כפר חב״ד
השבוע לפני 60 שנה
בעיצומה של מלחמת העולם השניה והצרות שהתרגשו על יהודי אירופה בעטייה, נטל אדמו"ר מוהריי"צ את "חרבו וקשתו של יעקב אבינו" – צלותיה ובעותיה – ללחום בהם נגד "חרב האויב וחיציו";
במשפט זה נפתח מאמרנו שנדפס כאן בשבוע שעבר, אשר הוקדש לתענית-ציבור שנקבעה – ביוזמתו של אדמו"ר הריי"צ – ליום א' דסליחות תש"א.
הפעם נעסוק במזמורי התהלים ובתפילות שהרבי תיקן לאמרם באותן שנים.
כבר בשלהי שנת ת"ש פוגשים אנו ב"בקשה מהרבי מליובאוויטש שליט"א אל כלל ישראל כולו" (אגרות-קודש, יב, עמ' קלא-קלד), שבה מספר הוא באריכות אודות גזירות ברוסיא, שנתבטלו על-ידי פנייה לכלל ישראל שיקבעו אמירת שלושה מזמורי תהלים (כא, כב, סט) בכל בתי-הכנסת ובתי-המדרש, בישיבות, בחדרים ובתלמודי-התורה –
כך נהגו בגזירות בשנת תר"ג – בימי אדמו"ר ה'צמח צדק', כך בשנות הפוגרומים עקובי-הדם בשנים תרמ"א-תרמ"ב – בימי אדמו"ר מוהר"ש וכך נהגו גם בימי הפוגרומים של שנת תרס"ו – בראשות אדמו"ר מוהרש"ב והגאון ר' חיים מבריסק.
ובכל המקרים הללו אכן הופרה "מחשבת המן" שבאותו דור על-ידי מזמורי התהלים.
בעקבותיהם דורך גם אדמו"ר הריי"צ בקריאתו זו, ומבקש מכלל ישראל – ולבתי-כנסת חב"ד ודומיהם אין זו בקשה גרידא אלא פקודה – שבשני הלילות של ראש-השנה לפני תפילת ערבית, ביום-הכיפורים אחרי 'כל נדרי' ולפני תפילת 'נעילה', יאמרו בציבור ובקול-רם את שלושת המזמורים הללו.
מכתב קצר בתוכן דומה כתב הרבי – בכ"ח אלול – גם לכמה ארגוני רבנים, בבקשת תמיכתם והצטרפותם לקריאתו זו (שם, עמ' קלה).
יש לציין, כי אף שבמכתבים אלו נמנים שלושת המזמורים לפרטיהם חמש פעמים, ובכל הפעמים נכתב שהראשון שבהם הוא מזמור '{כא}', אך ב'מפתח האיגרות' שערך רבינו זצ"ל נכתב בשינוי: {כ}, כב, סט (שם, ה, עמ' קלט – בהערות) – וכפי שאמנם נתפרש כן בשנים הבאות.
לא מצינו עדויות להתקבלותה של הצעה זו, וכנראה שלא היה 'בכדי שיעשה' להפיץ את הבקשה לפני ראש-השנה.
לשנה הבאה, בשלהי חודש ניסן תש"א, החל אדמו"ר הריי"צ בארגון הפעילות למען קביעת תענית-ציבור – היא היוזמה שנסקרה כאן במאמרנו הקודם – פעילות שנלוותה לה גם הבקשה לאמירת תהלים כפי החלוקה לימי החודש ובקשה לקביעת תפילה שתיאמר, בהסכם הרבנים והאדמו"רים, בימים שני וחמישי בין 'אשרי' ל'למנצח יענך' – "לעורר רחמי שמים על כל אחינו בני-ישראל יחיו בכל המדינות, ועל כל חסידי אומות-העולם ומלכיהם ורוזניהם בראשם ההולכים בדרכי יושר וצדק" (אגרות-קודש, ה, עמ' שלח).
בחודש אלול יזם הרבי את התענית-ציבור שנועדה ליום א' דסליחות – יוזמה שאליה ביקש לצרף ארגונים ורבנים נוספים – ובה בשעה חידש את הצעתו שלו מאשתקד לאמירת שלושה מזמורי תהלים (כ, כב, סט) בשני הלילות של ראש-השנה, וכן ביום-הכיפורים {לפני} 'כל נדרי' (ולא אחריו, כאשתקד) ולפני תפילת 'נעילה', האמירה תהא בציבור – והפעם ללא ההדגשה על ה"קול רם" – ומה שנתחדש הפעם: "ואחרי כן לומר נוסח תפילה המוסגר בזה" (שם, עמ' תעד. המכתב בשלימותו נדפס להלן, בצילום מ'לקוטי דיבורים', לקוט כב, שנדפס באלול תש"א).
התפילה – שפתיחתה "יהי רצון מלפניך" – ושלושת מזמורי התהלים נדפסו, בשנת תש"א, בחוברת קטנה שכותרתה: "{תפלה} פון כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש", ובהמשך השער (בתרגום ללה"ק): לאומרה בשני הלילות של ראש-השנה קודם מעריב, וביום-הכיפורים לפני 'כל נדרי' ולפני 'נעילה', אחרי אמירת מזמורי התהלים כ', כ"ב, ס"ט.
התעוררות זו היתה, כאמור, בשל המלחמה העולמית שהתחוללה באותה שנה; רגליים לדבר שתקנה זו היתה בתקפה גם בשנות המלחמה הבאות, שכן מצינו בתיאור הימים הנוראים של שנת תש"ה – היא השנה האחרונה למלחמה – במחיצתו של אדמו"ר הריי"צ, שבשני ימי ראש-השנה, לפני תפילת מעריב, נאמרו מזמורי תהלים אלו וכן התפילה המיוחדת שתיקן הרבי, וכך גם ביום-הכיפורים לפני 'כל נדרי' ('קובץ ליובאוויטש', 5, עמ' 70-72. אך אמירת התפילה והמזמורים שלפני תפילת 'נעילה' אינה נזכרת שם).
* * *
תפילה נוספת תיקן אדמו"ר הריי"צ באותם ימים – שפתיחתה "אלקינו ואלקי אבותינו" – וגם היא נדפסה בפני-עצמה, בדף כפול בן ארבעה עמודים, שכותרתו: {תפלה} בעד שלום המדינה, נתקנה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש, לאמרה בראש השנה וביום הכפורים אחר קריאת התורה בכל בתי הכנסת בארצות הברית של צפון אמריקה".
התפילה מובאת בלה"ק ובתרגום לאנגלית.
בגל' תמוז-אלול של ירחון ועד הרבנים דנ.י. "המסלה" (עמ' 9), נדפס נוסח "תפילה בעד שלום המדינה והנשיא" – שאותו מציעה המערכת לפני הקוראים והרבנים – ואחריו נוסח התפילה הנ"ל, שלפניו באה הערת המערכת: "עם חתימת הגליון נשלח לנו מאת כ"ק אדמו"ר מוהר"יי שליט"א שניאורסאן מליובאוויץ נוסח של תפילה שאנו נותנים בזה".
את התפילה הזו שלח אדמו"ר הריי"צ לנשיא ארצות-הברית, ובמכתב לווי – מיום כ' אלול תש"א – כתב לו הרבי (אגרות-קודש, יג, עמ' שלח):
"..ואתכבד להסגיר בזה נוסח תפילה אשר ערכתי לימי ראש-השנה ויום-הכיפורים – ימי דין ומשפט לאלקי האלקים את כל באי עולם – אשר יתפללו תפילה זו בבתי-כנסיות עמנו בימים הקדושים האלו, להצלחת ואושר מדינה זו, לנצחון היושר והאמת בכל המדינות, ואשר יברך ד' האלקים את הוד רום כבוד מעלתו באורך ימים ושנים טובות, וינהל נתיניו בצדק במישור ובשלום".
(כפר חב"ד גל' 968)
הוספה – מכתב למערכת
עוד אודות ג' מזמורי התהלים
בהמשך למה שהבאתי בגל' ראש-השנה, אודות שלושת מזמורי התהלים שהנהיג כ"ק אדמו"ר הריי"צ זצ"ל לומר בר"ה ויוהכ"פ של שנות המלחמה העולמית, העירוני כי גם כ"ק רבינו זי"ע ציוה פעם אחת על אמירת המזמורים הללו.
היה זה בחורף של שנת תשל"ו, ובמכתבו מיום ה' טבת (הנדפס בלקו"ש, טו, עמ' 555 ואילך) כתב הרבי, שביום העשירי בטבת יוסיפו – לזכותה ולהגנתה של ארץ-ישראל בגשמיות וברוחניות – בתורה, תפילה וצדקה. וההוספה בתפילה תהיה באמירת כמה מזמורי תהלים אחר התפילה, בנוסף לשיעור תהלים הרגיל.
בש"ק פ' ויגש – ערב העשירי בטבת – הוסיף הרבי ואמר: בכוונה לא נאמרו בזה פרטים.. בכל זאת, מכיון שכל התעוררות צריך להביא בפרטיות, ואז שייכת היא לפועל, יש למצוא גם בזה הוראות פרטיות על-פי דברי רבותינו נשיאינו בכיוצא בזה.. בתפילה: על-פי הוראת כ"ק מו"ח אדמו"ר בשנת ה'תש"א לומר ג' מזמורי תהלים – כ, כב, סט – גם בנידון דידן יש לומר, בתור הוספה לתפילה, ג' מזמורים הנ"ל.
ואף – מוסיף הרבי ואומר – שהמצב עכשיו אינו חמור כלל ח"ו כבזמן ההוא, בכל זאת יש מקום להשתדלות יתר מכפי המידה כו'. עכ"ל השיחה (לקו"ש שם, עמ' 558).
עוד אמר הרבי באותה התוועדות, שהיות ובשבת צריך להיות ענין השמחה, לפיכך ינגנו ניגון של שמחה לכל אחד משלושת המזמורים הללו, והשמחה תמהר ותקדים את ה"יהפכו ימים אלו לששון ולשמחה", שיהיה זה בקרוב ממש.
"אינני מכיר ניגון למזמור כ', אבל הרי יש ניגון למלים 'ושמחת בחגך', שגם פסוק זה קשור לעשירי בטבת שייהפך 'לששון ולשמחה {ולמועדים טובים}', כפי שהרמב"ם (בסוף הל' תעניות) מביא גם את המלים הללו, מהמשך לשון הפסוק (בזכריה ח, יט) שלא הובא בשולחן-ערוך.
בניגון זה ינגנו את הפסוק "ה' הושיעה" שבסיום מזמור כ' – ובפרט שיש קשר בין מזמור זה לבין יום השבת, כפי שהנהיג כ"ק מו"ח אדמו"ר שיאמרוהו גם ביום השבת. ואכמ"ל.
במזמור כ"ב יש ניגון לפסוק "בך בטחו אבותינו", הקשור במיוחד לעשירי בטבת, שהרי הוא נאמר בסליחות לעשרה בטבת.
במזמור ס"ט יש ניגון לפסוקים "כי אלקים יושיע ציון.. ואוהבי שמו ישכנו בה" – ניגון שמנגנים אותו כבר שלוש שנים, ו'בתלתא זימני הוה חזקה'.
ועל-ידי כל העניינים הללו יהיה "פדאני לי ולבני מבין אומות העולם" – בעגלא דידן".
(כפר חב"ד גל' 974)
כל הזכויות שמורות | הרשות נתונה להשתמש בחומרים תוך ציון המקור ושליחת עותק למכון | אין לאחסן במאגר מידע כלשהו ללא אישור מפורש ©
