מגילת אדמו"ר מהר"ש

בגל' 1039 (עמ' 22 ואילך) נכתב אודות שתי מגילות המיוחסות לאדמו"ר מהר"ש, והכותב מקשר את דבריו לוויכוח שהתנהל אשתקד על דפי העתון.

בענין זה יש להבהיר, שגם המגילה השניה נכתבה בכתב אדמו"ר הזקן, כך שאין לה שייכות ישירה לוויכוח בין המחזיקים בכתב אדמו"ר הזקן לבין המנגדים עליו.

על המגילה השניה נאמר שם שהיא נמצאת "אצל משפחה מסויימת"; אבל כבר נתפרש ב"אוצר מנהגי חב"ד" לפורים (עמ' רסו) שהיא היתה בידי הרה"ח רא"ח קרליבך, שקיבלה מחותנו הרה"ח ר"ש זלמן שניאורסאהן שקיבלה מידי בנו [כך צ"ל שם] של הרה"ח ר' מענדל בן מוהר"ש (שם נפרטו גם שינויי הנוסח שבין שתי המגילות).

הכותב מקשה קושיות רבות על השינויים שבין שתי המגילות, ומנסה ליישב אותן. אך כבר לימדנו רבינו (בשיחת כ' מנ"א תש"י) שבכל תירוץ יש מקום להסתפק בנכונותו, אבל אם בתירוץ אחד מתורצות קושיות רבות סביר שתירוץ זה קרוב יותר אל האמת.

גם בענייננו נופלות כל הקושיות כאחת, באמרנו שמגילה זו אינה בכתיבת ידו של מוהר"ש!

כשלפנינו מגילה אחת שהיא ללא ספק בכתיבת מוהר"ש, ומגילה שניה שהכתב בה שונה לחלוטין, זקוקה המגילה השניה להוכחה שגם היא יצאה מידי אותו סופר. ובכל כהאי גוונא אין די ב"ייחוס משפחתי", ובפרט בשעה שלא נלווה אליו עדות ברורה ומקובלת שאכן זו המגילה שאדמו"ר מוהר"ש כתב עבור בנו הר"ר מענדל.

באשר לשינויי הנוסח בין המגילות, טוען הכותב שהמגילה השניה היא "משנה אחרונה", ועדיפה היא על המגילה הראשונה.

לענ"ד, אפילו אם נאמר שגם השניה נכתבה ע"י אדמו"ר מוהר"ש, אין כאן לא "משנה ראשונה" ולא "משנה אחרונה"; מוהר"ש לא הורה לנו לכתוב בצורת המגילה הראשונה, ולא חזר והורה לנו ב"משנה אחרונה" לכתוב בציור המגילה השניה. מי שהורה לנו הלכה למעשה לכתוב כמגילה הראשונה הוא כ"ק אדמו"ר זי"ע, שכתב מפורש: מה שהדפיסו [בס' התולדות – מהר"ש] עמוד ממגילת אסתר – היה בזה גם מעין הוראה לרבים באופן כתיבת המגילה (אגרות קודש, יא, עמ' שמח, משנת תשט"ו).

הוראתו זו של הרבי היא חד-משמעית ולא מצינו לה "משנה אחרונה" שתשנה אותה.

וזאת למודעי, שבעשור הראשון לנשיאותו של הרבי היה רא"ח קרליבך ע"ה נותן את "המגילה השניה" לרבי בפורים של כל שנה ושנה, כך שהרבי ידע היטב על קיומה ועל ייחוסה, ובכל זאת חזר והדפיס בשנת תשט"ו את מנהגי הפורים שבהם נאמר שבמגילת מהר"ש לא כל העמודים מתחילים ב"המלך" – ולא כמו במגילה השניה. הרי ש"המגילה שכתב מהר"ש" היא המגילה הראשונה, ואין אחריה שום "משנה אחרונה".

עוד מתייחס הכותב לנדפס בקובץ "יגדיל תורה" (חוברת כו) אודות צורת האותיות בכתב אדה"ז, כפי שהן בפרשיות שכתב הר"ר ראובן, ועל כך הוא מעיר: אבל כבר ידוע שכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע אמר על פרשיות הנ"ל שהוא מסופק אם הן אכן מר' ראובן. עכ"ל.

תמיהני על דבריו אלו, שהרי דברי מוהריי"צ מובאים שם בשלימותם על אתר (בהע' 41). אלא שהכותב מצטט את דברי מוהריי"צ באופן חלקי המעוות את משמעותם, מפני שהרבי אמר שהוא מסופק האם פרשיות אלו הן של הר"ר ראובן או של תלמידו שהיה כותב בדוגמת רבו.

מיהו אותו תלמיד? דבר זה למדנו ממכתבי אדמו"ר הריי"צ, שהוא הר"ר זונדל תלמידו המובהק של הר"ר ראובן, שאצלו לקחו בני אדמו"ר הצ"צ פרשיות, שהיו נחשבות בזמנם כמו פרשיותיו של הר"ר ראובן בזמן אדמו"ר הזקן (אג"ק, ב, עמ' שמו. יג, עמ' שכה).

כך שאין מה לזלזל בפרשיות אלו ולחפש בהן תיוהא.

מאידך גיסא אין לראות בכל האמור לעיל זלזול ח"ו ב"מגילה השניה"; גם אם לא נכתבה ע"י אדמו"ר מוהר"ש אבל כתובה היא בכתב אדמו"ר הזקן, וכל הסת"ם שנכתבו בכתב זה בשנים קדמוניות חשובים ונחוצים לנו כיום לבירור מדוקדק של ציור האותיות.

ועל כך עלינו להודות לכותב הנכבד שהפנה את תשומת הלב למגילה מיוחסת זו.