את הסיפור השמיימי הבא קראנו לראשונה בגל' 684 של ה'כפר חב"ד' (ערב ר"ה תשנ"ו), עמ' 95:
אחת הזכויות הרבות ש'כפר-חב"ד' זכה וזיכה בהן, היא, ללא ספק, הגהת שיחות הקודש של התוועדויות השבת, מדי שבוע, ע"י הרבי, במיוחד ל'כפר-חב"ד'... יש עוד הרבה דברים מעניינים לספר סביב הנושא הזה, ועוד חזון למועד אי"ה. הפעם הבאתי את הדברים כדי לספר על הגהה אחרת, גם היא מה'זכויות הבלעדיות' של 'כפר-חב"ד': הגהת ה'מכתבים-כלליים'.
במשך כל השנים היה הסדר שמיד לאחר שיצא המכתב-כללי, באידיש, היה נשלח לאה"ק, מתורגם כאן ללשון-הקודש, ומיד מתפרסם בכל העתונות, מבלי שהתרגום ללשון הקודש הוגה על-ידי הרבי.
'כפר-חב"ד' זכה לשנות את הסדר. מיד כשיצא המכתב-כללי באידיש, אפילו בטרם הודפס והופץ בניו-יורק, היה נשלח ע"י הרבי ישירות ל'כפר-חב"ד', מתורגם מיד במערכת ע"י הרב טוביה בלוי, נשלח מיד בחזרה לרבי, הרבי היה מגיה את התרגום ושולח מיד בחזרה ל'כפר-חב"ד', ואז, התרגום המוגה, היה מתפרסם ב'כפר-חב"ד' וביתר העתונים. (עד אז היה כתוב "תרגום חופשי מאידיש" ואילו בתרגום המוגה מחק הרבי את המלה "חופשי")...
הגהת התרגום ע"י הרבי, הוא נושא מרתק כשלעצמו. למרות שהיה זה תרגום ממכתב שנכתב ונחתם ע"י הרבי – היה הרבי מתקן לעתים לא רק את התרגום (כגון: כתבנו 'חג' והרבי תיקן ל'יום-טוב' וכיו"ב); לעתים תיקן גם לעומת המקור באידיש.
הדבר המשונה ביותר בעיני-בשר שלי ושל המתרגם, הרב טוביה בלוי, היה באחד המכתבים-כלליים (איני זוכר כרגע את השנה המדוייקת [ההדגשה שלי. י.מ.]) כאשר במכתב באידיש הופיעה, כרגיל, הרבה פעמים המלה 'א איד', והרב בלוי, כרגיל, תרגמה ל'יהודי'. והנה, כשהרבי שלח את ההגהה על התרגום, הבחנתי שכמעט בכל מקום שהיה כתוב אצלנו 'יהודי' שינה הרבי וכתב 'אדם'.
מרוב פליאתי והשתוממותי הרמתי טלפון למזכיר, הרב לייבל גרונר, ושאלתיו אם ידוע לו פשר הדבר. "לא", אומר לי הרב גרונר, "גם בעיניי זה פלא עצום".
כעבור שבועיים לערך טסתי לניו-יורק. במטוס, עד לפאריס, ישבתי, בהשגחה פרטית, ליד ח"כ מוחמד וותד ממפ"ם. הופתעתי לגלות איש מבריק עם אינטליגנציה ורמת-חשיבה גבוהה ביותר. שוחחנו במשך כל זמן הנסיעה, והוא גילה לי שמטרת נסיעתו היא להיפגש עם אנשי אש"ף. החלפנו דעות בעניינים מדיניים, וגם את טיעוניו המרגיזים השמיע בדרך תרבותית ומרתקת.
ההפתעה הגדולה ציפתה לי כשאמר: "אני מוכרח לומר לך שאני מוקסם לחלוטין מאישיותו של הרבי מליובאוויטש. למרות שאני מתנגד בחריפות לדעותיו המדיניות – אני ממש מעריץ את אישיותו. אני קורא את ה'מכתבים-כלליים' שלו, המתפרסמים בעתונות, והחשיבה הפילוסופית שלו, כפי שהוא מתרגמה לחיי היום-יום, ממש מרתקת ומקסימה אותי".
אם לא הספקתי להיות מופתע – מתחיל ח"כ וותד, הערבי, לחזור בפניי על כל התוכן של המכתב-כללי האחרון, זה המכתב שבו שינה הרבי את כל המלים 'יהודי' ל'אדם'...
"אגב", סיפר לי וותד, "כשבמוסדות מפ"ם קמה התנגדות גדולה לפרסם את מכתבי הרבי ב'על המשמר' וכמעט הוחלט להפסיק – אני קמתי וטענתי כי למרות התנגדותנו הנחרצת לכל עמדותיו של הרבי מליובאוויטש, המכתבים המחשבתיים שלו מהווים 'מזון-רוחני-מחשבתי' אפילו לערבי כמוני, והכרעתי את הכף בעד המשך הפירסום"...
[בהמשך השיחה ניסיתי לשכנע אותו שהח"כים הלא-יהודים לא ישתתפו בהצבעה על 'מיהו-יהודי (במקרה כזה היה מובטח רוב ל"גיור כהלכה") ואילו הוא הסכים להתחייב שאם הח"כים היהודים יוותרו על הצבעתם בבחירת קאדים וכיו"ב – הוא מוכן לפעול שח"כים ערבים לא ישתתפו בהצבעה על "מיהו-יהודי". (ה'עיסקה', אגב, לא יצאה אל הפועל בסופו של דבר שלא באשמתו, אלא באשמת אלו שטירפדו כל השנים מבפנים את תיקון החוק וד"ל.
הוא עצמו עמד בהבטחתו לי וכתב בטור הקבוע שלו ב'ידיעות אחרונות' וגם ב'על המשמר' מאמר מיוחד בכיוון זה].
כשהגעתי לניו-יורק למחרת בשמונה בבוקר, נכנסתי למזכירות ופגשתי שם את המזכיר הרב בנימין קליין. שוחחנו על הא ועל דא, סיפרתי לו, בין היתר, על פגישתי במטוס עם ח"כ וותד, ואמרתי לו: יתכן שזה הפתרון לחידת הפלא של המכתב-כללי. אולי כדי להשפיע גם על אדם כמוהו, שינה הרבי הפעם מ'יהודי' ל'אדם'... "במשך היום", אמרתי לו, "לאחר שאטבול במקווה, אכתוב אי"ה לרבי דיווח על הפגישה הזאת, כולל על הצעתו בעניין 'מיהו-יהודי'".
כעבור שעה בערך, ר' בנימין מחפש אותי. נגשתי אליו ל"מזכירות", והוא מספר לי: "כשהבאתי קודם את הרבי, במכונית, ל-770, שאל אותי הרבי: מה חדש? מישהו הגיע מהארץ? אמרתי לרבי שאתה הגעת וסיפרתי לו את סיפור הפגישה עם ח"כ וותד, ובעיקר, כמובן, על ה'מכתב כללי'...
"הרבי", מספר ר' בנימין, "שמע את הדיווח בקורת-רוח מרובה, ולבסוף חייך חיוך רחב ואמר: "ער האט ניט באמערקט אז עס שטעיט אויבן 'לבני-ובנות-ישראל'? עס האט עם נישט געשטערט?" [=האם הוא לא הבחין שכתוב למעלה 'אל בני ובנות ישראל'? זה לא הפריע לו?...].
עד כאן מ'כפר חב"ד'.
*
מכאן קצרה הייתה הדרך לפרסום הסיפור בספר 'ורבים השיב מעוון' (חלק ראשון, תשנ"ט, עמ' 167 ואילך).
ושוב, באתר 'בית חב"ד' (של המרכז לענייני חינוך), לפי המסלול הבא: מדורים פופולריים > הרבי > חייו > סיפורים...
*
אלא, שהבדל "קטן" יש בין גירסת הפרסום הראשון, לבין הגירסאות שבאו בעקבותיו:
בעוד שבפרסום הראשון מצהיר עורך העיתון (ש"בדידיה הווה עובדא") ש"כרגע" אין הוא זוכר את השנה המדוייקת של אותו 'מכתב כללי', הנה, בפרסומים החוזרים של הסיפור, נשמט המשפט הזה!
ובצדק נשמט! סביר שהפרסום הראשון נעשה בלחץ-זמן, שהרי עריכת גיליון-חג מוגדל לאו מילתא זוטרתי היא, ולמי יש זמן לפשפש ברשומותיו ולבדוק את שנת האירוע, או להרים טלפון למתרגם, שבוודאי גם הוא היה שרוי באותה שעה בטרדות החג. אבל איזה פנים יהיו לו לכותב, אם גם אחרי כל-כך הרבה שנים לא הצליח לברר באיזה 'מכתב כללי' מדובר?!
לכאורה, ניתן היה לפנות בשאלה גם אל חה"כ מוחמד וותד, שהיה, כפי הנראה, בקי ביותר ב'מכתבים הכלליים' של הרבי, והם היו שגורים בפיו כפי שיהודי – להבדיל – בקי ב"אשרי"...
אך – כמה לא מפתיע – חה"כ מוחמד וותד נהרג בתאונת דרכים בתחילת תשנ"ה, ואילו "הסיפור השמיימי" דנן התפרסם בשלהי אותה שנה...
על מוחמד וותד נסתם הגולל, אבל לא על אפשרויות הבירור! ניתי ספר ונחזי: באיזה 'מכתב כללי' נכתב במקורו 'א איד', ואילו בתרגום המוגה שהתפרסם ב'כפר חב"ד' נכתב 'אדם'.
'כפר חב"ד' החל להופיע בשנת תש"מ. מוחמד וותד כיהן כח"כ עד תחילת שנת תשמ"ט (שלהי 1988). טווח החיפוש, אם-כן, אינו גדול כל-כך.
אך אנו נהגנו בעין יפה, ולרווחא דמילתא בדקנו את כל המכתבים הכלליים משנת תש"מ ואילך, ויכולים אנו לומר בוודאות ובפה מלא: אין שום 'מכתב כללי' שבמקורו נכתב 'א איד' ובתרגומו: 'אדם'!
לפיכך יכולים אנו להסיק את המסקנות הבאות:
האם העורך טס פעם בצוותא חדא עם מוחמד וותד?
אולי.
האם מוחמד וותד חזר בפני העורך על תוכנו של 'מכתב כללי' כלשהו, שבו הרבי שינה מ'יהודי' ל'אדם'?
לא ולא! שהרי 'מכתב כללי' מעין זה כלל לא בא לעולם!
האם באמת היה השינוי הנ"ל לפלא בעיני המתרגם?
לא באלף רבתי! מפני ששינוי כזה לא היה ולא נברא!
האם המזכיר ר' בנימין קליין סיפר לרבי את הסיפור הנ"ל?
לא היו דברים מעולם!
האם הרבי אמר את הדברים שהעורך שם בפיו?
לא מיניה ולא מקצתיה!
האם יתכן שב'כפר חב"ד' התפרסמו בשם הרבי דברים שהוא לא אמרם מעולם?
את התשובה לשאלה זו נשאיר לשיפוט הקוראים.
'מכתב כללי' ובו הגהות בכתי"ק של הרבי
* * *
בחודש סיון תשע"ג הועבר מאמר זה למערכת 'כפר חב"ד', כדי לקבל את תגובתה לפני הפרסום באתר 'שטורעם'.
לא נתקבלה שום תגובה עניינית, אלא רק איומים שבעטיים לא פרסמתי את המאמר ב'שטורעם' ובזכותם הוקם הבלוג הנוכחי.
