י"ד בשבט תשס"ט

לשאלה זו אשר – בעוונותינו הרבים – תופסת מקום בראש בשיח-ושיג החב"די, נזקקו כבר חכמים מדיניים רבים מאנ"ש, אשר קטנם עבה ממותניי בהכרת נבכי הפוליטיקה ורזיה.

אבל אם חכמה אין כאן זיקנה יש כאן, ועוד יותר, עיסוק בחקר דברי ימי חב"ד מתוך הכרת חב"ד מבפנים במשך קרוב ליובל שנים ת"ל, ועמידה מקרוב על התרחקותה של חב"ד מהיהדות החרדית עד כדי התנתקות בוטה הימנה.

אחד הסעיפים המרתקים הכרוכים בהתנתקות הדרגתית זו, עוסק ביצירתיות הפורה וב"תרגילים" שאנ"ש חייבים להמציא מדי מערכת בחירות, כדי לעקוף באלגנטיות את הוראתו החד-משמעית של הרבי להצביע עבור "הרשימה החרדית ביותר". וזו הסיבה שמפעם לפעם עוסק קולמוסי גם בנושא מדיני זה.

ברשימה "שאלות בדרך לקלפי" שהתפרסמה השבוע בעתון 'כפר חב"ד' לא נקב הכותב בשמה של שום רשימה ספציפית, אלא רק הציב שורת שאלות "שעלינו לענות לעצמנו כדי שנדע לקבל את ההכרעה הנכונה".

"במשך שנים רבות – כותב בעל המאמר – עד שנות התשעים, כניסתן של מפלגות חרדיות ודתיות לקואליציה הייתה מותנית בשורה של 'הישגים דתיים' ". קביעה מוחלטת זו אינה נכונה מבחינה היסטורית: שנים רבות היתה דעתו של הרבי נחרצת נגד שותפות קואליציונית! הרבי ראה בה אחריות ושותפות לדבר עבירה בשלוש העבירות החמורות, שפיכות-דמים, גילוי-עריות ועבודה-זרה הנעשים בתמיכת הממשלה.

איני יודע אם, ומתי, חל שינוי בהשקפה זו. מה שברור, שהחבירה לקואליציה אינה חזות הכל, אפילו אם יובטחו כל משאלות לב החרדים. (פרט זה אולי אינו קשור לדילמה של "למי להצביע", אבל הוא חשוב לידיעת ההיסטוריה ולבירור דעתו של הרבי).

נקודת המאמר הנ"ל מתמקדת בקביעה כי "יש שאלה אחת מרכזית, ברורה וחדה כתער: האם מפלגה פלונית או פלמונית עלולה להיות שותפה גם בממשלה שתנהל משא-ומתן של תהליך מדיני על נסיגות וויתורים שמעמידים את העם היושב בציון בסכנת נפשות היל"ת... זו חייבת להיות השאלה הראשית והמקדימה והמכרעת אצל כל חסיד חב"ד, בבואו להחליט עבור איזו מפלגה להצביע".

לדברי בעל המאמר שאלה זו היא "מעל ולפני" כל השאלות האחרות. וכאן הבן התם שואל: האם יש בכוחה של שאלה זו להכריע גם עבור הצבעה למפלגה שאינה "החרדית ביותר" ואולי אפילו מפלגה שאינה חרדית כלל וכלל?

ומניין לנו לדעת כיצד ינהגו המפלגות בעתיד, בשבתן על כס השררה ונהנים ממנעמי השלטון? לשם כך מציע הכותב שטוב תעשה כל מפלגה שחפצה בקולותיהם של אנשי חב"ד, אם תבהיר את עמדתה "באופן רשמי ופומבי, בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים: האם היא מתחייבת, בהבטחה ברורה וחד-משמעית, לאמץ את הגישה של הרבי שלא להיות שותפה בשום קואליציה וממשלה שתנהל משא-ומתן על נסיגות או עקירות"!

כאן יקשה כל זקן ורגיל: מה ערכן של הבטחות מפי פוליטיקאים בכלל, ואנשי מפלגה לפני בחירות בפרט?

האם שכח בעל המאמר את מכתבו החד-משמעי, הרשמי והפומבי, בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, של מר יצחק שמיר, בקשר לתיקון חוק "מיהו יהודי"? ואת דבריו – כעבור תקופת-מה – שמצדו, יכולים אנשי חב"ד להסגיר את המכתב במסגרת ולתלותו על הקיר?

האם כבר שכחנו את הבטחותיו של מר אריאל שרון בראיון הידוע ב'כפר חב"ד' ובמקומות נוספים אין-ספור? וכלום הבטחותיו של מר נתניהו היו נחרצות פחות?

כך שלהבטחות למיניהן לא יכול להיות משקל כלשהו במערכת ההתלבטויות וההכרעות.

מכאן נצעד צעד אחד קדימה, ונצייר לנו מפלגה שיכולה לעמוד בכל התנאים דלעיל; מטעמים מובנים לא ננקוט בשמה של מפלגה קיימת, אלא מפלגה שת"ל לא קמה.

מפלגת "הפתק הלבן – בוחרים משיח", למשל, בראשותו של הרב שב"ו. מפלגה חרדית, חב"דית, מפלגה שלעולם לא תשב בקואליציה – בעיקר מפני שאיש לא יבקש ממנה להצטרף – וברור שלא תתן יד לנסיגות ועקירות. יש לשער שאנשיה גם לא יעברו בשתיקה על כל ניסיון לפגוע בהתיישבות היהודית ביהודה ושומרון, וזעקותיהם אף יישמעו היטב בכמה תחנות רדיו פיראטיות.

האם מי שיתן את קולו למפלגה שכזו, יוכל להיות שלם עם עצמו שהוא קיים את הוראותיו של הרבי?

לדעתי: לא ולא! אכן מפלגה חרדית, ואולי החרדית ביותר, מפלגה שלא נתנה את ידה לנסיגות, מחתה נגד חילולי שבת המוניים, מחתה נגד כניסת גויים בפרצות של חוק השבות, ובסוף הקדנציה הם יוכלו להצביע בגאווה על עוד ועוד דברים שהם לא עשו, ועוד ועוד מחאות וזעקות היוצאות מן הלב.

אבל האם לשם כך הולכים אנ"ש לבחירות, לשם סידור עבודה לפעיל זה או אחר, או שמא היתה דעתו של הרבי שההשתתפות בבחירות נועדה כדי להשפיע?

אז למי להצביע? כך לימדנו הרבי: להצביע עבור הרשימה החרדית ביותר, כדי שהיהדות החרדית תהווה גורם משמעותי ובעל משקל בכל ההכרעות, הן בשלילת חוקים שליליים והן בקבלת חוקים שייטיבו עם היהודים והיהדות, ברוחניות ובגשמיות, ובכללם כל הנוגע לקיומו הפיזי של העם היושב באה"ק כדת תורתנו הקדושה.