הגינות מדעית?

ב"ה, כא חשון, תשמ"ו.

לכבוד מערכת "לדעת",

שלום רב!

                   בגליון 9-10 של שנת תשמ"ה נדפסו תגובותיהם של פרופ' פלק ושל העורך, לדבריו של פרופ' שאקי, בנושא "מדע ודת".

                   דבריו של פרופ' שאקי צוטטו מ"אחד העתונים", ועובדה זו מעוררת כמה תמיהות: כיצד יכול הקורא לבדוק את דיוק הדברים שצוטטו מעתון אנונימי זה, ואם הציטוטים לא הוצאו מהקשרם ([האם לא] הוציאה המערכת מהקשרם את הביטויים "הם עלובים", "זוחלים על ארבע")? האם פרופ' שאקי עצמו כתב את דבריו באותו עתון, או שמא נדפסו שם רק קטעי דברים משיחה עמו? האם הדברים נתפרסמו בעתון רציני ואחראי או שמא אין זה אלא עיתון-קיר של בי"ס עממי שעורכו ראיין את פרופ' שאקי (ומבחינה זו אין הבדל בין עתון כזה לכל יומון אחר)?

                   כמובן שמתמיהות אלו נובעות התמיהות העיקריות: האם זה הוגן להתייחס באמות-מדה מדעיות לדברים שנתפרסמו על-ידי מאן-דהוא במקום כלשהו? האם יש בכלל מקום להתייחס ל"בטויים המ[שפילים] כשהם נאמרים בשיחה, באותה דקדקנות שמתייחסים לבטויים המתפרסמים ע"י כותביהם בעתון מדעי?

                   מאותו טעם אין זה הוגן לבוא ולהציג בעתון מדעי, טיעונים הגיוניים, ולהתמודד בכוחם עם דברים שנאמרו (או נכתבו) אי-שם כלאחר-יד, מבלי שהתיימרו לשאת אופי של טיעון מדעי, ולהציב לעיני הקורא את שתי השיטות זו-לעומת-זו: האחת במערומיה ובחולשתה והשניה במחלצותיה ובמיטבה.

                   לעצם העימות, סבורני שפרופ' למשפטים הבקי בדיני הראיות, זכאי לומר שדברי המדענים אינם יוצאים מגדר השערה, ולפיכך רחוקים הם מלהיות "הוכחות" קבילות. ודי לו שיעמת תיאוריות מ[..]   ות (באשר לגיל העולם) אלו מול אלו, כדי להווכח כי לעתים המינימום של האחת עולה על המכסימום של האחר, ואין לו אלא להסיק שעיסוק זה אינו מסוג המדעים המדוייקים - ולפיכך המסקנות וההוכחות אינן אלא השערות.

                   בינם לבין עצמם משוכנעים המדענים שאין מדובר כאן ב"אמיתות", אולם בדעת הקהל (שאליו, כנראה, הפנה פרופ' שאקי את דבריו), דעות הנשמעות בטון הסמכותי המוכר מפי מדען בעל תואר אקדימי, נראות לו כאמיתות מדעיות. לפיכך אין זה מיותר להזכיר לציבור, מזמן לזמן, כי גם במדעי הטבע ה"קביעות" וה"הוכחות" של ההווה אינן אלא השערות, ונסיון העבר מוכיח כי העתיד יפריך רבות מהן (והרי אין אנו רחוקים מתקופת ה"אתר" שקיומו לא היה מוטל בספק,  ובאמצעותו הוסברו "יפה" תופעות רבות, ומי שומע עליו בימינו?).

                   אגב, מדוע הפרופ' לגנטיקה והעור (??ש המדעים המדוייקים?) רשאים לדבר בחופשיות ולהביע דעות נחרצות והגדרות חד-משמעיות בנושאי הדת, האמונה והמסורת - בה בשעה שהם רומזים בעדינות לפרופ' למשפטים שאל לו להתערב במדעי הטבע?

                   בהזדמנות זו אעיר כי בתקופה האחרונה ניכרת בעריכת העתון מגמה ללחום בדעות "מיושנות" שונות, תוך הצגת [..]  רה מסולפת בדרך-כלל. לדוגמה: בנושא מוצא המינים, הקורא בעתונכם יתרשם כי הערעורים על תיאוריה זו נובעים בעיקר מחמת הגאווה העצמית, ואי היכולת להסכים עם מוצא האדם מן הקוף. וזאת בשעה שקיימות השגות וטיעונים מדעיים רבים אשר לא לכולם מצאו חסידי תורת ההתפתחות פתרון מניח את הדעת.

                   המערכת בקשה את תגובות הקוראים לנושא "מדע דעה ודת", מלאתי את בקשתם במכתבי זה, ואני מצפה שינתן מקום לא רק למכתבי קוראים צעירים, אלא גם למאמרי מדענים שדעתם אינה זהה לדעת המערכת או אף לדעות המקובלות על רוב המדענים בתקופתנו.