובא בס' בעש"ט עה"ת פ' תצא אות כא)].

מאמרים דומים

-