מאמרים

הערות שונות (תגובה)

נזר התורה

הערות והוספות לדברי הכותבים בגליונות קודמים: [א] בענין התרת נדרים. [ב] מעלת פירות ארץ ישראל. [ג] טבילה ביו"ט שחל בערב ש"ק.

נזר התורה, ט (טבת תשס"ה), עמ' רפד–רפה

 

בנוסח התרת נדרים

במה שהקשו (בגל' ז עמ' קעז) על הנוסח הנאמר בהתרת-נדרים "דבר טוב שנהגתי ג' פעמים" (יעו"ש), יעויין בס' 'שער הכולל' על סידור אדמו"ר (פרק מא) שהביא קושיא זו בשם ס' קיצור שו"ע. יעו"ש תירוצו.

ולא מצאתי הקושיא בס' קצוש"ע גם לא ב'לחם הפנים' שם. אדרבה, בסי' סז אות ז כתב: אפילו לא נהג כן רק פעם הראשון אלא שהיה בדעתו לנהוג כן לעולם, או שנהג כן ג' פעמים אע"פ שלא היה בדעתו לנהוג כן לעולם ולא התנה שיהא בלי נדר וכו' (יש מהדורות שבהן משפט זה נתון בסוגריים מרובעים), והוא כעין תירוצו של בעל שעה"כ שם.

 

פירות א"י

שם (עמ' קצא) הביא מהס' 'אוצר החיים' לרבינו הכהן מלובלין (הל' דעות פ"ד), בדבר אכילת פירות מתוקין וכו'.

אך יעו"ש בפנים שלא מיירי כלל ממעלת פירות א"י, ואדרבה, פירות בבל שמתוקין יותר מהני טפי לחריפותם של הת"ח.

בדבר מעלת פירות א"י (בנוסף למה שכבר הוסיפו וציינו לדברי קדשו של הב"ח באו"ח סי' רח), יעויין בסה"ק 'בת עין' (פ' בהר) שכשאדם אוכל מפירות א"י שהם שבעת המינים שנשתבחה בהם א"י, ואוכל אותם בקדושת הגוף, מעורר ז' מדות העליונים ונקשר ונדבק לבחי' קדושה עילאה ובא לבחי' ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים וגו', ולבחינת אכילה זו צריכים לכסוף ולהשתוקק מאד. וראה גם בשו"ת 'תורה לשמה' (סי' תיח) שמידת חסידות וגם מצוה, לילך למקום שגדלים שם פירותיה הטובים של א"י ולאכול מהם משום חיבוב א"י וכו'.

 

טבילה בעש"ק שחל ביו"ט

במה שכתבו ע"ד טבילה במקוה בערב ש"ק שחל ביו"ט, יעויין במאמרו של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב מליובאוויטש בפ' נח תרס"ז (והוא בהמשך מאמרי תרס"ו עמ' שפז): דבכל עליה ממדריגה למדריגה וכמו מחול אל הקודש, וכמו"כ מקדושת יו"ט לקדושת שבת, צריכים טבילה במקוה כמ"ש בכתבי האריז"ל, והיינו שהטבילה היא הביטול ממהות הראשון וההתכללות במדריגה העליונה וכו'.

מאמרים דומים

-