הרה"ח הרה"ג ר' גרשון חן ע"ה
שלושים שנה לפטירתו
חג-השבועות תשל"ח-תשס"ח

הרה"ח ר' גרשון בן הרה"ח ר' דוד (בן הרה"ח ר' אברהם אהרן בן הרה"ח המפורסם ר' פרץ חן אבד"ק טשרניגוב) נולד ברוגצ'וב בשנת תרמ"ו. למד בישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש, שם היה מקורב לכ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע ובביתו היתה אכסנייתו.

בשנת תרס"ז – והוא עודנו בחור בישיבה – חלה המשגיח הרה"ח הרה"ג ר' זאב וואלף לעוויטין (ר' וועליע), ופתקא נפקא ממוהריי"צ – שהיה אז ה"מנהל פועל" – בכתב יד קדשו, בזה הלשון:

     יום ד' ה' מ"ח.
     להודיע להתלמיד גרשון חן, כי עד שיעזור
     השי"ת ויתחזק הרב המשגיח שי' הוא נתמנה
     בזאל הגדול למשגיח על הסדר. ולהודיע
     להתלמידים מזה. ואת אשר ימצא אי סדר
     או אי שמע מאי מהתלמידי' שי' להודיע אל
     הקאנטאר [=המשרד].
                         יוסף יצחק

עודנו בבחרותו נסמך להוראה מגדולי רבני חב"ד, שאת כתבי הסמיכה שכתבו אז אנו מפרסמים להלן (הרב חן נסמך גם מהגאון הרוגצ'ובי, אך כתב הסמיכה שלו לא נמצא בצרור הסמיכות).

בשנת תער"ג נשא את בתו של הרה"ח הרה"ג ר' חיים לייב אטקין (גיסו של הרה"ח הרה"ג ר' מאיר שלמה ינובסקי חותנו של הרה"ח הרה"ג ר' לוי יצחק שניאורסאהן אביו של כ"ק רבינו זי"ע) שנפטר כשנתיים לפני כן, וירש את כסא רבנותו באלכסנדרייע של אוקריינה.

בהוראתו המפורשת של כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע הקפיד שלא תעבור עליו אפילו שבת אחת שלא יחזור בה דא"ח לפני קהל עדתו, ואדמו"ר נ"ע אף הורה לו דרך החזרה בצורה שתהא מובנת ושווה לכל נפש.

בעיר זו היה איתן מושבו עד שנת תרצ"ב ועקר משם אך משעה שמלכות הרשעה הגבירה את רדיפותיה על הרבנים.

בתשעה באב תרצ"ג הגיע לאה"ק ת"ו ונתמנה לחבר בית-הדין בחיפה, שם כיהן עד שנת תשכ"ב שבה בשנה נקרא לקבל את רבנות שיכון חב"ד בירושלים ת"ו. ואף כאן למד דא"ח ברבים מדי שבת בשבתו, עד פטירתו בחג השבועות תשל"ח. תנצב"ה.

     התעודות דלהלן נסדרו לפי מועד כתיבתם.
     והמה מהרבנים:
     א] הרה"ח הרה"ג ר' סעדיה באליטער, מהאראדיטש (תר"ז-?). מתעודה זו ניכר שהרב חן למד גם במחלקת "תומכי תמימים" בהאראדיטש.
     ב] הרה"ח הרה"ג ר' דוד יאקובסאן מו"ץ מליובאוויטש (תרי"ב-?)
     ג] הרה"ח הרה"ג ר' מנחם מענדל חן הי"ד מניעז'ין (תר"מ-תרע"ט)
     ד] הרה"ח הרה"ג ר' חיים דוד צבי חן מטשערניגוב (תר"ו-תרפ"ו)
     ה] הרה"ח הרה"ג ר' שמרי' יהודה ליב מעדאליע מוויטעפסק (תרל"ג-תרצ"ג(?) במאסרו במוסקבא)
     ו] הרה"ח הרה"ג ר' יצחק יואל ראפאלאוויטש מקרימנצוג (תרי"ד או תרי"ח -תרח"ץ)
     ז] הרה"ג ר' אברהם יצחק הכהן קוק מירושלים (תרכ"ה-תרצ"ה)

[א]

קריב לותי האי גברא רבא יקירא מזרעית חן לי' חנא וחסדא מרנא ורבנא גרשון בר מרנא דוד נ"י מקרתא ראגאצאוו די לעי באורייתא כדיאות במתיבתא קדישא די שתיל יתה אדמו"ר דליבאוויטש ובעי מנאי למבחן יתי' אי שגירין בפומי' למימרינהו מלתא בטעמא, וגין דידענא לי' להאי אילנא דאיתרבי' בקרתא הדא, וזימנין סגיאין עסקית בדינין רברבין ואשכחית יתי' דהאי קנקנא חדתא מליא עתיקא ושפר קדמי להחויא די לעי באורייתא חד חד נחית בימא דתלמוד ובתהומות הפוסקים לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא במילין דקיימין באיסורא ושריותא ולמבחן בין דמא לדמא. ואף יליף באילין דיניא שבין גבר לחברי' ויאות ותקין למסמך עלי'.

ועל מלתא קושטא הדא חתימנא שמאי ביומא תנינא תמנא סרי לירחא אלול שנת תרס"ח לפ"ק האראדישטש.

סעדיה בהר"י באליטער מ"ץ דפ"ק הנ"ל.

[ב]

נצר תאנה יאכל פריה הוא ניהו האברך המופלא ושנון חו"ב צמ"ס הרב מו"ה גרשון ב"ר דוד זלה"ה חן מראגאצאוו אשר למד בפה מחנינו ליובאוויטש בשבת תחכמוני בישיבת כ"ק אדמו"ר שליט"א ובהסכם כ"ק נטל עליו עול ההוראה והתמיד בלימודו ומצא כדי מדתו מדת חכמים וכמה וכמה פעמים נו"נ עמו בגפ"ת ופוסקים ומצאתיו מלא דבר בדבר ד' זו הלכה ובסוגיות עמוקות בש"ס ושכלו ישר וחריף לאסוקי שמעתתא אליבא דהילכתא כאחד מגדולי המורים והוא בקי בכל הד' חלקי שו"ע להורות הלכה למעשה מפוסקים ראשונים ואחרונים וגם לבו ראה הרבה שו"ת וכאשר ידיע לנו מעת שבתו בפה איך שיראת ד' חופף עליו כל היום לזאת כל מן דין סמוכו לנא להלבישו באיצטלא דרבנות יורה יורה וידין ויסדר גו"ק [=גטין וקדושין] כאחד מהרבנים המובהקים ויכול להתקבל לרב ומו"ץ בכל תפוצות ישראל ומובטחני שכל קהל ועדה שיקבלו אותו לרב ימצאו חפץ בו בכל הענינים השייכים לרבנות ע"צ היותר טוב ונעלה.

והנני הכו"ח לכבוד התורה ולומדיה במוצש"ק שמות כ"ד טבת שנת תער"ב פה ליובאוויטש.

נאום דוד בלא"א מו"ה בנציון זלה"ה יאקובסאן מ"ץ דפה

[ג]

הנצב בזה, שארי, נ"ד וידידי, האברך המצוין ומאד נעלה, הרב הנכבד ויר"א, חו"ב וכו' הר"ר גרשון נ"י חן מראהאטשאוו, אחרי למדו בשבת תחכמני, במתיבתא חדתא, שנוסדה ע"י כ"ק שליט"א מליובאוויטש – בליוב', שנים רבות, בא אחרי כן אלינו ניעזינה ויתמהמה פה יותר מחצי שנה. במשך העת השתעשענו יחד פעמים רבות בשעשועין דאורייתא ומצאתיו מלא דבר במקצע ההוראה למעשה, בקי הנהו ביור"ד ואהע"ז וחוש"מ ובכל הנגע להוראות או"ה, דיני נדה ומקואות, גיטין וקדושין ועוד. בלבבו הנבון יבין, יבאר וישכיל כל דבר הלכה לברר וללבן לאשורו על בוריו, בשכלו הבריא וסברתו הישרה יברר היטב וינתח כל דין לפרטיו ולחלקיו באופן עמוק ונעלה. גם בסוגיות התלמוד והראשונים ונו"כ בהרבה מקצעות תורתנו רכש לו ידיעה נכונה ועמוקה במדה נכבדה.

ובכן, תעודתי הזאת נתונה לו, לשארי הר"ג חן, בזה לסמכו בסמיכת הרבנות, יורה יורה, יסדר גיטין, חליצה וקדושין, ככל בעלי ההוראה היותר מובהקים. והנהו רשאי להורות, בכל מקום דליכא כלל דררא דהשגת גבול, כאחד הרבנים. ובשומי אל לבי יראתו את ד' המוטבעת במוחו וובלבבו פנימה והנקנית לו בבית המדרש הגדול מקור היראה הטהורה שבליוב', אשר זה בודאי תסיעו להנצל מכל מכשל בהוראה ושגגת תלמוד. ונעם מדותיו התרומיות אשר בעזה"י חנן בהם – אבטח בלי כל תפונה שהעדה הישראלית אשר תשימו אלוף לראשונה תרוה ותשבע ענג ורצון מאתו במדה נעלה מאד. וכדאי הוא מנוי הדינין הכשרים להושיב ולכונן את ישראל על אדמתן (רש"י ריש פ' שופטים מספרי) ויגדיל תורה ויאדיר.

ברגשי כבוד, מנחם מענדל בהגרד"צ שי' חן, החופ"ק.

כ"ב אלול תער"ב. ניעזין.

[ד]

ב"ה

ה"ה הרבני הרב המופלג בתוי"ר מוהר"ר גרשון נכד אחי הרבני ניגש לפני להסמיכו בסמיכות וכבר יש לו תעודה מבני הה"ג מוהר"מ שיחי', עכ"פ ג"א [=גם אני] נשאתי ונתתי בהוראה בכמה ענינים ומצאתיו קנקן חדש מלא ישן מופלג וגדול בתורה ובקי בהוראה כאחד הרבנים המפורסמים. ולבד שידעתי שקידתו על התורה בשקידה עצומה, ויראתו הקודמת שהוא י"ש באמת ומזג טוב, וראוי לאותו איצטלא להיות רב אפי' בעיר גדולה וחשובה. וגם באפשרו לילך נגד רוחו של כאו"א ובטח יקבלו נחת מאיתו כל המפלגות. לזאת כל מן דין סמוכו לנו וידי תיכון עימו להיות מורה הוראה בישראל להורות ולדון ולסדר גו"ק ככל מורים שבישראל. ומותר לסמוך על הוראתו אפי' למהדרין מן המהדרין.

ובאעה"ח אור ליום ב' כ"ז אלול תער"ב לפ"ק פה טשערניהאוו.

חיים דוד צבי בהרב ר' פרץ זצלה"ה חן חונה פה עיר הנ"ל.

[ה]

ב"ה

איקלע לאתרין ה"ה האברך הרב המופלג ויקר חו"ב וי"א וכו' שכ"ת מו"ה גרשון נ"י במו"ה דוד ז"ל חן, המיול"ח הרה"ג המפורסם המנוח מו"ה חיים ליב איטקען זללה"ה אבד"ק אלכסנדריא פ' חערסאן. והאברך היקר מאד נעלה הרה"ג הנ"ל שי' הראה חזותו לפני בתורה והוראה, ומהמעט שעסקתי עמו ראיתי שהוא מצויין ומצאתיו מלא דבר ויודע לאסוקי שמעת' אליבא דהלכתא בשכל צח וישר. אך גם ראיתי את תעודות וסמיכות חכמים שקיבל מאת הרבנים הגדולים המפורסמים שיחי' מצערניגאוו ניעזין וליובאוויטש המפליגים בשבחו עצהיו"ט. לזאת אף ידי תכון עמו יורה יורה וידין ויסדר גו"ק והשי"ת יהי' בעזרו. ולרגלו ישלח השי"ת את הברכה להעיר אשר תקבלהו לרצון ויהי' בתוכה ל"חן" ולתפארת.

הכ"ד הכו"ח אור יום ו' עש"ק ג' לחודש טבת התער"ג, פה וויטעפסק

שמרי' יהודא ליב מעדאליע חופ"ק.

[ו]

הנני בזה להעיד על הרה"ג המופ' בתוי"ר החו"ב כו' מו"ה גרשון ב"ר דוד ז"ל חן אשר בחנתיו בעניני הוראה או"ה גו"ק וכו', ומצאתיו מלא וגדוש בדבר ה' זו הלכה כאחד מרבנים המובהקים. אשר הנני להסמיכו בסמיכא דרבנן דן ידין ומורה יורה בכל הענינים הצריכים לרב ומורה. וכן מותר לו לסדר גו"ק ומוטחני בו שלא יצא ח"ו מת"י דבר שאינו מתוקן. אף גם ידענו' מנוער לי"ש וישר הולך, אשר בטח יפיקו רצון מאתו כל עדת ישראל במקום שיקובל לרב ומורה. והאמת אוהב הקיצור.

וע"ז באתי עה"ח ר"ח אלול תרע"ג לפ"ק פה קערמנצוג

נאום יצחק יואל ראפאלאוויטש האבד"ק קערמנצוג

[ז]

ב"ה יום ב' לחדש אייר תרצ"ד

הנני בזה להודיע למכירי ויודעי את מעלת האי גברא רבא ויקירא הרב הגאון החו"ב ויראת ד' אוצרו מו"ה גרשון חן שליט"א, אשר מאז כבר נודע הוא בשערי תורה לתהילה ותפארת וגדולי הדור עטרוהו כבוד ותהילות רבות בדבר גדולתו בתורה בהלכה ומורין כן ובעומק דעה והשכל בחריפות ובקיאות כאחד הגדולים. ומאז הכרתיו הי' לי שעשועי תורה עמו בכמה גופי הלכות מאוששות וראיתי גם אני כי ידיו רב לו בגפ"ת ופוסקים [רו"א] [=ראשונים ואחרונים]. וכל מן דין סמוכו לנא להורות ולדון כדת של תורה. ע"כ אבקש בזה מכל גדולי עמנו ומנהיגיו בכל מקומות ישובנו באה"ק להתיחס בכבוד והידור לאדם ביקר ת"ח נעלה דנא ובע"ה כל עדת קודש אשר יכהן בתוכה פאר ובכל עבודה שבקודש אשר יעבוד תהי' תפארתו על דרך הקודש לברכה.

כנ"ה [=כנפשם הרמה] ונפש מברכם מקודש באה"ר אברהם יצחק