מאמרים

"ההלכה הוא לפי הזמן"; הרמב"ם, המהר"ל וה'תניא'

דאצ׳ה

[א] דיון בדברי האריז"ל – "אלו ואלו דא"ח" – האם נתכוון לכל חכמי ישראל לדורותיהם ולסוגיהם. [ב] עוד על אחדות ה' – האמנם שיטת בעל–התניא מנוגדת לשיטת המהר"ל מפראג? ציטוט מדברי אדמו"ר בעל ה'צמח–צדק' בספרו 'דרך מצותיך'.

[א]

"ההלכה הוא לפי הזמן"

נאים הם הדברים שהביא א' סולוביצ'יק מכתבי האריז"ל לגבי מחלוקת בית שמאי ובית הלל, "כי אלו ואלו דברי אלקים חיים, כי כל אחד דיבר האמת לפי מקומו, אלא שההלכה הוא לפי הזמן".

ומסקנתו: מבחינת האמת אין עדיפות בין הדעות השונות של חכמי ישראל. ההכרעה המעשית היא "לפי הזמן" ללא קשר לשאלת האמת. עכ"ל.

לכאורה נראה לי, שיש כאן רמיזה לפרשנות מורחבת שמוליכה את דברי האריז"ל למחוזות שלא היו בדעתו כלל. וגם אם לא לכך נתכוין הכותב, אבל מקום הניח לטעות בדבריו.

לענ"ד אין האריז"ל כולל בדבריו את כל חכמי ישראל לדורותיהם ולסוגיהם, אלא רק את אלו שיודעים, מכירים ומרגישים את "הבחינות שהם נאחזים בהם" בשרשם בעליונים (רחל או לאה וכיו"ב). ורק על הנאחזים בבחינות אלו אומר האריז"ל שדבריהם אמת ודברי אלקים חיים.

כך מבואר גם בס' 'ביאורי הזוהר' לבעל ה'תניא' (פ' וישלח דף כ, ב): "כל התנאים ואמוראים היה פסק דין שלהם רק ע"פ הבטם בשרש החכמה שבתורה כמו שהוא למעלה, וע"פ אותה החכמה היו מעיינים ומפקחים איך יהיה הילוך ארחות ה' כנ"ל ולכך נק' הלכות". אנחנו, לעומתם, "אין בערכינו להשיג למעלה כמו תנאים ואמוראים", אין אנו מבינים ב"בחינות", אלא רק הולכים בעקבותיהם "כמו עד"מ הסומא שהולך אחר הרואה, שמכוון הדרכים ממש כמו דרך הילוך הרואה באחיזתו בו, אלא שאינו רואה האיך הוא הולך בדרך הישר והטוב, והרואה המוליכו משיג הילוכו איך שהוא בכי טוב כו' כך אנחנו הולכים בהלכות המשנה בעקבות הראשונים התנאים".

דברי האריז"ל "שההלכה הוא לפי הזמן", ניתנים להתפרש ע"פ דבריו במקום אחר, שלעתיד לבוא תהיה ההלכה כבית שמאי וכרשב"י (ב'סדר הדורות' מציין כמקור את הס' 'ויקהל משה', עיי"ש בערך שמאי ובערך רשב"י. ב'לקוטי תורה' לבעל ה'תניא' פ' קרח דף נד, ג מצויין ל'מקדש מלך' פ' בראשית דף יז ע"ב).

כלומר, שמאי שהוא מבחינת לאה (דינים וגבורות), פסקיו המחמירים תואמים את שרשו ובחינתו, שם הם בבחינת אמת מוחלטת, ולעתיד לבוא שהגבורות יהיו העיקר בהנהגת העולם, אזי תהיה "ההלכה לפי הזמן", זמן הגבורות, וההלכה כבית שמאי.

ב'לקוטי תורה' שם נאמר, שבכך מבאר האריז"ל את דברי המשנה באבות "כל מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים כו' זו מחלוקת שמאי והלל", ומאי סופה להתקיים? הוא קיום ההלכה כבית שמאי לעתיד לבוא.

ואין לכך סתירה מכך "שזו התורה לא תהיה מוחלפת", מכיון שגם עתה דעתם של בית שמאי היא אמת לאמיתה באותה בחינה ומדריגה עליונה ששם ראו את פסק ההלכה כדעתם. גם כיום אומרת התורה שאלו ואלו – החסדים והגבורות – דברי אלקים חיים, וזאת התורה אומרת כבר עתה, שרק בזמן הזה עלינו לפסוק כבחינת החסדים, אבל לעתיד לבוא עלינו לפסוק כבחינת הגבורות. הזמן הוא שמשתנה ולא התורה והלכותיה.

נמצא שלא כל דבריו של כל חכם הם אמת ודברי אלקים חיים, ולא כל שינוי זמן מביא בכנפיו שינוי הלכות.

[ב]

הרמב"ם, המהר"ל וה'תניא'

בקשר לדברי הרב הנזיר ששיטת בעל ה'תניא' מנוגדת לשיטת המהר"ל מפראג והשגתו של הרב הוטנר, שהם עולים בקנה אחד, וכמ"ש בפרק ב' שב'תניא' בהגה"ה.

הנה האריך בזה הרבה נכדו של בעל ה'תניא' – אדמו"ר בעל ה'צמח צדק' – ב'שורש מצות התפלה' שלו, פרק כח ואילך (נדפס בס' 'דרך מצותיך' דף קל, ב ואילך). וזה לשונו בתמצית הקיצור:

יש להקדים ביאור למ"ש בלק"א [=תניא] ח"א פ"ב בהג"ה עמ"ש הרמב"ם שהוא היודע והוא הדיעה והוא הידוע... ובח"ב [הוא 'שער היחוד' שבתניא] פ"ט האריך בזה וכ' שם בהג"ה... אחר שנתלבש אור א"ס בבחי' הכלים דחב"ד אז שייך לומר מ"ש הרמב"ם...

אך הענין דהנה הגאון החסיד רבי יהודה ליואי ב"ר בצלאל מפראג רבו של התוס' יו"ט בהקדמת ספרו גבורת ה' השיג ע"ד הרמב"ם במ"ש הוא היודע והוא הדיעה כו' והרבה להשיב עליהם... והובא ג"כ דברי ק[דשו] בקצרה בתוס' י"ט פ"ה דאבות במשנה עשרה דברים... עכ"פ יצא לנו מדברי הגאון מהר"ל הנ"ל שנחלק עמ"ש הרמב"ם שהוא המדע כו'... וז"ש התוי"ט שנסמך בזה [המהר"ל] בחכמת הקבלה שה"ע הע"ס כו'.

והנה באמת מאד צדקו דברי הגאון מהר"ל בזה (כן אמר רבינו [בעל ה'תניא'] ז"ל להדיא באריכות)... אך מ"מ דברי הרמב"ם ז"ל ג"כ אמת במ"ש שהוא המדע כו' בסוד התלבשות אור א"ס ב"ה ע"י צמצומים רבים בבחי' הע"ס דאצילות שאז שייך לומר הוא המדע כו'.

 

            גל' 86

מאמרים דומים

-