גלגולו האחרון של הסיפור דלהלן כבר נתפרסם במדורנו (פרק מה, בדיקת חופי הפיליפינים); עתה נוסיף ונקדים לו את גלגוליו הראשונים, שמא ריבוי הפרטים יסייעו לאיתור גיבור הסיפור.

יש עדים, יש מקורות, היו פרסומים בעתונות, הוקמו ועדות חקירה ממלכתיות, לא נותר אלא לזהות את הרופא המפורסם ולבקש ממנו כמה הבהרות נחוצות. ואולי יהיה באפשרותו לתרץ את ריבוי הסתירות בין הגירסאות השונות.

המשימה מוטלת לפתחם של תחקירני JEM שלהם הענין ובידם היכולת לברר את הדברים לאשורם.

*        *        *

הגירסה הראשונה מופיעה ברשימת סיפורים שנרשמה, כנראה, בשנות הלמ"ד (שנות ה-70 למאה הקודמת). וזה לשונה:

בשנת תש"כ לערך היה איזה מקום שהיו שם חיילים אמריקאים והיה שם אפעדעמיע [=מגיפה] והרבה חיילים מתו. וכל הרופאים לא ידעו מאיפה קרה אסון זה. וקראו לרופאים שיסעו שמה לחקור ממה בא האסון.

נסע גם רופא זה שאינו דתי, אבל אמו מאמינה בצדיקים ואמרה לבנה, היות והוא עובר ליד ניו יארק שיכנס קודם לכ"ק אד"ש וישאל לעצתו.

הוא נכנס ליחידות ביום ה' שעה ד' לפני עלות השחר, ואמר לכ"ק אד"ש שהוא נוסע לאותו מקום עבור הנ"ל, ושאל לכ"ק אד"ש אם יש לו להגיד משהו על זה. כ"ק אד"ש ענה לו שיסע שם, ובלילה ילך להים ויסתכל במים, וכשיראה הלבנה בדיוק בהתחלת המים (היות שהמים זורמים רחוק מהחוף) ירד עד המים ויראה דגים שמה, ויקח זה להלאברעטארי (מעבדה), והיות שבמקום זה נפצצה פצצת אטום מכינה (סין) פעל זה על הדגים שם וזה הורג החיילים. וכ"ק אד"ש לקח נייר וכתב וציין כמה חשבונות כדי שיהיה הכל מדוייק וילך בזמן שיהיה מתאים.

ונסע ועשה כמו שאמר לו כ"ק אד"ש. כשבדקו הדגים ראו שהם ממיתים את החיילים. הלכו לשלטונות הצבא ושאלו מה הם אוכלים ואיפה? ענה ברעסטאראנט (מסעדה) פלונית. הלכו לשם וראו שכל הדגים שהוא מוכר הם רק ממין זה. עשו שם רעש איך שולחים חיילים [למקום] שנפצצה פצצת אטום, ובפרט איך נותנים להם לאכול מאכלים משם. וכולם אינם יודעים מזה. פנו לוואשינגטאן ואף אחד לא ידע שהיה שם אטום.

והרופא התפלא ואמר: מילא כל החישובים וחשבון הלבנה הוא מבין שכ"ק אד"ש יודע, אבל איך יודע דבר שאף אחד לא יודע?! (הוא גר עכשיו בבאסטאן וי. קרינסקי מכיר אותו).

*        *        *

גירסה משופרת במקצת התפרסמה בספר "רבותינו נשיאינו" (כפר חב"ד, תשנ"ב), מיד אחרי הסיפור "בודד בישימון" שלו הוקדש הפרק השלישי בסידרת "סיפורים וגלגוליהם".

*        *        *

הגירסה המשוכללת ביותר ניתנה בספר "לספר מבראשית" (כרך ראשון).

למעוניינים לחקור: "המרכז לקידום העיוור בצפת" הוא מוסד שריר וקיים, מס' הטלפון: 6920445  -  04.

האם עובדת (או עבדה) שם גברת בשם חנה לילייאן כהן? איני יודע.

גברת נוגה דובקין גם היא חיה וקיימת לאורך ימים ושנים טובות, והיא מככבת בספר הנ"ל גם בסיפור המדהים שבעמ' 285 ואילך (יעויין שם באות ב).

איך משתלבים "עסקי מחשבים", "מכשיר פאקס" ו"מכונת הדפסה" בתוך חדר חולים, הכל בתקופה שלפני למעלה מעשרים וחמש שנה? שאלה זו הועלתה על-ידי המגיבים ולא נמצאה לה תשובה כלשהי.

לעומת הגירסאות הקמאיות שאינן מזהות את האתרים שבסיפור, מצטיינת הגירסה המשוכללת בידע מדוייק יותר. מדוייק אמרנו? לא כך סבורים המגיבים (בתגובותיהם לגירסתו הראשונה של פרק זה), המעמידים כמה דברים על דיוקם: [א] האי גוואם אינו "באיי הפיליפינים", אלא מרוחק מהם כ-2,500 ק"מ. [ב] האקדמיה של חיל הים אינה נמצאת במיאנפוליס שבמדינת מרילנד, אלא באנפוליס בירת מרילנד. מיניאפוליס נמצאת במיניסוטה.

במהדורה הקודמת הצעתי לבקש מהרופא הבהרות לכמה פרטים שוליים שנותרו עמומים. כגון: מה הקשר בין הרעלים שהוטלו לחוף לבין הרעלת החיילים? מדוע לא נמצאו הרעלים בבדיקות שעשו במסעדות לפני התגלית של הרעלים שבחול? מן הסתם אכלו התושבים המקומיים את הצדפות הללו במשך מאות בשנים, מדוע לא הבחינו שהן רעילות? אולי יזכור הרופא על מה שוחח אתו הרבי במשך מחצית השעה עד שהובאו לחדרו הסרגל, הדף המשובץ ומפת איזור איי הפיליפינים? ושאלת הבן התם: מדוע טרח הרבי כל-כך ומדוע הטריח עוד יותר את הרופא, ולא אמר לו בקיצור: תבדוק את הצדפות שהחיילים אוכלים?

על חלק מתמיהות אלו הגיב אחד המגיבים בתשובה מלומדת ומנומקת היטב:

ישנם ארבעה סוגי הרעלה מצדפים. אחד מהארבעה זה שלשולים. בני המזרח הרחוק ידעו איך לבדוק צדפים, והיו לוקחים את הצדפים המורעלים ומשתמשים ברעל במלחמות בין שבטים. הרעלת הצדפים באה כשצדפים בולעים סוג מסויים של אצות-ים רעילות. במשך חמישים השנה האחרונות, בגלל דייג לא טבעי, אצות הים גדלות בכמויות אדירות והצדפים בולעים יותר אצות ים רעילות וממילא יש התפשטות של מחלות כאלו. בקנדה יש חוק שבודקים כל צדף לראות אם הוא אינו רעיל. לי נראה פשוט מדוע הרבי אמר למדען שיבדוק את המים, כי לפני שבודקים צדפים צריך לבדוק את הים ולראות האם יש באיזור ריבוי של אצות ים רעילות, ורק אחר-כך לבדוק את הצדפים.  הצדפים המורעלים הם אלו שקרובים לחוף בגלל שהמים לא מנקים אותם מהרעל שהם מפרישים, לכן כיום יש בספרי הצבא של ארה"ב הודעה שלא לאכול צדפים שאינם מכוסים כל הזמן במים. עכ"ל התגובה ודפח"ח.

אך עדיין צע"ג כיצד ליישב את הגירסה הזו עם הגירסאות הראשונות, שבהן הרבי חשף קרינה רדיואקטיבית, ואליבא דהנוסח השני הרבי אף חישב חישובים רבים, כדי להוכיח ששיעור מסוים של קרינה עלול להמית את כל אוכלי הדגים שנחשפו לקרינה.

לא נותר לנו אלא לצפות בכיליון עיניים לחשיפתו של אותו רופא מומחה עולמי, שיתרץ את כל הקושיות והאיבעיות ויפתור כל תעלומות. ויפה שעה אחת קודם.