בפרק "מתבנית לחיקוי" נוכחנו לראות בתופעה החדשה-ישנה, שלאותה חתונה נדפסו שני סוגי הזמנות; אלא שקיים הבדל בין שתי התקופות: בעבר הרחוק נדפס סוג אחד בשם משפחת החתן ורק הם באו על החתום, והסוג השני בשם משפחת הכלה והם היו החתומים. ואילו כיום ההזמנה כתובה וחתומה בשמותיהם של שני ה"צדדים", וההבדלים בין ההזמנות באים לידי ביטוי בפרטים אחרים.

תופעה זו נובעת מתופעה אחרת שנזכרה למעלה, והיא, שההזמנה הפכה לכלי הבעה ובמת ראווה להשקפות שונות ומשונות, ואלו באות לידי ביטוי בהבלטה ובבוטות, במלים או בציורים.

ומה קורה כששני ה"צדדים" אינם בעלי השקפות זהות? במקרים אלו מדפיס כל "צד" הזמנה משלו ושלום על ישראל. לעתים (כמו בדוגמה שבפרק "מתבנית לחיקוי") סוג הזמנה אחד נעשה על-ידי החתן, והסוג השני על-ידי אביו.

ידועים גם מקרים שאותו "צד" הדפיס שני סוגי הזמנות: האחד מתון, שנועד לאנשים מכובדים, ונועד גם לשמור על כבודו של השולח. והשני משיחי, שנועד לידידים וחברים, ונועד לשמור על התדמית החברתית.

להלן דוגמאות מזוגות של הזמנות; את הסיפורים שמאחוריהן אין אנו יכולים לדעת בבירור, אלא רק לנחש.

עוד מצינו הזמנה משיחית בשתי וואריאציות של עיטורים, האחת "מתונה", והשניה "למהדרין":