'זוהר גדול' במתנה מהרבי

            נוסח ההקדשה שרשם אדמו"ר הרש"ב בדף השער של ס' הזוהר:

[מתנה] נתונה מאתי לידי"נ הרה"ג

[המ]פורסם כו' הר"ר אברהם יחזקאל נ"י

[אר]לאזאראוו או[ר] יום ה' ער"ח סיון

[תר]נ"ה.   {שלום דובער}.

הרה"ח ר' אברהם יחזקאל אבד"ק חרקוב ואחיו הרה"ח ר' אליעזר אבד"ק ראמען, היו שניהם מגדולי רבני רוסיא בדורם, ו"הסכמותיהם" מתנוססות בראשי ספרים רבים שנתחברו או נדפסו בגלילותיהם. שניהם למדו אצל הגאון הגדול הרה"ח ר' עוזר ריבקין (מחסידי אדמו"ר הצ"צ – ראה ברשימתו של הרה"ח ר"מ אבצן שי', כפר-חב"ד גל' 925, עמ' 62).

הרר"א יחזקאל נמנה עם הנבחרים לאסיפת הרבנים שנערכה בפטרבורג בשנת תרמ"ז.

            דברים לדמותו של הרב ארלוזורוב פרסם ר' צבי הר-שפר בקובץ "העבר", כא (תשל"ה) עמ' 205-202:

בבואי לחארקוב בשנת תרמ"ד עמדה הקהילה על תלה, ובראשה הרב ר' אברהם יחזקאל ארלוזורוב.. הרב ארלוזורוב היה ראוי בכשרונותיו ובמידותיו לפאר את העדה הגדולה ביותר בערי ליטא ופולין; גבה-קומה, בעל פנים עדינים והדורים, מופלג בתורה ורבים מהרבנים היו פונים אליו בשאלותיהם וספיקותיהם והוא היה משיב להם תשובות ארוכות וקצרות. הוא תפס מקום נכבד בקרב הרבנים הגאונים והיה חכם במילי דעלמא. מלבד מעלותיו המוסריות היה גם כתבא-רבא.

{תשוקתו לספרים היתה גדולה. ספרייתו כללה ספרים במקצועות שונים.. לפני כותב הטורים האלה התפאר, כי אחדים מספריו לא נזכרו אפילו בקטלוג הגדול ["אוצר הספרים"] של בן-יעקב, וכשהיה נוסע לערי ליטא היה מביא אתו המון ספרים ישנים וגם חדשים}...

כשהיה נוסע לבקר את בתו בויטבסק, היה סר לקופוסט וללובאביץ. מעולם לא "חזר" על פרקי חסידות לפני קהל שומעים, אלא כשהיה בא מישהו מן ה"משפיעים" המפורסמים היה מרכין את ראשו ושומע בהקשבה נמרצה את דברי המרצה...

[בשנת תרמ"ו פרץ בחרקוב "פולמוס הרבנים והשוחטים" (בהרחבה אודות פולמוס זה, ראה בקובץ "זכור לאברהם", תשנ"ט, עמ' שעד-תמד)]... הריב בעדה השאיר רושם חזק בלב הרב ארלוזורוב בעל המזג הרך, ששבע איומות מהמחלוקת והזלזולים משני הצדדים.. בשנת [תרנ"ח] חלה.. נסע לחו"ל.. חזר משם עגום-נפש.. הוא נפטר [בתחילת חורף תר"ס] אחרי מחלה ממושכה...

            השאיר אחריו כתבי-יד רבים; שו"ת וכתבים בענייני הציבור. ספריו בכל מקצועות התורה והחכמה, נמסרו לאחר מותו לידי גורארי בקרמנצ'וג.

            ע"כ מדברי ר"צ הר-שפר ע"ה.

            תשובות וחדו"ת מהרב רא"י ארלוזורוב נתפרסמו בכמה מקומות, ומהם בשו"ת "דברי טעם" למחותנו הרה"ח ר' ארי' ליב האפט אבד"ק קאנאטאפ וכן בספרו של אחיו "הגהות אליעזר". גם בס' השו"ת של אחיו "תשובות אליעזר" (אשר עדיין בכתובים) מובאים רבים מחידושיו.

*

            בשיחותיו וברשימותיו של אדמו"ר מוהריי"צ מוזכר הרב ר"א יחזקאל ארלוזורוב בקשר לשני אירועים: נוכחותו בהתוועדות שערך אדמו"ר מוהרש"ב בחרקוב בל"ג בעומר [תרמ"ו], וביקורו אצל אדמו"ר מוהרש"ב בהיותו ב"דאטשע" ב-באליווקע (בחודש סיון תרנ"ו), ביקור שנמשך כמה ימים.

            (ראה: ס' השיחות קיץ ה'ש"ת עמ' 28 ואילך. לקו"ד עמ' קה ואילך, עמ' תרפט ואילך).

אגב כך מצייר אדמו"ר הריי"צ כמה קוים מדמותו של הרב ארלוזורוב, הן דמותו הנפשית-פנימית והן החיצונית: זכרונו המופלא, היותו חדור וספוג בפלפול הלמדני, בעל-הגיון קר, סדרן בעל הבנה מעמיקה ורחבה, אשר בהביטו בכל דבר – אפילו רוחני בתכלית – תופס הוא בגוף מציאותו.

למדן בנגלה ובחסידות – שלמד בישיבה אצל אדמו"ר הצ"צ וקיבל ממנו חסידות – ועוסק במדה ידועה גם בעבודת החסידות.

בזכרונות ילדותו של אדמו"ר הריי"צ, נחקק הכבוד הרב שרחשו הר"ר יחזקאל – "שהיה מהגאונים המפורסמים שבעולם הרבנות" – ואחיו המפורסם הר"ר אליעזר מראמען.

רושם גדול עשה עליו הר"ר יחזקאל, הדרתו ומשקפי הזהב אשר על עיניו, שישב עם חסידים זקנים וישישים, אשר בראותם כי אדמו"ר הרש"ב חפץ לומר דבר, נשתתקו כולם כרגע והאזינו לו. באותה התוועדות ישב מוהריי"צ – והוא עודנו ילד קטן – על קצה כסאו של הרב ארלוזורוב, וזכורים לו ה"מזונות" שנתן לו הרב וכוס ה"משקה" שנתן בידו לומר "לחיים" לאביו מוהרש"ב ולמסובים.

הרב ארלוזורוב אף רשם לעצמו "הנחה" מהמאמר שאמר הרבי באותה הזדמנות, והדיבורים נשארו חקוקים בזכרונו, וכעבור כעשר שנים חזר עליהם באזני מוהריי"צ.

*

            אדמו"ר הרש"ב היה בחרקוב גם בקיץ תרנ"ד – ככתוב בתולדות הרש"ב שבקונטרס 'חנוך לנער' – סביר שגם אז נפגשו הרבי והרב ארלוזורוב, אבל הדבר לא נרשם שם.

בחודש סיון תרנ"ו היה הרב ארלוזורוב ב"דאטשע" באליווקע אצל מוהרש"ב (ס' השיחות הנ"ל עמ' 30); גם בשנה שקדמה לה – בקיץ תרנ"ה, מועד כתיבת ההקדשה שלפנינו – היה הרבי באותו "דאטשע" ('חנוך לנער', שם), ואולי גם אז ביקר הרב ארלוזורוב אצל הרבי.

            אבל הדעת נותנת, שאת המתנה הזו העניק אדמו"ר הרש"ב לרא"י ארלוזורוב לא בביקורו של זה אצל הרבי, אלא באחד הביקורים שערך הרבי בביתו של הרב בחרקוב.

*

            ס' הזוהר עצמו שניתן במתנה אינו ס' הזוהר הרגיל שבידינו, אלא הוא הנקרא "זוהר גדול"; כידוע שס' הזוהר נדפס לראשונה (בשנים שי"ח-שי"ט) בשני מקומות דפוס בעת ובעונה אחת: בקרימונה, בתבנית גדולה (לפיכך נקרא "זוהר גדול") ובמנטובה, בתבנית קטנה ("זוהר קטן") – ועל-פי מהדורה זו נדפס ס' הזוהר הנפוץ כיום.

            בין הפוסקים הקדמונים היו שציינו תמיד ל"זוהר גדול" דקרימונה (כגון ה"מגן אברהם"), אבל בכתבי האריז"ל ובכתבי חב"ד הציונים הם ל"זוהר קטן" דמנטובה.

            אדמו"ר ה'צמח צדק' בכתביו מציין לעתים גם ל"זוהר גדול", הן ב"אור התורה" והן בהגהותיו ל"לקוטי תורה" (ראה במפתח שמות הספרים, והוסף עליהם את הציונים ל'ז"ג' בפ' פנחס פ, ב ובפ' ואתחנן ה, ד).

                                                                        (כפר חב"ד גל' 927)